העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנה עמוד ב

[מוזיקה] שבז דף קנה עמוד ב נתחיל בעמוד א' שורה אחרונה בעמוד ראינו מחלוקת המירים מה התירו חזל לטרוח לצורך הכנת מאכל לבעלי חיים שמזונות עליך רבונה סובר שהתירו דווקא בדבר שהוא כבר ראוי לאכילה רק אפשר להקל מעליה בצורת האי על ידי שנפעל במאכל איזשהו משהו כמו לחתוך את זה לפזר את זה בזה התירו אבל לבוא ולהשוות אוכל לעשות דבר שהוא לא וי לאכילה להכשיר אותו לאכילה זה לא התירו בשבת זה כבר נחשב תרכה שלא התירו לעשות בשבת תעשה את זה לפני שבת רב יהודה סובר להפך לבוא ולעשות דבר שהיא לא יכולה לאכול להכשיר את זה לאכילה זה התירו כי זה תרכה לצורך אין לך ברירה בלי זה הבעל חי לא יכול לאכול את זה אבל לבוא ולהקל מעליה ה יכולה להסתדר גם בלי זה אז לא התירו לבוא ולעשות פעולות שרק יקלו עליה בצורת האכילה ראינו קושיה לשיטת רב הונה וכעת נמשיך להביא תו שמה נוסף תושמע מחתכים את הדון לפני הבהמה המשנה לקמן בקו מביאה מותר לחתוך דלת לפני בהמה כדי להקל מעליה באכילה ואת הנבלה לפני הכלבים מה אליו לכאורה מדובר דלון דומי ד נבלה מה נבלה דרכיך אב דלון דרכיך לכאורה נבלה מדובר בבשר בשר זה דבר רך בהמה אוכלת אותו בלי בעיה כלב אוכל אותו בלי בעיה ממילא מסתבר שמדובר באותו חתמצ גם הדלת מדובר כשהדלת היא רקה ובכל אופן מתיירים לבוא ולחתוך את זה לבעל חי בהכרח שזה רק כדי להקל מעליו שהוא לא צריך ללעוס את זה אלא זה מגיע לו חתוך רואים על מתרין באוכ דרבו רואים שדבר שהוא כבר כשיר לאכילה לבעל חי מותר לבוא ולטרוח בזה לא כמו הרב יהודה שאמר שרק מותר להשוות אוכל ולא לטרוח באוכל אומר לוב יודה מתרץ רבוד לא אני אמר שפירוש המשנה הא שונה לה דוד דלו מה דלון ד השונה בדרך כלל דלת היא דבר קשה כל עוד שלא מבשלים אותה אף נבלה ד השונה המשנה מדברת על נבלה ועל דלת שהם קשים לאכילה והבעל חי לא יכול לאכול את זה אם לא תחתוך לו את זה ואיך היא משכרת לו איך שייך באמת נבלה שהיא קשה לאכילה שזה אני אומר שהתירו בגלל זה לחתוך את זה כדי להשוות את זה למאכל כי בלי זה היא לא יכולה לאכול בבשר פילה בשר של פיל זה בשר קשה אנמה בגור יי זוטרה או בכלב קטן גור שהוא קשה לו לאכול נבלה רגילה ולכן רק שנחתו את זה הוא יוכל לאכול את זה ולכן אומר רב יהודה התירו שמה כי זה השבוי הו אכלה ובכך תרץ את הקושיה עליו תושמע ראיה נוספת קושייה על רב יודה דתני רב חנן מן הרדו מפרכים תבן ספסה ומערביים מותר לפזר את התבן ואספסיאנוס סטה רואים למאכל גם בלי בלי הטרחה הזאת ובכל אופן מותר להכין לה את זה בצורה כזאת מעורבת יחד סימן שמותר לטרוח באוכל כדברי רב הונה שדבר שהוא כבר ראוי לאכילה אפשר לשדרג את זה אבל לא לעשות באוכל שהוא לא ראוי לאכילה להכשיר אותו אומרת הגמורה מתרץ רב יוד תבן בטיב נסרי מדובר בתבן כזה שאילולי שנפז את זה ונערים את זה עם הס פסטה זה לא ראוי לאכילה תבון הוא קצת רקוב וממילא כעת אני מכשיר את זה לאכילה לכן אומר אביד התירו אז פסטה בעליזות אז פסטה מדובר בבהמות קטנות שקשה להם לאכול את זה אם לא שנער את זה יחד עם התבן נפזר את זה ולכן זה השבוי הורך לזה עשיית המאכל והכנתם שיהיה ראוי בכלל לבעל חי לכן זה מותר אבל אין כנ מ לטרוח באוכל ולשדרג אותו שיהיה קל יותר לאכול זה אסור אומרת המשנה נראה כעת את צורת המאכלים איך מותר להאכיל בהמה אין ובסין את הגמל ולא דורסת הגמרא תבאר מה זה כל דבר אסור לאבוס את הגמל אסור לדרוס את המאכל אבל מלטין ואן מאמירים את הגלין אבל מלטין ומלקטים לתרנגולי ונותנים מים למורס אבל לא גובלי מורסן שזה בעצם סוג של תבואה הוא יכול לקחת מים ולשים בפנים ואין בזה בעיה של מגבל לקחת קמח ומים לערב אותם יחד בשבת זה איסור מלוכ של מגבל אבל לקחת מורסן ולערב אותו עם מים זה מותר בשבת זה לא נחשב למ גבל ון נותנים מים לפני דבורים לפני יונים שבשובה אבל נותנים לפני הבזים ותרנגולים לפני יוני הרד סאות כיוון שאלו מזונות עליך ואלו לא והגמרא תבאר את כל המשנה אומרת המגרה מהי אין ובסין ראינו לגבי גמל אסור לאבוס אומר רב יהודה אין וסינ לה איבוס בתוך מיה אבוס זה בעצם הכלי שממנה הבהמה אוכלת אסור לעשות את המאיים שלה כמי נבוס דוחפים הרבה אוכל המאיים מתרחבות ואז נהייה שמה כלי מלא אוכל כמו דוגמה של לבוס לכן קוראים לזה מלשון ובסין אסור לעשות את זה בשבת זה תר שלא יה צרך אתה רוצה ע את זה יש לך דרך ארוכה לא בשבת מיק גבנה שואלת הגמרא יש אפשרות כזאת בבהמה בגמל לעשות את הצורה הזאת אן אוביר מדפתי הוא מספר לדידי חזי ו דולו קר ואתנה ראיתי סוכר שלוקח גמל והעין אותה בתוך מ קור של תבואה שזה המון והעין אותה על גבה קור גם כן אז רואים שיש מושג של לאבוס את הגמל אומרת הגמרא אין מאמירים אמרנו אז לגבי גמל לא לאבוס ולא לדרוס אבל מליתן ותכף נראה מה זה והמשנה ממשיכה ואין מאמירים את העגלים אבל מלטין מה זה מלטין שראיינו שמותר גם בגמל וגם בג בעגלים איזו היא אמרה ואיזו היא עלתה אומר רב יהודה ונראה מחלוקת המוראים בביאור המשנה אמרה למקום שאינה יכולה להחזיר עלתה למקום שיכולה להחזיר דיינו היה דרך של בהמות שהיו מאכילים אותם מכניסים להם את זה לתוך הגרון ונראה תקב בגמרא איך היו עושים את זה מקום שהיא כבר לא יכולה להחזיר את זה ובעל כורחי היא אוכלת את זה אז זה אסור לעשות בשבת אבל העלטה שזה להכניס את תוך פיה מקום שהיא עדיין יכולה להחזיר זה לא תרכה מרובה וזה בעצם רק לעזור לה לאכול זה מותר רב חסדה אמר א dvd למקום שאינה יכולה להחזיר שניהם מדובר גם עמרה וגם עלטה זה הכוונה למקום שאינה יכולה להחזיר ואמרה בכלי עלתה ביד בכל אופן תרנו להלעיט להכניס למקום שאי אפשר להחזיר ביד ולא ב וזה צורה שיהיה מותר גם בשבת מסיב רבי יוסף לקטין לתרנגולים ואין צריך לומר שמלכת אז יש פה בעצם מחלוקת המוראים רב חסדה ו ורב יהודה מה קורה במקום שהוא לא יכול להחזיר האם מותר להכניס לה לתוך פיה למקום שהיא לא יכולה להחזיר על ידי היד ולא בכלי לפי רב יהודי אין מצב שיהיה מותר להחזיר למקום שאינה יכולה להחזיר זה נחשב להמראה לפי רב חסדה מותר כיוון שביד למקום שאינו יכול להחזיר זה נקרא עלתה מזב רב יוסף לקטין לתרנגולי ואין צריך לומר שמלכת ואין מלכתי ליוני שובך ו ליוני עליה כך מבואר בברייס לעניין מאכלים איך להאכיל בעלי חיים אז תרנגול מותר לעשות מלכת אבל בכל שכן מלכית ולוני שובך אסור למלכת וכל שכן ללקט ואן צריך לומר שאין מלקטים מהם מלקט ומה מלקת מה באור שני הדברים האלו אלקט סופי בודים מלקן דיקו אם נאמר שמקטין הכוונה שהוא נותן לה בפה בתוך בתוך הפה עם ידיו מלכתי דילי קמו שהוא זורק לפניה לאכילה מכל יני שבח וועליה משד מלוי אז שאנחנו אומרים שאצל יוני שבח אסור אפילו לקק האם הכוונה אסור אפילו למלק האם הכוונה שיהיה אסור את כל הדברים יהיה אסור אפילו לזרוק לפניה מאכל לא ייתכן איזה טיכה יש בכך לזרוק מאכלים לפני הבהמות הוא לא טורח כלום הוא לא מאכיל אותה אלא להב לקטין למקום שאינה יכולה להחזיר מלכתי למקום שיכולה להחזיר צריך לחלק ולבאר את החילוק שביניהם שמל קטין זה מקום שאינה יכולה להחזיר מלכית למקום שהא יכולה להחזיר ממילא לגבי תרנגולים מותר את שניהם ויוני שובך אסור את שניהם כי זה צרכה להכניס לה את תוך פיה בכלל דמרה בכליות יבד רב יודה לפי זה כאשר אנחנו רואים מה ביאור המילה מאל קטין ואנחנו רואים שיש מושג להכניס לבהמה לתוך פיה למקום שאינה יכולה להחזיר את התרנגולים התרנו אז אם ככה יוצא שגם אצל הגלים אין סיבה שלא נתיר ואם כן צריך לומר שהחילונים למלטים לגבי הגלים זה רק אם זה ביד או בכלי אבל באמת מדובר למקום שאינה יכולה להחזיר כמו שראיינו שבתרגום מותר להכיל אותה למקום שאינה יכולה להחזיר רב יודה שהוא ביאר שתמיד מדובר למקום רק שהיא יכולה להחזיר אבל אין איך תמצא להתיר בשבת להכיל למקום שאינה יכולה להחזיר אומר לוך רב יהודה מתרץ רב יהודה אני אסביר לך אחרת את ביאור הבריה לעולם מעל קטין דסו בודים מלכין הכוונה שהוא מאכיל בידיו מלכין דודו כן מלכין שאיתרנו בתרנגולים זה לזרוק לפני יוני שבח ויוני עליה לממה נ מי שאלנו נכון שיוני שבח ני עליה זה אין מזו ותן עליך זה של אבקר אבל עדיין למה מה הבעיה לזרוק לפניהם המאכל כן כיוון שאין מזו נותן עליך אסור לך גם את הדריכה המועדת הזאת נה מזונן עליך ואני אין מזו תן עליך ומביאה הגמרא מביא רבי ד רעיה לזה מבריס כדי תני נותנים מזונות לפני כלב ואן נותנים מזונות לפני חזיר כן חזיר כיוון שיכול להסתדר בלי שתיתן לו את המאכל ואין מזונותיו עליך אסור לך לתת לפניו מאכל למרות שתך מועטת רק לפני כלב ו תכף נראה ומה ההפרש בין זה לזה זה מזונותיו עליך וזה אין מזונותיו עליך אז רואים שכאשר איין מזונן עליך אתה לא יכול לתת לפניהם וזה הכוונה בברייס שלוני שבח ויוני עליה אסור לתת לפניהם ורק בתרנגולים התירו ובוזי ואם כן אין לנו קושיה על דברי רב יהודה באמת מדובר למקום שהוא לא יכול להחזיר שהוא יכול להחזיר ועל זה התענו לתת למקום שיכול להחזיר ולתת לפניו אבל אבל אין ראייה שיש מקום שהתירו להכניס לפיו למקום שאינה יכולה להחזיר אומר רב אשי מתני סינ מדק גם מהמשנה אפשר להביא ראייה ל התירוץ הזה אן נותנים מים לפני דבורים לפני הונים ש בשובך מים לתת לפני יוני שבח אסור אבל נותנים לפני אבז לפני תרנגולים לפני יוני הרדות לפני אבז ותרנגולים מה התמה למה משום דני מזו נותן עליך ואני אין מזו נותן עליך האם הסיבה היא לא בגלל שאלו מזונן עליך ואילו אין מזונן עליך ואם כן זה הסיבה שאנחנו מתיירים ביונים לתת מים לפניהם אתה רואה שבדברים שהם לא לפני לא מול עליך כמו דבורים ויוונים ש בשובך אז אפילו דבר מועד כזה לתת מים לפניהם גם אסור כי אין מזון נתן עליך ואם כן מסתדר מצוין מה שרביד תירץ שאין נו חנמ זה הכוונה לתת לפניהם מאכל ואסור בגלל שאין מזון נתן עליך שואלת הגמורה ולעמך מה עיר יומי אפילו שיסור נם אלוי לשיטות סכור שאתה מבין שהעניין במים זה רק בגלל שאין מזו ותן עליך לכן אסור לתת בדבורים ויוני שובך אז למה לא דיברנו על מים למה לא דיברנו על חיטים ושעורים על מאכל אלא מה שנימה דשי בגמה אלא צריך לומר שבאמת הסיבה היא לא בגלל שאין מזו נתן עליך אז סרו את הטרחה המועצת הזאת אלא בגלל שמים זה דבר מצוי מאוד באגם ממילא הדבורים והני שבח ברגע מגיעים לאגם אין סיבה שטרח בדבר שהם יכולים להסתדר ברגע ולא צריכים את הטרחה שלך אז אם כן לכן דיברנו דדווקא על מים ולא על מאכל אבל א נכנה במאכל אין מכאן ראייה שאסור להכיל לזרוק מאכל לפני בעלי חיים גם כשאין מזו נותן עליך אז ראייה אין אבל כך רב יודה תירץ את הקושיה על דבריו דורש בין הפתח ובי נסי אגב שדיברנו על מאכל כלב שמזון ותן עליך ולכן מותר לתת לפניו אוכל ואילו חזיר אסור דרש רבי יני הפתחה דוי נשיא דכתיב יודע צדיק דין דליים יודע הקדוש ברוך הוא בכלב שמזונותיו מועטים כיוון שאף אחד לא מרחם על הכלב לכן אין לו הרבה אוכל לפי כך שואה אכילתו במאו ג ימים לכן הקדוש ברוך הוא ברא בחסד וברחמים שה מאיים שלו יאכלו את אותו מאכל שלושה ימים וכך הוא נשאר שבע כדתנן כמה תשה אכילתו במאה ויהיה טמא כתוב במשנה לגבי תומת מת כלב שאכל כזית מן המת כעת כשהוא הולך גם אם ה לתוך בית זה לאלא נחשב שיש פה בתוך הבית כזית מנ המת שטמ באוהל כיוון שהכזיב טומה בלוה היא בתוך המאיים של הבעל חי אבל אם הבעל חי מת כאן כבר זה לא שתומה בלואה אלא זה כמו שהטומאה מכוסה באיזשהו חפץ שאז זה מטמה כן את הבית מה קורה בכלב שמת אבל לא מיד אחרי שהוא אכל את ה כזית אלא עברו כמה ימים כמה זמן צריך שכמה זמן עדיין אני אומר שהזית הזה קיים בגופו וכשהוא ימות בתוך בית הבית יהיה טמא מדין טומס אוהל של הכזיב מנמא אומרת אומרת המשנה כמה תשאה אכילתו במאה ויהיה טמא בכלב גמ ימים מעט לאת עד שלושה ימים של מעט לעת דהיינו 24 שעות עד אז אני אומר שהמאכל הכז את הזה עדיין קיים בגופו והוא מטמא בוהל הוא בעופות ובדגים כדי שתיפול וב ותשרף אבל בעוף ודגים ברגע זה מתעקל שיעור כזה שלוקח לזרוק את זה לאש ולשרוף את זה זה כבר שיעור ש הזית הזה כבר לא קיים ומלא אם כן אנחנו רואים שהקדוש ברוך הוא גם רחם עליו ונתן לו שהמאכל יתעכל במאיו הרבה זמן כדי שיהיה שבע כיוון שאין מזונותיו מצוי אומר רב אמנונה שמ מינו אורר למיש דמצ לכלו אפשר ללמוד מדרכי הקדוש ברוך הוא שגם אנחנו צריכים לרחם על הכלב ולזרוק בשר על הכלב וכמה איזה גודל של בשר מב מורי משך אודני גודל של אוזנו לא צריך חתיכה גדולה וחוט רש אבן תיזהר מאוד אחרי שאתה נותן לו את המאכל תקה אותו במקל כביכול שלא יהיה חבר שלך שלא ירוץ אחריך שתביא לו עוד אנימי ל בדברי אבל כל מה שאנחנו אומרים שתיתן לו מאכל זה בשדה אבל במוס אלוי אם אתה נמצא בעיר מקום שאתה רגיל להיות שם אז אל תיתן לו כיוון דוסה למסר הוא יבוא אליך כל פעם ויבקש ירצה שוב מאכל לכן שלא תיתן לו אומ רב פופה לדניה מכלבה ולשדר מחזיר אין אדם אין בעל חי שאני יותר מכלב ש שאין מזונותיו מצויין ואין עשיר יותר מחזיר שכל דבר ראוי לו למאכל ויש לו תמיד מזונותיו מצויין תניה כבוס דרב יהודה אז ראינו מחלוקת של רב יהודה ו רב יהודה שסובר לגבי מה זה המראה ומה זה הלתה שהוא סובר שזה למקום שאינה יכולה להחזיר ועלתה מקום שיכול להחזיר עם רב חסדה שסובר ששניהם זה למקום שאינו יכול להחזיר רק זה בכלי וזה ביד תנ כסדר רב יהודי איזו היא אמרה ואיזו היא עלתה אמרה מרביצה מושיב את הבעל חי את הבהמה על הרצפה הוא פוקס את פיה פותח את פיה ושם משהו שיתפס בצורה פתוחה הוא מאכילה קרשי ומים בבת אחת מאכיל את הבהמה קרשינדו הקרשים הוא מזרים מים כדי שהקרינה יכנסו לתוך הגרון והוא לא יוכל להחזיר את זה ואיזו היא עלתה ואומרת ממשיכה ברייסה העלתה מאכילה מעומד ומשכה מעומד דהיינו הבהמה עומדת שאז אי אפשר לפתוח את פיה בצורה כזאת שהאוכל יכנס לתוך הגרון ומאכיל ומשקה למקום שהיא עוד יכולה להחזיר ונותנים כר שינים בפני עצמן ו מים בפני עצמן אין עניין גם להזרים מים תוך כדי כיוון שגם ככה זה לא מגיע ישירות למקום שאי אפשר להחזיר אז רואים כמו רב יודה שההבדל הוא האם זה למקום שיכול להחזיר או אינו יכול להחזיר ולא כמו רב חיסה שחילק ששניהם זה למקום שאינו יכול להחזיר או ביד או בכלי ממשיכה הגמרא על המשך דברי המשנה ונותנים מים למורס אמרנו שמותר לערב מים עם המרסן מותר לשפוך את המים לתווך המוסים ואין בזה מישו מגבל אומר אבי אמרית קמי דמר מניסן מני המשני כשיטת מי ואמר לי הביסי בר יהודי זה כשיטת רביי בר יהודי תניה אחד נותן את הקמע ואחד נותן אתל תוכו מים האחרון חייב דברי רבי רבי סד אומר אינו חיב עד שגבל במקרה כזה שלא ערבו את המים והקמח יחד רק שפכו מים לתוך קמח אומר ת אומר רבי מי שאחרון ששם את הדבר האחרון או את הקמח או את המים הוא גרם ל מגבל והוא עבר על המלוכה רביס אומר שניהם לא עשו מגבל כיוון שגבול זה רק כשהוא מערב את זה ממילא במשנה שכתוב שמותר לשים מים לתוך מורסן זה כרבי סי ביוד שזה לא נחשב מגבל כל עוד שלא ירבו אומרת הגמורה דיל מעט כ קומה רבס ביוד אוסום אלא קמח דבר גבולו אבל מורסן דלו בר גיבול אפילו רבי יוס וד מודה איזה ראיה יש לנו לומר שהמשנה שלנו רב ישב ייהוד והוא יתיר ומורן לתת מים הרי לכאורה אפשר לחלק קמח ב מת התהליך הוא שמים את המים לתוך הקמח אחרי זה צריך לערב ואז הקמח נהייה חלק מהעיסה והמים עם המים יחד ולכן כל עוד שלא עשו את הפעולה הזאת לא עשו פה גיבול מה שאין כן לגבי מורסן שזה לא דבר שנהייה חלק מהעיסה כמו מרק עם שקדי מרק זה לא נהיה חלק מהעיסה לב בר גיבול הו ייתכן שאפילו רבי סבב יהודה מודה שעצם נתינת המים זה גיבול ואולי הוא יהיה ור ואם כן מנן לך שהמשנה שהתירה זה כבס בבודה אונה הגמרא לא יסל כדי לא אי אפשר לחלק כך ולמה כי יש לנו בריסה מפורשת שהם נחלקו גם לגבי מורסן רבי יוסב אביוד התיר דתן בדיה אן נותנים מים למורס דברי רבי רבי יוסף אביוד אומר נותנים מים למורס אז אם כן ראינו כאן לעניין המחלוקת מה מותר לטרוח באכילה לצורך בעל חי האם מותר לעשות את האוכל או לטרוח באוכל הבנו קושיה מחתכים דלון קושיה על רב יודה ורב יודה תר זה שמדובר שזה קשה וה הוא עושה את האוכל ולא רק טורח באוכל מדובר שהדלת והנבל קשים הבנו כושיה מתבן ואס פסטה ובנו שגם שם מדובר שלא ראוי לאכילה ורק על ידי זה הוא מכשיר את זה לאכילה אבל לא שהוא משדרג את המאכל המשנה הביאה שאסור לאבוס את הגמל ולא לדרוס אבל מלטין שזה נראה תקף מהזה ואן מאמירים את העגלים ומותר להלהיט תרנגולים מותר מאל קטין נותנים מים למסן אבל לא גובלין ואסור לתת מים לפני דבורים ש בשבח רק לפני הבזים ותרנגולים ויוני הר דיסות אומרת הגמורה מה זה ובשים שעושים לאבוש דיינו שמעמיסים לה הרבה מזון בתוך 100 מה זה אמרה ומה זה הלטה ראינו מחלוקת רב יודר סובר שאמרה זה למקום שאינה יכולה להחזיר ועלטה זה מקום שיכולה להחזיר ואילו רב חיזה סובר ששניהם זה למקום שינה יכולה להחזיר רק זה ביד וזה בכלי שאלנו מ מלקטים לתרנגולים ששמה ראינו שהחילונים זה מקום שאינה יכולה להחזיר ורואים שמותר בתרנגולים גם למקום שאינה יכולה להחזיר אז אם כן לכאורה זה כרב חיסדא א אומר רב יהודה לא מדובר לקטי גם למקום שאינה שהיא יכולה להחזיר ורק לשם התירו אין אין מקום שהתירו להכניס לבעל חי למקום שאינה יכולה להחזיר מה ששם מדובר שיש גם מלקטי מדובר לזרוק את המאכל לפניהם וזה היה צריך יותר מיוחד רק במזונות עליך אין אוחנה וביוני שבח שאיין מזונות עליך באמת זה יהיה אסור כמו שראיינו שלכלב לתת לפניו מותר חזיר אסור כי אין מזון נותן עליך אמרנו שהכלב הוא עני מאוד שבחיות והקדוש ברוך הוא ריחם עליו שהמאכל יקח הרבה זמן עד שהוא מתעקל במאיו אמרנו שתיתן לו בשר בכמות קטנה ותקל אותו במקל אבל דווקא בשדה ולא בעיר אמרנו שהבאנו ראייה ראיה לשט סב יודה מבריס מה זה אמרה ומה זה הלתה ששם מחלקים האם זה מקום שיכול להחזיר או אינה יכולה להחזיר אבל ואם כן במקום שא יכול להחזיר אין בכלל חטצ שיהיה מותר מה שכתוב שנותנים מים למסן אמרנו שזה שיטת רביש ביוד והוא מתיר גם במורס למרות שאיין שמה גיבול והייה מקום לחלק בין קמח למסן כפי שרואים בברייס דיה שהם נחלקו גם במסן הוא סובר שאין פה גיבול כל שהוא לא מערב שהוא רק מניח את המים בתוך [מוזיקה] המסן א
לצפיה בתכנים נוספים: