העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קיא עמוד ב נתחיל בעמוד א שורה חמישית מלמטה החושש במוס נוב ראינו במשנה שאדם שחשש במותניו אז שיחת יין ושמן שזה שיחה לרפואה וניכר של רפואה זה אסור אבל שיחה בשמן מותר ואילו בשמן ורד ראינו מחלוקת חכמים אומרים רק בני מלכים מותר כיוון שיש להם כסף לסור בשמן ורת גם לתענוג אז אין פה אין פה לא ניכר שזה לרפואה רב שמן אומר כל ישראל בני מלוחים הם ממלה הם בדרגה של בני מלוכ שמשתמשים לשמן ורד גם לתענוג ולכן לא ניכר בשיחה של שמן ורד כאשר הוא עושה את זה לרפואה ומותר אומרת הגמרא מה הלוכ כמו רב שמן ו כמו רחומים אומר רבי אב בר זב דומרב הלכה כרב שמן שואלת הגמרא לממר דרב כרבי שמעון סביר אלי רב סוב כמו רב שימי במקומות שהוא מקל ואומ רב שימי ברכי משמי דרב ה מסוכר נזי בחביות בתחתית החבית יש נקב שמשם מצא היין איך סותמים את הנקב דוחפים איזשהו חתיכת עץ כדי שזה יהיה אטום עוטפים את החתיכת עץ עם בגד ודוחפים אותה פנימה כעת הסביב החתיכת עץ יש גם כן יתום הבעיה היא שחתי עץ הזאת כשדוחים אותה היא נרטבת מהיין והיא נסחטת אז אומר רב אסור להדק ביתו אסור להדק את זה חזק ביום טב כיוון שהוא מגיע לאסו סוכת ואילו לכאורה רב שימן סובר בדובר שאין מסכן שמותר אז לכאורה במקרה כזה הוא יתיר רואים שרב סובר לא כמו רב שימן תרצ את הגמור ב אפילו רב שימן מודה דב וררו מוד רב שימן בפסיק רש ולא ימוס כיוון שרב שימן מודה בפסיק ריש במקרה שאדם חותך את הראש של התרנגול ואומר אני לא רוצה להרוג את התרנגול אני רק רוצה להניח את הראש על המדף ודאי שאומר רב שמ זה לא נקרא דבר ש סקן והוא יהיה חייב על זה כיוון שזה תוצאה שחייבת לקרוא בממילא אז גם כאן הסחיטה הזאת היא קוראת בממילא בודאי ולכן גם הוא מודה אז אין הוכחה שרב לא סובל כרב שמ אז שואלת הגמרא ממקור אחר ואומר רב חי רשי אומר רב הלכ כ רב יהוד הלוכ רב יוד בדבר שן מקן כך סובר רב ורב חנן בר מי אומר שמואל הלוך רב שימן ורב חירבן מתניו בלא יגבר לא בשם של אחרים אלא ישירות רב אמ וחק רב יהוד שמל אמר לאק רב שיימן אז רואים שרב פוסק רבי יודה ש דובו של מסכן אוסו איך כאן אנחנו רוצים לומר שרב פסק שמן בכולה שלו לגבי שמן ורד שכל ישראל בני מלוכ אלא אומר ו אני וארי שבחבורה רגמ ומנו מי זה הארי שבחבורה רב חיה ברבין הלוח כרב שימן ולי מתמ נכון שרב פסק כאן כרב שימן אבל לא סבור שלו שהוא בא להקל שכל ישראל בני לוכים אלא מטעם אחר מה הילוש ו מת מבררת הגמרא את דבריה אב שמן דורי ול מתב שימן סובר מסה ורב סו מ לי ומר שרב התיר בשמן ורד כיוון שרב סובר ששמן ורד לא מרפא כאשר יש כאבי מותניים לא יכול להיות למה וו מדקטון בני מלוחים שכין על גבי מכון שמן ורד מכלל דמה זה גם חומים שחלקו על רב שימן והתירו רג לבני מלוחים הם התירו להם מה שמע שזה מרפא הם לא חולקים זה מרפא אלא הם רק אמרו שרק להם מותר כיוון שלא ניקה רפואה כי הם משתמשים ם זה גם לתינו הוג אז איך שך שרב יחלוק גם על חומים וגם על רב שימן ויאמר שזה לא מרפא ללו חק רב שימן ד שורי ולב מתימ הכוונה דילו רב שימן סובר אף עלג דשכיח שורי ורב ס רב שימן סובר גם ם שמן ורד לא מצוי והוא יקר מאוד מותר כי כל ישר בני מלוחים אבל רב חלק על הכלל הזה ורב סובר היא שכיח אן והי לא השכיח ללא דווקא במקום שהשמן ורד מצוי והוא במחיר זול משתמשים אותו גם לטינו הוג רק אז הוא התיר ובז ד רב שכיח משכ דורד אז רב שאמר לא חק רב ש שמוטב בשמן ורד הוא דיבר במקומו או במקומות שמצוי שמן ורד במחיר סביר ש משתמשים זה גם לתינוק ולכן הוא התיר אבל לא שהוא בא להקל כמו רב שימן ולכן אין סתירה מדברי רב לגבי דבו של מסכן שהוא פסק להחמיר כרב יודה למה שכאן הוא פסק כרב שימן שמוותר בשמן ורד אדון לוך שמו אנוש רוצ וכעת נעבור לפרק חמיש סו של מסכת שבס פרק ולו קשורים ונבאר בו את השתי מלוכות נוספות של המטס מלכס מלכס קושר ומתיר ואת זה למדנו כושרי יריעות שנפסקו במשכון וממילא מזה ללומדים שדווקא קשירה כזאת שהיא קשר של כיום או שהיא הולכת לעמוד לעולם כמו הקשירה של העיריות דווקא אז חיייבים על קשר כזה ועל התרת קשר כזה ואלו קשרים שחייבים נלה קשר הגמליים וקשר הספנים שם זה קשר של קם או שעומד לעולם וכשם שהוא חייב על קישורן כך הוא חייב על תרן זה גם קשר שחייבים כאשר הוא מתיר אותם רבי מאיר אומר כל קשר שיכול להתירו באחת מידיו אין חייבין עליו כיוון שהקשר הוא רפואי ה יכול להתיר אותו עם יד אחת ממילא אן חייבין על קשר כזה אומרת הגמרא מהיא קשר הגמולים וקשר הספון על איזה קשר אנחנו מדברים הרי דרכם של הגמלים היה שהיה איזשהו רצועה שמחוברת בקביעות בחותם של הגמל מהרצועה הזאת היו קושרים שרוצים לחנות היו זה חבל ועם החבל הזה או הוליכו אותו או קשרו את הצד השני למקום שרצו לחנות כך גם בספינות בראש הספינה הייו שמים איזשהו רצועה שהיא קבועה הייתה בראש הספינה וכשרציתי הרצועה הזאת שקשורה לסיפון ל וקושרים חבל כדי להגן אותה בחוף אז אומרת הגמרא על איזה קשר גמלים וקשר ספני אנחנו מדברים איל מקטורה דקטרי בזמו וקטרה דקטרי סטרידה זאת אומרת החבל הזה שאנחנו קושרים לרצועה שנמצאת באף של הגמל והקשר הזה שאנחנו גושרים לרצועה של הספינה עצמה הי קשר שאינה של כיום ההוא הרי זה רק שצריך באמת חבל אז מחברים לזה את החבל אבל זה לא קשר של קיום מה שעומד לעולם אלא כ דזמו מגופי סטריד גופי אומרת הגמ מדובר פה על הקשר של הרצועה עצמה שנמצאת בחותם של הגמל שהוא עומד כך לעולם והקשר של הרצועה שמחוברת לספינה עצמה שהיא עומדת שם לעולם כאשר רוצים לחבר לזה חבל אז קושרים לזה חבל אבל זה לעולם לא ניתר וזה קשר של קיומו ועליו חייבים כשקושרים אותו או כשמתים אותו ממשיכה הגמרא רב מאיר אומר כל קשר שיוכו להתיר ביחס מודו אין חב מנולו והגמרא תבאר מה הגדר של רב מר בו רב אך דוי אחוי דמר אכי שואל שאלה ניבה לרב מאיר מהו מה קורה בקשר של הניבה מצינו מחלוקת חחמ ורב יהודה לגבי קשר הניבה שואלת הגמרא מה שיטת רבי מאיר בזה קשר ניבה זה קשר בדומה לקשר נעליים זאת אומרת קשר שנעשה על ידי לולאה הקשר הוא הדוק הוא טוב אבל אפשר לקשור אפשר לפתוח אותו בקלות על ידי שמושכים צד אחד של החוט אז הקשר נפתח אבל הוא מודק ת רב מאיר משום יכול להתירו באחת מידו הו ונם יכול להתירו לכאורה קשר כזה ככל שהוא יהיה חזק עדיין אפשר להתיר אותו ביד אחת שהוא מושך אותו די מרב מדק מדק ו ש אמר שדברי רב מר ביד אחת זה רק היה סימן לקשר רפוי במקרה כזה הקשר הוא לא רפוי הוא הדוק וייה עסור קו ששרנו בספק וכעת נעבור למשנה נוספת בעניין הקשרים יש לך קשרים שאן חייבים ליהן כקשר הגמון ו כקשר ספונין ישנם קשרים שהם לא קשרים של קיומו ולכן לא יהיו חיבים עליהם איסור דוריסה כמו שמצינו במשנה הקודמת לגבי קשר גמלים וקשר ספנים קושרת אישה ממשיכה המשנה מפתח חלוקה אישה יש לה חלוק והיו קושרים זה העדי רצועות מצד אחד לצד שני מותר לה לכתחילה לקשור את הרצועות האלה כיוון שהם רצועות שעומדות להיפתח בכל יום מעכתי סבחה כך גם לגבי רצועות שעל כיסוי ראשה ושל פסיקה איזשהו חגורה שהיו קושרים חגורה רחבה שבסופה היה איזשהו רצועות שאיתה היו קושרים אותה מותר כיוון שפותחים את זה בכל יום וממשיכה המשנה הוא רצועות מנהל וסנדל גם כן כיוון שפותחים אותם ונודד יין ושמן כשהיו ממלאים בנוד יין ושמן היו מקפלים את ה למעלה את סוף הנוד וקושרים אותו כיוון שעשויים לפתוח אותו כדי להוציא ממ יין ושמן ממילא זה לא קשר של קיימו הוגדרו של בושר כך גם לגבי גדירה של בשר כדי שלא יישפך היו עוטפים אותו מלמעלה בחתיכת בת וקושרים אותה זה קשר שעתידים לפתוח אותה כדי להוציא את המאכל רבי לזר בן יעקב אומר כושרים לפני הבהמה בשביל שלא תצא דוגמה נוספת גם לפני הבהמה יש חבל כדי שהיא לא תצא פותחים את זה כל פעם שרוצים להוציא אותה ואין בזה איסור של קשר של קיומו אומרת הגמרא לכאורה או גוף קשה המשנה עצמה לכה סותרת את עצמה אמרת יש קשרים שאין חייבים עליהם כקשר הגמולים וכשר ספונים אתה מתחיל את המשנה יש קשרים שזה לא איסור דוריסה חיוב וו דליקה או איסור קמה שמע זה לא חיוב דוריסה כמו גמלים ספנים אבל איסור דרבנן כן יש ווד דר תני המשנה ממשיכה כושרת אישה מפתח חלוקה אפילו לכתחילה אז זאת אומרת אנחנו עוברים למשהו שמותר לכתחילה ואפילו דרבו נה מתרץ את הגמורה אויקו אומר באמת יש פה קטע שחסר במשנה יש קשרים שאין חייבים עליהן כ קשר הגמול קשר ספונים יש קשרים שיהיה עשו רק מד רבון ולא יסו דוריסה כמו גמלים ספנים ומיניו איזה קשרים קיטרה דקטר בזמו וקטרה דקטר ביסטרי דה אנחנו הרי אמרנו קשר גמלים קשר ספנים זה חוזר על הרצועה עצמה שנכנסת בחתם באף של הגמל או שנכנסת בראש של הספינה הרצועות שאלה קבועות לעולם אבל החבל הזה שקושרים אליו לפעמים מתיירים אותו לפעמים משאירים אותו וזה קשר שייעשו רק מדרבנן חיוב הוד ק או איסור היקה ויש שמוותרים לתחי לומה קש מפרי חלוקה זה דברי המשנה שמביאה דוגמאות לדברים שהם בדרגה שלישית שהיה מותר אפילו לכתחילה כיוון ששים לפתוח את זה בכל יום אז היינו כאן בעמוד לגבי ה הלוח קרב שימן רב אמר לוח קרב שימן שמוותר לסור בשמן ורד במסקנת הגמרא לא כי הוא סובר ככולה של רב שימן כיוון שמצינו שהוא חולק וסובר כרב יהודה בדוב של סקון אלא בגלל שהוא סופר ששמן ור זה דבר מצוי כפי שהיה נהוג במקומו ולכן הוא התיר את זה לא מעט שרב שימן שום מקל אלא בגלל שהוא סובר ששמן ורד זה דבר שמצוי כמו שמן רגיל ולכן לא נקר שזה לרפואה המשנה הביאה קשרים שחייבים עליהם מדאורי ת שם עומדים לעולם קשר גמלים ושפנים ורמר אמר תלוי אם הוא יכול להות אם הוא יכול להתיר את זה באחת מידיו אז אן חייבים עליו הגמרא הסבירה איזה קשר גמלים מספנים מדובר על הרצועה עצמה שעומדת לעולם מה שנמצא בחתם של הגמל או בראש של הספינה עצמו שזה לעולם לא מתירים את זה ולגבי רב הסתפקנו האם באמת הכל יהיה תלוי אם הוא יכול להתיר את זה ביד אחת ומילא קשר ניבה שזה על ידי לולאה ואפשר למשוך צד אחד ולהתיר אותו יהיה מותר למרות שהוא מהודק או שלא זה רק סימן לקשר מהודק אם אי אפשר להתיר ביד אחת סימן שהוא מודק ואז אסור אז גם הניבה שהוא מודק מצד עצמו יהיה עסו הבאנו שיש עוד עוד סוגי קשרים מה שהיא הולכת להתיר את זה בכל יום כמו מפתח חלוקה נודדות יין ובשר של גדרה אז מותר לכתחילה וג ר הינה שיש עוד שלב באמצע שדברים שעשו מד רבון שזה לפעמים מתירים לפעמים לא זה חוזר על הקשרים שקושרים את הרצועה של ה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: