העמוד היומי מסכת שבת דף קכג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכג עמוד ב

[מוזיקה] דף קרג עמוד ב אני לא יודע אם תסכימו איתי או לא אבל אני לקחתי מוסע השכל מאוד נפלא מעמוד שלפנינו אנחנו נראה היום איך התפתח איסורי המוקצה בהתחלה מה היה מותר עם ישראל קצת זגזג אסרו לו החמירו עליו עוד ועוד אחרי זה ראו שהכל בסדר העניינים חזרו לשליטה התחילו להתיר וכך ירדו במדרג נראה אתזה בדיוק במדויק בגמרא אני למדתי מכאן מושכל עצום בין לרוחניות ובין לגשמיות יש את המושג שאומר אל תמתח את החבל יותר מדי אל תאמץ את הגוף שלך יותר מדי אל תאמץ את הנשמה שלך יותר מדי תמיד תהיה עם יד על ההדק אם מידי הדוק תשחרר מידי משוחרר תהדק זה נכון לנו זה נכון לילדים שלנו לתלמידים שלנו אנחנו תמיד צריכים לעבוד עם המשחקיות הזו לבדוק תמיד איפה אנחנו אוחזים זה לא חוכמה ללחוץ על הגז עד הסוף אתה תדרוש מעצמך ברוחניות אש ואז תבוא לפירוק או תיתן לעצמך בגשמיות בלי סוף ובסוף תבוא לפירוק כל הזמן לאזן כל הזמן להדק ולשחרר לפי הצורך זה מה שלמדתי מהעמוד שלנו אתם רוצים תקחו את זה אתם רוצים תתווכחו על זה הכל בסדר אומרת המשנה הקדושה אומרת המשנה הקדושה דף קכג עמוד ב במשנה קנה של זיתים היו לוקחים קנה במבוק קנה שגדל קנה סוף קוטפים אותו ובוא משתמשים בשביל לערבב את הזיתים אחרי שמסת את הזיתים שמו אותם בתוך מתן זה כלי גדול ובעצם היו מחכים שהם יהיו ראויים לכתישה לסחיטה וכדומה היו מערבבים אותם ומדי פעם בודקים א אם הם כבר ראויים לעבור למסע הבא בתהליך הכנת השמן אותו קנה היה הוא בעצם מי שיודע מי שמכיר הוא קנה חלול אבל יש בו מדי פעם פקק קשר שהוא בעצם הופך את הקנה מחלול לכזה שהוא חסום פתאום באמצעו בראשו וכדומה אומרת המשנה אותו קנה אם יש קשר בראשו ברגע שיש בו פקע כזה שבעצם חוסם אותו בראשו מקבל טומא נראה בגמרא למה הוא מקבל טומא ואם לאו אין מקבל טומא בין כך ובין כך נטל בשבת הוא נחשב ככלי בגלל שאתה מהפך איתו את הזיתים ולכן כיוון שהוא נחשב ככלי אפשר לטלטל אותו בשבת לגבי טומ לא מספיק שהוא יהיה כלי צריך גם שיהיה בו כלי של בית קיבול שהוא מקבל משהו בתוכו ולכן אם הוא חלול הוא לא יקבל טומא ורק אם יש קשר בראשו הוא יקבל טומא שואלת הגמרא המי הרי פשוטי כלי עץ הוא הוא כלי עץ והוא פשוטי כלי עץ אין בו בית קיבול ופשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה מה איתם מדוי סק בעינן לומדים את עניין הטומאה כתוב עץ ושק וכולו אני מקיש עץ לשק ואומר דווקא שיש בו בית קיבול ואם כן שואלת הגמרא למה הקנה הזה באמת מקבל טומאה אונה הגמרא תנא משמ דרב נחמייה בשעה שמהפכה זיתים הופכו ורואה בו כיוון שכפי שאמרנו יש בו קשר אז כן יש בו איזשהו בית קיבול והבית קיבול הזה גם נועד למלאות בו את מה את אותו שמן אני הופך ככה החוצה את הקנה לאחר שרבבות פה את הזיתים ובודק מה קורה אם יש שם שמן ואיפה הוא אוחז כמו ש אמרנו מה השלב האם אפשר לעבור לשלב הבא בתהליך וכדומה ולכן הוא נחשב ככלי עם בית קיבול ומקבל טומאה לגבי שבת כפי שאמרנו אני בכלל לא מסתכל האם הוא חלול או לא חלול אם יש קשר או לא תמיד הוא נחשב ככלי כיוון שתכלס אני משתמש בו להפך את הזיתים ולכן מותר לטלטלו אומרת המשנה הקדושה רבי יוסי אומר כל הכלים נטלים מותר לטלטל את כל הכלים בשבת חוץ מן המסר הגדול וייתן של מחרשה הדברים הללו הם כבדים מאוד הם יקרים מאוד אותם אסור לטלטל בשבת חוץ מזה מותר את הכל אמר רב נחמן זה לא רק מה שהבאנו במשנה זה סך הכל דוגמה הוא מביא לך דוגמאות נוספות הי אוכלה ד קצרה זה כלי מסוים של כובשים גם כן הוא היה יקר הוא היה מיועד רק לתשמיש ולכן אסור לטלטלו בשבת כיתת של מחרשה דמיה אמר אמר הביה חרבה ד השקפה סכין של כאלו שעושים נעליים וסכין ד השכבת סכין של קצבים שמיועד לחיתוך בשר וחצינא ד נגרה גרזן של נגרים לא גרזן שמיועד לעץ אלא גרזן של חרשי עץ מתעסקים בו ושומרים עליו שלא יהיה פגום שיהיה איכותי כל אלה כיתד של מחרשה דמי וכמו שראיינו במשנה גם אותם גם הם יהיו אסורים בטלטול בשבת תנו רבנן וכמו שאמרנו עכשיו אנחנו פותחים ונראה מה היה בדיוק הסדר מה היה מותר ואיך לאט לאט סרו וחזרו והתירו עד שהגיע למצב המוכר לנו כיום תנו רבנן בראשונה היו אומרים שלושה כילים נתלים בשבת רק שלושה כלים בלבד מקצוע של דבלה סכין שמיועדת בעצם לחיתוך עיגולי דבלה תאנים שיהיה לשבת בת וזועם סטרן של קדרה הכף שאיתה מסלקים את הזוהמה את הקצף הזוהמה שעולה בשולי הקדרה את הכף הזאת גם התירו לטלטל וסכין קטנה שעל גבי השולחן זה מה שהיה מותר כמובן חוץ מכוסות קערות וכל הדברים הבסיסיים חוץ מזה את שלושת הדברים הללו ואז התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו שימו לב שלוש מדרגות יש לנו כאן עד שאמרו כל הכלים נטלים בשבת כמו שראינו במשנה חוץ מן המסר הגדול ויתד של מחרשה שואלת הגמרא מ התירו וחזרו והתירו וחזרו והתירו בוא ותפר לי את השלבים איך הם בדיוק היה ועל כך יש מחלוקת אמר הבי בהתחלה התירו דבר שמלאכתו להיתר לצורך גופו זאת אומרת שוב בוא בוא נחדד חוץ מהכוסות והכרות וכדומה דבר שמלאכתו להיתר בעיקרון המלאכה שלו להתר התירו לצורך להשתמש בגופו לדבר מותר וחזרו והתירו אחרי זה שלב שני דבר שמלאכתו להתר לצורך מקומו שזה כבר פחות נשמע לאוזן לא רק שאני צריך להשתמש בו עצמו אלא עצם זה שאני צריך את המיקום שלו גם כבר מתיר לי לטלטל לאחר מכן חזרו והתירו גם דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו אין לצורך מקומו לא זה היה השלב השלישי דבר שמלאכתו לאיסור דווקא לצורך גופו כפי שראיינו לדוגמה קורנס של נפחן לפצוע בו אגוזין גם את זה התירו אבל ועדיין בידו אחת אן בשתי ידיו לא ברגע שזה גדול לא התירו לטלטל עד שאמרו כל הכלים ניתנים בשבת ואפילו בשתי ידיים אז מה שיוצא לנו למסקנה עדיין כלי שמלאכתו לאיסור מותר רק לצורך גופו ולא לצורך מקומו זה שיטת הביה אמר לי רבה מה פתאום מך ד התירו קטני ברגע שהתירו אין הבדל בין מקומו לגופו אם התרת אתה אמור להתיר את זה באופן גורף מה לי לצורך גופו מה לי לצורך מקומו לא נשמע לו שיש איזשהו הבדל אלה אמר רבא התירו דבר שמלאכתו להתר בין לצורך גופו ובין לצורך מקומו זה היה שלב ראשון דבר שמלאכתו להתר תמיד מותר בטלטול שלב שתיים וחזרו והתירו גם מחמה לצל זאת אומרת כאן כבר יש בעצם י דת מדרגה כל מה שאני מטריל לטלטל גופו מקומו זה מובן מחמה לצל זה סך הכל לשמור על הכלי זה לא לצורך שימוש בן אדם בשבת אומר רבה גם את זה התירו זה היה שלב שתיים שלב שלוש וחזרו והתירו דבר שמלאכתו לאיסור כמו שאמרנו לצורך גופו ולצורך מקומו שזה באמת הולך יחד אן אבל מחמה לצ לו כמו שאמרנו זה באמת במדרג נמוך יותר שלב מתחת ועדיין כל מה שהתירו זה באדם אחד אין בשני בני אדם לא עד שאמרו כל הכלים נתנים בשבת אפילו בשני בני אדם אם נחדד בעצם המחלוקת ביניהם א' לגבי מחמה לצל שבעצם רב הוא זה שמתיר והביה עוסר ב לגבי כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו שהבי עוסר ורבה מתיר ודבר נוסף מה קורה אם זה בשתי ידיו זאת אומרת כך סליחה לא בשני ידיו אלא בשני בני אדם הבי התיר אמר שבסוף התירו התירו גם בשני ידיו אבל כמובן לא בשני בני אדם ואילו רבא אומר שבסוף כשהתיישבתי ויבי מביא שאלה על רבא היתי והבי מדוחה ראינו כבר את הבריתה הזו למעלה אם יש ב שו מטלטלין אותה ואם לאו אין מטלטלין אותה אני יכול לומר בעצם יש סיבה למה לא מטלטלים כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו אבל לפי שיטתך איפה יש איפה יש מצב מסוים שלא מטלטלים כלי שמלאכתו לאיסור הרי אתה אומר שבין גופו בין מקומו מותר אונה הגמרא תשובה פשוטה אח במה עסקינן מחמה לצל הרי אני גם אני רב גם אמרתי שכלי שמלאכתו לאיסור אסור לטלטלו מחמה לצל וזה באמת מה שכתוב כאן בברייתא היתי והביא לו שאלה נוספת שגם אותה אנחנו כבר מכירים מאתמול ושבין בין בית הלל בין בית שמי מודעים שאם קצב עליו בשר על אותו אלי שמלאכתו לאיסור כל היתר של בית אליל זה דווקא לקצב עלי בשר כפי שאמרנו לצורך שמחת יום טוב אבל ברגע שהוא כבר עשה את זה אסור לטלטלו שוב אתה רואה מלאכתו לאיסור אסור לטלטל אני הביה אסביר לצורך מקומו מה אתה רב תסביר אונה הגמרא פשוט אחנה מי מחמה לצל מדובר לטלטל מחמה לצל שזה גם אני רבה עוסר אמר אבי חנינא באמי נחמיה בן חכליה נשנת משנה זו המשנה הזו שאז בעצם התחילו לגזור על איסור של טלטול כהילים התחיל אצל נחמיה בן חכליה כיוון שעם ישראל זלזל בהלכות שבת דכתיב בימים האם מה ראיתי ביהודה דוכים גיתות בשבת ומביאים הערמות ומביאים ירושלים ביום השבת ולכן אז התחיל כל ההידוק החגורה ועשו עוד ועוד לאחר מכן שהמצב התייצב והעניינים היו בשליטה החלו להתיר כפי שראיינו בגמרא אמר רבי אלעזר יש לי ארבע ברייתות קנין ומקלות גלוסטר ו מדוחה כבר נראה נפרט אותם כולן קודם מטרת כלים נשנו רואים שם שגם דבר שמלאכתו להתר אסור להזיז אותו בכל מיני וריאציות בכל מיני מקומות וא אומר דע לך כל העניינים האלו זה קודם מטרת כלים אבל לאחר מכן זה באמת מותר כדין כלי שמלאכתו להתר שלא ראינו מישהו שסובר ש שאסור להזיזו אלא אם כן זה מאוד גדול וכדומה כמו שראיינו בשני בני אדם או בן אדם אחד בשני ידיים וכדומה ורבי אלעזר מפרט את ארבעת הברייתות קני תנן לא סידור הקנין ולא נטילתן דוכה את השבת זאת אומרת בבית המקדש ובמשכן היה עומד לפני השם לחם פנים לפניי תמיד יב לחם הפנים על השולחן היו מחליפים אותם בשבת משבת לשבת זה היה עומד במשך שבוע שלם היה על השולחן היה בעצם שני מערכות כל מערכה שש לחם ביניהם היה קנים דקיקים שעמדו בין לחם ללחם כדי לאפשר זרימת אוויר רציפה שלחמו אמנם התרחש נס ותמיד היה הלחם טרי וחם כביום הי לקחו היית מגיע שבוע אחרי עדיין היה טרי וחם אבל אן סומכין על הנס והיו שמים את אותם קנים הברייתא וסרת לגעת לטלטל להשתמש בקנים הללו בשבת רק במוצאי שבת היו שמים את הקנים על בין הלחמים ואם כן אנו רואים במפורש הקנים הללו הם כלים שמלאכתם להיתר ובכל אופן הם נסו בטלטול אם כן כמו שאומר רבי אלעזר הם נשנו קודם טרת כילים מקלות דתנן גם הבריתה של מקלות כתוב כך מקלות דקין חלקין היו שם בבית המקדש ומניחו על כתפו ועל כתף חברו וטולה ומפשיט ערב פס ס היה ים קורבנות באזהרה לא היה מספיק מקומות תקניים ורשמיים כדי להפשיט את הקורבן ולכן היה שמה קנים דקים שהיית שם את זה על הכתף שלך ומול על כתף חברך וכך יוצר כמין מתקן מאולתר להפשטה הקנים הללו היו משתמשים בהם בכל ערב פסח אבל אומר רבי אלעזר ברגע שערב פסח חל להיות בשבת מותר לשחוט מותר גם להפשיט כפי שראינו ראינו איזה מחלוקת אבל חלק ברור מותר להפשיט אבל הוא אומר אל תשתמש במקלות רבי אלעזר אומר 14 שכ בשבת מניח ידו על כתב חברו ויד חברו על כתפו ותולה ו מפשיט אל תשתמש במקלות תעשה אירוע מאולתר יותר יד על יד יד על כתף כתף ויד על כתף וכך תיצור את אותו מתקן הפשטה ואל תשתמש בקנים במקלות אם כן אנחנו רואים נכון המקלות האלה אולי עם כלי שמלאכתו לאיסור כי הפשתה בעצם נאסרה אבל בכל אופן אנחנו יודעים שבסופו של עניין כלי שמלאכתו לאיסור לצורך גופו הותר פה אנחנו רואים שזה עדיין אסור ואם כן זה נשנה קודם מטרת הכל מחר נראה את שני הברייתות הנוספות ונמשיך להרחיב בעניינים הללו בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: