העמוד היומי מסכת שבת דף קכו עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכו עמוד ב

[מוזיקה] דף קכו עמוד ב ישנו משפט שאומר ככל שאתה מדבר יותר ככה אתה עושה פחות הדבר הזה אמור ואנשים ערכינו וגם אם אפשר להתווכח על המשפט ברור שהפר בין מה שאנחנו מדברים עליו ומאמינים בו לבין הפר שאנחנו פועלים על פיו הוא גדול הוא משמעותי לא תמיד כל הדיבורים היפים האלה מגיעים לידי צוע ומעשה כלפי המוראים תנאים ברור שכל דבריהם כגחלי אש הם לוקחים אחריות על כל דיבור שלהם אבל עדיין היום בעמוד שלנו אנחנו נראה שאנחנו לא יודעים איך לפסוק הלכה יש ויכוח המשניות אומרות אחת כך ואחת אחרת אני בודק איך פעלו התנאים והמורים מה הם עשו ולפי זה אני פוסק כי שוב אנו רואים את כוחו של המעשה הדיבור הפסק דין הוא נפלא אפשר לסמוך עליו אבל כשיש ויכוח אני אסתכל מה נהגו מה פעלו למעשה התנאים והמורים הדבר הזה יכול ללמד אותם לפחות אנשים ערכינו קחו יותר אחריות על הדיבורים שלכם ומה שאתם מאמינים בו באמת תעשו ותפעלו על פיו בוא נבצע יותר מאשר נדבר ניקח את זה לתשומת לב אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכו עמוד א' למטה ומי אמר רבי יוחנן אחי ראינו אתמול שרבי יוחנן בעצם פוסק הלכה כרבן שמעון בן גמליאל שמה שנגר כנה שמיועד לפתיחת ונעילת הדלת פקק החלון וכדומה הוא פוסק גם אם הוא לא קשור ולא תלוי עצם זה ש יחדת אותו בשביל זה כבר מספיק ומותר לטלטלו בשבת שואלת הגמרא ומי אמר רבי יוחנן אחי כך הוא פסק והתנן כל כיסוי הכללים כן דיברנו כבר על מחלוקת לגבי כיסוי הכלים נרחיב בזה היום אבל כתוב כך כל כיסוי הכלים שיש להם בית אחיזה ברגע שיש להם ידית זה בעצם מגלה שזה נועד לכיסוי זה כלי נטלים בשבת ואמר רב יהודה בר שיל מאוסי אמר רבי יוחנן שימו לב אותו רבי יוחנן שפסק כרבן שמעון בן גמליאל אומר והוא שיש תורת כלי עלין זאת אומרת לא מספיק זה שיש להם בית אחיזה צריך גם שיהיה תורת כלי עליהם ורגע וזה שאלת הגמרא אתה אתמול פסקת כי אמד שמעון בן גמליאל שאותו קנה שאיין עליו תורת כלי בכל אופן הוא מטלטל בשבת כעצם ההזמנה עצם זה שיחדתי זה כבר מספיק איך זה ייתכן וכי תמה החנ מי ואם תרצה לומר לי שגם כאן שרבי יוחנן מגיע ופוסק רבן שמעון בן גמליאל שמותר לטלטל את אותו קנ בהזמנה בלבד גם מדובר שיש תורת כלי עליו כגון לפצוע בו אגוזים או להפך את הזיתים שראיינו שמשתמשים בקנה מה פתאום ואתה ומי בא רבן שמעון בן גמליאל תורת כלי עליו בוא אם הוא פוסק רבן שמעון בן גמליאל אני אוכיח לך שלשיטת רבן שמעון בן גמליאל לא צריך תורת כלי והתניה חריות של דקל שגדר לשם עצים אדם קצץ ענפי דקל בשביל עצה עסקה ונמלך עליהן לישיבה פתאום הוא החליט שהוא רוצה דווקא להשתמש כדי לשבת עליהם צריך לקשור לפני שבת כבר צריך לעשות בהם מעשה כדי להפקיע אותם מאיסור מוקצה שנועדו להסקה ולהעביר אותם לישיבה רבן שמעון בן גמליאל חולק ואומר אין צריך לקשור מספיק עצם המחשבה כבר מספיקה וכאן ברור שאין עליהם תורת כלי אם כן אנחנו רואים שבשיטת רבן שמעון בן גמליאל מספיק מחשבה ולא צריך תורת כלי עליהן ורבי יוחנן פסק רבן שמעון בן גמליאל ואם כן בניגוד למה שהוא פוסק כאן לגבי אותו כיסויי הכלים שהוא אומר שצריך שתהייה תורת כלי עליהם עונה הגמרא פשוט מאוד רבי יוחנן סביר לקוותי בחדא ואפ ליגלי בחדא רבי יוחנן בעצם פוסק רבן שמעון בן גמליאל שאף על שאינו קשור ואינו תלוי מטלטלין אותו אבל רבן שמעון בן גמליאל סובר שגם אם אין עליו תורת כלי גם מותר בטלטול ואילו רבי יוחנן סובר כמו שאנחנו רואים כאן לגבי כיסוי הכלים דווקא שיש עליו תורת כלי ואם לא הוא יהיה אסור בטלטול חוזרת הגמרא למחלוקת המקורית במשנתנו ומביאה פסק הלכה דרש רבי צג נפחה פתחה דרש גלוה הוא דרש בפתחו של בית הכנסת של רש גלותא הלכה כרבי אליעזר הלכה כמו רבי אליעזר שהוא סובר שאסור להשתמש בפקק החלון כל עוד והוא לא קשור ותלוי שואלת הגמרא מה תבר אמר בסוף המסכת יש משנה שמביאה מעשה שהיה באמם של אבא שאול בן בטנית ושם כתוב מהמעשה הזה אנחנו לומדים מדבריהם למדנו שוקקים ומודדים וקושרים לשבת מותר לפקוק את החלון מותר גם לקשור ולמדוד בשבת בשבת כפי שמובא בסיפור שם בכל אופן שמה פרק החלון היה לא קשור ולא תלוי ובכל אופן אנו רואים שמותר ואם כן למה אתה פוסק רבי אליעזר אמר לי הבייה מה הי דעתך זאת אומרת מה אתה מתכוון לשאול הרי בברור שיש מחלוקת אפשר הרי לומר שהמשנה שמה סוברת כחכמים למה אתה שואל כנראה משום דקתני סתמה איפה שרבי סתם את המשנה ולא כתב שם הוא התכוון לפסוק ך הלכה כנראה לכן אתה מדגיש לכן אתה בעצם מגיע ושואל שם כתוב סתמה כחכמים ואם כן הוא שואל אומר הביה נגר הנגרר נ מסתמי הבאנו אתמול משנה לגבי נגר הנגרר שבהתאם לפקק החלון זה אותו דבר ושמה בנגר הנגרר כתוב סתמה כן כרבי אליעזר שמ שנגר הנגרר כל עוד והוא לא תלוי ולא ק אסור להשתמש בו בשבת אם כן יש לך סתמה מול סתמה למה אתה מעדיף להקשות מסוף המסכת שם יש סתמה כחכמים כאן הבנו לך סתם כרבי אליעזר ואפילו אחי אומרת הגמרא מעשה רב שמה בסוף המסכת זה מובא ממעשה מסיפור כמו שאמרנו ברגע שזה סיפור זה לא רק סתם זה לא רק פסק הלכה זה הרבה יותר מכך זה אנשים שנהגו לפי אותו פסק ולכן אני מוכיח משם ואני מקשה עליך שאתה אומר לי הלכה כרבי אליעזר שמה אני רואה במפורש שהלכה כחכמים ולכן ככה אני רוצה לפסוק הלכה שמותר להשתמש בפקק החלון וכן בנגר הנגרר גם שהוא אינו קשור ותלוי אומרת המשנה הקדושה והנה המחלוקת שעליה כבר דיברנו היום ואתמול כיסוי הכלים שיש להם בית אחיזה נתלים בשבת ברגע שיש כיסוי בית אחיזה אז הם נטלים בשבת אמר רבי יוסי במת דברים אמורים מתי צריך בת אחיזה דווקא בכיסוי קרקעות כשאתה מכסה בור או משהו חפור בקרקע איזה פתח של מנהרה וכדומה אל צריך בית אחיזה כי אחרת זה נראה בניין זה נראה שאתה בונה פה איזה משהו שאת ם אותו במכסה אבל בכיסוי הכלים בין כך ובין כך נטלים בשבת בין אם יש להם בית אחיזה ובין אם אין להם הם נטלים בשבת אומרת הגמרא אמר רבי יהודה בר שילה אמר רב אסי אמר רבי יוחנן והוא שיש תורת כלי עליהם זאת אומרת לא מספיק שיהיה בית אחיזה אלא צריך גם תורת כלי ועכשיו הגמרא מבארת את המחלוקת רבי יוחנן הגיע והוריד דין אבל אחרי שהוא אמר את הדברים האלה אין הסתברות לומר שת נקמה במשנתנו לגבי כיסוי הכלים יצריך גם בית אחיזה וגם תורת כלי אין הגיון ללכן מסבירה הגמרא את המשנה דכולה עלמה גם תנ קמר גם רבי יוסי כיסוי קרקעות זה עניין של בית אחיזה יש להם בית אחיזה אן ואן לא לא לגבי כיסוי קרקעות המדד הוא האם יש להם בית אחיזה ברגע שיש זה כבר לא נראה כבניין ומותר לטלטלו כיסוי הכלים כולם אומרים אף על גב ד אין להם בית אחיזה ברגע שיש תורת כלי כמו שאומר רבי יוחנן ברור ש מטלטלים כי פליגי בכלים חברינו ו בהרה וא לקח כלים וחיבר אותם בקרקע מסבר גזרינן ולכן צריך גם בית אחיזה וגם תורת כלי ו סבר לא גזרינן וגם אם אין בית אחיזה ברגע שיש תורת כלי כבר מספיק לישנה ארינה אותו דבר בעצם אותו רעיון בגרסה קצת שונה כי פליגי בכיסוי תנור שזה בעצם כלים מחוברים לקרקע מר מד מילה לכיסוי קרקע ומר מד מילה לכיסוי כלים וזו מחלוקתם הדרן הלך כל הכלים הדרן הלך בסיעתא דשמיא נחזור ונשנה מזל טוב לכולנו ואנחנו זוכים להתחיל פרק 18 במסכת שבת אומרת המשנה הקדושה ואנחנו מתחילים את הפרק בעיקרון תרכה נאסרה בש שבת ישנם סיטואציות כמו שנראה מגיעים אליך אורחים תלמידים מגיעים ללמוד תורה מותר לטרוח בשבת אומרת המשנה מפנין אפילו ארבע וחמש קופות קופסאות כילים של תבן ושל תבואה מפני האורחים בעצם אני מפנה את המקום כדי שיהיה למקום ישיבה ומפני ביטול בית המדרש אבל לא את האוצר את האוצר אסור לפנות ונראה בגמרא מה זה בדיוק אומר המשנה מקבילה ואומרת כל הפינוי זה דווקא אני מתיר טרחה אבל איסור מוקצה נשאר אסור ולכן אומרת המשנה מפנים תאומה תאורה ויה לשימוש נראה בגמרא למה הרי בעיקרון תרומה היא רק לכהנים וכאן משמע שגם אם אני ישראל מותר לי לפנות נראה בגמרא ודמי שזה תבואה שאתה לא ידע אם יפרישו ממנה תרומות ומעשרות ובעצם כרגע היא סורה באכילה גם אומרת המשנה זה לא מוקצה ונראה בגמרא למה ומעשה ראשון שניטלה תרומתו בעצם נדבר גם על כל הסדר ומעשה ראשון שניטלה תרומתו זה בעצם מעשה ראשון שנתנו מזה את התרומה הנצרכת שה לוי נותן מזה לכהן בעצם לא מובן מה הבעייה בזה גם בזה נדון במשנה ומעשה שני וקדש שנפדו מעשר שני שאמורים לאוכלו בירושלים אם פדיתי אותו הרי הוא חולין כנל אקדש הקדשתי לבדק הבית אם פדיתי הרי הוא חולין מה החידוש בזה גם כן נדבר בגמרא והטור מוס היבש גם מותר מפני שהוא מאכל עיזים זה מאכל בהמה ולכן מותר בעצם כל התבן פה הוא גם הוא ראוי למאכל אדם אבל רק לאחר תחינה וכולי כל ההיתר זה כיוון שזה ראוי כרגע לבהמה לכן מותר להעבירו והוא הדין התורמוס הזה שהוא ראוי כרגע למאכל בהמה מותר להעביר אותו ממקום למקום אבל אומרת הגמרא אומרת המשנה עד עכשיו דיברנו מה מותר לפנות אבל יש דברים שהם מוקצים וסורים בפינוי אבל לא את התבל תרומה תבואה שלא הופרש מין התרומות ומעסות היא אסורה לחלוטין מאכילה ולכן היא מוקצנת ואסור לגעת בה ולא את מעשה ראשון שלא ניטלה תרומתו גם נסביר בגמרא בדיוק ולא את מעשה שני והקדש שלא נפדו הם אסורים בהנאה אין מה לעשות איתם ולא את אלוף אלוף זה מין של קטניות שהוא לא ראוי לכלום ולא את חרדל גם כן הוא לא ראוי אפילו לא לבהמה בשבת ולכן אסור רמבן שמעון וגמליאל מתייר בלוף מפני שהוא מאכל ורבים ונכון אנשים רגילים לא אנשים נורמלים לא מגדלים עורבים אבל כיוון שבני מלכים כן מגדלים בחצרותיהם עורבים וכל ישראל בני מלכים וראויים לגדל עורבים בחצרותיהם ולכן הוא מתיר חבילי קש חבילי עצים שהם בעצם ראויים למאכל בהמה ואותו דבר חבילי זרדים אם תקנם למאכל בהמה מטלטלים אותם כמו שראיינו זה לא מוקצה ואם לאבן מטלטלים אותם כי הם נועדו להסקה ואסור להסיק בשבת ולכן הם מוקצה שואלת הגמרא אנחנו ראינו במשנה מפנים ארבע וחמש קופות מתעכבת הגמרא על הניסוח אם חמש בטח ארבע אשת חמש מפנין ארבע מביה אמר אב חסדה ארבע מחמש וחמש מאוצר גדול זאת אומרת כך המקסימום שמפנים זה חמש אם יש לך מאות קופות חמש ולא יותר משום תרכה אבל תמיד אם יש לך חמש אני מתיר לך רק ארבע ולא את הכל אני לא רוצה שתחשוף את כל השטח ובעצם תגלח הכל וכל השטח יהיה חשוף למה כי ברגע שחשפת הכל פתאום אתה תראה שהרצפה לא ישרה וכדומה אתה תגיע ליישר אותה תעבור על מלאכת בונה לכן אני אומר לך תמיד תשאיר שם קופה אחת או שתשתחרר זאת אומרת העניין שעדיין יהיה לזה שם של מחסן מפונה ולא חדר בבית מחסן מפונה לא כזה גרוע לא נורא לך שיש שם גומות לא תגיע ליישר אותם אבל אם תפנה את כולו אני חושב שתרצה כבר ליישר הכל בצורה מכובדת ואתה פשוט תבוא לשווי גומות ותעבור על מלאכת בונה ומ אבל ללא את אוצר שלא יתחיל באוצר תחילה זאת אומרת רק אם התחלת להסתפק בזה בערב שבת כבר אז אני מתיר לך בשבת או ארבע או חמש מאוצר גדול אבל בתחילה אל תפתח בשבת מחסן זה אסור כיוון שקצת אותו מדעתך ומני רבי יהודה הדית למוקצה הוא בעצם מחמיר בענייני מוקצה ולכן הוא סובר שהם פותחן את האוצר תחילה ושמואל אמר הוא חולק על רב חיצ ואומר פירוש אחר לחלוטין ארבע וחמש כדי אמריש והי ב אפילו טונ מי מפנין זאת אומרת כך זה כמו שאתה תמיד אומר 100 150 כאילו אתה מתחיל עם הקטן אם יספיק אם לא יספיק אתה גדול ואתה יכול לפנות אפילו הרבה והיא בעיה אפילו טוב הנמי מפנין הוא מ אבל לו את האוצר שלא יגמור כולו כמו שאמרנו דין מעטי לישבו גומות יש בעיה לגמור את כל האוצר זה אני לא מרשה אף פעם זאת אומרת תמיד אתה יכול 95% לא משנה כמה יש אבל תחול למתחיל אפילו להתחיל באוצר בשבת שלא יספק ממנו בערב שבת גם כן מותר ומני רבי שמעון דלת למוקצה זה כשיטת רבי שמעון החולק על רבי ודה ומק בני מצ מחר נמשיך בענין זה בהצל רה ולהראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: