העמוד היומי מסכת שבת דף קכא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קכא עמוד ב

[מוזיקה] דף קכא עמוד ב תקשיבו עמרה נפלאה שמקורה בדף קכא עמוד ב בעמוד שאותו נראה היום וכש שנבין את הסיטואציה האמרה הזאת תהיה תקיפה ואקטואלית עוד הרבה יותר אדמור מקלויזנבורג עבר את השואה בצורה קשה הוא שקל את 13 ילדיו את אשתו נורא בידו נפצע ממש עבר את השואה בצורה קשה ביותר אחרי זה הוא השתחרר מהשואה בסיעתא דשמיא היה במחנות פליטים ושם הוא החייה את העצמות היבשות ישב למד איתם עודד חבש למחווה שמע את שאלותיהם מעזים לקשיים וכמה שיכול תמח ועודד ביום מן הימים היה שם באמת קושי גדול כנראה עם התלמידים וכדומה כבר הרגישו שהם לא מסוגלים פתח להם האדמור את הגמרא כאן דף קכא עמוד ב הראה להם את לשון הגמרא אנחנו נראה היום בעזרת השם אנחנו מביאים ברייתא הגמרא אומרת מן לי מלנ דא מתרצת דיל מה משבשת מי אמר שהברית הזו היא בריתה באמת נאמנת בריתה טובה אולי בריתה משובשת אולי בריתה לא אמינה אמר להם אמר להם אותו אדמור סתכלו איזה רמז טמון כאן מן לי מלן מן לי מלן אדם שנוהג לומר מן שזה ראשי תיבות אל מלך נאמן בכל קושי בכל אתגר הוא מרים עיניים לשמיים ואומר אל מלך נאמן הכל מהקדוש ברוך הוא אז הוא מטרס ליי הכל נוח לו הכל ישר לו הוא מאמין הוא זורם החיים ממשיכים הלאה יש לו יציבות יש לו עוגן בחיים אבל אם דילמה ברגע שאדם כל הזמן דילמה אולי יש לו שאלות ספקות קשיים הוא לא לא כל כך מאמין הוא לא הוא קצת ככה נע וז באמונה משבשת הי החיים שלו כולם משובשים אי אפשר להמשיך רגע אחד בחיים בצורה כזו הדברים האלה נאמרו אי אז אבל הם תקפים לכל יום לכל שעה לכל זמן אדם שבאמת מאמין באמונת אומן וא מאמין בקדוש ברוך הוא בלב שלם החיים שלו הרבה יותר פשוטים הרבה יותר נוחים הרבה יותר שמחים אדם שכל דבר כל איזה משהו קטן כל אתגר קטן מוציא אותו משלוותו משבשת הי החיים שלו באמת נראים משובשים אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף קכא עמוד א למטה בתחילת דברי הגמרא ראינו בעצם במשנה גם לגבי נר גם לגבי כפיית קערה על נר גם לגבי כפיית קערה על הקרב ובוא נראה עכשיו ואנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא בדף קכא עמוד א למטה בתחילת דברי הגמרא הגמרא פותחת בסיפור מעניין שבמרכזו אחד מההלכות שראינו במשנה רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר אבה שלושת גדולי עולם אלו קלאו לבי אבן דמי נשקייה אבין מאר נשיקה הגיעו לביקור בביתו רב יהודה ורב ירמיה בר אבא איתו ופ העבדים הביאו להם מיתות לשבת עליהם כיבדו אותם לפי כבודם אבל לרב חנן ברבא לא אייטו השיבו אותו על הרצפה כנראה בעל הבית לא החשיב אותו מספיק אשכח תוך כדי שהם נמצאים שמה אשכח מתנ לברי רב חנן ברבה שומע את המארח רבי אבין לומד עם בנו ואוא אמר לו כך מותר לקפות קערה זאת אומרת במשנה הוא לימד אותו חוץ ממה שראינו שקופים קערה על גבי הקרב על גבי נר הוא אמר לו דין נוסף וכן קופים קערה על צוה של קטן מפני קטן כדי שהוא לא יתעסק בצואה וילכו כך הוא אמר אמר לו אמר לי אבן שת ימת מ שטוטה לבני אבין שוה כך הוא אמר כיוון שהוא כעס עליו על כך שהוא לא כיבד אותו הוא מתנה הוא בעצם מלמד את בנו דברים לא נכונים ולמה הוא מסביר לו ואלו היא עצמה מוכנת לכלבים הרי כלבים דרכם לאכול צוה של ילדים קטנים ואם כן אין שום בעיה למה אתה אומר קופים מה להקליט אתה מביא לי פה איזה חידוש אדיר מותר לפנות אותה בידיי כיוון שזה ראוי לאכילה וכי תמה דלא חז עלי מאתמול אם תאמר לי שמה פתאום ברגע שזה לא היה ראוי מערב שבת אז זה בעצם נולד וכרגע אסור לטלטל את זה ולכן אני צריך להתיר לקפוץ על זה לי מה פתאום והתניה נערות המושכים ומעונות הנובים הרי הן כרגלי כל אדם יש דין חפץ של בן אדם אין לו הרי רגליים התחום שבת שלו כל בן אדם יש לו תחום 2000 ממה חפץ של בן אדם תחומו כרגלי אותו בן אדם זאת אומרת גם בן אדם אחר לא יכול להזיז אותו עליו שהוא עשה עירובי תחומים וכדומה אני לא יודע בדיוק מה או שהוא נמצא במקום אחר זאת אומרת כאילו בתוך התחום של אותו אחד אבל לאותו אחד יש עוד יש עוד מטרים עוד עמות שוא יכול ללכת אסור לו לקחת א את החפץ של אותו בן אדם כל חפץ כרגלי אותו בן אדם שהם שלו אבל אומרת הגמרא לדוגמה מים זורמים יש לך פה נהר המים שעכשיו במהלך השבת מגיעים לכאן הםם מים שהגיעו ממקום מאוד רחוק הם זורמים במרוצה במהלך כ כל היום כל שעה כל דקה אם כן שאני מרים מים מים הזאת כמה מותר לי לטלטל אותה אומרת הגמרא מותר לטלטל אותה כרגלי אותו בן אדם שהמים עכשיו נמצאים ברשותו למה כי ככה כי דעתו עליהם זה הדרך שהמים יגיעו מקום רחוק בשבת ולכן אני כשאני ארים את המים מהנהר אני אוכל לקחת אותה לפי תחומי והוא לידי אוכל כפי תחומו כל אחד כפי תחומו ואם כן אתה רואה שמה שדעתך עליו לא נחשב כ נולד ומוקצה בשבת ואם כן גם לגבי תשועת הקטן נכון שזה לא היה כאן בערב שבת אבל דעתך עליה ואם כן זה מוכן לכלבים זה לא נחשב כ נולד ולא צריך להגיע לחידוש הזה ש לקפות עליה כלי אלא מותר לקחתה בידיי רבבי מקבל את הדברים ושואל ואם כך ואלא איך ית נה מה אני אגיד למני הרי זכו לי או שאני יודע שבמשנה כן יש דין מסוים לגבי כפיית כלי על צואה איך אני אשנה לבני אמ אמר לו רב חנן כך אמ על צואה של תרנגולים מפני קטן שתרנגולת בבית והטילו צועה מותר לקפוץ שם כלי כדי שהקטן לא ימאס לא יתלכלך בהם זה מה שמותר שואלת הגמרה רגע צועה של תרנגולים וטיי פוקלי ד וגרף של ריי יש דין כלי חרס שהוא עשוי לצורך הטלת צועה וכדומה מותר לקחת אותו בידיים ולפנות אותו בשבת כיוון שזה מאוס חכמים התירו להוציא את זה מהבית ואם כן גם את אותה צואה של תרנגולים בטח יתירו בידיים ולמה צריך להגיע לכפיית כלי וחי טימה אומרת הגמרא אם תנסה לומר לי שכל הדין של גרף של רעי זה דווקא הגב מנה זאת אומרת אתה יכול להוציא את זה בגלל הכלי שהוא עליו אבל את הרעי לבדו לא תוכל להוציא וחי טעם הגרף של רעי הגב מה נעיין אם ה גופי לא מה פתאום בוא אספר לך מעשה רב שאנו רואים שגם את הרעי את הלכלוך את הדבר המאוס עצמו גם מותר להוציא בלי קלי וההוא עכבר דשת כך בספר מקדי רבשי בקופסת הטבק קופסת הבשמים של רבשי נמצא אכב אמר לו הוא אמר שם לקהל שסביבו נקוו בוצית פקוע תתפסו בזנבו ותשליך אותו החוצה אם כן אנחנו רואים שגם בלי הכלי עצם הראי עצמו הדבר המה חכמים התירו להוציא ושוב חוזרת השאלה למה אני צריך להגיע לכפיית כלי על אותה צועה של תרנגולים פשוט קח את זה בידיים ותוציא אונה הגמרא מדובר באשפה כיוון שזה מונח באשפה צעת התרנגולים לכן אני לא רוצה שתיקח את זה בידיים אין סיבה שתיקח את זה בידיים אנשים לא מתעסקים שם אין חשש שהתלכלך שימאס וכדומה ולכן אני אומר לך רק מותר לקפות עליה כלי שואלת הגמרא וקטן באשפה מהבלי אם כך אל תכסה אל תקפה על זה כלי הרי מה כל החשש שהקטן יתלכלך שאם עשו בגדי וכדומה קטן לא נמצא באשפה אם אתה אומר לי שזה בבית מותר לקחת את זה בידיים כפי שאמרנו ואם זה באשפה אפילו אל תחסה על זה כלי אל תקפה על זה כלי עונה הגמרא מדובר שהצואה נמצאת בחצר בחצר כן דרך קטן להיות ולכן צריך כפיית כלי שואלת הגמרא שוב אם זה בחצר שיהיה מותר גם לקחת בידיים חצר נ מגרב של רעים מסתובבים שם אנשים ואם כן למה צריך להגיע לכפיית כלי עונה הגמרא באשפה שבחצר מדובר באשפה אבל לא אשפה העירונית אלא השפה שנמצאת בחצר הרמת פסולת וכדומה לכן אין סיבה לקחת את זה אין סיבה לקחת את זה ביד כי זה נמצא באשפה אבל עדיין יש סיבה לקפות על זה כלי וכך אומר רב חנן ברבה כח תשני לבנך שמותר לקפות כלי על גבי צורה של תרנגולים שנמצאת באשפה שבחצר ראינו במשנה על הקרב שלא תישך מותר לקפות כלי על הקרב בשביל שלא ישוך אמר רבי יהושע בן לוי כל המזיקים נהרגים בשבת כל המזיקים ומה שמע עכשיו גם אם כרגע הם לא מזיקים מותר להרוג אותם בשבת שואלת הגמרא מה תב רבי יוסף חמישה חמישה מינים מזיקים בלבד הם נהרגים בשבת ואלו הם זבוב שבארץ מצרים שהוא מאוד מסוכן וצירה שבנווה ועקרב שבחייו ונחש שבארץ ישראל וכלב שוטה בכל מקום הם מינים שידועים כמסוכנים ולכן הם והם בלבד נהרגים גם אם הם לא עשו כלום בשבת ואם כן קשה על מה שאומר רבי יהושע בן לוי שכל ה מזקן נהרגים אומרת הגמרא בעצם הגמרא ממשיכה עם הקושיה ושואלת מהני הבריתה הזו שכתוב שרק חמישה דברים כמו מיא נאמרה אלהם הרבי יהודה האמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ואם כן גם חמשת המינים הללו אין שום סיבה שהם מותר להרוג אותם כל והם לא מזיקים אותך ואין עליו תאמר לי שזה רבי שמעון ורבי שמעון מתיר מלאכה שאינה צריכה לגופה ולכן גגם אם הם לא עשו כלום ואין פה חשש פיקוח נפש וסכנה בכל אופן מותר לך לעשות מותר לך להרוג אותם ומה שמע שגם רבי שמעון שמקל דווקא ה נהו דשרי אבל אחרין אלו ושוב קשר רבי יהושע בן לוי שאומר כל המזיקים נהרגים אומרת הגמרא דבר ראשון יכול להיות שהברית הזו משובשת לחלוטין אמה רבי ירמיהו מה נעים לנדה מתרצים מי אומר שהברית הזו נכונה היא הרי לא בריתה מוסמכת שנשתה בין המוראים המו אחים דילמה משבשת אייזה בריתה שהגיעה רבי יוסף הביא את הבריתה הזו אבל יכול להיות שהיא משובשת לא ראינו עליה איזה אסמכתה איזשהו פלומבה שאומרת שהיא מוסמכת אמר רבי יוסף ממש ללא אנה מתנין לה אני הבאתי את הבריתה הזו ווטיב עליו באמת זה קשה אבל גם אנה תרצנ לה הכל בסדר אפשר לומר שזה בריתה מטורציה מיושבת בוא והט רץ לך אותה מדובר כאן מה שאומר רבי יהושע בן לוי שכל המזיקים מדובר ברצו אחריו ודברי הכל בין לרבי יהודה בין לרבי שמעון ברגע שהם רצים אחריו ורוצים זיקו כל זקל מותר להרוג בשבת ומה שאמר רבי ישע בן לוי הוא מתכוון בכזה מקרה שהם רצו אחריו ממשיכה הגמרא להידיין בעניין תני תנ קמי ד רבא ברב אונה ההורג נחשים ועקרבים בשבת ושימו לב מדגיש רשי גם אם הם כרגע לא עושים כלום אין רוח חסידים נוחה אמנו שימו לב לניסוח מותר אבל אין רוח חסידים נוחה אמנו מותר לא כמו הבריתה שהביא רבי יוסף אלא בעצם כמו שאמר רבי ירמיה שהברית הזו יתכן שהיא משובשת ובהתאם לדברי רבי שמעון שמלכה שאינה צריכה לגופה מותרת בשבת ולכן אותם מזיקים ולו דווקא החמש מזיקים אלא כל המזיקים מותר להורגם בשבת אבל רוח חסדים לא נוחה אמנו זאת אומרת יש אנשים שמתייגים ללמה אתה עושה את זה דווקא בשבת אמר לה אמר רב ברבונה לאותו אחד שלמד לפניו את הברייתא ואותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם אותם חסידים שבעצם מצטדק כרגע זה על חשבון הזולת כי בסופו של דבר גם אם כרגע הם לא מזיקים בשעת כעסם הם יזיקו ולכן אומר רבא ברבונה טוב להורגם ואפילו בשבת ומה שהוא אומר הוא חולק על אביו ופליג דרב הונה עצמו דרב הונה חזו גב זבורה הוא הרג דבורה שהיא אחת מהמזיקים בשבת אמר לי אמר לו רב הונה בציניות שלמתי לכולו זהו סיימת את כל הדבורים בעולם הפכת את העולם למקום טוב יותר חסר נזקים ברור שלא ואם כן מה הועלת ושוב שימו לב גם רבו לעצמו לא הסר אלא הוא התכוון להסיג מהעניין בכל אופן אנחנו רואים כאן שמותר להורגם בשבת ולפי רב ברבון אף טוב להורגם בשבת תנו רבנן ממשיכה הגמרא וכרגע מה קורה סתם התעקלות בנחשים אף ביום חול הזדמנו לו נחשים ועקרבים רגן בידוע שנ הזדמנו לו לאורגן גלגלו זכותו על ידי ז זכאי משמיים זימנו לו את אותם נחשים כדי שי רוצץ את מוחם לא הרגן והם לא הזיקו לו זאת אומרת גם לא הרג וגם לא קרה לו כלום בידוע שנ הזדמנו להורגו ונעשה לו נס מן השמיים הוא בעצם לא גבר עליהם אבל הוא ניצל כאן יש רמז משמיים בעיקרון היה אמור להיות כאן בלאגן אבל ריחמו עליך משמיים אמרו לה תים הרב ברחנא אמר רבי יוחנן בן שופים בו כשהם הגיעו באמת בצורה ככה א נושפים ככה כדי להזיק אז אני אומר שאם עשו בכזו צורה של הזק ובסוף לא הזיקו משמיים ריחמו אבל אם סתם ראית בדרכך ולא ניזוק עדיין זה לא סימן משמיים אמר הבבא ברקנה פעם אחת נפל אחד בבית המדרש נחש פתאום נכנס לבית המדרש בשבת ועמד נותי אחד אחד שגר מניות והרגו אמר רבי פגע בו כיוצא בו פגע בנחש אדם כיוצא בו היא באה עלי הו שואלת הגמרא רבי כך התבטא מה הוא התכוון לומר האם הוא התכוון לומר פגע בו כיוצא בו דשפיר אויד כמו שהנחש התכוון להורגו רדף אחריו להורגו הוא נהייה לו רודף והרג אותו וטוב עשה או לא מה פתאום אומר כיוצא בו הוא כמו הנחש הנחש בא להזיק והוא הזיק זאת אומרת שהוא עשה לא קשורה תשמע מביאה הגמרא רעיה דרב אבא ברי דרב חיה בר אבא ורב זירה וית וקיל דבי רב יני בפתח של בית מדרשו נפק מילתה מביני הו הם דיברו שם בענייני הלכה בענייני תורה ודבר זה יצא מביניהם מאותו מושב הרווחנו את ההלכה הבאה באו מני מרבי יניא מה הוא להרוג נחשים ועקרבים בשבת אמר להו צרעה אני הורג נחש ועקרב לו כל שכן ברור שצריך להרוג נחש בשבת ואם כן כנראה גם רבי התכוון לשבח את אותו בן אדם כיוצא בו שהוא הרג את אותו נחש מה שהנחש התכוון לעשות אותו אדם עשה ללא וטוב עשה דוחה הגמרא את הראיה ואומרת מה פתאום עדיין יתכן שרבי תכוון לגנאי מה שאומר רבי יניא שהוא מתיר צירעה נחש והקרב בשבת דילמה לפי תומו מדובר הוא אומר ברגע שאתה רואה את המזיקים הללו אתה לא צריך להישמט מהם תמשיך הלאה בדרכך אם אתה דורך אתה דורך אל תכוון להורגם או יש מפרשים שאומרים אפילו תכוון להורגם אבל תעשה את עצמך כאילו שאתה לא מתכוון כזה צורה מותר כשזה ככה לא בהדיה אתה לא דורך עליו ו מרוצץ את מוחו אתה ממשיך ללכת בדרכך רשי אומר אפילו רבי יהודה יתיר הוא סובר מלאכה שאינה צריכה לגופה אסורה אבל במקום הזקן לא גזרו ושוב יתכן שכל מה שרבי יניא אומר זה דווקא בכזאת צורה אבל אותו ניוי שקם ורוצה את מוחו של הנחש רבי התכוון לגנאי כי את זה אסור לעשות אומרת הגמרא אולי זה היה לפי טומו דמב יהודה רוק דוסו לפי טומו ואמר אב ששת נחש דורסו לפי תומו ואמר ארב קטינה הקרב דורסו לפי טומו אבל עדיין אנחנו לא יודעים מה רבי התכוון שהוא אמר פגע בו כיוצא בו מספרת הגמרא אבא בר מרתא דהוא אבא בר מניומי יש אומרים שזו היייתה אמו וזה היה אביו אב מסקי בדרש גלוה זוזה הוא היה חייב כסף לאנשי ארש גלותה התו ק מצר אליהם לקחו וציירו אותו כדי שישלם את חובו בשבת הם לקחו אותו כנראה ביום חול כך אומרים המפרשים קלעו אותו משהו כזה בקיצור ציירו אותו והוא התרחש שהוא היה בבט רש גלותה בשבת אושדי רוקה בשבת היה רוק מונח אמר לואש גלותה לאנשי הבית שם איטומן ריפו לבי תביאו כלי ושימו על הרוק אמר ל הוא אמר שם אבא אמרת לא צריכי אח אמר אב יהודה אתם לא צריכים להביא כלי אתם יכולים למרוח את זה ברגל אחי אמר אב יהודה רוק דורסו לפי תומו אמר לוא שמר יש גלותה שהוא יודע דינים בהלכה צרוב מרבנו שוקו אל תצערות אל תגעו בתלמידי חכמים אמר הבבא ברכן אמר רבי חנינא פמות של בית רבי מותר לטלטלם בשבת המנורות של בית רבי שמדליקים בהם נרות מותר לטלטל אותם בשבת אמר לו רבי זירה מה מדובר בניטן בידו אחת או בשתי ידיים האם זה פמות קטנים שאפשר ר אותם ביד או שמדובר גם בעמותות גדולים אמר לו כאותן של בית אביך דווקא קטנים כאלה מותר לטלטל אבל גדולים שאדם קובע עליהם מקום בהם אסור ליגע בשבת מחר נראה מעניין לעניין באותו עניין דברים נוספים בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: