העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיז עמוד א

[מוזיקה] דף קיז עמוד א' דבר ראשון אני מתנצל מיד על הרגע שאני מתחיל בפני האלה שאיתנו מאתמול והם שועים במתח גבוה מהדיון שאנחנו באמצעו אבל כדרכנו בואו נתחיל בקצת משהו מתקתק משהו קטן ומתוק מהדף שלנו מהעמוד שלנו אנחנו דיברנו אתמול וגם נעסוק היום בעניין של כל פעל השם למענהו ואני רוצה שנייה תחשבו על זה אתמול הבנו אמרנו כל פעל השם למענהו המצוות צריכות להיות ברמה הכי גבוהה הכי מהודרת הכי טובה אבל כל פעל השם למענה הוא נדרש גם בדיוק לצד השני תחשבו על זה חטא העגל לכאורה הדבר הכי נורא בעולם היהודים חוטים איזה עוונות איזה עבירות איזה עונשים קיבלו עד היום כתוב אין פורענות שמגיעה ואיין קצת מחטא העגל בתוכה כל מה שאנחנו עוברים כל הצרות כל השמדות כל הפורענויות עדיין יש בהם מ חטא העגל אבל תחשבו בלי חטא העגל היינו מקבלים את יום הכיפורים לא היה לנו מושג שנקרא יום הכיפורים כל יום כיפור של שלחתי כדבריך נאמר לאחר חטא העגל וניתן לנו במתנה מהקדוש ברוך הוא כזה יום נפלא שמכבסים למענהו התוכנית האלוקית היא מושלמת היא מסודרת בדיוק מושלם הקדוש ברוך הוא אומר יהיה חטא ויהיה תקנה ויהיה כפרה כל פעל השם למענהו כמובן זה לא פותר אותנו להתאמץ להיות תמיד הכי טובים אנחנו לא יכולים לומר תשמע הנפילה הזאת זה גם למענהו זה אומרים אחרי הנפילה לא לפני אבל לזכור תמיד כל פעל השם למענהו הכל חלק מתוכנית אלוקית מדוקדקת מושגחת ומובילה לטוב ביותר ולכל האלה שבמתח אתמול בוא נחזור בקצר צרה ראינו מחלוקת בין רבי ישמעאל בן ברוקה לחכמים מה קורה לגבי הפשטת קורבן הפסח שמקריבים אותו בשבת רבי ישמעאל אומר תפשיט רק עד החזה תוציא את האמורים תביא למזבח כל פעל השם למענה הוא לא נקוב את זה אלא נפשית כן את האור כמו שראיינו אתמול אלא נפשית עד החזה מצוין זה אומר רבי ישמעאל חכמים אומרים מה פתאום תפשיט את כולו ראינו שהם הביאו ראייה ממשנתו קצת הסתבכנו מה הראיה ולכן אמרנו הם נחלקים גם לגבי טלטול בוא נאמר במקרה לפי חכמים שהוא לא הפשיט את כולו והוא נתון יחד עם הבשר ברור שלפי חכמים מותר לטלטלו אין כל ספק בדבר הם מתיירים אפילו את הפשטת אבל הם אומרים לרבי ישמעאל אתה אומר שאסור להפשיט תודה לפחות שמותר לטלטל זה רק איסור דרבנן תודה שיהיה מותר לטלטל אותו מחמה לצל וכדומה שלא יסריח למה כמו שאנחנו רואים במשנה שמותר להביא את תיק הספר יחד עם הספר ולטלטל אותו מתיירים למה משום כבוד הספר תורה גם כאן לטלטל את האור הגב הבשר כי הבשר הוא קדוש ואם כן יהיה מותר וכאן מגיעה הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קיז עמוד א במילה הראשונה מי דמי איך אתה משווה את ספר התורה את תיק ספר התורה שהוא בסיס לספר התורה לאור שהוא בסיס לבשר הקודשים אתם לגבי ההצלה מפני השריפה של ה של התיק של ספר התורה נעשה בסיס לדבר מותר הספר מותר לטלטלו ומצווה להציל אותו מפני הדלקה אני אומר לך קח גם את התיק הובס לדבר המותר אחה האור הזה נעשה בסיס לדבר האסור הבשר אסור בטלטול כי עד הלילה אין מה לעשות איתו רק בלילה צולים אותו ואוכלים אותו כרגע הוא חי אין איך לאכול אותו אין מה לעשות איתו ואם כן הוא אסור מה אתה משווה לי מתיק של ספר תורה שהוא בסיס לדבר המותר מאור של בהמה קדושה קדושה אומנם אבל היא בסיס לדבר האסור אלא אומרת הגמרא אחי קאמרי שימו לב אנחנו כבר בעצם בהסבר השלישי אחי קאמרי הם מצילים תיק של ספר עם הספר ואף על פי שיש בתוכו כמו שראיינו במשנתנו כאן בעצם התיק הזה הוא בסיס לדבר האסור והמותר לספר התורה ולמאות בכל אופן מצילים לא טלטל אור הגב בשר כדי שלא יסריח למה שלא טלטל את האור הגב הבשר ובעצם כאן השאלה מאוד מעניינת המפרשים עומדים על זה הרי הבשר עצמו הוא אסור באכילה זה בסיס לדבר האסור אבל בכל אופן כך שואלת הגמרא ומיד היא דוחה ואומרת מי דמי אתם נעשה בסיס לדבר אסור הו לדבר ה מותר גם למאות גם לספר אחה כולו נעשה בסיס לדבר אסור כמו שאמרנו יש מהמפרשים שאומרים שבשאלה הגמרא הבינה שברגע שיש כאן בסיס לדבר אסור והמותר כן כגון תיק לספר תורה ולמהות התיק והספר תורה הופכים גם כן למוקצה ובכל אופן מותר ואם כן שואלת הגמרא לגבי האור והבשר ובכל אופן עונה הגמרא מה פתאום לגבי בסיס זה דבר האסור והמותר יש כאן בעצם חלוקה פיצול בסיס גם לאסור גם למותר אני מתיר לך אבל כאן כשהאור לבשר והבשר אסור באכילה כמו שאמרנו אין מה לעשות איתו בשבת אז הוא רק בסיס לדבר האסור אין שום סיבה שיהיה מותר לטל אותו אלא אומרת הגמרא אחי קאמרי לי באמת עוד הפעם ניסיון רביעי ואחרון להסביר את הדברים של חכמים אחי ק אמרלי אם מביאים תיק תיק שיש בתוכו מאות מעלמה שימו לב כאן כבר לא מדובר שיש בתוך התיק מאות אלא פה הולכת הגמרא שלב נוסף זה כבר לא כתוב במשנה אני הולך ומביא תיק עים מאות מעלמה מבחוץ כדי לטלטל את הספר תורה בתוך אותו תיק להציל בו ספר תורה אם כך לא טלטל אור הגב בשר נכון שזה בסיס לדבר האסור אבל זה רק עניין טלטול דרבנן שיהיה מותר כמו שמותר לטלטל תיק שיש בתוכו מאות שזה גם כן בסיס לדבר האסור בלבד כדי להציל בו ספר תורה אומרת הגמרא אתה צודק לדמיון מושלם אבל באמת מנין לך במשנה כתוב שמצילין את הספר בת זאת אומרת את תיק הספר עם הספר שבתוכו מאות אבל לא כתוב שמותר להביא תיק מאות ממקום אחר והיא גופה מנלן מי אמר שמותר אי לימה אם אתה חושב אם אתה רוצה לומר דאיך תלא שדיו זאת אומרת במשנה כתוב שבמקרה שמאות בתוכו הוא לאצ לזרוק אותם הוא יכול להציל אותם יחד אז כנראה ככה אתה חושב במוח בראש כנראה שגם מותר להביא תיק ע מאות ולהציל בו את הספר מה פתאום מי דמי אתם אד אחי ואחי נפלה דלקה זאת אומרת כאילו אני לא אומר לך זרוק אותם כי יאללה הספר תורה כבר בתוך התיק נכון יש מאות אל תתעכב על זה יש כל רגע קריטי יש כאן להבות תעיף את זה החוצה יחד עם המאות אבל אחה שהוא הולך להביא מבחוץ ממקום אחר תיק שיש בתוכו מאות אתה מילא הולך להביא את הספר התורה נכון יש לך כמה פסיות עד אחי ואחי לשנן לזרוק אותם יחד הז מינים באמת שמותר אלא אמר מרבר רבשי קבל ביטול כל מה שאמרנו בעצם כבר אתמול אמרנו שהם נחלקו בשני דברים גם לעניין הפשתה עד החזה הו כולו וגם לעניין טלטול קבל ביטול ממש לא הם נחלקו רק לעניין הפשתה ועל עצם זה חכמים מביאים הוחכה ממשנתו כמו שראינו אתמול חכמים אומרים לו כמו שבמשנה אתה אומר מצילים את את הספר יחד זאת אומרת את התיק את הספר ועליו שיש בתוכו מאות זאת אומרת שגם האדיוט נהנה בכל אופן אתה מתיר לי להציל גם כאן תתיר לי להפשיט ף שהידיות נהנה זה בהמה קדושה תתיר לי גם כן ומיד הגמרא הזעקה שם כמובן ואמרה מה אתה משווה כאן מדובר לגבי טלטול ש דרבנן אני מתיר לך אבל בהמת הקודשים הפשטה זה מלאכה איך אני אתיר כזה דבר איך אתם חכמים בכלל משווים אלא מהמר בשי לעולם כדי אמרין מעיקרה או דקק שילך אתם טלטול ואח המלאכה גם כאן מדובר בהפשטה הקורבן זה לא מלאכה לא עובר על מלאכת המפשיט כגאון דלא קבלה לאור הוא לא מתכוון הוא לא צריך את האור כל עניין ההפשטה שהבן אדם צריך את הור ואז ואז יש מלאכת המפשיט כאן הוא לא צריך אותו כל הכוונה שלו זה רק בשביל הבשר שלא יסריח שלא יהיה מוטל בביזיון הכוונה שלו היא בשביל הבשר ואז אין בעיה אין כאן את מלאכת המפשיט שואלת הגמרא מה פירוש אין כאן את מלאכת המפשיט הרי ידוע לנו יש מושג שגם דבר שאינו מתכוון ברגע שזה מעשה ותוצאה וזה ברור קורה ברור מתבצע אסור והב ורב אדם ותרוו רבי שמעון אומנם מתיר דבר שהוא לא מתכוון אבל בכל אופן מודה רבי שמעון בפסיק רש ולא ימות זה נאמר בתמיה כבר האינו אתזה מספר פעמים פסיק רשב ולא ימות יש מושג שבן אדם אומר אני חותך את ראש הבהמה או ראש העוף ואני לא מתכוון שהיא תמות אין דבר כזה ברגע שאתה עושה כזה מעשה יש תוצאה ובזה גם רבי שמעון לא חולק אומר אני יכול להתיר כל מיני דברים שלא ברור שיקרו זאת אומרת כמו שאמרנו דוגמה לגרור ספסל לא לא מי יודע מה כבד בחצר הוא מתיר כי אולי זה לא יעשה חרישה חפירה וזה דבר שאינו מתכוון אני לא מתכוון לחרוש אבל כזה דבר אתה מפשיט את האור אתה יכול להגיד אני לא מתכוון לצורך האור אין כזה דבר עונה הגמרא דשקיל בבר זה הוא חותך תאור וחתיכות דקות הוא חורט הוא קורט ממנו תולש עוד חתיכה ועוד חתיכה וכזה צורה ברור שלא עובר על מלאכת המפשיט כל מלאכת המפשיט שמוריד את האור כולו שיש מה לעשות איתו ברגע שאתה מוריד חתיכות דקות ועוד חתיכה ועוד חתיכה אין מה לעשות עם האור ואז לא עוברים על מלאכת המפשיט לא בגלל מלאכה שלא מתכוון הוא לא רק לא מתכוון הוא פשוט לא עושה את המלאכה וכזה מקרה על כך אומרים חכמים פה אפשר להשוות זה רק זה הרי אין פה מלאכת המפשיט רק בעיה אולי דרבנן פה אני יכול להשוות ולומר כשם שהתריס דרבנן לטלטל את התיק שעם ספר התורה ועליו שיש בו מעות גם הידיות נהנה מזה נכון בכל אופן אני מתיר גם כאן אני אתיר להפשיט עליו שגם הידיות נהנה בסופו של דבר זה כבוד לקורבן שלא יסריח אני רוצה לכבד אותו גם שהידיות נהנה אין לי בעיה וההשוואה נפלאה ממשיכה הגרא ולהיכן מצילין אותן ראינו במשנה שאת כתבי הקודש את ספרי התורה מותר להציל לאו דווקא לחצר אל ה מקילים עוד יותר לאן מצילים אותם אמרנו למבוי שאינו מפולש ובן בן בטרה אומר אף ל מפולש והבטחנו אתמול שהיום בגמרא נסביר מה הפירוש שואלת הגמרא היחידה מי מפולש היחיד מי שאינו מפולש בוא נבין דבר ראשון את ההסבר המילולי מפולש פירושו פתוח שאינו מפולש פירושו סגור מבואי זה בעצם רחוב כל פעם איך עבד היה בתים שפתוחים לחצרות החצרות עצמם היו פתוחים לרחוב היה רחובות מפולשים שבעצם מצד אחד כאילו במקור אני מסביר עכשיו את הפולש העיקרי הבסיסי שיש מסכת עירובין וכבר נבין מה זה הפולש שמדברים עליו פה בעיקרון מפולש פירושו פתוח מצד לצד אתה נכנס לרחוב בצד אחד וחוצה אותו לאורכו עד הצד השני נפלא משני הצדדים יש לך חצרות שבחצר אות יש בתים שאינו מפולש זה אומר שהוא לא פתוח אלא סתום שהוא בצורת האות ח' זאת אומרת הוא סגור משלוש צדדים ויוצר בעצם איזשהוא מובלט איזשהוא מבוי כזה שהוא רחוב ללא מוצא זאת אומרת אתה לא יכול לפלוש בו לעבור ולחתוך בו לרשות הרבים הבאה אלא אתה יכול רק להיכנס לבתים שבתוכו ולצאת חזרה אחורה מה כאן מתכוונים לאיזה מ בדיוק אני יכול להוציא את ספרי התורה אמר רב חסדה מה זה מפולש מה זה שאינו מפולש הוא מסביר כך שלוש מחיצות כן דמיינו שלוש מחיצות צורת האות ח' ושני לך יין לך יין פירושו אומרת הגמרא במסכת עירובין נדון על זה בהרחבה בעזרת השם עוד לא הרבה זמן כדי להתיר את הטלטול במבוי אתה צריך לעשות היקר שזה לא רשות הרבים מה ההיכר דבר ראשון אתה לא מתיר מבוי שהוא מפולש דווקא מבוי שאינו מפולש שהוא סתום בכל אופן מה שאנחנו רואים פה שמה נדון על זה בהרחבה אפילו היום קצת ניגע בזה בהמשך אבל ב עקרון ברגע שיש שלוש מחיצות שלוש בעצם קירות של החצרות ובקטע הרביעי שזה הפתח המרכזי של המבוי אני שם שני לחין שזה שני קרשים משני אברי הפתח משני אברי פתח המבוי הוא אומר זה נקרא מבוי שאינו מפולש הוא סתום לחלוטין ואליו ברור מותר לטלטל כך אומרים חכמים להוציא את ספר התורה מהבית לא רק לחצר אלא אפילו לכזה מבוי אבל שלוש מחיצות ולכי אחד בלבד זה כבר חכמים עושים כי זה נקרא מבואי מפולש ורק בן בטרה הוא זה שמתיר ותר תרוייהו גם בן בתרא וגם חכמים מדברים ליב דרבי אליעזר דתנן כתוב בעירובין הכשר מבוי איך אני מתקן את המבוי כדי להחשיב אותו כרשות היחיד שכל בני החצר יוכלו לטלטל אותו הרי זה רחוב של כולם אני רוצה שכל בני המבוי סליחה לא בני החצר כל בני המבוי של כל החצרות באזור יוכלו לטלטל שם כתוב כך בצמה אומרים מספיק לחי וקורה לחי זה קרש וקורה זה בעצם מצד לצד של פתח המבוי בגובה אני שם קורה עובר מתחתיה הקורה הזו והלכי הקרש בצד זה הקר שמספיק בתיל אומרים לא צריך את שניהם או לכי או קורה כבר מספיק רבי אליעזר אומר מה פתאום צריך שני לחיים לא מספיק לחי אחד שני לחיים זה המינימום זאת אומרת גם בית הלל יגידו לפחות שני לחיים כך סובר רבי אלי רבי אליעזר בעצם חכמים ובן בתרה נחלקים לפי שיטת רבי אליעזר האם כשיש לחי אחד אני כבר מקל לפי בית הלל לחי אחד זה גלט זה נפלא בטח שאפשר להוציא לתוכו את ספר התורה רבי אליזר אומר מה פתאום לחי אחד לא מספיק בן מתרה אומר עדיין אפשר להוציא לשם לפי חכמים בעצם אומרים מה פתאום כמו רבי אליעזר דווקא שני לחיים שיהיה תקני הכי טוב שיש ורק אז יהיה מותר להוציא שואלת הגמרא אם כך אמר לי רבא שלוש מחיצות ולחי אחד מפולש קרטלי הרי כפי שאמרנו מפולש פירושו פתוח אם יש שלוש מחיצות ולחי אחד גם לפי רבי אליעזר שעדיין זה לא תקני ואסור לטלטל בו הוא לא נקרא מפולש לא ייתכן שנקרא לו מפולש ועוד לרבנן לפי שיטת חכמים שאומרים שמותר דווקא למבוי שאינו מפולש זאת אומרת לכזה מבוי שיש בו שני לחיים תקני הכי טוב בעולם עם נציא לתוכו אוכלין ומשקין אתה אומר לי כולה מיוחדת בספר תורה איזה כולה אפילו אוכלין ומשקין מותר להוציא לתוכו אלא אמר הב פירוש אחר שתי מחיצות ושני לחיי שימו לב כאן אנחנו בעצם יורדים מכל החומרה שעמדנו עד עכשיו ויורדים אפילו משיטת בית שמי ובית הלל שראיינו בבריטה הולכים על הכי קל שתי מחיצות בלבד זאת אומרת מבוי מפולש לחלוטין אבל שני לחיים בכל פתח מבוי מפולש זאת אומרת שיש לו שני פתחים אחד לכניסה אחד ליציאה או שניהם לכניסה או שניהם ליציאה איך שתקראו לו מצד לצד אתה יכול לפ ולעבור ברשות הרבים אחת לאחרת דרך אותו מבוי אבל אם יש שני לחי יין אחד בפתח זה אחד בפתח זה אומרת הגמרא זה נקרא מבוי שאינו מפולש שתי מחיצות ולכי אחד זה מבוי ה מפולש כי הוא שימו לב יש לו רק שתי מחיצות ולכי אחד רוח אחת אין כלום רוח אחת יש רק לחי אחד ושני רוחות משני הצדדים בעצם שם שם יש את קירות המבוי זה בעצם שיטה מאוד מעניינת רק רבי יהודה מתיר לטלטל בכזה מבוי בכלל תניה יתר על כן אמר רבי יהודה לא רק מתחת חת גשרים וכדומה רבי יהודה הוא בעצם שיטה מאוד מעניינת הוא אומר אפילו מתחת גשר שעובר ברשות הרבים מותר ל לטלטל למה כי אני מחשב כאילו אתם זוכרים דיברנו על זה פי תקרה יורד וסותם יש את הגשר למעלה אני מחשב כאילו התקרה יורדת מצד זה מצד זה ובאמצע זה רשות נפרדת אבל שימו לב לא רק תחת גשר שהוא מקורה אלא אומרת הברייתא אמר רבי יהודה יתר על כן אמר רבי יהודה עוד יותר מכך מי שיש לו שני בתים ושני צידי רשות הרבים יש לו משני עברי רשות הרבים בית כאן ובית כאן באמצע זה רשות הרבים הוא רוצה לתל ביניהם לעשות שירות משלוחים מבית לבית בשבת מה עושה אומר רבי יהודה עושה לכי מכאן ולכי מכאן הו קורע מכאן וקורה מכאן ונוסע ונותן באמצע שימו לב מפלי יש לו כאן בית כאן בית הוא שם לחי בצד לחי בצד הזה זאת אומרת באמצע רשות הרבים הוא מחשיב אותם כמבוא מחשיב אותם בעצם כשתי קירות לכי מכאן לכי מכאן ומותר לו לטלטל וחכמים כמובן חולקים עליו אמרו לו אין מהרבן רשות הרבים בכך מה פתאום אין מצב בכל אופן אומרת הגמרא כאן חכמים ובן מטרה סוברים כמו רבי יהודה שזה באמת נחשב חכמים אומרים דווקא למבוי כזה שהוא אינו מפולש זאת אומרת שיש לכי לכים משני הצדדים ואילו ואז מטלטלים אליו ספר תורה בן מטרה מקל עוד יותר ואומר אפילו יש רק לחי אחד כבר מותר לטלטל אומרת הגמרא נפלא הסברת לי את דבריהם נפלא לפי רבי יהודה אבל עדיין השאלה ששאלנו קודם תקפה בדיוק במעט האחוזים גם כאן אמר להבי לדידך נמי גם לפי הפירוש הזה לרבנן נציל תוכו אוכלין ומשקין לפי חכמים שרבי הם סוברים כרבי יהודה לפי רבי יהודה ברגע שיש שני לחיים זה תקני לחלוטין מספיק לו שני קירות ושני לחיים בפתחים ואם כן למה דווקא ספר תורה שנציין לתוכו גם אוכלין ומשקין אלא אמר רבשי בוא נחזור לפירוש של רבי אליעזר לשיטת רבי אליעזר לא כמו רבי יהודה שמדבר על שני מחיצות ושתי לחיים ברור שלו גם לא כמו בת שבית הלל שאומרים שלוש מחיצות ולחי וקורה או לחי או קורה גם כן לא אלא כשיטת רבי אליעזר שאומר צריך גם שלוש מחיצות וגם שני לחיים משני עברי הפתח אבל בניגוד למה שאמרנו קודם שחכמים סוברים כשיטת 100% ואז באמת לא מובן מה הכולה הרי גם אוכלין ומשקין מותר אלא כאן הוא אומר לא חכמים אומרים רבי אליעזר אבל תדע לך הוא מקל לגבי ספר תורה הוא לא יסבור שצריך גם שלוש מחיצות וגם שני לחיים גם חכמים גם בן ביתרה אומרים הוא יקל לגבי ספר תורה השאלה כמה הוא יקל חכמים אומרים הוא יוריד לחי אחד ויספיש מחיצות ולחי בלי הלחי הנוסף אז מותר ושוב דווקא אוכלים דווקא ספר תורה ולא אוכלין ומשקין ולנו בן מטר יגיד לא גם במבוי מפולש זאת אומרת מה זה מפולש יש שלוש מחיצות אבל שני לחיים כאן כבר כן מתאים לומר מפולש גם על זה ומר רבי אליעזר מותר לטלטל לשם ספר תורה אלא אמר רבשי שלוש מחיצות ולחי אחד זה מבוי שאינו מפולש זה מה שאומרים חכמים שלוש מחיצות בלא לחי זה מבוי מפולש הוא קורא לו מפולש כי הצד הרביעי שלו פתוח לחלוטין ואפילו לרבי אליעזר דמה בעינן לחיים שני לחיים רשמי אמי לא אוכלין ומשקין אבל לספר תורה אומרים חכמים בחד לכי סגי ושוב רק לספר תורה ונו אוכלין ומשקין יהיה אסור נראה לי שראוי לסכם בעצם את ה א את החצי עמוד האחרון הזה אנחנו אומרים שמתירים להציל למבוי המפולשת זה לא מה שאנחנו מדברים בנורמה אנחנו מחפשים פה כולה מיוחדת לגבי ספר תורה ולכן ניסינו לומר שמדובר כשיטת רבי אליעזר שחכמים אומרים דווקא למבוי כזה שהוא אינו מפולש כשיטת רבי אליעזר הדוק תקני שלוש מחיצות ושני לחיים ובן מטרה מתיר אפילו בלי לחיים זאת אומרת עם לחי אחד אמרנו לא יכול להיות א' ם לחי אחד בן בתרה לא יקרא לזה מפולש זה הרבה יותר מזה זה סתום כמעט כולו דבר נוסף לפי חכמים אמור להיות מותר גם אוכלין ומשקין צינו לומר הכי פתוח רבי יהודה אבל שוב גם לפי רבי יהודה אם חכמים סוברים כמוהו גם כן ברגע שיש לחיי ולזה הם קוראים אבוי שאינו מפולש אמור להיות מותר גם אוכלין ומשקין אלא אומרת הגמרא הם סוברים כרבי אליעזר אבל רבי אליעזר יקל לגבי ספר תורה ויוותר לפי חכמים על לחי אחד לפי לפי בן בתרא על שני לחיים ולכן הוא קורא לו מפולש וגם לפי חכמים שהוא מוותר על לכי אחד זה רק לגבי ספר תורה ולא אוכלין ומשקין דף נפלא איך אומרים ביידיש גשמ בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: