העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכד עמוד א

[מוזיקה] דף קכד עמוד א מצוות התשובה שהיא מצווה על כל אחד מישראל לחזור בתשובה להתוודות לפני הקדוש ברוך הוא על כל ובנותיו היא ככל המצוות וצריכה להעשות בשמחה כמו כל המצוות שבתורה ועוד יותר מכך מצוות התשובה צריכה לעשות בכפל כפליים בשמחה ולכאורה מדוע והרי אתה עומד ומתוודה על חטאים עוונות שים על כל מיני דברים שמרד שעשינו שלא קשורה איך נכנס לכאן שמחה בכלל אבל ההסבר הפשוט ועוד מובא בקדמת משל למלך שסבל מתולעים במאים לא עלינו ולא על אף אחד מישראל הכאבים היו קשים מנסו לאחר שייצאו התולעים המלך הסתכל על אותם תולים מאוסים וכל כך שמח אמר עד עכשיו הם היו בתוך מאי בני ועכשיו הם בחוץ כך נראית התשובה ככה גם בן אדם עד עכשיו הוא היה באמת נמצא בתוכו כל הקים מלא צוה כל העוונות כל הכתמים כל הפגמים והנה עכשיו הוא מפנה אותם כמו שאדם שמח על כל נזק אקולוגי סביבתי כל נזק תברואתי שיש בסביבתו והוא מפנה אותו ומתמלא שמחה כך גם הקדוש ברוך הוא וגם אנחנו צריכים להיות מלאים שמחה כשאנחנו מפנים מעלינו את המסע הכבד הזה את הזוהמה את כל חלאת העוונות שנמצאת על ראשינו את הדבר הזה אנחנו רואים גם בהקשר לעמוד שלנו לגבי גרף של ראי בשבת התירו לטלטל כל דבר מאוס תרו לטלטל ולהעביר את זה מעל פניך ולכאורה למה אין בזה זה לא כלי זה לא לא ראוי לתשמיש למה שתראו לי לטלטל אם זה טישו משומש אם זה קליפת בננה כל דבר כזה כי צועה וכדומה ויותר מכך אומרים האחרונים גם מפגעים תברואתיים רוחניים זאת אומרת עיתונים חילוניים וכדומה כל מיני דברים כאלה גם כן מותר לטלטלם בשבת ומדין גרף של רעי כי שוב כך כתוב במפרשים כפי שאמרנו זה גורם שמחה לאדם משום כבוד הבריות התירו לטלטל את הגרף של ראי עצם השמחה הזו בפינוי כמו שאמרנו לגבי העבירות ש תפנים מהבן אדם זה שמחה גדולה ולכן בשבת התירו מפני כבוד הבריות גם לטלטל גרף של רעי אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכד עמוד א גלוסטרא אתמול ראינו ארבע ברייתות שבהם הגיע רבי אלעזר ואמר דע לך כפי שראיינו אתמול ונעסוק בזה גם היום היה שלבים מסויימים בענייני טלטול הכילים בשבת בהתחלה עם ישראל היו מאוד פרוצים בעניין טלטלו כילים בשבת ראינו היו דורכים גיתות מכניסים לירושלים שקי תבואה וכדומה הגיע נחמייה בן חכליה אמר דבר ראשון בונה הדקת חגורה אסור לטלטל כלום לאט לאט פתחו והתירו כשראו שהעניינים מתייצבים ועסק בשליטה התירו לפי מדרג כפי שראינו מחלוקת רבא ורבה מה בדיוק ואיך בדיוק אבל לאט לאט התירו יותר ויותר הגיע אתמו רבי אלעזר עם ארבע ברייתות ואמר אני מביא לך ארבע ברייתות שבהם כתוב שאסור לטלטל כל מיני כהילים חלקם שמלאכתם להתר חלקם שמלאכתם לאיסור אבל באופנים שראיינו שכן מותר לטלטל ובבית הות האלה כתבו שאסור למה כי זה היה קודם התרת הקהלים בעצם באותם ימים שעדיין הייה אסור לטלטל כלום אז זה נשנה הבאנו אתמול כבר שניים מהם והיום נביא עוד שניים מהמהם והגמרא מפרטת השם קוד של הבריתה השלישית הייתה גלוסטר ה דתנן מביאה הגמרא את הברייתא דתנן נגר שיש בראשו גלוסטר נגר זה בעצם הבריח מוט עץ או מוט ברזל שאותו אני נועץ בחור במפתן הדלת ועל ידי כך אני נועל את הדלת הנגר הזה אבל יש בראשו גלוסטר זאת אומרת הראש שלו עבה יותר יש בו כמין כדור כזה הוא מיועד לכתישה לדיחוי של שומים ווזה בעצם הוכיח לי שזה לא חלק אינטגרלי מהבניין זה כלי שנועד לתשמיש כרגע אני משתמש בו לנעילה אני יכול לשלוף אותו ולהשתמש בו לדוח שומים וכדומה ולכן אומרת הגמרה מותר לי לטלטל אותו בשבת אבל באיזה צורה רבי יהושע אומר אם אני רוצה עכשיו לנעול באזה דלת אחרת לא את אותו שער אלא שער אחר אומר שמטה מן פתח זה וטולה בחברו בשבת זאת אומרת מותר לי לטלטל את זה אבל לא בצורה רגילה רק בצורה של גרירה שזה יגרר על גבי הקרקע ואילו רבי טרפון אומר הרי הוא ככל הכילים הוא מטלטל בחצר מותר לטלטל אותו דרכו כדין כל כלי לצורך גופו מקומו וכדומה בכל אופן מדברי רבי טרפו מדברי רבי יהושע אני רואה שעל אף בוא נמר וזה כלי שמלאכתו לאיסור כי אתה משתמש בו לדישה וכתישה אבל עדיין לצורך גופו אמור להיות מותר כפי שראינו וכאן כתוב שאסור ולכן אומר רבי אליעזר זה נשנה קודם מטרת הכלים והביתה הרביעית שם הקוד שלה הוא מדוחה מדוחה אומרת הגמרא עד המרן ראינו את זה בעמוד הקודם ראינו את זה גם קודם מדוחה שיש בתוכה שום מותר לטלטלה בשבת כי בטלה הגב השום ושאין תוכה שום על אף שאני רוצה אותה למלאכת היתר כתוב בבריתה אסור לטלטלה בשבת אם כן שוב אני רואה כלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו שוב אני נתקל בכך שכיום מותר הרי אז כנראה שזה נשנא קודם מטרת הכלים דוחה הגמרא ואומרת ממש לא בוא ואסביר לך את כל ארבעת הברייתות שתקפו גם עד עצם היום הזה גם לאחר שהגענו ופתחנו והקנו לטלטל בשבת בכל אופן ארבעת הברייתות האלה עומדים על מקומם ויאשרו כל אחד במקומו מה שהוא עשה לטלטל בשבת מסבירה הגמרא אמר רבא ממה הי מי אמר לך שבאמת זה היה קודם התרת הכלים דילמה לעולם אי מלאך אני באמת אומר לך לאחר התרת כלים נשנו והביתה הראשונה שראיינו אתמול קנים טם המי הקנים האלה של לחם הפנים שאני וסר לך לסדר אותם בשבת אתה יודע מה הסיבה כי אין צורך משום יפו שכל מה ששמים את הקנים כמו שהסברנו אתמול זה כדי שיהיה זרימת אוויר רציפה בין הלחמים וזה לא תפש אתה שם את זה בשבת בבוקר עד שבת בלי עד מוצאי שבת זה לא תפש אין צורך לשים את הכלים ולכן אני אומר לך אל תשתמש בקנים הללו תחכה למוצאי שבת ואז תשים אותם באיי פורטה בכזה קצת זמן לא מפש זה לא תפש ולכן תחכה הבריתה השנייה של מקלות שגם אותה ראינו אתמול שבעצם היה מתקנים להפשטת הבהמות בהר הבית בבית המקדש אבל בערב פסח לא היה מספיק ולכן היו משתמשים במקלות ואומרת הגמרא ביום טוב ש בערב פסח שכל להיות בשבת לא משתמשים במקלות אלא עושים אתתקן מאולתר יותר ידו על כטב חברו ויד ברו על כתפו וככה היו מפשיטים בעצם אנו רואים שאסור להשתמש במקלות אומרת הגמרא פשוט מאוד כי יש פתרון שוב לא צריך אפשר כי רבי אלעזר כמו שאמרנו אתה טולה את הפסח כמו שאמרנו המתקן המאולתר הזה יד על כתף יד על כתף וכך מפשיט אין צורך כשאין צורך אני לא אומר לך טלטל רק שיש צורך אז התרנו ממשיכה הגמרא ואומרת גלוסטר הברייתא שראיינו כאן לגבי נגר שיש בראשו גלוסטרא שנחלקו רבי טרפון ורבי יהושע אם מטלטלים את אותו נגר בחצר בשבת והבנו שפשוט הטעם שלא מטלטלים כי זה נשנה קודם התרת כלים ממש לא אומרת הגמרא כדי רבי יניא דמה רבי יני מדובר כאן בחצר שאינה מעורבת הסכינה עד עכשיו הבנו מדובר בחצר שעשו עירוב כמו שדיברנו כבר כל בני החצר כל בני הבתים שפתוחים לאותה חצר ישתתפו יחד ירבו יחד בפת ולכן החצר נחשבת של כולם ומותר לכולם לטלטל ואם כן הבנו שרבי טרפ שרבי יהושע שאוסר כנראה זה נשנ קודם קודם התרת הכלים אומרת הגמרא ממש לא כמו אבי יניא מדובר בחצר שלא ירבו בה חצר שלא ירבו בה אסור לטלטל כלי מהבית לחצר רק מה שהיה בחצר בערב שבת מותר לטלטל וכאן הם חולקים האם מה שהיה על מפתן הדלת כמו אותו נגר שנמצא על מפתן הדלת האם הוא נחשב כ בבית ואסור לטלטלו בחצר או שהוא נחשב כ בחצר ומותר לטלטלו אומרת הגמרא מדובר בחצר שאינה מעורבת הסכינה רבי יהושע סב תוך הפתח כלפנים דמי וממילא אותו נגר נחשב שהוא היה בבית ואם הוא יעביר אותו עכשיו לדלת לשער אחר כדי לנעול אותו וכ מטלטל מן ד בתים בחצר ולכן הוא עוסר אתה מטלטל כלי שאבא בבית בחצר רק בגלל שזה היה במפתן ולא ממש בתוך הבית הוא מתיר לטלטל את זה בכזאת צורה של גרירה בסדר אבל עדיין זה כלי שהיה בבית ואילו רבי טרפון שמתיר הוא סבר תוך הפתח כל החוץ דמי וכאילו אותו נגר היה בחצר ולכן הוא מתיר לטלטל את זה דיה בפשיטות תטלטל כמה שאתה רוצה כי מנה ד חצר בחצר כ מטלטל אתה מטלטל בחצר כלי שהיה בחצר מערב שבת ולכן מותר ואילו הבריתה הרביעית של מדוחה אומרת הגמרא זה שיטת רב נחמייה הי הוא סובר שאין כלי טל אלא לצורך תשמישו אותה מדוחה אסור הרי להשתמש בה לאותו צורך אסור להשתמש בה בשביל לקטוש בה את השום שזה הדרך זה התשמיש התדיר שלה ולכן אסור לטלטל אותה גם לא לצורך גופה או מקומה כפי שסובר הבני חמיה ואם כן ייתכן שכל ארבעת הברייתות הללו נשנו גם לאחר היתר הכלים ובכל אופן כפי שאנו רואים דבר דבור על אופנו כל אחד במקומו ממשיך לדבוק ולומר שאסור לטלטל את אותם כהילים בשבת אומרת המשנה הקדושה שימו לב כל הכהלים ניטלים לצורך ושלא לצורך הגמרא תסביר לנו בדיוק מה נקרא לצורך ומה נקרא שלא לצורך שמותר לטלטלם רב בנחמיה חולק ואומר אין טלים אלא לצורך זה אותו ה בנחמיה שראינו עכשיו הוא סובר שאיין כלי ניטל אלא לצורך תשמישו ומיד הגמרא מגיעה ותסביר לנו כל דבר את המשנה בפרטות מה נקרא לצורך מה נקרא שלא לצורך ומה מתכוון רב בנחמיה לומר אומרת הגמרא מה היא לצורך ומה הי שלא לצורך בוא נסביר את דברי המשנה אנחנו כבר יודעים לפני יומיים שלושה היה לנו מחלוקת בין רבא לרבה מה בדיוק הותר לטלטל בשבת המחלוקת שם מתכתבת בדיוק עם דבריהם פה זה אותה מחלוקת אמר רבם מה שכתוב במשנה לצורך פירושו דבר שמלאכתו להתר לצורך גופו תנ קמה אומר מותר לטלטל מה שהוא אומר שלא לצורך הוא מתכוון דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך התשמיש לצורך גופו אלא לצורך מקומו אבל תנ הקמה בעצם לשיטתו דיבר רק על דבר שמלאכתו להתר על דבר שמלאכתו לאיסור הוא כלל לא דיבר אומר רבא בוא ואני אומר לך ומה הדין בדבר שמלאכתו לאיסור דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אן לצורך מקומו לא זה לא כתוב במשנה אבל כך סובר תנ קמה ואת הרב נחמיה למאמר הוא בא לחלוק על תנ קמה ולומר אפילו דבר שמלאכתו להתר לצורך גופו אין לצורך מקומו לא כך סובר רבא וכך ראינו את דבריו לאל אמר לי רבא מה פתאום לצורך מקומו שלא לצורך קרטלי מה אתה אומר לפי מה שאתה אומר מה שנקמה אומר שלא לצורך הוא מתכוון כלי שמלאכתו לאיסור להתר סליחה לצורך מקומו לא ייתכן שלצורך מקומו אני קורא לו שלא לצורך הרי בסופו של דבר שאני גומר להשתמש עם אותו כלי ש חתו להתר מה תגיד לי להשאיר אותו כאן כי אני לא צריך את זה לצורך גופו ולא להזיז את זה כי אני צריך את מקומו לא ייתכן כך אומר רבא ולכן הוא אומר אלא אמר רבה מה שכתוב לצורך זה דבר שמלאכתו להתר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו שניהם נכללים במילה לצורך כי גם לצורך מקומו נחשב כצורך שלא לצורך פירושו ואפילו מחמה לצל גם זה מותר בדבר שמלאכתו להתר כפי שראיינו כבר את שיטתו לאל ומה ודבר שמלאכתו לאיסור סובר נקמה לצורך גופו לצורך מקומו ין מלחמה לצל לא כמו שראיינו בעצם של דברי רבה אין חילוק כלל בין גופו ומקומו החילוק שכן יש לו זה מלחמה לצל והת הרב נחמיה למאמר ואפילו דבר שמלאכתו להתר לצורך גופו לצורך מקומו אן מחמה לצל ו שימו לב יש כאן בעצם שינוי מהותי גם מה סובר נקמה וגם מה סובר הבני חמיה בעצם יש להם מחלוקת דבר ראשון מה קורה לגבי דבר שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו שלפי רבה אסור ולפי רבה מותר דבר שני מה מה קורה בין חמה לצל ודבר שלישי מה קורה האם רב נחמייה מתיר דבר שמלאכתו להתר לצורך גופו ומקומו או לא לפי רבא משמע בעצם מה שרבא אומר מותר ורק כל הבעיה זה מחמה לצל ואילו רבא יאמר שרם נחמייה סובר שגם דבר שמלאכתו להתר מותר לטלטלו דווקא לצורך תשמישו המיוחד לו לא לצורך גופו לא לצורך מקומו ובטח לא מחמה לצל ממשיכה הגמרא ואומרת מספרת הגמרא יטב ורב ספרא ורב אחה בר אונה ורב אונא בר חנינה ויטו וקאמר הם ישבו וידינו ושאלו לרבא אליבא דרב נחמייה אנ קערות איך מטלטלין סיימנו לאכול איך מותר לי לטלטל הרי אתה אומר לי שדבר שמלאכתו להתר הקערות הללו אסור לטלטלם לצורך מקומם אז זאת אומרת אחרי שסיימתי לאכול אתה תאמר לי רגע זה כבר לא תשמישו המיוחד לו תשאיר את זה על השולחן ואל תטלטל לא יתכן אמר לו רב ספרה אתה יודע למה מותר מיד דעה והגרף של רעי כמו שפתחנו גרף של רעי דבר מלוכלך שנפשו של האדם קצה בו זה לא נעים לו לשעוט בקרבתו מותר לקחת אותו בשבת ואם כן קערות לאחר התשמיש נחשבות כגר של רעי ומותר לסלק אותם מפניך בשבת גם לפי איך שרבא מסביר את דברי הב נחמיה אמר להבא לרבא למר בעצם מביאה הגמרא את אותה שאלה שהבא עצמו שאל את זה את רבא בעצם את נשו העניין את אותו אחד שדיבר על זה את אותו אחד שסובר שכך רב נחמיה אמר שאל אותו למר לכבודו לי דרב נחמייה אקרות אי מטלטלי לה אייך מותר לקחתם אחרי האכילה כפי שהסברנו אנ לו אמר רב סח גמה בעצם לפני שורה בגמרא רב ספרא חברנו כבר תרץ ואמר מי תדעה והגרף של רעי ולכן מותר לסלק את אותם קערות גם לשיטת רב נחמיה איתי והביה לרבה הבייה מקשה על רבה מדוחה אם יש בה שום מטלטלין אותה ואם לו אין מטלטלין אותה שימו לב כתוב כאן במפורש אין מטלטלים אותך לשיטתך כלי שמלאכתו לאיסור מטלטלים לצורך גופו ולצורך מקומו אין אפשרות שלא מטלטלים נה לו פשוט מאוד אח במס קינן מחמה לצל מחמה לצל אז גם אני אומר שאסור לטלטלו כלי שמלאכת לאיסור אין מטלטלין אותו מחמה לצל הו הביא לו שאלה נוספת שגם אותה אנחנו כבר מכירים ושבין בית שמי ובית ילל נחלקים מה קורה האם מותר לקחת את האלי שהוא כלי שמלאכתו לאיסור לקטו שיטים האם מותר לקחתו ביום טוב בשביל לקצב עליו בשר בית הלל מתירן משום שמחת יום טוב אבל ברגע שסיימת את השמחת יום טוב לקצב עליו בשר מודים בית הילל ושבין שאם כבר קצב עליו בשר שאסור לטלטלו שוב כלי שמלאכתו לאיסור אתה רואה במפורש שאסור לטלטלו קשה עליך רבה א נמי ונה רבה מחמה לצל וכפי שאמרתי כלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו מחמה לצל שואלת הגמרא ועד אתנן מביאה הגמרא משנה מסכת ביצה שם כתוב כך אין סומכין את הקדרה בבקת וכן בדלת אסור לקחת בקת חתיכת עץ ולסמוך בה את הקדרה שתעמוד ישר או לסמוך בה את הדלת שלא תנוד על צירה ושואלת הגמרא ואבקת ד ביום טוב דבר שמלאכתו להתר הו מותר לקחת את אותה בקט ולהשיק בה את התנור מותר ביום טוב להשיק את התנור לצורך תבשיל וכדומה ואם כן איך יתכן שעשו לטלטל אותו לדברים אחרים על מה אני רואה מכאן דבר שמלאכתו להתר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו אסור קשה בין על רבא בין על רבה מלאכתו להתר שניהם התירו לטלטל עונה הגמרא פשוט מאוד אתה מהתם אתה יודע מה הסיבה שעשו כיוון ד בשבת דבר שמלאכתו לאיסור הו הבקעת הזו נכון היום ביום טוב היא מותרת אבל בשבת היא דבר שמלאכתו לאיסור ולכן עשרו אותה ביום טוב גזרה יום טוב עד הוא שבת אני לא רוצה שיטלטלו אותה בשבת ולכן אני אומר לך גם ביום טוב אל תטלטל אותה וחית אמה ואם תשאל אותי שבת גופי תשרה זה הדבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו לצורך מקומו שרי תשאל אותי רגע גם בשבת אמור להיות מותר כפי שראיינו לפחות לדברי רבה שדבר שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו בין לצורך מקומו ממש לא אל תשאל אותי את השאלה הזו אנמי לכל זה דווקא איך הדי כתורת כלי עליו אז אני מתחיל לטלטלו לצורך גופו ומקומו בשבת אבל כאן בבקת הזו איך הדלק התורת כלי עליו לא אני ממש לא מתיר לטלטלו בשבת ולכן אני גם גוזר ביום טוב עליו שביום טוב שימו לב זה כלי שמלאכתו לאיסור גם ביום טוב אני עושה לטלטלו לצורך דברים אחרים שואלת הגמרא מה פתאום ומי גזרינן האם גוזרים ביום טוב על דברים שמותרים בשבת סליחה על דברים שאסורים בשבת שבת כבודה במקומה מונח יש דברים שאסורים יום טוב אני מתיר אותם לא גוזרים והתנן משילים פירות דרך הרובה ביום טוב אבל לא בשבת אם מגיע גשם יש לי פירות על הגג פתאום תקדו השמיים בעבים וגשם אז ניתח ארצה אני עולה לגג ביום טוב מותר לי להשיל בעצם להפיל את הפירות דרך הארובה לבית כדי שיהיו מקורים ומכוסים והגשם לא יזיק אותם אני רואה שמותר לעשות דברים ביום טוב שאסורים בשבת שואלת הגמרא רגע ו מי לא גזרינן אתה רוצה להגיד לי שלא גוזרים יום טובת הו שבת והתנן אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד רק הכנת אוכל לצורך יום טוב בלבד זה מה שהתירו כל דבר אחר עשו אם כן אננו רואים שכן גוזרים על טרחה לדוגמה על טלטול לדוגמה כל מה שהזכרנו כאן אמורים כן לגזור על יום טובת הו שבת ואם כן אז עזוב שנייה את כל הדיון הרחב יש לנו כן בעצם שני משניות סותרות משנה שכתוב בה במפורש שמשירים את הפירות דרך הרובה ביום טוב אתה רואה שלא גזו ומשנה שאומרת רק אוכל נפש ועל כל השר גזרו אמר רבי יוסף לא קשיה א רבי אליעזר א רבי יהושע נביא בריתה בוא נראה שרבי אליעזר רבי יהושע נחלקים האם מותר לטרוח ביום טוב בשביל פסד ממון כנראה מי שמתיר לטרוח אומר שלא גזרו מי שעושר אומר שגזרו עטו שבת תניה ראינו את זה כבר לפני כמה ימים אותו ואת בנו אם יש לי בהמה והבן שלה שנפלו יחד לבור בעצם כל ב מה שנפלה לבור ביום טוב מותר לי להביא חילוץ לחלצה כיוון שהיא ראוייה לשחיטה ואכילה ביום טוב הבעייה היא באותו ואת בנו שהתורה וסרת משום מידת רחמנות לשחוט את הבהמה ואת ולדה ביום אחד ולכן אני לא יכול לחלץ את שניהם ולומר אני רוצה לאוכלם כי אי אפשר לאכול אי אפשר לשחט את שניהם באותו יום אז מה הדין אותו ואת בנו שנפלו לבור רבי אליעזר אומר מעלה את הראשון על מנת לשחטו ושחטו זה מותר אין בעיה והשני עושה לו פרנסה במקומו זרוק לו אוכל ללמטה אבל אסור לך להוציאו מן הבור אתה רואה שהוא עוסר לתרו עוסר לטרוח ביום טוב אפילו שיש כאן מקום של חשש הפסד וכדומה הוא עוסר לטרוח כנראה הוא זה שסובר שגוזרים יום טוב עד הוא שבת ואוסרים לטרוח ביום טוב רבי יהושע חולק ואומר כך מעלה את הראשון על מנת לשחטו אני מחלץ את הראשון בעצם ברעיון על מנת לשחוט אותו ולכן מותר לי אבל ואינו שחטו הוא מערים עושה הרמה ואומר רגע אני רוצה לבדוק אולי השני משובח יותר אולי הוא יהיה טוב יותר לשחיטה הוא מעלה את השני ואז רצה זה שוחט רצה זה שוחט הוא בוחר הוא כמובן לא יכול שחות את שניהם אחד מתוכם הוא שוחט ואם כן על ידי הרמה הזו בעצם הוא מרוויח שהוא מציל את שניהם אנו רואים שרבי יהושע מציר לטרוח ביום טוב בשביל הפסד ממון וכנראה אותה משנה שכתוב שם משילים פירות דרך הארובה זה רבי יהושע ואילו אותה משנה שעשרה ואמרה מה פתאום תרכה אשוה ביום טוב התרנו רק אוכל נפש זה שיטת רבי אליעזר שבאמת עוסר לטרוח ביום טוב בגלל הפסד ממון דוחה הגמרא ואומרת ממש לא לא הבנת בכלל מה הם חולקים לאותו ואת בנו יתכן ליישב את המחלוקת ביניהם בעניין אחר לחלוטין ממ מה אתה משווה דילמה אולי עד כאן לא קמה רבי אליעזר אתם לגבי אותו ואת בנו שנפלו לבו זה אפשר לפרנסה אני יכול לדאוג לה לאוכל בבור ויהיה לה שם בסדר גמור פנסיון מלא חמישה כוכבים לא יהיה שום הפסד ממון אבל איך הד לא אפשר לפרנסה ממש לא לדוגמה כאן בפירות שמגיע גשם אם ירד עליהם גשם במעט האחוזים הם נרקבים נפסדים יאמר רבי אליעזר שמותר ואין כל ספק בכך אין מחלוקת הנה המי גם לצד השני עד כאן לא קם רבי יהושע הטם ואפשר בהרמת אתה עושה את זה באמת בצורה שלפחות כלפי חוץ היא נראית הוגנת היא נראית בסדר מותר אבל איך זה לא אפשר בהרמה לא אולי במקום שאתה רשמי עולה לגג עכשיו כדי להפיל את כל הפירות רבי יהושע יחלוק על כך אלא נשאר לנו שוב אי אפשר לומר שזה רבי אליעזר רבי יהושע כי המחלוקת שלהם ה בכלל לגבי דבר אחר אז אם כן יש לנו שני משניות שסדרות זו את זו אין מהר פפא לא קשייה אבית שמאי והבית הילל פשוט בית שמי ובית הילל נחלקים האם מותר לטרוח ביום טוב או לא דתנן בת שם הי אומרים הן מוציאים את הקטן ואת הלולב ספר תורה לרשות הרבים שימו לב עד כדי כך אפילו לא לולב וספר תורה ובת ילל מתירין ביום טוב כמובן ואם כן אנו רואים שבית שמי ושרים ניתוח ובטל אל מתירין שואלת הגמרא איך הגעת מענייני טלטול לענייני טרחה אימה ד שמת להו לבית שמאי הוצאה טלטול משמט להו מדברים כאן לגבי הוצאה אנחנו מדברים לגבי טלטול אותה בקת כן בוא נחזור למקרה הראשון שאיתו פתחנו את הדיון מדברים לגבי בקט מה תאמר שהאיסור שם זה בית שמי בטלטול האם שמעת שהם מחמירים אונה הגמרא ברור טלטול גופי ליו משום הוצא כל עניין של גזרת הטלטול זה משום שלא יגיעו להוצאה ואם כן מי שסובר בעיית הוצאה ביום טוב שזה בית שמאי הוא יסבור גם את בעית הטלטול ולכן הוא יאסור לטלטל את אותה בקת עליו שמלאכת להתר לצורך גופה לצורך מקומה הוא יאסור בטלטול ובטל אל יתירו לטלטל כמו שאנחנו רואים כאן הם לא חוששים לעניין הוצאה ביום טוב וממילא גם לא לעניין טלטול והכל על מקומו בא בשלום בהצלחה רבה ולהתראות מחר ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: