העמוד היומי מסכת שבת דף קלח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלח עמוד ב

[מוזיקה] דף קלח עמוד ב היום אנחנו נראה בעמוד שלנו שאחד מהקללות הנוראיות שהקדוש ברוך הוא קילל את עם ישראל כפי שכתוב ויפל השם את מכך ורשי אומר ויפל זה מכות נפלאות מכות משונות מה הקללה אדירה פה שהתורה תשתכח מישראל דבר ראשון כבר אנחנו רואים מכאן שהתורה תשתכח זו קללה וגם כאן אפשר למצוא איזה מימד של טוב שאנחנו נבין שהדבר הזה הוא דבר רע שאנחנו לא נשמח ונאמר יאללה התורה נשתכחה תפדל בוא נחגוג ממש לא שהתורה משתכחת זה קללה כבר נקודה של טוב אבל שימו לב דבר נוסף הגמרא מפרטת ומעמיקה בדברים איפה התורה תשתכח והגמרא מבינה במושכר ראשון בפשטות לא ייתכן שהשאלה תהיה על דברים שבעצם ההשתכרות השכחה תהיה על דברים פשוטים שכתובים בתורה זה לא ייתכן גם על מה שכתוב בגמרא במשנה גם לא יתכן עד שהגמרא מגיעה ואומרת כל מיני דברים שהמורים התלבטו בזה יהיה באמת שככה ואנשים יחפשו תשובות ולא יהיו להם נפלא זה באמת קללה אנחנו ככה רואים וככה מבינים אבל שימו לב איזה דבר נפלא התורה הגמרא מבינה בפשטות כמו שאמרנו שאיין מצב שהעונש הוא שהתורה עצמה שהגמרא ש החומש עצמו ישתכח למה אולי זו הקללה אולי באמת התורה מקלל התורה מביאה הקדוש ברוך הוא מקלל את היהודים ואומר יגיע שלב שאפילו לא ייזכרו את התורה אפילו לא ייזכרו את דברי המשנה והגמרא הפשוטים למה הגמרא מבינה שזה לא ייתכן ומוצאת רק אופצייה מסויימת ש בהתלבטויות של האמוראים בזה יהיה שיכך אלא חשבתי דבר מדהים אפשר לומר הרי נצח ישראל לא ישקר יש לנו הבטחה שהיהודים לעולם יישארו ואיין כזה דבר יהודי בלי תורה ממילא הבינה הגמרא אין מצב שהתורה עצמה שהחומר שהגמרא שהמשנה שהדברים הבסיסיים שלנו ישתכרו בלי זה אנחנו לא נהיה יהודים והקדוש ברוך הוא הבטיח שאין מצב כזה לכן אומרת הגמרא בראור ידו את התורה ידות את הגמרא ידות המשניות השתכרו כל מיני דברים שגם זה עצב מאוד מאוד גל דל אבל הבסיס תמיד יהיה קיים לנו זה ההבטחה האמיתית של נצח ישראל לא ישקר אין אומתינו אומה אלא בתורתה זה הדבר היחיד שקיים ו שמחזיק אותנו בכל השנים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קלז עמוד א' ממש למטה אתמול דיברנו לגבי כילה וכילה פירושו מיטה שיש בארבעת הצדדים של הכלונסאות קרשים ועל זה פרוס בד היום נדבר על כילת חתנים כילת חתנים זה מיטה קצת שונה ואמר שמואל משום רבי חיא אנחנו מתחילים בשורה האחרונה בדף קלח עמוד א אמר שמואל משום רבי חיא כילת חתנים מותר לנטה ומותר לפורק דע לך דין גורף היתר מותר לנטות ולפרק כילת חתנים מי שיש לו את האיור של שוטנשטיין או שרוצה בבקשה לראות כאן הנה אני מראה זה היור כך נראת כילת חתנים מי שרק שומע אותנו בוא ננסה לדמיין את זה יש לך מיטה דמיין מעל הראש איפה שאתה שוכב באמצע של המיטה לא בזוויות באמצע בראש יש קנה יש מקל יש כרש מול במרגלות של המיטה כרש נוסף ביניהם מחבר בגובה איזהשהו קנה דק ועל זה אני פורס ככה ועל זה אני פורס יריעה פורס איזשהו בד כך שיוצא צורת משולש צורת אוהל ושם אני ישן זה כילת חתנים והגמרא מגיעה עם התר גורף מותר לנטה ולפרק רגע לפני שאנחנו מתלהבים וההולכים לפרוק לפרק ולנת כילות חתנים בשבת רק רגע ארבע הגבלות שקצת מרוקנים מתוכן את היתר הגורף הזה המ ש ברידר אובידי לא אמרן אלא שאין בגג טפח שבקודש אין איזשהו קרש ברוחב טפח וממילא אין גג ולכן מותר כמו שראיינו אתמול לגבי ויילון שאין בעיה דופן אין בעיה לעשות אוהל הראי אבל יש בגג טפח אסורה זה כבר נחשב גג זה כבר נחשב אוהל אוהל הראי אסור לעשות את זה בשבת וכי אין גגת טפח ושוב אל תמהרו גם אם אתם רואים שאין גגת טפח רגע אכי אין בגג טפח נמי לא המרן אלא שאין בפחות משלושה סמוך לגג טפח זאת אומרת בעצם אנחנו יודעים שכל פחות משלושה זה לווד לכן אם בגובה הצמוד לשפיץ לקודקוד בשלוש טפחים האלה היריעות התרחבו שני צעידי הבד התרחבו יותר מטפח שוב אני מחשיב את זה כגג כי שלוש זה נקרא כאילו לא קיים אני מחשיב אותם כגג ואם כן בגג יש רוחם טפח אז תיזהרו שגם בשלושה טפחים העליונים היריות לא יתרחבו בשיפוע יותר מטפח אבל יש פחות משלושה סמוך לגת טפח גם זה אסור ולא אמרן הגבלה שלישית אלא כשאין בשיפוע טפח שימו לב זה כבר הגבלה שממש מרוקנת מתוכן כל העניין הוא שגם למטה שימו לב עד עכשיו אמרנו שהאמצעי הזה אני מחשיב כדו אבל יש דעה שיטת חכמים שיפועי יולים כיולים דמי השיפוע שלול נחשב כגג וממילא גם גם למטה אני צריך שלא יהיה יותר מטפח זאת אומרת למטה יש איזה שוקולה כי אל תשכחו יש את הקנה האמצעי אז כל שפת יריעה שמגיעה ככה עד למזרן אם היא מרוחקת מהקנה האמצעי יותר מטפח שוב יש לנו פה כבר כביכול גג כ שיפועי יולים השיפוע הזה הוא לא נחשב כדופן אלא נחשב כגג שיפוי ועלים כיולים דמי אז שוב מהקנה האמצעי אסור שיהיה יותר מטפח לכל כיוון מיטה לא יכולה לעלות על כמעט טפחיים זה השיעור הכי קטן שהיא היא באמת לא ראוייה לשכיבה לכן המפרשים אומרים שהיא מיטה שעשויה בכלל לנוי לשכיבה הגודל הזה ממש לא מתאים אני לא מכיר אנשים שהמעמד שלהם נכנסים במיטה כל כך צרה בוא נראה את זה בגמרא ולא אמרן אלא שאין בשיפוע טפח אבל יש בשיפוע הטפח זאת אומרת למטה ממש בקרקעית המיטה אם יש שם טפח בין היריעה של פרוסה בין הבד המשופע לקנה האמצעי שוב שיפוע היעלים כעלים דמי וממילא זה נחשב כאילו יש בגג טפח אסור לנטות ולפרק בשבת והגבלה רביעית ולא המרן גם אחרי כל ההגבלות הללו אם אתה עומד בקריטריונים וכן פורס את הכילה הזו עדיין זה דווקא אלה דלא נחית מ פורי הטפח שהעירייה תגיע באופן מתאים ושווה בדיוק למזרן ולא תגלוש ממנו קצת מעבר לשוליים אבל נחת מפית טפח אם זה יורד טפח כבר אסור כי אתה מעיל בעצם על תחתית המיטה מתחת המיטה זה נחשב שאתה עושה אוהל מי שמיד עולה לו השאלה בראש האם מותר בימינו לשים מפה על שולחן ש אותה תפח לכל כיוון התשובה היא כן כי אתה לא פורס אותה בשביל אוהל אבל כאן באותה קהילה שאתה כן פורס לאוהל אמנם מותר בשילוב כל התנאים הנצרכים אבל שלא ינתן טפח כי אז ברגע שפרשת את זה בשביל אוהל גם למתחת אני מחשיב את זה כאוהל אז בוא נסכם הגענו עם יתר גורף שיתברר כלא כל כך גורף דווקא שאיין בגג טפח או בגובה שלושה סמוך לגג טפח או בשיפוע למטה במרגלות המיטה למטה בתחתית המיטה שלא יהיה יותר מטפח לקנה האמצעי ודבר רביעי שלא ינטה תפח מעבר לשולי המיטה ממשיכה הגמרא בדיני אוהל ואמר אב ששת בריידר אידי אי סיאנה כובע שעשוי מלבד כובע בזמננו נראה לי קוראים לזה כובע טמבל זה בעצם עם שוליים מכל הכיוונים או כובע שנוהגים ללכת בזמנינו כל בחורי הישיבות ואברכי הכוללים ולומדי התורה כזה כובע או רבי חננאל אומר שזה כובע היא מצחיה שנועדה להגן מהשמש שערי מותר לצאת בו בשבת אני לא מחשיב את השוליים שלו כ אוהל שואלת הגמרא ואיתמר כתוב בבריתה סיינה אסור אסור לצאת עם כובע כזה והבינה הגמרא שום אוהל אונה הגמרא לא קשייה עדית בטפח עד לת בטפח אוהל זה מינימום טפח אז אם יש בשוליים רוחב תפח כמנהג בעלי בתים חשובים שהכובע שלהם ם שוליים משמעותיים אסור לצאת ואם זה כמנהג בחורי הישיבה כ האופנה החדשה שיוצאת מבית היוצר של יצרני הכובעים שהשוליים הםם ממש דקים וצרים מותר לצאת בזה בשבת שואלת הגמרא רגע אני לא ממש לא מובן פה משהו כובע יכול להיות ועל אלא מעתה שרביב בגלימה אם אני רוצה להתרכז בתפילה ככה לכוון להתנדנד משכתי את הטלית מעל הראש וזה נטה טפח או לדוגמה אני הולך עם קפוצ'ון עם תרבו של אדמורים עם גלימה של באבות לא משנה מה ובעצם כרגע יש לי טפח מעל הראש האם יהיה החינמי דמחייב או יש גרוסים החינמי דאסור אמנם לא חיייבים על זה אבל אסור לעשות זאת בשבת אלא ור אומרת הגמרא אין בזה שום בעיה שלול אלא לא קשייה עד מידק עד לא מידק בעיה אחרת לחלוטין אני חושב שאותו כובע יעוף לך מהראש אותו סיאנה ואתה תוכז אותו בידך ותעביר אותו 400 ברשות הרבים שלא כדרך מלבו וזה אסור ולכן רק אם זה מודק היטב לראשך לא משנה לי טפח לא טפח שיהיה מטר לא אכפת לי אבל שיהיה מודק היטב לראשך כדי שלא יעוף ותבוא לקחתו בידך ברשות הרבים ממשיכה הגמרא ואומרת שלח לרמי בר יחזק לרב הונה אמלן איזי תאמר לי ידידי אנח מילעל אותם מילים מתוקים מדבש חביבים נעימים דמר משני דרב היית רגיל אומר לנו בשם רב שלושה דברים תרת בשבת וחד בתורה שניים אמרת לנו בהלכות שבת ודבר אחד בענייני הגדה תאמר לנו אותם בבקשה שלח שלח לו חזרה את שלושת הדברים דבר ראשון עד תניה גוד גוד ראינו אתמול זה אותו נוד ששמים בעוברי דרכים את היין את החלב את כל הדברים אותם ולכי דרכים כשהם הולכים לישון הם רוצים לשמור על המשקה שבתוך הנוד בטמפרטורה מיטבית לכן הם טולים אותו כדי שהרוח תשלוט בו מכל הכיוונים תאווררי אותו הם טולים את זה התליה הזו בעצם זה סוג של עשיית אוהל כי הם מותחים את זה ככה על גבי היתד אמר רב עד תניה גוד קסנה שזה תלוי כבר ברצועות מערב שבת זאת אומרת ורק לכן מותר למטות את זה מותר לתותה בשבת אמר רב לא שנו אלא בשני בני אדם אבל באדם אחד אסור אסור למתוח את זה בצורה טובה אומר רב כשאדם אחד עובד על זה הוא מתמסר מותח את זה עם כל הכוח זה אסור בשני בני אדם רק אז מותר כ אז כל אחד מחפף סומך על השני זה לא מתוח בצורה טובה ואז אסור זה מה שרשי אומר אומנם הוא כותב שהוא לא כל כך מבין את זה למה בדיוק בשניים כאילו מה האירוע מה העניין אבל כך הוא כותב אמר הביי ממשיך ואומר וכילה אותה כילה שדיבר ברנו עליה אפילו בעשרה בני אדם אסור למה כי שמה זה כן מתוח בצורה טובה גם כשיש הרבה אנשים אי אפשר זה לו ממתח הפורטה הוא ימתח קצת וזה אסור משום עשיית אוהל אז זה הדין הראשון של רב לגבי ההולכי דרכים לגבי אותו נוד שמותר למתוח אותו רק בשני בני אדם ולא בבן אדם אחד הדין הנוסף דין שני בשם רב ידח מי תניה קירה שנשמתה אחת מערכותיה אם יש לך קיירה יש לה ארבע רגליים נשמת אחת מערכותיה עדיין מותר לטלטלה מותר לטלטל את זה בשבת לצורך גופו מקומו אני לא חושב שזה לא יעמוד בצורה טובה והוא יבוא להחזיר חזרה את אותה ירך את אותה רגל ויעבור על בונה ומכה בפטיש אני לא חושש כיוון שזה עדיין עומד יציב אבל אם שתיים כבר ניטלו אסור לטלטל את זה כי אני כן חושש שהוא יחזיר אותם והוא יעבור על מלאכה בשבת ופה מגיע הרב ואומר זה הדין הנוסף בשם רב אפילו חד נמי גם כן אסור גזירה שמה יתקה רשי רב מגיע ואומר גזירה שמה יתקה אני שוב חושש לבונה או למקה בפטיש רשי כאן אומר בונה במקום אחר הוא אומר מכה בפטיש ולכן אסור גם כבר ברגל אחת דרך אחת כבר אסור לטלטל את אותה קיירה אלו הם שני הדברים שמדבר רב לעניין שבת ובעניין הגדה תורה דמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר ופלא שם את מכות כך כתוב הלשון ופלא הפלאה זו הדבר הנפלא המשונה הזה הני יודע מה הוא כשהוא אומר לכן אנני אוסיף להפליא את העם הזה אפל ופל כך כתוב בנביא ונשך ו ועבדה חוכמת חכמיו ובינת נבוני תסתתר הב אומר הפלאה זו תורה שהתורה לא עלינו תשתכח מעם ישראל תנו רבנ נכנסו אבותינו לכם ביבנה אמרו עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר הנה ימים באים נאום השם אלוקים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמ למים כים לשמוע את דברי השם וכתיב ונאו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר השם ולא ימצא הו כתוב שדבר השם לא יהיה אף אחד לא ימצא אותו ומפרט את הגמרא דבר השם זו הלכה כמו שכתוב לגבי עשרת הדיברות להגיד לכם את דבר השם אז דבר השם זה הלכות התורה דבר השם זה הקץ רשי אומר שהוא לא יודע מדוע יש אומרים יש מפרשים שאומרים מובא לגבי גלות בבל את המילים דבר השם ושמה היה הגאולה כולם ידעו מתי זה אבל באותו זמן הסתתר ואף אחד לא יודע מתי הגאולה ודבר שלישי דבר השם זו נבואה שגם הנבואות רובם הרבה מהם נפתחים ויה דבר השם אל ירמיהו אל יהושה וכדומה הנבואות נפתחות בלשון דבר השם הדברים הללו כלל לא יהיו מסבירה הגמרא ומפרטת וומה יש שוטטו לבקש את דבר השם הגמרא בעצם תופסת דוגמה שאנשים יבקשו את דבר השם ולא ימצאו אמרו עתידה אישה ש ול כיכר של תרומה כיכר שנטמאה כבר נבין באיזו סיטואציה בדיוק היא נטמאה ותחזור בבתי כנסיות ובתי מדרשות לידה עם טמאי ועם תאורי ואן מבין היא תעבור בלשכות של הרבנים בהיכלי הישיבות בבתי הכנסיות בכל המקומות ואף אחד לא ידע לענות לתשובה לפני שאנחנו נכנסים לסיטואציה בואו נעשה הקדמה קצרה להלכות תומא וטהרה דבר ראשון בוא נדע שרץ זהב טומא אני לא מדבר כרגע על מת שהוא הביא אבות הטומאה זה באמת שלב מוקדם שאנחנו לא עוסקים בו כרגע מת שרץ זהב טומא נבלה של שרץ כשנוגע באיזשהו דבר הוא הופך אותותו להיות ראשון לטו כשראשו נוגע בדבר הוא הופך להיות שני ושני שלישי וכן הלאה אבל אין כזה מושג של שלישי יש ראשון ושני בלבד בחולין בכל דבר מאכל וכדומה אין שלישי רק בתרומה שהיא מאוד קדושה החמירו ועשו שלישי ובבשר קודש של קורבנות עשו גם רביעי בכל אופן למה שאנחנו מדברים כרגע יש ראשון ושני כשהו דומה שרץ נוגע בכל דבר שהוא הופך אותו להיות ראשון אבל כשראשו נוגע כדי לעשות שני שימו לב הראשון יכול להפוך רק אוכלין ומשקין לשני כלי הוא לא יהפוך לשני כלי נטמע רק מאו כלי לא נטמע מראשון זה דבר ראשון שאנחנו צריכים לדעת דבר נוסף בעצם זה דבר שני הדבר הראשון זה האם יש שני או שלישי או רביעי זה כבר דיברנו הדבר הנוסף זה שכלי לא יכול להיות משני כלי יכול להיות רק מראשון זאת אומרת אני חוזר ראשון מתמר רק אוכלין ומשקין וראשון לא מטמא כילים נפלא ביותר עוד דין שאנחנו צריכים לדעת כלי חרף כשהוא טמע אין איך לטאר אותו שבירתו היא מטרתו רק לשבור דין מיוחד בכלי חרס הוא נטמע מאווייו זאת אומרת אם נכנס שרץ וירו לא נוגע בכלל רק בחלל הכלי כל הכלי נטמע מגבו הוא לא נטמע מגב החלק החיצוני שלו הוא לא טמא בכלל כלי שטף לעומתו כלי מתחות זה נקרא כלי שטף אפשר לשטוף אותו אפשר לטבול אותו במקווה והוא ניטר הוא לא יטמה מגבו אבל הוא לא יטמא מחללו אבל כן יטמא מגבו נראה לי זה כל הדברים שאנחנו צריכים לדעת כרגע לסוגיה שלנו בואו נתחיל אומרת הגמרא אותה אישה שתתרום בין כל בתי הכנסיות לשאול יהיה לה כזו סיטואציה יהיה לה כלי חרס יהיה לה בעצם תנור שהוא כלי חרס ויכנס שרץ נבלת שרץ מאוויר יטמא אותו כמובן כמו שאמרנו בתוך התנור יהיה גם כיכר של תרומה והיא תלך לברר מה דינה ואומרת מיד הגמרא לא ייתכן שמה שכתוב במפורש בתורה לא ידעו לענות לה שואלת הגמרא אם טהורה ואם טמאי באדיה כתוב באדיה כתיב כתוב במפורש בתורה מכל האוכל אשר יאכל טמע הפסוק הזה מדבר בדיוק בכזו סיטואציה שיהיה כלי חס שטמ מאוויר ויהיה בתוכו אוכל בברור שזה נטמע יפה מאוד אז זה באור ידעו להגיד לכולם דילך זה טמא אומרת הגמרא אולי השלב הבא לא ידעו אולי אלא לידה עם ראשונה ועם שנייה ואין מבין אולי לא ידעו לענות להם זה ראשון לתומה או שני אומרת הגמרא לא ייתכן גם זה כתוב במפורש במשנה ולא ייתכן שהמשנה תשתכח מישראל אנמ מתנית ניקד תנן השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שנייה למה שהתנור תחילה תחשבו בהיגיון התנור נטמע השרץ השרץ הוא אב הטומאה התנור נטמא הוא הופך להיות ראשון התנור שהוא ראשון נוגע בפת הפת הזו הכיכר הזו הופכת להיות שנייה לטומאה ברור אומרת הגמרא לא כאן כבר יש ספק מעניין והספק הזה זה מה שלא ידעו לענות לה מסתפק להו עד ואמר לרבד ברב לרבה אותו ספק שרב עדא בראבה הסתפק זה מה שהחכמים באותו זמן הסתפקו ולא ידעו להשיב מה הספק הוא שאל אותו כך אולי נאמר לחזה אי תנורה כמן דמה לי טומה ותהה פת ראשונה אולי נאמר שאותו תנור הרי בוא נחשוב הגי איך התנור הזה נטמע מאוויר זה לא נוגע בו מה זה חשמל אלקטרומגנטי איך זה עובד אלא הוא אומר אולי נדמיין אם לתומה יש תחושה אפשר להרגיש אותה או צבע או רח כן דמיינו שנייה אז בעצם אולי פשוט ברגע שנכנס שרץ מאוויר של אותו תנור כל התנור מתמלא כל האוויר שלו מתמלא תומה לא רואים את זה זה משהו רוחני אבל דמיינו שרואים את זה יש לזה צבע ריח מרקם תחושה כל התנור מתמלא ולכן בעצם התנור נטמע אם אנחנו אומרים כך שכל התנור מתמלא אז בעצם גם הפת שימו לב אותה כיכר שבתוכה לא נטמאת מהתנור היא נמלאת היא נטמאת מהטמה הזו שממלאת מהתמת שרס שממלאת את התנור ואם כן היא תהיה ראשונה עכשיו מה נפקא מינה אם היא ראשונה או שנייה ברור אני רוצה לדעת גם מה השלב הבא אם היא תגע הלאה באוכל אם אם היא תטמא אותו שאין ש בעצם כמו שאמרנו שלישי ורביעי יש רק בטומה ו יש רק בתרומה וקודש ולא בנורמה לכן מאוד חשוב לדעת מה הדין של הפת הזאת וזה מה ששואל רבדה בראבה אולי ראשון לתומה כ אני מדמיין כאילו כל התנור הזה מלא טומ ועל זה עונה לו רבה את התשובה הזו החכמים לא ידעו אמר לי לא אמרין ליז תנור כמן דמלי טומ התשובה היא לא הפת הזאת שנייה לטומאה ולא ראשונה לא אומרים כאילו זה מלא מי אמר בוא ואביא לך רעיה תניה יכול להיו כל הכלים מתמים באוויר כלי חרס בוא נאמר שיש כלי חרס שהיה באוויר שרץ שהוא בעצם טמא אם אני מכניס עליו כלי מתחות שצריך לזכור כלי מתחות נטמע מגבו כן גם רק בחלק החיצוני שלו הוא נטמע אם אני מכניס כלי מתחות האם הוא נטמע או לא הייתי חושב שהוא נטמע למה כי כמו שאמרנו יש כאן כל האוויר מלא טומאת שרץ בעצם זה הסברה שך רבדה ברבה שכל הכלי כל התנור כולו מלא בטומה הזו ולכן הייתי חושב שהוא נטמא לא יכול להיות הרי שהוא יתמא מהתנור שהוא שני נכון אני מחדד שנייה כי שני לא מטמא כלי רק פת רק יכה הוא יכול לתמות את הסיר הזה את הקדרה את הכלי שטף כלי מתחות הוא לא יכול לתמות אז אם נאמר שהוא טמא זה רק בגלל האוויר הזה האוויר הטמא הזה של השרץ שמלא פה אומרת הגמרא התלמוד לומר כל אשר בתוכו יתמ מכל האוכל אשר יאכל דווקא אוכלים מתמים באוויר כלי חרס ואין כילים מתמים באוויר כלי חרס ואם כן אנחנו רואים ברור שלא אומרים שהתנור מלא כאן בטומה ממש להפך מהשאלה שלח רבדה בראבה כך אומר רבה ואם כן ברור שאותו פת היא שנייה כיוון שהיא נגע בתנור ואני לא מסתכל על האוויר שנמצא פה זה מה שעונה רבא וזה מה שהחכמים לא ידעו הם יסתפקו בספק שרב עדה ולא ידעו לפשט את דברי רבה אומרת הגמרא אבל רבי שמעון חולק ואומר לא יתכן אין כזה מצב בעם ישראל תניה רבי שמעון בן יוחאי אומר מה פתאום חס ושלום שתשתכח תורה מישראל שנאמר כי לא תשכח מפי זרו לא יהיה מצב כזה עם ישראל לא יהיה אף פעם בלי תורה א אלא תשאל אותי מה אני מקיים ישוטטו לבקש את דבר השם ולא ימצאו כתוב במפורש שלא יהיה אומר שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד לא יהיה משהו מוסכם על כולם תמיד יהיה שיטות תמיד יהיה דעות סברות סגנונות הלכות מנהגים מחלוקות אף פעם לא יהיה משהו שכל חכמי ישראל הסכימו עליו הבן יהו ידה אומר גם זה לטובתנו כדי שתמיד נברר נלבן היטב נתעמק נגדיל תורה ונדירה לסיכום של השיעור אני רוצה לסכם התחלנו בעצם את הדף את העמוד כילת חתנים מותר למתה בשבת היתר גורף אבל ארבע הגבלות דבר ראשון אין בגג טפח אין ב שלוש טפחים סמוך לגג טפח אין למטה טפח מהקנה האמצעי וזה לא נוטא טפח מעבר לשולי המיטה עברנו לאחר מכן לאותו כובע אותו כובע אם מותר ללכת איתו בשבת או לא חשבנו בהתחלה שזה עניין שלא תפח פה טפח שם למסקנה אמרנו תלוי מודק או לא מודק יעוף לך ותבוא לקחת אותו ארבע עמות ברשות הרבים לאחר מכן אמרנו בוא תן לי שלוש דברים בשם רב שלוש דברים מיוחדים אחד דבר ראשון בהלכות שבת את אותו קד אם הוא כבר נתוי מערב שבת מותר אבל דווקא בשני בני אדם ולא בבן אדם אחד הביה הוסיף נראה לי זה היה הביה כילת חתנים אפילו כילה אפילו ב10 אסור כי היא נמתחת דין נוסף עם עם ככה הרגליים של אותה קירה אחד נופל אומרת הנקמה מותר שתיים אסור רב אומר כבר באחד אסור אני חושש שהוא יתקה אותו בחוזק ודבר שלישי הקללה האיומה שתיהיה על עם ישראל זה שהם יישכחו את התורה כמו שראינו דבר השם ככ אמרו גם חכמים בקרן ביבנה מה ישתכח אמרה הגמרא ברור שלא ישתכח הדינים הבסיסיים לדוגמה שכלי חרס מטמ מגבו ו מאוויר וברור שהכיכר שבתוכו נטמאת ברור גם שיידעו שהיא טמאה ראשון או שני גם כן ידעו כי זה כתוב במפורש במשנה ורק הספק האם אני מסתכל על כל התנור כמו שהוא בטומה שזה מה שהסתפק רבדה ברבה שאולי נאמר שהכיכר הזו ראשונה ורב הוכיח לו מהכלי שנכנס לתוכו שלא נטמע שלא אומרים כך את זה לא ידעו וגם על כך רבי שמעון חולק ואומר התורה לא תשתגע מישראל מה שכן לא יהיה מוסכמה יהיו דברים שהם במחלוקת בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: