הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
מדוע האוקיינוס אינו נחשב לרשות היחיד?- שמ"ה י"ג - י"ד
סיעתא דשמיא סימן שמ סעיף יג למדנו בסעיף ד חירי רשוס היוחיד חור שבכותל הבית שעובר מעבר לעבר כאן נלמד חוירים שבכסולים כלפ רשוורבים חור בכותל הבית אבל הוא פתוח רק לרשות רבים הוא לא מעבר לעבר אז כך אם זה למטה משלוש תפוח מהקרקע אפילו אם יש בהם רוחב של ד' זה נחשב כקרקע של סרבים כמו שראינו בסעיף י אבל אם הם גבוהים למעלה משלושישו אינום כרשו סורבים אלא נידוינים לפי מי לא יסיים כמו שכבר הזכיר מור בסעיף ד לשם ביארנו שאם הם גבוהים אסור תפוכים ויש בהם דרשו היוכיד פחות מעשורו אם יש דקמליס ואם לא זה מוקמטו סעיף יד כבר הזכרנו חלק מהמקרים שנידון כקרמליס כנראה עוד מקומות ריכוז פירוט של כל המקומות שנינם כקרמליס אומר המחבר איזו קרמליס מוקים שיש בו כל תנאי רשו רבים אבל שאין לו כל רבים רבים לא הולכים שם כגון ים הים יש בו רוחב שתזמז ביותר ואין לו מחיצות ואין לו קירויים מלמעלה בכל זאת אומרו כמינוך לרבים והוא הדין נהר אבל כאן יש קושיה. אמרנו שלנהר ולים אין מחיצות. לכורה יש לו כן מחיצות. כרי יש את הקרקע של הים ויש מחיצות מהצדדים. ודיברנו בשיעור הקודם שמים שהם שקופים לא מבטלים מחיצות. אז אומר שכל חריץ שהוא לא משופע באופן שיתלקט גובה אסור תפוכ מתור דלדמס זה לא גורם לעשות את המקום שהוא מקיף כרשו היוחיד. למצוי הוא שאצל שפתו הים לא עמוק כל כך את העיקף. דין השיפוע הוא לא כזה חד וצריך ללכת יותר מדי לדמס על השיפוע כדי להגיע לגובה של עשור טפוחים במאירי הוא כותב טעם אחר המחיצות של הים רחוקות זו מזו מאוד אז אינם מצטרפות לעשות מה שביניהם רשוס היוחיד לפי זה אפילו אם יש בשפת הים לא כל כך עמוק ובאופן שיש שמה כן מחיצה דהיינו שיש כן מתלקט גובה אסור תפוכים כשהולכים דלדמס זה לא רשוסכל מנתרים מטעם זה וגם בנהר ששתי המחיצות משני זדדים אינם רחוקות זו מזו אבל שניים האחרים רחוקות זו מזו כמה פסוט אינם מצטרפות ולמיסה גם לדבר מורגן אברם אז גם באופן זה שאמרנו שיש כן בצדדים מדרבונו זה קרמדס בכל עניין כמו שמוכח מסוב דברי המוגן אברום זה הכל בים אונהר אם יש ברשות הרבים רק מים יש תלולית של מים ורשוס הרבים מהלכס בו הולכים שם אם לא עמוקה אסור תפוחים אפילו שאינה רחבה דפוחים ולכן רוב נעשים מדלגים מעליה ואין מלאכים בתוכה בכל זאת זה רשו רבים והוא הדין אם היה דף מונח על הרקק בנידם עומדי העוברים עליו זה רשו רבים ברשי משפקצס שזה לא רשות רבים אלא אם כן הרבה בני אדם עוברים בתוכה וכאן יש קושיה בסעיף יא למדנו שגומה בור ברשות רבים מג תפוכים עד עשור התפוכים אם יש בה דדקרמליס ולא לא חילק שמה מחבר מראשה מברורס בתוכו ברס בתוכיחו אז יש לבאר על פי הטוסס יוםטב שבחריץ לא חילקו כיוון ששיפו חד אז זהם בני רשו מעלכים בואו מה שהי כמרק מים ממשיך המשתברו אם הריק עמוק השרה ויש לו רוחב דלתפוחים זה קרמליס כמו בים כך כותב הרמבם אבל בגודל מסתפק לומר שרק לחומרי זה קרמליס שאסור להוציא מתוכה לושיוחיד המידיריסה זה רשו סיוחיד ואם יזרקו מראשים לשם הוא יהיה חייב ממשיכים אוביקו מקום שדות שלא מוקף מחיצות זה קרמניס ואצטבניס ואצטבו שלפני עמודים ברשותורבים היו לפני החנויות עמודים שמעמדו ברשותורבים ותולים עליהם הסוחרים את הסחורה שלהם היו הצטבעות שעליהם מניחים את הפרקמטיה את הסחורה והיה הצטבעני זה המקום שלפני החנויות ששם יושבים אז המקומות האלה אפילו שהם רשו סורה רבים זה לא מוקמלו חרבים זה קרמליס ודווקא אומר המחבה והיא היצטבה והוא הדין הצטבוניס רחוב ערבו וגובו מי שלוש ועד אסורו כי אם היא לא רחוב ארבו זה מוקמטו אם אינה גבוהה שלושה היא בטלה לסו רבים ואם גבוהה היא רשוס היוחיד ומדובר שאין רבים מכתפים עלי את המסעות כי אם כן מקתפים אז אם זה בדיוק גובה של תשעה או מתשעה עד 10 לדעס יש אומרים הנל בסעיף י זה רשו סורבים עכשיו מחרבר לא מזכיר את הדין מה קורה בין העמודים עצמם משמ שהוא סובר שבין המודים עצמם נידון כרשו רבים וזו דעס הרמבם אבל רוב הפוסקים פוסקים שגם בין העמודים אפילו שלפעמים רבים נכנסים לשם כיוון שאין היל ההילוך נוח כל כך כי היה עמודים הרבה בעורך וברוכחב לא אחד מול השני זה גם שם כקרמדיס ולמיסה התויז וראש גם הולכים בדעס המחבה והרמבם והם למדים מדין זה שרשו סורבים שמתקצרת באמצעה לפחות את זמור זה נחשב כרשו סורבים כי גם שם מתקצר כותבו אל השבס שלפי זה לדעורש שראינו בסעיף טס שצריך שהלקפון לא תתקצר לפחות בדגים ושליש אז גם בין המודים כך המגברום עוד הרבה פוסקים סוברים שבין המודים זה אחרת ואפילו שזה עשה צער זה בטל שו סורבים אבל אמרנו שלפי רוב הפוסקים גם בין העמודים זה קרמניס ממשיך המחבר עוד דוגמה וקרן זוביס אסמוכו לושורבים וכאן יש כמה פירושים אז פירוש אחד מודפס כמה בשולחן ערוך הוא כגון מבוס שיש להן שולש מחיצויס ואין לו לכיויקור ברביס כידוע נראה להעלום בריכות כשיש רחוב ללא מוצא אז יש לו בעצם שלוש מחיצות מכל הצדדים בצד הרביעי הוא פרוץ אז צריך לעשות כדי שיוכלו לטלטל שם או לחי דהיינו מקל בגובה אסור תפוחים בפתח בצד הרביעי או קוירו מכותל אחד לכותל שכנגדו בפתח הרביעי אז אם היה לכי זרשו סיוך את גמור מן התוירו לעניין מי שזורק ברשו בתוכו חייו וגם לעניין זה שמותר לטלטל בתוך המובו הזה ככל ראשוכח כי לכי גורם שיהיה כאן כאילו מחיצה ואפילו אם יש רק קוירו שזה לא עובד מתור בחיצה רק בטור הקר הקופונים לכולם אומר זה רשו היוחיד לגבי טלטול לטלטל בתוכם מותר כמו בשער רשו היוחיד וכל זה לדעס הרמבם לשאר פוסקים ברגע שיש שלוש מחיצות זה רשוסיוכד גמורו מן התוירו גם לפני שעשו לכירו והזורק מוסר לטוכו חייב רק טלטל אסור מדרבונקרמניס הקופונים אז מובוי עם שלוש מחיצות בלי לכו קוירו ברביס זה קרמניס יש עוד פירוש ברשי לקרן זוביס כגון שהכניס הביס לתוכו הוא הכניס קצת פנימה את הבית שלו והוא הניח קצת קרקע להילוך הרבים אבל לא נוח ללכת שם ממילא זה קרמניס מובא כאן החזון איש יש כאן ציור בצד שאם יש למקום הזה שלוש מחיצות מחמת הבתים שמקיפים אותו אז לפי השיטות שהנעילו חרב במטלסמחיצה ייתכן שהמקום הזה נידון כרשו סיוחין אבל אם יש רק שדות מצידי אותה הכניסה זה אז ודאי נחשב כקרמדיס כיוון שאין להם מחיצות הנה מאוד אופן בית שעומד באלכסון הזווית אחת סמוכה לשלוש רבים והשנייה משוחה פנימה והזווית הזו שהיא בולטת מעכבת את הרבים להיכנס שם בתוך הכניסה ולכן זה קרמליס עוד אופן שראינו לאיל רשוורבי יש לה את כל התנאים אבל שהיא מקור יש לה גג זה לא דומה לדיגל מידבו שלא היה קירוי אז זה קרמדיס אבל דווקא במקום מקורה רחב ד פוחים כאז הוא נחשל מקום בפני עצמו אבל אם אין בו רוחב ד פוחים מובה כמיסיםוב שהוא בטל שוסורבים ונחשב שוסורבים קירוי הראי למשל תחת עגלה שעומד בשוסורבים מדבר מוגנברו משמע שבטל מתחתי השם רשוסורבים זה קרמליס מאידוך בשוט שסמלכה נחלק וכותב שקירוי הראי לא מבטל תחתיו את שם רשוורבים החזון איש מחלק אם העגלה עצמה רשוס היוכי יש לה את כל הדוש שסיוחיד אז תחתיה זה לא רשוורבים אלא קרמלס רק אם לא רשוסיו אז תחתיה זה רשורבים ולפי זה שלדו הדבר המצוי אדם הולך ברחוב מקום שאין עירוב ונפל הכובע מהראש והתגלגל תחת מכונית אם נאמר שתחת המכונית זה קרמליס אסור לו להוציא מתחת למכונית אפילו בתור דלדמס וללבוש כי הוא עומד בראשוסורבים הוא מוציא מקרם לסרשו סורבים האם נאמר שתחת המכונית זה רשו סורבים אז הוא יכול בתור דלדמס לשלוף את הכובע ולהלביש את זה על הראש עוד דוגמה של קרמלס אומר המחבר הזכרנו זאת לאיל וטיל שישנו ברשות רבים שיש בו ארבע על ארבע ואין גובה יעסורו אם אין בו דוקם פטו יש ב ד והוא לא גובה אסורו אז זה קרמליס אם היה בדיוק תשע או שיטה אחרת מת עד 10 למדנו רב מקורן בסעיף יין חריץ שהוא ארבו על ארבו ואין קסורו והוא עומד באמצע שסמבים כל אלו הם קרמליס עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה