העמוד היומי מסכת שבת דף קמ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמ עמוד א

[מוזיקה] דף קמ עמוד א' יש משפט אדיר אבל אפשר להבין אותו רק אם אתה מעל גיל 20 אני מבקש אם אתה שומע את השיעור ואתה מתחת לגיל 20 תקפיץ בבקשה 20 שניות קדימה לא משהו אישי נגדך פשוט אי אפשר להבין את המשפט הזה על זה נאמר המשפט הכל כך מרגיז כשתגדל תבין המשפט אומר כך כשהייתי בן 16 חשבתי כמה אבא שלי הוא טיפש מטופש שלא מבין כלום בחיים כשהגעתי לגיל 20 אמרתי וואו איך הוא הספיק ללמוד אבא שלי כל כך הרבה בארבע שנים זהו אין מה להסביר את המשפט הזה כל אחד מבין אותו לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו הרבה הרבה יותר חכמים מההורים מהמורים שלנו או לפחות כמותם אבל כמה זה לא נכון נראה המחשה לכך גם בעמוד שלנו נראה להבדיל אלף אלפי הבדלות רבי יוחנן שואל את רבו רבי יניא הוא שואל אותו שאלה לגבי הלכות שבת רבי יניא עונה לו ורבי יוחנן אומר לו רגע אבל במשנה כתוב אחרת אומר לו רבי ענ האם אתה חושב שאני לא ידעתי את המשנה נכון שבמשנה כתוב כך אבל הוא מתבטא במילים מה לי ולך זאת אומרת האם הין הבדל ביני ובינך לא סתם אני רבי ואתה תלמיד כי אני רואה גם דברים מעבר דברים שאתה לא כל כך רואה אני רואה אני מבין ולכן אני פוסק אחרת הדבר הזה מדהים עד כמה אנחנו בכל גיל לא מחשבותיי מחשבותיכם אם זה כלפי הקדוש ברוך הוא בטח הל אחת כמה וכמה אבל גם לגבי אנשים שנראים לנו לכאורה פשוטים יותר הרב של הקהילה מנהיג המדריך כל הדברים הללו לא אתה לא רואה מה שהוא רואה הוא יש לו נקודת מבט גבוהה יותר ממך ולו מחמת הניסיון שיש לו ולו מחמת המעמד שהקדוש ברוך הוא נתן לו אנחנו צריכים תמיד לדעת ולהבין את זה לא תמיד מה שאנחנו חושבים ומה שאנחנו רואים וגם אם נראה לנו שאנחנו ודים בדיוק אותו דבר לא תמיד הכל אתה יודע אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלט עמוד ב למטה ראינו במשנה ונותנים ביצה במסננת של חרדל זאת אומרת מותר להפריד את החלמון מהחלבון של הביצה ככה הנו במשנה וכבר אמרנו שבגמרא נסביר מדוע באמת אומרת הגמרא תני יעקב קרח כך קראו לו לפי שאן עושין אותה אלא לגוון אלא לגוון או יש אומרים אלא לגוון זאת אומרת בשביל הצבע שניהם אותו עניין או שזה הפועל או שזה הנפער בשביל הצבע של החרדל ולכן אין כאן באמת אוכל ופסולת שניהם נחשבים לאוכל מותר להפריד אוכל מאוכל ולכן מותר לסנן אותם באמת אם תרצה רק אחד מהמהם לאכילה ואת החלק האחר לזרוק לדוגמה תרצה רק את החלמון או רק את החלבון וכדומה באמת יהיה אסור כדין כל בורר בשבת איתמר דיברנו כבר על חרדל על מסננת של חרדל על הביצה שנועדה בשביל החרדל ממשיכה הגמרא ואומרת איתמר חרדל של השום ערב שבת הוא כבר הכין אותו קודם למחר מה הדין האם מותר להמשיך ולערבב אותו להמשיך וללוש אותו כדי שיהיה טוב יותר אמר רב ממחה בכלי אבל לא ביד מותר לערבב אותו עם מים או יין אבל דווקא בכלי ולא ביד שביד הוא נילוש יותר טוב זה אסור בשבת אמר לשמואל אומר שמואל מה פתאום ביד טו כל יום המכו לי ביד מאכל חמורים הו מי משתמש ביד בשביל לערבב חרדל נכון אמת זה מתערבב טוב יותר אבל יש מינימום אסתטיקה אנשים לא משתמשים בצורה הזו בשביל להערב חרדל אלא אמר שמואל השינוי בשבת הוא ש ממחה ביד ואינו ממחה בכלי זאת אומרת בשונה מכל יום שנכון שזה מתערבב יותר טוב אבל אף אחד לא נוהג כך ולא מערב בידו בשבת כן תערב ביד בשביל שיהיה שינוי ורק אז מותר איתמ רבי אלעזר אמר אחד זה ואחד זה אסור זאת אומרת לערבב ל במים או ביין בין ביד ובין בכלי אסור ואילו רבי יוחנן חולק ואומר אחד זה ואחד זה מותר הב ורב אדם הותרו הגיעו המוראים הבי ורבה ואמרו להלכה אין הלכה כרבי יוחנן שאומר שמותר אלא אסור בין ביד ובין בכלי אסור לרבם לאחר מכן חוו אותם תנאים איזשהו היפוך בשיטה בדעותיהם אומרת הגמרא קם רבי יוחנן בשיטתי דרבי אלעזר שבין ביד ובין בכלי אסור לערב את החרדל גם רבי אלעזר בשיטתי ד שמואל שהפריד שחילק בעצם בין יד לכלי ואמר דווקא ביד ולא בכלי ועל כך הבי ורבא דאמרו תרווה הו הלכה כרבי יוחנן שבאמת בין ביד בין בכלי אסור בעצם הבי ורבה נשארו נאמנים ודבקים לשיטתם שתמיד אסור אז בהתחלה זאת אומרת שהדעות שלהם היו שונות הם אמרו אין הלכה כי רבי יוחנן שמותר אלא אסור ולאחר מכן כשרבי יוחנן שינה את דעתו ואמר כמו רבי אלעזר שאסור הם אמרו באמת הלכה כרבי יוחנן כי אסור בין ביד ובין בכלי מספרת הגמרא אם ד הבי וכידוע לנו כל מקום שמוזכר אמו זה היה אומנתו כי אמו של הבי נפטרה בלידתה והיא לא היייתה חיה ולא יכלה להכין לו מאכלים אומנתו של הביה הכינה לו מאכל הכינה לו חרדל הם משכה בשבת ולא אכל הוא החמיר על עצמו ולא אכל מספרת הגמרא דיטו דזירה אשתו של זהירה אב דלי לרב חיה בר אשי אחרי שרבי זהירה נפטר תלמידו חיה בראשי נסה אותה לאישה והיא הכינה לו חרדל בשבת ולא אכיל אמרה לי לרב חוד אלי ואחי לרך שהיה בעלי עוד קודם לפני מיתתו הכנתי לו חרדל כזה ואכל בשבת ואת לא אכלת אנחנו רואים בעצם שהיה רעים שהחמירו על עצמם אפילו שמעיקר הדין מותר לאכול את זה בשבת אמר רב בר שב קמנ קמד רבנה עמדתי לפני רבנה ובכ שילה בשופט דומה עם הקלח האמצעי של שום הערבתי את החרדל ואכל וכן אכל ממנו אם כן מעשה רב להקל שמותר לאכול חרדל בשבת אמר מרזו לת אלת ככל נשמתה כמו כל השמות הללו שהזכרנו אלא כיעד תמר בוא תקבל סיכום פסק דין פסק הלכה חרדל שלשום מערב שבת למחר ממו בין ביד ובין בכלי שימו לב ברגע שכבר לשת אותו הכנת אותו מערב שבת בשבת מותר לך בין ביד ובין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב עם החרדה על המשקי הדבש מה שטרת לך בין ביד בין בכלי אל תשק שק את זה עם כל הכוח תערב את זה בנחת בצורה רגועה כך מותר רק כך אבל שימו לב בין ביד בין בכלי מים יין דבש מותר אבל ברוגע בעצם אנחנו רואים כאן שברגע שהכנת את החרדל מערב שבת מותר לך בשבת להוסיף לו דברים נוספים לתקן אותו לאכילה אבל בנחת ולא בצער זאת אומרת בערבוב רגוע ולא בכוח מביאה הגמרא מינים נוספים של מאכלים שחליים לדוגמה ששחקן מערב שבת הוא כבר שחק אותם למחר נותן לתוכן שמן וחומץ הוא ממשיך לתוכן המיטה יכול לשים בהם גם את צמח המיטה שכבר נראה מה זה ושוב לא יטרוף אלא מערב אל תעשה את זה בכוח אל תשק שק אל תטרוף אלא תערב בנחת שום שר זקו מערב שבת גם כן ברגע שכבר הסקת אותו מערב שבת למחר נותן לתוכו פול ו גריסין ולא ישרוק אלא מערב ממשיך את מיתה לתוכן מבארת הגמרא מה זה המיתה מהי המיטה ניניה זה צמח המנטה שאותו זה הולך טוב עם שחליים אמר הבי שמע מינה מכאן אני רואה ניניה מאליה לתכ לה זה טוב עם שחלים זה הולך קח את המתכון הזה הגמרא אומרת ממשיך לתוכן המיטה סימן שהמטה הזו מאוד טובה יחד עם שחליים ראינו במשנה ועושים נו מלין בשבת ראינו שיש בזה תרכה ונחלק מה בדיוק כמה מותר לעשות וכדומה תנו הבנה נוסין נמלין בשבת נוסין אלונטית ומבאר את הגמרא מה זה כל דבר ואיזו ימלין ואיזו לנתי המלין זה יין ודבש ופלפלים ואת זה מותר לעשות בשבת ואילו אלונטית זה יין ישן ומים צלולי ואפרסמון והסיבה שאסור לעשות זו דבדב מסוטה למייק עושים את זה לצנן את האדם אחרי שהוא יוצא ככה מבית המרחץ הוא התחמם הוא הזיע מביאים לו את זה זה דומה לתרופה ולכן אסור לעשות את זה בשבת מספרת הגמרא לנתיב יוסף זנחת בתוק לבי בני נכנסתי לאחר מרו כבר לבית המרחץ כי נפקי כשיצאתי אשקי נחמר אחד קסה הוא השקע אותי אחת של אלונטית מיד לאחר המרחץ וחש מבינת דרשי ועד טופה דקארי אני התקררתי כל כך והרגשתי איזה מכף רגל ועד ראש מסערות ראשי ועד ציפורני רגליי ו אשקי אנקס אחריה אם ריה משקיע אותי נוספת אבי מספינה דילמה מנקו לי מזכות הדל מדעתי הייתי מסתכן כל כך עד כדי כך שאם הייתי ניצול היו צריכים בשביל זה לנקות לי מזכויות לעולם הבא מפרשים אחרים אומרים שזה היה תענוג כל כך גדול הנאה כל כך גדולה עד כדי כך שכביכול היו נקים לי מהשכר בעולם הבא כיוון שחשתי בעולם הזה הנאה כל כך גדולה שואלת הגמרה ואמר הוקו דשת כל יומה ובכל אופן זה לא הזיק לו אז למה הרב יוסף אומר פעם אחת שתיתי וכבר עוד כל סחת הייתי מגיע להתפשטות הגשמיות וממש הייתי במקום סכנה עד שהיו צריכים לנקות מזכויותיו להציל אותי עונה הגמרא שנ מרוקו דדשב הורגל בכך לכן זה לא הזיק לו זה לא כל כך השפיע עליו גם לפי הפירוש של המפרשים ששואלים איך מר הוא כבר היה שותה כל יום ולא חושש שבעצם יר לו מהעולם הבא מההנאה האדירה הזו ועל כך עונים שהוא היה דש והוא היה מורגל בכך זה לא היה כזה הנאה בשבילו זה כבר היה משהו רגיל אצלו ולכן הוא לא חשש שינקו לו מזכויותיו לעולם הבא אומרת המשנה הקדושה ואנחנו ממשיכים לדבר על הכנת מאכלים בשבת אן שורין את חלתית בפושרין רשי אומר את השם בלועזית של החלטית זה צמח חריף מסוים היו שורים את זה במים פושרין ושותים את זה לרפואה אסור לעשות את זה בשבת אבל נותן לתוך החומץ זה כבר נראה דרך גם של בריאים לעשות ולכן ברגע שאתה שורה את זה בתוך החומץ מטבל בזה את הפת זה נראה בסדר גמור ומותר לעשות זאת בשבת דין נוסף ן שולן את הקרשים לא מציפים על זה מים כדי שהפסולת תצוף למעלה אסור לעשות את זה בשבת ולא שפין גם אל תשפשף אותם כדי להסיר את הקליפה הדקה שעליהם את הפסולת הדברים הללו אסורים משום מלאכת בורר אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה אני יכול לשים את זה כביכול לאחסן בתוך מסננת או בתוך סל עם נקבים וגם אם נופל קצת פסולת החוצה עדיין זה לא נחשב בו כיו זה הכוונה המרכזית שליס כל אני משתמש כאן לאחסון מותר לעשות את זה אין קוברין את התבן בקברה לא מסננים את התבן זה בעצם הדרך הרגילה ולכן אסור ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ יש אומרים שזה על ידי הרוח שבעצם הגרעינים הגרעיני תבועה מעורבים יחד עם הקש שת שם את זה מקום גב גבוה רוח תשלוט תעיף את כל הפסולת ותשאיר את הגרעינים אסור לעשות זאת אבל נוטלו בקברה ונותן לתוך האבוס זת אומרת מותר לו להרים את התבן במסננת ולשים ביבוס עלף שעל הדרך מסתנן חלק מהתבן מותר כי הוא לא מתכוון ודבר שאי לא מתכוון מותר וזה גם לא פסיק רשע שהסתנן ולכן באמת מותר אומרת הגמרא הקדושה והגמרא כדרכה בימים האחרונים מתמקדת מה קורה בבן אדם שעבר על דברי המשנה נכון במשנה שלנו כתוב לא לשרות את חלתית במים פושרים בשבת מה קורה עם בן אדם כן שרה מעניין למה באמת הגמרא בימים האחרונים מתמקדת המון מה קורה בבן אדם שעבר על מה שכתוב במשנה אבל אולי אני אומר את זה בסוגריים תכניסו את זה לסוגריים זה המצאה שלי אולי הגמרא מנסה בעצם לרמז לומר לנו דע לך יש כישלונות קורה תאבד את הנתונים תבין מה קרה ומה צריך לעשות מכאן והלאה זה דברים שקורים לכל אחד רק תדע אם עברת על דברי חכמים על דברי תורה האם אתה חייב חטאת האם אתה צריך להתחזק בהלכות שבת שים לב מה קורה איתך תרענן את הנתונים שלך תבדוק איפה אתה אוחז ומכאן והלאה רק להמשיך קדימה שואלת הגמרא היא באה לאושרה מה היא מושרה הוא עובר על איסור דאורייתא ו דרבנן אומרת הגמרא תירגמה רב עדן רשע כמי ד רב יוסף שרה חייו חטאת זה מלאכה דאורייתא יש אומרים יש מהראשונים שאומרים מישהו מבשל זה דומה למבשל יש אומרים תיקון מלאכה שואלת הגמרא אמר להבי מה פתאום הביי דוכה את דבריו אלא מאתה שרה אומצא במיים הוא ישים בשר חי במים בשבת אך אנמי ד מחייב למה כי זה נקרא תיקון מלאכה בעצם אומרים המפרשים הביי מתכוון להקצין להגזים לומר הרי אתה מבין שבשר חי במים בשבת לא נחשב לא בישול ולא גמר מלאכה לא יתכן שכל דבר יחשב גמר מלאכה כי בעצם קידמתי איזשהו תהליך במהלך ההכנה שלו אם שמתי קצופ על נקניקיה לא עבר א על גמר מלאכה נכון זה מובן לכל אחד ואם כן גם כאן נכון בעצם עשיתי עוד תהליך בהכנה למה אתה מחשיב את זה כאיסור שבת אכינה מיד מחייב אלא מהבי מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול גם את הרעיון הזה כבר ראינו אני לא רוצה שנגיע לדרך שהוא עושה בחול ויעבור על ייסורים לכן אני אומר בבקשה קח את המטר אחורה אני לא מרשה לך כבר אפילו לא לשעוט את זה בצונן עלף שבאמת אין כאן בעיה אמיתית ומהותית בהלכות שבת בא מני רבי יוחנן רבי עני מהו לשרות את חלתית בצונן שימו לב במשנה דיברנו על מים פושרים מה קורה אם אני שורה את זה בצונן שזה לא הדרך לא זה התהליך של ההכנה אם מותר או אסור אמר לה אמר רבי יניא שהה רבו של רבי יוחנן אמר לו אסור שואלת הגמרא וענן תנן בעצם שואל אותו רבי יוחנן תלמידו והרי אנחנו שנינו במשנה אין שורין את חלתית בפושרין ואם ככה בוא נדייק ונאמר דווקא בפושרין אסור אה בצונן מותר למה אתה אומר שגם בצונן אסור אמר ליונה רבי יני ואומר לו אם כן מה בן לי ולך למה אני נקרא רבי שלך אם אתה בעצם מגיע ואומר לי את המשנה אתה חושב שאני לא יודע אותה אני יודע אבל עדיין אני יודע גם מה שאתה לא יודע שאי אפשר להוכיח אי אפשר לדייק מהמשנה שלנו שמותר בצוננין מדוע מתניתין יחידה הי זה דעת יחיד ד תניה כתוב בבריתה כך אן שורין את חלתית שימו לב תנק מה אומר בעצם דעת רבים לא בחמין ולא בצונן ואילו רבי יוסי שהוא דעת יחידה הוא אומר בחמין אסור בצונן מותר אז המשנה שלנו שכתוב שרק ב פושרים אסור אבל אתה מדייק משם שצוה מותר זה דעת רבי יוסי והוא יחידה ולא נפסק הלכה כמותו לכן ששאלת אותי פסקתי לך כדעת הרוב שבאמת אוסרים לשרות גם בצונן שואלת הגמרא למי אבדי לי בסדר קיבלתי אסור לעשות זאת בשבת סתם תבאר לי למה החלטית הזאת ששוים אותה במים למה היא מיועדת למה היא עוזרת מה עושים איתה אומרת הגמרא ליוקר דליבה למחלה בלב לכאבי לב שהלב כבד עליך תשתה את זה זה מועיל פלאים מספרת הגמרא רבח בר יוסף חש ביוקרה דליבה היה לו חולי בלב אתה לקמי דמר אוכו אמר לי יש לך פטנט קסם זיל שת בטלת תיק לחלת בטלת היומ לך תקנה משכל שלושה דינרי זהב של חלתית שרה את זה במים במשך שלוש ימים שתה את זה כל בוקר אחרי הארוחה זה הרפואה שלך תשתה תרגיש אריה תרגיש חדש אזל איש תחמש בשבת ומאה לשבת בעצם הכין את המרקחת הזו ביום חמישי וביום שישי ואז היום השלישי שוא אמור לקחת את אותה מירקחת זה בשבת לצפר על הבוקר הלך לבית המדרש לשאול הם מותר לו לקחת את אותה מרקחת גם בשבת אז לשל בי מדרשה אמולי אמרו לו ענו לו שמה שועים בבית המדרש תנא דוי רב אדה ואמרי לה תנא דוי מרבה רב עדה או רב אדה או בנו מרבא רב אדה שותה אדם קב וקביים ואינו חושש מותר אין שום בעיה בשבת לשתות את החלטית הזו לך הביתה תשתה ותהיה בריא אמר לו הוא אמר להם רבח בר יוסף אין לי שום בעיה לא זו היייתה שאלתי לשתות לא קם מבע לי ברור לי שמותר כי יש גם בריאים ששותים את זה זה לא מוכרח שזה לרפואה ברור לי שמותר לשתות השאלה שלי היייתה אחרת אין לי את זה מוכן בבית האם מותר לי ללכת ולהכין או לא כי כמה בעיה לי לשרות מי אם מותר לשרות את זה בשבת או שזה אסור אמר לו רב חיא בר אבין עונה הגמרא בעצם רב חיא בר אבין הגיע וענה לו כך בדידי ועובדה גם לי המעשה כזה שהייתי בשבת באמצע התהליך באמצע הברה לקחתי חמישי שישי ושבת לא היה לי מוכן והגעתי לשאול הם מותר לי לשרות את החלטית ואתה שאילת לרבד ברבה באתי לשאול את רבדה ברבה ולא אבה בידי לא הייתה לו תשובה אתה שאילת ל רבונה הלכתי לשאול את רבונה אולי לא יהיה תשובה ואמר אחי כ אמר רב הוא אמר לי בשם רב כך שורא שורה בצונן ו מניח בחמה מותר לך לשעוות את אותה חלתית במים צוננים והרי כפי שאמרנו הרפואה היא דווקא כשהיא במים פושרים תניח את זה בחמה כדי שיפשיר לאחר ששרית את החלטית ואז יהיה לך את אותה מרקחת ותשתה אותה בשבת שואלת הגמרא כמן דשרי בעצם רב מתיר פה לשרות בצונן בשבת והוא נותן לך פטנט איך להפוך את זה לפוש אבל בעצם זה דעת יחידה ראינו הרי בברייתא שרק רבי יוסי הוא זה שמתיר לשרות בצונן בשבת ואילו חכמים דעת הרוב אוסרים בין בחמין בין בפושרין בין בצונן בכלל אסור לשרות בשבת האם כאן זה רק דעת המתיר אומרת הגמרא ממש לא רב פה מתיר גם למן דער אפילו למן דער שאומר בעצם דעת חכמים שאוסרים לשרות בצונן כאן הם יתירו למה אני מלאך דלא אשתי כלל אם אתה רוצה להתחיל עכשיו את התהליך אומרים לך בבקשה תחכה ליום ראשון אל תתחיל בשבת אבל אחה כיוון שכבר התחלת לקחת את התרופה כיוון דשתי חמשה ומעל שבתא היא לא שתה בשבת מסתכן אם הוא לא ישתה בשבת הוא יסתכן ולכן אני אומר תשמע בעיקרון אני אתיר לך הכל אפילו ליש בפושרין בשבת כמו הדרך אבל כיוון שיש פתרון תשרה בצונן שים בחמה וזה יהיה אותו דבר בדיוק אבל ברור שגם לדעת האוסרים בעיקרון כאן הם יתירו לפחות את ההיתר הזה ואפילו יותר מכך מספרת הגמרא דיברנו על רבח בר יוסף בואו קבלו סיפור נוסף מסתמך ואזל רווח בר יוסף הוא היה כבר זקן הוא נישן על כתפי אחיינו הכתב דב נחמן בר יצחק ברחת בן אחותו אמר לי הוא אמר לרב נחמן שהוא בעצם הוביל אותו כי מתנן לבי רב ספרה אלינה אני מבקש ממך יש לי שאלה לשאול את רב ספרה שנגיע ליד ביתו תכניס אותי אליו כמעט הוא היילה באמת שהגיע הכניס אותו לרב ספרה הוא עצמו נשאר בחוץ בא מני שאל רב אחל את רב ספרא מה הוא לקסוס קיטנת בשבתא האם מותר לשפשף בין הידיים כתונת של פשטן שכובסה בשבת בעצם כתונת הפשתן לאחר הכביסה היא נהית קשיחה ואז כשאני משפשף אותה בידיים אני מרכך וזה ראוי ללבישה זה מותר לעשות בשבת הבעייה היא שהשפע בין הידיים גם מבהיק את הלבנונית שלה עושה אותה יותר צחה יותר לבנה יותר זה כבר אסור בשבת השאלה מהי הכוונה העיקרית ולכן האם מותר בשבת או לא והוא שואל אותו מה לסוס בשבת ה צד אחד לרונן ושפיר ד זה מותר לרכך את הכתונת בשבת מותר זה הכוונה שלו ולכן יהיה מותר אודל מה פתאום לון ואסיר הוא מתכוון בעצם להבי את אותה כתונת וזה כבר אסור בשבת אמר נרב ספר לרב אח לרון פרדי נפלא קיבל תשובה לשאלתו בשלמה ויצא החוצה כי נפקת כשהוא יוצא אמר לי שאל אותו אחינו רב נחמן שחיכה לו בחוץ מה באמר מני מה הייתה השאלה מה דיברו שם גדולי ישראל אמר לי שאלתי אותו פשוט בא מני שאלתי אותו מה הוא לכסוס כתנת בשבתא ואמר לי שפרד מי מותר כפי שראיינו כי הוא מתכוון לרכך שאל רב נחמן ותבא אלי למר סודרה למה הדוד לא שאל אותו מה הדין לגבי סודר שכבש האם מותר לשפשף אותו בין הידיים או לא נה לו רבח סודר ק מבאלי דב מרבונה ופש לי שאלתי כבר את רבונה הוא פשט לי יש גורסים כאן פשת לי לאיסור הוא פשט לי לאיסור שסודר אסור ולכן כאן שאלתי על כותונת שואל אותו יפשט למ מסודר אם כך למה באת לשאול על כותנה אם כבר אבונה הנה לך תשובה לגבי סודר ובכלל לפי הגרסה שהוא אסר לך לגבי סודר מה היה בעצם למה עלה על דעתך שבכוונת הדין שונה אמר לי פשוט מאוד אתה מך זה כולו דחיה אחלו מכזה כלוד חיברה בסדר זה נראה באמת שאדם מתכוון לשפר את הצבע שלו לעשות אותו יותר לבן ות בעק כיוון שלובשים אותו מעל הבגדים אדם מקפיד על זה ולכן אני אומר שאסור אבל בכתונת שלובשים מתחת הבגדים אין הסתברות לומר שאדם יעשה את זה בשביל הלבנונית אף אחד לא רואה את זה ולכן באמת שאלתי אותו והנה קיבלתי תשובה שמותר כיוון שאדם מתכוון רק לצורך ריכוך וזה מותר בשבת בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר א
לצפיה בתכנים נוספים: