העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף כיז עמוד ב שורה שישית מלמעלה במשנה אנחנו ממשיכים עם ה מה שהתירו בדליקה בשבס להציל מצילים מזון שול ודוס דיינו ראינו שאסרו על האדם שהגיע הדליקה לביתו להוצי סתם דברים כדי שלא יבוא לכבות כפי שנראה כאן בגמרא אבל מה שהוא צריך לצורך אות השבת התירו ולכן מזון של שלוש סעודות התירו לו להוציא הרוי לאדם לאדם הרוי לבהמה לבהמה גם לצורך האדם גם לצורך בהמה כיצד נפל לקב לילי שבת מצילין מזון של הסיודוס כעת הוא לפני האכילה של שלושת הסעודות הוא יכול להוציא מזון לשלושת הסעודות בשחי אם הוא כבר אחרי סעודה אחת מצילים מזון שתי סעודות נשאר לו עוד שני סעודות לאכול אז מתירים לו שתי סעודות במנחה מוזן סעודה חס דיינו הכל לפי ה המציאות זה מה שהתירו למרות שבעצם הוא יכול לקחת יותר אומרים חומים הגבלנו את זה מהסיבות שנראה בגמרא אז הגבנו את זה בהתאם למציאות כמה שהוא צריך לאכול לאותו שבת זה מה שמתירים לו להוציא רבי יסם אלאי ל מצילין מוזן של הסודו זה מן של גדה הרי בסופו של דבר זה לא באמת שאחי מתיר לו להוציא מזון של הסודו בשביל האוכל שיהיה לו מה לאכול גם א יהיה לו במקום אחר לאכול גם מביא אנשים אחרים להוציא מפה בואו וצילו לחם כפי שנראה לכמן גם אפשר זה רק עניין של גדר להגביל את זה כדי שהוא לא יבוא לכבות שהוא מרגיש שהוא יכול להוציא כמה שיותר אז עשו גדר של שלוש סעודות אז זה לא לא הגבילו את זה בהתאם למצב איפה הוא נמצא בשבת אלא אמרו שלוש סעודות תמיד גם אם הוא נמצא בסוף השבת הוא יכול להוציא מזון שלוש סעודות אומרת הגמרא מכ בטרק אותו אח נצל תפה הרי בסופו של דבר אומר רשי אנחנו לאן מוציאים את זה לחצר מעורבת מה הוא מציא אוכל ושתיה אז מה הבעייה תן לו להוציא יותר אומר רובה וזה הטעם שראינו כבר מתחילת הפרק שהזכרנו אותה כמה פעמים מתוך שאדם בול על ממנוי אשור חבוי אדם שעסוק להציל ולהציל אז בסוף הוא יבוא לכבות את הדליקה לכן אומרים לו דבר ראשון אסור כעת מה כן יהיה מותר והגבלה גדולה אז הוא לא יבוא לכבות אומר ליביה אלא וד דתני נשברה לו חבית בראש גגו מביא כלי ומניח תחתיו אדם יש לו על הגג ברשו יוחד חבית של יין נשברה עכשו ללא על כל היין הכל הולך לאיבוד מביא כלי הוא מניח תחתיה יכול להביא כלי אחד ולהניח תחתיה לקבל את היין עד שהכלי מתמלא הו בלבד שלא יביא כלי אחר ויקלו כלי אחר ויצרף אבל שלא יביא עוד כלי כביכול הוא לוקח כלי אחר וקולט את היין שנשפך ושם בכלי גדול ועוד פעם כלי ועוד פעם כלי דנו שלא יתחיל רוץ להביא כלים או כלי אחר ויצרף לוקח כלי שלא יקח כלי ויצמיד לגג ויקבל את היין ואז עוד כלי ועוד ד כלי אלא התירו לו רק כלי אחד עד שהוא מתמלא אוסו מזרקה למה שמה הגבנו אותו בלהביא כלים הרי הוא נמצא בתוך החצר במקום שמותר להביא אוכנה מגזר שמה יביא כלי דרך ש ורבים אם אתה תתיר לו להביא כמה שיותר כילים עד שיגמר לו היין ולא תגביל אותו בכלי אחד אז ה יבוא להריץ כילים דרך ורבים לכן הגבילו אותו גם כן מהחשש הדומה לעניין כיבוי שריפי גופה נשברה לו חבית וכ נראה את העניין הזה של נשברה לו חבית שהבאנו עכשיו נשברה לו חבית בראש ג גוי מביא כלי ומניח תחתיה ובלבד שלא יביא כלי אחר וי קלוט כלי אחר ויצרף שלא יביא הרבה כלים אלא רק כלי אחד מזדמן לו אורחים מביא כלי אחר וקולט יש לו עוד אורחים אז הוא יכול להביא לא רק שיעור בשבילו אלא להביא עוד כלי שיהיה לו גם יין בשביל האורחים כלי אחר הוא מצרף או על ידי שהוא קולט מהאויר או על ידי שהוא מצרף כביכול מצמיד את הכלי לגג ש שני אפשרויות איך לאסוף את יין שנשפך מהגל ולא יקלוט ואחר כך יזמין אבל שלא יתחיל לאסוף ואחרי זה לחפש אורכים כדי שיהיה לו שיעור כדי כמה יין שהוא יציל אלא להזמין ואחר כך יקלוט ואין מרימן בכך אסור להרים אלא כמה אורחים שיש לו לפי זה אנחנו מתיירים לו לאסוף ואסור לו לזמן אורחים שהם לא צריכים לאכול אומר רשי והם ישאירו סתם ולא ישתו אלא צריך באמת אורחים שעדיין לא סעדו עדיין לא שתו ובאמת זה יגיע לשימוש משום רבי יוסי בר יהוד אוו מרימן רב סובר שאפשר להרים אפשר להביא אנשים שהם גם אחרי הסעודה ולהגיד להם בואו בואו ואז הוא יכול לאסוף כלים בכמות שתספיק גם בשבל האורחים למרות שהם בפועל לא ישתו אומרת הגמרא להם מלוק רב אזר ישע קו מפלג המחלוקת הזאת האם מותר להרים כביכול להתחכם ולאסוף יותר נגיד שזה מחלוקת רבי זרבי ישוע המחלוקת ה משום רבי ישב רבי יהודה אם תנ קמה זה תלוי במחלוקת נועים נוספת תניה אויש זנו שנפלו לבו יש דין אותו דנו לא תשחטו ביום אחד אסור לשחות בהמה יחד עם בנה באותו יום מה הדין אם ביום טב נפלו לבור גם האבא או האמא וגם הבן כעת הרי אסור לו לשחוט את שניהם לצורך אכילס יומתו אפשר לו אחד כי יש איסור שלא יסב נוי אז מה הוא יעשה הבלי זה ה ממלה את הראשון עלמנת לשחטו והשני עושה לו פרנוסה במקום בשביל שלא ימות אחד הוא יכול להוציא כדי לשחוט ולאכול ביום טב אבל השני אין לו מנוס ינסה לשים לה קרים קסטות שיהיה לה שהיא לא תחנק שם בבור אבל היא צריכה להישאר שמה יביא לה אוכל לשמה שהיא תתקיים עד אחרי יום טב אבל הוא לא יכול לעלות אותה רבי ישע אומר מעלין את הראשון למעט לשחטו ונוי שוחטי דהיינו הוא יכול להרב מה הוא עושה הוא מוציא את הראשון כדי לשחות והנה שוכ ואז הוא אומר אולי הבהמה השנייה היא שמנה יותר היא טובה יותר ליום טב הוא מרים הוא מעלה את השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט אחרי שהוא לה את שתיהם הוא יכול לשחוט איזה שהוא רוצה ולמה סתם ככה אסור לו להוציא את זה כיוון ש כמובן זה תכ ביום טב שלא יצ אכל יום טב ולכן אין את רק עם זה לצורך החיל אומרת הגמרא ממי דילמה עד כאן לא קומה אבלי זום ד אפשר בפרסה אז הגמורה רצתה לתלות את המחלוקת שיש אצלנו האם מותר להרים ולהביא אורכים שכבר ש יין העיקר שנוכל להציל יין בשבילהם כאילו הם הולכים לשתות במחלוקת הזאת האם אפשר להוציא את שתי הבהמות בטענה אולי השנייה היא שמנה יותר היא טובה יותר נטלה את זה באותו מחלקת אומרת הגמרא מי אמר דילמי עד כאן קום רב ליזר אוסום ד אפשר בפרנו אבל לא אפשר לא אולי כל מה שרב ליזר עסר בארומה לגבי וס ז נוי כיוון שיש אפשרות להציל ולקיים את השנייה זה לא בהכרח שיש פה הפסד מומו על ידי פרנוסה יתן לה אוכל ישים לה קרים שהיא תאכל קצת להתרומם אז ממילא ה יכול להציל והוא לא יגיע לפסד מומן אבל כאן שיש לו אפסד מומן כי היין ישפך ואי אפשר אחרי זה להציל את זה ייתכן שהוא מתיר שאפשר להרים ועד כאן לא קומה רבי ישוע אוסום וגם את רבי יהושע אי אפשר לתלות שהוא התיר שמה הרומה שגם כאן ביין הוא יתיר אולי אוסו משום דיק צר בעלי חיים אבל לא כד קצר בעל חיים לא שמה התרנו הרומ זה לא סתם משום אפסד מומן שאני לא רוצה שהבהמה שלו תמות אלא יתכן שיש שם סיבה נוספת שלכן הוא התיר כיוון שצר בעלי חיים היא ולכת להישאר שמה בבור עד מוצא יום טב אבל כאן שאמצא בעלי חיים רק מצד אפסד מומן יתכן שגם רבי ש מודה שאי אפשר להרים ולכן אי אפשר לטלו את המחלוקת כאן והמחלוקת שם ממשיכה הגמרא בעניין של הצלת מזון מנ הדלקה תונו רבונו כתוב בברייס הציל פת נקיה אין מציל פת עדרו הוא הציל מהדקה פת נקיה שהיא משובחת אז הוא לא יכול להוציא עכשיו פת שהיא פחות משובחת כיוון שאומרים לו יש לך את הנקייה כאן אז ודאי שאתה לא תבוא לאכול את הפחות נקיה אבל אם הוא הציל פת הדרו הציל פת שאינה נקיה מציל פת נקיה הוא יכול לומר אני רוצה את המשובחת יותר ומתיר לו גם להוציא את הפת נקיה ומצילים ביום הכיפורים לשבס דהיינו אם יום כיפור חל בסמוך לשבס ויש ליקה ביום כיפור הוא יכול להוציא מזון לשבת הרי אין לו מתאי להכ להכין לשבת אם הוא לא יציל עכשיו ביום כיפר אז לא יהיה לו מה לאכול בשבת אבל לא משבת יום כיפור אבל להוציא משבת ליום הכיפור אם יום הכיפור כל ביום ראשון במוצא שבש אסור לו להציל בשבת לאכילה של יום כיפור ואין צריך לם שבס ליום ת ולמה כיוון שביום כיפור הי מתי הוא הולך לאכול את זה רק במוצא יום כיפור אז במוצא יום כיפור אומר רשי שיטרח ויביא אוכל זה כבר יום חול אין לו בעיה להשיג אוכל אבל לכן לכן אמרנו לו אתה לא יכול להוציא משבת לצורך אכילת מוצאי יום כיפור ואין צורך לשבס ל יום טב גם אם יש לו יום טוב יום ראשון מוצא שבס יוצא יום טב אסור לו להציל בשבת לצורך אכילת המזונות הסעודות של יום טב ולמה כיוון ששבש היא חשובה יותר מיום טב אז אסור לעשות פעולה בשבס חילול שבס לצורך היום טב ובנוסף לזה אומר רשי םתוא ה יכול להכין בו ביום מותר לו להכין לאכן נפש אז ממי הוא יכול להכין סעודות לאותו יום הוא לא צריך בגלל זה לחלל את השבס ולא משבש לשבס הבוא גם כן אסור לו להוציא מהשבת הזאת השבתות הבאות תונו רבונו שכח בת בתנור וקידש עליו היום הוא שכח לרדות להוציא את הפת מהתנור עוד כמה דקות כבר אין לו מה להוציא משמה הפת תשרף ונכנס שבס מציל למז של הסיודוס הוא יכול לרדות מתירים לו לרדות מהפס מהתנור פת בכדי שלוש סעודות ווא אומר לאחרים בואו וצילו לכם הוא יכול גם לומר לאחרים בואו תיקחו לכם פת מהתנור שלי וכשהוא רודה שזה בעצם הפעולה שהוא מוציא את זה מה הרי איך הם פו את ה לחמים שלהם היו מדביקים את זה בכותל של התנור מעל גבי האש וכשזה היה מוכן היו רודים את זה מוציאים את זה עם איזשהוא כלי מהתנור אז שהוא רודה לא ירדה במרד אלא בשקין שייעשה שינוי כדי שיזכור שזה שבת והוא יכול רק בשיעור מסוים ולכן שלא יעשה בדרך חול אבל הני שואלת הגמרא ותן דבי רבי שמואל לא תעשה כל מלכו כתוב בפסוק לא תעשה כל מלוכה ודורשים מזה לא תעשה כל מלוכה יצאת כישפו ורדיס הפס שהי חוכמ וינו מלוכה דהיינו שבשבת האיסור של תקי שיפור היא לא מלוכה אלא זה רק חוכמ דינו זה אסור רק מצד חוכמה ולא מצד מלוכה ממש אז אם כן כיוון שזה לא איסור דוריסה זה רק איסור דרבון רדיית הפת אז למה אתה אומר לו לעשות בשינוי אם מטרת לו את דרבון לא מצינו שגם על עתר במלוח דרבון ביסר דרבון נבוא ולהגיד לו לעשות את זה בשינוי אונה הגמורה כן כמה דפש לשנה משנ נכון שזה דרבון זה רק חוכמה ולא מלוכה אבל עדיין עדיף לעשות כמה יותר שינוי מהמצב הרגיל שהוא רודה ולכן אומרים לו לעשות את זה בסכין ולא ברדיה שהוא רגיל לעשות עם זה ביום חול אומ הרב חיז אגב זה נביא את העניינים של אכילס שבס את המעלה של החונה לשבס לסעודות שבס ושל המענג את השבס אומר אב חסדה לעולם ישכים אדם לא יצא שבס אדם יכין את ההכנות שלו של מאכלי שבת ביום שישי בבוקר בהשכמה ש י ביום השישי והכינו את אשר יביאו לאלתר הרי כתוב שיצו ללקות מתי וילקטו הסוי בבוקר בבוקר את המן לקחו מוקדם בבוקר וכתוב ביום שישי הכינו את אשר יביאו משמע לאלטר מיד שיביאו הכינו אז אם כן בבוקר בבוקר מוקדם בבוקר אז גם עשו את החונה לכן יש מעלה להשכים בבוקר ביום שישי ולהכין את מאכלי השבת אומר הבבה בשבס חייב אדם לבצוע עעל שתי כיכרות נכתב לחם משנה כתוב בפסוק ל וה ביום השישי לוקטו לחם משנה לחם משנה זה לחם כפול לכן בוטים על שתי כיכרות אומר רב עשי חזינה לרב קנ דנו קטרת ו בוצ חד ראיתי שהוא מחזיק שהוא מברך שתי לחמים אבל הוא בוצע רק אחד מהם אומר לא תו קסיב הוא הסביר את עצמו למה הוא לא בוצע את שתיהם כיוון שבפסוק כתוב לקטו לחם משנה לא כתוב ש אכלו את הלחם משנה לכן מספיק שהוא מחזיק מצורה של לקיטה הוא מחזיק את הלחם משנה רבי זרי ה ובוצע כול אשר וסה רבי זרי היה בוצע חתיכה כשהוא היה חותך פוסה היה כ פוסה גדולה שמספיקה לו לכבוד לכל הסעודה אומר רשי ולכבוד שבס ונראה כ מחבב סעודת שבת להתחזק ולאכול הרבה כביכול הוא הולך עכשיו לאכול הרבה בסעודת שבת להנג את השבת אומר לרב נ לרב עשי ואומר זה כרב תנוס זה לא נראה טוב אדם שלוקח פוסה גדולה זה נראה רב תנ אומר כון דק לא ובד ו דובד לאמר זה כרב תנוס רואים שזה מנהג של שבת מבינים שזה לכבוד שבת הר ורוסי כי מקלה ורפת דרוב שור לובי דהיינו כשהיו עושים עירוב חצרות וכמו שהזכרנו שהיה להם כדי שיוכלו תטל מהבית לחצר אז יש כמה בתים בחצר אז היו לוקחים חתיכת פת מכל בית ובית ומניחים את זה באחד מהבתים כל פעם בבית אחר וכך בעצם יצרו שכל ה הם כמו חדרים של בית אחד ששם נמצא האוכל של כולם מספיק שיש שיעור מסוים של פת שנמצא בבית אחד מכל שכן ושכן ואז כביכול זה הבית של כולם כל שאר החדרים הבתים זה חדרים וממילא כביכול יש פה בעלים אחד על הכל אזם זה מתיר להם להוציא מהבית לחצר כי יש פה כאילו בעלות אחת בחצר עם כל הבתים יחד אז אומר אומרים אמי ורב אסי כשהגיע התור שלהם שהפ של העיר חצ אזה היה אצלהם הם היו בוצ על זה שור לו הם היו בוים על זה אמר תיד בחד מצווה סת בו מצוה חינה אומר רשי הם היו עושים את זה בריקס מוצי שזה תכול סכילה וככה הם קימו מצווה נוספת באותה מצווה שכבר עשו על זה עירוב קימו על זה את מצוות מציאת הפת אז אם כן היה לנו כאן את ה ראינו את המשנה ש מצילים מזון שלוש עודות אמרנו שמחלוקת האם זה תלוי באיזה מצב בשבת באיזה שלב בשבת הוא נמצא ו לפי זה נתיר לו מספר של סעודות לפי מה שהוא עדיין לא אכל או רבי סי אומר תמיד שלוש סעודות למה אנחנו לא מתיירים ל יותר מזה ככיוון שאדם באול על ממונו וראינו שגם לגבי חבית אומרים לו שמתירים לו רק למלאות כלי אחד בשתיהם אמרנו שלא יערים ו שיביא ה יכול להביא אורכים אבל וכים שבאמת נצרכים ליין רבי אמר שאפשר להרים רצינו להתלות במחלוקת רבי ליזר בישוע לגבי ס זנו האם מותר להרים או לא וכינו שאין הכרח שזה מחלוקת שתלויה במחלוקת הזאת אמרנו שאם הוא הציל פת לא נקיה הוא יכול לחזור ולהציל פת נקיה להציל מיום כיפור לשבת מותר אבל משבת ליום כיפור או משבת ליום טב או משבת לשבת הבאה אסור אם הוא שכח בת בתנור הוא יכול להוציא מזון שלוש סעודות לרדות התירו לו בצורה של שינוי על ידי שקים ולא על ידי רדייה רגילה ויכול גם למר לאחרים בואו והצילו לכם אמרנו שיש עניין להכין את ההכנות של שבס מוקדם בבוקר ויש עניין לבצוע לחם משנה להחזיק לחם משנה למרות שאיין עניין לבצוע ולאכול שני לחמים אבל כמו שכתוב בפסוק לא קטו לחם משנה היש אניין להחזיק את זה בשעת מציאת הפת הבמ ורוסי גם הקפידו שכשיר חצרות היה אצלהם אז אז הם קיימו בזה מצווה נוספת חוץ מהרוב חצרות גם את ה בציעת לחם משנה באותה לחם [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: