העמוד היומי מסכת שבת דף קלז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלז עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קלז עמוד בס נתחיל בעמוד א שורה השנייה מלמטה במשנה ראינו לאל בדף קלג עמוד ב המשנה הביאה בכל ענין המילה דוכין שבת הגמרא הביאה זה בא לרבות גם ציצין ה מעכבין את המילה אם נשארו חתיכות בשר במקום העולה והם מעקבים את המילה מותר לדחות בשבילהם שבת כעת המשנה תבאר מה זה ציצינה ה מקמין את המילה ואגב זה נביא לסיום הפרק עוד שתי הלכות בעניין המילה אלו הן ציצינה מעכבין את המילה בשר החופה את רוב ההתרה אם נשאר בשר שחופר את רוב ההתרה התרה זה בעצם סוף הגיד המקום ששם יש גובה והוא הולך ומשפע עד סוף הגיד אז אם יש בשר שחוה את רובו הוא מעכב את המילה ו ממילא זה נחשב שהוא לא מעול ואינו אכל בתרומה כהן נחשב להראל ואסור באכילה תרומה ממשיכה המשנה הלכה נוספת ואם היה בעל בוסו אם הוא תינוק עם הרבה בשר מתקנים בני מריסין הבשר שנמצא בעצם בהמשך הגיב אם הוא מכסה על מקום המילה זה נראה שהוא לא מהול אז מפני מרית עין אז צריך לתקן את זה ולהוריד משם בשר מל ולא פרה את המילה נסיים את המשנה הלכה נוספת אם הוא לא עשה פריה שזה בעצם קרום נוסף שנמצא תחת ח הורלה אז כאילו לא מל אומרת הגמורה אומר רבי אבינו אמ רבי מ ברב אומר רב בשר החופ את רוב גובה של התרה כשאנחנו אומרים רוב ההתרה לא הכוונה רוב ההיקף של ההתרה אלא הכוונה אפילו במקום אחד אם רוב הגובה של ההתרה מכוסה עם בשר זה כבר מעכב את המילה וצריך לחתוך את זה ואם היה בעל בוסו ראינו במשנה מתקנון מרית ים אומר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול ואם ל צריך ול אם בזמן שהגיד מתקשה הוא נראה מעול אז זה בסדר אבל אם הוא לא נראה מעול אז צריך לחזור ולמול סניס תענה הברייה מביאה לשון קצת שונה רב שם בן גמליאל אומר קטן המסורבל בבשר רואין אותו כל זמן שמתקשה ואינו נראה מעול צריך למולו אם כש הגיד מתקשה הוא לא נראה מעול אז צריך לחזור ולמול אותו מבארת הגמרא מה היא בניו מה נפק מנה בין שתי הלשונות של שמואל ושל הברייה כבני הוא נראה ואינו נראה אם זה על גבול האמצע זה נראה מהול אבל לא נראה כל כך מעול אז האם צריך לחזור ולמול או לא לפי שמואל הוא אמר שכשהוא מתקשה צריך שיראה מהול אז אם הוא לא נראה מהול אלא משהו באמצע זה לא טוב לפי הברייה אמרנו רק במקרה שכש מתקשה זה לא נראה מהול אבל אם הוא נראה ולא נראה אז לא צריך למות אומרת הגמורה מל ולא פרה אמרנו כאילו לא מל וכעת הגמרא תביא בריסה שמבאר את כל מעמד בריס אמילה תונו רבונו אמה לו אמר אשר קדש מצ צבו על ה מילה אבי הבנו המר אשר קשו מצס וצונו להכניס בבריזה של אברהם אבינו שהוא זה שנצטוה על בריס מילה לא ולזר אחריו העומדים שם אומרים כשם שנכנס לבריס כך כונס לתר הולכו פה למיסים טובי ומבורך אומר מכבדים אדם לברך את הברכה אשר קיד שדיד מבטן שהקדוש ברוך הוא קידש למצווה סמילה את היידית שזה אברהם אבינו שכתוב בקד שצחוק אשר אהבתו מבטן עוד לפני שהוא נולד בר הקדוש בברו הוא ציווה אותו למול אותו אומר רשי כמו שכתוב וקי מוסיס בריסי איטוי ו על זה אנחנו אומרים חוק בש רוסום שיש לו את החוק של בריס מילה בבשר שלו וצאו חתם באוס בריס קודש הוא גם ציוה את כל צצו אחריו למול על כן בשכר זויס שכר המצווה הזאת כל חי הקדוש ברוך הוא חלקינו ובך מוסיף חלקינו צורינו דנו הקדוש ברוך הוא שהוא החלק שלנו צורנו שהוא ה החוזק שלנו צווה להציל ידידות שרינו מחס תצווה להציל את התינוק מלמות למען בריסה שסו בורנו מסחוס מצווה סמילה ברוך אתה השם קירס בריס המלת הגירים אדם שרוצה להתגייר הוא צריך לעבור בריס מילה ואם הוא מעול כבר א צריך לעבור הטופס דם בריס אז אומר ברוך את השם אלוק מלש צצן על מילו ומבורך אמר אשר כש צבון למול את הגירים ולהטיף מהם דם בריס של מלא דם ברית לא נתקיימו שמים וורץ שנ לאברי ולי ח שמיים ורץ לא שמתי הקדוש ברוך הוא טלה את ברי שמיים ורץ בברי שזה בריס מילה ברוך אתה השם קס הברי אז כיוון שיש לנו הרבה גרים שמתגרים כאשר הם כבר מעולים וצריך לשות שמה טופס דם בריס לכן הבאנו את הנוסח בברכה הזאת המל את עבודים אומר יש דין שאדם שקונה יבד קניני או שנולד אצל קניני צריך למול אותו אז אומר שק מצו צבו נועל מילו ומבוא חמר אשר דשון מצ צבון למול את העבוד אם להטיף מהם דם בריס של מלא דם בריס חוק שמיים ואץ לא נסקו שנאמר אם לא בריס יליו חוקות שמיים וארץ לא שמתי ברוך אתה השם קרס בריס אדרון הלוך רב אליעזר דמילה וכעת אנחנו עוברים לפרק 20 פרק טולין שגם מתחיל ברבי אליעזר וקוראים לו פרק טולין והפרק הקודם שהתחיל ברב ליזר קראנו לו רב אליזר דמילה אומרת המשנה רב אליעזר אמר טולין את המש ביום טב ונוס נתלו בשבס המהלך שהיו עושים בשביל הכנת יין היה להם שמרים שבתוך השמרים עדיין נשאר עדין שריות של יין כדי להוציא את היין משם היה צריך לסנן את השמרים מהיין היו לוקחים כלי טולים על גביו איזה שהו בד ושופכים על גביו את השמרים עם היין והיין היה נכנס לכלי והשמרים היו נשארים למעלה אז אומר הב לזר ביום תבה מותר לכתחילה לבוא לקחת את הכלי ולטל עליו את המשמרת כדי לשפוך את היין עם השמרים נותנים לתלוי או בשבס אבל בשבס אסור לתלות את הבד אבל אם יש לו כבר בד תלוי מותר לו לשפוך לתוכו את היין עם השמרים ועל ידי זה היין יזל לתוך הכלי ולמה יש בעצם שתי בעיות בתלית המשמרת יש בעיה של עשיית אוהל ברגע שיש אדם עושה אוהל גג על גבי חלל של תפח אז הוא בעצם בונה אוהל שזה בעיה של בוינה כאן זה אמנם אול הראי אבל עדיין אול הריי לעשות לכתחילה אולרי זה בעיה יש בעיה נוספת שנראה ב גמורה ובדין דחול לבוא ולקלוט משמרת כדרך שעושים ביום חול כדי לסנן דברים זהוב דין דחול אומר רב ליזר ביום טב אני מתיר לעשות את שתיהם לבוא לתלות את זה ולשפוך את היין עם השמרים ולסנן אותם אבל בשבס שם אין היתר שלכל נפש שם רק אם זה תלו אם זה נח כבר ותלוי אז אין בעיה של אוהל ושל ובדין דחוי כל הבעייה היא מצד בויירר אומר רשי אין ד בררה בכך ו מבארים כאן כיוון שבירר זה בדרך כלל שהוא לוקח את זה ושומר כאן הוא לוקח את זה מיד לשתות אין בזה בעיה חחים אומרים אין תולין אתה משמרת ביום טוב חכמים חולקים שאסור ונראה בגמרא למה ואינו תלו ב שבוס וגם על בגד שכבר תלוי על הג על הכלי אסור בשבת לשפוך עליו את היין עם השמרים ולסנן אות אותם אבל נוס תלויה ביום טוב מה הם כן מתיירים שאם יש לו משמרת תלויה ביום טוב מותר לו לשפוך עליה את היין ולשנה שואלת הגמורה על שיטס רב לזר אשת רב לזר סופר ספינ לבד לכתחילה שורי מצינו שיטס רב לזר מחמירה בעניין של אוהל הרי ומצינו שאפילו להוסיף על אוהל הרי זאת אומרת יש לו אוהל קיים הוא רוצה להוסיף על זה עוד חתיכה אומר רב ליעזר אסור אז אם להוסיף הוא עוסר אז איך פה הוא מתיר לבוא ולכתחילה לעשות או אל הרי איך הוא מתיר איפה מצינו שהוא עוסר להוסיף מי דתנן כתוב במשנה לכמון קק חלים רב לזר אומר בזמן שהוא כשור זה משנה שראיינו בקוח ה ל קק חלון רבי לזר אומר בזמן שקשור ותלוי פוא קיקין בוי אדם יש לו הרובה בגג ויש לו איזשהו פקק הוא רוצה לסתום אותה בעצם הוא מוסיף פה אומנם אוהל הרי כי זה זמני זה מיועד לפתוח ולסגור אבל הוא מוסיף על האוהל אומר הב זה צריך שזה יהיה גם קשור וגם תלוי כדי שזה יראה חלק מהקיר ואז זה לא נשר שהוא מוסיף על האוהל ואם לאו אין פה קינ בוי ואם זה לא קשור ותלוי זה לא מגיע ומונח על הרצפה אלא זה תלוי באוויר החוט קצר מכדי להגיע לארץ אז אסור לבקו בו כיוון שהוא מוסיף עלו אלרי וחכמים אומרים בין כך ובין כך בקים ב אבל חכמים מתיירים אז אם רב ליעזר עוסר להוסיף עלו אלרי איך פה הוא מתחיל לכתחילה ביום טוב לעשות ו אלרי ואמר רבבי יחנון הכל מודעים שאין שש אול התחילו ביום טוב זה וודאי שלעשות אוהל אסור ביום טוב ואין צורך למר בשבס ך לקלה לאויס שרב זר אומר א מסי ביו צריך ל בשבס וחים אומרים מסי בשבס צריך ל בית ואילו כאן ראינו שרב ליזר סובר שמותר לעשות א ביום טב ונה גמור סרב יוד תניה אין בין יום טב לשבס אכ נפש בלבד ודת מכשיר כן נפש אז אומרת הגמורה בליזר סובר כשיטת רבי שמתיר לצורך כ נפש גם לעשות מכשיר נפש למרות שיכלו לעשות את זה מערב שבס שואלת הגמרא מערב יוםטוב שואלת הגמרא אם ד שמירב מכשירים שאי אפשר לעשות אותם מערב יום טוב מחשירים שאפשר לעשות אותם מערב יוםטוב משם מזלי הרי לטלו משמרת יכולנו לעשות מערב יום טוב ובזה לא מצינו שרבי ד מתיר גם דברים שיכלו לעשות מחשיר חי נפש שיכלו לעשות מערב יוםטוב אם כבר יהיה מותר זה דברים שלא יכלו לעשות מערב יום תב או ש אם הוא יעשה את זה מערב יום טב זה יצא מאכל פחות משובח אז איך אתה מתיר לבוא ולתלות את המשמרת שיכלו לעשות את זה עוד מערב יום טב אונה הגמור דרב לזר הדיד רב יהוד רב לזר בשיטת רב יודה שהם מתיירים לדחות יום טוב בשביל מכשיר אכן נפש והוא מתיר עוד יותר ממנו כי הוא מתיר גם כמו שרואים כאן גם דברים שאפשר לעשות מערב יום טוב לכן הוא סובר שמותר לקלוט לכתחילה את המשמרת על הכלי ביום טוב מבארים כאן האחרונים שזה הטס כאן הראשונים תסס גם כאן במקום בסוף העמוד אומר שצריך לומר שכל מה שהוא מתיר זה דווקא בגלל שזה מלוכת דרבון אבל ודאי שמלו חס דוריסה שיכלו לעשות מרב יום טב רבי אליעזר יודע שעשו אומרת הגמורה והחכמים ממרים אמרנו שחומים סברו שאסור לתלות למשמרת גם ביום ט יבוא אלהו טו לומי איזה איסור הוא עובר שהוא טולה זאת אומרת האם חכמים שאוסרים זה בגלל שם סוברים שזה איסור דוריסה ולא איסור דרבון רק או בגלל שסוברים שגם בד רבון לא התירו מכשיר כל נפש אם יכלו לעשות את זה מערב יום ט אומ רב יוסף תו לו חיב טוס החורים סוברים חיוב טוס ולכן הם עשרו אמר לה הבי ללא מעטו תלה קוזה בסיק חנמ דמחייב דהיינו הבי בא וממשיל את זה לפעולה שהיא ודאי מותרת אדם לוקח כלי עם ידית תולה אותה על גבי יתד ב בקיר ודאי שאיין פה איסור של אוהל אז גם פה אדם שבא ועושה אוהל הרי אין שום איסור לעשות אותו אלרי איך אנחנו באים ואומרים שיהיה איסור דוריסה לא מסתבר אלא אומר הב מד רבוני שלא יעשה כדרך שהוא ישה בחול אומר הבי הסיבה שעשו זה רק מצד ובדין דחול כיוון שאחנו חושבים שאם נתיר לו לקלוט את המשמרת ביום טוב הוא יבוא לסנן כל דבר גם דברים שהוא לא צריך ודווקא או שאין שבח לעשות את זה ביום טב עצמו הוא יכול לעשות את זה גם בערב יום טב אז נחשב הודין דחול ואסרו לעשות ות את זה ביום טב לכן חכורים סוברים שאסור לתלות את המשמר ביום טב מסימת הגמורה מקית הבי חומר מסני ותנ הבי אסף כמה וכמה בריסס בעניין של אוהל אר והכלל הוא אוהל כבע אסור בעשיה אוהל הרי אנחנו אומרים שאסור לעשות אבל מדרבנן ולא מדורסה אז אם הוא עשה פטור אבל אסור אבל לכתחילה אסור וישנם דברים שמותר ל תחיל לעשות אומר הבי הגוד שזה בעצם כמו נוד אור ששמים בפנים יין ויין או חלב קושרים את הקשרים כדי שזה יהיה אטום ואחר כך כשעומדים במקום חניה פותחים את הקשרים טולים את זה על גבי היתדות שבהם האוהל שתופסים את האוהל ואז הרוח עוברת על גביהם כשזה פתוח היא מצננת אותם ושומרת על ריות שלהם אז כעת כשהוא טולה את זה בצורה הזאת על היתדות יש פה בעיה של אוהל והמשמעת זה הדוגמה שראיינו אצלנו במשנה שהוא שם על גבי הכלי משמרת כילה זה כמין אוהל על גבי המיטה וכיסא גלין זה גם זה סוג של מיטה שהיו היו בונים אותה ומפרקים אותם כשרוצים להמשיך הלאה בדרך שלהם וכיוון שחוזרים ומחזירים אותן אז יש פה בעיה שהוא יבוא לפקוע אותם בחוזק ולבנות אותם אז כל הדברים האלה לא יעשה ואם עשה פה טורב לא אסור אסור לכתחילה מד רבון אבל לא מדאורי אולי כבע לא יעשה ואם מסה חייב חוס אוהל שהוא קבוע אסור מדאורי וחוג מברים כמה זמן זה נחשב לקבוע אבל מיטה וכיסא טרסקל ואסלה מותר למדו יזן לכתחילה אבל דברים מיטה שעומדת על גבי עומדת על הצד שלה הוא רק מטה אותה וזוקף אותה שההיא תעמוד ישר שוכל לישון עליה או כיסא טרסקל זה בעצם כיסא מתקפל שכעת הרגליים שלו מחוברות רק הוא נשען על הקיר וכשהוא רוצה ה הוא פותח את הכיסא המתקפל ויושב עליו או הסלה שגם כןא יורדת כשהוא משתמש בה מותר לנתון לכתחילה כיוון שזה כבר נחשב לאוהל שכבר בנוי כי היתדות שלו כבר מחוברות לא נחשב שהוא עושה פה אוהל ואפילו לא אוהל הרי לכן מותר לכתחילה לבוא ולעשות את זה אז ראינו כאן את המשנה של מילה מה זה צצנה מנס מילה ואמרנו שרוב הטרה הכוונה רוב הגובה ולא רוב ההיקף אמרנו בעל בוס צריך לתקן את זה ולפי שמואל הכוונה אם הוא כשזה מתקשה הוא נראה מול זה בסדר אבל אם נראה ואינו נראה זה לא טוב לפי הברייה אם כשהוא מתקשה זה נראה לא מעול זה לא טוב אבל אם נראה ולא נראה זה טוב לא צריך לחזור ולמול אותו ו ברה אמרנו את סדר המעמד של הברס מילה מה הברכה שמברכים שמה וגם מה מברכים במילה של גירים ובמילה של הבודי הבאנו שרב לזר סובר א' ביום טב מותר גם לטלו את המשמרת בשבת מותר לשפוך את השמרים עם היין לתוך התלויה וחכמים מוסרים את שתיהם וסוברים שכל מה שמותר זה רק ביום טב לטלו לשפוך לתוך התלויה אבל לא יותר מזה והסברנו שלמרות שרב לזר הוא זה שסובר לא באר כמו שראינו בפקק החלון בכל אופן כאן הוא מתיר כיוון שהוא סובר שבשביל מכשיר ורכ נפש התירו וכאן שזה דרבון כמו שס אמר התירו בשיל מחשיר חי נפש גם דברים שיכלו לעשות מערב יום טב דנו עוד יותר משיטת רבי יהודה שהתיר מחשיר ח נפש רב ליז מתיר גם דברים שיכלו לעשות מרנ לכן גם קלית המשמרת בשביל אוכי נפש התירו למרות שהוא יכל לעשות את זה קודם אבל לשפוך לתוך המשמרת אמרנו אין בזה איסור כי רבי ליזר סובר שזה לא דרך בררה וחכמים אוסרים לבוא ולתלות את המשמרת כיוון שהם סוברים במינ רצינו לומר שזה חיוב חוס כיוון שזה אוהל הרי אבל הב דחה את זה ואמר שזה רק מצד ובדין דחול וסברו שבשביל מכשיר איך נפש לא התירו דברים שיכלו לעשות מערב יום טב אפילו שהם רק אסורים מדי רבונו הבאנו את הבה שאומר שאול קבע אסור או אל הרי או מיטה שלבנות אותה שיש חשש שהוא יבוא וייבנה אותה בחוזק ואז יעבור על בו הנה אז אסור מדר בונן ויש דברים כמו מתקפלים או מיטר שעומדת על צידה והוא רק זוקף אותה יהיה מותר לכתחילה לעשות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: