העמוד היומי מסכת שבת דף צ עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צ עמוד ב

[מוזיקה] דף צ עמוד בדיוק דיברתי עם בן אדם יצא לי לדבר איתו הוא אומר לי תראה למה צריך שיעור תורה קבוע אני קם בבוקר יש לי את העבודה שלי וכל יום אני מכניס תורה פעם עושה שני הלכות יומיות אחרי תפילת שחרית פעם מכניס איזה שיעור תורה במנחה לערבית פעם ואני מקפיד לא הולך לישאול לפני שאני לומד תורה יעבור על איזו הלכה איזו אמרה איזה מדרש מה הרע למה צריך שיעור תורה קבוע אמרתי לו דף צ עמוד ב זו התשובה ודף צ עמוד ב אנחנו נראה שאם יש לנו כרפ מסוים מוקף אני לא חושב שהוא יפחד ומחיצותיו צטמצמו ותמשיך לטלטל בו אבל אם יש לי מקום כזה כמו גג של בית וכדומה שאין בו מחיצות שמה אני חושש למה אומרת הגמרא פשוט ברגע שיש מחיצות אתה יודע אם זה נפחט אתה רואה מה קורה עם זה אתה יכול לעמוד על המשמר לבדוק את הדופק כשאין מחיצות אתה לא יודע מה קורה אני רוצה להקריא את רש"י דדבר שאין לו מחיצות לאסליקלי אומדנשפיר ברגע שאין מחיצות אין לך אף פעם את העומדן הנכון אין לך אף פעם את הידע את היכולת לבדוק איפה אתה אוחז כשאתה תלמד תורה כל יום זה נפלא אבל כל עוד וזה לא עם מחיצות אין הגדרות ברורות מה השעה שלי שאני לומד מה הכמות שלי שאני לומד או מה איפה המקום שבו אני לומד אף פעם לא יהיה לך איך לבדוק האם אני מתפתח או נסוג אחור זה נפלא עצם זה שאתה שאתה לא הולך לישון בלי תורה זה דבר נסגב הקדוש ברוך הוא אוהב אותך מחכה לתורה שלך וזה נפלא אבל אם אתה באמת רוצה להתקדם ולהתפתח תכניס את עצמך לאמת מידה ברגע שאתה שם זמן מסוים אתה לוקח מקום מסוים אתה נכנס לשיעור מסוים לרב מסוים אוטומטי יש לך את היכולת לבחון את עצמך האם אני מתפתח ומתקדם או שהאם אני פחות מכך ונסוג אחור ברגע שיש מחיצות וזה כל דבר בחיים גם רוחני גם גשמי גם לגבי סדר יום גם לגבי שיעור תורה כל דבר ברגע שהכנסת אותו למחיצות לדבר תחום לדבר מסודר יש לך את האפשרות לבדוק האם אתה מתקדם או הולך אחורה בשונה מאם זה צף באוויר ובטח אני לומד וכדומה אתה אף פעם לא יודע אם אתה בהתקדמות בנסיגה נתקע במקום מתחפר אף פעם אתה לא יכול לבדוק את זה בצורה טובה אם כך אני קורא לכולנו ובעיקר לעצמי להתחזק בעניין הזה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צ עמוד א' למטה שלוש שורות מלמטה אתמר ספינה עכשיו הגמרא בעצם אנחנו מדברים כאן על גגות חצרות כופיפות הגמרא נכנסת רגע לאיזה דיון מעניין מה קורה ספינה שכמובן יש בה את השיעור האופטימלי לרשות היחיד והיא מוקפת מחיצות כמובן השאלה אם אני מחשיב את המחיצות שלה באמת כרשות היחיד או לא עם זה אנחנו מתחילים לאחר מכן אנחנו נעבור בסיעתא דשמיא למחלוקת של אתמול אה האמת היא נדבר על מחלוקת נוספת של פי תקראי יורד וסותם בביקרא לאחר מכן נחזור למחלוקת של אתמול ובואו נתחיל אתמר ספינה רב אמר מותר לטלטל בכולה אפילו אם הספינה היא יותר מבית שעתיים המחיצות שלה מחשיבות אותה ככאלו שהוא כפול לדירה כי בתוך הספינה כמובן יש חדרי מגורים יש חדר אוכל וכדומה וגם אם אין אומר אומר רב פשוט מאוד המחיצות האלה נועדו לדיורין ולכן לא משנה איזה גודל הספינה מותר לטלטל בכולה ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בד ובוא נראה צברותיהם רב אמר מותר לטלטל בכולה דיק מחיצתה בסופו של דבר יש במחיצות ואילו שמואל אמר אין מטלטלים בה אלא בארבע עמות כי הוא אומר המחיצות כלל לא נועדו לדיורין מחיצות להבריח מים עשויות המחיצות נועדו למטרה אחת למה שלא יכנסו מים לספינה הם כלל לא נועדו בשביל מי שבתוכה הם נועדו להגן מפני הבחוץ ולכן הם לא נחשבות כלל כמחיצות ואי אסור לטלטל בה אלא כדין כרמלית ארבע אמות אז יש לנו מחלוקת בין רב לשמואל מביאה הגמרא את פסק ההלכה אמר לירב חיא בר יוסף לשמואל האם הלכת כבתה לך או ילך כרב הוא שואל אותו בצורה בלתי אמצעית או בלשונינו דוגרית האם הלכה כמותך או הלכה כרב אמר ליונה לו שמואל איך כרב נכון שאנחנו חולקים אבל הלכה כמו רב ומותר לטלטל בכולה אמרב גידל אמאבחיה בר יוסף בוא תראה מקום שרב מודה שאסור לטלטל בכולה ומודה רב שאם כפעה על פיה שאין מטלטלין בה אלא בארבע עמות אם הבאת את הספינה ליבשה והפכת אותה ב-180 מעלות ואתה רוצה לטלטל על גבה בעצם לטפס על דופ אופנותיה ולטלטל על גבה שמה אסור לטלטל אלא בדעל לדמות שואלת הגמרא רגע למה אלא כפעה למי מה מדובר למה הוא הפך אותה אילמה לדור תחתיה הוא קפע אותה בשביל הוא עשה שם פתח הוא גר בתוכו באווירה כזאת של רב חובל וכאלה אבל הוא גר שמה אם כך למה שיהיה אסור לטלטל על גבה מה ישנה מגג יחידי הרי כמו שאמרת למעלה שמותר לטלטל בכל הגג היחידי אפילו אם הוא יותר מבית שעתיים ולמה מה אמרנו אתמול כיוון שאתה אומר שהמח מחיצות למטה שנועדו לדיורין עולים למעלה ואני מחשיב את המחיצות שלה למטה גם כן כלפי מעלה השם נועדו לדיורין אומר רש"י אם כך גם כאן כפייתה זו מחיצתה כשהפכתי אותה כלפי מטה הפכתי את המחיצות שלה לדיורין וגם כשאני אומר גוד אסיק גם אם היא ענקית יותר מבית שעתיים עדיין הם נעשו לדיור לצורך מטה גם ללמעלה רב הרי ראינו אתמול מחשיב אותם למחיצות של דיורים ואם כן יהיה אמור לטלטל בכולה אלא אומרת אומרת הגמרא שכפעה לזופתה הוא עשה את זה בשביל זפת ואם כך אומר ואם כך אומר רש"י ביטל מחיצותיה מתורה דירה הם לא לדירת מעלה לא לדירת מתן כן כשזה בים לפחות זה לדירה בתוכו כאן הפכת את זה זה לא לשום דירה לא בתוכה כי אף אחד לא גר כאן כרגע וגם לא על גבה כי כל ההיפוך לא נעשה לצורך דירה אז בוא נאמר תעלה את המחיצות הם עדיין מחיצות שלא נועדו לדיורין ואם כך זה בית שעתיים שלא הוקף יותר מבית שעתיים שלא הוקף לדירה ולכן מטלטלים בה אך ורק בדמות יפה מאוד אז בעצם רב יודע בכזה מקרה שכפעה לזופתה שהטלטלו בה אך ורק בדמות אומרת הגמרא הקדושה רבשי מתנה לה הספינה את כל הדיון שהיה כאן רבשי אמר שזה הולך על הספינה מה שאמר הבחיה בר יוסף שהוא מודה לו אבל רבחבר דרב מהנילה אחסדרה על מחלוקת אחרת בין רב לשמואל דיתמר אחסדר בביקה ביקה רשי אומר הביקה היא כרמלית אחסדרה היא בעצם מקום שיש בו ארבעה מודים וביניהם קורות אם היה מחיצות זה היה רשות היחיד נהדרת הבעיה היא שאין מחיצות השאלה אם אני מחשיב את הראשי המחיצות את ראשי הנסרים שבין עמוד לעמוד שירדו כלפי מטרה נאמר בהם פיתקה יורד וסוותם או לא רב אמר מותר לטלטל בכולה שמואל אמר אין מטלטלים בה אלא בארבע ולמה מה הספרות רב אמר מותר לטלטל בכולה אמרנן פי תקרא יורד וסותם ושמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע לא אמרנן פי תקרא יורד וסותם ועל כך הגיע רב חיא בר יוסף ואמר שהגיע ושאל את שמואל האם ילך את הכבתך וכבתי דרב ואמר לו שמואל לך את הכבתי דרב אז יש ששנו את הדיון את הדוש שיח הזה בין רב חיא בר יוסף לשמואל על ספינה ויש שאמרו את זה לגבי המחלוקת עם האחסדר אומרת הגמרא הקדושה ועוברת הגמרא להדיין על מה שראינו אתמול אתמול ראינו בגגין השווין לפי רבי מאיר או בגג יחידי לחכמים כן גג שווה לפי רבי מאיר שבעצם פלטה של גגות שלפי רבי מאירז ישות אחת או גג יחידי לחכמים רב אמר שבכזה מקרה מותר לטלטל בכולו למה כי זה הופך להיות היחיד כמו שראינו אתמול שמואל אומר זה כרמלית עכשיו הגמרא בעצם מתייחסת למה שנראה בהמשך הדף בהמשך הדף נראה שלפי רבי מאיר כל דבר זה רשות לעצמו גגים כל הגגות של העיר רשות לעצמן חצרות כל החצרות לעצמן וכעופיפות גם הם כולם לעצמם ואם כך שואלת הגמרא ורב עליבד רבי מאיר הרי אחרי לרב לשיטת רבי מאיר גג זה ישות היחיד על מלא כן גגות שווים זה רשות היחיד ואם כך להתלטל מגג לחצאר למה שלפי רב בעצם איך שרב מסביר את רבי מאיר שהגגות הם פלטה אחת ומותר לטלטל בכולם כי הם רשות היחיד כמו שהסברנו אתמול שמעלים את המחיצות וכולי אם כך למה שיעשו לטלטל מהחצה מהגג הזה מאותו פלטת דגגות לתוך החצ לוך החצר הרי שניהם רשות היחיד רש"י פה מעריך מאוד ורשי מסביר למה בכל סיטואציה אחרת לא נוכל לומר את העניין הזה זאת אומרת למה לרב לפי רבנן בגג יחידי אין שאלה והוא אומר פשוט מאוד כי חכמים מתירים באמת לטלטל והוא שואל עוד שאלה למה לפי שמואל זה לא שאלה למה אתה שואל את זה רק לרב ואומר פשוט מאוד כי לפי שמואל מובן למה אסור לטלטל כי אם תזכרו מה שמואל אומר אתמול הוא אומר שזה כרמלית ומכרמלית לרשות היחיד אסור לטלטל אז השאלה נותרה אך ורק לפי רב עונה הגמרא פשוט מאוד גזירה משום דרב יצחק ברבדימי גזירה אם אתם זוכרים ראינו שיש מושג גזירה משום טל מה זה אומר משום טל רבי יצחק ברבדימי מגיע ואומר שרבי מאיר יש לו גזירה מיוחדת שאם לי בחצר או בוא נאמר בבית בתוך הבית שהוא רשות היחיד יש לי עוד רשות היחיד עמוד שהוא רחב ארבעה וגבוה 10ה אומר אסור לכתף מכאן לכאן אסור להעביר בעצם סחורה או כל דבר אחר חפץ מהבית שלי לאותו עמוד ולמה כי הגזרה משום טל ברשות הרבים נכון שהטל הזה כרגע הוא בתוך רשות היחידה הטל זה לא בדיוק טל סליחה שהעמוד הזה הוא ברשות היחיד ואין שום סיבה בעולם לאסור רשות היחיד לרשות היחיד אבל אם אותו עמוד יהיה ברשות הרבים או יהיה טל ברשות הרבים שיהיה לו את המידות של אותו עמוד זאת אומרת הוא יהיה גבוה עשה ורחב ארבעה הוא הופך לרשות היחיד ויבואו אנשים וטלטלו עליו והם לא קולטים רגע אתה ברשות הרבים ומכתף על רשות היחיד וזה איסור דאורייתא ולכן הוא עושה גם בכזה עמוד בתוך רשות היחיד אם כך ראינו כבר את הגזירה הזו ואם כך זה טעמו של רבי מאיר נכון שבין גג לג שבין גג לחצר שניהם רשות היחיד ויהיה אמור להיות מותר בכל אופן אסור ולמה כיוון שיש גזרה טל אתה מעביר מחצר לגג זה טווח שלמעלה מעשרה טפחים יבואו גם לטל ויבואו גם יבואו גם לעשות את זה בעצם בתוך החצר ממקום רגיל מחצר רשות היחיד לעמוד ושם אני חושב שיגיעו כבר לידי הטל ברשות הרבים והכל משום אותה גזירה ולכן הוא עוסר עכשיו עוברת הגמרא לשמואל ושואלת ושמואל בדרבנן נטלטל מגג לקרפ אתמול אמרנו ששמואל לפי חכמים אומר מדובר בג שיש בו למעלה מבית שעתיים והוא כרמלית מטלטלים בו רק בדמות אם כך אם יהיה צמוד אליו כרפף שכרפ הוא גם כן כרמלית למה שיהיה אסור לטלטל מגג לכרפ כמו שנראה עוד רגע שחכמים עושים לטלטל מגג לקרפ למה שיהיה אסור אומרת הגמרא מרבא בר אולה גזרה שמה יפחד הגג אני גוזר כרגע הגג הוא בצעתיים אני חושב שהגו יפחד ואומר רש"י לא רק הגג יפחד אלא גם יקצרו את הבית למידת הגג מלמטה יצמצו את הבית וברגע שהוא יהיה פחות מבית שעתיים מוקף לדירה הוא רשות היחיד ויבואו לטלטל ממנו לכרפ לא יאחזו ראש שהוא יצטמצם ויאמרו "רגע אין בעיה לטלטל ממנו לכרפ יהיה מרשות היחיד לכרמלית וזה אסור לכן אני עושה גם כשור יותר מבית שעתיים." שואלת הגמרא אם אתה חושש למקרה של הצטמצמות יא אחי מקרפף לקרפ נמי לא יטלטל דילמה מפריד ואתי לטלטול ואתי לטלטולה פשוט מאוד אם כך גם במקרה של כרפף וקרפה חכמים מתירים אנחנו נראה שבקרפות הם מתירים לטלטל בין אחד לשני בוא נחשוש שקרפף למעלה מבית שעתיים יפחד ויהיה פחות מבית שעתיים והוא יהפוך לרשות היחיד כי עליו שהוא לא הוקף לדירה ברגע שהוא פחות מב שעתיים הוא רשות היחיד ואם כך יבואו לטלטל מרשות היחיד לכרמלית למה שמה אתה מתיר אומרת הגמרא תשובה פשוטה אתה ממפרחית מנקרלי מילתאם מפחיט לא מינקרמילתא פשוט מאוד במקרה שזה נפחט שיש לך מחיצות בכרפף והם נפחטו ידיע מילטא בן אדם יכול לעמוד על זה ולראות רגע המחיצות היו פה רחבות יותר גדולות יותר חלשו על שטח נרחב יותר וכרגע לא בום הוא ישים לב שמשהו קורה ויבדוק את זה אבל בג שאין בו מחיצות גם אם חלק נפל וקיצרו אותו ובנו מחדש אתה לא תשים לב כי כשאין מחיצות אין לך אופציה לאמוד את זה בצורה נכונה ולכן אני חושש שיפחד הגג ויהפוך לרשות היחיד ויבואו לטלטל ממנו לקרפ ולכן באמת חכמים אוסרים אני רוצה כן לראות כמה שורות הבאות הם שורות יסודיות נדבר עליהם גם אחר אבל כיוון שאת רובם אנחנו כבר יודעים בואו נראה אותם עכשיו אמר רב יהודה כשתמצא לומר זאת אומרת שתעמוד על המטען של דברים כשתרחיב כשתדקדק אתה תגיע למסקנה כזו לדברי רבי מאיר גגין רשות לעצמן ואותו דבר חצרות רשות לעצמן וכפיפות רשות לעצמן זאת אומרת כך לפי רבי מאיר כל הגגות של העיר הם רשות אחת אבל גג וחצר או גג וקרפף הם לא רשות אחת מה פתאום כמו שראינו קודם שגג וחצר כמו שרב הסביר יש בעיה של טל או לפי שמואל בכלל זה בעייתי אבל כל הגגות הם רשות אחת כל החצרות גם כן הן רשות אחת אגב הוא לא כותב את זה במפורש אבל אם אתם זוכרים ראינו לפני לפני ש לפני דף וחצי ראינו שהגמרא בעצם מקישה ואומרת אם כל הגגן אז גם כל החצרות ואותו דבר כל הכרפיפות רש"י בעצם אומר דבר מעניין שכל הכרפיפות אפילו הן של שני אנשים מטלטלים מזה לזה אומר כמו הגגות אין הבדל גם בכרפיפות אין הבדל כך אומר רש"י אז בוא נחדד לפי רבי מאיר גגות חצרות כרפיפות הם בעצם שלושה קטגוריות נפרדות וכל אחת מהם הם בעצם רשות לעצמן בכל המקומות כל גגות העיר כל חצרות העיר וכל כרפיפות העיר לדברי חכמים גגין וחצרות רשות אחת כרפיפות רשות אחת אן בעצם חכמים מגיעים ואומרים שהגין והחצרות הם ביחד מדגיש רש"י לא שאנחנו אומרים שהוא יטלטל מגג לג עם חלוקין בעליהן כי הרי אמרנו במפורש שלפי חכמים הגגן הם לא רשות אחת באמת להעביר מאחד לשני זה ברור שלא מה כן חצרות מותר מחצר של רבים לחצר של רבים וגם מגג לחצר דרבים מטלטלים רש"י אומר עליו שהג רשות אחת והחצר משותפת בכל אופן מותר למה כי הוא נכנס פה בעצם לרזולציה למה משתמשים בכל דבר גג תשמיש שאינו תדיר ולכן מבית לחצר אסור מגג לחצר מותר כי גג זה תשמיש שאינו תדיר עוד פעם אני מחדד לפי חכמים אסור להעביר מגג לגג זה כבר ראינו מה שאני אומר גגין וחצרות רשות שותט אחת זה אומר שחצרות מותר מחצר אחת לשנייה וגגין כמובן כלים ששבטו בהן וגגין מותר מג לחצר למה מבית לחצר אסור כי זה תשמיש רציני יותר של דיורים גג זה לא תשמיש כל כך רציני ולכן מותר לחצר אז גגין וחצרות רשות אחת וכרפיפות רשות אחת כל כרפיפות העיר הם רשות אחת בנפרד רש"י מדגיש אפילו אין שניים למה כי הרשות הזו שמו שווה עליו בגגין יש משהו מיוחד שאסור כמו שראינו כל הזמן כי למטה יש דיורין והדיורים למטה מחלקים גם למעלה אבל כרפיפות שאין בהם דיורים כל הכרפות אין רשות אחת אגב בראשונים יש כאן כל מיני מחלוקות על רש"י אבל אנחנו כידוע נצמדים תמיד לדברי רש"י אז יש לנו כבר את רבי מאיר שאמר כל רשות בנפרד לכולם זאת אומרת כל הגגין יחד כל החצרות יחד כל הכרפות יחד עכשיו יש לנו את חכמים שאומרים כרפיפות בנפרד בעצם כל הכרפות יחדיו גגין וחצרות אז כמו שאמרנו חצרות יכולים כולם יחד גגין לא אבל מגג לחצר מותר ורבי שמעון הוא האחרון שהוא המקל הוא המקל ביותר במשנתנו לדברי רבי שמעון כולן רשות אחת אן גגות חצרות וכרפיפות מותר להעביר מגג לחצר מחצר לקרפף קרפף לג וכולו וגומר כל שלושת הדברים האלה כיוון שאין להם תשמיש אין להם הגדרה של דיור על מלא כולם נחשבים כאחד ומותר לטלטל בכולם ומחר נרחיב עוד בעניין זה כרגע בואו נסכם התחלנו עם ספינה רב אומר מחיצה נפלאה אפילו יותר מבית שעתיים מותר לטלטל בכולה שמואל אומר בארבע עמות ושמואל פוסק שהלכה כמו רב יש אומרים שהדיון על ההלכה נאמר לגבי אחסדר בביקה שהיא כרמלית והשאלה אם באחסדר מותר לטלטל לפי רב מותר כי פייט תיקה יורד וסותם לפי שמואל לא אומרים פתיקה יורד וסותם ועל כך שמואל אמר שהלכה כרב בעצם ראינו מקרה שרב מודה אם הוא קפע אותה בשביל דיורים ברור שמותר לפי רב לטלטל למעלה כי זה לא שונה מגג יחידי במקרה שהוא קפה אותה בשביל לזפט אותה הוא ביטל אותה מתורה דיורים ולכן למעלה גם אם תגיד גודסיק עדיין זה למעלה מבית צעתיים שלא הוקף לדירה ולכן מותר לטלטל בה רק בדמות כדברי שמואל כאן בסיטואציה הזו רב מודה לשמואל עכשיו שאלנו שאלה פשוטה דגגין השבין לפי לפי רבי מאיר רב אומר שגגין השווין נחשב כרשות היחיד למה אסור לטלטל משם לחצר תשובה פשוטה משום גזירת טל שכבר ראינו הרבה פעמים כל דבר שיש לו הבדלי פערי גובה אני לא מתיר לטלטל שאלה שנייה לפי שמואל ליבה דרבנן הרי למעלה מבית שעתיים שלא הוקף לדירה זה כרמלית למה אסור לטלטל משם לקרפ התשובה הפשוטה היא כיוון שאני חושב שהוא יפחד ויצמצמו אותו בקרפף אני לא חושש כי יש מחיצות בית לא רואים את המחיצות אין עומדה נכון ולכן אני חושש עכשיו סיכום שהוא משמעותי רבי מאיר אומר כל דבר רשות לעצמו זאת אומרת כל הגגין של העיר רשות לעצמן כל החצרות וכל הכרפיפות רש"י אומר אפילו אין של שני אנשים חכמים אומרים כל הכרפות רשות לעצמן גגין וחצרות אז חצרות כמובן הם רשות לעצמן ולא רק זה אלא אפילו מותר לטלטל מחצר לגג ומגג לחצר ורשי מסביר את ההבדל שבין בית זאת אומרת בין בית שאסור לחצר כי יש שם תשמיש קבוע לבין גג שמותר לחצר כי זה תשמיש פחות יותר אבל גגין הם לא רשות לעצמן כמובן כמו שראינו רבי שמעון אומר גגין חצרות וכרפיפות כל אלו רשות אחת ומותר להעביר בין כולם בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: