העמוד היומי מסכת שבת דף קמו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמו עמוד ב

[מוזיקה] דף קמו עמוד ב תקשיבו איזה מוסע הסקל נפלא עצום אפשר ללמוד מהעמוד שלנו היום גם כשאתה מדבר עם התלמיד שלך עם החניך שלך עם הבן שלך וכרגע אתה מחנך אותו אתה מלמד אותו תורה אתה מה שאתה עושה איתו הדברים הכי נשגבים תמיד תזכור לשמור על כבודו לשמו על כבודו של הבן של התלמיד של החניך רב היום נראה המור הרב שאין לנו מושג מי הוא היה איזה גדול עולם הוא היה מאחרוני מדור התנאים הוא עוד היה ראש וראשון לאמוראים הוא הגיע לאיזשהו מקום הביאו לו לשבת והוא לא ישב כל עוד לתלמידיו אין מקום לשבת תראו איך הוא שמע על כבודם לא ישב אמנם התלמידים האלה היו גדולים קוראים להם בגמרא רבותינו רשי מסביר שהם היו תלמידים חברים שלו אבל בכל אופן עד כדי כך שהוא לא יושב הוא אומר את השיעור בעמידה כי לתלמידיו אין מקום כמה צריך לשמוע על כבוד התלמיד נכון יש מושג של כבוד הרב יש מושג של כבוד התורה ברור אבל עדיין לשמוע תמיד על כבוד החניך על כבוד הילד על כבוד התלמיד אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמו עמוד ב שלוש שורות מלמעלה ראינו במשנה ושבין שנקין סליחה ראינו בברייתא ראינו אותה אתמול ושבין שנקין נקב ישן לכתחילה אם יש נקב ישן שנסתם שהבן אדם סתם זה על פי רוב לו בצורה חזקה ולכן מותר לפתוח אותו שוב בשבת אמב יהודה אמר שמואל לא זה לא בצורה גורפת אל תתלהב ותלך לפתוח עכשיו את כל הנקבים שסתם לא שנו אלא ב מקום העשוי לשמר זאת אומרת שיש לי חבית פתוחה ואני לא רוצה שריח היין יצא אני סותם אותה זה סתימה קלילה ולכן מותר לפתוח אותה בשבת אבל לחזק אם אני עושה את זה לחזק שהיין לא יצא אז אסור מביאה גמרא את ההגדרות הפרמטרים את הקריטריונים מה נקרא לחזק מה נקרא לשמר היחידה מ לשמר היחידה מ לחזק המב חסדה פשוט מאוד למעלה מן היין זהו לשמר אם יש לך בעצם חבית שמלאה בחציה בחצי העליון זה נקרא לשמר רק שהריח לא יצא שהפיצו שכל ה הארומה של היין לא תעלב אבל למטה מן היין זאת אומרת בחצי התחתון שזה כנגד היין שבחבית שאתה צריך לעשות את הסתימה בעצם טכני כדי שהנוזל לא יזרום החוצה זה נקרא לחזק והסתיים היא יותר חזקה ולכן אסור לפתוח אותה בשבת עלף שפעם היה כנ חו ונסתם רבה חולק ואומר לא למטה מן היין גם בחצי התחתון של החבית נמי זהוא נקרא לשמר רק אם זה נמצא ממש למטה שכל כובד היין כל כובד היין עומד על אותו חור כביכול וצריך סתימה מעולה רק אז זה נקרא לחזק ואסור ויחידה מי לחזק כגון שנקבע למטה מן השמרים ממש למטה כל הכובד נמצא עליה ואז אסור בעצם מה שאנחנו רואים כאן מדברי רבה שצריך סתימה גמורה סתימה באמת חזקה איכותית רק כאן זה נחשב כסתם ואסור לפתוח אותו בשבת אמר לה הבאי לרב התניה ד מסייע לך בוא אביא לך בריתה עם שני דינים שמסיים לי דבריך שרק סתימה חזקה נחשבת כ סתימה דבר ראשון כתוב כך בית סתום יש לו ארבע עמות זאת אומרת יש דין אם אנחנו אני לדוגמה גר ויש לנו חצר משותפת בבניין החלטנו יום אחד לחלוק אותה אני ועוד שכן גרים שם לי יש שתי דירות להוא יש דירה אחת אנחנו באים לחלוק את החצר דבר ראשון על כל פתח אני מקבל ארבע אמות זאת אומרת לי יש שתי דירות קיבלתי ארבע אמות מול כל פתח זה כמו חניה זה נועד בעצם להוריד את קניות מהצר חניה וכדומה לכן כל אחד מקבל ארבע אמות כנגד הפתח אני מקבל שתיים הוא מקבל רק אחד אני מקבל פעמיים ארמות והוא פעם אחת לאחר מכן השטח הנותר מחלקים חצי חצי בינינו לא מחשבים את זה שאני קיבלתי יותר אבל כל זה מדובר דווקא אם יש לי פתח מה קורה עם בית סתום בית אחד מהבתים שלי אני עשיתי בו שינויים פנימיים חילקתי חדרים בצורה אחרת וסתמי את הפתח בית סתום יש לו 400 אני עדיין מקבל זה נחשב כפתו כי זה לא סתימה מעולה אבל אם הורדתי כבר את המשקוף וסתמי והחלקתי ושמתי טיח בעצם סתמתי את זה לחלוטין סתימה מעולה אז פרץ את פצימו אין לו ארבע אמות אם כן אנו רואים מכאן שבאמת רק סתימה מעולה נחשבת כ סתימה דין נוסף בית סתום אינו מטמה כל סביבו יש דין שקבר שיש בתוכו מת חכמים גזרו שאת המת כל סביבותיו ארבע עמות והסיבה שלא יגיעו אנשים שסוחבים טהרות תרומה וכדומה יעיל על המת ברגע שהם מעילים על הקבר ברור שהם נטמעים זה כבר מגיע לטומאת דאורייתא לכן חכמים גזרו 400 סביב הקבר כבר מטמה ואז אנשים יפרשו והתרחקו ולא יגיעו זאת אומרת גם אם הם יתקרבו עדיין זה יהיה תומת ארבע אמות דרבנן ולא תומת אוהל דאורייתא אבל בית ברגע שהוא סתום אז אני מחשיב אותו כמצבה אם הוא פתוח יש בו דלת אני לא מחשיב אותו כ כבית סתום אלא כבית שיש בתוכו מת הוא לא נחשב כקבר ורק אם אתה נכנס פנימה אתה נטמע אבל אין את הדין של ארבעות סביבה וזה חכמים גזרו רק על קבר אז בוא נראה מה הדין בית סתום אינו מטמה כל סביביו למה כי אני מחשיב כאילו הפתח פתוח עלף שהוא סתום ושוב רק אם פרץ את פצימו אז מטמה כל סביביו אם כן אנחנו רואים משני הדינים הללו שצריך שיהיה סתימה מעולה כמו שרבא אומר לגבי שבת דווקא אם זה סתימה מעולה וחזקה שאותה עושים בשולי הכלי רק אז אני עושר לפתוח בשבת אומרת הגמרא הקדושה מה קורה הלאה לגבי חבית יש לי גופטה אני שם כנה חלול בתוך יש לי נקב אני תוקע כנ חלול בתוך הנקב ודרך זה אני שופך את היין האם מותר לעשות את זה בשבת או אסור רב אסר ושמואל שרי ומיד מסבירה הגמרא במה בדיוק הם חולקים מחתך לכתחילה לחתוך וליישר את הקנה כדי שיתאים למידת הנקב זה דכולה לא פליגי ד אסור ברור הוא מתקן כאן כלי ברור שאסור לעשות את זה בשבת אדור כולל פליג דשרי אם כבר יש את המתקן הזה רק הוא נפל בשבת ברור שמותר להחזיר אותו חזרה לנקב אין שום ספק הוא לא עושה כאן כלום זה כבר מטעם למידה הכל אין כאן בונה אין כאן מחתך אין כאן תיקון כלי שום דבר וברור שמותר כי פליגי מתי כן המחלוקת שלהם ד חתיכה ולא מתקנה זה חתוך מיושר ממש בצורה טובה אבל לא התאימו אותו למידה של הנקב וכעת הוא בא ורוצה להכניס אותו בפעם הראשונה פה כבר יש מחלוקת למה מנד עסר רב שעושר אומר כך גזרינן דיל מתי למתח לכתחילה אולי זה לא יהיה בדיוק לפי המידה הוא יבוא לשייף יבוא גלף יבוא ליישר לכן אסור ומן דשרי שמואל אומר לא גזרינן ולכן מותר הוא לא עושה פה כלום זה כבר מוכן זה כבר משוייף זה כבר מחודד כמו שצריך הוא רק מגיע להכניס את זה ולכן שמואל מתיר כתנאי מביאה הגמרא שהמחלוקת בין רב לשמואל זה בדיוק מחלוקת נאים כתוב כך בברייתא אין חותכים שפופרת ביום טוב שפופרת זה בעצם הקנה החלול הזה ואין צריך לומר בשבת אסור לעשות את זה אבל אם נפלה מחזירים אם זה כבר היה קיים וזה נפל מחזירים בעצם כפי שראינו מחזירים אותה מותר להחזיר אותה בשבת ואין צריך לומר ביום טוב ברור שמותר ורבי יושיע מקל או אז פה כבר יש לנו שיטה נוספת ורבי יושיע מקל על מה הוא מדבר שואלת הגמרא רבי יושיע האי על מה הוא מדבר אילמה הרשע אם מה שכתוב ברשע שאסור לחתוך שפופרת ביום טוב והוא מקל לא יתכן הק המתקן מנה הוא מתקן כלי אין מצב שרבי ושיה יגיע ויאמר מותר לתקן כלי בשבת ויום טוב אלא חייב להיות שזה על הסיפה אם תאמר לי שמדובר על הסיפה שמדובר שהיא נפלה נקמה אומר ש מר להחזיר ורבי יושיע מקל במה הוא מקל תקמה גם מתיר להחזיר אם תאמר לי הסיפה תנק נמי מיש קשרי הוא מתיר אלא אומרת הגמרא חייבים להכניס פה מקרה שלא כתוב וזה המקרה שרב ושמואל נחלקו וזה המקרה שגם תקמה ורבי ושיה בזה הם נחלקו רבי יושיע בזה הם נחלקו אלא חתיך ולא מתנ ביניה בדיוק מור ושמואל מהס גזרינן ולכן אסור הומר רבי יושיע מקל לא גזרינן ולכן מותר דרש רב שישיר יד משמ רבי יוחנן הלכה כרבי יושיע שמותר כמו שמואל במחלוקת המוראים כמו רבי יושיע במחלוקת הנעים מותר לתת את הקנה בתוך הנקב אפילו אם זה חתיכה ולא מתקנה זאת אומרת הוא מוכן ועדיין לא בדקו אותו מעולם מותר ראינו במשנה אם היייתה נקובה אדם בא לסתום שלא יסתום בשעווה כי זה בעיה של ממרח עד כדי כך שראינו מעשה בא לפני רבי יוחנן בהריו והוא אמר חוששני לא מחטאת זה איסור חטאת למרח בשעווה אומרת הגמרא מה קורה במשח רשי אומר זה שמן אב זה לא כמו שאווה שזה באמת הפתרון האולטימטיבי וזה ברור של ממרח השאלה מה קורה כאן שזה שמן עווה מצד אחד זה שמן שאיין בעיה מצד אחד הוא עבה שאמור להיות בעיה רב אסר ו שמואל שרי מחלוקת המוראים יפה מאוד מן דסר גזרינן משום שעווה אני חושש שאם תסתום בשמן הו תגיע גם לסתום בשעווה וזה בור אסור וחיב חטאת ומ דשרי לא גזרינן סובר שלא גוזרים כך סובר שמואל אמר לי רב שמואל ברחנא לרב יוסף בפירוש אמרת ל משמי דרב ד משח שרי בעצם גרסה אחרת בשיטה של רב לא רב לא אסר אלא רב התיר ואמר ש מותר בשמן אב לסתום את הנקב ולא גוזרים בגלל שאווה מביאה הגמרא עוד דין לגבי להוציא יין בשבת מהחבית אמר תבות רשבע רשבע בעיקרון תמיד תרגמנו צייד פה יש פירוש בשם הארוך שרישה זה ראש בית אב כי על פי רוב הדינים שמביאים בשם רשבע זה באמת דינים שנוגעים לצד עופות וכדומה כאן הוא מדבר לגבי יין בשבת לכן יש באמת פותחים את הראשי תיבות האלה רשבע ראש בית אב על שם חשיבותו והוא אומר כך בשם שמואל הי טרפה דסה אסור אסור לי לקחת עלה של הדס לקפל אותו כמו מרזב לתחוב אותו בנקב של החבית שבעצם אני לא רוצה שתם יודעים כשלוקחים חבית ועושים בחור על פי רוב גם כשאני אנסה למזוג היין ככה יהיה שוטט הוא זול על דופני הכלי אני לא רוצה לכן אני אשים שמה עלה של הדס הוא פשוט ינקס לי בצורה טובה את הנוזל לתוך לתוך הכלי אומר אסור לעשות זאת מה הטעמה אומרת הגמרא ש שתי טעמים למה אסור רב ימר מדפתי אמר גזירה מישהו מרזב אני חושב שהוא יבוא כבר להכין ממש מרזב יותר תקני יותר איכותי לא משהו פרוביזורי ובעצם הוא יעבור על איסור א מלאכה בשבת רבשי מגזרה שם הקטום הוא יירצה מרזב ולא יהיה לו הוא לא ירצה מרזב יספיק לו בעצם הלא של הדס אבל לא יהיה לו יקטוף אותו ולכן אני עוסר כלל להשתמש בו מהי ביניה אומרת הגמרא תכלס עשור מה ההבדל ביניהם איק ביניה הו דקט ומנחה יש לו הרבה הרבה עלים קטופים כבר במילא הוא לא יבוא לקטוף בשבת השאלה אם מותר כי הוא לא יבוא לקטוף או שאסור כי אני חושש שמה יעשה מרזב מביאה הגמרא מחלוקת נוספת בין רב לשמואל בעצם לא קשור לעניין של יין וחבית אבל ראינו פה כמה מחלוקות בין רב לשמואל מביאה הגמרא מחלוקת נוספת בי סדיה לבד הלבד הזה ישנים עליו הוא משמש בתור קר או שמיכה השאלה אם מותר לטלטל אותם ברשות הרבים דרך מלבוש האם נוהגים להתעטף בהם או לא רב אסר ושמואל שרי לטלטל אותם כשאתה לובש אותם אומרת הגמרא תקשיב המחלוקת לא בכל סוגי הלבד ברקין דכולה מלו פליג דשרי ברגע שזה רך ואפשר להתעטף בהם ויש אנשים שלובשים אותם בברור שמותר להעביר אותם ככה מרשות לרשות כמו כל מלבוש בקשי מה ש מאוד קשה שברור לא משמש ללבישה כולם אלו פליג אסור גם שמואל מודה שאסור זה נחשב כמסע זה לא נחשב כבגד כי פליגה במצא משהו ממוצע בין לבין לא מדי קשה לא מידי רך מן דסר רב סובר מך זה כ מסוי זה כמו מסע זה לא נחשב כ מלבוש ולכן אסור ומד שר ד לא אומר שזה כמשו בעצם מחלוקת הגיונית האם זה נחשב כמשא או לא בעצם בקיצו הם לא נחלקים אם זה רך ברור מותר אם זה קשה ברור עסור השאלה מה קורה באמצע על כך המחלוקת אומרת הגמרא דע לך אין בכלל מחלוקת מה שאתה חושב שרב עוסר לא שמעת את זה בפירוש ראית איזה סיפור שמשם השגת מסקנה מוטעת שרב אוסר אבל זה לא נכון ועד דרב ל בפירוש איתמר אלא מכלל היתמר מאיזה מעשה וזה באמת מסקנה מוטעת דרב אקלה ר דלא רבך הוא הגיע לשיעור וברוך השם סעי סביב עיניך הורי כולם נקבצו בהולך הגיעו המונים לשיעור ולא היה מקום יצא לשדה לאיזה מקום שהוא כרמלית כרמלית זה בעצם מקום שהוא לא רשות הרבים לא רשות היחיד חכמ גזרו שאסור לטלטל לא מרשות היחיד אליו לא מרשות הרבים אליו משום מקום לשום מקום הוא נחשב כרשות בפני עצמה נפק יתיב בכרמלית איתו לבי סדיה הביאו שם לבדים כאלו ממוצעים כן כמובן שהם לא רקים ולא קשים והביאו אותם בצורת מלבוש ולא יתים הוא לא ישב ומד חז מי שראה אמר ווואו יש לנו כאן לימוד הלכתי הוא הסתכל בעיניים של תלמיד חכם ואומר אתה יודע למה רב לא יושב כי הוא סובר שאסור לקחת את אותם לבדים ממוצעים בדרך של מלבוש ברש מרשות לרשות כיוון שזה נחשב כמצוי כך אמר מי שראה סבר משום דבי סדיה עשו ולא הי ממש לא זה הסיבה דרב אחוז מח יזרו בעצמו הכריז בשיעור במפורש בסד ישר אם מותר לטלטל את זה בכזה צורה אתה יודע למה הוא לא ישב סיפור אחר לחלוטין משום כבוד רבותינו לא ישב עליו היה שם כאלו חכמים שלא היה להם על מה לשבת ולכן הוא נמנע מישיבה הוא אמר אם הם לא יושבים אני גם לא יושב אני אשמור על כבודם ובנינו מי זה רבותינו רב קנה ורב אסי רשי אומר הם היו תלמידים חברים הם תלמידים שקנו ממנו תורה ועלו והתעללו עד הגיעו לדרגתו הוא שמר על כבודם ולא הסכים לשבת כל עוד והם לא יושבים אבל זה לא היה בגלל הסיבה שחשב אותו אחד שזה בגלל שאסור לטלטל את לבדים ואסור להעביר אותם משום אשוי ברשות הרבים אומרת המשנה הקדושה נותנים תבשיל לתוך הבור בשביל שיהיה שמור בבור יש אוויר קריר אפלולית ככזאת אם הייתם במערה אתם יודעים אני לוקח את התבשיל בעצם לא היה מקרר פעם לא היה לא היה מקפיא שום דבר אני שם אותו שם כדי לשמור על הטריות שלו לשמור אותו לזמן מרובה מותר לעשות את זה ונותנים את המים היפים ברעים יש לי כלי מים שראוי לשתייה אני ותם אותו בצורה טובה מכניס אותו למקווה מים שלא ראויים לשתייה בשביל שצנ שיישארו קרים וכמובן הגמרא תשאל מה החידוש אני לא מטמין אני לא אני לא עושה פה שום דבר בעייתי למה שיהיה אסור ואת הצונן בחמה בשביל שיח מו כל הבעייה לחמם זה דווקא באור ותולדותיה באש ותולדות האש בחמה אין שום בעיה ולכן אני יכול לקחת מאכל קר לשים אותו בשמש בשביל שיתחמם דין נוסף מי שנשרו כאליו בדרך במים הבגדים שלו נפלו והוא בדרך אין לו בגוד אחר מהלך בהם ואינו חושש הוא לא חושש שהוא יבוא לידי סחיטה או יש מפרשים שאומרים הוא לא חושש רועים שיאמרו שהוא חיבס אותם בשבת אין לו בגדים אחרים משום כבוד הבריות לא אמרו לו תלך בלי בגדים אלא מותר לו ללכת בבגדים הרטובים הגיע לחצר החיצונה ברגע שהוא נכנס לעיר שיש לו איזה מקום שהבגדים מתמרים מיד שוכן בחמה הוא יכול לפרוס אותם בשמש כדי שהתייבשו בעצם שוב ראינו שכל האיסור זה דווקא באור וכדומה שמה יש גם בעיה של מלבן גם בעיה של מבשל אבל בחמה מותר אבל לא כנגד העם מרי את העין יחשדו שהוא חיבס לכן תעשה את זה דווקא בתוך עצר שמורה מוגנת פרטית שאנשים לא יראו שואלת הגמרא על הדין הראשון אנחנו אומרים שמותר לתת תבשיל בבור פשיטה מה הבעייה לשים תבשיל בבור זה לא עניין של התמנה זה לא עניין של שום דבר חדש למה שיהיה אסור אומרת הגמרא מהו דתי מה היה יכול לעלות על דעתי ולומר נגזר משום השבוי גומות הוא שם את זה בקרקע הבור הוא צריך שקרקע הבו תהיה חלקה כדי שהגדרה שהתבשיל יעמוד שם בצורה טובה הוא יבוא להשוות גומות ליישר למלאות את הבקעים להשוות את התלים את הגבעות את הגבעות הקטנטנות שיש שם וזה כבר בעיה של בונה בעיה של חורש ללכן הייתי חושב שאסור כמש מלן לא גזו ומותר לשים בבור את התבשיל הדין השני ראינו נותנים את המים היפים ברעים שואלת הגמרא פשיטה מאיזה סיבה יהיה עסור אונה הגמרא ספה הצילי ואת הצונן בחמס הבאנו את זה כבר על הדרך וצונן בחמ זה באמת חידוש שואלת הגמרא נה מפשיטה זה לא כמו אור למה שיהייה אסור לחמם בשמש אונה הגמרא מוד נגזור דין מתי תמונ בר ברמץ שזה אפר מעורב גחלים ברור שאסור להטמין אז הייתי אומר אל תתחיל בכלל עם כל ענייני החימום כי בסוף זה לא תחמם לך טוב בשמש תעביר את זה כבר לרמת וכדומה אל תתחיל עם זה כמהש מלן שבאמת מותר לא גזרו בבישול בחימום בתולדות החמה ראינו במשנה אדם שנשות כליו במים ממשיך להלך בהם ואינו חושש כשהוא נכנס לעיר מגיע לחצר הראשונה שמה הוא שוטח את הבגדים לייבוש אבל דווקא בחצר פרטיית ומוגנת ולא מול כולם כדי שלא יבואו לחשו שהוא חיבס אותם בשבת אומרת הגמרא אב יהודה אמר רב כל מקום שאסור חכמים מפני מרית העין שאנשים לא יבואו לחשוד בו שהוא עבר על איסור אפילו בחדרי חדרים אסור ואם כן לא מובן איך במשנה כתוב שמותר אבל לא כנגד העם תנן שטחן בחמה אבל לא כנגד העם פה אנחנו רואים במפורש שכל האיסור של מרית העין אם אתה לא עושה מעשה אסור רק יבואו לחשוד בך אז אסור לעשות מול רועים אבל בתוך מקום פרטי מוגן בחדרי חדרים מותר אונה הגמרא תנאי זה באמת מחלוקת תנאים תניה שטחן בחמה ולא כנגד העם רבי אלעזר ורבי שמעון אוסרים וסוברים שאסור אז אותו דבר מה שכתוב כאן שכל מה שאמרו חכמים שמותר זאת אומרת שאסור מישהו מריא את העין אפילו בחדרי חדרים אסור זה באמת כשיטת שרבי אלעזר ורבי שמעון שעשרים יש בכך מחלוקת תנאים בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון התחלנו נקב ישן לכתחילה אמרנו שכל מה שמותר זה רק נקב עשוי לשמר אבל לחזק אסור חילוק אחד מה נקרא לשמר מה לחזק תלוי אם זה כנגד היין או כנגד החלל רק רק בשביל שלא יצא הריח רבה הגיע ואומר לא רק אם זה למטה ממש בשולי הכלי שכל הכובד נמצא על זה רק אז אני יוסר הבאנו שני דינים שיה לשיטתו שרק סתימה מעולה נחשבת כ סתימה גם לגבי חלוקת חצר וגם לגבי תומה אם אני מחשיב את הבית כקבר או לא גם אם הוא סתום אני לא מחשיב אותו כסתם כל עוד והוא לא פרץ את פצימו ועשה סתימה מעולה נקודה נוספת ראינו מה קורה לגבי קנה בשבת נחלקו רב ושמואל אמרנו כך לעשות אותו בהתחלה ברור שאסור תיקון כלי אם הוא נפל להחזיר אותו ברור שמותר הם נחלקו מה קורה אם הוא כבר חתוך מגולף רק אף פעם לא הכנסתי אותו אם גוזרים או לא אותו מחלוקת של רב ושמואל זה גם מחלוקת של קמה ורב יושיע והלכה ראינו כרב יושיע דין נוסף ראינו לגבי לסתום בשמן אב בשעוה ור שעשו בשמן אב נחלקו ושמואל הים גוזרים בגלל שהווה ראינו גרסה נוספ נוספת בדברי רב שהוא מתיר מה קורה לגבי הלה של הדס לשים ככה בתור משפך מהחבית של יין ראינו שאסור טעם ראשון שמע יבוא לעשות מרזב טעם שני שמע יבוא לקטוף עלי הדס ונפק מינה מה קורה אם יש לו הרבה עלי הדס קטופים הוא לא יבוא לקטוף אבל הוא כן יבוא לעשות מרזב דין נוסף לבדים ראינו מחלוקת רב ושמואל לגבי להעביר אותם דרך לבוש ברשות הרבים אמרנו שוב קיצוני בקשים ברור שאסור למה כי זה מסע ברקים ברור שמותר השאלה מה קורה בממוצעים וגם זה ראינו שזה רק בטעות שרב היה בכרמלית הביאו לו בכזו דרך ולא ישב והרועה חשב שזה בגלל שהוא סובר שאסור אבל האמת היייתה שהוא שמר על כבודם של רבותינו של תלמידיו חבריו ולכן הוא לא יישם במשנה היו נותנים תבשיל לתוך הבור בשביל שיהיה שמור והחידוש ראינו בגמרא שאני לא אומר שהוא יבוא להשוות גומות דין נוסף נותנים את המים היפים בראים בזה אין חידוש אבל זה מגיע בגלל הסיפה בגלל ההמשך בעצם שמותר לחמם משהו בחמה ואני לא גוזר שמה יבוא להטמין ברמץ דין נוסף נשרו כאליו בדרך במים ממשיך להלך בהם אינו חושש שמרנו לא סחיטה ולא משום שיאמרו שהוא כיבס אותם מגיע לחצה הראשונה המשתמרת שוטח אותה אבל לא כנגד העם ועל זה ראינו בגמרא שיש באמת מחלוקת האם מה שאסרו מפני מרית העין מותר בחדרי חדרים או אסור בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: