העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף ק עמוד ב

[מוזיקה] שבס דכ עמוד ביס נתחיל בעמוד א' בסוף העמוד במשנה אנחנו ממשיכים עם זריקה של ד אמס ברשו ורבים זרק לתוך ד אמות וגלגל חוץ לד אמות פטור אדם תכנן לזרוק זריקה של עתר פחות מרבע אמות לבסוף הרוח הובילה את זה וזה נזרק חוץ לדע לדמות אז פטור כיוון שאיין פה מלכס מחשב אנחנו יודעים בלח ישב צריך שהוא התכוון לפעולה של איסו כאן הוא התכוון רק לזריקה של עתר של פחות מד אמות ולכן לא מחייבים אותו חוץ לד אמות ומתגלגל לתוך ד' אמות מה קורה במקרה להפך הוא תכנן לעשות זריקה של איסור של ד אמות והתגלגל לתוך ד' אמות דהיינו הרוח הוליכה את זה לתוך ד' אמות חייב ורשי כאן מדגיש שכמובן מדובר שזה לא נח על הרצפה מחוץ לד אדמות ואז חזר כיוון שרשי לומד דלוק וספ שאם זה היה נוגע ברצפה אפלו תוך כדי שזה עדיין הולך ומתגלגל זה נחשב כבר נוכה צריך לומר שעוד באוויר זה חר לתור דמס ואף על פי כן יהיה חיה והגמרא תבאר מדוע שואלת הגמרא וו לא הנח כעת אנחנו מתמקדים בהלכה השנייה שראינו שהוא חייב הרי הוא לא נח סוף סוף חוץ ד אדמות לא היה אנוכי אז למה אנחנו מחייבים אותו אומר רבי יוחן והוא שנח על גבי משהו והגון מוחק על גבי דנו והוא שנח משהו זאת אומרת מדובר שהיה איזשהו עצירה לחפץ והיא היייתה מונחת על משהו ולכן אנחנו מחייבים אותו זאת אומרת למרות שכל הנוחה אנחנו צריכים שיהיה על גבי דבר שהוא רחב ד' על ד' כפי שראיינו בתחילת המסכת אבל כאן מספיק שיהיה מונח על משהו כאשר זה נמצא בתוך שלושה טפחים לקרקע כיוון שיש לובו וזה נחשב למונח רשי מוסיף הוא הדין גם אם זה נעצר באוויר לזמן מועט וחזר לתוך ד אמות גם אז הוא יהיה חייב העיקר שזה יתעכב משהו וכבר אנחנו מ אותו כאשר זה בתוך שלושה טפחים לקרקע למה אנחנו לא אומרים שעצם זה שזה תגלגל בתוך שלושה לפי רשי שסובר שהתגלגל עדיין מחשיבה את זה נוכה למה אנחנו לא אומרים שצריך שגם אם זה ממשיך להתגלגל בתוך שלושה טפחים וחוזר באוויר אז זה יחשב נוכה למה דווקא אם זה מתעכב ונעצר כיוון שיש הבדל אם זה מונח או לא מונח כל מה שרשי אמר שהבאנו במשנה שלמרות שזה ממשיך להתגלגל זה חשיב לנוח את זה כשזה באמת מונח בפועל אבל תוך שלשו שאנחנו באים מצד לווד עדיין צריך שזה יתעכב וכאן אני לא אומר שלמרות שזה תוך כדי גלגול בתוך שלשו זה יחשב לנוחה אז או שיהיה הנוחה חוץ לדי אדמות תוך כדי גלגול על הקרקע או שיהיה הנוחה אפילו על משהו פחות מד על ד אבל שזה תעכב במשהו ואפילו אם זה מתעכב באוויר בתוך שלושה טפחים לקרקע זה נחשב שזה הונח חוץ לד אמות ולכן גם אם זה חזר לתוך ד אמות הוא מתחייב על זה אומרת הגמרא יש לסית לדברי רבי וחנון שמספיק שזה יהיה מונח לרגע על משהו וכבר מתחייב תננ מוכי זרק חוץ לדמ ופתו הרוח וכניסתו הוא זרק חוץ לד אמ בא הרוח והכניסה את זה לתוך ד אמ ואף על פי שחזרה והוציאו פטור אפילו אם הרוח בהתחלה החזירה את זה אתור דמות ואז פתאום הרוח שינתה כיוון והוציא את זה חוץ לד דמות פטור כיוון שסוף סוף עכשיו ההוצאה חוץ לדי אדמות היא כבר לא מקוי חוי היא מכוח הרוח אחזתו הרוח משהו אם תוך כדי הזריקה הרוח עצרה אותו במשהו והתעכב כביכול על עומדו על אותו מקום אף על פי שחזרה וכניסתו חייו דהיינו כיוון שהיה עיכוב חוץ לדי אדמות נחשב נוכה כמובן כשזה בתוך שלש לקרקע שאז אני מחשיב את זה נוכה מדין לבוד ולכן הוא יהיה חייו אז רואים סית ל דברי רבי וחנון שמספיק ש התעכב על גבי משהו או שהרוח יקבע את זה משהו באוויר תוך שלושה כבר יהיו חיייבים וזה הטעם שבספר של המשנה אנחנו אומרים שחייב למרות שזה חזר בסוף ונח בתוך דל הדמות אומ רובי הלכה נוספת שהיא גם מתקשרת לנושא שלנו תוך ג רבון צורך הנוחה על גבי משהו ראינו מחלוקת לאל רבי עקיבא ורבו לגבי קלוטו כמי שהונחו אדם שזורק מרשו סח רשו השוס או רבים הרבי עקיב מחייב חוים פוטרין ואמרנו שהם חולקים האם יש דין שקלו אותו כמי שוח אומר רובי גם אם החפץ נמצא בתוך ג' הקרקע גם אז רבונו נפטרו כיוון שסוף סוף זה לא נח זה רק עובר על גבי רשו סרבים ממילא זה לא נחשב לאנוכי גם כאשר זה בתוך ג הקרקע רק אם זה מונח על גבי מקום משהו ורשי מביא נף כמינה במקרה שהוא זרק חפץ וזה בא ליפול על הקרקע כעת אם הוא נזכר אנחנו נראה לכמון הלכה שאדם שמתחייב טו זה דווקא כשהיה לו שגג מתחילת המלוכה ועד סוף המלוכה דהיינו מהקיר ועד אחרי הנוחה הוא היה בשוגג אבל אם הוא נזכר באמצע שזה שבס אז אין פה שגג מתחילת המלוחה עד הסוף הנוחה נעשתה כבר עם מחשבה של מייזי שהוא יודע שהוא עושה איסור הוא לא יביא חוס מה קורה כשהוא נזכר רגע לפני שזה הגיע לקרקע וזה כבר בתוך ג לפי רובה אנחנו לא נחשיב את זה ל נזכר תוך כדי המלוכה אלא אנחנו סליחה אנחנו נאמר זה נחשב שהוא נזכר תוך כדי המלוכ למרות ש כבר בתוך ג הקרקע זה לא נחשב ללוד אלא כל עוד שזה לא נח זה עדיין לא היה פה הנוכ ולכן זה נחשב שהוא נזכר באמצע המלכה והוא לא יביא טוס יוסיף מרמר וקומר לולא שמית מרמר אמר את ההלכה של רובי אמר ל רבינ למרמר אומר רבינ למרמר לו היינו מניסים לכאורה אפשר להוכיח את ההלכה הזאת מהמשנה שלנו למה רובה אומר את זה כהלכה בפני עצמה ואומר רבי יחנון כיוון שבמשנה שלנו אנו ראינו בספה שחייו ורבי יוחנן אמר על זה והוא שנח ל גבי משהו רבי יוחנן ביאר למה כי מדובר שחוץ לדי אדמות זה נח והתעכב ורק אז זה חזר לתוך ד אמות ולכן הוא חייב אז אם כן מזה שרבי יוחנן העמיד בנח ל גבי משהו ולא העמיד סתם שמדובר שזה נזרק בקרוב לקרקע בתוך ג' אז אנחנו מבינים מזה שלפי רבון לא אומרים כלו כמ ש לך ולא אומרים דין של אובוד גם בתוך ג' כי אחרת הוא היה מתרץ המשנה דיברה שזה היה בתוך ג' הקרקע ולכן כשזה הגיע החוץ לדי אדמות אפילו שזה חזר זה נחשב כבר שזה מונח שמה אמר לי מתגלגל קומרס יש הבדל בין האופן של המשנה לאופן של רובה המשנה דיברה באופן שהוא זורק וזה רק עובר דרך המקום הזה אז זה מקרה שאנחנו יותר בקלות נאמר שזה לא נחשב לנוח גם כשזה בתוך בתוך ג' הקרקע אבל רובה בא וחידש שגם כשזה זריקה ישירה שהחפץ הולך ונופל לקרקע ועוד רגע הוא יגיע לקרקע בכל אופן למרות שהוא בתוך ג' תפוחים לקרקע זה לא נחשב הנוחה ואין פה עדין הנוחה כל ד שזה לא מונח ממש על הקרקע אומאלי מתגלגל קומרס אתה מביא רעיה ממקרה שזה מתגלגל זה הולך ונוסע על גבי קרקע מתגלגל אין סו יפו לנוח אבל הי כיוון דסו יפו לנוח נפילה ישירה שעליה דיבר רובה אף על גב דלא ינח כמן ד נח דומי הייתי אומר כיוון שעוד רגע זה הולך ליפול על הקרקע אז זה כן יחשב מדין לווד למונח כו מש מלון החידוש של רובה שזה לא נחשב למונח ולכן אם הוא נזכר לפני הנוחה זה נחשב שהוא נזכר לפני גמר המלוכה וממילא לא יביא קורבן חוס אומרת המשנה אזרק בים ארבע אמוס פוטו וכעת אנחנו עוברים לדבר בענייני כרמליס אנחנו יודעים שים זה לא נחשב לא לרש ורבים ולא לשוס היחיד הסיבה לכך הראשונים מתקשים לכאורה יורס מצוש בים למה לא לחשב את זה לרשות ורבים ויש כמה וכמה הסברים בראשונים אחד מהסברים זה כיוון שזה לא דומה לדגלי המדבור שמשם אנחנו לומדים מה זה רשו ורבים ושם זה הה מדבר לא ים ועוד כמה וכמה תירוצים אבל למה שלא נחשיב את הרשויות את המחיצות שסביב הים למחיצות של עשור פוחים לפחות מדאורי זה שאנחנו נחשיב את זה לרוס היחיד ולא לקרמס הסיבה לכך ויש גם על זה כמה וכמה הסברים ישנם שאומרים כיוון שלמרות שמחי שאינן לדירה מדורסה הם מחיצות אבל צריך שיהיה המקום אפשרי לדירה אבל בים שאי אפשר לגור שמה זה לא נחשב למחיצות ישנם שאומרים כיוון שכשאתה נמצא בתוך מקום ואתה לא רואה את המחיצות אז אין לזה שם של מחיצות וגם בנערות אתה רואה את שתי המחיצות מהצדדים אבל אתה ההתחלה והסוף אתה לא רואה ולכן זה לא נחשב לשס ה יוכין עוד כל מיני תירוצים בעניין הזה ממשיכה המשנה מה קורה באופן שיש רקק רקק זה בעצם כמו שאנחנו יודעים שהאדם נברא מן הרקק דהיינו זה משהו שילוב של מים עם עפר סוג של ביצה כזאת שנמצאת באמצע רשו סרבים צפפים שמה מים האם נחשיב את זה לרשות ורבים או נחשיב את זה כדין ים לקר מליס אומרת המשנה אם היה רקק מים הוא רשו סורבי ממהלך אז בוי דהיינו זה תוך כדי הרשו ורבים יש באמצע שלולית כזאת ואנשים הולכים דרכה אז גל ד אמוס חיו אם זה עבר החפץ ד אמות זה נחשב לרשות סורבי והוא יהיה חייה ואין זה דין של כרמליס וקם הוא רקק מים פוחס מעשור תפוחים דווקא שה רקק עמוק פחות מעשרה טפחים אבל אם הוא כבר גבוה 10 פחים יש דין של רמליס אומרת המשנה וכעת המשנה חוזרת על עצמה והגמרא תבאר מדוע הכפילות במשנה רקק מים ורשו סרבי מלכס בוי הזוג בתוך ד דמוס חיוב וכפי שב אומרת המשנה אומרת הגמרא אומר ליו מ רבונו לרובה אמר אחד מתלמידי חומים לרובה המשנה כפלה את עצמה בעניין של רקק כנראה שרבי שסידר את המשנה בא להשמיע לנו חידוש אז אומר לו אומר לו רוב בישלו הילוך הילוך תרי זמנ שהמשנה הביאה פעמיים את ההלכה שילוך של רבים בתוך שלולית מחשיב את השלולית לרש ורבים וזה לא דין של כרמליס או קומש מלון באים להשמיע לנו הילוך על ידי חק שמה הילוך ולמרות שזה לא נוח ללכת בתוך שלולית ברור שעדיף ללכת בדרך רגילה אבל בכל אופן כיוון שסוף סוף רבים הולכים שמה ונחשב לרש ס רבים ובאים להשמיע לנו בכפילות תדע לך שדווקא הילוך על ידי הדחק נשמע זה שמי הילוך אבל תשמיש על ידי הדחק לא י שמי תשמיש אם יש איזשהו חפץ שאפשר להשתמש בו אבל על ידי הדחק זה לא נחשב לתשמיש והדוגמה לכך זה מה שראיינו לאיל בדף ז שמה יש מחלוקת מה קורה לגבי גומה דהיינו כתוב שמה שאם יש עמוד ברשו ורבים בגובה תשעה טפחים ואנשים רבים מקפים בו מסדרים על זה את המסע של זה אז כיוון שזה עשוי לשימוש רבים יש דין של רשו סור רבים אבל בגומה אישה נחלקו רובה והבי ורובה כאן ל שיטוסו שלמרות שהגו הזאת היא יכולה לשמש לתשמיש של רבי יכולים להצניח שם דברים וכדומה בכל אופן תשמיש על ידי הדחק לא נחשב לתשמיש ולכן המשנה כאן כפלה פעמיים הילוך על ידי רבים נחשב להילוך הילוך על ידי הדחק של רבים אבל לא תשמיש על ידי הדחק ואז זה לא עושה את זה לדין ששו סורב אומרת הגמרא אלא רקק רקק ריזים נ לא מולי אבל שואל אותו תלמיד חוכם את רובה אז הבנתי למה המשנה הביאה פעמיים הילוך על ידי דך כדי שתשמע דווקא הילוך ולא תשמיש אבל עדיין יכלנו להביא דוגמה נוספת להילוך על ידי הדחק למה צריך לכפול את אותה דוגמה פעמיים זה דבר מאוד מוזר אומרת הגמרא וכעת הגמרא תביא לכך שלושה תירוצים תירוץ ראשון זה של רובה ועוד שני תירוצים למעשה כולם נפסקו להלכה אלא רקק רקק תריז לא מולי למה דיברנו על אותו דוגמה מה באו להשמיע לנו אומר רובה חד במוס חמו הוא אחד במוס גשומים באים להשמיע לנו שהוא הדין במו יסכמו ובמו סכומים אין הבדל ביניהם ולמה הייתי חושב לחלק וצריך דתן אחד אם היית כותב פעם אחת את ההלכה הזאת שלולית ברשו סורב יש ד שרבים אמיני ממו סמו דוד ינש דווקא בימות החמה המשנה דיברה דוד נשי עשויים האנשים ד מזגי שולחים בתוך השלולית לאקור נפשו אדם חם לו מאוד באמצע הדרך יש לו איזשהו אפשרות להתקרר קצת עם מים אז הוא נכנס דרך השלולית אבל במשק שומים שקר לאנשים הם מעדיפים לא ללכת דרך השלולית ו ממילא אני לא חשיב את זה לרשות ורבים אז הייתי חושב שלא כו מש מלון המשנה פעמיים לא גם במו סק שומים גם כן יש לדין של של רשו ורבים כי רבים מהלכים בו ויש מהנה במו סק שומים בעיקרון צריכו הזאת מספיקה לנו עד כאן כי כבר אנחנו מבינים למה צריך פעמיים את המשנה כדי שלא תביא שמדובר דק חמו אבל כיוון שיש לנו כאן בצריח אפשרות להביא צד נוסף צד גם כן לומר להפך למה דווקא בסק שומים זה ורבים אז המשנה ממשיכה הגמרא ממשיכה את הצו וש השומים כו נפ לא כפט להו במות הגשמים אדם ם ככה מלא בתית בבוץ אז לא אכפת לו יש תלולית עובר דרך השלולית אבל במוס חמווי הייתי אומר שמויס חמו שאדם נקי לא התרטב משום דבר יהיה אכפת לו לעבור דרך השלולית הוא יעדיף להקיף אותה ולא לעבור דרכה קומש מלון שגם במחו גם במקומ השלולית הזאת הריקה הזאת יש ל דין של רשו ורבים ולא של קרמס זה תירוץ אחד שרובה ישב הב אומר תירוץ אחר אצטריך סקד יכד דמס אבל דמס הקומה כפילי הייתי חושב שכאשר רוחב השלולית היא יותר מארבע אמות אז אדם אומר למה ללכת כל כך הרבה בתוך השלולית בוא נקיף את השלולית ולא נצטרך ללכת תוך כדי השלולית כי גם ככה זה לא הילוך נוח אבל הת והייתי מעמיד את המשנה דווקא על פחות מדי אדמות שלולית קצרה אז אדם אומר אני אעבור דרכה כי זה בן כך להתחיל להקיף את כולם זה משהו קצר פחות מבמות אני אעבור דרכה אבל ביותר מד הדמות הייתי אומר אולי רבים לא עוברים שמה ויהיה לאיזה דין כן של כרמליס או של מוקם פטור מש מלון שתמיד יש לזה לכן המשנה כפלה לומר לנו שתמיד יש דין של רשו רבים רבשי אומר להפך הצטרך סגד מנימי כד אבל כ לא יבוא ירבו מפספס הייתי אומר שהמשנה דיברה דווקה במקרה שזה רחב ד' שאז אתה לא יכול לדלק על גבי זה אבל אם זה פחות מארבע פוכים אז בכזה מקרה שלולית כזאת קטנה אדם אומר א אני אפץ על גבי זה ויעבור בלי בלי להיכנס לבפנים ואז אולי ניתן דין לשלולית הזאת לא של רשו ורבים כומ שמלו שתמיד יהיה לזה דין של רשו ורבים ואז זה רב שתמי דומה רבשי המן דזו אומרת הגמרא רבשי הוא ל שיטוסו ממקום אחר שמצינו בכהן הדוגמה הזאת אימן ד זוריק ונח הגוד דגמל אדם זרק איזה חפץ וזה נח על הגשר על גבי ה קורה של ה של הגשר והגשר הזה מדובר שהוא רחב 16 אמוס ויש ל דים של רשו סור רבים מחיב שרי רבים בוקין בוי למרות שהקורה הזאת היא מופרדת קצת מהקור האחרות יש קצת מרווחים ביניהם ולפעמים אדם מדלג על גבי הקורה שהיא מופרדת הוא לא תמיד עובר על גבי הקורה הזאת אז אולי לא נחשיב את זה לרשות ורבים כומ שמלון ריטבו כאן אומר שמדובר בקורה שהיא מתנדנדת קצת אז גם ככה מעדיפים לדלג עליה אבל בכל אופן גם אם נאמר מצד הרווח שבין הקורות אז לפעמים הוא מדלג על הקורה הזאת ולא רוצה להיכנס שהוא לא ייפול בחריץ שבין הקורות בכל אופן אומר הבשי לא גם אם נח החפץ בדיוק על הקורה הזאת עם המרווחים שביניהם יש דין שר של סרבים ולמה כי נכון שיש כאלה שמדלגים אבל עדיין יש הרבה כאלה שכן פוסים על זה אז הוא הדין גם כאן לגבי שלולית נכון שיהיו כאלה שידלו על שלולית פחות מארבע פוחים אבל כיוון שיש גם כאלה שיסעו בפנים יש דין של רשות סרבים אז ראינו שלושה הסברים למשנה למה המשנה כפלה את המקרה של רקק אומרת המשנה וכעת אנחנו עוברים לעניין של ספינות שנמצאים באמצע הים אז זורק מן הים ליבשה ומן היבשה לים ומן הים לספינה ומן הספינה לים ומן הספינה לחברתו פוטו ולמה כמו שאמרנו ים יש לדין של כרמליס זה לא רשות רה ולא רשו יוחד ולכן אם הוא זורק מהים ליבשה שיבשה היא רשו סרבים אז בעצם כאדם שזורק מרשו רבים לקרמלין או מן הים לספינה אז זה מ כרמליס לשוס יוחד אז תמיד מן הספינה לחברתה גם כן פוטור פוטור אבל לא אסור כיוון שהוא זורק מרשו היחיד לרשוף יוחד במקרה שהוא זורק מספינה לחברתה אז הוא זורק מ ויוכי דרך אוויר של כרמליס שלכתחילה אסור אסרו חזל אתזה אבל פוטו ממשיכה המשנה ספינות קשורות זו בזו מטלטלים מזו לזו אם יש שני ספינות יש אכ תמצא שיהיה מותר לטלטל מאחת לשנייה במקרה שהם קשורות יחד ואז יהיה מותר לטלטל מזו לזו אבל אם אינן קשורות אף על פי שמו קופוס דנו למרות שהם סמוכות זה לזה מה ש אומר מו קופוס מלשון סמוך הם מטלטלים מזו לזו אם הם לא קשורות כיוון שהחיבור שביניהם למרות שאנחנו יודעים ש שמרשו היחד רשו יוחד אין איסור מותר מדורסה לטלטל מרשו יוחד לרש יוחד בכל אופן כאן יהיה אסור כיוון שברגע שזה לא קשור זה לא נחשב לרש סמוכה לחברתה כי ברגע זה הולך ונפרד אחד מהשני רק במקרה שן קשורות יחד יהיה מותר והגמרא תבאר את הספר של המשנה באיזה מקרה מדובר שאיתרנו אומרת הגמרא איתמר ספינו רב אומר מוצין ממנו זיז כל שהוא ממלא איך אדם שרוצה עכשיו נמצא בתוך ספינה כמה שבועות והוא רוצה למלות מים מהים איך הוא מוציא הים הוא כרמליס הספינה יש לה מחיצות עשור פוכים ז רשו היוכל איך הוא יכול לדלות מהים לתוך הספינה אומר רב הונה מוציא אמן זיז כלשהו ממלא מדורסה מותר מדרבנן מותר אבל שייעשה עקר ותכף נראה למה יעשה איזשהו עקר של זיז איזשהוא קנה שבולט מהספינה וליד הקנה ידלה מים על ידי חבל עם דלי רב חיז רב ברבו נמרה עושה מקום רבו ו ממלה דהיינו לא מספיק עקר בלבד אלא צריך לעשות מקום רבו דהיינו מחיצות של ארבעה טפחים למרות שה מחיצות לא יהיו בגובה של 10ה טפחים אבל העיקר שיהיה רוחב של ארבו על ארבו ואז הוא יכול למלות דרך המחיצות האלה ונראה כעת מה המחלוקת ביניהם רבו אומר מוצי אמנו זיז כל שהוא ממלא כוסו כרמליס ער משכין הוא סובר שמספיק עקר ולמה כי הוא סובר שאין בכלל בעיה הלכתית כאן כרמליס מארם משכנן הרי אנחנו אומרים שהים הוא נחשב לרשות כרמליס השאלה מאיפה למדוד את הרשות של הכרמלי הרי כפי שאנחנו אמרנו בכל הרשויות גם ברשות ורבים וגם בקרמס ראינו לאל בתחילת המסכת שזה עד עשור פוכים מעל עשרות פוכים זה נחשב למוק פטור רשות כ זה הדבר הרשות היחידה שבוקעת ועולה עד לרקיע אז אם כן מעל עשור פוכים כרמליס זה כבר נכשיו למום טור אז שאלה אם למדוד את העשור פוחים האלה מקרקעית הים או מהמים למעלה אומר רב הונה מודדים את זה מקרקעית הים ולכן מאר משכנן מהקרקע מודדים ואווירה מכהן פטור אז אם כן יוצא שהמים שודאי נמצאים מעל עשור פוכים זה מוקם פטור ממוקם פטור להוציא ולהכניס לתוך רשו היחיד ודאי שאין בעיה לדלות מים ובדי דזיז נ מליבו מצד הדין אפילו לא מד רבון לא היה צריך זיז אלא כ קר אבל כדי שלא יבואו לטעות בקרמס אחרת שיחשבו שמותר להוציא מרמס לרוס היחיד עשו שיהיה הקר ואז אנשים מדברים על העקר הזה אומרים אה כן פה זה מותר בגלל שזה מעל עשור פוחים ולכן מספיק לו עקר רבחי נמרי הם אמרו שצריך מחיצות שומ ס קרמ משפת מים השינים את הרשות של הרמס אני מחשיב למדוד עשור פוכים רק משפת המים ולמ וממילא מיה ארס מיכת הקרקע עצמה המים עצמם נחשבים לקרקע סמוכה זאת אומרת אומר רשי גם השטח של המים בפנים יש לזה דין של כרמליס אבל כמו קרקע של כרמליס שההיא כולה כרמליס אבל כשאתה בא למדוד מאיפה למדוד עשור תפוחים זה מהשפה שלמעלה של המים ולכן אם אתה בא לדלות מהים אתה דולם ממקום של כרמליס אז אילו ובי מקרבו קוטלט מ וכי לכן צריך לעשות מחיץ סרבו ורק אז יהיה מותר לו כיון שאם לא אז יש פה ממש איסור לגלות מכם יוכי אומר לי רב נחמן לרבי ברבו שואל רב נחמן דרב ולרב הונה דומר מוציא אמנה זיז כלשהו וממלא רב הונה שסובר שאין בעיה לכתית רק עקר של זיז זמ סורו וקוט מקליס לרוסו הרי למה הוא אמר שמספיק עקר בלבד כיוון שמודדים מקרקעית הים ואם כן המים למעלה שמשם הוא דולה הם על עשרות פוכים ומי אמר שהם מעל עשור פוכים אולי הספינה נוסעת במקום רדוד מאוד שאיין אפילו גובה עשור פוכים מקרקעית הים או מקרקעית הנהר ואם כן יוצא שיבוא לטלטל מים להוציא אותם מכרמל לשוס היחיד זמן גמר ספינה מלכת פחות מעורו אנחנו יודעים שהמציאות היא שהספינה לעולם לא תלך לא תיסע בים במקום כזה שהוא פחות מגובה עשור פוחים אחרת היא נתקעת בקרקעית ולכן התיר תמיד על ידי זיז כיוון שתמיד אני אומר שזה מעל עשרות פרים זה מקום פטור ואמור ש אייסלי שואלת הגמרא סוף סוף עדיין יש שמה מורשה שזה המקומות הבולטים של הספינה הספינה הולכת ונהיית צרה למטה וחרט הספינה מה שנקרא חל הקדמי שלה הולך ומתרחב והמקומות האלה לכאורה יכולים ללכת גם על מקום להיות מעל גבי מים רדודים נכון שקרקע האמצע של הספינה לא יכולה להיות במקום פחות מעש פוחים כי היא תתקע אבל החלק המתרחב החלק העליון של הספינה לכאורה יכול להיות מעל גבי מקום שהוא פחות מעשת פוך עם המים זה שם המים לא מגביל אותם כי זה חלק שעולה באוויר אז אם כן לפעמים הוא דולה מים מהמקומות האלה ואנחנו התרנו לו לדלות מכל סביבות הספינה ואומרו שאסי או מהרב ספרה גשו שאז לכמו אומר רב ספרי מדובר שהגישו שבדרך כלל הולכים אנשים בסביבות הנהר מצידי הספינה ובודקים שהם לא יעברו ולא יגיעו למקומות שיכול להגיע הספינה לפחות מעשור פוכים כדי שלא יגיעו למצב כזה שהספינה בטעות תעלה על קרקע כזאת נמוכה ו תתקע שמה אז הם תמיד בודקים שיש סביבות הספינה עשור פוחים אז לכן גם להגיד שהחרם הולך מעל מקום עשור זה גם לא מצוי כי הם יודעים שכל סביבות הספינה יש שמה עשות פוחים ויותר ולכן עדיין בכל מקום שהוא ידלה זה ממוקם פטור ולא מקרמל אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו לגבי המשנה שאדם שזורק המשנה התחילה וזורק לתוך ארבע ונזרק לחוץ לארבע פטור כיוון שהוא לא התכוון למלאכת יסור זורק לחוץ לארבע וזרק לתוך ארבע חייב ורבי יוחן הסביר מדובר שהתעכב מחוץ לארבע או באוויר או על גבי מקום משהו תוך שלוש תפוחים ולכן זה נחשב לאונה חוץ לד וכעת זה חוזר ולכן הוא חייב הבאנו לזה סיט מברייס רובה הביא שאדם שזורק וזה הגיע קרוב לקרקע אפילו בתוך ג' לפי רבון שלא אומרים כלו אותו כמי שהונחו זה לא נחשב הנוחה וממילא הוא יהיה אם הוא נזכר לפני שזה נח בקרקע אז זה לא נחשב שיש פה מלוחה בש גוגה מתחילתה ועד סופה המשנה הביאה שזורק מים הזורק בים ארבע עמוד אז זה כרמליס אז הוא פטור אבל אסור וברקה המשנה כפלה פעמיים שרקע באמצע שוס ורבים י שוס ורבים הסיבה שהביאו פעמיים את ההילוך על ידי הדחק ש נחשב לשו ורבים רוב ביאר להשמיע לנו שדווקא הילוך על ידי הדחק נחשב לרש רבים ולא תשמיש על ידי הדחק הסיבה שה הביאו דווקא את הדוגמה הזאת של רקק אז לפי רוב כדי להשמיע לנו שזה גם בימוס חמו וגם בימוס קומים כפי שהביא צריכו לפי הבעה להשמיע לנו שזה גם באופן שזה רחב יותר מארבע עמות הוא עדיין לא ילך ויקיף את זה אלא רבים עוברים דרכה ולפי רבשי להשמיע לנו שגם באופן שזה פחות מרבות פוחים שהוא הרבה מדלגים את זה בכל אופן אנחנו אומרים שרשו ורמים כי הרבה גם בוקים את זה וכפי שרב השי אמר לגבי גשר שקורה כזאת ש הרבה מדלגים נחשבת כן לרש סרבים כיוון שגם הרבה דורכים על זה ועוברים על זה המשנה הביאה שבספרות מהים ליבשה או מספינה לים הכל זה נחשב לעבור מכרמלית וזה פטור אבל אסור בספינות מספינה לספינה אם הם קשורות זה בזה אז יהיה מותר אבל אם לא אסור הבאנו מחלוקת מה קורה לדלות מים מן הים לתוך הספינה אז רבונה אמר שמספיק עקר כיוון שהמדידה היא מקרקעית הים אז כל מקום שהוא ידלה זה מעל 10 פוכים והסברנו כיוון שהספינה לא הולכת במקום שהמים ה רדודים פחות מעש פוכים וגם אם זה נהר כזה והגובה של הספינה גם אין חשש שהוא נמצא בעל מקום עשור פורים כיוון שיש אנשים שבודקים שכל סביבות הספינה הם גבוהים מעשור פורים כדי שהיא לא בטעות תעלה על הקרקע הנמוכה והיא תתקע שמה ורב ורב חסדה ורב רבוי אמרו שלא מודדים משפת הים ולכן זה נחשב לקרמס לכן צריך לעשות מחיצות של ארבעות פוכים כדי לדלות מים מן הים לספינה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: