העמוד היומי מסכת שבת דף קמא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קמא עמוד ב

[מוזיקה] דף קמא עמוד ב היום אנחנו בעזרת השם הולכים לראות בפרק החדש שאותו נזכה בשמחה וגילה להתחיל דין מעניין מותר לאב להרים את בנו על ידיו על אף שלבן יש מוקצה ביד יש לו אבן ביד מותר בכל אופן להרים אותו כמובן מדובר במקום שאין בעיה של טלטול בחצר יש רק בעיה של מוקצה אומרת משנה מותר למה מסבירה הגמרא מדובר בכזה תינוק שיש לו געגועי על אביו הוא אוהב את אבא שלו הוא רוצה שהוא ירים אותו על הידיים ולכן אני מתיר עליו שזה לא מקום סכנה לא יכול לקרוא לו מזה משהו חמור בלתי הפיך אבל הוא יכול לבוא לידי חולי ולכן מותר למדתי מכאן מוסע השכל עצום אנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא אבא קח אותנו אליך משכנו אחריך נרוצה תמשוך אותנו אליך אבל לפעמים אנחנו לא לא מסכימים להתנתק מכל מיני דברים אחרים האבן ביד מסמלת אולי את כל התאוות את כל האהבות שאנחנו מסרבים להתנתק מהם אנחנו עדיין לופטים את זה בידינו ואומרים אבא אנחנו רוצים גם אותך אבל גם אנחנו פה בעולם הזה יש לנו עוד כל מיני דברים שאנחנו רוצים ואם יש לנו באמת געגועים על אביב אנחנו באמת אוהבים את הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא יקח אותנו על אף שאבן בידינו כמו שאנחנו רואים בגמרא שמתירים לאבא לעבור על איסור מוקצה בשביל להרים את בנו שיש לו געגועים עליו אם לנו יהיה באמת תשוקה כיסופים געגועים להתקרב להשם יתברך הוא ידלג על ההרים קפץ על הגבעות ויגאל אותנו כמובן זה לא פותר אותנו מלפתוח את היד ולזרוק את האבן לכל הרוחות אבל אנחנו יכולים לבקש ולהתחנן אבא כמו שיש כזה דין בגמרא באמת רחם עלינו תגעל אותנו גאולת עולמים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קמא עמוד א' למטה בשורה האחרונה אמר רבי יניא אמר אבבאו סליחה אמר אבבאו אנחנו מתחילים אמר רבי אבאו אמר רבי אלעזר אמר רבי עניא מגררים מנעל חדש אבל לא ישן יש לך תית על הנעל אם מדובר במנהל חדש תגרד אותו אין שום בעיה במנהל ישן כיוון שהוא בלוי הוא לא כל כך חזק הוא לא איכותי כמו החדש התקלף על ידי כך חלק מהאור של הנעל וזה כבר אסור בשבת מדין ממחק שואלת הגמרא במה מגרו את אותו חדש שמותר במה מותר אמר רבי אבאו דווקא בגב סכין זאת אומרת בחלק של הסכין בצד שהוא לא חד שמה מותר לגרד את עתית אבל בצד אחד גם בחדש אסור לעשות את זה משום ממחק אומרת הגמרא מה פתאום וסבה דידך אמר אותו זקן לרבי אבאו תמחוק בבקשה את מה שאמרת מכם מאה בגלל הבריתה שהביא לך דתני רבחי אין מגררים לא מנהל חדש ולא מנהל ישן שים לב לא כפי שאמרת שמותר לגרר את החדש עלד על ידי גב הסכין אלא גם חדש וגם ישן אסור כלל זה בריתה עוד יותר מדוייקת ממה שראיינו אתמול מי שזוכר אתמול גם ראינו שיש מושג כזה ש מגררים מנל אבל הבריתה הזו רבי חיא שונה אותה הוא היה ידוע כדיקן בבריתות ולכן הוא אומ אומר תמחק הכל רק מה שאומר רבי חיה אסור לא חדש ולא ישן ואנחנו כבר ממשיכים לדבר לגבי אור דינים נוספים בעניין ולא יסוך רגלו בשמן והוא בתוך המינהל או בתוך הסנדל למה כי בעצם אתה מאבד פה את המינהל או את הסנדל אתה סח את ה רגל בשמן אבל כשהיא נמצאת בתוך המינהל והסנדלר אותו בשמן ומאבדת אותו אסור לעשות את זה אבל סח רגלו בשמן ואחר כך מניח בתוך המינה לו בתוך הסנדל שזה כבר בעצם עושה את זה לצורכו אחרי זה הוא הולך הוא לא מתכוון כאן לא עיבוד ולא שום דבר דבר כזה וגם בעצם הנל לא בתוך המינהל היא רק היא מחוץ למינהל ולאחר מכן הוא מכניס אותה ולכן מותר וממשיכה הבריתה מקרה נוסף שבו כביכול מותר לסוך את האור אבל בצורה לא ישירה וסך הכל גופו בשמן הוא יכול לסוך את גופו בשמן ומתגלגל להתגלגל על גבי משטח שלו ועל ידי כך בעצם גם האור קולט את השמן מגופו ואינו חושש אין בזה בעיה אמר אב חיז לא שנו כל מה שאמרנו שמותר לסוך את הרגל בשמן ואז לשים אותה בתוך סנדל אלא צחצחו הוא מתכוון רק לצחצח את המינה ו את הסנדל אבל לא לאבד אותו אבל ברגע שהוא מתכוון לאבדו גם בכזה מקרה אסור כי זה בעצם אב מלאכה מלאכת מאבד שואלת הגמרא לאבדו פשיטה האם הייתי חושב היה עולה על דעתי שיהיה מותר אפילו בכזה מקרה שזה לא ישיר שיהיה מותר כשכונת לבדו ברור שלא ותו שאלה נוספת צחצחו מיכמן דשרי אם הוא מתכוון רק לצחצח אבל הוא מתכוון בשביל זה האם מותר כל מה שהגמרא מבינה כל מה שההיתר זה רק אם הוא מתכוון לרגלו על הדרך המנהל מצחצח בסדר אבל לא ייתכן שאם האדם מתכוון ברס מי באופן רשמי לאבד את הסנדל יהיה מותר אלא אומרת הגמרא התמר אח התמר מה פתאום רב חסדה מתכוון להגיד אחרת לחלוטין אמר רב חסדה לא שנו אלא שיעור לצח צחו זאת אומרת הוא שם על הרגל מחוץ לסנדל שיעור מועט שגם אם הוא יכניס עכשיו את הרגל לסנדל יהיה רק כדי לצחצח זה מותר אבל אם הוא שח את הרגל מבחוץ בכמות כל כך גדולה של שמן שזה לעבדו אסור שוב כמובן הוא ברור לא מתכוון בשביל המינהל הוא מתכוון בשביל רגלו ומותר רק שרגלו מחוץ למינהל ועל הסנדל וגם אז אומר רב חסדה מותר דווקא כשהכי הזו היא כמות שתוכל רק לצחצח את המינהל והסנדלר תנו רבנן ממשיכה הגמרא בדיני מנהלים בשבת לא יצא קטן במנהל גדול שאדם לא יצא במנהל שהוא גדול ממידת רגלו כי הוא עלול להישמט מרגלו ואותו אדם יביא אותו בידו וטלטל אותו ארבע עמות ברשות הרבים אבל יוצאו בכל הוא גדול בגד שיותר גדול אין חשש הוא לא עשוי הוא לא עשוי להישמט ממנו וגם האדם לא יקח אותו בידו כי אדם לא הולך רום ברשות הרבים ולכן אין בעיה ולא תצא אישה במינהל מרופט מנהל מרופט שהוא קרוע הוא קרוע אבל לא לחלוטין אפשר ללכת איתו עדיין יש כל מיני נשמות טובות ברשות הרבים שגח ו שילגיה היא תוריד אותו ותלך יא יחפה ברשות הרבים היא תטלטל אותו ארבע המות ברשות הרבים שלא תצא בכזה צורה דווקא אישה כפי שנראה כבר אישה הרבה יותר מקפידה על בגדיה מגבר ולכן אני אומר את זה דווקא באישה לגבי חליצה אומרת הגמרא ולא תחלוץ בו חליצה כידוע דיברנו על זה כבר מדובר במקרה טרגי בו בעל מת בלי שהוא משיר ילדים אומרת התורה אחד מאחי האח המת התחתן עם האלמנה עם האלמנה בעצם הגלמים לפחות מאותה משפחה ישאר שמו בישראל אם הוא מסרב לחלוט אם הוא מסרב ליבם יש יש את הטקס הזה שנקרא חליצה אותה אלמנה חולצת לו נעל וצריך שיהיה דווקא נעל על זה אומרת הגמרא כזה נעל מרופט לא תחלוץ בו ואם חלצה חליצת כשרה כי עדיין הוא נחשב כנעלם מרופט אבל נחשב כנעלם מעמד היא חולצת את הנעל יורקת בפניו אומרת ארור האיש אשר לא יקים בית לאחי וכולו ואז היא מותרת להתחתן עם מי שתרצה בכל אופן אומרת הגמרא לגבי אותו מעמד המנהל הזה לכתחילה לא חולצים בו ואם חלצה חליצת כשרה והן יוצאים במנהל חדש באיזה מנהל אמרו במנהל של אישה כמו שאמרנו שאישה מקפידה על מידתה שיהיה מדויק המנהלים יהיו מדוייקים ולכן שלא תשה במנהל חדש כי אולי היא לא זאת אומרת כל עוד והיא לא בדקה את זה קודם יכול להיות שהמנהל לא מתאים למידת רגלה והיא פשוט תבוא להוריד אותו בשבת מרגלה כיוון שיחכו כיוון שלהגיע וכדומה או שהיא מדמיינת שה לגו וכולי וגומר והיא תיקח את זה בידה לכן לא תצא במנהל חדש תני בר כפרה מה נחשב חדש לא שנו אלא שלא יצא בו שעה אחת מבעוד יום שהיא לא הלכה בו כלל אבל יצא בו מערב שבת מותר ברגע שהיא כבר הלכה איתו מערב שבת והיא כבר ראתה שזה מידתה מותר לה לצאת זה כבר לא נחשב מנהל חדש תני חדה אומרת הגמרא שוב לגבי מנהל שומטים מנהל מעל גבי איימוס האימו זה בעצם הדפוס הזה היום כבר לא יוצא לנו לראות סנדלרים אבל בצעירותנו כולנו אני מאמין שכל אחד ואחד יצא לו לראות א איזה סנדלר בקרן זווית והוא היה יושב עם הדפוס הזה שנראה ככה כמו רגל אדם הפוכה על זה הוא היה מלביש את הנעל ומתעסק ב מתקן מייצר את הנהל תופר כל מה שצריך לנעל זה נקרא אמוס אותו דפוס בצורת רגל נקרא דפוס אומרת המשנה אומרת הברייתא שומתי מנל מעל גבי איימוס ותניה ידח אין שוטין בעצם ברייתות שממש סותרות ה אחת את ראותה אומרת הגמרא לא קשיה פשוט מאוד ה רבי אליעזר א רבנן דתנן מנל שעל גבי אמוס רבי אליעזר מטאר וחכמים מתמים יש מחלוקת בעצם לדיני טומא האם מנהל של על גבי מוס נחשב כבר ככלי או לא רבי אליעזר אומר מתאר הוא לא ראוי לקבל טומא הוא עדיין לא נחשב ככלי אם הוא עדיין לא נחשב ככלי בהתאמה להלכות שבת יאמר שאן שמטן אותו מעל גבי האימו לא הבעיה שהאימון לפי רבי אליעזר הבעייה שהנה על עצמה היא מוקצה היא לא נחשבת ככלי כמו שאנחנו רואים שהיא לא מקבלת טומאה ואילו חכמים מטמאים זאת אומרת לא אומרים שזה טמא אלא שזה כלי והוא ראוי לקבל טומאה ולפי זה אם זה כלי מותר לשמוט אותו מעל גבי האימו בשבת יפה מאוד אומרת הגמרא רגע רגע אין בעיה אתה אומר שלפי חכמים מותר לשמוט אותו מעל גבי האימו כי הוא נחשב ככלי רגע אבל מה מה לגבי האימו עצמו האימו עצמו ברור שאסור לטלטל אותו בשבת אניח לרבה ד אמר דבר שמלאכתו לאיסור זאת אומרת אותו איימוס שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר אני מבין שבעצם המינהל המינהל אני מחשיב אותו ככלי אני רוצה עכשיו לטלטל מותר לי לקחת את המינהל מעל גבי האימו אין שום בעיה אם אתם זוכרים את המחלוקת ז היינו מחלוקת האם כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטל רק לצורך גופו או גם לצורך מקומו אם אתה אומר לי שגם לצורך מקומו מותר אני מבין נפלא ביותר אני צריך בעצם את מקום הדפוס זאת אומרת את חלל נל ולכן יהיה מותר לי אלא להבי שהוא מחמיר ד אמר רק לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור יק לממר אם אתה צריך להשתמש בימוס עצמו בסדר הביה מתיר לך אבל אם אתה צריך רק להשתמש בחללו זאת אומרת בנעל בפניים הנעל אסור לטלטל מה תאמר אומרת הגמרא פשוט מאוד אח במה סקין פוי הברייתא הזו שמתירה מדברת שהוא רפוי המינה לא מהודק בכוח על גבי האימו הוא יכול לשחרר אותו בלי לטלטל את אותו איימוס את אותו דפוס ולכן מותר דתני מביאה הגמרא ראיה רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר אתה רואה שבאמת רבי יהודה מגיע ונותן סיאטה שברגע שזה רפוי מותר והבי סביר שהביטה מדברת כשהוא רפוי אומרת הגמרא רגע רגע רגע אם הבריתה מדברת ברפואי אז את הבעייה אני באמת מבין אבל את רבה אני לא מבין למה צריך להגיע לרפוי הרי רבה מתיר לטלטל את אותו איימוס בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו למה צריך להשתגע להשתבש ולומר שמדובר ברפואי שואלת הגמרא תמה ד רפוי א לא רפוי לא אם לא רפוי אסור לשחרר אותו אסור לשמוט אותו אני חלה בד אמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר אני מבין באמת יפה רק בגלל שזה רפוי מותר אבל אלא לרב אדמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר תמיד מותר לטלטל את אותו איימוס מה יהיה רפוי למה רבי יהודה אומר דווקא ברפואי אפילו לא רפוי נמי ואם כן שאלה שאלה על רבה אומרת הגמרא הקדושה פשוט מאוד מה שרבי יהודה אומר הי דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא רבי יהודה מדבר לשיטת רבי אליעזר שרבי אליעזר סובר כפי שראיינו שהמנהל הזה כללו נחשב ככלי ואם כן בכלל יש בעיה הרבה הרבה יותר גדולה אסור לטלטל את המנהל המנהל לא נחשב ככלי למה כי הוא עדיין מולבש על הדפוס עדיין לא נגמרה מלאכתו אבל במקרה שהוא פוי זה מה שסובר רבי אליעזר זה מה שבעצם מגיע רבי יהודה לחדש לנו במקרה שהוא רפוי הוא כבר לא נחשב שהוא מודק על הדפוס ואם כן הוא נחשב ככלי והוא כבר ראוי לקבל טומא וגם מותר לשחרר אותו בשבת כמו שאמרנו שעה באטליה יפה שוב הבה יסביר לך פשוט וברור שלפי חכמים וגם בעצם לפי רבי אליעזר אין כאן בעיה של גופו מקומו ומבחינת הלכות שבת ברור שמותר להוציא אותו גם אם הוא מודק רק רבי יהודה מגיע ואומר לשיטת רבי אליעזר שכזה מנל ראינו שהוא לא נחשב כלי כשההוא רפוי הוא כבר כן נחשב לכלי וגם יהיה מותר לטלטל אותו בשבת ואז גם לפי רבה יהיה מותר לטלטל אותו בשבת זאת אומרת ואז גם לפי הביה מותר לטלטל אותו בשבת כיוון שהוא כבר לא מודק ואני לא צריך לטלטל את האימו יפה מוכי יכה הגמרא שבאמת כך תניה רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר שימו לב משום רבי אליעזר אנחנו רואים שרק לכן הוא מדגיש שזה רפוי אם היה רפוי מותר אתה רואה שזה רבי אליעזר וכל הדברים באו על מכונם בצורה טובה ומושלמת בוא נסכם שתי ברייתות פעם אחת כתוב מותר פעם אחת אסור אמרה הגמרא פשוט מאוד רבנן ורבי אליעזר השאלה אם זה נחשב ככלי או לא יפה מאוד בתוך רבנן בתוך חכמים ורבי אליעזר יש לנו שיטות מה קורה דבר שכלי שמלאכתו לאיסור כמו אותו איימוס הם מות לטלטלו לצורך גופו מקומו יש לנו את רבא שהוא מקל הוא אומר מותר בין צורך גופו בין מקומו והוא לא צריך להגיע לרפוי הביה צריך להגיע לרפוי כי הוא סובר שרק לצורך גופו מותר לטלטלו ברפואי יה מותר למה רבי יהודה אומר רפוי לפי הביי פשוט כי רק ככה מותר לפי רבא כי הוא מדבר על שיטת רבי אליעזר כל עוד וזה לא רפוי זה לא נחשב ככלי וא אסור לטלטלו בשבת הדרן הלך פרק טולין בסיעתא דשמיא נחזור עליו נשן אותו נדע אותו ונמשיך הלאה ילכו מחיל אל חיל אנחנו זוכים להתחיל פרק 21 במסכת שבת מאמין מ פילל ומ מלל אומרת המשנה הקדושה מתי מותר לטלטל מוקצה בוא נראה דוגמה נוטל אדם את בנו ואבן בידו מותר לך להרים את הילד כשיש לו אבן ביד ואותו דבר וכלכלה והאבן בתוכה תרים סל שבתוכו יש אבן גם כן מותר אל תדאגו הגמרא תסדר הכל למה באמת זה מותר דין נוסף מטלטלים תאומת תמאה עם הטהורה ועם החולין יש לך תאומת תמאה היא אסורה באכילה צריך לשרוף אותה אסור לטלטל אותה בשבת אבל יחד עם תרומה טהורה שראויה לכהן או עם חולין שרואים לכל אחד מותר לטלטל אותה רבי יהודה אומר דין מעניין אף מעלין את המדומה באח ומ מה זה מדומה יש לי תרומה נפל לי בעצם שיעה אחת של תרומה לתוך יש לי שק ענק ארגז ענק מלא פירות של חולין נפל לתוכם תרומה הכל נאסר עד מתי עד שיהיה פי 100 בחולין כנגד התרומה כשיש פי 100 בחולין כנגד התרומה זה נקרא רגע בעצם כשזה מתר זה נקרא מדומה מדומה אסור באכילה אבל כשזה נופל לתוך 100 זה מתיר את זה זה מתבטל כמו שיש מושג שכולנו יודעים של בטל ב60 כשנכנס לי טיפת חלב לתוך סיר חמין זה בסדר גמור כי זה בטל ב60 בתרומה כיוון שקדושת חמורה סליחה זה לא בטל ב60 אלא בטל ב-100 יפה מאוד אבל גם לאחר שזה בטל ב100 אני צריך לקחת שעה כנגד אותה שעה שנפלה ולהרים אותה מהאירוע המדומה הזה בעצם מכל הפירות ה דומים המעורבבים האלה וולשים אותה בצד היא נחשבת כתרומה אני מביא אותה לכהן וכל השאר מותרים באכילה אנחנו נראה באמת מה זה בעצם הרעיון הזה הרי התרומה התערבה זה לא אותם פירות על זה נדבר מחר בדיוק האם זה אני מחשיב אותם כאותם פירות או לא אבל בכל אופן זה נקרא להעלות את המדומה מה קורה אם בשבת מותר להרים אתה בעצם מתקן עד עכשיו זה לא ראוי לאכילה כי זה מדומה זה מעורבב אמנם זה בטל ב100 אבל עוד לא העליתי מזה את אותה שיעה שאמרנו שצריך להעלות וכרגע אתה מתקן אומר רבי יהודה מותר לעשות את זה ונראה בעזרת השם מחר מדוע אמר רבא אנחנו דיברנו במשנה נותן אדם את בנו והאבן בידו אנחנו רואים בעצם שאני לוקח ילד הילד אין בעיה אבל המוקצה ביד שלו גם הוא לא בעייתי אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצווארו אני מוציא תינוק חי ברוך השם עד 120 בריא בבריאות היתנה אני מוציא אותו מרשות לרשות בשבת ויש לו כיס בצווארו חייב משום כיס אני חייב רק על הוצאת הכיס אבל על התינוק אני לא חייב וכבר נסביר מדוע אם אני מוציא תינוק מת וכיס תלוי לו בצווארו פטור אני פטור בין על התינוק ובין על הכיס מסבירה הגמרא מיד תינוק חי וכיס תלוי לו בצב ארו חייב משום כיס זה ברור למה כי הוא הוציא כיס ממקום למקום שואלת הגמרא וליחה אבנה ממשים תינוק למה הוא לא חייב על התינוק עצמו שהוא מוציא אונה הגמרא סברה שכבר ראינו במסכת שבת רבה כי רבי נתן ספיר לידה אמר חי נושא את עצמו חי הוא נושא את עצמו זה לא נחשב שאתה סוחב אותו הוא סוחב את עצמו ולכן אתה לא עובר על הוצאה בשבת של אדם חי של תינוק חי שואלת הגמרא אם ככה אז רגע רגע גם על הכיס אל תתחייב וליבת אל כיס לגבי תינוק מי לא תנן אתה חי במיטה פטור עף על המיטה שהמיטה תפילה לו יש מושג שאומר ברגע שהדבר העיקרי אתה לא חייב עליו הדברים התפל בטלים אליו ואם אתה לא חייב על אותו אחד שהוצאת כי הוא חי והחי נוסא את עצמו שלא תתחייב גם על הכיס כמו שאנו רואים שלא חיייבים על המיטה ונה הגמרא פשוט מאוד מיטה לגבי חי מוט ללי אדם צריך את המיטה זה צורך תשמישו ולכן אני מבטל אבל כיס לגבי תינוק לא מבט ללי כיס הרי יש פה ארנק עם כסף התינוק לא צריך את זה הוא לא בקי במסחר הוא לא הולך לקנות הוא לא הולך למכור שום דבר סך הכל הבאתי לו את זה כדי להשתעשע בזה אבל אני לא מבטל את זה ולכן אני חייב על הכיס כי הוא לא בטל ופטור על התינוק כי החי נושה את עצמו יפה מאוד זה הדין הראשון הדין השני של רבה זה תינוק מת וכיס תלוי לו בצווארו פתור שואלת הגמרא רגע על מת מת לא נושא את עצמו ולחייב משום תינוק למה הוא לא מתחייב על זה שהוא מוציא את התינוק אונה הגמרא רב כרבי שמעון סביר אלי דמר כל מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה מלאכה שאינה צריכה לגופה דיברנו על זה כמה פעמים זה חידוש עצום אומר רבי שמעון מלאכה שאני לא מעוניין בה אני בכלל לא רוצה אותה אני עצוב מאוד שיש לי מת ואני צריך להוציא אותו מהבית אין לי מטרה במלאכה הזאת בכלל חוץ מחוסר בריירה לא נחשבת כמלאכה ולכן אני פטור כשאני פטור אני פטור גם על הדברים התפל אליו ולכן אני פטור בין על המת ובין על לכיס אד תשאלו רגע מה קורה עם הכיס הרי אמרנו שאנשים לא מבטלים ברגע שהבן אדם מת הבן אדם כבר ברגע שהתינוק מת האבא הקרובים מסיחים דעתם מהכל אומרים המפרשים הם כבר יקברו אותו יחד עם אותו כיס ולכן הוא לא מתחייב גם לא על הכיס כי זה תפל לתינוק למת ועל המת הוא לא חייב כי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה שואלת הגמרא על רבא תנן ראינו במשנה נוטל אדם את בנו והאבן בידו כתוב במפורש שמותר לבן אדם לקחת את הבן אפילו שיש מוקצה ביד בעצם זה לא נחשב שהוא לוקח את זה אם ככה למה רבה מחייב אדם שמוציא תינוק חי והכיס בידו כן רבא אומר על הכיס הוא חייב למה במשנתנו כתוב במפורש שבאבן הוא פטור עונה הגמרא אמר דו רבי עניא מדובר בתינוק שיש לו גגון על אביו מדובר בתינוק שהוא בוכה הוא מתגעגע הוא אוהב את אבא הוא רוצה שהוא ארים אותו על הידיים אמנם ללא מקום סכנה אבל הוא עלול לבוא לידי חולי ורק לכן התירו יפה אבל רק בכזה מקרה שואלת הגמרא יא אחי אם אתה באמת אומר שמדובר שיש געגועים והוא יכול לחלוט מהירי האבן אפילו דינר נמי למה דווקא אם יש לו אבן ביד אתה מתיר למה בדינר לא א למה אמר רבה לא שנו אלא אבן אבל דינר אסור למה אתה אומר לי שדווקא אבן ולא דינר אונה הגמרא זה כבר פשוט מאוד אבן הי נפלה ללאת יבו אלי תויה בעצם הסיבה היא שיש לו גגון ורק לכן אני מתיר ולכן רבה מחייב כי מדובר בתינוק שאין לו געגועי ובלי קשר ואתה סתם הרמת אותו ולכן אתה חייב על הכיס אבל תשאל אותי למה הם יש געגועים דווקא אבן ולא דינר פשוט מאוד זה כבר קשור לאבא אבן אם היא תיפול אבא שלו לא יבוא לקחת את זה אבל דינרי נפיל אבוא תוה אם זה ייפול מהיד שלו אני חושב שהאבא יבוא לקחת את זה וכאן הוא כבר יבור על יצור מוקצה ולכן אני עוסר אז בואו בבקשה נסכם דבר ראשון היה לנו מנהל האם מותר אמרנו ישן אסור לגרר זה בעיה של ממחק חדש אמרנו שמותר לאחר מכן אמרנו לא בעצם כשאתר אמרנו דווקא בגב הסכין ולא בחוד הסכין בסופו של דבר אמרנו כלל וכלל לא הלאה לגבי שיחה אמרנו כשזה בתוך המנהל אסור כשזה מחוץ למנהל מותר קנל לסוך את גופו ולהתרגל על גב הקתולי אבל בסופו של דבר למסקנה אמרנו שרב חסדה אומר שכל זה דווקא בכמות של כדי לצחצח את המנהל ולא בכמות של עבדו שאז גם בצורה לא ישירה עדיין אסור קטן לא יצא במנהל גדול ראינו שיוצא בחלוק גדול כי אין חשש שהוא יוריד אותו מרופט אמרנו דווקא אישה לגבי חליצה גם כן לכתחילה לא תחלוץ ל עם חלצה כשרה שלא תצא בחדש וחדש פירושו שהיא לא לבשה אותו כלל ברגע שלבשה אותו קצת כבר מותר שומטים מנהל מה על גבי איימוס בעצם ברייתות סוטרות אמרנו תלוי כמו ראינו במחלוקת לגבי תאומה רבי אליעזר וחכמים האם הוא נחשב ככלי או לא האם צריך להגיע לרפוי לרב להבי ברור שכן לרבה רק לשיטת רבי אליעזר צריך להגיע לרפוי נותן אדם את בנו ואבן בידו ראינו במשנה הסברנו בגמרא במקרה שיש לו געגועי ויש חילוק בין אבן לדינר כי אבן האבא יקח את אבא לא יבוא לקחת גם אם התינוק יזרוק בשונה מדינר דין נוסף שהה במשנה לגבי הכלכלה עם האבן נדבר על זה מחר לגבי תרומת תמאה עם התאורה וחולין נדבר מחר מעלין את המדומה בעזרת השם נדבר מחר ובגמרא ראינו שני דינים של רבה דבר ראשון תינוק חי לא חייבים עליו כי החי נושא את עצמו וכן חייבים על הכיס כי הוא לא מתבטל ושוב גם מדובר שאין לו גגון על אביב והדין השני תינוק מת פטור עליו ועל הכיס פטור עליו כי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה בשיטת רבי שמעון וגם מהכיס הוא מסיח דעתו הוא מבטל אותו הוא נהייה תפה למת והוא לא חייב בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות ‏go [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: