העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קא עמוד ב

[מוזיקה] דף קא עמוד בטח אתם מכירים את זה את התחושה הזו את ההרגשה שאנחנו יודעים שטהינו רק לא נעים לנו להודות בטעות בטח אם טעינו מול הילדים שלנו או מול החניכים או מול אנשים שאנחנו מרגישים מטבע הדברים קצת יותר מרוממים מהם איזו תחושה קשה זה לומר טעיתי לומר אני חוזר בי דף קא א עמוד ב יכול ללמד אותנו מוסר השכל אדיר בעניין הזה רבי מאיר לאבת שלאבת תנא מוזכר ספור פעמים בש"ס הדעה שלו כל כך חשובה ואתמול הוא עומד ואומר לנו דבר בבהירות והיום אומרת הגמרא לא פחות ולא יותר אדרבי רבי מאיר בלי להתחבא בלי להתפזר בלי להמעם בלי לטשטש רבי מאיר חוזר בו בשפה ברורה כי זה אחד הדברים הנפלאים שרואים בגמרא לא פעם ולא פעמיים את היכולת הזו לחזור לתקן את היכולת הזו של האנשים הגדולים ביותר לומר טעיתי לומר אני חוזר בי ואם נאכל ואם נדע אנחנו לקחת מם את אותה נקודה אנחנו עם כל גדלותנו אנחנו לא כל כך גדולים אם נדע לקחת את המקום הזה ולומר תהינו ולומר אנחנו נשפר ולומר אנו חוזרים בנו והיה זה שכרינו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בקא עמוד ב 1 2 3 4 חמש שורות מלמעלה תנו רבנן ראינו אתמול את כל הדיון הזה ראינו בעצם את שיטת רבי מאיר שאדם אסור לו לעמוד ברשות רשות אחת ולפתוח מפתח או כל דבר אחר לפתוח מנעול ברשות השנייה למה כי אני חושב שהוא יביא את המפתח אליו לרשות שבה הוא עומד ראינו שרבי מאיר עד כדי כך אומר שאפילו אם הוא עומד בכרמלית ופותח ברשות היחיד או להפך גם כן אסור אומרת הגמרא הקדושה מביאה הגמרא ברייתא תנו רבנן פתחי שערי גינה שערי גינה רשי אומר סתם מנו להם גבוהין עשרה וכבים ארבעה ושותה היחידן זאת אומרת המנול גבוה עשרה תפחים מהקרקע והמנול פעם זה לא היה כמו הם שתוחבים את המפתח בחור המנול שהחור הוא קטנטן אלא המנול היה עשוי כמין איזשהו תיבה כן כל מנגנון המנול הבריחים וכל זה היו מונחים בתוך קופסה שיש בה ארבעה על ארבעה מה שהיה הופך אותה לרשות נפרדת לרשות היחיד אז פתחי שערי גינה אז בזמן שיש להם בית שער מבפנים זאת אומרת שהוא נמצא בתוך בית שער שהוא עצמו רשות היחיד פותח ונועה מבפנים למה כי הוא נמצא בתוך רשות היחיד ופותח ברשות היחיד זה נפלא ביותר אין אין שום בעיה. אותו דבר עם הבית שער מבחוץ פותח ונועל מבחוץ. למה? כי הבית שער זה רשות היחיד והמנעול זה הרשות היחיד. הוא עומד באותה רשות שבה הוא פותח נפלא. אם יש בית שער מכאן ומכאן, גם מבפנים וגם מבחוץ, פותח ונועל כאן וכאן. עד כאן זה פשוט. מה הדין? אין להם לא לכאן ולא לכאן. אסורים כאן וכאן. אסור לעמוד ברשות אחת ולפתוח ברשות אחרת. זה בעצם מה שאומר רבי מאיר. ממשיכה הברייתא וכולה כפי שאמרנו כשיטת רבי מאיר וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים בעצם עד עכשיו דיברנו על שערי גינה שהם כרמליית אותו דבר חנויות שפתוחות לרשות הרבים ורשי מדגיש בחנויות שערי גינה כולם היו עושים את המפתח למעלה מעשרה שזה מה שבעצם גורם לו להיות רשות היחיד בשערי גינ בשערי חנויות יש כאלה שעשו אותו למעלה מעשרה שהוא באמת רשות היחיד יש כאלה שעשו אותו למטה מעשרה שאז הוא בעצם מקום פטור אז ולכן כן בעצם רבי מאיר מחלק וכן חנויות הפתוחות לרשות הרבים בזמן שהמנו למטה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באסקופה שכבר נראה מה זה האסקופה הזו זה בעצם כרמלית למחר פותח ונועה ומחזירו לאסקופה ובזמן שהמנו למעלה מעשרה שזה רשות היחיד מביא מפתח מערב שבת הוא מניחו במנעול שם אותו בעצם על המנול שזה גם כן רשות היחיד למחר פותח ונועה ומחזירו למקומו דברי רבי מאיר שימו לב פה רבי מאיר כבר חוזר בו ממה שהוא אמר קודם פה רבי מאיר משנה את דעתו כאן כתוב שמותר לאדם לעמוד ברשות היחיד ברשות הרבים לקחת מפתח מרשות היחיד זאת אומרת הוא עומד בוא נאמר אפילו שהוא עומד בכרמלית כן גם את זה רבי מאיר אסר ופה כתוב שהוא לוקח את המפתח מרשות היחיד פותח ונועל ברשות היחיד בעצם איפה שהמנעול ושם אותו לאחר מכן מעל המנעול חזרה לרשות היחיד ואני לא חוש יביא את המפתח לרשות שבה הוא עומד אנחנו רואים מכאן שרבי מאיר חזר בו כך תאמר עוד מעט הגמרא עד כאן שיטת רבי מאיר וחכמ אומרים אז בזמן שהמנו למעלה מעשרה טפחים מביא מפתח מערב שבת ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל ומחזירו למקומו או בחלון ומחזירו למקומו או שהוא ישים את זה בחלון שעל גבי הפתח גם כן העיקר לא לטלטל מרשות היחיד לכרמלית להדיה אבל בתוך כרמלית מותר או מכרמלית לרשות היחיד מרשות היחיד לרשות היחיד כשהוא עומד בכרמלית גם כן מותר אם ואם יש בחלון ארבע על ארבע אסור פני שהוא כמוציא מרשות לרשות עד כאן הברייתא אומרת הגמרא הקדושה מדקמר וכן חנויות מכלל דבסקופת כרמליתסקינן ואם כך אימנו לחידמי אדלת בארבע מקום פטורו ואין שום בעיה ואית בארבעה ב ואם כך שואלת הגמרא מה שהיה קשה לכולנו אם מדובר במנוע שיש בו ארבעה איך מתירים חכמים בעלמה רבנן אף בזמן שהמנו למעלה מי מביא מפתח מערב שבת ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאסקופה או לחלון ש על גבי בי הפתח בעצם מה שראינו הרגע אם מדובר בכזה מנוע שיש בו ד' על ד' והוא רשות היחיד והקמטלטל מכאומלית לרשות היחיד בעצם לפי מה שאנחנו הסברנו עד עכשיו אני קצת החלקתי את זה וקראתי את זה מהר כי ידעתי שעוד שנייה הגמרא תעסוק בזה בעצם לא מובן למה חכמים מגיעים ואומרים שברגע שעל אף שזה למעלה מהשרה מותר להביא מערב שבת את המפתח להניחו באסקופה שהאסקופה בעצם היא כרמלית ובשבת לקחת מהאסופה ולפתוח במנעול אתה מטלטל מרשות היחיד מכרמלית לרשות היחיד וברור שאסור לאדיה לטלטל כל מה שחכמים אומרים זה כשאתה עומד בכרמלית ופותח ברשות היחיד שאני לא חושב שתביא את המפתח אליך אבל לטלטל לאדיה ברור שאסור אומרת הגמרא פשוט מאוד אמר הבא אל עולם דאין בו ארבעה אין ארבעה במנול אבל ויש בו לחוק ולהשלמו לארבעה זאת אומרת בדלת בסביבות המנול יש מקום לדמיין שאני אחוק ואשלים אותו לשיעור ארבעה והשאלה אם אני הולך עם זה אני זורם עם הדמיון ומדמיין כאילו אני חוקק ומשלים. אם אתם זוכרים ראינו מחלוקת דומה בין רבי מאיר לחכמים גם לעניין מזוזה. אם יש פתח שאין לו שיעור שהוא חייב במזוזה אבל יש מסביב בכותל מקום להשלים הכל. זה בעצם לא איזשהו פתח דקיק וזה הכל. יש סביבו כותל. יש שם מקום לחקוך. השאלה אם אני מדמיין או לא. לא. אז גם כאן זה אותו מחלוקת. ובאפליגי דבי מאיר סבר חוקיקין להשלים. ולכן אסור. כי נכון שזה מקום פטור אבל אני מדמיין את ההמסביב. כחקוק ולכן זה הופך לרשות היחיד ואסור ואלו רבנן סבר אין חוקקין להשלים ולכן אני מחשיב את זה באמת כמקום פטור ומותר לקחת את זה מקרמלית למקום פטור זה לא נקרא רשות היחיד עליו שזה למעלה מעשרה כן בווד על ד והם לא סוברים שחוקיקין להשלים אמר הרב ביבי ברביה שמ מינה מהתנית מה בעצם תנו רבנן הזה שהבאנו שמ מינה תלת שמ מינה א' חוקיקין להשלים כי אנחנו רואים במפורש את רבי מאיר שעוסר הוא סובר חוקיקין להשלים ושמע מינה דבר נוסף עד הרבה רבי מאיר בשערי גינה בעצם מזה שראינו שהוא מתיר לעמוד על האסקופה לקחת מפתח ובעצם לנעול הוא לוקח מפתח למעלה מהשרה בכרמלית ולוקח למנול שהוא רשות היחיד כי הוא אומר שזה רשות היחיד הרי כי חוקקים להשלים והוא לא גוזר שמה הביא לרשות שלו אתה רואה שמקרמנית לרשות היחיד הוא לא גזר בשונה ממה שאמרנו בבהירות אתמול שגם את זה הוא עוסר אם כך אתה רואה שחזר בו רבי מאיר והדבר השלישי ושם ושם את מינה מדרבנן התלרב דימי מכך שחכמים בעצם אומרים שגם מקום פטור מותר לך לקחת מכרמלית למקום פטור וחזרה אבל לא להעביר משם לרשות היחיד או מרשות היחיד למקום פטור וחזרה אבל לא משם לכרמלית מכאן אנחנו לומדים את הדין שכבר ראינו כל כך הרבה פעמים שכשיש מקום פטור מותר להעביר מרשות היחיד לשם ומרשות הרבים לשם אבל הוא בלבד שלא יחליפו אסור לך להשתמש בו בתור מתווך שיעביר לך בין הרשויות אז מכאן ממה שחכמים אומרים שאם יש ארבעה על ארבעה אסור אסור לקחת את המפתח מהאסקופה ולנעול במנול שהוא מקום פטור בעצם כי לא חוקקים להשלים ולשים בחלון שהוא רשות היחיד נכון ראינו את זה ככה אמרו חכמים אל תיקח סליחה אל תיקח מהאסופה הכרמלית תנעל במקום פטור ותעביר לחלום שהוא רשות היחיד למה כי אסור להחליף אז שם את מינה מדרבנן איתה לרב דמי דחיתה רב דימי אמר רבי יוחנן מקום שאין בו ארבעה על ארבעה שזה מקום פטור בעצם מותר לבני רשות הרבים ולבני רשות היחיד לכתף עליו כל אחד יכול להשתמש בו ובלבד שלא יחליפו וזה מה שאנחנו רואים כאן בברייתא יפה מאוד כבר נסכם אומרת המשנה הקדושה נגר שיש בראשו גלוסטרה נגר פירושו בריח אני שם אותו בעצם כבריח בקרקע כדי לחסום את השער שלא יפתח יש בעיה של בונה אבל פה הנגר הזה יש בראשו גלוסטרה ולכן רשי אומר הוא ראוי לכתוש ולשחוק בו פלפלים ואם כך יש בו תורת כלי בכלי אין בעיה של בונה השאלה אם מותר להשתמש בו בגלל שהוא ראוי גם לשחריקת פלפלין או לא? רבי אליעזר אוסר. רבי אליעזר עוסר ורשי אומר שנראה בגמרא שאם הוא קשור ותלוי בדלת הוא מתיר אבל כל עוד והוא משוחרר הוא עוסר ורבי יוסי מתיר. רבי יוסי אומר תורת כלי עליו וזה לא נראה כבונה. אמר רבי אליעזר מעשה בכנסת שבית וריה בבית כנסת במקום כינוס שהיו נוהגים בו היתר עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להם. רבי יוסי אומר בדיוק להפך איסורו נהגו בו ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להם כל אחד בעצם משחתב את הסיפור לפי סברתו בואו נראה מה ראינו היום דבר ראשון ראינו את רבי מאיר על שערי גינה שהוא אומר ברגע שיש בית שער ואתה עומד בתוך רשות היחיד ופותח ברשות היחיד זה נפלא ביותר ומותר נפלא מכן עברנו לחנויות ששמה יש חילוק בין למעלה מעשרה ללמטה מעשרה ושמה פתאום ראינו את השינוי בדעתו של רבי מאיר שמתיר לעמוד בכרמלית ולפתוח ברשות היחיד יפה מאוד. חכמים עד כאן רבי מאיר ורבי מאיר יחד עם השינוי של דעתו. חכמים מגיעים ואומרים שמותר לעמוד באסקופה ולהתעסק עם הסקופה שהיא כרמלית בעצם ולהתעסק במנעול אבל הוא בלבד שלא יעביר משם לחלון שהוא רשות היחיד. ובעצם מה שהסברנו זה כך. א' מדובר על כזה מקום על מנול שאין בו ד על ד'. ולכן עליו שהוא למעלה מעשרה מותר כי הוא מקום פטור. כי לפי חכמים לא אומרים חוקקים להשלים. ולפי רבי מאיר כן אומרים חוקקים להשלים. זה דבר נוסף שאנחנו רואים פה מהבריתא והדבר נוסף שכל מה שמתאירים חכמים זה רק בעצם להעביר מכרמלית למקום פטור או מרשות היחיד למקום פטור אבל לא להחליף כמו שיטת רב דימי שמקום פטור מותר לבני רשות היחיד ו רשות הרבים לכתף עליו הוא בלבד שלא יחליפו דבר נוסף ראינו בדף שלנו בעמוד שלנו זה המשנה האחרונה בעמוד נגר שיש בראשו גלוסטה מצד אחד תורת כלי מצד אחד בניין רבי אליעזר עוסר למה הוא אומר שזה כל עוד וזה לא קשוב ותלוי זה מח זה כבונה ואלו רבי יוסי מתיר הוא אומר זה כלי תורת כלי עליו ולא נראה כבונה ראינו בעצם שבמשנה שכל אחד סיפר סיפור שבעצם מטיב אעמו רבי אליעזר אומר היה מקום שנהגו היתר ובא רבן גמליאל והזקנים ואסורו להם ורבי יוסי אומר בדיוק הפוך נהגו שם איסור והזקנים ורבן גמליאל דווקא התירו להם בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: