העמוד היומי מסכת שבת דף קנא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קנא עמוד א

[מוזיקה] דף קנא עמוד א היום אנחנו נדבר גם על לדאבונינו נושאים פחות נעימים על עניין של הלווייות מתים ומה קורה אעם גוי הביא בשבת כל מיני מוצרים לצורך ההלוויה אוקיי מה לעשות גם לוויה גם מוות זה חלק בלתי נפרד מהמוות יותר נכון ומה קורה בעניינים הללו המשנה תאמר מה קורה גוי שהביא חלילים בשבת לצורך ההלוויה הגמרא תדון בזה נראה המשנה הגמא ידונו בזה ונראה את הדין בהמשך אבל אומרים המפרשים מי אמר שהכללים ובו דווקא לצורך ישראל אולי הם ובו לכלל הלוויות שקורה בכל עיר בכל יום אומרים המפרשים היחידים שהיום משתמשים בחלילים בהלוויות זה היהודים חשבתי על זה למה באמת למה החליל הוא חלק מטקס הקבורה היהודי אם זה מוסיף צער למה כולם לא השתמשו בזה חשבתי אולי אפשר לומר היחידים שלוקחים את טקס ההלוויה לטקס לקומם את העפר להשתקם להמשיך קדימה לחזור בתשובה להתבונן או מה היה לנו זה היהודים גוי כשקורה לו לוויה בעיקרון הוא היה זורק את הגופה לפח ה רק זה לא נעים זה לא מוסרי זה לא אתי הוא עושה באמת טקס הלווייה אבל אין פה איזשהו התבוננות אין פה איזשהו הסתכלות ולכן לא צריך חלילים לא צריך דמעות לא צריך שום דבר בוא תגיד תודה שבאתי לטקס יהודי יחיד שיש אצלו קדושת החיים ויש אצלו גם קדושת המוות יש לו ערך לחיים וקורה מקרה הוא מתיישב בדעתו הוא מעורר את ליבו לתשובה הוא מסתכל מה זה אומר עליי כולנו מגיעים לכאן בסוף בכזה טקס השתמשו גם בח ן גם כדי לעורר את העם לתשובה גם כדי שנבין אל תבכו למת תבכו לחי כן כמו שאומרים תמיד בוא נבין מה קורה לנו בואו נתחזק מפה בואו נתקו מפה והדבר הזה מלמד הרבה יותר מאשר על הלווייות של היהודים על החיים של היהודים איך הם נראים כמה ערך יש לנו לחי כמה אנחנו מסתכלים מכל דבר ולוקחים ממנו מוסר לחיים שלנו ליום יום שלנו ולכל ההמשך אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קנ עמוד ב ממש למטה ראינו שאבא שאול במשנה כבר דיברנו לגבי להחשיך על התחום אבא שאול אומר כל מה שאני רש לאומרו בשבת לדוגמה לשמוע פירות וכדומה א אני מותר לי גם להחשיך עליו בשבת כלל אמר רב שאול כל שאני זכאי באמירתו כך כתוב במשנה רשה אני להחשיך עליו היא באה אליו הוא שואלת הגמרא אבא שאול ה על מה הוא הולך בעצם במשנה יש שני חלקים חלק אחד שעושר שאומר שברגע שזה דבר שאסור בשבת אסור לך להחשיך עליו בשבת וחלק אחד הסיפה שמתיר ואומר ברגע שמותר לך לעשות אותו בשבת מותר לך גם ללכת ולהכשיר על התחום לצורכו בשבת שואלת הגמרא על מה זה הולך הכלל שניסח בשאול על מה הולך אילה מהרש הקאי ששם כתוב אין מחשיכים על התחום לזכור פועלים או להביא פירות אסור לי ללכת כמו שאמרנו ווזה כבר פעם שלישית אבל למי שמצטרף היום לשיעור אני אומר בקצרה תחום שבת 2000 אמה מחוץ לעיר אם אני רוצה ללכת 1999 לחכות שו וברגע שלצאת שבת להמשיך וללכת אם זה בשביל דבר שמותר לעשות בשבת מותר לי לעשות את זה אם זה בשביל דבר שאסור לעשות בשבת אסור לי לעשות את זה אז הרשע של המשנה מתחילה עם מה שאסור ברגע שאסור לך לעשות את זה בשבת לזכור פועלים להביא פירות מחוברים לתלוש אותם ו כדומה אסור לעשות את זה אסור להחשיך ועל זה אומר הב שאול אומרת הגמרא לא יתכן הוא לא היה מנסח את הכלל שלו בצורה של היתר ואומר מה שאני זכאי לאומרו אני רשאי להחשיך הוא היה אומר להפך אי כל שאני זכאי באמירתו רשא אני בחשיכה זה הנוסח מה פתאום הוא היה צריך לומר בדיוק הפוך כל שאני זכאי באמירתו היני רשי בחשיכה מה שאסור לי לדבר עליו מה שאסור לי לעסוק בו בשבת אסור לי גם להחשיך עליו זה מתאים אלא חייב להיות אלה הסיפ הקיי שמה שכתוב שמה במשנה אבל מחשיך ו לשמור הוא פירות בידו מותר לי להחשיך על התחום בשביל דבר שמותר בשבת ועל הדרך מותר לי גם להביא פירות אם ככה הוא היה צריך לדבר בצורה אחרת הי כל שני זכאי בחשכת רשע אני באמירתו מבא אלי הדין שכתוב במשנה הוא לא הדין של לדבר ולעסוק בו הוא הדין של להחשיך אז היה יותר מתאים לומר כל מה שאני רשאי להחשיך עליו שזה מה שכתוב במשנתנו אני רשאי גם לדבר עליו אני רשאי גם לעסוק בו ולא בצורה הפוכה לא לאומר כל מה שאני רשאי לעסוק ולדבר שזה לא כתוב במשנתנו אז לומר ולחדש כביכול רשא אני להחשיך שזה כבר מה שכתוב במפורש לא ייתכן בואו נחדד את זה שוב אבל שעון מגיע לתת לנו איזה כלל ולתת לנו ערך מוסף שחסר לנו לא ייתכן שהוא יגיע ויאמר מה שאני רשאי לומר אני רשאי גם להחשיך כאילו חידשת לי פה על עניין ההחשכה זה כתוב במפורש במשנה היייתה אומר מה שאני רשאי להחשיך מה שלמדנו עכשיו פה דע לך אני גם רשאי באמירתו אוקיי כאן כבר יש אמירה יש חידוש אבל תסבירי לי על מה אבא שאול דיבר אומרת הגמרא לעולם הסיפה קי הוא מתייחס לסיפא כמו שבעצם אנחנו מבינים במושכר שון על ה תר ואבא שאול הקי דמיו יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחברו דין חדש בעצם עליו רבי עליו אבא שאול מתמקד עליו הוא ממקד את הפוקוס שנדע יש כאן עוד איזה דין מעניין שמה דמו יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחברו שמור לי פירות ש בתחומך ואניני אשמור ך פירות שבתחומי עליו שבעצם אני לא יכול לשמור על הפירות שלי כי הם נמצאים מחוץ לתחום שבת שלי אבל החבר שלי הם נמצאים בתוך תחומו ולכן אני אומר תשמע אתה תשמור על הפירות שלי ואני אשמור על הפירות שלך ועליו שכל אחד לא יכול להגיע לפירות שלו בכל אופן מותר לו לדבר על זה ומותר לו לשמור וכ אמר רב שאול תנ קמה אתה מתיר להחשיך על התחום בשביל לשמור פירות אז בעצם אתה אנחנו רואים מכאן שזה דבר שמותר בשבת מי לא מודד האם אתה לא מודה זה מותר אדם לומר לחברו כמו הדין שראיינו הרגע שמור לי פירות ש בתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי ואז אמ ואז יש לי פה כלל נפלא כל שאני זכי באמירתו רשע אני להחשיך עליו בעצם מהדין הזה שמותר לשמוע את הפירות בתחומי שעליו הבא שאול מדבר בעצם זה מה שהוא מגיע לשאוב מדבריו של נקמה נכון גם הדין הזה נכון איזה דין הדין הזה שמותר לי לשמור פירות פירות חברי שבתחומי והוא אשמור את פירותי שבתחומו נכון מותר אם ככה מתאים לנסח את הכלל כל שאני זכא באמירתו רשה אני להחשיך עליו זאת אומרת הוא לא מדבר על הדין הבסיסי והמקורי של תנ קמה ואז באמת לא מובן מה החידוש ומה הניסוח הוא מדבר על דין אחר לחלוטין ומשמה הוא מסיק ומוכיח וכולל ונותן לנו כלל דלך ברגע שמותר לי לשמור את הפירות מותר לי גם להחשיך עליהם רשי אומר שת נקמה לא בדיוק מסכים עם אבל זה מה שאבא שעול מתכוון לומר אומרת הגמרא נפלא אז הוא הביא לי כלל ואני גם מבין על מה זה הולך אבל על פי כשאני נותן כללים זה אומר יותר מהדין שלמדת יש כאן כלל שתקף לעוד מקרים על מה הוא מדבר כלל לאתויי מי מה עוד הוא בא לרבות אומרת הגמרא ו עדנו רבנן אין מחשיכים על התחום להביא בהמה בהמה שנמצאת מחוץ לתחום אסור להחשיך בשביל להביא אותה במוצאי שבת אבל היייתה עומדת חוץ לתחום והוא כבר נמצא שם קור לה והי בא זה מותר כלל אמר אבא שאול כל שאני זכי באמירתו רשע אני להחשיך ולכן והכלל הזה מגיע לומר לא את הדין הראשוני של הפרה כך אומרים חלק מהראשונים אלא את הדין העכשווי ו מחשיכים לפקח על עסקי כלה ועל עסקי אמת להביא לו ארון כרחן ואמרים לו לך למקום פלוני ואם לא מצאת מקום פלוני אבה ממקום פלוני לא מצאת במנה אבה ב2 ברגע שזה לצורך מצווה זה הכלל שמביא אבא שאול כיוון שמותר לדבר עליו מותר גם להחשיך ואני יכול להגיד לו בבקשה לא תמצא שם לך למקום אחר לא צאת במחיר הזה תוסיף על המחיר כל זה מותר רבי יוסף רבי יהודה אומר נ אני מסכים איתך מותר לשלוח שליח וגם לרמוז לו שבי ממקומות אחרים ובסכומים משתנים אבל הוא בלבד שלא יזכיר לו סכום מקח שלא יתן לו תקרה שלא יתן לו רף לא יגיד לו מכמה ועד כמה מה המינימום מה המקסימום אל תזכיר ענייני מקח ואז באמת יהיה לך מותר לשלוח את אותו שליח אז בואו נעשה סיכומון קצר קצר הבא שאול מדבר על הסיפה זאת אומרת על אופציית על פונקציית ההיתר והוא אומר לא רק הדין שתנקה נתן הדין הבסיסי אלא אני מסיק מכאן די נוסף שמותר לי לשמור פירות בשבת ואם מותר לשמור מותר לי גם להחשיך וזה הכלל שהוא מביא נפלא הכלל הזה מה הוא מרבה הוא מרבה את כל העניין של חתן וכלה כך אומרים רוב הראשונים ולא את העניין ההוא של הבהמה זה עניין בנפרד שראיינו מה קורה על בהמה שנמצאת מחוץ לתחום שאסור להחשיך עליה אבל מותר לקרוא לה והיא תבוא והב שעוד מתכוון לחדש את הכלל הזה שלסקי חתן וכלה מותר הכל בכל מכל כל לשלוח לומר לפרט כולל כסף ומחיר כולל מקומות בניגוד לדעתו של רבי יוסי ברבי יהודה שאומר לא רק לא להזכיר סכום מכח אומרת המשנה שם משיחין על התחום לפקח על עסקי כלה ועל עסקי המת להביא לו אחרון מכריחים כמו שראינו מותר לעשות נוכרי שהביא חלילין בשבת וזה ור בשביל ישראל כמו שאמרנו הם היחידים שמשתמשים בהלוויות בחלילי או שבאמת רואים יש כאן איזשהו היקר מסוים כך אומרים חלק אחר מהראשונים יש כאן הקר מסוים שהוא הביא את זה לצורך ישראל לא ספוות בהן ישראל אומר רשי עולמית לעולם לאותו מת שהוא הביא אסור לספוט בהם כי נכרי הביא את זה בשבילו בשבת אלא אם כן באו ממקום קרוב שהנחיל עשה כאן חילול שבת הוא הביא את זה מתוך בתחום עשו לו ארון עכשיו מה קורה אם עשו ארון אבל לאב דווקא לאותו מת העקום הזה עשה את זה בשביל עצמו למכירה או שהוא עשה את זה לצורך עצמו לקבורה של אחד מקרוביו וחפרו לו קבר גם כן לא בשבילו דווקא יקבר בו ישראל ואם בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית בעצם כמו שראיינו ברגע שעשו את זה בשבילו לא יקבר בעולמי כי ברגע שעשו את זה מיוחד אשי בשבילך בשבת כנס כנסו אותך עליו שאיין בזה איסור מהתורה גוי עשה את זה אתה לא תשתמש בזה אז ראינו במשנה שאסור להשתמש בחלילים שובו בשבת אלא אם כן באו ממקום קרוב שואלת הגמרא מה היא ממקום קרוב רב אמר מקום קרוב ממש זאת אומרת שאני יודע שזה בא כאן ממקום קרוב ולא מחוץ לתחום אבל אם אני לא יודע אסור לי להשתמש מהספק הזה שאני לא יודע מה קורה אסור להשתמש ושמואל אמר חיישינן שם החוץ לחומה לנו חיישינן לא במובן הרגיל שחוששים להחמיר אלא להפך חוששים להקל ולומר אולי זה היה כאן באזור כל עוד ואני לא יודע בבירור שזה הגיע ממקום רחוק אני מתיר להשתמש בו דיק מתניתין אומרת הגמרא כתי דשמואל יש ראיה נפלאה לשמואל דק עשה לו ארון חפר לו קבר יקבר בו ישראל עלמה מספ קשרי החנה ממס קשרי כנראה שבמקרה של ספק כשאני לא יודע אם זה נעשה לצורך ה ישראל מותר כמו ששמואל אומר שגם חלילין אני תמיד טולה ספק ואומר זה לא נעשה באיסור ומותר להשתמש בהם ותנן כותי דרב יש גם משנה אחרת שהיא דווקא מסייעת לרב ששם כתוב כך עיר שישראל ונוכרים דרים בה והייתה במרחץ המרצת בשבת זהיר מעורבת גרים שם גם יהודים וגם גויים ויש שם מרחץ פעיל בשבת רוב נוכרים לערב רוחץ מיד כיוון שכל העסק במרחץ החימום והעבודה שמה נעשים לצורך הנוכרים שהם רוב בעיר מותר ליהודי לרחוץ שם אבל ם רוב ישראל ואם כך חיממו את זה בשבילם ימתין עד כדי שיח מו חמין הזמן הזה שלוקח לחמי מים חמים הוא ימתין במוצאי שבת כדי שלא יהנה ממעשה שבת שיוכלו לעשות את המעשה הזה גם במוצאי שבת אם זה מחצה על מחצה בול ספק בעצם כמו שרב אמר ספק מה הדין כתוב כך במשנה אסור אסור לרחוץ בזה במוצאי שבת וימתין עד כדי שיחממו חמין הוא ימתין עד כדי הזמן הזה שמחממים בעצם ראייה נפלאה לדברי רב שאומר גם חצי על חצי שאני לא יודע בדיוק בשביל מי זה נעשה בכל אופן אני מחמיר כמו שאומר לגבי החלילן אני לא יודע מאיפה זה הגיע אני מחמיר רבי יהודה אומר באמבטי קטנה אם יש ב רשות וחץ בה מיד יש דין מיוחד שבאמת קטנה שאפשר לחמם אותה מהר אם יש רשות אדם חשוב בעיר שיש לו עבדים זמינים ומחממים לו מים בצורה מהירה מותר למה כי אני לא חושב שזה נעשה בשבת אני יכול לתלות בעצם אמנם ספק אמנם חשש רחוק להקל אבל אני יכול לתלות בכך שהם עשו לו אזה מוצאי שבת ולכן מיד כבר מותר לא ממש מיד אבל לא הזמן שלוקח לחמם את כל המרחץ אלא רק את אותה הם בתי קטנה מה היא רשות המב יהודה מה אב יצק בברד אב יהודה שיש באדם חשוב שיש לו עשרה עבדים שמחממים לו השרה קומקומים בבת אחת אז באמבטי קטנה מותר ללחוץ במיד למה כי יכול להיות שבמוצאי שבת הגיעו אותם עבדים ובמקום חיממו לו את אותה אמבטי קטנה שמתחמם במהירות הבזק ולכן יהיה מותר לרחוץ בה מיד אז שוב בעצם מה אנחנו רואים במרחץ דבר ראשון ם רוב אם רוב עם רוב ישראל ימתין עם רוב גויים מותר מחצה על מחצה גם ימתין ווזה מתקטב בדיוק עם דברי רב דין חדש של רב יהודה שרב יהודה מגיע ואומר ברגע שיש כאן בן אדם חשוב כל כך שיש לו עבדים לא חייב להיות שדווקא הם עושים את זה אבל הרעיון של החשיבות כך אומרים הראשונים הרעיון הוא שהוא כל כך עשיר שאפשר לעשות לו במהירות האפשרית ולא רוצים שהוא ימתין רגע אז אני טולה ומקל ואומר יהיה מותר לרחוץ מיד וכפי שהגשנו לא ממש מיד אלא בזמן המועט הזה שלוקח לחמם אמבטי קטנה עם 10 עבדים ו10 קומקומים ראינו במשנה סו הרון חפרו קבר יקבר שואלת הגמרא מהי החנ מי שימתין החנמ ימתין כדי שיעשו הרי יש ספק שאולי זה נעשה בשל ישראל תחכה לפחות הקצת זמן הזה כך מסביר רשי את השאלה אמר אולה מדובר כאן באומד בסרטיה מקום שאין דרך ישראלים להיקבר ולכן מוכרח שהוא לא נעשה בשביל ישראל ולכן מותר לו להיקבר שם מיידית תנח קבר אומרת הגמרא בסדר אז ההס ההסבר שלך נפלא לגבי קבר אהרון מק מאמר למה אתה לא חושש שאולי זה נעשה לצורך ישראל אז תמתין קצת בכדי שייעשו ורק אחר כך תקבור את היהודי בו אונה הגמרא אמר הבבה הו גם ארון מדובר במוטל על קברו הוא נמצא ארון נמצא שם ממש ליד אותו קבר שמקומו מוכיח עליו שהוא לא נעשה לצורך ישראל שהם לא נוהגים להיקבר שם ולכן ברור שהם לא נעשו לצורך ישראל ולכן מיד במוצאי שבת מותר לי להכניס את היהודי לאותו ארון ולקבור אותו באותו קבר אין חשש שהוא נעשה לצורך יהודי טוב כבר תוך כדי שיעור סיכמנו את הכל נראה לי הקפנו את כל העניינים בנקודות קצרצרות זה בנזי שהולך על הסיפה מביא דין מחודש לגבי לשמור פירות חברי שבתחומי ופירותי שבתחומו והוא הכלל שהוא מביא זה מגיע גם לרבות ראינו דין לגבי בהמה שלא מחשיכים אבל כן קורא לה והיא בא ולא זה מה שהוא מגיע לרבות על פי רוב הראשונים אלא לגבי חתן וכלה שמותר אפילו להגזים כביכול להגיד לו אם אין בעיר הזאת לך לעיר אחרת ולגבי סכומים רבי יהודה חולק על הסכומים ואומר בלבד שלא זכיר סכום אכח משכין על התחום אז ראינו לפקח ראינו לגבי לווייה אני יודע שזה בשביל יהודי לא יקו עולמית אני לא יודע באו ממקום קרוב מותר אז היה לנו את רב שמואל מה זה נקרא לפי רב אם זה סתמה אסור כל עוד ואני לא יודע שזה באמת הגיע מקום אחר לפי שמואל מותר הבאנו רעה לשמואל ממשנתו כן כמו שכתוב בעצם על הקבר שאני לא יודע מה קורה עם זה ובכל אופן מותר הבאנו רה לרב מהמשנה שם לגבי המרחץ שסיכמנו אותה הרגע ובסופו של דבר הגמרא שאלה מנין שהקבר הזה לא נעשה בשביל ישראל ואמרנו שגם הכבר וגם הארון מוכח עליהם שלא נעשו לצורך ישראל בהצלחה רבה ‏leau [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: