העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף כ כד עמוד ב שורה חמישית מלמעלה אנחנו ממשיכים עם הסוגיה בעמוד א' במשנה בעמוד א' כתוב כל הכלים ניטלים לצורך ושלא לצורך נחלקו רבי ורובה בביאור המשנה רבי סובר כלי שמלכת לתר מטר לטלטל אותו לצורך הכוונה לצורך גופו ש לצורך הכונה לצורך מקומו וכלי שמלאכתו לאיסור מותר רק לצורך גופו אבל לצורך הכלי עצמו כגון מחמה לצל או שהוא לא יגנב זה אין עתר לא בכלי שמלאכתו לאיסור ולא בכלי שמלאכתו להתר רוב סובר שאין לחלק בין לצורך גוף הוי לבין לצורך מקוים הוי ממילא כשאני אומר שהכלים נטלים לצורך אז בכלי שמלכת להתר לצורך הכוונה לצורך גופו ומקומו שלא לצורך הכוונה שלא לצורכו של האדם אלא לצורך הכלי דהיינו מחמה לצל או שלא יגנב הכלי בכלי שמלאכתו לאיסור אני מתיר לצורך שהכוונה לצורר גופו ומקומו אבל שלא לצורר מחמ הו לצל לא וכעת אומרת המשנה גם רב סובר כשיטת רובה ואב רב סובר לו לוד רובה אחר כך נביא קושיה על זה ממקום אחר שמשמ שרב לא סובר כך ונשב ואף רב סוב לא לוד רובה דומר מר מעדר שזה כלי שמלכת לאיסור שלא יגנב אם הוא רוצה לטלטל מעדר כדי שלא יגנב זהו טלטול שלא ילה צורך ואסו זה כלי שמלכת לאיסור אסור לטטר אותו שלא י צורך דהיינו כדי שלא יגנב שזה לא צורך האדם אלא צורך הכלי תימה שלא יגנב אבל לצורך גופו ו לצורך מקומו מותר הרי לפי רבי אסור לצורך מקוים ב בכלי שמלכת ליסו בהכרח שרב סובר כשיטת רובה שכלי שמכת יסור מותר גם לצורך גופו גם לצורך מקומ הני שואלת הגמרא וורב קנה אקלה לביר הרי היה מעשה עם רב שרב קנה הגיע לביתו ואמר אסולי שוט לקנה אמר רב תביאו לרב קנה מצודה כדי שוכל לשבת עליה סיבלי לב לממר למה רב הדגיש תביאו את המצודה כלי שמלכת לאיסור כדי שרב קני יוכל לשבת לו לממר דדבר שמלכת לאיסור ך גון לצורך מקולו האם הוא לא בא להדגיש אני אומר לכם להביא את המצודה ומותר כיוון שזה לצורך גופו ולא סתם לצורך מקומו ואם כן ממה שמ שרב סובר כרבי שהתירו רק לצר גופו אומרת הגמרא וכי אומר להו שקולו שוט מקמי קנה מיישבת הגמרא בשני אופנים את המעשה עם רב או שהוא אמר שקול שו מקמי קנה החדר פה מאוד צפוף הגיע לנו אורח כזה חשוב רב קנה תיקחו את המצודה מכאן ואם כן זה בעצם לצורך קומוי אין לך רעיה יותר טובה מזה שרב סובר כרוב שמותר לטלטל כלי שמלכת לאסו מצודה לצורך מק צריך את המקום שלו כדי שיהיה מקום בחדר ובוס אוסו מחמה לצב יתכן ששם זה היה המצודה הייתה מונחת במקום שהיא יכולה להתקלקל והוא רצה לטלטל אותה למקום אחר לצל וממילא לכן רב בא ואמר אני לא אומר לכם תיקחו את המצודה כדי שהיא לא תתקלקל כי זה דבר שאסור כלי שמלכת שלא לצורך כמו שרובי הסביר דינו מחמה לצל זה אסור אני אומר לכם תיקחו את המצודה כדי שרב קנה יוכל לשבת על זה ואם כן זה הסיבה שהוא הדגיש כדי שישב על זה לא לאפוק לצורך מקומו אלא לאפוקי מחמה לצל שלא יחשבו שהסיבה שהוא טיטל אותה זה בגלל חמו לצל מביאה הגמרא מיסה נוסף ר מורי ברוכל אבלי ה בס ושמשה היה לו מזרונים שעשויים מלבד והם היו בשמש והשמש הורסת אותם אוס גמי דורו אומר לי מה הוא טלטולי האם אני יכול לטל את זה לצל כדי שהם לא יהרסו אומר לי שורי אמר לו מורי ברוכל איס לי אח רינה מותר לך לטלטל אותם לצורך לישון עליהם אומר לו אבל יש לי מזרונים אחרים אומר לו חוזה לא אורחים יש לך אורכים הם רואים לאורחים שלך יש לינל אורכים יש לי מזרונים אחרים גם בשביל האורכים אומ גוסו דקר בסיר לוך אני סובר כש שת רוה אני רוב אני רובה סובר שמותר לטלטל את זה לצורר גופו מקומו וממילא לכן יהיה מותר לטל את זה אבל אתה שאתה הולך פה סביב סביב ואומר לי שאתה לא צריך את זה אם כן אתה סובר כמו רבי שסובר שלצורך מקו אסור ממילא לכולל משורי לדידו אסיר אני מתיר את זה אבל אתה שאתה מצהיר שאתה סובר כמו רבי אז יהיה לך אסור כיוון שרבי סובר ש כלי שמלכת לתר אסור לטלטל אותו מחם או לצל אבל אני רובה סובר שמותר גם מחמ או לצל רציתי להביא לך דרך להשתמש במזרונים ואז ממילא יהיה מותר כי זה לצרך גופ אוי ואז ודאי יהיה מותר גם לפי רבי אבל אתה עונה לי על האפשרויות האלה שאתה לא צריך אותם זאת אומרת שאתה סובר כמו רבי שרק אם צריך אותם מותר לטלטל את הכלי שמלכת לתר את המזרונים האלו אז אתה אל תטלטל אני אישית סובר שלצורך מחם או לצל גם מותר בכלי שמלכת להתר כמו במזרונים אמר רבי אבי אמר רב חי ברשי אמר רב מכבדות של מלסה מותר לתלן בשבת מטטה שעשו עם מי בדים של לבד מותר לתל אותם בשבת כיוון שהייעוד שלהם היה לנקות איתם את השולחן וזה כלי שמלכת להתר אבל של תמרה לא אבל מכבדות מטטה שעשוי מתמר מענפים קשים שהיו מכבדים ם זה את הרצפה של הבית והרצפה שלהם הייתה עשוייה מעפר ממילא יש חשד בפסיק ריש בוודאות שהוא ישווה גומות ולהשוות גומות בבית זה מלוח של בונה אז אסור רב לוזר אומר אף של תמרה גם של תמרה וכעת הגמרא תבאר מהיא שיטת רב לוז במה הסינ א לצורך גוף א צורך מקווי אם כשאנחנו מדברים לטלטל את המתה זה לא צורך גוף להשתמש במתה בו מרב של תמרה לא האם רב יסבור שכלי שמלתי לאיסור כמו מתתה של רצפה אומנם אסור להשתמש איתו צפה אבל אם זה לצורר גוף או לצר דבר המותר אז רב יגיד שאסור לא יתכן וה רב כרוב אסביר אלי הראינו כ שהוא סובל כשיטת רובה שמותר לצורך גופו ולצורך מקומו אלא מחמה לצל כנראה שהטלת שמה היה מחמה לצל כדי שלא יהרס המטה ולכן רב אמר שב מטטה שהוא מלכת לאיסור אסור אז אם כך באולמי ר בלוז אף של תמרה הבלוז יבוא ויתיר גם מחמה לצ ו מצינו שיטה ש בכלי שח לאיסור גם בשביל הצלת הכלי מחמה לצל אומרת הגמרא לאו מחמה לצל א וכן אומר בלזור צריך לתקן את לשון הבריה שגם רבי לוזו סובר שאסור לטלטל מתתה של תמרה כיוון שזה מחו לצל וכ שמלכת לאיסור לצורך הכלי ולא לצורך האדם אומרת המשני כל הקלים הניטו בשבו שברי טולי ו ובלבד שעושין מעין מלוחה המשנה הגמרא תבאר האם מדובר בכלי שנשבר בשבת או שנשבר לני שבת אבל מה שכתוב כאן שאדם יש לו כלי ואת זה נשבר כעת יש לו את שברי הכלי שברי הכלי לכאורה מוקצן הם לא כלים בכל אופן אם אפשר לעשות מהן מין מלוחה יש איזשהו שימוש שאפשר לעשות בשברי הכלי הם לא מוקצן ואפשר לטלטל אותם מביאה הגמרא דוגמה לכך שברי רבה לכסות בהן את פי החבית יש לו קערה שהתנפצה כעת הוא יכול לקחת חתיכה מהקערה ולכסות עם זה חבית שברי זכוכית לכסות מהן את פי הפח שברי זכוכית שהם חומר יקר יותר אז גם בחתיכות קטנות גם כן עדיין יש אזה חשיבות שאנשים משתמשים בזה לכסות בזה פי הפח שזה קד קטן גם כן נחשב מעין מלוכ ומותר בטלטול רבי יהוד אמר בלבד ש עושים מעין מלח רבי יהודה סובר שלא מספיק סתם שהשבר ראוים לאיזשהו מלוכה אלא צריך שזה יהיה מעין המלוכה שהייעוד של הכלי היה גם כן דוגמה לכך שברי הרבה לא מספיק כדי לכסות בהם חבית אלא ל לתוכן מקפה מקפה זה מין תבשיל כמו מים וקמח משהו ניצוק הוא רוצה הוא יכול להשים בתוכו בתוך השבר אם ה זה ראוי לשים בתוכו מקפה אז זה כאין הקערה כאין השימוש הראשוני שהיה לו ממילא השבר כלי הזה עדיין יש לו שם של עתר לטלטול ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן זכוכית שה קטן יותר אם אפשר לצוק לתוכה עדיין שמן אפשר לטלטל אז אם כן ן מחלוקת נקם סובר שכל מלאכה שהיא אם השברי כלי ראויים לכך מותר בטלטול הביס רק אם זה מלוכה מין המלוכה הראשונה אמביד אומר שמואל מחלוקת שנשברו מערב שבת המחלוקת של המשנה מדברת באופן שנשברו לפני שבת נמר סו מין מלאכתו אין מין מלו חסלו צריך דווקא רביד סובר מעין המלאכה הראשונה אבל לא סתם מלאכה חדשה כלומר כמו הדוגמה שתן קמי הביא לקחת קערה שברי קערה ולהגיד שהם ראויים ולא אסורים במוקצה כיוון שהם ראויים לכיסוי החבית ומר סוב אפילו מין מלוכה חרס תנכ סוברים שכל מלאכה שהיא גם טובה אם אפשר להשתמש בשבר כלי אבל נשברו בשבס דברי הקל מוטוריים אז זה הכל שנשבר מערב שבת אז ממילא אני אומר כיוון שמערב שבת זה שבר כלי צריך שיהיה מיוחד ומיועד לאיזשהו כלי לאיזשהו שימוש אחר ונחלקו באיזה שימוש מספיק אבל אם זה נשבר בשבת אז בערב שבת בין מושס החתיכות האלו היו חלק מהכלי היו מותרים בטלטול כיוון שהם היו מותרים בטלטול בערב שבת אז ממילא בשבת ה מותרין או אילו מוכים לגה באבין מותר מספיק כל מלאכה שהיא ברגע שזה שבר כלי שבערב שבת עדיין ה קלי שלם מותר בטלטול מיסב רב זטרו שואל רב זטרו על דברי שמואל מסיקים בכלים ואין מסיקים בשבי כלים כך ראינו משנה שאומרת שאסור להסיק ביום טוב שמותר להשיג את התנור והוא צריך עצים לצורך התנור אין לו עצים הוא רוצה להשים כלים בתוכם אין לו בעיה אבל שברי כלים שהם מוקצה אסו די נשברו אימס א נשברו מערב יום טוב עצים בעל מנינו אם הם נשברו בערב יום טוב זה הרי לכאורה עצים ואם כן כיוון שנכנס יום טוב לא היה לזה שם של כלי ודאי שיהיה מותר בטלטול אל ליו ביום טוב מדובר שהם נשברו ביום טוב עצמו וקטונים מסיקין וקלין ואין מסקין ושברי אז אם כן רואים מהמשנה שגם כש נשברו ביום טוב עצמו למרות שבערב יום טוב היה לזה שם של כלי וזה היה כלי והיה מותר בטלטול כעת שזה נשבר כתוב במשנה שאסור להשיג בשברי כלים זה מוקצה אז איך הטה שמואל אומר שאם זה נשבר בשבת אז זה כבר לא זה כבר לא מוקצה כיוון שבערב שבת זה היה כלי אלא היא תמר או כי תמר א צריך לשנות את דברי שמואל איך שהוא מעמיד את המחלוקת של המשנה כך כוונתו הייתה לומר אומר אביהוד אומר שמואל מחלוקת שנשברו בשבת דמר סוב מוכ ומר סוב נולדו המחלוקת של תנ קמה ורב יהודה שראיינו במשנה אם צריך מעין המלוכה או לא זה דווקא באופן שנשברו בשבת עצמה ורבי יהודה סובר שכמו שהוא חולק בכל אלחו שבס ומחמיר הוא סובר גם את המושג נולד ברגע שהכלי הזה לא ראוי לשימוש שהיה בו קודם ולא מעין השימוש שהיה קודם אלא משהו חדש כעת זה נחשב נולד זה יצירה חדשה יצירה חדשה זה דבר שאסור בשבת ולכן אומר רב יודה אם זה מן המלוכה ראשונה זה לא יצירה חדשה אבל אם אתה רוצה לקחת שבר של קערה ולכסות עם זה חבית ואתה אומר מותר לי לטלטל את זה כי זה ראוי לי לחסות חבית בערב שבת הרי לא חלמת להשתמש עם זה לכסות חבית אז זה נקרא נולד נולד זה מוקצה בשבת אבל ת נקמה לא סובר את המושג נולד ולכן מספיק לו כל שימוש שהוא גם שימוש חדש עדיין כיוון שזה ראוי למשהו אפשר להשתמש עם זה בשבת וזה לא מוקצה וממילא לכן הוא מתחיל לטלטל על ידי כל שימוש מחלוקת שנשברו בשבת דמס מונו ומדו אבל מערב שבס ד מטורי אם השבר היה עוד לפני שבת אז לכול יהיה מותר אויל ווכ למלחמ בדום כיוון שאז אין נולד נולד זה דווקא בדבר שהתחדש בשבת עצמו אבל אם זה דבר שתחדש עוד לפני השבת כשנכנסה שבת כבר הקערה הזאת היייתה מצת ושיו היה פה את השברים והשברים האלה ראויים לכיסוי החבית ממילא זה קיבל שם של כיסוי לחבית וממילא זה נחשב לדבר שהוא לא מוקצה ולכן יהיה מותר לטל אותו גם לפי רב יהודה אם זה היה נשבר מערב שבת אז אם כן מסקנת הגמרה שהמשנה שהביאה המחלוקת האם צריך מעין מלוכ רישו או לא זה הכל בשבר בשבת האם יש פה נולד או לא אבל בערב שבת אין פה בעיה שנולד ומספיק כל מלאכה שההיא תחד מביאה הגמרא כעת שלוש בריסס שלכאורה סוטרות עצמם בנושא שהזכרנו לגבי העסקת כלים ביום טב תני אחד מסיקים בכלים ואין מסיקים בשברי כלים זה בריסה שהזכרנו ותני אדו כשם שמעסיקים בכלים כך מסיקים בשברי כלים מותר גם בשברי כלים ביום טוב להכניס אותם לתנור ולהסיק את התנור ותני ידו אין מסיקים לא בכלים ולא בשברי כלים אומרת הגמרא זה מחלקת סטנים וכל בריס שיטה אחרת או רבי יוד שהוא מחמיר תמיד באלכס מוקצה וממ אלה הוא סובר נולד לכן הוא סובר שגם אסור להשיק גם לא בכלים וגם לא בשברי כלים זאת אומרת סליחה זה הולך עלי בד רב יודה מה שכתוב שמשיקים בכלים ואיין מסיקים בשברי כלים הזה לך לבד רבי יהודי כלים עצמם מותרים בטלטול אתה רוצה לשרוף אותם שים אותם באש אבל שברי כלים זה נולד זה מוקצה או רבי שמעון שהוא לא סובר את המושג נולד אז מותר גם בכלים וגם בשברי כלים או רב נכ מה שכתוב שאסור אפילו בכלים זה שיטת הבני חמי שהוא סובר שמותר לטלטל את הכלי אך ורק לצורך היהוד המקורי שלו ם אלה כלים לא מיועדים לעסקה בתנור זה שהוא החליט לשרוף אותם עכשיו הוא משנה מהיו שלהם אומר הבני חמא אסור לטלטל את זה לצורך משהו אחר ממשיכה הגמרא מה דוגמה נוספת הלכה נוספת באלכס מורץ אומר רב נחמן אני לבני דשת מבניו אדם סיים בנייה נשארו לו שריות של בלוקים שם בלוק שם לבנה שם לבנה שורי טלטולי נכון עד עכשיו זה היה מיועד לבנייה זה היה מוקצה מחמת חסרון כיס כי האדם היה מקפיד על זה שלא יתקלקל שזה ישאר ישר ישאר טוב תקין לבנייה אבל השאריות האלו אחרי שסיים בנייה הוא מיחד אותם לישיבה שישבו על זה בינתיים ינוחו ולכן מותר לטלטל אותם כוזו למסג עלהו זה ראוי לשבת עליהם שגינו אבל אם הוא סידר אותם בערמה פה אני כבר מבין שיש לו פה איזה תוכניות איתם כנראה שהוא הולך לבנות במקום אחר והוא הולך לקחת איתו את כל הלבנים שנשארו לו אז וד הקצינו אז ממילא הוא מגלה בדעתו שעדיין יש לו תוכניות על זה והוא משאיר את זה בתורת מוקצה של לבנה שמוקצה מחמס סנ קיס ואסור לטלטל את זה אומר רב נחמן אומר שמואל חרס קטנה מותר לטלטל בחצר אבל בכרמלית לא אנחנו ראינו שחתי של חרס מותרות בטלטול כיוון שהם ראויות לכסות בהם את הכלים אומר שמואל חידוש כל מה שאני אומר שמותר ככיוון שזה רא לצורך משהו זה דווקא ם הצורך הזה הוא בר ביצוע במקום שזה נמצא חתיכת חרס כלומר בחצר יש לבן אדם כלים יש לו חביות ממילא אתה אומר לו הנה השבר כלי הזה הוא מיועד והוא יכול לשמש לכיסוי לכלי ללכן יהיה מותר לטלטל אבל בכרמלית לא כרמלית זה כבר ראינו את זה במסכת כמה פעמים שזה רשות שהיא בעצם היא לא כמו רשו ורבים כי הא לא פרוצה לגמרי אין לה תנעים של רשו ורבים אבל אבל היא לא כמו רש יוכית שמוקפת לגמרי חזל אסרו לטלטל שמה ממילא כלים לא מצויים בכאלה מקומות זה כגון צידי רשו סורבי מקומות כאלה שלא עוברים שם הרבה אנשים אז כיוון שאין שם כהילים ממילא חתיכות חרס לא יבואו לידי ביצוע של כיסוי הכלי לכן זה נשאר מוקצה ורב נחמן דדי ומה זה רב נחמן הביא בשם שמואל אבל הרב נחמן עצמו חולק על זה ואומר אפילו בקרמס אבל ברשו רבים לו גם בקרמל יהיה מותר לטלטל את החתיכות חרס האלה ולמה לא בשביל כיסוי הכלי אלא בשביל רוק כיוון שאנשים יושבים בצידי שסורב משזה כרמליס או כל מיני מקומות אחרים שיש להם דין של קרמליז ומדברים ויש להם רוק ממילא הם צריכים איזשהו חתיכה לכסות את הרוק על הרצפה אז משתמשים בחתיכות חרץ יש זה שימוש ולכן מותר לטלטל את זה אבל ברשו רבים שם אנשים לא מתעכבים זה דרך הילוך של אנשים ממילא שמה אין בזה צורך ולכן זה ישה מוקצה ורובה אומר אפילו בשס רובה שיטה שלישית חולק ואומר אפילו מש סרבי ולמה כיוון שרובה אומר מה להו מה ליסום ברגע שאתה אומר שהכלי הזה ראוי למשהו הוא לא מוקצה אז אני לא צריך שבאופן הזה יהיה פה כלי צמוד לכיסוי הזה אם הוא ראוי לכיסוי חבית גם אם אין לו חבית פה ליד עדיין זה לא מוקצה ואז דרובל דרוז בריתק מויזה מבי הגמורה מיסה עם השיטה הזאת של רובה שרואים שההוא כך נהג לשיווי שלמרות שהכלי נמצא ברשו ורבים השבר כלי נמצא ברשו ורבים ושם אין לא רוק ולא כלים אבל סוף סוף יש לזה שם של דבר שראוי לשימוש וממילא זה לא מקבל שם של מוקצה רובה הלך פעם בריתק ד מחוזה ברחובות מויזה התוו מסני תינה הנעליים שלו התמלאו בתית אוס שמי הגיע השמש שלו שוקל חספ וקום מחפר לי לקח חתיכת חרס מהרצפה וקינח את נעלו רומ רבון קלי התלמיד חומים שהקיפו את רוב אמרו לו שבס צעקו עליו אומר בא רוב להגנתו ואמר לא מסדו גמיר לא רק שאתם לא יודעים מה מותר ומה אסור מגמר נ מגמר אתם גם מנסים ללמד את הטעות שלכם לאחרים אילו בחצר אבוי מי לא היה חזיה לחסוי במונה הרי אם זה היה עכשיו הסיטואציה הזאת בחצר הייתם מסכימים שזה לא מוקצה כיוון שיש פה כלים אפשר לחסות עם זה את הכלים ממילא כמו שזה ראוי בחצר לשימוש אנמי חז לדידי אז זה גם ראוי בכל מקום אחר וממילא הנה אני יכול להשתמש עם זה וזה לא מוקצה כמו ששם זה לא מקבל שום מוקצה כך גם במקומות אחרים ולכן גם ברשות רבים יהיה מותר להשתמש עם זה לקנח את נעלו אומר רב יהוד אמר שמואל בגופת חבית שנחתה מותר לטלטל בשבת אדם יש לו מגופת חבית זה כיסוי שהוא עושים אותו מיוחד לחבית לפי הגודל של החבית התרסקה החבית כעת נשאר לו הגופה מותר לטלטל בשבת את המגובה ולמה ככיוון שזה ראוי לחסות עם זה כלים אחרים אונם לא חבית כיוון שזה בדיוק לגודל של החבית אבל לא יכול להשתמש עם זה לכלים אחרים שהם כן יכולים להתאים לו תן נה מוכי מגופה שנחצה היא ושבריה מותר לטלטל בשבת גם את שברי החבית וגם את הגופה עצמה מותר לטלטל ולא ספות ממנה שבר לכסות בה את הכלי אבל מסיים את הביסה שיזהר מאוד כשההוא לוקח את החתיכת שבר של החרס לפעמים יש איזה שפיץ שמפריע לו הוא רוצה לכסות את הכלי ויש איזה שפיץ שזה לא נותן לכסות אותו זה לא נכנס שמה בכלי או לסמוך בקרי המיטה הוא רוצה לשים את זה תחת רגל המיטה ויש שם איזשהו צורה שהוא רק ישבור טיפה חדירת חרס זה כבר יתאים לו שם אסור לו לא ישבור לא יספו ממנה שבר ולמה אומר רשי כי על ידי זה הוא משווה את זה לכלי והוא עובר על מקה בפטיש הוא משלים את המלאכה של החתיכה הזאת שהיא תהיה ראוייה לכן שלא יעשה איזשהו שבירה מזה ואם זרוק או באש פה מסיימת הברייה הלכה מעניינת אם הוא זרק את החתיכת חרס הזאת באשפה נגמר אסור יהיה אסור לו להשתמש בחתיכת חרס הזאת על ההלכה הזאת האחרונה שהביסה סיימה כעת הגמרא תדון מתקיף לו רב פופה אלא מהתה זוריק לגלי מוכנ מד אסור אתה אמרת שחתכת רס הזאת ראוייה לשימושים ממילא לא מוקצה מה אכפת לי שהאדם הזה בא וזרק את החתיכה הזאת לפח אדם יזרוק חליפה גלימה לפח תגיד שזה מוקצה בגלל זה ודאי שלא אז אם זה ראוי זה ראוי מה מעשיו משנות את המציאות האם זה מוקצה או לא אלא אומר ר פופה צריך לומר ככה לא שהוא זרק את זה בשבת אם זרוק או מבעוד וים לאשפה אסור ועל זה מסביר דובס שזה כבר כן מובן שזה שונה מלימה כיוון ש סוף סוף זה לא היה מוכן מבעוד יום לשימושים של כיסויי כלים וזה דבר שהרבה אנשים כן מבטלים את דעתם כן מבטלים את זה וזורקים את זה זה לא כמו גלימה שהיא כלי לכל דבר ממילא בכזה מקום אם הוא גילה בעוד יום שזה הולך לזרוק את זה והוא מקצה את זה מדעתו פה כבר היא תהיה אסורה ויהיה לזה דין של מוקצה אז אם כן ראינו כאן לגבי רב שהוא סובר כמו רובה שטל טול וכלי שמלכת לאסו מותר רק לצורך גופ מקו אבל לא מחמ הו לצל והתירו גם לצורך מקוי מוי לא כמו רבה שהתיר רק לצורך גופו שאלנו ממיסה של רב שהוא אמר להביא מצודה הוא הדגיש שזה לצורך גופ או לשבת על זה וש בשני דרכים אמרנו שמתה של מ מתתה שמיועד לרצפה הוא כלי שמלכת לאיסור וממילא יהיה אסור לטלטל אותו סתם רק לצורר גופ הוי ומקומו וגם לוזו שהיה מה שמע בברצ שהוא חולק צריך לתקן ולומר שהוא גם מודה שזה אסור המשנה הביאה שכל הכלים מותר לטלטל אותם יחד עם השברים שלהם ולפי נקמה מספיק שהשבר ראויים לכל מלוח אשי לפי רבי יודה דווקא הם ראוים למין מלוו ראשינו שמואל רצה לומר לפי אב מנ הבנו בדברי שמואל שהוא מעמיד את המחלוקת באופן שזה נשבר מערב שבת אבל אם זה בשבת אז כיוון שבין השמשות זה היה ראוי ככלי זה היה חלק מהכלי אז לכן יהיה מותר לכול אלמה הגמרא שאלה עליו והסבירה את דבריו להפך אם זה נשבר בשבת על זה המחלוקת האם יש פה נולד ברגע שזה שימוש חדש או לא רבי סובר יש פה נולד ולכן צריך שיהיה מאין השימוש הראשון שעז זה לא נחשב לנולד אבל אם זה נשבר מערב יוםטוב לכולם יהיה מוזר הבנו שלוש בריסס ושבנו שזה מחלוקת רב יוד רב שימן ורב נחמיה האם מותר להשיג בכלים ו בשברי כלים ואמרנו שלבנים עם סוף הבנייה מותר לשבת עליהם אלא אם כן הוא סידר אותם שאז זה מראה שהוא רוצה לשמור אותם לבנייה אחרת חרס קטנה אז הבאנו שלוש שיטות לפי שמואל מותר בחצר אסור כרמליס לפי רב נחמן מותר גם קרמלי כיוון שאמנם כילים אין שם קר מליס אבל רוק יש יש מה לעשות עם השברי חרס לפי רוב מותר בכל מקום כיוון שזה לא משנה כעת במקום שנמצא החתיכה הזאת אם זה ראוי במקום אחד אז זה יורד מזה ש מוקצה וזה ראוי לשימוש בכל מקום הבאנו את המיס עם רובה שבאמת השמ שלו קינח מרגלו את התית על ידי החתיכת חרס למרות זה היה ברשו רבים ואמרנו במופת חבית אם נשברה החבית מותר לה להשתמש במופע ובשבי החבית אבל שלא יתקן אותה שישבור ממנה חתיכה כדי שא תהיה ראוייה כי אז הזה מקה בפטיש ואם הוא זרק אותה באשפה היא אסורה ורב פופה ימד שהוא זרק אותה מבעוד יון שאז זה שונה מגלי וזה מקבל שם של מוקצה כיוון ש שנכנס שבת זה כבר היה באשפה אז הוא יראה שאין בדעתו להשתמש בשברי חרס האלו ולכן זה [מוזיקה] מוקצה א
לצפיה בתכנים נוספים: