העמוד היומי מסכת שבת דף קד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קד עמוד ב

[מוזיקה] דף קד עמוד ב יש משפט ידוע האומר אין דבר העומד בפני הרצון זאת אומרת כל דבר שתרצה בסופו של דבר אתה תגיע ליעד ואני קצת רוצה לאמת את המציאות מול המשפט הזה אם נסתכל סביבנו ימינה שמאלה נראה אנשים ואפילו אנחנו עצמנו המון המון דברים שאנחנו רוצים לא תמיד הכל מתגשם לא תמיד ל מתממש יש לנו את הרצוי והמצוי והפער ביניהם הרבה פעמים משמעותי האם המשפט הזה לא נכון אז אני מציע בוא ניקח את זה ונבחן את הדברים קצת אחרת בוא נבדוק באנשים מצליחנים או אצלנו במקרים שהצלחנו למה מה קרה מה היה הגורם המשמעותי שהוביל אותנו להצלחה והתשובה היא כמובן כוח הרצון הרצון לבדו הוא לא מספיק אם אני רוצה את זה וגם וגם וגם וגם כלום אני לא אגיע ליד אבל אם אני ממקד את הרצון שלי בדבר אחד שהוא כמובן בר השגה כל המניעות כל הקשיים על הכל אני אתגבר הדבקות במטרה הלת הרצון להגיע למקום הזה יוביל אותי אני אתגבר על הכל ואצליח להגיע לשם אנחנו נראה דוגמה מצויינת לכך בעמוד שלנו היום בר סדה שהיה אישיות די מפוקפקת אעם נבחון לפי העבר והמקומות שהוא מוזכר במסכתות נוספים אישיות לא נחמדה בכלל הוא השתמש אבל בכוח הזה לדבר גם כן מפוקפק לא פחות באלכסנדריה של מצריים היו את המכשפים הטובים ביותר הם שמרו בקנאות על סודות המקצוע והעמידו שמירה הרמטית על הגבולות לפשפש בכיליון לבדוק שהוא לא מעביר את המרשם את סודות המקצוע ברסטד כל כך רצה כל כך שעף היה לו דבקות במטרה עד כדי כך רשי אומר הוא מסר עצמו וכתב את זה על בשרו בצורה הגמרא מכנה את זה שטות הוא היה שותה אבל הוא מסר עצמו כדי להביא את הכשפים הללו את המידע הזה לעולם כולו הוא נהג בכזאת צורה בגלל כוח הרצון שהוביל או אנחנו יודעים את הסוד ננצל את זה בעזרת השם לדברים טובים ובשם השם נעשה ונצליח אומרת המשנה הקדושה כותב שתי אותיות באלם אחד חייו זו כותרת למלאכת כותב כמובן אין כאן כל חידוש בפסקה הזו אומנם בהמשך נראה מחלוקת מה קורה בשני אלמות אבל כאן פשוט וברור אדם שכותב שתי אותיות באלם אחד חייב על כך קורבן חטאת מפרטת המשנה ואומרת במה הבן אדם שכתב מתחייב מה החומר שאיתו הוא כתב כתב בדיו והגמרא תסביר בפרטר כל דבר מה הוא בדיו בסם בסקר בקומו ו בקנקנים ובכל דבר שהוא רושם אנחנו כמובן מבינים שזה בא לרבות משהו כבר הזכרת כל כך הרבה קטגוריות מה מגיע לומר לי בכל דבר שהוא רושם נראה בהמשך בעזרת השם וכן איפה הוא כתב כל מקום שזה נקרא זה עם זה על שני קוטלי זוויות זאת אומרת בקרן הבית בזווית הבית בפינה הוא כתב אפילו אם הוא כתב עוט אחת על קיר זה ועל קיר זה כיוון שזה בפינה הם נקראים יחד ועל כן הוא מתחייב ועל שני חי פנקס ונגן זה עם זה חייב רשי מסביר דבר ראשון הפנקסים בזמנם הייו עשויים לוחות עץ מרוחים בשעווה כשהיו רוצים לכתוב משהו היו חורטים על גבי השעווה הם היו מחוברים יחד כאן הפנקס הזה מדובר שמחובר יחד כין אקורדיון וכשאני כותב בדף אחד אות ובדף שלידו אות נוספת הם נהגים הם נקראים זה עם זה ועל כן אני חייב הכותב על בשרו ממשיכה משנה ואומרת אדם שכותב על בשרו בדיו גם כן חייב כאן יש חידוש עליו ש חמימות חום חום הגוף יעביר בסופו של דבר את הכתיבה עדיין אני קורא לזה כתב המתקיים כי עצם הכתיבה מתקיימת על ידי דבר חיצוני כגון חום גוף היא באמת תמחק אבל זה כמו כל כתב רגיל שאני לאחר מכן מוחק אותו ולכן אני מתחייב המשרת על בשרו שזה כבר דבר פחות הגיוני פחות דרך כתיבה בכך אדם לוקח מתכת משוננת עץ חרס כל דבר שהוא חוקק מסרט על בשרו וכותב רבי אליעזר מחייב חטאת וחכמים פוטרין וכפי שנראה בגמרא עד כאן החלק הראשון של המשנה בו עסקנו באדם שכותב בשבת ומתחייב עכשיו עוברת המשנה לחלק השני אדם שכותב בשבת ואינו מתחייב והוא פטור על כך לדוגמה כתב במשקין רשי אומר פירושו מים ששרו בהם תותים שציון שחור ולכן ככל הנראה זה גם נכתב בנפרד מהפסקה הבאה של מי פירות שזה מים של כל הפירות כיוון שהצבע השחור הוא רגילות יותר לכתוב בו על כן הוא נשנא בנפרד או במי פירות מים של כל הפירות בכל גוון שהם באבק דרכים שזה בעצם אם יש לי אבק יבש כזה אדמה יבשה עפר יבש ואני כותב בו באבק הסופרים בכלי שבו היו מניחים בקסת שבה היו מניחים את הדיו היה מצטבר למטה כמין אבקה יבשה של דיו הכותב בה זה דבר שאינו מתקיים ועל כן ובכל דבר שאינו מתקיים פטור אפשרויות נוספות שהאדם הכותב בהם פטור אם הוא כותב לאחר ידו זאת אומרת לא כפי שאנו אוחזים את העת בכף היד אלא הוא אחז להפך ב בגב ידו פטור על כך ברגלו בפיו ובמרפק כל הסוגי כתיבה האלה אין דרך לכתוב כך ועל כן גם אם הוא יכתוב שתי אותיות עדיין יהיה פטור כתב אות אחת סמוך לכתב אומר רשי אם כבר היה כתוב אות אחת והוא הוסיף רק אות אחת אומנם הוא השלים את זה כרגע למילה אבל הוא עצמו כתב רק אות אחת גם כן יהיה פטור וכתב על גבי כתב אם כבר כתוב והבן אדם הגיע ועבר על זה וחיזק זה לא נקרא כתב וגם כן יהיה פטור נתכוון לכתוב ח' וכתב שתי זנים זאת אומרת החטא המקראית של כתב אשורית מורכבת משני מפעמיים את האות ז ומחובר על ידי גג אם הוא התכוון לכתוב ח' ושכח לחבר אותם יחד ועל ידי כך כתוב פעמיים את האות ז הוא פטור כי לא התכוון לכתבה אחת בארץ ואחת בקורה זאת אומרת בצורה שזה לא נקרא כלל יחד או כתב על שני קוטלי הבית ולא כמו מקודם שאמרנו שזה בקרן זווית והם נקראים זה עם זה פה מדובר בשני כתלים מרוחקים שהאותיות לא נקראות זו עם זה או על שני דפי פנקס וה נגין זה עם זה כדוגמת הפנקס הזה לדוגמה שאני כותב ותב על שני אותיות על שני דפים ממנו הם אינם נקראים זה עם זה או כל מחברת ב זמנינו וכדומה אם אני כותב בדפים נפרדים הם לא נהגים זה עם זה ועל כן אני פטור והדין האחרון במשנה כתב אות אחת נוטריקון זאת אומרת הוא כתב אמנם אות אחת אבל הוא שם עליה גרש או משהו כזה כדי לסמן למי שקורא דע לך כאן טמון מילה שלמה לדוגמה הוא כתב את האות ש' עם גרש דע לך כתוב כאן שלום וכדומה רבי יהודה רבי יהושע בן בתרה מחייב הוא אומר זה נחשב כמילה שלמה יש כאן חשיבות כולם קוראים אותה כמילה שלמה ועל כן אתה חייב ואילו חכמים פותרים ואומרים כל עוד ולא רשמת שתי אותיות בעלות משמעות אינך חייו אומרת הגמרא הקדושה ראינו בעצם קטלוג שלם של מוצרי תעשייה של חומרי צבע במשנה מפרטת הגמרא אחד אחד מה עם החומרים הללו ד דיו אומרת הגמרא זה דיוטה זה הדיו הרגיל בו אנו משתמשים שסם זה סמה גם כן כל מיני צבעים כל מיני חומרים שהיו בתעשיית הצבע סיקרא אמר הברכ סכרת שמ רשי אומר זה צבע אדום ש ים בו טריסן קומוס זה קומה קנקנתום אמר אבא חנה אמר שמואל חרתא דו שקפי זה בעצם משחת נעליים הרצנברג ממרא להטו ימיים מה מגיע לומר לי ובכל דבר שהוא רושם לאחר הרשימה המכובדת שהזכרת למה אתה צריך לבוא ולהדגיש שוב להטו ימי אומרת הגמרא להטו י דתני רבי חנניה כתבו מדובר שם לגבי גט אישה שם כתוב כתבו במי טריה ופצ ז אומנם מיני פירות אבל כאלו שהמים ששוררים בהם את הפירות הללו שאתה כותב בהם הם מתקיימים זה הופך להיות כמו דיו יש לזה קיום ועל כן כשר וזה מגיע לומר לי גם כאן לגבי שבת אם יכתוב בהם העניין זה דבר שמתקיים אז אמנם אמרנו מי פירות פטור אבל הסיבה כיוון שזה לא מתקיים בתריה והפצה זה מתקיים ועל כן הכותב בהם התחייב תני רמחי ה כתבו בעבר ופרת בשחור בפחם או בשחור גם כן סוג של צבע שחור כשר את זה הוא אומר על גט וקנ ל כפי שג צריך להיות כתוב בדבר המתקיים כך אמרנו גם במשנה בכל דבר מתקיים חייב וגם בשבת הכותב שתי אותיות בצורה כזו מהחומרים הללו יהיה חייו המשרת על בשרו ראינו שחכמים פותרים כי אין דרך כתיבה בכך תניה אמר להן רבי אליעזר לחכמים ולו בן סטדא הוציא כשפים ממצרים בשריטה שעל בשרו וכפי שאמרנו בהקדמה אמרו לו שוטה היה ואין מביאים ראיה מן השוטים הוא מסר נפשו בשביל זה הוא הסתכן בדבר עשה דברים גם מסוכנים וגם שאנשים לא רגילים לעשות אותם ועל כן לא נביא ראייה ממנו וחכמים דבקים בעמדתם ופותרים את המשרת על בשרו כי אין דרך כתיבה בכך ראינו במשנה אדם שכותב אות אחת סמוך לכתב פטור זאת אומרת אם הגיע אדם יש כאן אות אחת שכבר רשומה הגיע והוסיף על ידה אות נוספת הוא לא מתחייב בכך זה לא נחשב כאילו רשם שתי אותיות כיוון שלא הוא עצמו רשם אותם מנטנה מי סובר כך אמר רב אברב אונה אני לא יודע מי סובר כך אבל אני יודע שמשנת נוגדת את שיטתו של רבי אליעזר דלא כי רבי אליעזר רבי אליעזר האמר אחת עלריג חייב נראה את זה בהמשך בעזרת השם לגבי הריגה בבגד גם כן יש שיעור מינימלי שעליו מתחייבים שני חוטים וכדומה אבל אומר רבי אליעזר זה דווקא בתחילת המעשה אם כבר יש כאן בגד הרוג ואדם מגיע והוסיף עליו אפילו בהריגה אחת יהיה חייו כי בעצם הוא עשה כאן משהו בעל משמעות אותו דבר כאן הוא יסבור שאם אדם יוסיף אות ויש כבר אות אחת על ידה יהיה חייו כי תכלס הוא עשה כאן דבר בעל משמעות והפך את זה לדבר חשוב שכמוהו אנשים כותבים משנתנו הפרת ה היא לא כרבי אליעזר ראינו במשנה דבר נוסף אדם שכותב כתב על גבי כתב גם כן זה לא נקרא זה שהוא מחזק לא נקרא שהוא כתב כאן ויצר כאן דבר חדש והוא פטור מן תנא אמר אב חסדה דלא כרבי יהודה ד תניה רבי יהודה אנו רואים שמחשיב כתב על גבי כתב ד תניה הרי ש היה צריך לכתוב את השם אדם היה צריך לכתוב בספר תורה שם השם יכו כ כשכותבים את שם השם צריך כוונה מיוחדת לשם קדושת השם והוא נתכוון לכתוב יהודה פה בעצם כתוב וידבר השם אל משה לאמור היו צריכים לכתוב את המילה יקוק אבל הסופר משומה חשב שצריכים לכתוב את המילה יהודה וטעה ולא הטיל בו ד' ואותו אחד המשיך בטעותו וכרגע בעצם הוא בטוח שצריך לכתוב יהודה אבל הוא לא כתב ד' כך שנוצר כאן יקוק אבל בלי כוונת קדושה הוא התכוון לכתוב יהודה כתב יקוק זה בסדר גמור לא צריך למחוק את זה כי באמת כאן צריך להיות כתוב יקוק אבל עדיין אין כאן כוונת קדושה מה הדין מעביר עליו קולמוס ו מקדשו דברי רבי יהודה אתה רואה שהעברת הקולמוס כאילו הוא רשם את זה מחדש בכוונה בקדושה והשם הזה נקרא כאילו שנכתב בקדושה ובטהרה ואילו חכמים אומרים פסול לחלוטין כתב על גבי כתב לא נחשב ויותר מזה גם לשיטתך רבי יהודה איין השם מן המובחר מה פתאום כך לא כותבים שם השם אבל עדיין אנו רואים שלפי רבי יהודה כתב על גבי כתב נחשב ככתב לחלוטין ולפי שיטתו גם בשבת הכותב שתי אותיות בכתב על גבי כתב התחייב תנא כתב אות אחת והשלימה לספר אם יש לי כאן ספר מדגיש רשי אחד מכבדה ל ספרי הקודש וחסר בו אות אחת באמצעיתו בסופו לא משנה היכן מגיע בן אדם וכותב סך הכל אות אחת כבר מתחייב וכן הרג חוט אחד והשלימה לבגד הוא השלים את הבגד כולו הוא מתחייב אפילו על תפירה אחת שואלת הגמרא מנטנה מבינה הגמרא בפשיטות שזה דברי רבי אליעזר כפי שראיינו רק לפני רגע אמר רב א באבון רבי אליעזר ד אמר אחת על הריג חייב הוא עושה אחת על הריג מתחייב כיוון שיש כאן דבר בעצם כבר קיים באמצעיתו הוא מגיע ומוסיף עליו זה דבר בעל משמעות אבל רב השי אמר מה פתאום אפילו תמה רבנן להשלים שני כאן לא מדובר שהוא מגיע שהבגד באמצעיתו או שהספר באמצע כתיבתו שאז רבי אליעזר מחייב כאן גם חכמים יחייבו כיוון שהוא משלים את הספר הוא עושה פעולה על ידי הכתיבה כרגע הוא משלים את הספר ויותר מכך גם לא הולכים להשלים על הספר הזה שום דבר הלאה כיוון שהוא מכבדה ל ספרי הקודש הוציאו ספורות ומדודות וכן או אותו בגד זה הוא כבר נשל מידתו ותיקונו לא הולכים להשלים עליו ועל כן הוא מתחייב ורצוי להדגיש הוא לא מתחייב מדין מכה בפטיש הוא מתחייב מדין כותב ו מדין הורג כי בכך הוא השלים את המעשה אמר הבא מי דין מעניין כתב אות אחת בטבריה ואחת בציפורי חייב למה כתיבה היא אלא שמחוסר קריבה כאן לא מדובר שהוא כתב כמובן על כותל קיר כי זה ראינו אפילו באותו בית אם אינה נהגים זה אם זה פטור כאן מדובר שהוא כתב על דף אבל היה בציפורי וכתב לאחר מכן היה בטבריה וכתב הוא מתחייב והגמרא מיד תשאל מדוע איך ייתכן והתנן כתב על שני קוטלי הבית ועל שני דפי פנקס ואין הגין זה אם זה פטור אז מה אתה אומר לי בציפורי וטבריה ברור שהם אינה נהגים זה עם זה איך התחייב על כך עונה הגמרא פשוט מאוד אתה מחוסר מעשה ד קרבה אח לא מחוסר מעשה ד קרבה במשנה מדובר גם אם כתבתי על שני דפי פנקס במחברת כמו שלנו וכדומה תכלס אני צריך לתלוש אותם בשביל שייקראו יחד זה לא נקרא כתיבה לכן זה לא נקרא שבן אדם כתב בשבת מוציות הנהגים זה עם זה אבל בציפורי וטבריה מדובר שהוא כתב על דפים תלושים אין שום בעיה לחבר אותם יחד רק צריך להביא אותם לזמן אותם יחד לפונדק אחד זה לא מחוסר מעשה ד קריבה לא צריך לתלוש פה שום דבר לא צריך לשבור את כותלי הבית ולהצמיד יחד וכזה מקרי אומרת הגמרא עלף שהוא כתב אותם באמת בריחוק מקום בכל אופן מתחייב תנא ברייתא שוב מעניינת הגיע עות אחת חייו הוא הגיע הוא תיקן אות אחת כבר מתחייב ומיד שואלת הגמרא אשת כתב אות אחת פטור הגיע גיה עות אחת חייו הוא כתב עות אחת הוא פטור כתב אותה בשלמותה אז אם הוא תיקן אותה הוא מתחייב איך ייתכן אמר רב ששת אח במס קינן כגון שנטלו לגגו של חטא ועשאו שני זינין על ידי הגעה הזאת כפי שאמרנו החטא האשורית היא מורכבת משני זינין וחיבור בגג באמצעה אם הוא חקק אם הוא מחק את אותו אמצע הפך את האות היחידה הזו לשניים ועל כך הוא מתחייב כי בעצם הוא יצר כאן רישום של שתי אותיות רב אמר כגון שנטלו תגו של ד' ועשהו רש היה כתוב כאן ד ועשה ר ובכך הוא השלים את הספר ובעצם כרגע הספר הזה מתוקן וכשר לקריאה זה כפי שאמרנו למעלה שכבר באותות אחת מתחייב ברגע שאתה משלים וא מתקן את הספר וזה מה שכתוב כאן הגיע עו אחת חייב כיוון שתיקנת את הספר ודין נוסף מהבית ה תנן התכוון לכתוב אות אחת ועלו בידו שתיים חייו ושוב הדוגמה הוא התכוון לכתוב לדוגמה את האות ח' והוא שכח לחבר את הגג ביניהם ועל ידי כך נכתבו פעמיים האותיות ז' הוא מתחייב על כך שואלת הגמרה והתנן פתור משנה אמרנו את אותו דין בדיוק ואמרנו שפטור כי הוא לא התכוון לכתוב את שניהן אונה הגמרא וקשייה תלוי אם האות מושלמת או לא הדבי זיוני עד אלא בי זיוני ישנם אותיות האותיות שת נס גץ ש ע ט נ ז ג וצי הם צריכים תגים לתייג אותם לעשות בהם הגמרא קוראת לזה זיונים בעצם לעשות בהם תגים שלושה תגים באמצעים למעלה בראשם אם הוא עשה אותם הוא בעצם השלים את האות ואז הוא התחייב אם הוא עשה שני זינן במקום ח וגם יש בהם זיונים הוא תחייב אבל אם במקום חטא הוא עשה שני זנים אבל לא זינם לא שם בהם את התגים הוא לא התחייב ומה שכתוב במשנתנו פטור מדובר שעדיין אין בהם את אותם התגים ומה שכתוב בבריתה שחייב שיש בהם את התגים והם כתובים כהלכתם ועל כן על אף שבאמת הוא התכוון לכתוב אות אחת ותכלס הוא כתב שתי אותיות מצויינות מלאות כפי שצריך ועל כן הוא התחייב בהצלחה רבה ולהתראות מחר ש [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה