מדוע נחשב מיץ ענבים ליין למרות שאינו משמֵּח?- ער"ב א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מדוע נחשב מיץ ענבים ליין למרות שאינו משמֵּח?- ער"ב א' - ג'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה מתחילים סמן אין רש ביז על איזה יין מקדשים ובו יעסור סעיפים בסימן הקודם למדנו שזל תיקנו לקדש על היין בסימן זה נלמד את דיני היין איזה יין מקדשים סעיף א' אין מקדשים על יין שרי חירה אף הגב דריכה ותי מחמר ריחו ותטעמו עדיין יין לא התחיל להחמיץ אבל הוא מסריח קצת כוא היה מונח בכלי מאוס אפילו שכים על הב פרי הגופן לקדש אבל אסור כתוב קריב חוסו תקריב אותו לפחה למושל תקריב כזה יין ודאי שלא אז למצווה זה גם פסול מובא כאן שנוי מוסכת שמתחילה רכו רכ משתבח רכו בטעמו אפשר לקדש עליו כי כעת הוא משובח ולוי על יין מגולה אפילו הדנ קבד הגילוי כתוב בגימור שאסור לשתות יין נומים מגולים כי חוששים שנחש שטה מזה והוא הטיל בזה ארס ושכונה כיום לא מצים אצלנו נחשים ולא מקפידים עעל כך אבל לקידוש פסול הקרנו לפ חסכו אבל אם זה עמד רק שעה מועטת מגולה אין להקפיד בזמנינו כל זמן שלא נמר לא חליף טעמו וריחו אבל כותב החיו דום דווקא מקום שיים ביוקר אז לא מקפידים כל כך בגילוי מועט גם לפחה יתנו את זה המי שמקדש על שיחו יהיה זהיר בזה המשת בור מסיים שבאן לו אחר אין להקפיד בדיעבד גם בשיח כמו ביין המשת בור לא הזכיר מה הכוונה עמת שעה מועטת מגולה אסס שוח רוצה להוכיח מליל הסדר שאפילו שלוש ארבע שעות כי מוסגים שני ומרים על זה הגוד הרבה זמן שם הדור בוך אומר שזה לא רעיה כי בליל הסדר צריך לומר את הגוד על זה לא נחשב כגילוי כמו שמישהו מעריך בקידוש שה מרובה מובא כאן שיין שמונח בכלי פתוח בתוך ארון המקרר הוא לא נחשב מגולה ו אפילו טעמו לא פג בכך כמו שמובא כאן גם כיסוי של נייר שמונח על נחשב לכיסוי טוב לכתחילה כותב הגרי של לישי שיש להקפיץ לו להשאיר את היים מגולה אפילו רגע מה שכתוב כאן ב משבור זה רק בדיעבד בפרט לפי הפס השולחן שבסיסו עדיין מצויים נחושים אם נמר טעמו ורחוב רוצה לתקנו המובא מרב אלישי שעל ידי יין יפשר רק על ידי מים שמשבחים את עמו על ידי ביטל ברוב רמס מתיר לבטל זאת שת הל כותב רק בסד גודל כותב המשת ברור מה שאמרנו שיין שרי חירה גו פסולים זה גם בדיעבד אפילו אין ל יין אחר לא יקדש וגם בדד קידש לא יצא ידי חובתו הבקי גם מסתפק האם מותר להבדיל עלי יונות הלו אומר המשור לי פשוט שאסור כת מקרבנו לפחוס מה זה משנה מצוו קידיש או מצוו אבדולה אחר כך מצאתי שכך כתב קיוס בשם ביסודו ופשוט שלא רק ביין גם בשחר שרי חורה אי מקצים אולוב אגו ואי מקצים על היין דריכה חמרה וטעם מחלה יין שריחו יין אבל הטעם שלו חומץ לא מקדשים עליו כי הטעם קובע ולכן גם נראה בסעיף ג' להפך שאם הטעם הוא יין אפילו שריחו חומץ מקשים עליו ומה נחשב שטעמו חומץ כל שבני אדם נמנעים לשתותו משום חמיצות ולמסה כותבים החונים שרמו כאן מיותר כרגע מפר הגוף לא מברכים על כזה יין כ מבואה בסמן רד אז כל שכן שהם מקדשים סף ביז כאן נלמד הלכה ידועה שאפשר לקדש על מיץ ענבים יין מגיטו כעת חתו אותו מקט שמלוב אבל מצווה מנמו חמר משתבר ביין ישן שעברו עליו לפחות 40 יום ממשיך המחבר וסוכת ודום אשקו של הנובים יום שישי אחרי צהריים ומיד אחר כך מפלג המיח יכול לקבל שבת ואומ קידוש היים מה החידוש אמרנו י מגי מקצ מולוב אומר המשור אפילו שזה ממש כעת טרי טרי גם אפילו התחיל שום דבר מותר לקדש עליו אבל דווקא אחרי שסין את החרצנים וזים אם הוא לא סינן אין לזה דין שנייה לגבי יין נסך אומר רב אלישיב אז גם אין לד דין של יין לגבי הגופן וקידוש ואפילו שיין זה מצנו אם לא תסס ולא משקר ומשמח בגימור אמרו שתיקנו ברכה מיוחדת ליין כיוון שהוא סעיד ומשמח אז הגשה הזא בברך כותב שכיוון שראוי להיות יין שמשמח אחרי התסיסה וכ מתה ראוי לשתייה חל עלה מיד שם יין לי ברכה וקידוש שבתל כותב שין קידוש כשר גם יין שאינו משמח כי הוא מפרי הגפן וורת יין עליו רק לגבי ניסוך היין במזבח צריך יין משמח עכשיו מצנים שהכניסו בו חומרים שלא יכול צוס ליין עלפי השבת הלוי ברור שהוא קשר לקדש גם לכתחילה גם לדס הגשה זוי בוך אז מספיק שבשעה הראשונה שנוצר היה ראוי להיות יין יקר גם כותב מחסי צחוק אבל ישיב כותב שכל זמן שלא הסירו את החומר הזה אם זה במצב שלא יכול צוס אז אין לזה דין של יין אם רוצים להוסיף מים למיץ נבים שעשוי ללא תוספות החזון איש כותב שאפשר למזוג אותו במים כך מובה כ מעוד פוס כ זמנינו כל כך הרבה מים יכול להוסיף שלא יפוק טעמו של המיצ הנובים אבל הגשה זורב ולישב סוברים שטעם שמצלמים הוא חלש ושונה מיין שאפשר למזו כמו שנראה לאלון ולכן אפילו מצלמים חזק אין להוסיף מים ויש מ שמביאים בשמם שאפילו כמה טיפות לו אבל פוסי צחוק מביא שהנו הגים כדעת האריזל שמוסיפים מים פני קידיש יכולים להוסיף כמה טיפות בלבד ונעבור לסעיף ג כאן נלמד לגבי כמה סוגי יין גרועים שבכל זאת אפשר לקדש עליהם מקצים על יין שבפי הוביס אף על פי שיש בו קמחים נקודות לבנות אם יש עליו קרום לבן אין מקדשים אבל אחרי שהסיר את הקרום אפשר להקדש הגו ויש עו 20 לקדש אולוב על יין שיש בו קמחים אלה סנ התחילו להביר הק מוחים עוד יין שאפשר לקדש ועל יין שבשולי הוביס אף פי שיש בו ישמור ועל יין שוחר שהוא גרוע ועל יין מוסק ממה שמע בין מחמת שהתבשלו הענבים בשמש יותר מדי ועל ידי זה היין מתוק מאוד ובין מחמת שהפירות עצמם שיין זה גרוע פסול נסכים כשר לקדש וגם מקשים על יין כמו שהזכרנו דריך החל טע מחמרה אפילו ש שיש לו כבר ריח של חומץ כיוון שטעמו יין אפשר לקדש עליו ואפילו שמקדשים על כל הנה גם לכתחילה אבל מכל מקום מצוו דנו מצ הבחר בר יין טוב לקדוש ולכן לא יקח סתם יין של מטף לקידוש עד שיראה תחילה שלא מקלקל באל קלקולים וכך יקיים מצווה מן המובחר עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: