העמוד היומי מסכת שבת דף צח עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צח עמוד א

[מוזיקה] דף צח עמוד א היום לקחתי מעמוד שלנו מסר נפלא לעבודת השם למלחמת היצר בפרט אנחנו נראה היום שבן אדם שיושב בביתו כותב ספרי תורה תפילין ומזוזות ונצטרך לצאת אסור לו להשאיר את הספר את היריעה שהוא התחיל לכתוב אסור לו להשאיר אותה פתוחה זה ביזיון ולכן מה יעשה כותבת הגמרא במפורש שלא יהפוך אותה כי גם זה ביזיון אלא יחסה אותה בבגד. אבל אם אתם זוכרים, ראינו אתמול במשנה ונדבר על זה גם היום שיש מצבי קצה, יש מצבים מסוימים שאנחנו אומרים לבן אדם, תראה, אל תשאיר את הכתב פתוח, פתוח לאוויר העולם כי זה ביזיון, אלא תהפוך אותו שיהיה לפחות מכוסה בכזו צורה. והגמרא באמת מאמטת ושואלת, למה כאן אתה אומר כך וכך וכאן אתה אומר כך? והגמרא עונה בפשטות. כשאתה יושב בבית וכותב, אני אומר לך אל תצא, אל תעזוב את זה. אתה רוצה לעזוב, תביא פתרון טוב, פתרון איכותי, תחסה את זה במפה שיהיה בצורה הכי מכובדת. אבל אם נקלט למקרה קצה, אתה יושב על הגג או על האסכופה, קורא בספר ונתגלגל מידך לרשות הרבים וכדומה, כמו שנראה היום ואתה לא יכול להחזיר אותו, חכמים עשרו עליך. אז אומרת הגמרא, לכל הפחות תעשה את מה שאתה יכול כדי לשמור על הכבוד המרבי של הספר. נכון שלא תגיע לרמת כבוד שאליה רצית להגיע כשאתה יושב בבית, אבל לכל הפחות תעשה את המיטב, את המהיריו שבכולתך, את מה שאתה יכול. וזה לימד אותי במלחמת היצר דבר נפלא. במלחמת היצר אנחנו לא יכולים לעבוד לפי הגדרות מרובעות מקובעות. לפעמים מה שהיה נכון אתמול לא יהיה נכון היום. אתמול הייתי במצב כזה. היום היצר הגיע עם כל התירוצים, עם כל הסיבובים, עם כל הקומבינות האפשריות. הוא גרע אותי למצב קצה. אבל גם במצב קצה לעולם אל תתייאש. תמיד תדע. נכון שאני לא יכול לעשות עכשיו בתנאים, בתנאי שטח הללו, אני לא יכול לעשות את מה שהייתי עושה בבית או את מה שהייתי עושה כשהייתי בבית השם או את מה שהייתי עושה אתמול כשהיה לי יותר כוח להתגבר. כרגע אני נמצא במצב הזה אבל עדיין מה שאתה יכול לעשות תעשה ואל תתייאש כמו שרואים אצלנו שנכון שאתה לא יכול לשמור על כבוד הספר בצורה אבסולוטית וגורפת אבל בכל אופן מה שאתה יכול תעשה לפחות תהפוך אותו על אף שבאמת הספר עדיין לא נמצא בצורה הכי מכובדת שיש אותו דבר אח יקר בשעת ניסיון כשהעץ הרע מתגבר תעשה מה שביכולתך גם אם אתה לא מצליח להתגבר עליו ב-100% ולשמור על הנפש האלוקית שלנו על החלק אלוקה ממעל בצורה נקייה והכי מכובדת שאפשר אבל בכל אופן מה שאפשר תעשה. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף צח עמוד א' ומתחילים בדף צז עמוד ב למטה בתחילת הגמרא הדין הראשון במשנה אולי בעצם נסכם את המשנה שראינו אתמול כדי שנוכל להחליק ככה על הסוגיה של היום שהיא בעצם כולה הולכת על המשנה. ראינו דבר ראשון דין ראשון במשנה אדם שהיה קורא בספר על האסקופה ואמרנו שהיום נסביר אתמול אמרנו שבעזרת השם היום נסביר האם האסקופה הזו היא רשות היחיד רשות הרבים כרמלית היום נדבר על זה בעזרת השם אדם שיושב על האסופה ונתגלגל הספר מידו אמרנו הספרים שלהם היו עשויים בגיליון צד אחד אצלו ביד צד אחד התגלגל גוללו אצלו הוא יכול להחזיר את זה אליו זאת אומרת הוא לא ילך לרשות הרבים או לאן שזה יתגלגל ויביא את זה אלא פשוט גולל את זה מהמקום שהוא נמצא איפה שהוא יושב גולל את זה לכיוונו. חייבים להדגיש ולומר שמדאורייתא כל עוד וזה עדיין נשאר חלק אצלך מותר לך להביא את זה. אנחנו נראה עכשיו כל מיני מצבים שחכמים עשו אבל מדאורייתא כל עוד וזה לא עבר באופן מלא לרשות האחרת. גם אם זה רשות היחיד ורשות הרבים שזה שני רשויות ממש נפרדות עדיין כל עוד וזה לא עבר במלאו אין איסור דאורייתא להעביר אותו. עכשיו אומרת הגמרא לנו שלוש שיטות. אדם שקרא בראש הגג והספר התגלגל מידו. תנקמה אומר, אני מסתכל על 10ה תפחים ופחות מעשרה תפחים. זאת אומרת אם הספר התגלגל מידו עד גובה 10ה תפחים זאת אומרת הוא לא נכנס לשרה תפחים התחתונים שמגיעים לקרקע מותר לו לגלול אצלו. פחות מכך אסור לו כי זה כבר נכנס להביא רשות הרבים. רבי יהודה אמר אני רוצה שישאר לפחות כמלאו מחת. אם זה ירד לא אכפת לי אפילו לתוך הסע תפחים התחתונים אבל נשאר כמלו מחת נהדר. מותר לו לגלול אותו אצלו. אם לא מה יעשה? הופכו על הכתב. פשוט יהפוך על הכתב. רבי שמעון אומר אפילו אם זה ממש בארץ גוללו ולמה רבי שמעון אומר אין דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש דיברנו על זה אתמול כל דבר שחכמים עשרו הם ביטלו את גזירתם בגלל שחלילה לא יגיעו כתבי הקודש לביזיון עכשיו פותחת הגמרא בדין הראשון של המשנה שואלת הגמרא האסקופה היחידה מי האסקופה הזו מה מדובר מה היא מה ההגדרה שלה רשות היחיד רשות הרבים כרמלית בוא בוא תספר לי אילימה אם תרצה לומר לי שמדובר שיזקו פרשות היחיד בקמה רשות הרבים הוא יושב על האסקופה. איסקופה זה בעצם מפטן הדלת, המעבר מהרחוב אל הבית. הוא יושב על האסקופה והיא רשות היחיד היא גבוהה עשרה, רחבה ארבעה. ולפניה, ממש לפניה, מאחורה זה הבית, לפניה זה רשות הרבים. ופה מדובר שהוא יושב וקורא בספר והספר התגלגל מרשות היחיד לרשות הרבים. ובעצם אתה אומר לי במפורש שהוא יכול לגלול אותו אצלו. לפי מי זה טועם? לפי שיטת רבי שמעון שהוא אומר שכל מה שחכמים גזרו. כן אמרנו מדאורייתא זה אמנם מותר כי עדיין יש חלק שאצלון זה לא עפ זה לא עבר באופן מלא סליחה על הרשות שליד אבל בעיקרון חכמים אמורים לעסור את זה גזירה למה לא עוסרת אומרת הגמרא ואנחנו רואים פה שלא גזרינן דילמנפיל ואתי להתויה אני לא גוזר שהוא ילך ויקח את זה בידו מה אני רבי שמעוני דאמר כל דבר שהוא משום שבות הנה עומד בפני כתבי הקודש זה שיטת רבי שמעון שבאמת הוא אומר שאין שום בעיה לגלול את זה אצלו אפילו אם זה כבר הגיע ממש של הרצפה כמו שאמרנו במשנה אבל אומרת הגמרא אם הסעיפה פתאום בחלק השני של המשנה שמדובר שהוא יושב על ראש הגג וזה ירד כתוב רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו ואז מגיע רבי שמעון ואומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו בעצם שימו לב מה קורה פה במשנה משנה קצת לא מסודרת בצורה נכונה רשע וסיפר רבי שמעון ומציאת הרבי יהודה הפסקה הראשונה במשנה שיטת רבי שמעון כמו שאמרנו אין דבר שעומד בפני ביזיון כתבי הקודש הפסקה האחרונה גם מ רבי שמעון כתוב במפורש ובאמצע רבי יהודה מי יוצר כזו משנה מוזר קצת להתחיל עם רבי שמעון לסיים ובאמצע רבי יהודה רבי אומרת הגמרא אמר רב יהודה הן אומר רב יהודה האמורה אומר כן יש כאלו מקרים רשע וסור רשע וסיפר רבי שמעון ומציאת רבי יהודה כן ככה הוא מסביר רבא אמר אחזקופה נדרסת הסקינן ומשום בזיון כתבי הקודש שרו רבנן פה מדובר באסקופה הנדרסת זאת אומרת האסקופה הז הזאת שעליה יושב אותו בן אדם וקורא היא אמנם רשות היחיד אבל ה היא נדרסת עוברים שם כל כך הרבה אנשים כל הזמן ולכן בזה בכזה נקרא גם רבי יהודה יודע שמותר לגלול אצלו ולא להשאיר שמה את הספר כך ורק להפוך אותו כי הביזיון יהיה מאוד מאוד גדול כל כך הרבה אנשים עוברים שמה עלולים לדרוך על זה דורסים שמה ולכן יגלול אותו זאת אומרת כך רבי יהודה באמת נאמן לשיטתו שדווקא אם זה מסולק מן הארץ כמו שראינו במשנה בעצם במציאה רק אם זה מסולק מן הארץ רק אז מותר. אבל בכל אופן באסקופה הוא יתיר באופן גורף גם אם זה ממש נוגע בארץ גם אם זה תגלגל ונוגע בארץ ולמה? כיוון שמדובר באזקופה נדרסת ויש שם ביזיון גדול ולכן החכמים ולכן חכמים מתירים שואלת הגמרא הייתי והביה הבאי מביא ברייטה שאותה אנחנו לא מכירים אבל יש ברייתה כזו תוך ד אמות גוללו אצלו אדם שיושב על האסקופה ועוסק בתורה כן וקורא את אחד מכתבי הקודש ונתגלגל הספר מידו אז כתוב כך אם זה תוך ד' אמות גוללו אצלו חוץ לד הופכו על הכתב אם זה חוץ לד כבר אסור לו שואל שואל הביה ואי אמרת שמדובר באסקונדרסת הסקינן מה לתוך דמות מה לוץ לארבע אמות למה אמור להיות הבדל אדם שקורא לאסקופה בתוך הארבע פחות מארבע אומר רשי הרי עוגדו בידו עוגדו בידו זה אומר הספר לא עבר כמו פעם שלישית שאנחנו חוזרים על זה הספר לא עבר באופן גורף לרשות השנייה ולכן תמיד זה יהיה מדרבנן כי עצם הגלילה היא איסור חכמים ואם אתה אומר שבאסופה נדרסת לא גזרו אז מה זה משנה אם זה בתוך דמות קרוב אליו או התגלגל מעבר לדמות בשניהם זה רק איסור דרבנן ואמרו להיות מותר להביא את זה כי כמו שאתה אומר באסקופה הנדרסת לא גזרו אלא מה הבא אח מדובר באסקופה כרמליתסקינן האסקופה היא כרמלית מה זה אומר כרמלית אתם זוכרים היא רחבה ארבעה תפחים אבל אין גובה 10 אמות אז היא לא רשות 10ה תפחים אז מצד אחד היא לא רשות הרבים מצד שני היא לא רשות היחיד היא נקראת כרמלית אז האסקופה כרמלית ורשות הרבים עוברת לפניה תוך ועכשיו לא מדובר פה על אסקופה הנדרסת וחכמים כן גוזרים תוך דמות שגם אם יקרה בעצם הכביכול הגרוע מכל התרחיש הקיצוני כל הספר ייפול ואותו בן אדם ילך ויביא אותו דינפל ומיטליי לא אתילי ידי די חיוב חטאת הוא לא יעבור על חיוב חטאת למה גם אם בעצם כל הספר ייפול עדיין הוא לא יעבור כי הוא מעלה מרשות הרבים לכרמלית זה אמנם אסור אבל הוא לא יגיע לידי חיוב חטאת לכן שאו לי רבנן כשעוגדו בידו כשחצי מהספר אצלו לגלול אבל חוץ לארבעמות דימה לי שאם בתרחיש קיצו צון שיעכל ייפול מידו והוא ילך ויביא אותו הוא כן יעבור על איסור ויהיה חייב חטאת למה כי הוא מעביר ארבעמות ברשות הרבים דמה תילי את די חיוב חטאת אז לא שאו לי רבנן יפה מאוד ולכן יש הבדל מדובר באסקופה הכרמלית לפניה רשות הרבים ולכן יש חילוק באמת האם זה בתוך ד אמות או לאחר ד' אמות שואלת הגמרא יא אחי תוך ד אמות נמי נגזר דין ממאיל מרשות הרבים לרשות היחיד אם כך גם נגזור שמה אתה צודק שאין בעיה שהוא שהוא יכניס מרשות הרבים לכרמלית. כמו שאמרת זה לא חיוב חטאת. אבל כן יש בעיה. הרי הכרמלית הזו האסקופה כמו שאמרנו היא מעבר מהרחוב אל הבית. יש לי בעיה שאותו אחד שקורא עלי סקופה זה נפל מידו בתרחיש קיצון שכל הספר ייפול. הוא ילך לרשות הרבים. יביא אותו אמנם פחות מידה לדמות. זה לא איסור. יכניס אותו לכרמנית גם זה לא איסור. אבל הוא ימשיך ויכניס אותו אל תוך הבית. ואם כך יוצא שהוא הכניס מרשות הרבים לרשות היחיד. וזה כבר אסור דאורייתא. למה אנחנו לא גוזרים? אה ואם תאמר לי וכי תמה כיוון דמפסקת כרמלית לטלן בא אם תאמר לי רגע רגע רגע הוא אמנם מעביר מרשות הרבים לרשות היחיד אבל זה דרך כרמלית ואם כן הוא לא יהיה חייב חטת אני הוכיח לך שחייב ואמר רבא המעביר חפץ מתחילת ארבע לסוף ארבע בעצם מתחילת ארבע עמות לסוף ארבע עמות והעבירו דרך עליו הוא העביר אותו בעצם למעלה מעשרה תפחים שאנחנו יודעים שלמעלה מעשרה תפחים זה מקום פטור בכל אופן חייב למה כי זה שהעברת תכלס אני לא מסתכל איך היא אותה. אני מסתכל פה היה החפץ לאחר מכן הוא פה. העברת ארבע עמות ברשות הרבים כן זה שהעברת את זה בכל מיני דרכים יצירתיות ועוקפות זה לא מעניין אותי. אתה עדיין חייב חטאת. אותו דבר כאן אני מסתכל על החפץ איפה הוא היה ברשות הרבים כרגע איפה הוא ברשות היחיד זה שהעברת אותו דרך כרמלית עדיין לא פותר אותך. ואם כך למה שלא נאמר שגם אם זה נפל לקרבה של ד' עמות גם כן יהיה חייב נגזור למה הדין הזה יפול לגמרי ויבוא להעביר אותו מרשות היחיד מרשות הרבים לרשות היחיד אמנם דרך כרמלית אבל עדיין חייבים יפה מאוד אומרת הגמרא מהסכינן באסקופה ארוכה האסקופה רחבה יש זה לא שנייה אחת שת מרשות היחיד מרשות הרבים האסקופה והבית לא האסקופה היא חתכה דרך ולכן חכמים אומרים בגלל שהאסקופה היא ארוכה רחבה אדחי ואחי מידקו הוא יזכר והוא לא יבוא להכניס את זה ולכן אני לא חושש כזה חשש רחוק בעצם אם זה נופל רחוק מארבע עמות אז יש לי חשש מאוד מאוד בריא מה שבתרכיש קיצון שזה ייפול הוא ילך ויביא את זה ארבע עמות ברשות הרבים ואז ברור הוא מיד עובר פה מה אתה חושש שהוא יקח את זה פחות מארבע עמות ברשות הרבים ויכניס את זה לרשות היחיד דרך כרמלית אתה צודק שחייבים בכזה מקרה אבל כשהכרמלית רחבה אני סומך עליו שהוא יזכר תוך כדי שהוא הולך בכרמלית ובום ייצר שמה ואז הוא לא עבר על חיוב חטאת והיא באתימה לעולם באסקופה שאינה ארוכה בסתם כתבי הקודש היונה נמעיין בהונח להו ומנח להו לא גורסים רוב הראשונים היו נמעיין בהו זאת אומרת כתבי הקודש אתם מכירים שאתם לוקחים אתם אוספים תעלונים בבית כנסת מהשולחן תוך כדי שאתם אוספים את האלונים לקחת לגניזה אתם ככה מעיינים בהם והדרך לגניזה יכולה לקחת לכם במקום דקה וחצי 10 דקות כ אתם מעיינים באלונים אומרת הגמרא זה כתבי הקודש כשאתה לוקח אותם אתה אתה מעיין בהם ולכן בוא נאמר וזה נפל בתוך ד' דמות קרוב לאסקופה אתה תיקח את האלון את האלון כן להבדיל את הכתבי הקודש תעלה עם זה לאסקופה אבל אתה לא תיכנס מיד לבית אתה תעצר שנייה לאסקופה כדי ככה להרים את המשקף ולראות יותר טוב באותיות הקטנות אתה תעיין קצת העיון הזה כשעצרת בום ברגע שעצרת לא היה כאן הקירה ברשות הרבים והנחה ברשות ברשות היחיד אנחנו יודעים שזה חייב להיות רציף אם עמדת באמצע לפוש אם נחת באמצע זה כבר נקרא כאילו עכרת מרשות הרבים והנחת בכרמלית ואחרי זה שאתה מכניס את זה הביתה זה כאילו עכרת מכרמלית והנחת ברשות היחיד ובכזה מקרה אמנם זה אסור אבל אין איסור דאורייתא ולכן אני לא חושש שואלת הגמרא ולייחוש דיל ממעיין בהו ברשות הרבים ואיילו בהדיה לרשות היחיד אם אתה אומר שמעיינים אולי הוא תוך כדי שהוא הולך ברשות הרבים אז הוא יעיין כשהוא יגמור את עיונו הוא ילך בזריזות ויכניס את זה מהרשות הרבים לכרמלית ומיד לרשות היחיד ואם ככה שוב פעם יש כאן חשש של איסור חטת של איסור דאורייתא כן בוא נראה את זה עוד פעם וליחושדילמה מעיין בהו ברשות הרבים העיון הזה שאמרת שאדם לא יכול לוותר על העיון יהיה ברשות הרבים ולאחר מכן איילה הוא באדיה באדיה זה אומר כאילו מיד בבירור לרשות היחיד בלי לפוש אומרת הגמרא מני בן עזי מי שהיה איתנו במסכת שבת זוכר את בן עזי הזה דאמר מהלך כאומי דמי בן עזי הוא באמת דעה מאוד מאוד מעניינת שהוא סובר שגם אדם שמהלך נחשב שהוא הוא עומד כי כל פסייה שלו נחשבת הנחה והפסייה הבאה נחשבת הקירה. הפסיעה נחשבת הנחה והפסיעה הבאה נחשבת הקירה. ולפי שיטתו, גם אם הבן אדם ילך בזריזות ולהדיה, כמו שאמרנו בבירור, עדיין זה נחשב שהוא עבר דרך כרמלית, נח בכרמלית ונכנס לתוך הבית. גם במקרה שהוא עשה הכל ככה בפסיות רחבות ומהירות, עדיין אני אחשב כאילו הוא נכנס מרשות הרבים לכרמלית, נח בכרמלית ועבר לרשות היחיד לתוך הבית. ולכן בכזה מקרה באמת יהיה בן עזה יאמר אין סיבה לגזור, הוא לא יכול לבוא לידי איסור דאורייתא. שואלת הגמרא ודין מזריקלאומיזרק הרי בן עז מודה שבמקרה שאדם זורק זורק הרי אין פה עקירה והנחה הוא לא יכול להגיד שמהלך כיומי דמי במקרה שאדם זורק לדוגמה מרשות הרבים לרשות היחיד אז הוא מחייב אם כך בוא נאמר גם כאן שאני חושב שיזרוק אותו ואתה כן מגיע לידי חשש דאורייתא וחיוב חטאת דמר רבי יוחנן מודה בן עזי בן זורק אמר רב אחהו יש גורסים רב עדה ברבה זאת אומרת אין לזרקין כתבי הקודש נוהגים כבוד בכתבי הקודש אף אחד לא זורק אותם גם לא צריך להגיע לחשש הזה ולכן באמת לפי בן עזי מדובר כאן ככה אנחנו בעצם חותמים את האירוע זה הפירוש האחרון ולפי בן עזה אותה ברייתה שמחלקת בין אם זה נפל בתוך דמות או מעבר היא פשוטה וברורה אם זה נפל מעבר לדמות אז הבן אדם יעביר איזה ארבע עמות ברשות הרבים וזה פשוט איסור דאורייתא וחיוב חטאת אומנם תוספות שואלים איך ייתכן הרי לפי שיטתו כל פעם עומד כמהלך דמי הם עונים בוא בוא ניקח את התירוץ שלהם שזה הלכה למשה מסיני שבכזה מקרה עוברים אבל כשבן אדם מעביר מרשות רשות לרשות, בטח אם זה דרך רשות אחרת, רשות הרבים כרמלית, שזה האסקופה ורשות היחיד, הוא לא מתחייב ולכן אין שום חשש בעולם. הוא אמנם אני לא צריך להגיע לזה שהוא מעיין בזה, אני לא צריך להגיע לאזכות הרחבה. עצם זה שהוא יקח את זה פחות מידה לדמות ברשות הרבים, אפילו אם הוא ילך מיד בירור, יכנס לתוך הכרמנית ולתוך הבית, אני אחשיב אותו מהלך כי עומד דמי כאילו הוא עמד לנוח. והיה כאן בעצם הנחה ולאחר מכן הקירה חדשה. ולכן ברגע שזה נפל קרוב לארבע עמות אין מה לחשוש ומותר לו לגלול את זה אליו בחזרה. אומרת הגמרא הקדושה, ראינו היה קורה בראש הגג במקרה, לא משנה לפי כל תנא בשיטתו, אבל במקרה שאסור לו לגלול אותו אצלו, מה אמרנו? הופכו על הכתב כדי שהכתב לא יתבזה וישאר פתוח. שואלת הגמרא ומי שרי האם מותר להפוך את כתבי הקודש והתעניה כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להם להפוך ירייה על פניה אלא פורס עליה את הבגד כשהם יוצאים מהכתיבה הם לא יכולים להשאיר איזה פתוח איזה ביזיון אבל גם שלא יהפכו את זה אלא מה ישימו על זה בגד אז אתה רואה במפורש לא הופכים יריה על פניה אומרת הגמרא תשובה פשוטה אתם אפשר אך הל אפשר ואי לא אפיך היא כביזיון כתבי הקודש תפי פשוט מאוד שמה הוא בבית הוא יכול להביא בגד פה איזה אסור לו להזיז כלום הוא גם נמצא פה בעצם בסוג של איזה תרחיש שהוא לא יכול לזוז מהמקום הוא עם הספר תורה או הספר קודש חלק בידו חלק נגלל ככה על הרצפה מה יעשה אתה אומר לו שאסור להחזיר את זה אליו לכן פשוט מאוד שלא יהיה ביזיון יותר ממה שכבר קיים יהפוך את זה על הכתב אפילו שאני בעיקרון לא אוהב שהופכים על הכתב זה מה שיעשה כאן וימשיך הלאה ראינו הופכו על הכתב בעצם א עכשיו הגמרא מצטטת את המשנה הופכו על הכתב וראינו שאסור לו להחזיר את זה אליו שואלת הגמרא שאלה פשוטה והלא נח אנחנו יודעים שבעצם כל האיסור להעביר מרשות לרשות זה דווקא שנח ברשות הרבים ואני עוקר את זה משם ומעביר לרשות היחיד פה מדובר שזה ככה התגלגל ועדיין זה עומד באוויר כמו שראינו בתוך עשרה טפחים איזה בעיה יש כאן רש"י אומר אפילו שבוותן אפילו איסור דרבנן אן אם זה לא נח אומרת הגמרא מרבה בכותל משופע ברגע שהכותל משופע עקום זאת אומרת יש שם איזה גג משופע בוא נאמר ככה גג ריפים אז הספר מתגלגל והוא נח על גבי הכותל אז בוא נמר הוא אומר פה שלא שהוא פה אלא הכותל אבל הרעיון הוא אחד ולכן זה נחשב שהוא נח שואלת הגמרא אם כה אחים הסעיפה בסוף המשנה כתוב רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו והנח והנחלי כמו שאמרת ברגע שזה משופע זה נח למה הוא מתיר ברגע שזה כבר סנטים אחד מהרצפה הוא מתיר מה הסיבה אומרת הגמרא אתה צודק חסור חסר ואחי קטני במ דברים אמורים שעשו בכותל משופע אבל בקותל שאינו משופע. אז בעצם גם תנקמה שמקודם דיבר על 10ה טפחים פה הוא יאמר למעלה משלושה גוללו אצלו למטה משלושה הופכו על הכתב. זאת אומרת כך בכותל שמשופעז אני מתייחס לפי תנקמה ל10 תפחים למה לשרה תפחים כי בעצם פחות למעלה מעשרה תפחים זה מקום פטור למטה מעשרה תפחים זה כבר רשות הערבים וזה נח ולכן אני עוסר אבל בקוטל שאינו משופע וזה תלוי אז תנקמה התייחס למעלה משלושה ולמטה משלושה רש"י מסביר שלמטה משלושה זה כבר נקרא ארסמכתא זה נחשב כאילו מונח אבל למעלה משלושה באמת גוללו ועל כך רבי יהודה חולק הנקודתיים פה זה בטעות ועל כך רבי יהודה אומר אפילו אינו מסתולק מנה הארץ לבעינן הנחה על גבי משהו. זאת אומרת הוא אומר ברגע שזה קמלו מחת מהארץ אפילו שזה בתוך שלושה טפחים עדיין אני אומר כמובן במקרה שלא משופע במקרה משופע הוא יודע את הנקמה במקרה שהכותל לא משופע הוא יאמר גם בתוך שלושה טפחים עדיין זה חייב לנוח על גבי משהו וכל עוד זה לא נח מותר ורבי שמעון מקל גם בזה בעזרת השם נמשיך על המחר להתעסק במשנה הזאת במשנה שסידרנו אותה עכשיו שתתאים לקותל משופעה ושאינו משופע בואו נסכם הרינו הם דבר ראשון על האסקופה האסקופה בעצם הגיע אמרה הגמרא אם תאמר לי שהסקופה הזה יש היחיד אם כך זה רבי שמעון ולפי זה זה יוצא שרישע וסעיפה רבי שמעון ומציאת רבי יהודה ובעצם רבי יהודה אמור אמר אתה צודק ככה זה רבא הגיע ואמר מדובר באזקופה הנדרסת ובגלל ביזיון כתבי הקודש רבנן התירו הבא לא מסכים עם זה ואומר רגע אם כך למה יש הבדל בין תוך ד לחוץ ד' ולכן הבאי מגיע ואומר ולכן הוא מגיע ואומר שמדובר באסקופה כרמלית ורשות הרבים לפניה ולכן יש הבדל בין תוך דמות או לא כי השאלה אם בתרחיש קיצון אני מגיע לידי איסור דאורייתא של העברה 400 מרשות הערבים או רק איסור של להכניס מרשות הערבים לקרמלית שזה בעצם לא חיוב חטאת אבל שאלנו בעצם שאלה הגמרא שאולי הוא יכניס את זה לתוך רשות היחיד ולכן ענינו או שמדובר באזכו ברחבה שהוא יזכר או שסתם כתבי הקודש מעיין בהם שאלנו שמעיין יתכן שזה ברשות היחיד ולכן ברשות הרבים ואז יכניס את זה מיד וראינו שחייבים גם הוא מכניס מיד כמו מעביר ארבע עמות בארשות הרבים דרך עליה דרך למעלה מעשרה תפחים ולכן אמרנו שזה באמת בן עזי שמלך כיומי דמי וזריקה אין חשש כי לא זורקים כתבי הקודש. הגמרא חילקה בן אדם שיושב וכותב בבית שאסור לו להשאיר פתוח את התפילין ומזוזות וספרים ואסור לו גם להפוך את זה כי זה ביזיון אלא ישים בגד לבין בן אדם שנתקע על הגג או על האסקופה או בכל מקרה אחר שאין לו מה לעשות ולכן לכל הפחות יהפוך את זה על הכתב. עכשיו בסופו של עמוד הגמרא הגיעה למשנה ואמרה איך ייתכן בעצם שתנקמה מדבר על למעלה מעשרה תפחים למטה זה הרי לא נח על שום דבר ואפילו איסור דרבנן אין אם זה לא נח ולכן הגמרא סדרה ואמרה מדובר בכותל משופע ולכן בכותל משופע פשוט אם זה פחות מעשרה תפחים זה נחשב כרשות הרבים אם זה בתוך 10ה תפחים תחתונים למעלה משם זה מקום פטור מה הסיבה של רבי יהודה אמרה הגמרא אתה צודק בכותל משופר רבי יהודה לא חולק ורק בכותל רגיל שתנקמה יאמר שזה עניין של שלושה תפחים או פחות משלושה תפחים כי פחות משלושה תפחים זה נחשב כמו קרקע. רבי יהודה יגיד, לא, זה לא נחשב כמו קרקע, כי זה חייב לנוח. ולכן כל עוד וזה קיבלו מחת מהקרקע, יהיה מותר לגוללו אצלו. וראינו את רבי שמעון שאומר שאפילו אם זה נוגע בקרקע, כי אין דבר שעומד בפני כתבי הקודש, אין דבר דרבנן שיכול לעמוד בפניו. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר. [מוזיקה] เฮ
לצפיה בתכנים נוספים: