העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיא עמוד א

[מוזיקה] דף קיא עמוד א היום נראה בגמרא את דבריו של שלמה המלך החכם מכל אדם שאומר לך כחומץ לשיניים וכעשן לעיניים כן איצא לשולחו זאת אומרת כמו שקשה חומץ לשיניים כמו שקשה עשן לעיניים ככה אם שלחת אם עשית שליחות על ידי הצל דע לך זה הולך אתה הולך עוד להסתבך אם זה חבל על הזמן וכאן אני לקחתי מוסע ל גדול א' לא להיות אצל כי חבל ב' אל תשתמש אף פעם בצלים תקיף את עצמך באנשים טובים אל תיתן לאנשים דרק ב ומטה לעשות בשבילך עבודות כי גם אם אתה חושב שאתה גבר והצלחת והנה תמרת אותו כמו שצריך עדיין אם הוא הצל אתה וד תינזק מזה השליחות הזאת לא תבוצע על הצד הכי טוב בעולם אולי אפילו פחות מכך בבקשה קח לעצמך תמיד לא רק שאתה תהיה טוב אלא גם שאנשים שסביבך יהיו טובים ואז בעזרת השם תצליח אם אתה תהיה טוב אבל האנשים שסביבך פחות תמיד יהיו תקלות בדרך בשם השם נעשה ונצליח נקיף את עצמנו בחברה טובה כפי שכבר כתוב במסילת ישרים דרך האדם הוא וחשכו וליבו אני לא זוכר את הלשון המדויק אבל תמיד הוא ימשך אחר דעותיו של הסובבים אותו ואם יהיה לך אנשים טובים גם אתה תהיה יותר טוב וגם הביצועים שלך יהיו הרבה הרבה יותר טובים אומרת הגמרא ואנחנו מתחילים בדף קי עמוד ב קי סליחה קי עמוד ב למטה בעצם אנחנו אוחזים באמצע דיוון לא הייה לנו ברירה אלא להפסיק אבל אנחנו באמצע דיון הלכתי ראינו במשנה שכל הבעיה לשתות של הקרין בשבת מה שמע שביום חול מותר שאלה הגמרא הרי כתוב במפורש שאסור לעשות סרוס בכם בארצכם בכם לא תעשו אסור לבן אדם לסרס עצמו ואם כן איך אתה איך משמע מהמשנה שביום חול מותר ניסתה הגמרא לומר שמותר לעשות את זה בצורה פנימית זאת אומרת שאתה לא ממש קורט את איברי ההולדה אלא רק מאבד את כוח הגברה אבל דחינו את זה כפי שראיינו שאסור בכל מקרה נסת גמ לענות בסרס וכך נשארנו אתמול שמדובר בסריסים שכבר איברי ההולדה שלו בעצם כוח ההולדה שלו כבר לא קיים על ידי חולי וכדומה אז אני אומר תשמע בשבת אסור כי זה מוכרח שזה לרפואה וביום חול מותר שואלת הגמרא מה פתאום גם לסרי אסור ואנחנו מתחילים ממש בשורה האחרונה שואלת הגמרא ואמרי אמר רבי יוחנן הכל מודים לגבי מנחה מנחה אסורה להגיע למזבח אסורה להגיע לבית המקדש ולהקריב אותו על גבי המזבח כשהיא חמץ לא תעשה חמץ ויש גם הדגשה מיוחדת לא תאפה חמץ למה צריך הדגשה נוספת הכל מודים במחמצת מחמץ שהוא חייב שנאמר לא תאפה חמץ ולאחר מכן כתוב לא עשה חמץ זה מגיע לומר שעל כל שלב זאת אומרת אדם מביא מנחה לבית המקדש למה הוא מביא מנחה הוא התחייב בכך הוא התנדב כל מיני דינים שאדם צריך להביא מנחה המנחות היו מורכבים מסולת ושמן לפעמים עם לבונה לפעמים בלי לבונה אתה מביא את זה מה עושים עם המנחה הכהן לוקח מזה סך הכל קומץ אחד את הקומץ הזה שזה בעצם שלושת האצבעות האמצעיות קמוצה הוא אפילו מיישר עם האגודל מיישר עם הזרת כדי שיהיה בדיוק ומץ רק את זה הוא מקריב על המזבח ואת השאר הכהנים אוכלים אסור שתגיע חמץ שלא יהיה שם טיפה מהים שהמנחה אזו לא תחמיץ גם אם היא כבר הוחמצה ויגיע בן אדם ויחמיץ אותה שוב הוא תחייב הכל מודים ו מחמץ אחר מחמץ אחד מהעבודות האפייה הקמיצה הקטרה אחד מהעבודות עשית בחימוש גם אם לפניך כבר מישהו חיימץ את זה גם אתה מתחייב למה כי כתוב לא תעשה ולא תאפה להגיד שעל כל עבודה ועבודה אתה חייב זה לעניין מנחה ממשיכה הגמרא ואומרת במסר אחר מסרס גם כן כולם יודעים שהוא חייב יש בהמה או בן אדם שכבר שריף ומגיע אדם וא מסרס אותם הוא מתחייב ש אר הוא מעוך וכתות ונתוודע ההולדה לדוגמה נתו זה עד הסוף קרוט עדיין מחובר קצת ועל כל אחד מהם כתוב במפורש לא לעשות ואם כן שואלת הגמרא אם על קרות חייו שכרות זה בעצם אדם שחתך את איברי ההולדה אבל לא עד הסוף והוא כבר מתחייב על נתו שזה ניתק לחלוטין לא כל שכן אלא זה מגיע לומר לי אלא להביא נותק אחר קורת שהוא חייב אדם שנותק אחרי בן אדם אחר שכבר קרט זאת אומרת הגיע בן אדם וקרט לא עד הסוף אבל כבר הוא אינו ראוי להוליד והגיע בן אדם אחר וניתק הוא מתחייב ואם כן אנו רואים ש מסרס שכר מסרס לפי כולם חייב ואם כן מדוע במשנתנו אתה אומר ש לסרי מותר ביום חול לשתות את של הקרין הוא הרי בר הולדה אמנם כרגע הוא סריס אבל מסרס אחר מסרס גם כן חייב אלא אומרת הגמרא אולי אפשר להעמיד את המשנה בזקן רשי אומר סריס ו ב הולדה זקן הוא כבר לו ב הולדה אולי זקן באמת בשבת אסור לו אבל ביום חול מותר לשתות של הקריב אומרת הגמרא גם זה לא יתכן ואמר רבי יוחנן אין אין יש בגמרא גיטין מספר רפואות לאדם שאיבד את כוח הגברה אומר רבי יוחנן אין אן שהחזירו ני לנהרות זאת אומרת על אף שואה בזקנותו הוא עשה את אותם רפואות וחזר לכוח הגברא שלו לנהרות ואם כן איך אתה יכול לומר לי שזקן אשתי של הקרין הרי יש רפואות ויש מציאות כמו שאנו רואים אצל רבי יוחנן שהוא יכול לחזור לנהרות אלא אומרת הגמרא באישה אישה לא מצווה על פריה ורבייה כל הציווי לפרוט ולרבות הוא דווקא על גבר אישה אין שום בעיה שתעקר ולכן עליה נאמר במשנה שבשבת אסור לה לשתות את אותה כי מוכרח שזה רפואה וביום חול מותר אומרת הגמרא אוקיי זה מסתדר לפי הדעה השלטת אבל עדיין יש לנו את רבי יוחנן בן ברוקה שסובר שגם אישה חייבת בפריה ור רביעה ולרבי יוחנן בן ברוקד אמר על שניהם הוא אומר פר רבו בעצם גם את האיש וגם את האישה על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלוקים ויאמר להם פור רבו מה יקה למאמר גם האישה חייבת אלא אומרת הגמרא באמת הוא יענה בזקנה אישה זקנה היא כבר אין לה את האפשרות לחזור לנהרות רק לגבר כמו שהינו אצ רבי יוחנן יש אפשרות לעשות רפואות ולחזור ל רותה לאישה אי אפשר היא נמי בהכרה שהיא לא ראוייה ללדת ושוב גם כן הוא סובר שבאישור שאינה ראוייה ללדת אין את הציווי של סירוס אחר סירוס כי היא לא סרוסה אף פעם היא פשוט הכרה אין לה את היכולת הזו ועל כן הוא מתיר בעצם אומרים המפרשים ברגע שהגמרא מעמידה את זה באישה עקרה ואומרת ברגע שאדם עקר מטיבו אין בעיה של סירוס אחר סרוס יכלנו באמת להעמיד את זה גם בגבר עקר אבל כיוון שהבאנו את הדבר המצוי והפשוט יותר של אישה זקנה שגם אם מותר לה על כן הבאנו גם אישה הקרה אבל באמת הוא הדין בגבר הקר ממשיכה המשנה ואנחנו עדיין בענייני רפואה החושש בשיניו כואב לו השיניים יש רפואה שתי חומץ לא גמה בהן את החומץ רואים שזה לרפואה אם הוא מגמא ככה משקשק את זה בפיו זה אסור אבל מטבל הוא יכול ככה לטבול את הפיטה את הלחם בחומץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא כי זה גם בריאים עושים אין בעיה החושש במותניו לא יסוך יין וחומץ כי אף אחד לא עושה את זה לתענוג לא שחים ביין וחומץ לתנו ולכן אדם שעושה את זה מוכיח על עצמו שזה לרפואה אבל חו את השמן כי זה אנשים בריים גם כן עושים לצורך תענוג ולא בשמן ורד שמן רגיל מותר שמן ורד אסור אבל בני מלכים כן צריכים שמן ורד על מקטן כי הם זה הרגילות שלהם יש להם בארון רק שמן ורד הם נמצאים בפלנטה אחרת ברמה הרבה יותר גבוהה זה השמן שהם משתמשים שכן דרכן לסוך בחול רבי שמעון אומר כל ישראל בני מלכים הם ושימו לב כבר דיברנו על זה פעם זה לא רק ברמת הסיסמה כל ישראל בני מלכים אלא עד כדי כך יש אזה השלכה הלכתית מותר להם לסוך את מכותיהם בשמן ורד בשבת כי לא מוכרח שזה לרפואה ל שהוא דלפון הוא בחייב לא רואה שמן ורד הוא לא יודע בכלל איך משתמשים בזה פה מישהו נותן לו לצורך רפואה עדיין מותר כי בעיקרון ברמת המהות הוא היה אמור להשתמש בזה מדי יום כך אומר רבי שמעון ועל כן מותר שואלת הגמרא שאלה בעצם מה אתה אומר לי שחומת הוא מועיל לשיניים מה פתאום רמי לירב אחה אריך דהו רב אחה בר פפא לרבי אבאו תנן החושש ושיניו ולא גמה בען את החומץ לממר מכאן אני רואה ד חומץ מעליל השיניים שומץ זה מועיל ומרפא את השיניים וכתיב הרי שלמה המלך כשהוא רצה לדמות לנומה משהו רע הוא כותב כחומץ לשיניים ו כישן לעיניים כן העצל לשולחיו כשהוא רוצה לדמות נזק שאתה שולח עצל רק נזק יצא מזה הוא מתאר ואומר כמו חומץ לשיניים שמזיקות ואם כן איך יתכן שמהמנות דווקא מועיל אונה הגמרא לו קשיה אב קיו דפרי א בחלה זאת אומרת יין שלא התבשל כל צוקו שמראש הוא נועד לעשיית החומץ הוא באמת מזיק לשיניים אבל יין שהיה יין משובח מאוד ופשוט הוא עבר עליו זמן והוא החמיץ הוא מועיל השיניים ועליו כתוב במשנה לא גמה אבל מטבל כדרכו והיא ב והי באת המה וא בחלה דיק מקה דמקה פשוט רשי מסביר זה מצמ זה מצמצם את השיניים זה מצמת את החניכיים אם יש לך מכה אי כמכה מסה זה מרפה זה פשוט מאחה את החתכים וכדומה לכ מכה מרפה זה מצמק את החניכיים אבל גורם לשיניים להיות מופרדות זו מזו בעצם זה כמו כל התרופות שלנו היום שהם מאוד מאוד עוזרים למי שצריך אותם ולמי שלא הם יכולים אפילו להזיק ראינו במשנה לא הגמ ב את החומץ אבל מטבל כדרכו שואלת הגמרא והתניה ראינו יותר נוסף לא יגמ הוא פולט אבל מגמ הוא בולע מותר לגמ זאת אומרת לשקשק את זה בפיו ואחרי זה לבלוע אז למה בעצם במשנה אתה נותן לי רק היתר אחד לטבל כדרכו תן לי גם את ההיתר אמנם אסור לשקשק ולפלוט אבל מותר לשקשק ולבלוע למה אתה לא אומר לי את זה במשנה אמר הבי צודק במשנה מתכוונים במגמה ובול שזה אסור כ תננ מתנית מגמ סליחה במגמה הוא פולט שזה אסור כי תננ מ מתנית מגמ הוא פולטן ובאמת לגמ ולבלוע שזה לא מוכרח במעט האחוזים שזה לצורך רפואה עליו שאיין דרך בריים מי יודע מה לשקשק את זה בפיהם עדיין מותר כיוון שבסופו של דבר הוא בולע את זה רב אמר אפילו ם המגמה הוא בולע זאת אומרת המשנה מדברת גם במגמה ובולע וגם את זה היא וסרת כאן לפני טיבול כאן לאחר טיבול לפני טיבול אני יכול להגיד שתשמע בן אדם מרענן לעצמו ככה רוצה להגיע עם הרבה תאבון לסעודה הוא מגמ את זה ואז בולע זה עדיין סטנדרטי אפשר לומר שיש גם בריאים שעושים את זה ולכן מותר אבל משנתנו מדברת לאחר טיבול סיימת את הארוחה הכל טוב אתה כבר פותח את הכפתור מתיישב על הקורסה ואז אתה מגיע ומגע הו בולע זה לא נשמע טוב זה לא נראה טוב אף בריא לא עושה את זה ואם אתה עושה את זה כנראה שזה לרפואה ואסור שואלת הגמרא שאלה מעניינת ונמה אם אתה רבה אומר לי שיש הבדל בין לפני לאחרי ונמ מד לפני טיבול שרי לאחר טיבול נמי שרי ד שמילי לרבה ד איתלי אויל רבה מגיע במקום אחר כבר נראה איפה ומחדש דין של אועיל הוא אומר אועיל וותר אותר אין מושג את אותו מקרה בדיוק לעשור רק אזה זמנים שונים אין כזה דבר אם מותר לגמ ולבלוע מותר תמיד אם אסור אסור תמיד זה נקרא אועיל אועיל והתר התרנו תמיד זה אומנם דין מעניין יש לו המון השלכות והוא לא כזה חד וחותך יש בזה הרחבה מאוד רבה בסוגייה שלזה מסכת ביצה אבל אנחנו בעצם ניקח את עיקר הדברים ברגע שאני אומר לך מותר תמיד אמור להיות מותר ומוכיחה את זה הגמרא בעצם הביאה את מקור הדין דמר רבה לק מידד בשבת שרי וביום הכיפורים אסור הועיד ד בשבת שרי ביום הכיפורים נמי שרי עליו שאין סיבה להתיר את זה ביום כיפור הדיון שם הוא לגבי טבילה הגמרא אומרת מה קורה אם אני רוצה לטבול כלי יש לי כלי טמא ואני רוצה לטבול אותו בשבת אומרת הגמרא אסור יש שם מספר טעמים רבא אומר הסיבה שאסור זה נראה כמתקן כלי אני לא באמת מתקן לא שינתי שום דבר בגוף הכלי אבל זה נראה כמתקן למה כי עד עכשיו היה אסור להשתמש בכלי הזה ועכשיו מותר נראה כמתקן עומת הגמרא לדון לגבי טבילת אדם לטומאת בשבת האם מותר לאדם הוא טמא בשבת ו רוצה לטבול ולהיטהר האם מותר אומרת הגמרא כאן מותר למה אומר רבא אין מושג של נראה כמתקן כלי עלף שהאדם נהייה מתוקן בכך כאן אני לא אומר את זה כי הרי סך הכל זה נראה פה זה נראה משהו אחר נראה כ מיקר יכול להיות יש הרבה אנשים שהם לא טמאים ונכנסים לתוך הבור של המקווה או לתוך מעיין מים וכדומה בשביל תענוג בשביל להפיג את החום הנורא שיש בחוץ להקר את עצמם ולכן האדם הזה לא נראה כמתקן כלי ומותר לו לעשות את זה בשבת נפלא עוברת הגמא ליום כיפור אדם שרוצה לטבול עצמו מטומאתו ביום כיפור רוצה להטהר אז אין בעיה כיוון שרגע אסור ללחוץ ביום כיפור זה אין בעיה למה כי בסופו של דבר מה שנאסר זה דווקא רחיצה של תענוג רחיצה לא של תענוג כגון כאן להתר מתומתם מותרת אבל אומרת הגמרא יש בעיה נוספת נראה כמתקן כלי וכאן אין לך בעצם את הסברה הזו של נראה כ מעיקר כי ביום כיפור אין אף אדם שהוא לא טמא שנכנס למים כדי להפיג את הצינה כי זו רחיצה ש להפיג את החום כי זו רחיצה של תענוג והיא אסורה ואם כן הסברה הזו נעלמת לך ש נראה כ מקר ומדוע שיהיה מותר הרי נראה כמתקן כלי ואז מגיע רבע ומחדש ואומר כך אועיל אין מושג דבר שיהיה מותר בשבת ואסור ביום כיפור ברגע שהיתרונות ששמה הסברה שייכת ושם לא ברגע שהתרומם תמיד זה מה שאומר רבא אין דבר שביום הכיפורים שהוא יותר קל משבת זאת אומרת שבשבת שה יותר חמורה מיום כיפור יהיה אסור וביום כיפור שהוא יותר קל יהיה מותר אם כן שואלת הגמרא אם רבא סובר שיש את המושג הועיל ואין דין לחצאין ואני צריך ללכת עם האמת שלי עד הסוף או שמותר או שאסור אם כן גם כאן איך הוא מחלק בין לפני סות לאחר סעודה אמור להיות אותו דין או שמגע ופול תמיד מותר או שמגע ופולה תמיד אסור אומרת הגמרא אתה צודק רב נשאר נאמן לסברתו שאומרים אועיל ואין מושג של דין לחצאין ובאמת עדרבי רבה מאח ורבה כאן על משנתנו הוא חוזר בו מרוצו ואומר באמת אין הבדל תמיד יהיה מותר והוא יקח הוא יאמץ את התירוץ של הביה שהוא אומר כי תננ מ מתנית מגמה הוא פולה תנן זאת אומרת רק זה המשנה וסרת ואילו לגע ולבלוע תמיד יהיה מותר הוא לא משנה כלל בין לפני הסעודה לאחר הסעודה שואלת הגמרא רגע אתה אומר לי שרבה חזר ואתה מתכוון לומר לי שהוא חזר כאן מהסבה שלו שיש כזה דבר לחצאין והוא נשאר נאמן לסברתו של אוהיל מי אמר ממ דמח עדרבי דין ממאי עדרבי מניין לך ממה רבה חזר בו ומה היה קודם אולי רב עדיין נשאר נאמן לסברתו כאן שיש חילוק בין לגמ ללפני סעודה לאחרי ואת האויל מזה הוא בעצם מסתייג ומזה הוא חזר אומרת הגמרא לאסל כדעת אך מה פתאום תניה כתוב בבריתה במפורש כל חייבי טבילות טובלן כדרכן בין בתשע באב בין ביום הכיפורים ואם כך אתה רואה מפורש שכך כתוב בברייתא כנראה כך גם רבה סובר והוא לא חזר בו ועדיין מותר לטבול ביום כיפור שוב עליו שאין את הסוה של נראה כ מקר כיוון שאין מצב שבשבת יהיה מותר וביום כיפור יהיה אסור ואם כן הוא עדיין סובר את האויל ואם הוא סובר את האויל גם כאן הוא חזר בו ובאמת לוקח את התירוץ של הביה כפי שאמרנו בעזרת השם מחר נמשיך הלאה להתראות ובהצלחה [מוזיקה] רבה ל
לצפיה בתכנים נוספים: