העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת שבת דף קכח עמוד ב
[מוזיקה] שבס דף קככ עמוד ב בשורה הרביעית מלמעלה במשנה בעלי חיים זה דבר שהם הו מוקצה חזל אסרו לגעת בבעלי חיים ולמה תוסס לאל בדף ממ עמוד ביס מביא שזה כמו גוגוס וצימוקים כיוון שאדם מקצה את דעתו מהבלי חיים גם בעלי חיים שמותרים באכילה ושבת הו יכול לשחט אותם ממילא הוא מקצה דטו ממם ולכן זה כמו גורגס וזימון וזה אסור לכולל מגם ליב דרב שימן שמתיר מוקצה הוא מודה בגורס וצמוקים והוא הדין בעלי חיים שהם מוקצה כעת נראה במשנה כמה דברים שהתירו כן משום צורכי בעלי חיים קופין תעסה לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו כדי שהפרחים יהיה להם לעלות ולרדת על גבי הסל למרות שהוא מטלטל את הכלי לצורך האפרוחים שזה בעצם כלי שהוא מטלטל לצורר דבר שאינו ניטל בשבת מותר ור מציין לרבי יצחק לאל ששם הוא אומר שצריך לומר שמדובר בצורך למקומו סתם כלי אסור לטלטל אותו לצורך דבר שהינו נטל בשבת כאן מדובר שהוא צריך את הסל לצורך מקוי מוי של הסל אז אגב זה הוא יכול לקחת את זה ולהניח את זה לפני האפרוחים אז מותר לו להניח את זה לפני האפרוחים כדי שיעלו וירדו ממשיכה המשנה תרנגולת שברחה תרנגולת שברכה מהלול שלה והגמרא תבאר שמדובר שהיא ברכה לחצר דוחין אותה עד שתיק נס ישנם כמה אפשרויות איך לתפוס בעל חי ולהוליך אותו אפשר לעקור אותו להרים אותו ואז לקחת אותו אפשר לדדות אותו דהיינו לתפוס אותו בידיים משני הצדדים לתת לו תמיכה ואז כביכול להוליך אותו אבל הוא זה שהולך ברגליו ואפשר רק לדחות אותו זאת אומרת לדחוף אותו ביד עד שהוא יגיע לתוך הלול לגבי תרנגולת אומרת המשנה תרנגולת שברחה דוחין אותה עד שתיכנס עסו לדדות אותה דינו לתפוס אותה בכנפיים שלה בגוף שלה ואז להוליך אותה אלא רק לדחות אותה בידיים לדחוף אותה עד שהיא תגיע לתוך לול הגמרא תבאר מדוע רק זה היתר שאיתרנו מדדי הגלין סיחן אבל הגלין סיחן שמה איתנו יותר מזה גם לדדות אותם דיינו לתפוס בגוף שלהם ולהוליך אותם לא על ידי הכירה מהקרקע אבל על ידי שהוא תופס בהם ומוליך אותם למקום שהוא רוצה שהם יכנסו אישה מדדה אדנה לגבי תינוק קטן אישה יכולה לתפוס בו ולדות אותו אומר רבי יהודה אם עושה בזמן שהוא נוטל אחת וא מניח אחת אבל אם היה גורר אסור דווקא בקטן כזה שהוא כבר יודע להרים רגל אחת ואחרי זה להרים את הרגל השנייה וכך יוצא שעיקר כובד משקלו נמצא על הרגל שלו ולא שהיא תופסת אותו באוויר כיוון שאז יהיה אסור ורק על זה התרנו לה לדדות אותה אומר רב יהודה אומר רב אומרת הגמורה בעמה שנפלה לעמת המים נפלה לו ה הבהמה לעמת המים מביא קרים וקצות ומניח תחתיה הוא יכול לקחת כל מיני דברים כגון קרים וקצות להניח תחתיה ואז היא מקבלת גובה במים והיא יכולה לעלות מעצמה ואם עלתה עלתה מסיו שואלת הגמרא באי מו שנוף לו לאמס המים עושה לה פרנסה במקומה בשביל שלא תמות דיינו מביא לה מזונות מביא לה דברים כדי שהיא לא תמות אבל פרנסה אין קררים קסטות לא מה שמע שאסור לקחת וקרים קסטות ולהניח תחתיה כמו ש רב אמר אומרת הגמורה לא קשי עוד אפשר בפרנסה עוד אי אפשר בפרנו שה הברייה דיברה במקרה שאפשר על ידי פרנסה אפשר לתת לה מאכל ובכך היא תשרוד והיא לא תצטער עד סוף השבת אבל רב דיבר במקרה שאי אפשר לתת לה פרנוסה זה או להוציא אותה או להשאיר אותה שם להצטער ולכן אפשר בפרנסה אין ולוי מביא קרים קסטות ומניח תתע שואלת הגמרא מיד איך מותר וקו מבטל כלי מכונו ברגע שלקח את הקרים וכסתות הא ושוקע אותם בתוך המים היא עולה על זה וכעת הוא לא יכול לטלטל אותו אומר רשי וזה דומה לסויסרה שעד עכשיו הכלי הזה היה היה לו שם כלי הוא היה ראוי להשתמש בו וכעת הוא בעצם קבע אותו במקומו עד סוף השבת כל עוד שהבהמה עליה היא על הכלי על הכרים אי אפשר להשתמש בהם אז הוא כביכול בנה פה או סתר פה ואם כן יש פה איסור של מבטל כלי בחו נוי סוב מבטל כלי מכונו דרבון צר בעלי חיים דוריסה ס דוריס די דרבון ישנה מחלוקת בו מצא האם צר בעלי חיים זה דוריס או דרבון מה פירוש הפסוק הזוי תזו אמוי האם זה בגלל הבעלים או בגלל הצר בעלי חיים של הבהמה שיש עליה מסע ולכן צריך לעזור לו הוא סובר התנה של הברס סובר שצר בלחין זה דוריסה ומבד מכונו זה רק איסור דרבו ולכן הדוריס בא ודוחה את הדרון ולכן יהיה מותר להשים קרים קצתו תחתיה יש בפוסקים שאומרים מה קורה במקרה שקרים וקשתות גם לא יעזרו פרנוסה אי אפשר תרנו קררים וקשתות דרבון וכעת גם זה לא עוזר יתכן שהיה מותר אפילו להוציא אותה בידיים כיוון שעדיין טלטול בעלי חיים זה דרבון צר בעלי חיים זה רק דאורי סי ממשיכה הגמורה על המשך המשנה תרנגולת שברחה אמרנו שוחין אותה דהיינו דוחפים אותה ביד עד שהיא תיכנס חזרה ללול מדייקת הגמורה דוכין אין מדדי לא את הדידי שזה היתר גדול יותר כתבנו במשנה רק לגבי הגלים מסיחין אבל על תרנגולת כתבנו רק דיחוי תנינ ודונו רבון המשנה שלנו הארייה לבריס שנביא כעת מדין בהמה חיה ועוף בחצר אבל לא את התרנגולת רואים דיה שאסור לדדות תרנגולת רק עגלים סייחים רק בהמות תרנגולת מה הייתה עם אלוהים אומר הבי משום ד מקפי נפשו למה תרנגולת באמת אסור לה אסור לדדות אותה מותר רק לדחות אותה כיוון שהיא מקביעה את עצמה ממילא יש חשש שברגע שהוא יתפוס אותה צדדיה נכון שהוא בא רק להוליך אותה אבל היא תתקפל את הרגליים ואז יוצא שהוא מחזיק אותה בידיים ומטלטל אותה ויש איסור של טלטול מוקצה שאמנם התרנו כאן לגעת בה ובאגים סחים התרנו אפילו להחזיק בגוף אבל לא התרנו עד כדי כך להרים אותה ולכן למרות שאנחנו בחוצה עדיין יש פה איסור מוקצה ועד כדי כך לא התרנו כיוון שאפשר בצורה אחרת שפר ילדי דחו בל אומרת הגמרא תניח יש בריסה אחת שכתוב מדין במה חיה עוף בחצר אבל לא ברשו ורבים והאישה מדדה דנה רשו ורבים וצמה בחו בריסה אחת ןד אין וקרין במה וחייה ווף בחצר אבל דוכין בון עד שוסו אוגו קש שואלת הגמרא הבריה השנייה לכאורה סותרת את עצמה אמרס אקרין עבד ד הלשון אין וקרים קירה זה להביע את הבהמה ממש אז לעקור לגמרי מהרצפה אסור משמע אבל דדו מדינ שזה השלב האמצעי שהוא מחזיק בה בגופה וכך הוא מוליך אותה לאן שהוא רוצה והיא הולכת עם הרגליים זה מותר עוד הרמס ואז בספה כתוב דוכין דוכין מדדי לאי מה שמע אבל דוכין מה שמע שדידי אסור אז לכאורה אנחנו דילגנו פה על שלב אנחנו אומרים לא לעקור אבל ות ומה מה עם השלב האמצעי של דידוי מהרי שמשמ שמותר מהספה משמה שעשו אומר הבי סיפה אסון לתרנגול הסיפה שכתוב אבל דוחין זה חוזר על תרנגולת שבתרגום לדחות אבל הרעיש שכתוב לא לעקור ואז משמע אבל דידוי מותר זה חוזר על בהמה חיה ועוף עוף כמו אבז שהוא לא מקפל את רגליו כמו תרנגולת אלה דברים שמותר לדדות הסיפה עוסקת בתרנגולת אומר במן וכי תרנגול לכבישי לקרי בארי אדם שוכר תרנגולת או שיכבוש את הרגליים שלה בקרקע בצורה שהרגליים מקופלות ואין לה אפשרות למתוח אותם אנמי ניד ו מיד או שירים אותה לגמרי מהרצפה דיל ממנ לטו בוקור לסמם הרגליים של פשוטות והיא מגיעה לקרקע היא יכולה לנעוץ את האצבעות בקרקע ועל ידי זה חת את עצמה והיא שומטת את הסימנים ממקומם ואז היא מטריפה את עצמה ולכן שיעשה או בצורה הזאת או בצורה הזאת ממשיכה המשנה אין מיל דין את הבהמה או ביום טב אסור להל את הבהמה ביום טוב למרות שבמה היא לא מוקצה ביום טב כי הרי מותר לשחוט אותה לצורך א נפש בכל אופן משום טיכי הסר אומר רשי אסור לטרוח ביום טב ולכן אסור ליילד אותה אבל מסע הדין אבל לעזור והגמרא תבאר איך כן מותר זה כן מתיירים ו מיילדים את האישה בשבס קוראים לו חום ממקום למקום אישה זה פיקוח נפש מותר גם ליילד אותה וגם לקרוא למיילדת ממוקו למקים גם אם זה מחוץ לתחום ו מחלן עליה את השבו הגמור תגיד מה באים לרבות וקושרים את הדיבור רבי זמר אף חוחי כל צוח מי וסין ושבס אומרת הגמורה כיצד מסעדים אמרנו שבבה אסור ליילד כיוון שטרחה ביום טב אבל לסעד לסעוד מותר איך זה לסעוד בהמה רביד אמר אוחז את הוולד שלא יפול לארץ שהולד לא יפול לרצפה ויקבל מכה ברגע ש שהוא נולד זה נקרא לסעוד אותה לעזור לה ולתפוס את הולד הרב נחמן אמר דוחק בבשר כדי שיצא הבלד על ידי שהוא דוחק במקום אחר ליד הרכם אז ממילא הבלד מהרחם יוצא יותר מהר תשד רב יהודה כיצד מסעדן אוחזין את הבלת שלא יפול לארץ ופח לו בחות מוי כיוון שבחם יש הרבה פעמים רירן שסותמים לו את הנשימה אז הוא נופח שמה כדי לפנות לו את האוויר נשימה ונותן לו דד לתוך פיב כדי שינק נותן לו את דעת של אמה כדי שיתחיל לינוק אומר רב שן גמליאל אומר רחמין היינו על בהמה ויר ביום טוב היינו גורמים לאמא של בהמה לרחם עליה איך הי אובי אומר הביה מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם בול של מלח מכאיב לה מאוד וברגע שהיא כל כך מצטערת במקום הרחם כדי שתסגור צער הוא תרחם עליו אז היא נזכרת בצער לידה ואז היא מרחמת על הולד שלה עוד אפשרות ומזלפים משליה על גבי ולד לוקחים את השליה משרים אותה במים והמים האלה שמים על ולד ואז היא נזכרת בהליך של הלידה כדי שריח רחוי וסרח אמו לו ודווקא טהרו אבל טמאו לאי כל מה שיצרנו זה דווקא לגבי בהמה טהורה בטמאה לא מה התימה טמאה לא מרח כ ולדה הטמאה בהמה תמאה לא מרחיקה את הבלת שלה והיא מ מרחקו בלדה אם היא כן מרחיקה לא היא מקרב אז זה לא יועיל ולכן אין תר בבמת 100 לעשות לגרום לאמא לאהוב אותה רק בבימה טהורה ולכן הוא אומר שהיינו עושים ככה ביום זה ולכאורה הוא הדין גם בשבס שמותר כדי לגרום שהאמא תיקח אותה ותגדל אותה ממשיכה הגמרא להמשך דברי המשנה מלדין את האישה אמרנו שמותר לעשות פיקוח נפש ולדחות שבת בשביל לידת האישה מכדי תנ ללדין את ששה וקוראים ללה חחמ ממוקם למוק הבאנו שתי דוגמאות של חילול שבש שמותר בשביל יולדת בשביל מה משנ צחק טוב משפט שלישי ומחללים ליס השבס לאסו מי מה באים לרבות במשפט הכללי הזה מחללים את השבס אומרת הגמרא לאסו עוד אותון רבון ז בא לרבות בריסה ששם כתוב הלכה נוספת אם היייתה צריכה לנר חברתו מדלקת לה את הנר ואם הייתה צריכה לשמן חברתו מביאה לה שמן בידא יכולה להביא לה דרך רשו ורבים שמן אבל איך היא תביא את השמן אם היא יכולה ביד על כף ידה להביא את השמן מצויין ואם אינו סיפק ביד לא מספיק שמן מה שהיא תביא ביד מביאה בשערה יכולה להטביל את סערה בשמן ואז לבוא ולסחוט את השמן עליה ואם אינו סיפק בשעור גם זה לא מספיק מביאה לה בכלי אז שתביא בכלי דרך רש ורבים וזה בעצם מה שאנחנו אומרים שמחל השבס מותר גם להביא את השמן או מרמר אם התה צריכה לנר חברתו מדלקת לו ס הנר פשיטה מה החידוש אם היולדת צריכה לנר ודאי שיכללו ת השבת פשיטה לצריכה בסומו מדובר ביולדת עיוורת מה הודת מכן דלא חזי אוסו מה זה משנה אי בין כך לא רואה אז מה זה משנה אם היא בחושך או באור אם המיילדות אומרות שהם יודעות מה הם עושות והם לא צריכות אור היולדת עצמה צריכה לא נקשיב לה כיוון שסוף סוף לה זה לא עוזר כו מש מלון יסו ומס ודעתו זה מישב דעתה סוברו אי כמידי אם קורה איזשהו משהו ואני צריכה למשהו גם אם אני לא יודעת כיוון שאני לא רואה חזי חבר טוב עובדה לי אז החברה שהיא תהיה באור היא תראה את זה והיא תפעל לפי הצורך שלי ולכן היא רגועה יותר כאשר יש אור בחדר למרות שהא עיברת מותר וזה החידוש של הבריז אם היייתה צריכה לשמן אמרנו מותר לה להביא את זה דרך אשו סורב שואלת הגמרא אמרנו שאם היא יכולה להביא את השמן דרך סערה זה עדיף טי פוקלי משום סחיטה היא באה עכשיו ל יולדת היא רצתה להרוויח לא לטלטל את השמן ברשו רבים אבל עכשיו שהיא תבוא ותוציא את השמן משערה היא שוחטת וסוכת זה הרי בעיה של מפרק שהוא מוציא דבר מתוך דבר רבי ורבס דמות רביו אין חיטו בשיער אין בשיער שחיטה ולמה כיוון ששיער הוא לא בולע שחיטה זה בדבר שהוא בלוע בתוך בד בגד אז המשקה בלוע בפנים אבל שער זה דבר קשה דבר הוא נמצא בין השערות זה לא נחשב שהוא בלוע בתוכה ולכן אין פה שם של חיטה רבשי אומר אפילו ותם יש חיתה בשיער מביא לה בכלי דרך שיעור גם אם נומר שיש כן סחיטה בשיער מה שכתוב כאן מביאה בשיערה לא הכוונה שמביאה את השמן ואז סוחטת את זה על גבי היולדת אלא מביאה את הכלי לא בידיה אלא בשינוי דרך שערה דכמה ד אפשר לשנוי הם משני נן ולכן אם היא יכולה להביא כלי קטן להטמין אותו בשערה שזה דרך שינוי לא דרך אוצו אז זה עדיף אם צריכה כלי גדול יותר שתביא את זה בידה אז אם כן היה לנו כאן בעמוד ראינו את המשנה שמותר לקפוץ סה לפני האפרוחים למרות שהוא מטלטל לצורך דבר שאינו ניטל בשבת ראינו תרנגולת שברחה דוחין אותה הסיכום של הסוגיה של דחיה דידוי ועקירה הוא כך לגבי תינוק אנחנו מתיירים גם ברשו ורבים לדדות את התינוק רבי יהודה אומר דוקא כשההוא מרים רגל וגורר את הרגל השנייה ולא מרים את שתי הרגליים ולמה התרנו בעצם בתינוק לדדות אותו אפילו ברשו ורבים כיוון שיש כלל שחי נו יס ס עצמו שזה מוסכם לכול ה גם לרבו וגם לרב נוסן לאל שחי נו יסה ס צמו וגם אם היא תעקור אותו ווליך אותו בשו סרבים זה לא יסו דוריסה זה לא נחשו שהא נושאת אלא הוא נושא את עצמו אבל בבעלי חיים זה מחלוקת רב נוסן סובר שגם בבעל חיים יש חי עצמו כאן אנחנו בשיטת רבון ש בבעלי חיים אין חי נו סס עצמו ולכן יש רשש שהיא תעקור ותוך אותו לכן ברשות רבים אנחנו לא מתיירים לכלל לא מתירים בכלל להוליך לא לדחות ולא ולא לדדות אבל בחצר שאיתרנו אנחנו מתיירים עגלים ו סייחים מתיירים לדחות אותם ולא רק לדחות מתיירים גם לדדות אותם זאת אומרת לתפוס בגופם ולקחת אותם כיוון שזה בחצר אז החשש הוא בסך הכל שאולי הוא יבוא לעקור אותו זה רק איסור מוקצה של טלטול אבל מצד איסור של נוסה אין פה כזה בתוך החצר ולכן הגלים מסיחים ניתנו גם לדדות אבל בתרנגולת ששם מצוי שהיא מקפלת את רגליה אז הסרנו לדדות כיוון שמצוי שהוא יגיע למצב שהוא עוקר אותה ולכן כל מה שאיתנו זה רק לדחות אותה בידיים ולא לדדות אותה ולכן יוצא שתרנגולת מתיירים לדדות הגלים מסיחין מתיירים תרנגולת התרנו לדחות והגלים מסיחים תרנו לדדות ואילו בתינוק התרנו אפילו ברש סבים לדדות אמרנו לגבי תרכה ביום טב אסור להעלת בהמה מותר לסעוד אותה או על ידי שהוא תופס את הולד שלו ייפול או על ידי שהוא דוחק את הבשר שהיא תצא שהולד תצא דרך הרחם ואמרנו ש באישה מותר לחלל שבת לכל צורכי היולדת כושרים את הטבור רבשי גם חותכים וגמור הביע שאם האמא שמרחמים היינו על הבהמה תורה ביום טב דווקא על בהמה טהורה אבלל בהמה תמיה זה לא יועיל אם ה רחקה טבלת זה כבר לא יועיל להחזיר אותה ולכן שם אנחנו לא מתיירים אמרנו שמה שכתוב מחללים את השבת על יולדת זה בא לרבות גם בנר לגבי יולדת עיוורת מותר להדליק לנר כיוון שהיא מיושבת בדעתה יותר כשיש אור וגם בשמן שאפשר להביא לה דרך אשו סרבים אם אפשר בידיים אם לא אז בשיער או שנאמר שבשיער ממש ואין סחיטה בשיער או שנאמר שהיא שמה את הכלי שמה את הכלי בשיער ואז זה שינוי בדרך הרצוי אמרנו שאם היא לא יכולה בשיער אז היא יכולה גם להביא לה את זה בידיה בכלי כיוון שמחללים עליה את השבת רק מה שאפשר לשנות עדיף לשנות מה שאי אפשר לשנות אז מחללים את השבת [מוזיקה] עליה ש
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה