העמוד היומי מסכת שבת דף קכה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכה עמוד ב

[מוזיקה] דף קכה עמוד ב נכון כבר דיברנו על זה אבל שוב אנחנו רואים את החשיבות האדירה המשמעותית שיש להיות מחובר למקום טוב אבן אסורה בטלטול בשבת ברגע שהיא קשורה היא מחוברת לדבר אחר נראה לקוייה לאותו דלי שבו שואבים את המים היא מותרת בטלטול בשבת וגם בן אדם כל מקום גם אם הוא תלוש לפעמים גם אם הוא רבל ומתפזר ונסחף אם הוא מחובר למקום טוב הוא כושר את עצמו הוא מחשק את עצמו למקום טוב למקום סביבה טובה אנשים טובים קהילה טובה שכנים טובים הוא עצמו לא רק שהוא יהיה במקום טוב אלא הוא עצמו יהיה טוב הוא תפל הטוב והופך להיות טוב כשהוא מחובר כשאתה מחובר באמת כשאתה שמח במקום הזה כשאתה מאמין בו כשאתה מסופק בו כשאתה מחייך כשאתה נמצא שם החיבור הוא אמיתי וממילא הטוב הוא נגלה לעין הוא קיים הוא ישנו והוא גם ישפיע הלאה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכה עמוד א למטה במשנה האבן שב קרוייה פעם היו משתמשים בכל מיני חומרים נפסדים בשביל לדוגמה לדלות מים לא היה דלי תקני כמו שיש לנו היום אלא פשוט היו לוקחים את קליפת הדלת לאחר שהתייבשה ואיתה היו שואבים מים הבעיה היייתה שהיא קלה מדי היא צפה על פני המים מה עושים היו קושרים באבן ואז האבן היייתה בעצם מושכת אותה כלפי מטה אל תוך הבאר אל תוך המים וככה היו שואבים מים האבן ש בקירוי היא ממלאים בה ואינה נופלת זאת אומרת זה קשור בצורה הדוקה וזה לא נופל כל פעם אז באמת ה נחשבת כחלק מהכלי ה מחוברת ונחשבת אחד הוא ממלאים בה ואם לאו אם זה נשמט וכל פעם צריך להביא אבן חדשה וכולי וגומר אין ממלאים בה כי אבן אסורה בטלטול בשבת וכל עוד היא לא מחוברת בצורה טובה היא לא מתבטלת אל הכלי דין נוסף זמורה שהיא קשורה בפיח בעצם זה בזמורה בענף הגפן וגמיש היו משתמשים בו בתור שלשלת היו קושרים את הדלי את הקד לזמור וכך שבעים מים אין המלין בה בשבת נראה מדוע פקק החלון יש חלון בזמנינו את החלון סוגרים עם טריס ועוד כיסוי שבעצם החלון בעצמו שהוא זכוכית בזמנם היה חלון בבית היו לוקחים לוח עץ לוח שם לוח אני לא יודע מה וסותמים את החלון כשרצו לסגור את החלון בעצם יש כאן בעיה של בונה ויש כאן בעיה של מוקצה אומרת הג המשנה פקק החלון רבי אליעזר אומר בזמן שהוא קשור ברגע שהוא קשור לבניין הוא קשור למבנה בחבל זה גם הראה שזה מיוחד לזה וגם הראה שאיין בניין אתה לא בונה משהו חדש זה כבר היה קיים זה היה ויהיה ועכשיו כרגע זה לא נמצא שאתה מחזיר אותו זה לא נחשב בניין אז דווקא בזמן שהוא קשור ותלוי הוא גם קשור וגם תלוי ולא נשמט על הרצפה דווקא אז מתיר רבי אליעזר להשתמש פוק קין בו ואם לאו הוא לא קשור ותלוי אין פוק קין וחכמים אומרים בין כך ובין כך פוק קין בו נראה בגמרא מה זה בין כך ובין כך האם אחד מהם או שאפילו שניהם לא קיימים שזה לא פקוק ולא קשור סליחה שזה לא קשור ולא תלו י גם פה כ קינ בו את זה נראה בגמרא תנן אתה מביאה הגמרא משנה אבן שעל פי החבית מתה על צידה ונופלת יש לו חבית יש אבן מעליה היא משמשת בעצם מתור פקק לחבית אסור לטלטל את האבן מה הוא עושה בשינוי מטה את החבית על צידה והאבן תיפול מאליה זה מותר זה הרשע של המשנה הסיפה לא מובת כאן אבל רשי מביא אותה ואומר אם היה אם החבית הזו היייתה מונחת בין החביות זאת אומרת אתהה לא יכול להטות אותה במקומה כי אתה חושב שהאבן מראש החבית מפי חוית תיפול על חוית אחרת ותנ אותה מותר לך להגביה את החווית לסלק אותה לצד למקום אחר ושם להטות אותה על צידה והיא נופלת על כך אמר אבא אמר רבי עמי אמר רבי יוחנן לא שנו שאתה מתיר לי לטלטל את החבית עם האבן מעליה אלא בשוכר שכחת אותה שם בערב שבת אז אני מתיר לך אבל ממניחי בר רשמי אתה מניח את זה שם בערב שבת כדי שישמש פקק נעשה בסיס לדבר האסור וממילא כל החבית נאסרת כדין בסיס ואסור לטלטלה כך אומר רבא בשם רבי יוחנן והנו רבי יוסף אומר גם כן בשם רבי יוחנן בדיוק אחרת ורבי יוסף אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא בשוכר אם הוא שוכח אז אסור לטלטל את האבן בעצמה כי היא נחשבת כדבר האסור בטלטול כי לא חדת אותו שישמש כפק לחבית אבל במנח נעשה כיסוי לחבית ומותר לטלטל את האבן לבדה לא צריך את כל ה את כל הבירוקרטיה הזו ש להרים את החבית להזיז אותה לצד להטות אותה על צידה קח את האבן דינה פקק ככיסוי אין שום בעיה אמר רבא מטבי נשמתין בוא וקבל קושיה על עצמי כתוב במשנתנו האבן שב קרוייה אם ממלאים בה ואינה נופלת ממלאים בה אם כך אתה רואה שהאבן ששמו בקירוי מקבלת תורת כלי ובעצם בניגוד למה שאני אמרתי שאדם שמניח באופן רשמי את האבן על פי החבית היא אסורה בטלטול גם החבית נאסרת כדין בסיס לדבר האסור ולא שהאבן נהפכת לכלי אבל ולא י בוא ואני אענה לך תשובה אתם כיוון דעד קשו יד אופן ברגע שהוא ידק את זה לדלת הוא הפך את זה לחלק מאותה קליפת דלת מאותו דלי לכן מותר לטלטלה פה זה לא מהודק זה סך הכל מונח ולכן לא רק שהאבן עצמה נאסרת אלא גם החבית נאסרת כדין בסיס לדבר האסור אמר רבי יוסף הומ טבין נשמתית בו גם קבל שאלה על עצמי אם לאו אין ממלין בה כתוב במפורש שאם זה לא מהודק בצורה טובה אסור למלות בעצם כי אסור לטלטל את האבן אם כן אתה רואה שזה שיחדתי שהחלטת שהאבן תהיה כאן בשביל להכביד על הקרויה זה לא מספיק צריך לקשור ולהדק למה בחבית זה מספיק ולא הי אומרת הגמרא כיוון דלא דקה לבטלה פשוט מאוד זה ברור שזה ייפול בקירוי אתה מכניס את זה לתוך המים אם זה לא מהודק אם זה לא קשור טוב ברור שהכירו תצא בלי האבן ולכן אסור לטלטלה אבל כאן במקרה שלנו על פי החבית אין כל סיבה שהאבן תזוז ממקומה ולכן גם אם רק הנחת אותה כבר זה נחשב כמי שיחדתי לפקק ולכן מותר לטלטל אפילו את האבן בלי כל הבלאגן האבן עצמה נחשבת ככלי אז יפה יש לנו כאן מחלוקת בין רבא לרב יוסף האם עצם זה שאתה מניח את האבן על החבית כבר נחשב כמי שאיחד את את זה לפקק ומותר לטלטלה או לא במיק המפלגה שואלת הגמרא מה הסברות של המחלוקת מ סבר בעינן מעשה בשביל להחשיב דבר לכלי אבן שזה בעצם לא כלי כדי להחשיב אותה לכלי צריך לעשות מעשה בגופה עצם הנחת האבן על פי החבית לא מספיקה כדי להפוך אותה לכלי ומר סבר לא בענין מעשה רב יוסף סובר כך הוא אומר בשם רב אסי בשם רבי יוחנן שלא צריך מעשה ועצם ההנחה כבר מספיקה ואזו לטעמי אומרת הגמרא הם הולכים ל ם במקום אחר שוב ראינו את אותה מחלוקת ואותם סברות דחית רב דימי רב דימי הגיע מארץ ישראל לבבל הוא אמר כך אמר רב חנינא ואמרי לה אמר אב זרא אמר רבי חנינא פעם אחת הלך רבי למקום אחד הוא הלך ביום שישי לאיזה מקום ורצה למסור שם שיעור הוא מצא נתבך של אבנים שורות אבנים שמיועדות בעצם לבניין אמר לתלמידיו צאו וחשבו כדי שנשב עליהן למחר ולא הצרחן רבי למעשה ורבי יוחנן אמר היא צרכן רבי למעשה כאן אנו רואים בעצם את המחלוקת האם צריך מעשה כדי לייחד דבר שהוא לא כלי לדוגמה אבנים שראויות לבניין לצורך ישיבה לצורך להפוך אותם לכלי האם צריך מעשה או לא מה אמר להו רב אמי אמר צאו ולמדו אמר להו זאת אומרת תסדרו את זה בצורה מסודרת למחר שמחר רק נגיע ונשב את כל מה שצריך לעשות בשביל הישיבה תארגנו כבר היום בעצם אנחנו רואים שלא מספיק שחייבים מעשה ולא מספיק עצם זה שחשבת עליהם ואילו רב אסי אמר כמו שאנחנו רואים כאן בשם רב אסי רב יוסף מדבר בשם רב אסי שלא צריך מעש רב אסי אמר צאו ושפשפו אמר להו שבעצם רק תנקו אותם אחרי שתקו אותם והם יהיו ראויות לישיבה מחר כבר אנחנו נלך ונסדר אותם כי עצם זה שחשבנו עליהם גם אם לא עשינו מעשה עכשיו פשוט טכני תנקו אותם שיהיו ראויים לישיבה אבל לא צריך כבר לסדר אותם בדיוק בצורת הישיבה זה נוכל לעשות מחר ובאמת כשיטת שלא צריך מעשה ומותר לטלטלם ונחשבים ככלי איתמר רב יוסף בן שאול אמר הסיפור עם רבי זה סיפור נפלא אבל לא שמעת את העדכון נכון אתהה אומר לי שזה היה אבנים שמיועדות לבניין ממש לא סבר של קורות אבא זה היה חבילה של קורות ולא של אבנים ורבי יוחנן בן שאול אמר גשו של ספינה אב זה היה מוט של ספינה שבו מגששים האלו בעצם שעומדים בחרטום הספינה בודקים כל הזמן שעדיין אין איזה סלעים או שהקרקע לא נהית בעצם נמוכה יותר או גבוהה יותר בעצם והספינה תנגב סלים וכדומה ותשבר המוט הזה על זה הוא דיבר על זה הוא רצה לשבת וא זה ה המחלוקת בין רב עמי ורב עסי כשיטת כאן האם מספיק האם צריך מעשה או שאפילו מעשה לא צריך אומרת הגמרא מ דמר גשוש ורבי התיר לטלטל את זה כל שכן סבר ברור שגם סבר של כורות ואבנים ברור שאפשר ומאן דאמר סבר אבל גשוש קפי דלי וגשו אסור לטלטלו בשבת כמו שכבר ראינו בדפים הקודמים שדבר שהבעלים מטלטל שהבעלים מקפיד שיטלטלו אותו דווקא לצורך תשמישו אסור להשתמש בו לשבת לא גופו לא מקומו לא ככלי שום דבר הוא מוקצה מחמת חיסרון כיס לא מזיזים אותו לא משתמשים בו ולכן הוא יאמר דווקא בסו ב ים אז רבי מתיר ויש מחלוקת האם צריך מעשה כליל או אפילו מעשה לא צריך אבל בג שושיה אסור כלל לטלטלו ראינו במשנה זמורה שהיא קשורה בתפי אח אין ממלאים בה בשבת מדייקת הגמרא דווקא קשורה אן לא קשורה ללא זאת אומרת מותר למלות בה בשבת דווקא אם היא קשורה קשרתי אותה לדלי אם היא לא קשורה אסור לאמ מתנית דלוק רבן שמעון בן גמליאל שהוא סובר שגם אם זה לא קשור מותר שימו לב לגבי האבן שבדלת לא היה לנו שאלה כי היא נשמטת מהר אבל תפיח על זמורה הזמורה יכול להיות שהא גם ענף מעוקל בקצהו ואם כן לא אמור ליפול אותו תפיח אותו דליק טנטן זמורה ובכל אופן אני עוסר זה לא כשיטת רבן גמליאל ד תניה חריות של דקל שגדר לעצים הוא קצץ את זה בשביל להסיק בהם את התנור ונמלך עליהן לישיבה צריך לקשור צריך לעשות אומרת הנקמה מעשה שיוכיח שהם נועדו כרגע לישיבה כיוון שעד עכשיו הם היו לצורך עצים אני אקשור אותם כדי להוכיח שהם נועדו לישיבה רבן שמעון גמליאל אומר אין צריך לקשור עצם המחשבה כבר מספקת כאן אנו רואים שבזמנו לא מספיק המחשבה וצריך לעשות מעשה ולכן דווקא היא קשורה רק אז יהיה מותר בעצם דלא כרבן שמעון בן גמליאל אמר רב ששט ממש לא אני יכול להסביר את המשנה גם כשיטת רבן שמעון בן גמליאל אפילו תמה רבן שמעון בן גמליאל אחה במ קינן ומחוברת באביה היא עדיין מחוברת באילן עצמו של הגפן ולכן בכזה מקרה שהיא מחוברת ברור שגם לפי רבי שמעון וגמליאל לא מספיק מחשבה כי היא לא נחשבת ככלי היא נחשבת עדיין כאילן נחשבת כעץ לכן רק אם קשר אז יהיה מותר להשתמש בשבת שואלת הגמרא רגע אסור להשתמש באילן יחיקם משתמש במחובר ל הקרקע חכמים גזרו שמה יתלוש שמה יבוא לאכול פירות אסור להשתמש באילן המחובר לקרקע איך ייתכן גם אם אתה כושר למה שיהיה מותר אונה הגמרא למטה משלושה חכמים לא גזרו על כל מה שלמטה משלושה לארץ ולכן אם יש לך שורשים או גזע כרות פחות משלושה עלא הרץ מותר לשבת עליו כל הבעיה היא דווקא בענפים גבוהים יותר אז מורה הזו מדבר מדובר שהצו חת בשלושה סמוך לארץ ולכן מותר להשתמש בה אבל היא לא נחשבת קליקי מחוברת באביה ולכן גם הרבן שמעון בן גמליאל יודע שצריך לקשור בה את הפיח ורק אז יהיה מותר רב השי אמר לא אפילו תם ה תלושה ואני עדיין יוכל לומר לך שזה גם כשיטת רבן גמליאל אבל גזרה שמה קטום כיוון שזורה זה ענף רח והבן אדם רוצה שיהיה מטעם בדיוק במידה מדוייקת לאותו תפיח לאותו גובה של באר לאותו זאת אומרת הוא צריך לשוב מים הוא צריך שזה יהיה מותאם ומדויק אני רושה שהוא יבוא לקטום ולכן אני אומר לו בבקשה כבר בערב שבת תעשה את זה דווקא אם היא קשורה מערב שבת הוא יעשה את זה בערב שבת זה יהיה בדיוק במידה המדוייקת ואז אני לא חושש שהוא יבוא לקטום שהוא יבוא לקשב וכדומה ראינו במשנה פקק החלון מחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים אמר הבחנה אמר רבי יוחנן הכל מודעים שאן עושים אוהל הראי בתחילה ביום טוב ואן צריך לומר בשבת ברור שאסור לעשות אפילו לא אוהל הראי לא נחלקו אלא להוסיף רשי מדגיש אוהל הראי זה דווקא הגג מחיצות זה יותר קל שער ראשונים חולקים עליו אבל בכל כל אופן שלא תחשוב שהמחלוקת ביניהם זה לגבי לבנות אוהל הראי ממש לא זה ברור שעשו לא נחלקו המחלוקת לגבי פקק החלון שזה גם בעצם אוהל הראי זה דווקא להוסיף שרבי אליעזר אומר אין מוסיפים ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וחכמים אומרים מוסיפים בשבת ואין צריך לומר ביום טוב מחר נמשיך לדון בעניין מה זה אומר בין כך ובין כך קשור תלוי למה זה מועיל וכדומה בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: