העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכב עמוד א

[מוזיקה] דף קכב עמוד א' היום בעמוד שלנו נראה מתכונותיו של נר נר לאחד נר למ אתה מדליק את הנר אדם אחד נהנה ממנו כמו מהאנשים אותו דבר נשמתו של האדם קרוייה נר כך גם חיוכו כשהוא מעיר פניו לאחר כשההוא מטיב עם מישהו אחר כל הדברים הללו יש בהם את אותו דבר נר לאחד נר ל1 כשאדם טוב הוא טוב לכולם ויותר מכך כמו שנר כמה שהוא נותן לאחרים הוא נשאר אותו דבר לא ייחסר משלה הבתו כלום הוא יתן ל100 ל1000 ל-5,000 נרות הכל בסדר הוא נשאר אותו דבר כך גם בן אדם שמתב עם אחרים אם זה ברוח אם זה בגשם אם זה בממון בכל דבר אחר זה נראה כביכול שהוא נחסר אבל לעולם לא כשאתה מתיב עם אחרים כמו נר תמיד מה ששלך ישאר לך ורק יתפתח ויוסיף עוד כשתהיה טוב לאחרים אומרת הגמרא הקדושה דף קכב עמוד א למעלה ואמר רבי אבא בר כהנה אמר רבי חנינא אתמול כבר הבאנו דין בשמו נראה היום שני דינים נוספים קרונות של בית רבי היה כמין ריקשות כאלה קרונות שהובילו בהם אנשים מותר לטלטלם בשבת שואלת הגמרא אמר לו רבי זרה מדובר כאן בקרונות קטנים שניתנים באדם אחד או רק או אפילו כאלו גדולים שבשני בני אדם וגם אותם עליו שאין דרך לטלטלם גם כן אתה מתיר אמר לו הוא ענה לו כאותן של בית אביך כמו שיש לאביך בבית שבאמת מדובר בקרונות קטנים אבל הגדולים כיוון שאדם קובע להם מקום ולא מטלטל אותם אסור לטלטלם ואמר רבי אבא בר קנה הוראה נוספת לא לעניין שבת לענין ן יי נסך התיר להם רבי חנינא לבית רבי לשתות יין בקרונות של נוכרי בחותם אחד כשכר היה מביא יין זאת אומרת כך כל יין של גוי גם של יהודי שגוי נגע בו בלי חותם אסור בשתייה למה אני חושב שאותו גוי ניסך את זה לעבודה זרה דווקא יין של יהודי ואם זה נמצא בידו של גוי יש שני חותמות רק אז מותר לבית רבי הוא התיר בחותם אחד כך כתוב אבל ולא ידנ משום דסבר לה כי רבי אליעזר שהוא דעת יחיד שסובר שחותם אחד כבר מספיק או שבאמת הוא סובר כחכמים שצריך את שני חותמות אבל כאן לבית רבי הוא התיר משום אמד דבי נסיעה אותו מוביל אותו גוי שמעביר את היין הוא יחשב לנסך אותו והוא לא יוכל להחליפו כיוון שלפחות יש חותם אחד הוא לא התאמץ כל כך כי הוא פשוט פוחד ולכן הוא אומר של בית רבי שהם מקורבים למלכות הם נשיאים להם יש אמתא להם יש פחד בעצם המתה מותנת על אחרים ורק לכן הוא התיר להם בחותם אחד אומרת המשנה הקדושה במשנה הקודמת ראינו מה קורה גוי שמגיע לכבות ליהודי עכשיו המשנה תדבר גוי שעושה מלאכה בשבילו ו יהודי נהנה או גוי שעושה מלאכה בשביל יהודי מה הדין אומרת המשנה נוכרי שהדליק את הנר משתמש לאורו ישראל אם הוא הדליק את זה לעצמו מותר ליהודי גם כן ליהנות אבל ואם בשביל ישראל הוא הדליק את הנר הזה בשביל היהודי אסור אסור ליהודי ליהנות אותו דבר מילא מים להשקות בהמתו ומילה מים כמובן במקרה שלי יהודי אסור מבור שהוא רשות היחיד לרשות הרבים וכדומה אסור אז היהודי יכול להשקות אחרב את בהמתו אבל ואם בשביל ישראל כל המילוי הזה נעשה בשביל היהודי אסור אותו דבר עשה נוכרי כבש לרד בו הוא נמצא על הספינה הוא התקין לעצמו כבש כדי לרדת מהספינה ליבשה יורד אחריו ישראל כיוון שהגוי עשה את זה לעצמו ואם בשביל ישראל אסור הגמרא תסביר למה צריך את שלושת המקרים להורות לנו את אותו דין מספרת הגמרא מעשה ברבן גמליאל זקנים שהיו באים בספינה זה היה בשבת זאת אומרת הם עלו על הספינה כמובן לפני שבת אבל בשבת הם הגיעו לעיר ליבשה ועשה נוכרי כבש לרד בו וירדו בו רבן גמליאל הוא זקנים בעצם אנו רואים מעשה כמו שראינו במשנה שברגע שהגוי עושה כבש לעצמו מותר יהודי אחר לרדת בו אומרת הגמרא הוא צריך צריך להביא את שלושת הדוגמאות גם לגבי נר גם לגבי מים שהוא ממלא מים מהבור וגם לגבי כבש לרד בו מהספינה ד שמיני נר אם הייתי אומר לך רק את המקרה הראשון היינו אומרים משו ד נר לאחד נר ל100 זה תכונתו של הנר כשאתה מדליק זה אותו הדלקה לאחד ו-100 ולכן אין חשש שהגוי יבוא לטרוח ולהרבות בשביל היהודי אבל במים גם במקרה שבאמת הגוי ממלא רק בשבילו הייתי גוזר דיל מתי לאפוש אולי הוא ירבה מילוי מים בשביל היהודי וזה כבר אסור לכן אני מחדש לך שגם במקרה כזה מותר וכבש למה לי ואם כן כבש זה הרי בדיוק כמו נר כבש לאחד כבש ל100 למה צריך להדגיש לנו אומרת הגמרא בסד רבן גמליאל וזקנים כמה שמלן הגמרא רצתה להביא את המעשה כדי להראות לנו באמת מעשה רב כדברי המשנה לכן הביאה הגמרא את הדין שמתקשר למעשה המדויק שהיה עם רבן גמליאל תן רבנן נוכרי שלק את עשבים הוא בעצם טלש עשבים בשביל הבהמה שלו מאכיל אחרב ישראל זאת אומרת הבהמה שלו גמרה לאכול היהודי יכול להגיע עם הבהמה ולאכול עלף שהשמים הללו נתלשו בשבת אבל אם הוא טלש אותם בשביל ישראל אסור כמו שראיינו במשנה מילא מים להשקות את בהמתו משקה אחריו ישראל ואם בשביל ישראל אסור זה גם כן ראינו במשנה אבל שימו לב במת דברים אמורים דווקא שאין מכירו אבל מכירו אסור ברגע שהגוי מכיר את היהודי אני כבר חושש שהוא עשה את זה גם בשבילו ולכן אסור ליהודי להנות מזה שואלת הגמרא רגע אתה אומר לי שמותר לאכול את העשבים שנתלשו על ידי הגוי בשבת במקרה שהוא לא מכיר אותך איני זה הרי לא נכון זה לא כך ואמר אמר אבי חנינא מעמיד אדם בהמתו על גבי השבים שבת זאת אומרת מותר לו להעמיד אותה על גבי הסבים והיא תלך ותאכל עלף שאדם מצובע ל שבדת בהמתו זה דווקא שלא יעשו במלאכה ולא שהיא עצמה לא תעשה מלאכה אם היא תולשת לה בריאות אבל לא יעמיד אותה על גבי מוקסה בשבת הסבים ש תלשו בשבת כיוון שאני חושש שהוא עצמו יבוא בידיים ויכיל אותה ועשבים המוקצה ללכן במחוברים אני לא חושב שיקלוש אבל בתלושים אני חושש שהוא ירים ויכיל ואם כן איך כאן אתה מתיר לאכול אחרי הגוי הזה ש טלש גם אם הוא לא מכיר אותך אבל העשבים הללו שנתלשו הם מוקצה איך מותר הגמרא אתה צודק דקב לה באפה ואז להי ואכלה זאת אומרת אני לא עומד ליד העשבים אני רק פשוט מתמרן אותה חוסם לה את הדרך כאן חוסם לה שם עד שהיא חייבת ללכת לשם ולאכול את העשבים זה מותר כל החשש שאני עומד ליד העשוים ואז אני עלול לבוא להרים אותם את המוקצה הזה בשבת ולהכין את הבהמה אבל ברגע שאני עומד בריחוק מקום אין בעיה אומרת הגמרא בעצם מה ראינו בבריתה שיש הבדל בין מכירו ללא מכירו אמר מה במת דברים אמורים דווקא שאין מכירו אבל מכירו אסור שואלת הגמרא איך ייתכן המעשה ים רבן גמליאל היו יחד בספינה בהפלגה ככל הנראה הוא הכיר אותו הרבן גמליאל מכירו אהבה אונה הגמרא אמר הבא י שלו בפניו אבה רבן גמליאל באותו זמן שהגוי התקין את הכבש לא היה על סיפון הספינה הוא כנראה היה בבטן האוניה וכדומה הוא לא ראה את הגוי ושלו בפניו אין בעיה גם כש מכירו רב אמר אפילו תמה בפניו זה כן היה בפניו אבל נר לאחד נר ל1 כפי שאמרנו לגבי נר גם לגבי כבש אין מה להרבות יותר בשביל היהודי והגוי צריך לעשות כבש לעצמו כדי לרדת מהספינה כשהוא מתקין לעצמו הוא עושה גם לרבן גמליאל על הדרך ולכן אין שום בעיה שואלת הגמרא מיתי ואתה רב אומר שמותר אפילו בפניו כיוון שנר לאחד נר למ כתוב כך אמר להם רבן גמליאל הוא אמר לאלה שהיו איתו הועיל ושלא בפנינו עשה או נרד בו שימו לב לניסוח במפורש שהוא אומר דווקא בגלל שזה לא היה בפנינו קשה על דברי רבה עונה הגמרא אימה לא אועיל והשעון נרד בו זאת אומרת מסביר רשי נכון הוא אמר שלא בפניו כי זה באמת היייתה הסיטואציה זה לא היה בפניו אבל על פי דין מותר גם כשזה בפניו כל עוד והוא לא יכול להרבות כאן משהו מיוחד בשביל היהודי מותר לעשות זאת מביאה הגמרא קושיה תשמ עיר שישראל ונוכרים דרין בתוכה עיר מעורבת שגרים בה גם יהודים וגם גויים והייתה במרחץ המחצבת מרחץ פעילה בשבת כמובן שגויים רוחצים בה וגויים מחממים את המים הם אחראים על כל התפעול מה קורה אומרת הגמרא אם יהודי רוצה לבוא להתרחץ מיד בצת שבת המים שהתחממו הרי תחממו בשבת שאלה אם מותר או לא אסור אומרת הגמרא אם רוב נוכרים רוב הרוחצים במרחץ הזה הם נוחרים מותר לרחוץ ב ביד כ המים התחממו לצורך אותם נוכרים אבל אם רוב ישראל רוב הרוחצים במוצאי שבת על לכל הפחות הם יהודים אסור כ המים התחממו דווקא בשבילם ולכן ימתין בכדי שיחם מוחמד תחכה את הזמן הזה במוצאי שבת הזמן הזה שלוקח לחמם את המים תחכה כדי שלא תהנה ממלאכת שבת בכל אופן אנחנו רואים פה החימום נעשה כאחד גם לגויים וגם ליהודים ואם כן אתה רואה שלא משתמשים כאן בסברה של נרנ אחד נר ל100 אני עדיין חושש ועליו שזה לא בפניו כמו שאמרנו ועליו שאתה לא מרבה בחימום יותר מהיהודי בשביל היהודים בכל אופן אסור קשה גם על הבי גם על רבה לפי שני התירוצים עונה הגמרא פשוט מאוד אתם כי מחממי הדת דרוב מחמ זאת אומרת החימום לא נעשה גם וגם אלא רק לרובם ורוב מי שרוחץ כאן מוצאי שבת אמרנו זה ישראלים ולכן אסור להם להנות כי זה נעשה אך ורק ודווקא בשבילם אז גם כן יורד העניין שללא בפניו זה לא משנה וגם העניין הזה שהוא לא מרבה בשביל היהודי כפי שאמרנו קודם לדברי רבא כאן אדרבה הוא לא מרבה הוא עושה את זה רק בשביל היהודי ולכן אסור תשמע מביאה הגמרא שאלה נוספת נר הדלוק במסיבה מסבים חבורת בני אדם גם גויים גם יהודים מגיע גוי ומדליק נר אומרת הגמרא אם אומרת הברייתא אם רוב נוחרים מותר להשתמש לאורה כי זה הודלק בשביל הנוכרים ואם רוב ישראל אסור מחצה על מחצה גם כן אסור לפי מה שאומר הבי למעלה ברור שזה לא קשה כי כאן זה בפניו וברור שעשו אבל לפי מה שרבא אמר שגם במקרו מותר ואפילו בפניו וכל הסיבה היא כיוון שהוא לא מרבה כלום בשביל היהודי כי נר לאחד נר ל100 אם כן קשה למה כאן אסור אונה הגמרא פשוט מאוד כפי שאני לגבי מרחי מדק הדב מדק זה לא שעל הדרך ליהודי והוא לא מרבה כלום בשבילו אלא להפך הוא מדליק כאן רק בשביל הרוב רק בשביל היהודים ולכן אסור וגם במרצה על מחצה הסרנו כי גם כן הם מדליקים גם בשביל היהודים בהצלחה רבה מחר נראה את ההמשך את הסוף ככה ונגמור את הפרק בסיעתא דשמיא בהצלחה רבה ולהתראות [מוזיקה] מחר ש
לצפיה בתכנים נוספים: