העמוד היומי מסכת שבת דף קכ עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכ עמוד א

[מוזיקה] שבס דף קכ במשנה בחלק העליון של העמוד ראינו את המשנה בדף קיז עמוד ב שם כתוב שאדם שנפלה לו דליקה בשבת יכול להציל מזון של ג סעודות כמה שנצרך אדם לאכול באותה שבת כעת המשנה תבייח ינצ שמותר לו להציל מזון של 100 סעודות מציל ל מלא כיכרות אף על פי שיש בו 100 סעודות אם ארוז לו בתוך קרטון כיכרות לחם חלות ל-100 סעודות הוא לא צריך להתחיל להוציא מתוך הקרטון כמות לג סעודות אלא תופס את כל הקרטון יחד ומוציא אותו מביתו ועיגול של דבילה אדם לוקח יש לו הרבה תאנים מיובשים והוא דחף אותם יחד לכלי עגול לעשות ממנה עיגול דבילה הוא תופס את כל העיגול יחד ולא צריך להוציא תאנים כדי מזון גימי סעודות וחבית של יין לוקח את כל החבית חד ואומר לאחרים בואי וצילו לכם אומר לאחרים כעת תמשיכו אתם ותוציאו לכם חבל שישרף ואם היו פקחין אוסימו חשבון אחר השבס הגמרא תבאר את המשפט הזה להיכן מצילים אותן איזה מקום מתיירים לו להוציא את מה ש אמרנו לחצר המעורבת ובשר אף לשאינו מערב לפי תנ קמה התרנו רק לחצר המעורבת למרות שבדק רגיל אמרנו אל תציל דברים רק מה שמנינו במשנה כדי שלא יבוא לכבות את הדליקה כשהוא עסוק בלהציל דברים התרנו לו להציל את מה שקטנו שמותר אבל עדיין רק למקום שמותר לטלטל שזה חצר של ביתו שהוא ירב יחד עם שאר הבתים שזה מתיר לו לטלטל מהבית לחצר בן בסר סובר שבשביל הדליקה התירו עוד יותר מזה גם איסור דרבון למרות שאסור להוציא מבית לחצר שאינה מעורבת בגלל הדלקה התירו גם את זה ולשם מוציא כל כלי תשמיש שאומר רשי כל מה שהוא צריך לאותה שבת שזה כוסות צלחות וכולי ולובש כל מה שיכול ללבוש יכול להלביש על עצמו 10 חליפות 10 חולצות כל מה שהוא יכול עוטף כל מה שיכול לעטוף רבי ושימר יחס קילים אדם צריך להוציא מביתו דבר בצורה שהוא באמת רגיל ללבוש ולכן אנחנו יכולים להגיע ליח כלים ולא יותר מזה וחוזר ולובש הוא מוציא ואומר לאחרים בואו וצילו אמי הוא יכול להיכנס חזרה לביתו ולהוציא עוד בגדים אבל בכל פעם ופעם רק מה שהוא רגיל ללבוש שואלת הגמרא ואותן לריש ג סעודות ותווי אתה אומר אפילו מזון כיכרות של 100 סעודות יש לנו את המשנה בקיז עמוד ב שם מבואר שרק מזון ג' סעודות אומר אבון לא יקשה כאן בבע להציל כאן בבע לקפל תלוי האם הוא מוציא את הכל בבת אחת כבר הכל ארוז לו והוא רק מוציא את זה או שהוא בא לקפל להתחיל לאסוף מתוך ביתו את המזון מכמה מקומות בא להציל מציל את כולן בא לקפל אינו מקפל ל מזון ג סעודות הלשון לקפל הוא מלשון שלוקחים בגד גדול פורסים על ה רצפה מכניסים בפנים הרבה דברים ואז מוציאים את זה כמו שק מוכן כאן אנחנו אומרים אל תטרח טרחה מידי גדולה אלא תוציא רק מזון של ג' סעודות רבה בוזו דעו מריו תירוץ נוסף אדי וידי בבו לקפל לא צריך לחלק כך אלא שניהם מדובר מדברים במקרה שהוא בא לקפל ולהכניס לתוך סודו ולא יקש כאן לאותה חצר כאן לחצר אחרת לאותה חצר אנחנו מתיירים להפיל מזון 100 סעודות לחצר אחרת שם כיוון שהעירו לא מועיל לחצר של מישהו אחר נתיר לו רק מזון של גמ סעודות ולא יותר מזה בוא ירבון ברדר אבישוע פירס טליתו וקיפל והניח הוא פרס את הטלית על הרצפה וקיפל והניח וקיפל והניח ואסף מכל הבית חפצים אוכל מי כבא להציל דומי או כבא לקפל דומי איך נסתכל על זה כעת האם אנחנו נסתכל על השלב הראשון שהוא אסף מהבית מכמה מקומות אז זה יחשב לבא לקפל כיוון שהוא בעצם טרח כעת טרחה לאסוף מכל הבית חפצים זה לא היה ארוז לו כבר מההתחלה או שלא כיוון שסוף סוף ביציאה אחת מחוץ לביתו הוא מוציא את הכל אז כבל להציל דומי וזה כאילו ארוז כיוון שהוא לא טורח ללא חזור ללא חזור אז נתיר לו גם מזון של של יותר מגמ סעודות כך שואל רבו בריד רבי ישועה תושמע מדום רוב אתי רב שיזי לרב חיסדא רובה אומר שרב שיזי בעצם מטא את רב חסדה ולמה יש ברייסה שראיינו ליל אדם שנשברה לו חבד בראש גגו בשבת כעת הוא רוצה להציל את היין שנשפך אז הוא יכול לקחת כלי ולקלוט את היין שנשפך מהגג או לצרף להצמיד את החבית לגג ולקבל את ה שנשפך אבל שלא יביא כלים אחרים עוד כלים הרבה כלים ואמרנו לעת שהחשש הוא שמו יבוא להביא כלים דרך רשו ורבים לכן מה שמתירים לו כן זה רק כלי אחד לקחת ולמלאות אותו אבל אומר עובה כשרב חסדה אמר על הברייה הזאת ש מה שמותר לו ביין דווקא כמות של גמ סעודות זה טעות שרב שיזי הטה את רב חסדה ודורש ובלבד שלא יביא כלי שהוא מחזיק יותר מג סעודות כך אומר ובה שזה היה טעות ובאמת מותר בכלי אחד להציל גם אם זה יותר ממזון ג סעודות שמ מינו כבולה ציל דומי השב דומי לפי זה זה הרי דומה למקרה שדיברנו עליו שהוא פרס טלית ואסף לתוכו הרבה דברים וביציאה אחת הוא מוציא את הכל עם הטלית שלו גם פה לוקח חבית מוסיף עוד יין עוד יין יותר מגמ סעודות ורובה סובר ש מהדין מותר מה שרב חסדה אמר שלא זה טעות אז מותר אם כן גם כאן נפשות שיהיה מותר כי ביציאה אחת הוא מוציא ולכן זה דומה לבא להציל שמרנו שאפשר גם יותר מגיים סעודות ולא כבעלי קפל אמר לרב נחמ צוק לרובה עכשיו לגופו של עניין מה היית עושה שואל את רובה למה אתה אומר שיש פה טעות ובאמת מותר להוציא גם יותר ממזון של גמ סעודות אתה אומר שרב שיזי התה את רב חסדה אמר לי כן כיוון שב ברייסה עצמו אם נדייק את הלשון של הברס נראה שמותר דקטו בלבד שלא יביא כלי אחר יקלוט כלי אחר ויצרף אל תביא כלים נוספים כלי אחד אתה יכול למלאות כ כלי אחר הוא דלוי אבל באמונה כמה דבו מציל אז אתה רואה שכלי אחד מותר להציל גם יותר ממזון גמ סעודות דלוי כרב חסדה שדרש שרק הגבלה של ג' סעודות ולא יותר ממשיכה הגמרא על המשך דברי המשנה ראינו שהוא מציל גם עיגול של דבילה ואמרנו אומר לאחרים בואו והצילו לוחם ואם היו חן עושים עמו חשבון אחר השבת שואלת הגמרא חשבון מה יבי דת איזה חשבון הוא עושה איתם הם עושים איתו אחרי שבת האם הוא בא לעשות איתם חשבון פקר קו זוכו הרי כשהוא אמר להם בואו וצילו לכם הוא לא יכול להציל יותר מגמל סעודות אז הוא הפקיר את המזונות שלו בבית הוא אומר לחים תקחו לפחות אתם תצילו אז מה שייך שעכשיו הם אומרים לו אנחנו ניקח ממך שכר רקע על העבודה ולא על עצם השוי של הדברים לכאורה בכלל מותר להם לקחת את החפצים עצמם ולמה אתה אומר שאם היו פקחים אז הם עושים איתו חשבון עושים חשבון זה אומר שהם מבקשים שכר על פעולתם למה הם יכולים לקחת את ה אוכל עצמו כי האוכל עצמו זה הפקר כי הבעלים התייאשו מזה אין להם אפשרות להציל את זה דלקה אין לו אפשרות להציל את זה אומר רב חסדה מידס חסיד שון כן מדובר פה באדם שהוא נוהג לפניים משורת הדי ול לכן הוא לא רוצה לקחת את המאכל עצמו אבל שכר הוא כן רוצה ואז אנחנו אומרים תעשו חשבון על השכר שהוא טרח ועל זה תשלמו אומר עובה אני לא מבין אתה מעמיד את זה בחסיד שהוא נוהג לפני משעת הדין חסידי אגר דשבת שקלה האם הוא בא לקחת שכר על טרחה שטרך בשבת נכון שבעיה הלכתית של סכר שבס אין פה כיוון שהוא לא קצב איתו את העבודה הזאת תעבוד לי בשבת קח כך וכך ותקבל כך וכך כסף אלא זה תלך תציל על דעת עצמך אבל עדיין אתה לוקח שכר על מצב שאדם היה בלד ברירה הפקיר את הממון שלו הפקיר את המזון שלו ואז אתה בא ומבקש שחר על הטיחה ואתה נקרא חסיד כך שואל רובה אלא אומר רובה לא ההגדרה פה היא חסיד אלאך בירי שמיים מסכין ולא הניח אלד סנ מאחרים מדובר בירי שמי שהוא הציל את הדברים דליקה יראי שמיים לא רוצה להנות מממון של אחרים לכן את המאכל עצמו הוא לא רוצה לקחת ו בחינם נכד ליטר אבל הגיע כפיים כיסו כל תרכה על מה שהוא טרח הוא כן רוצה וחיק אומר ואם היו פקחין ד דכ גלי שכר שבסו אם הם פקחים ויודעים הלכות שבת ויודעים שאין פה בעיה לקחת שכר שבס על צ מטרח כיוון שזה לא משהו קצוב שהוא אמר לו תעבוד איתי בשבת כך וכך אלא בעיקרון היה מותר לו גם לקחת את המאכל עצמו לעצמו כי זה הפקר אז ודאי שהוא יכול לעשות איתו שהוא לא לוקח את המאכל אבל דריכה שישלם לו אז אם הוא היה יודע את ההלכות האלה וסיני מו חשבון לאחר השבס היה מבקש שכר על כך שהוא ציל ממשיכה הגמרא אולא יכול מצילים אמרנו מחלוקת האם להציל חצר המעורבת או השנה המעורבת מדייקת הגמרא את שינויי הלשון בין הרשע של הספ מה ישני אוח דקטון לכם ומה ישני אוח דקטון אמי ברשע של שנה לגבי סעודות לגבי מזון כתוב הוא אומר לאחרים בואו והצילו לכם בספל לגבי בגדים אומר רבי ויסי ואומר לאחרים בואו והצילו אמי למה כאן כתוב לוחם וכאן כתוב אמי אמרי גם במזונות כטוני לוח משום דחזו אלא מזון ג סעודות כיוון שלגבי מזונות הוא כבר לא יכול להוציא יותר ממה שהוא הוציא הוא הוציא שלוש עודות זהו מכאן והלא כל מה שנשאר שמה הולך להישרף אז הוא אומר לחים תיקחו לכם לא בשבילי בשבילי אסור לכם לקחת אבל לגבי בגדים אבל גם בלבושים קטוני אימי מחוזי קול הוא הרי יכול להיכנס ולצאת כמה פעמים שהוא רוצה כל פעם לבוש בבגדים אז בעצם הוא לא מתייאש לגמרי מה מלבושים שלו הוא אומר להם בואו תעזרו לי שאני אספיק להוציא דברים במהירות יותר ובכמות גדולה יותר לכן הוא אומר להם רק תעזרו לי אבל אל תיקחו את זה בשביל עצמכם ממשיכה הגמורה להביא ברייסה לבאר ש ו רבון לובש הוא מוציא ופושט וחוזר ולובש מוציא ופושט ואפיל כל היום כול את דבי יכול ללבוש כמה שהוא רוצה וכמה פעמים שהוא רוצה להיכנס אל הצ הב סמר 18 קיל מתיר לו רק מה שאדם רגיל ללבוש ויש פה בסך הכל 18 בגדים ל כל מביאה הברס את הרשימה איזה 18 מקטורן שזה גלימה אוקולי זה בגד עליון ופונדו זה חגורה חלולה ששמים אותה מעל הבגדים העליונים כלבות של פשן זה כמו כותונת צרה שאדם לובש תחת הגלימה וחלוק ופליט מה זה אנפיות אומר רשי סדים להתעטף בזה הוא מטף מעטף את גופו ומפורט זה כמו צעיף שהוא שם על ראשו הוא שני ס פרקין כוונה שני רצועות שקושרות את רגליו ואומר ולכאורה מפרשים כאן שהכוונה כנראה שזה קושר את הגרביים שתכף נראה תופס אותם במקום שלהם הו שני מנהלן ו שני אנפילאות זה גרביים מצמר ושני רגד פגד הכוונה אומר רשי לבתי ברכיים וחגור ש במותניו זה חגורה שהוא שם את זה על הבגדים הפנימיים שלו וכובע שבראשו סודר שבצו כמין צעיף שהיו לובשים כדי לנקות עם זה את הלכלוך של בעין שבאף אז הוא היה שם על צוו איזשהו סודר זה היה דרך המלבושים ללבוש אומר רבי וסי ולא יותר מזה אפשר להציל בבת אחת אומרת המשנה רבי שמעון בן נוסו אמר פורסין אור של גדי על גבי שידה תיבה ומגדל שחס בהן את ההו אדם נפלה לו דליקה והשידור איזשהוא ארון מתחיל להתלקח מה יעשה אומר השם ן אנוס שיקח גדי של אור ויניח על גבי הארון ומוסיף בננוס למה מפני שהוא מכרך כיוון שהאור ה הזה לא נשרף מהאש אז הוא מציל את הארון שהארון לא ישרף הוא רק מרך אותו אבל לא שורף אותו לא אוכל אותו ועושים מחיצה בכל הקלים בין מלאים בין רקונים ה יכול לשים גם כלי מלא במים האש תגיע לכלי תפוצץ אותו ועל ידי זה המים חבו את הדליקה בשביל שלא תעבור ע ליקו רבי סי או בכ חרס חדושי מלאן מים פי שהן יכולים לקבל את ההוא נדבכי מדליק אומר רב יסי מותר לשים חביות ישנות עם מים מותר להשים חביות חדשות ריקות אבל חדשות עם מים לא כיוון שכשיגיע האש לחביות החדשות האלו בביטחה בביטחון שהחבילה יתפוצצו ואם כן יוצא שהוא גורם פה לכיבוי וזה אומר רבי וסי אסור אומר יד אומה רב אומרת הגמרא בשם רב טלית שאחז בעתו מצד אחד יש לו תלית והאש התחילה להדליק את הבגד נותנן עליה מים מצד אחד מצד אחר הוא יכול להשים מים על הקצה השני של הבגד ובכך למנוע את האש מלרו את כל הבגד ואם קוותה קוותה האש תגיע למים והיא תקבה אין בעיה כך מחדש רבי בשם רב מסי שואלת הגמרא מהמשנה שלנו טלית שאחז בה את ההור מצד אחד פשטה ומתכסה בה יש בריסה טלית שאחז ב את ההור מצד אחד פשטה הו מתכסה בה כדי שהאש לא תאכל את כל הטלית ש יפרוס את הטלית על הרצפה וכך האש אין לה חיבור איך להתלקח במהירות יש סיכוי שהיא תחבה ולא תמשיך ללכלך ולשרוף את הבגד ואם קוותה קוותה וכן ספר תוחס בו את ההוא אז כאשר הוא מגולגל יותר מהר האש אוכלת את הכל אבל אם הוא פורס אותה יש סיכוי שהאש תפסיק באיזשהו שלב פשטו וקורה בו ואם קבע קבע לכאורה אנחנו רואים כאן שכל מה שמותר לעשות זה לגרום שלאה תמשיך האש אבל אסור ב ידיים לבוא ולשים מים על המשך הבגד מותר לך לפוס את הבגד אבל לא להשים מים אז איך רב אמר שמותר אונה הגמרא הו דומה גב שם בננוס רב שאמר שמותר לשים מים על הבגד זה גב שם בננוס שהתיר במשנה להשים את האור של גדי על השידה כדי שהשדה לא תמשיך להזרה שואלת הגמרא אמר דומ רב ש בן מפני שהוא מכרך גרם קיבועים יוא אמר הוא אמר שהאש מחרת את האור ולא שורפת את הארון אבל הוא לא אמר שמותר לגרום לכבות את האש אומרת הגמורה אין כן בננו סובר שיהיה מותר לגרום את האש בדתו ספר הבס בכלי חרס חדוש מלא מים שאינן יכולים לקבל את ההו ום מדבקים ומכבים את הדליקה רבי יוסי הרי חולק אתה נקמה ואומר שמותר לכבות שאסור לכבות עם כלי חרס חדשים כיוון שהם גורמים לגרם כיבוי מה שמ שת נקמה מכלל ד נקמה שורי מי זה תנ קמה רב שם בננוס והוא מתיר לכאורה גם כלי חרץ חדשים מלאים במים סימן שהוא סובר שגרם כיבוי מותר לעשות בשבס ואם כן מה שרביד יום הרב אמר שמותר להשים מים על המשך הטלית ועל ידי זה האש תגיע לשם יכבה זה כשית שש בן אנוס אז אם כן ראינו כאן במשנה שאפשר להציל גם 100 סעודות אם זה ארוז יחד ולאן להציל או לחצה מעורבת או לשינה מעורבת וכמה בגדים מותר לו לפי תנ קמה כמה שהוא רוצה לפי רבי יסי כמה שהוא רגיל ללבוש הגמרא חלקה בין המשנה כאן למשנה ל או שתלוי אם זה מוכן לו וארוז לו או שזה צריך לאסוף את זה מכל הבית או שהכל מדובר שוא בא לאסוף רק השאלה האם הוא לאותה חצר או לחצר אחרת במקרה שהוא אוסף לתוך סודר אחת ומוציא את הכל חשדנו שהוא מותר אמרנו שהחשבון שההוא עושה איתם מדובר לפי רב חיס מדובר במדס חסידו ולפי רוב מדובר בנשי באדם ירי שמיים והחשבון הוא שהם עושים שבעיקרון מותר לו היה מותר להם לקחת את המזון לעצמם הם לא רוצים לקחת את זה או כי הם חסידים או כ הם יראי שמיים אבל טרחה הם כן רוצים לקחת שכר על הטרחה שלהם והם פיקחים ויודעים שאיין בזה בעיה של שכר שבס ולכן הם יכולים לקחת שכר על הטריה אמרנו ההבדל בין אמי ללחם שבמזון אין לו אפשרות להוציא את זה ולכן הוא אומר תיקחו את זה לעצמכם אבל בבגדים הוא לא מתייאש זה רק עזרה איתו יחד לעזור ו להוציא אבל לא לקחת את זה לעצמם אמרנו ש הבנו את הרשימה של ה-18 דור שלרבי יוסי והמשנה הביאה שלפי רשים ונוס פורסים אור של גדי על גבי שידה כדי שאהרון לא ימשיך ורב ש סובר שאפשר גם להביא כילים לעשות מחיצה של כלים חדשים או ישנים מלאים במים בפני הדליקה גם אם הכלים החדשים האלה יכולים להתבקע אין איסור רבי סי אומר שלא כלים חדשים זה אסור כיוון שזה גרם כיבוי הביד הרב אמר שמותר לשים מים על טלית מהצד השני של האש וזה כרב שם נאנוס שסובל שמוותר לגרום לגם כיבוי כמו שהוא אמר בכלים חדשים של חרס ולא כמו רבי וסי שעשה מה שכתוב ברייסה שמותר לגבי תלית רק לפרוס אותה או ספר תורה רק לפרוס אותו ואם היא חבה היא חבה זה הולך כפי שס רבי יסי שגרם כיבוי אסור לעשות בשבת ולכן יהיה אסור רק לפשוט את הטלית או לפשוט את הספר תורה אבל לא מעבר לכך [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: