העמוד היומי מסכת שבת דף קנא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנא עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קנא עמוד ב נתחיל בעמוד א שורה ה שלישית מלמטה במשנה עסקנו בעניין של צורכי המת שמותר להחשיך כדי להביא ארון וכריכים בשביל המת ממשיכים כעת בעניין של טיפול במת אדם שמת בשבת מה מותר לעשות בו בשבת ומה לא עושים כל צורכי המת והגמרא תבאר מה זה בא לרבות וכעת מפרט את המשנה כמה וכמה דברים שמותר סכין בשמן את המת הו מדחן אותו כדי לשמור על גופו שלא ירכב אז מדיחים אותו שוטפים אותו במים ובלבד שלא יזיז בו איבור אבל אסור להזיז בו כלום אומר רשי לא יד לא רגל וגם לא ריסי עיניו שומתי את הקר מתחתיו מותר להוריד אותו על הרצפה על ידי זה שהוא לטלטל אתמ את עצמו אסור הו מוקצה אבל מותר לשמוט את ה מזרון תחתיו כדי שייפול לרצפה מטילין אותו על החול בשביל שימתין כדי שלא יסריח מהחום של המיטה של הסדין רוצים שהוא יהיה על הקרקע זה מותר לשמוט אותו על הקרקע כושרים את הלכי כדי שהלחי לא ילך וייפתח כיוון שאין שום דבר שאוחז אותו אז קושרים את הלחי לא שייעלה אלא שלא יוסיף לא כדי שקשר חזק שייעלה את הלכי למעלה אלא רק שלא יוסיף להיפתח וכן קורה ש שנשברה מצינו כאין זה הלכה בעניין אחר בהקשר למלאך אס בוינה קורה שנשברה לו מהתקרה מתחילה ליפול סומכין אותה בספסל או בערכות המיטה יכול להביא מהר איזשהו ספסל או חלקים של מיטה לא שתעלה אלא שלא תוסיף וגם שם מצינו כן זה כדי אסור להעלות את הקורה חזרה משום בוינה אבל מותר רק כדי שלא תוסיף ליפול להשים את הספסל תחתיו אומרת הגמורה ואמר אביד אמר שמואל מעשים את התמידו של במ שנכנס ח סמכת ביקש להדיח קרקע אמר לו אין מדיחים הוא רצה לשטוף את הקרקע של בית המרחץ אמר לו אסור בשבת לסוך קרקע אמר לו אין זכיין ולכאורה מדובר בקרקע של אבנים למה אסור רואים שלכאורה אסור להדיח ואסור גם כן לסוך ואייך כאן ולמה כיוון שדבר שאסור לטלטל אז אסור לסוך אותו ואך כאן באמת אתה מתחיל לסוך ולהדיח אומרת הגמורה זה לא דומה שם זה לא מצד איסור של מוקצה אלא שם זה משום שיבוא להשוות גומות כיוון שבקרקע של עפר שיבוא לסוך אותו או להדיח להתעסק עם הקרקע הוא יכול להשוות את הגומות כשיש לו חורים בבית זה מציק לו הוא יבוא להשוות אותם וזה איסור של בוינ לכן גזרנו בכל הקרקעות גם במקומות שזה אבנים ויש ריצוף גם כן סרנו לסוך ולהדיח אמר לו אין סכן קרקע בקרקע מכפה מת בקרקע לא מחלף לבוא ולגזור על מת משום קרקע ודאי שלא גוזרים כי אדם לא יטעה שי מותר לסוך את המת שהוא מוקצה ודאי אז יהיה מותר גם לסוך את הקרקע אבל קרקע בקרקע זה כן הסיבה שזה נסר שם זה משום הש גומוס שמה יבוא לעשות את זה בקרקע שאין ריצוף ולכן הסרנו תמיד לכן הוא אמר לו שבס מרחץ אסור אומרת הגמרא כל לעשוי מי המשנה התחילה עושים כל צורכי המת אחרי זה מפרטים כמה וכמה פרטים אז מה בא הכלל לרבות לעסוי עוד טון רבו מה שכתוב בברייס מבין כלי מיקר כלים קרים כיוון של ברזל או כלי מתכות ו מניחין על כריס או כל מיני כלים שהם מקררים את הגוף כלי מתכות למיניהם ומניחן על כריסו כדי שלא לא יהיה תפוח גורס הבח כדי שהקרסול ויפח אז מקררים אותו וכך זה מונע בזה הוא פוקקים את נקביו סותמים את הנקבים של גופו כדי שלא תיכנס בהן הרוח ואף שלוימה אומר בחכמות סוי אומרת הגמרא הדבר הזה מצינו גם אצל שלוימה המלך שהוא אומר שכאן החשש שאנחנו אומרים שברגע שהוא סותם את את ה את הכרס של המת אז לא יכנס רוח והיא תבכה מצינו את זה אצל שלמה שכתוב עד אשר לא ירתק חבל הכסף זה כות השדרה כתוב בפסוק אצל קהלת עד ה שלא ירתק חבל הכסף זה הכוונה לפני שאדם מת ומה זה קשור ירתק חבל הכסף זה חוט השדרה שזה חוט לבן דומה לכסף שזה מתנתק כביכול לא פועל כשאדם מת ותרוץ גולת הזהב זה אמה האמה של האדם ותשבר קד על המבוע זה הכרס שהקרסול עד שהוא תבקע נרוץ הגלגל אל הבור זה פרש שהגלגל מלשון ל הוא הולך אל הבור אל הפה שנקרא בור וזה הכוונה שבאמת ככל שעובר הזמן אז הלכלוך הצואה שיש בגופו עולה לכיוון הפה לכן הוא אומר וזה ראיתי פרש אתנחם כתוב לגבי הרשעים ש יהיה להם צועה על הפנים שלהם איך מגיע לשם צועה בהכרח כדרך המתים שזה עולה דרך הפה פרש חגיכם אומר רבו ואמר לו אומר רב חגה אלו בני אדם שמניחים דברי תורו ועושים כל ימיהם כחגים הם עסוקים במקום במצוות ענוגים אומר רבי לוי אומר רב פופ ומר רב שוע לאחר שלושה ימים כריסו נבקעת ונפלת לו על פני ואומרת לו טול מה שנתת בי אחרי שלושה ימים הכרס נבקעת והכל נופל על פניו הפסולת ואומרת לו טול מה שנתת בלי כביכול כעת אין לי עניין בכל התענוגים האלו קח את זה חזרה אומרת המשנה אין מעצמים את המת בשבת ממשיכים עם העניין של מת אסור להעצים את העיניים שלו שלא ישארו פתוחות ולא בחול ם מציאס נפש וביום חול אסור כאשר האדם גוסס להעצים את עיניו כיוון שזה גורם לו למות ומעצים עם מציאת הנפש הרי זה שפר דומים שהוא מקרב את מיטתו על ידי זה זה נחשב לשפיכות דמים וזה אסור אומרת הגמרא תון רבון המ עצמו עם יציאת הנפש הרי זה שופך דומים משל לנר שקבע והולכת אדם מניח אצבעו עליה מיד כותה כך גם פה שהוא מעצים את עניו הוא גורם לו לזרז את המיטה בזה שפירו דו תני רב שן גליל אומר ה רוצה ש את עצמו עיניו של מת נופח לו יין בחותמו אם הוא רוצה לגרום לעיניו שכמובן של מת ולא של גוסס שתעצום יש אפשרות על ידי שהוא נופח לו יין בחותמו ונותן שמן בין ריסי עיניו ואוחז בשני גודלי רגליו מחזיק בשני הגודלים של הרגליים ומתעצמים מעליהם העיניים נעצמות מעליהם תן רב שן גליל אומר תינוק בן יומו חי מוחי עליו את השבת דוד מ רל מיס אן מחי שבת המושג הזה שלא מחללים בשיל מת והוא מוקצה זה דבר מעניין יש תינוק בין יומו ותה חליב את השבת פקוח נפש אבל מלך דון מלך ישראל אפילו שמוטל בשבת מת אסור לחלל בשביל את השבת תנוק במח מח את השבת אומר ותרו חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה דרשנו כדי שהוא וכל לשמור שבתות הרבה אז תחלל שבת אחת דו מס אין מח אליו ככיוון שמת אדם בטל מן המצוות כיוון שהוא כבר לא יכול לקיים מצוות אז אין שום עתר לחלל ליו ולדחות בשבילו את השבת והינו דמח מתים חופשי כיוון שמת אדם נעשה חופשי מן המצוות ממילה כיוון שהוא לא בר מצוות לכן אין תר לחלל את השבת מה שאם כן תינוק בין יומו תחלל אלי עכשיו את השבת זה יגרום שהוא יוכל לשמור עוד הרבה שבתות ותן שזור אומר תינוק בן ימו חי אין צריך לשמור מן החולדה עוד ממרא על ההבדל בין אדם חי לאדם מת תינוק בן יומו חי אפילו בן יומו צריך אן צריך לשומרו מן החולדה ומן העברים הם מפחדים ממנו הם בורחים אבל עוג מלך בשן מת צריך לשמרו מן החולדה ומן העכברים אפילו אדם כמו עוג מלך הבשן אם הוא מת צריך לשמור עליו חולדה ו מהעכברים כי הם לא מפחדים שנאמר הוא מרע הכם וחתכם יהיה מה זה חיכם מלשון חייכם מוראכם בזמן שאתם חיים יהיה על כל חית הארץ מה שאדם חי עם מתו מותת על הבריאות כיוון שמת בוט לו אי מוסו ממילא זה דבר גזירה השם מעניינת שכשאדם חי אז המתו מוטלת על הבריות אבל כשאדם מת בטלה הגזירה כמו שכתוב בפסוק וחתכם מלשון חייכם אומר פון נקטינן ארייה הביתרי נופי אריה לא מתנפל על שני אנשים שלת הגמרא חזינן ד נופי לכאורה אתה אומר לי שהוא לא נופל על שניים כיוון שכתוב ומוראכם לשון רבים יהיה על כל חית הארץ כל זה כולל את כולם כולל עריות ולכן כשיש לנו שניים זה מורה החם של שניים אז הוא לא נופל עליהם הוא לא מתנפל עליהם להרוג אותם הרי אנחנו רואים במציאות שהוא כן מתנפל הוא כחזן נופל ההו דרום מבר ב דום הרברבן אין חיה שולטת באדם עד שדמ לו כבהמה שנאמר אדם בעיקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו אדם שחוטא שרה ממנו הגזירה של הקדוש ברוך הוא שמור הכם יהיה על כל חית הארץ ולכן ברגע שהוא חוטא בהמה לא חוששת ממנו אז הארייה הזה שכן מתנפל גם על שני בני אדם זה באנשים כאלו שחטו וממילא אין להם את הבטחת הקדוש ברוך הוא שכל החיות יפחדו מהם אומ בחנין עשו לישון בבית יחידי וכל הישן בבית יחידי חסדו לילית ומסוכן משדים ותן שז אומר עשה עד שאתה מוצא הוא מצוי לך ואותך בידיך דהיינו כל עוד שאתה מוצא שיש לך אפשרות למי לש דהיינו כל עוד שהמשיח עדיין לא הגיע ויש למי לעשות צדקה אז תעשה הוא מצוי לך כל עוד שיש לך ממון ואותך בידיך שאתה עדיין ברשותך לפני שתמות אבל אחרי שתמות כבר מה יעשו עם הממון שלך זה לא בשליטתך ואף שלם אמר בחוכמתו וזכור את בורך בימי בחורותיך עד אש יבואו ימי הרעה מה זה ימי הרעה אלו ימי הזקנה והגיעו שני א שתומר אין לי בהם חפץ אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה צ שלם מצינו שבימות המשיח אין בהם לא זכות ולא חובה דהיינו אי אפשר לזכות למצוות צדקה כיוון שלא יהיו עניים ואי אפשר להתחייב במצוות צדקה אם הוא קופץ את לבבו ולא נותן צדקה כיוון שלא יהיו עניים אומרת הגמרא והעניין הזה שאנחנו רואים שלימוד המשיח לא יהיו עניניים הוא פליג שמואל דומר שמואל אין בין העולם הזה לימוד המשיח אלא שיעבוד מלכיש בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ אז אנחנו רואים שלא יהי ש הבדל בין היום לימות המשיח חוץ מכך שיש לנו את שעבוד האומות מעלינו שזה לא יהיה בימות המשיח כולם יהיו כפופים למלח המשיח אבל לא יחדה לביון ימשיכו להיות עניים ואם כן הוא חולק על כך שעדיין ישאר הזכות והחובה לזכות במצוות צדקה ולהתחייב אם הוא לא נותן תן רב לא זקפ אומר לא ל מבקש אדם רחמים על מידו זו על המידת עניות שאדם תמיד יתפלל על זה ולמה שאם הוא לא בא אם העניות לא הגיע אליו בא בנו זה יגיע לבנו ואם בנו לא בא בן בנו בא שנאמר כי בגלל הדבר הזה אנחנו אומרים שהעניות נתפסת באחד משלוש דורות כל שלושה דורות אחד מהמהם אמור להיות עני כמו שכתוב בפסוק נתון תיתן לו ולא ירוא ליברך דתך לו כי בגלל הדבר הזה יברך השם אלוקיך בכל מעשיך אז מה זה בגלל לשון תן דב רבי שמואל גלגל הוא שחוזר בעולם זה גלגל שחוזר וממילא י אפשר להימנע מכך שלושה דורות ולכן שאדם יתיר ברחמים ואז על ידי התפילות הוא כן יכול להימנע ניות גם לבנו ובן בנו אומר רב יסב נקטינן העצוב מרבון לאיני תמיד חוכם לא נהיה אני כחזן דמיני אנח רואים תלמידי חכמים עניים אם סד מיני הדור פתח אלו מידה גם אם זה גם אם תראה אתמיד חוכם עני הוא לא מגיע לרמה שהוא צריך לחזר על הפתחים לקבץ נדבות אומר לו הבחיל את ויסו אמר הבחיל לאשתו כיוסי אני קדימי לרפת כשיבוא אני תקדימי ותביא לו לחם כי איכי דליק דמו לבנוי כיוון שזה גלגל שחוזר כמו שאמרנו וייתכן שהבנים שלנו יהיו עניים אז שכדי שיקדימו לבנים תתני לעני שיבוא אצלינו גם כן ישר כשהוא מגיע תתני לו לחם אומרו לי מילה תקול איטס להו אתה מקלל את הילדים שלנו שיהו עניים אומר לו קרוקו קוסי כי בגלל הדבור הזה ן ש גג שחוזר בעולם אני מציאותי לדרשות של חזל והם אמרו שזה גלגל שחוזר ולכן ייתכן מאוד שזה יגיע לאחד מהצאצאים שלנו ולכן תתני לחם מהר לעני תן רבן גמליאל ורבי אומר ונתן לך רחמים ורחמך ובך כל רחם על הבריו מאח מנו מן השמיים וכל שאן לא מרחם על הברי אוס אין מרחמים עלי מן השמיים וזה אנחנו דורשים תן לך רחמים ורחמך וירבך אם אתה מרחם אז ירחמו עליך אבל אם לא תן לך רחמים אומר רשי שתרחם על הבריות אם יהיה לך רחמים לרחם על הבריות אז ורחמך הקדוש ברוך הוא ירחם עליך אומרת הגמרה עד אשלא תחשך השמש והאור ממשיכים כעת עם הדרשות ש מהפסוקים כולת בעניין של מתים עד השלא תחשך השמש והאור זו פדחת והחותם ברגע שאדם מת האור בטל ממנו והכל כביכול מתכבה אומר רשי פדחת זה המצח שהוא מצעיר יותר מכל הפרצוף והחותם זה תואר פני אדם שניהם נופלים כשהאדם מת והירח זו הנשמה הכוכבים אלו הלסתות ושוו אהבים אחר הגשם זו מאור יניו של אדם שהולך אחר הבכי כשאדם יש לו גשם כביכול דמעות אז מאור עיניו הולך ושווה והולך וקווה אומר שמואל אי דימתה דבו שנין אדר כ מלך לאדרי דמעות שאדם מוריד עד גיל 40 זה הולך וחוזר מתמלא חזרה הנוזלים וגופו לאחר מכן זה כבר לא חוזר ולכן שאדם ימט בדמעות מגיל 40 והלאה ואומר רב נחמן ה וכלה אדם ששם חול זה סוג של משחה לעיניים כדי לשפר את הרייה שלו עד אר ש מרווח עד הגיל 40 זה יכול לשפר את הראיה שלו כן ולך אפילו מסנ גרדו גם אם ישים כמו במכחול שאיתו שמים את המשחה בגודל של אביס גרדו אזה מקל של הורגים דיינו מקל מאוד אוקו מוקים ארבוך מוח בסך הכל יעצור את הירידה במאור עיניו של אדם אבל זה לא יעשה שיפור בראייה שלו מהקו מש מלון כמה דלי מכוכ תפי מעלה מה אנחנו יכולים לשמוע מפה שיש כן יתרון במכחול עווה יותר שאז זה נותן יותר ולכן אנחנו אומרים לכן הוא אמר אפילו כזה עווה שאמור להוסיף ולהועיל יותר בכל אופן הוא רק לאחר גיל 40 הוא רק מעמיד את מורנר ולא עושה את זה משופר יותר רבי חנינה שכיב ברתי הב חנינה בתו נפטרה לא הבקו בוכיה לו הוא לא בכה עליה אומרת ויסו אמרה לו אשתו תרנגולת ה הפיקוס מביתו מה זה הדבר הזה טיפה רגש הוצאת ה תרנגולת מביתך כביכול אתה לא מתרגש אמר לה טרט מה את רוצה שאני אפגע בשני דברים תכלה וברי גם בשכול של של בנים ששקלתי טבעת וגם בעיוורון הרי אני אדם זקן אם אני אבכה ואוריד מאות אני יכול להגיע לעיוורון סובלו קי עוד אמר רבי יוחן משום רבי יש בן קצרת שש דמותן שלוש יפות ושלוש רעות של אשן ושל בכי ושל ביס כיסא רעות של סם ושל שחוק ושל פירות יפות אז לכן הוא סבר ששל בכי שזה בא מחמד צר זה רעות ולכן הוא לא רצה לבכות כדי לא להיפגע בדבר נוסף חוץ מהשיקול של הילדים אז ראינו כאן המשנה לגבי מת שמותר לעשות את כל צורכי המת מותר לסוך ולהדיח מותר לשמוט את הקר להוריד אותו לקרקע ומותר לקשור את הלכי כדי שלא יוסייף לרדת וגם בקורה מצינו שמותר להניח ספסל תחת הכורה שנשברה כדי שלא תוסיף לרדת שאלנו משיחת ביץ המרחץ שרבי מאיר עסר וענינו ששם זה מצד השבי גומוס עסו בכל הקרקעות אבל זה לא דומה אלינו כי מת בקרקע לא כלף וכאן זה רק מוקצה מוקצה התירו לסוך אותו אמרנו הכלל כל צורכי המת להרבות את כל מה שכתוב ברייסה שמביאים כילים קרים ומניחים על גופו כדי שלא יתפח כריסו פוקקים את נקביו ואמרנו שגם שלמה בחכ מו ש אמר שהמת כשנכנסת רוח בקרסו אז היא פוקעת והולכת אמרנו שמה שקורה לגל אחרי שלושה ימים אז הכרס מתפקע והפרש עולה על פניו המשנה הביאה שאסור להעצים את עיניו של מת ושל גוסס גם ביום חול אסור ושפכו דמים אמרנו ביס שלשן גמליאל שיש אפשרות להעצים את עניו של מת על ידי יין וחותמו שמן בן ריסי עיניו ולאחוז בשני גודלו אמרנו שני הבדלים בין תינוק בין יומו חי לדוב בישראל מת תינוק בין יומו חי מחיילים ליו את השבת כדי שישמור שבתות הרבה ואילו הדו ישראל חי מת לא מחיילים את השבת כיוון שהוא כבר חופשי מן המצוות הוא כבר לא יכול לשמור שבת דבר נוסף כיוון שהגזירה שמור הכם וחתכם יהיה על כל הארץ אז אנחנו עומדים את זה דווקא על כל חיית הארץ חייכם לשון חייכם שהאדם חי אפילו תינוק בין יומו החיות מפחדות ממנו ולא צריך לשמור אותו מהעכבר והחולדה אבל כשהוא מת אפילו אחד כמו ג מלך הבשן גם כן כבר לא מפחדים ממנו באריה ברגע ש מוראכם לשון רבים שני האריה לא יפול עליהם מה שמצינו שהוא כן קופץ מתנפל על שניים זה אדם אנשים שנדמו כבהמה על ידי החטאים שלהם שאז אין בהם את ההבטחה של הקדוש ברוך הוא ולכן האריה יכול לקפוץ עליהם אמרנו בריסה עד שאתה מוצא שלגבי עניים שזה אומר תזדרז כשיש לך עניים ויש לך את הכסף ואתה עדיין חי שתביא את הצדקה ולא אחרי זה שאדם מת הוא כבר לא יכול לתת צדקה מהממונה זה כמו מה שראינו שלימות המשיח שלמי אמר בחכ מוסוי ודרשנו את הפסוק ימים אשת אמר ם חפץ זה ימות המשיח שכבר לא יהיו שמה עניים אז לא יהיה עניין במצוות צדקה לא לזכות ולא לחובה אבל שמואל סובר שאמות המשיח עדיין י יהיו עניים כל ההבדל יהיה ש שעבוד מלכויות לא יהיה אמרנו לבקש חכמים על מידה זו של עניות כיוון שזה גלגל חוזר בעולם זה יכול להגיע או לא או לבנו או לבן בנו הבנו גם מיסה ש שרב יוסף אמר לאשתו תיזהרי תמיד לתת לחם כיוון שזה יכול לחזור בצאצאים שלנו אז שייתנו להם גם לחם אמרנו ש דרשנו את הפסוק בקהלת על המת כל מיני דברים עד אשר לאתר שח השמש והאור פדחת והחותם וכמה דברים שקורים מהרגע שהוא מת וגמורה הביאה שבכי אחרי גיל 40 זה לא חוזר הדמאות לא חוזרות לגוף ובגיל זקנה זה גם יכול להזיק למור עיניו ולכן במיס חנינה לא רצה לבכות על ביתו כדי שלא יגרם לו עיוורון כיוון שיש שלוש דמעות שם דמעות של דמעות רעות ועל זה אנחנו אומרים שאחד מהם זה בכי זה דמעה של [מוזיקה] צער ש
לצפיה בתכנים נוספים: