העמוד היומי מסכת שבת דף קמג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמג עמוד ב

[מוזיקה] דף קמג עמוד ב בגמרא אנחנו פוגשים הרבה פעמים ספקות בלי תשובה בלי ישוב עליהם שאלות בלי תשובה לבטים שנשארים באוויר ואנחנו באמת לא יודעים מה קורה למסקנה מה התשובה עליהם למה זה ככה אז אני לא מבין בגמרא זה באמת דברי אלוקים חיים דברים למעלה מהשכל אבל אפשר לומר הגמרא מעודדת אותנו לחשוב כן לא קרה אין תשובה אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה עם זה בסוף אבל תחשוב תפעיל את הראש את שיקול הדעת תמיד תעודד את עצמך את הסובבים אליך את התלמידים שלך את הבנים שלך תשאלו שאלות תחשבו תשאל אותה אתה תשאל אותם שאלות גם כן גם אם אין להם תשובה גם אם הם לא ידעו את התשובה עצם המחשבה עליהם בריאה עצם המחשבה עליהם מפתחת היום אנחנו נראה לדוגמה רב ירמיה שואל את רב אבא תגיד לי במה נחלקים רבי יהודה וחכמים כן מגיעים לאיזשהו סיטואציית קצה שוא אומר אם כך אז במה הם נחלקים מה הוא עונה לו לכי אשכח זאת אומרת לך ותחפש הוא הולך ומחפש ולא כתוב שהוא מצא מישהו אחר המורא אחר מגיע ומסביר את המחלוקת בעצם יתכן שבאמת הוא לא מצא אבל רבו התכוון לומר לו מה אתה נבעל אתה לא מוצא סיטואציה שמסתדרת תאיין תבדוק תחפש תנסה לחדד את הראש לבדוק אפיקי מחשבה אחרים אל תיבעל מזה שאתה לא מוצא לימוד מוסר השכל אדיר למדתי מכך אומרת המשנה הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמג עמוד ב למעלה פרק חדש התחלה חדשה מרץ אנרגיות חדשות בואו נתחיל אומרת המשנה חבית שנשברה מצילין אמנה מזון שלוש סעודות אם יש לבן אדם חבית שנשברה בשבת אומרת המשנה מותר להציל מזון של שלוש סעודות בלבד ולא את כל החבית למה אני חושב שאדם יהיה בהול זה וואו כל החבית הולכת הוא יבוא להציל גם בצורות שאסורים בשבת לכן אמרנו סטופ הגבלה דווקא מזון שלוש סעודות זאת אומרת דווקא מה שאתה חייב לשבת הזו אם אתה עומד בכניסת שבת שלוש סעודות שבת בבוקר רק שתי סעודות שבת החצ עם סעודה אחת רק מה שאתה חייב לעכשיו ואומר מותר לו לומר לאחרים בואו והצילו לכם בואו תגיעו גם כן הוא אחר כך יעשה איתם חשבון זה כבר ראינו לגבי מי שנשרף לו הבית והוא קורא לאחרים לבוא ולהציל הוא קורא לאחרים תצילו ולכל אחד מהמהם מותר מזון שלוש סעודות גם כן ובלבד שלא יספוג זאת אומרת גם מה שמותר לך אל תעשה על ידי ספוג כן פעם נוספת שאנחנו רואים באותו דף את המילה הספוג ראינו את זה גם אתמול לגבי ניקיון והברקת השולחן וגם היום אל תיקח את הספוג הזה שכונתו שהוא שואב אליו ותשים על גבי היין ותשים את זה בקערה לידך אפילו בלי לשחות כן רק שיזוז מאליו שבעיקרון אין בעיה בשבת גם זה אסור כי אני חושש שתבוא לשחיטה לכן סרנו את זה לחלוטין דיברנו על שחיתה נכנסת הגמרא לעניין ואומרת אין וחתן את הפירות להוציא מהן משקין אסור לשחות בשבת למה זה מפרק זה תולדה של דש אסור לעשות את זה בשבת ואם יצאו מעצמן אסורים אם יצא מעצמם יש לך עומר לך סלסילה עם פירות יצא מים מעצמם גם אסור כי אני חושב שהבן אדם יראה את זה וכבר יגיד ווואו יצא מים יאללה כבר בוא נסחט את הכל ולכן אני וסר לחלוטין זה שיטת חכמים רבי יהודה אומר לא ממש לא תלוי למה עומד אותם הפירות אם לאוכלן זה עומד בשביל אכילה היוצא מהן מותר כי לבן אדם לא נוח הוא לא שמח בכלל שזב ומשקין הוא לא יבול לשחות גם את השיער אבל היו למשכן אם זה באמת נועד לשחיטה כמובן הוא לא הולך לשחות את זה בשבת אבל יש כאן פירות שנועדו לשחיטה והוא משכין שזב ו מהם אסור לשתות כי אני חושש שכיוון שנוח לו שיצא מים זה מאלה עומד בשביל להישחט הוא יבוא וישחט אותם בידיים בשבת ולכן היוצא מהן אסור בגמרא נחים בכל העניין הזה בעוד סוגי פירות וכדומה וכן הלאה אומרת המשנה דין נוסף חלות דבש שריסקה מערב שבת הורדה אותם מהכוורת ריסק אותם והדרך של דבש שלוקח לו זמן לזו ולכן זה יצא מעצמן תוך כדי שבת אסורין אומרת הג אומרים חכמים אסור להשתמש בדבש הזה בשבת ואילו רבי אלעזר מתיר הוא אומרת תשמע אף אחד לא יבוא בידיים יעשה משהו נוסף כיוון שזה הדרך בדבש אתה מרסק אותו ואז לוקח זמן עד שהוא זב זה מה שעשיתי מערב שבת ריסקתי עכשיו אחרי הריסוק אין לי מה לעשות כדי לזרז את יציאתו ואני לא אבוא לעשות את זה בידיים ולכן רבי אלעזר מתיר אומרת הגמרא הקדושה תנא לא יספוג ביין כן כמו שאמרנו אסור לשים ספוג על גבי היין אני חושב שהוא יגיע לידי איסור חיתה בשבת ולא יתהפך בשמן בשמן אסור ח עם היד כן לעשות בעצם שמן הוא יותר סמיך הוא יותר עמיד הוא יותר יציב אל תיקח אותו עם היד ותעביר אותו לקערה ותקנח ככה את היד בשולי הקערה פשוט מאוד למה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול זה עניין של עובדים דחול אני חושש גם שהוא יגיע על ידי כך לילידי איסורי שבת ולכן אני אומר תשמע אל תעשה בדיוק כמו שאתה עושה בחול תעשה את זה בכל הדרכים האחרות חוץ מהנורמה חוץ מהרגיל שלא תגיע לידי חילול שבת תןו רבנן אומרת הגמרא דבר נוסף שאסור משום עובדים דחול נתפזרו לו פירות בחצר מלקט על יד על יד ואוכל זאת אומרת הוא מלקט קצת ואוכל מיד אבל לא לתוך הסל ולא לתוך הקופה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול מה בדיוק הבעיה בזהר שונים מתחבטים חלקם אומרים זה מדין מאמר חלקם אומרים זה עניין של תרכה בכל אופן אל תעשה את זה תאסוף קצת קצת ותאכל ולא יותר מכך ראינו במשנה אן שוחטין את הפירות וראינו מחלוקת מה קורה במשקין שזב ו מעצמם חכמים אומרים תמיד אסור רבי יהודה מגיע ומחלק בין משכין שעומדים לאכילה שאז באמת שאז מותר לבין משכין שעומדים לסחיטה שאז באמת אסור אמר אב יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים זיתים וענבים זה הפירות הקלאסיים שרוב גידול שלהם בעולם נועד לסחיטה רוב האנשים רוב העצים הכל מיועד לסחיטה לשמן ליין יש גם זיתי מאכל וגפני מאכל יש אבל הרוב הולך לאכילה ולכן רבי יהודה מודה לחכמים בזיתים וענבים שהדרך לשחות ולכן לא משנה למה עמדתי את זה תמיד מים תמיד מים מיץ שיזו מהם מעצמו יהיה אסור בשבת מתמה כיוון דחינו יב דת ולכן נוח לו שיצא הפירות ואני חושב שהוא יבוא לשחות זו דעתו של רב יהודה בשם שמואל ואילו אולמר רב הוא חולק מה פתאום אומר רבי יהודה וחכמים תמיד חולקים חלוק היה רבי יהודה אף בזיתים וענבים תמיד הוא סובר אני מסתכל אם זה נועד לאכילה אוא נועד לשחיטה לא משנה באיזה פירות מדובר רבי יוחנן אמר הוא מגיע ואומר באמת כמו הולה בשם רב רבי יהודה וחכמים נחלקים תמיד הוא גם מביא הלכה הלכה כי רבי יהודה בשער פירות שאז אני באמת מסתכל האם זה לאכילה או לשחיטה ואם זה לאכילה יהיה מותר לאכול את הפירות את המים את המיץ שזב מהמהם ואיין הלכה כי רבי יהודה זיתים ים זאת אומרת בזיתים וענבים רבי יהודה עצמו גם סובר שאם זה לאכילה מותר אבל שם אין הלכה כמותו אלא כחכמים אמר הבמבי יהודה אמר שמואל מודה היה רבי יהודה לחכמים בזיתים וענבים רבי יהודה בכלל לא חולק עם חכמים לגבי זיתים וענבים אומר ברור שתמיד אסור ומודעים חכמים לרבי יהודה בשער פירות ואומרים שברור שתמיד מותר או זה כבר מאמר מעניין אם כן אנחנו רואים שאין בכלל מחלוקת ביניהם בזיתים וענבים תמיד משקים היוצאים מהם יהיו אסורים בשאר פירות תמיד יהיו מותרים אמר לרבי ירמיה לרב אבא אלא במה הי פליגה במה הם נחלקים אמר להלכי תשכח תאיין בבקשה תמצא את הסיטואציה שבה הם חולקים לא כתוב שהוא מצא אבל מגיע המורא אחר ואומר המב נחמן בר יצחק מסתברא בטוטים ורימונים פליגה יש יש פירות שהם אמצע יש את השיער פירות שאין דרך לשחוט אותם אף אחד לא שוחט אבוקדו אפרסקים אני לא יודע מה היום כבר יש מצים מכל דבר זה לא הוכחה אבל בזמנם כל מיני פירות שלא היה דרך לסוכת זה שער פירות ובאמת כולם הודים חכמים מודעים לרבי יהודה שה יוצא מהמהם בשבת יהיה מותר יש זיתים וענבים שזה הפירות הקלאסיים שנסחט ואז רבי יהודה יודע לחכמים שאסור ואומר רב נחמן בר יצחק יש את האמצעים שזה תותים ורימונים בזה נחלקים רבי יהודה וחכמים דתני הוא מביא ראה לדבריו זה עיתים שמשך מהם שמן כן שנמשכו מאליהם כמובן רשי בעצם מדגיש שמשך פירושו שנמשכו מאליהם כמו שאומרים נהרות המושכים וכדומה אז כאן מדובר על זתים שמשך מהם שמן נמשכו מאליהם בשבת וענבים שמשך מהם יין היינים משך מאיליו בשבת והכניסם בין לאוכל בין למשכן לא משנה למה הוא כינס אותם היוצא מהן אסור תותים שמשך מהמהם מים ורימונים שמשך מהמהם יין זה גם כן אותו עניין שיצא מהמיץ והכניסם לאוכלן היוצא מהן מותר למשכן או לסתם היוצא מהן אסור זה דברי רבי יהודה ואילו חכמים אומרים בין לאוכלים בין למשכן היוצא ן אסור אם ככה רב נחמן בעצם הביא פה ראיה מוחצת ברייתא נהדרת שרואים בדיוק כמו שהוא אומר לגבי זיתים וענבים תמיד יהיה אסור לגבי שער פרות לא כתוב כאן אבל מה שמה שתמיד יהיה מותר והמחלוקת ביניהם היא באמת בטוטים ורימונים שהם פירות אמצע יש שאוכלים אותם יש שסוחטים אותם ואז זה באמת תלוי לפי רבי יהודה תלוי למה הוא הכניס ם ואילו חכמים יאמרו תמיד המשקים שזו מהם יהיו אסורים יפה כאן אנחנו בעצם רואים שרבי יהודה אומר שימו לב גם בסתם בתוך הבריתה הכנסנו פתאום למשקים ולסתם גם אם הוא הכניס את אותם תותים ורימונים לסתם זה בעצם אני אומר נוח לו שיזו מהמים ולכן היוצא מהן אסור שואלת הגמרא וסבה רבי יהודה סתם אסור ואנן עכשיו הגמרא הולכת להביא בריתה רחבה לגבי דברים שמכשירים לקבל טומא שבאמצע אנחנו נראה מה קורה בסתם לפי רבי יהודה לגבי זיתים וענבים לגבי תותים רימונים והגמרא תשאל אנחנו לא נזכה לראות את השאלה היום עד סופה אנחנו נעצור באמצע כיוון שאנחנו כבר נגלוש מדי הרבה לעמוד הבא ולכן אנחנו נראה רק את ההתחלה אבל בואו נעשה את זה עם כל האנרגיה מחר באמת נצטרך לחזור על זה כדי לרענן את המוח אבל בסדר גמור אומרת הגמרא יש דין כזה מדאורייתא אוכל אף פעם לא מקבל טומ אם הוא לא קיבל קודם מים אם לא עברו עליו קודם מים מה משהו שיטיב אותו משקה מה נקרא משקה סימנ יד שחת דם יד שחת דם ראשי תיבות יין דבש שמן חלב תל דבש דבש כבר אמרנו אם דבש כבר אמרנו אז עכשיו זה דם ומים כמובן יד שחת דם אלו הם השבת משקים שמד אורייטה נקראים משכה הגמרא דורשת את זה במשנה במכשירים כל אחד למה הוא נקרא משכה ואיפה רואים שהוא נקרא משכה והם מכשירים לקבלת טומה זאת אומרת אם בתפוח שכתבתי מהעץ מעולם בתור תלוש כן אם השקתי אותו במים ד עליו גשם זה לא נחשב תלשתי אותו ונגע בו שרץ וכדומה כל טומא שהי הוא לא מקבל טומא רק אם יהיה עליו אחד מהשבעה משקין הללו אפילו לאחר שזה תנגב לחלוטין זה כבר ראוי לקבל טומ במשקין הללו יש דין בכל השבעת משקין צריך שזה יתן שזה יהיה על התפוח לרצון שאני אשמח שיש עליו את אותו משקה שאני ארצה אם אני לא רוצה זה לא נחשב כ זה לא נחשב שעבר עליו מים והוא לא מקבל טומה יפה מאוד עכשיו הגמרא הולכת לומר לא רק שאני צריך שהמים על התפוח יהיו רצון אלא אני צריך שגם המשקה הזה יצא יהיה מופק לרצוני זאת אומרת לדוגמה חלב חלב ישה אני צריך שהוא יופק לרצוני או לא בואו נראה את המחלוקת בעניין הזה והתנן חלב האישה מטמה חלב זה אחד מהדברים שהזכרנו וזה בין חלב בהמה בין חלב אישה הוא מטמא אומרים חכמים לרצון ושלא לרצון לא משנה אם זה יצא לרצונה של האישה שהיא הוציאה אותו או שתינוק הוציא אותו בשביל לשתות וכדומה או שלא לרצון שסתם נטף לה חלב דדים או שתינוק הוציא את זה לא בשביל לשתות שלא שלא לרצונו לא מעניין אותי זה תמיד נחשב משכה ואם הוא יובה על אותו פרי על אותו אוכל לרצון זאת אומרת אם עכשיו אני ארצה שהוא ייפול על אותו פרי על אותו אוכל הוא יכשיר אותו לקבלת טומה ואילו לעומת זאת חלב בהמה אינו מטמה אלא לרצון חלב בהמה בעצם רשי מדגיש מאיפה יודעים שבכלל חלב נקרא משקה כתוב ותשקהו לגבי סרה שמה יאל שת חברה הקני השקטה את ססר החלב אתה רואה שזה נקרא משקה זה במאמר מוסגר וחלב בהמה לעומתו אינו מטמא אלא לרצון זאת אומר ארת אם הוא לא יצא לרצון הוא לא נחשב כלל כמשקה ואז גם אם אני מאוד ארצה שהוא ייפול על התפוח זה לא מעניין אותי זה לא נחשב כמשקה והתפוח לא הוכשר לקבלת תומא כך אומרים חכמים אמר להם רבי עקיבא מה פתאום איך יתכן כל וחומר הוא חלב בהמה אמור להיות משכה למה ומה חלב אישה שאינו מיוחד אלא לקטנים רק תינוקות יונקים שותים אותו מטמא מטמא לרצון א שלא לרצון תמיד הוא מטמא חלב בהמה שמיוחד בין לקטנים בין לגדולים אינו דין שתמה בין לרצון וביין שלא לרצון הרי חלב בימה זה דבר הרבה יותר כללי הרבה יותר כולם שותים אותו כולם משתמשים בו הוא הרבה יותר נפוץ אז למה שלא נאמר שהוא יתמה בין לרצון בין שלא לרצון למה רק חלב אישה שהוא הרבה הרבה פחות נפוץ בקושי משתמשים בו רק קטנים אוה אומר בין לרצון ובין שלא לרצון ואילו חלב בהמה לא אמרו לו עונים לו חכמים פשוט מאוד אם תמך לב האישה שלא לרצון אתה יודע למה שדם מגפת תמא דם דם זה גם אחד מהממשקים מאיפה יודעים כתוב ודם חללים משתה כך אומר רשי דם נחשב לאחד משבעה משקים נפלא דם זה דם של חב שבור שיוצא שלא לרצון אף אחד לא נהנה לקבל חבורה בכל אופן אני מחשיב אותו אני מחשיב אותו כמשקה אם כך גם חלב של האישה לא מעניין אותי אם היא רצון או לא הרי חלב זה דם כמו שכתוב ב מסכת נידה דם נאחר ונעשה חלב חלב האישה מגיע מדמה ואם כן אומר כמו שדם שיוצא מאישה שלא לרצון אני מחשיב אותו כמשקה כמו שרואים לגבי חבורה וחבורה זה לא לרצון אותו דבר גם חלב שיצא ממנה בין לרצון ובין שלא לרצון יהיה משקה ואם ככה זה מובן יתמ חלב הב מה שלא לרצון שדם מגפת תאור דם של מכה של בהמה לא נחשב בכלל רק דם של אדם נחשב כמשקה כמו שאומרים דם חללים נשתה דם של בהמה בכלל לא נחשב כמשקה חוץ מרשי מדגיש דע לך חלב מבית השחיטה כן דם סליחה אמרתי חלב דם דם של בהמה לא נקרא בכלל משקה חלב כן נקרא דם של בהמה לא נקרא בכלל משקה רק דם של בן אדם כמו שכתוב דם חלל משתה רשי מדגיש שדם מבית השחיטה אדם שנוזל מבית השחיטה הוא ספציפי רק הוא כך דורש בגמרא הוא נחשב כן למשקה אבל דם רגיל לא ולכן הם אומרים דם ואם ככה תגיד לי שחלב שלא לרצון יהיה טהור שדם מגפת יקרה משכה שד מגפת טהור ואין שום הגיון כאן אנחנו וזים כאן אנחנו גם נפסיק ונדע בעזרת השם מחר לחזור לאותה נקודה שבה אחזנו קצת נרענן את הזיכרון אבל בואו נסכם רגע מה מה היה לנו פה נסכם את כל הדף את כל העמוד ובסופו של דבר נסכם גם את העניין הזה שנצא ברורים אז במשנה התחלנו עם חבית שנשברה ואמרנו יכול להציל מזה שלוש סעודות אומר גם לאחרים אבל לא בספוג וראינו גם בשמן לא ביד שלא יהיה עובדיים דחול עוד עניין של עובדיים דחול אמרנו על אדם שהתפזרו לו פירות בחצר רק ילקת ויכניס לפה ולא ילקת לתוך סלסילה וכדומה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול ואחר כך נכנסנו לעניין של חיטה לעניין של הפירות אז אמרנו ככה לשחות בידיים נדבר בעזרת השם ראינו שאסור נדבר על זה בעזרת השם גם מחר ומחרתיים לגבי כינסתי פירות וזב ו מה מעצמם חכמים אומרים אסור רבי יהודה מגיע ומחלק י ממתי את זה אוכלים מותר ואם לסחיטה אסור כבר נדבר על זה לגבי חלות דבש מחלוקת במשנה בין חכמים לרבי אלעזר יפה מה קורה עם המחלוקת בין רבי יהודה לחכמים אז יש לנו את מודל לרבי יהודה בזיתים וענבים כי הם עומדים לסחיטה הולה אומר תמיד מחלוקת רבי יוחנן אומר הלכה כי תמיד מחלוקת והלכה כחכמים בזיתים וענבים והלכה כרבי יהודה בשיער פירות אחר כך ראינו שבעצם דעה שרבי יהודה מודה וכך גם ראינו בריתה רבי יהודה מודה בזיתים וענבים שאסור חכמים מודים בשאר פירות שמותר והמחלוקת ביניהם רק מה קורה בתו ורימונים כך גם ראינו ברייתא ושם כתוב שגם בסתם רבי יהודה מודה שעשו ולכן הביאה הגמרא שאלה ואמרה רגע מה קורה לגבי הכשרה חבר'ה עזבו שנייה את השאלה בוא נבין מה כתוב בבריתה ראינו חלב אישה חכמים אומרים מכשיר תמיד בין לרצון בין הוא נחשב משקה תמיד בין לרצון בין שלא לרצון בשונה מחלב בהמה רבי עקיבא אומר מה כל וחומר חלב אישה זה הרבה פחות נפוץ למה חלב בהמה אמור להיות תמיד ועל כך עונים לו חכמים מה פתאום אני משווה את זה לדם דם של אישה שיוצא שלא לרצונה כן נחשו כמשקה ואילו דם של בהמה כ כל הדם שלה לא נחשב למשקה ולכן אני מבדיל ומחלק ובאישה תמיד זה יחשב ובהמה רק לרצון מחר נראה בדיוק את השאלה ונמשיך הלאה בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: