העמוד היומי מסכת שבת דף צז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צז עמוד ב

[מוזיקה] דף צז עמוד ב היום למדתי דבר נפלא מהעמוד שלנו אנחנו נראה שאדם שמוציא בשבת פחות מכשיעור דבר שהוא לא חשוב גם אם הוא מוציא אותו בתוך כלי שהכלי הוא כן חשוב הוא לא נחשב ואין לו איסור שבת למה כי הדבר שהוא מתכוון להוציא זה האוכל וברגע שאין בו שיעור אין לו חשיבות הכלי הוא סך הכל תפל עליו שיש בו שיעור אתה לא מתחייב עליו. המושע הזקל האדיר שאני למדתי מכאן זה שברגע של הדבר שאתה מתכוון אין חשיבות. גם אם אתה עדיין מוציא דברים בעלי חשיבות זה לא רלוונטי. איפה זה תפס אותי בעבודת השם? פשוט מאוד כשאדם לא מחשיב את מה שהוא עושה, שאדם לא קולט שיש משקל לכל מה שהוא עושה לטוב ולמוטב, שכל מעשה קטן הקדוש ברוך הוא אוהב ומחכה, שכל דבר פחות טוב מסיט אותו מהדרך, כשהוא לא נותן משקל, גם אם הוא באמת עושה דברים טובים, הוא לומד תורה, הוא מתפלל, אין לזה חשיבות, זה לא ישפיע עליו. כאילו אמן שבסופו של דבר זה כן ישפיע, אבל אין לזה את אותו כוח השפעה שהוא עושה עם כך, כשהוא מחשיב את מה שהוא עושה. אם הדבר העיקרי שהוא עושה הוא לא מחשיב אותו, גם שהוא יעשה דברים חשובים במהלך היום הם לא ישפיעו עליו כל כך. ולכן מכאן אני קורא לעצמי בעיקר תחשיב את מה שאתה עושה. אפילו הדברים הקטנים, אפילו ההתגברות הקטנקטנה, העוצמא מעיניו מראות ברע, התפילה שהצלחת לכוון, החיוך שנתת לאחר, לילד שלך, הרוגע שנתת בבית, כל הדברים האלה, תחשיב אותם. כשתחשיב אותם אוטומט כל הדברים מסביב יצטרפו להיות בעלי חשיבות משפיעים ומשמעותיים לעתיד האישי שלך. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צז עמוד ב איזה ארבע חמש שורות מלמעלה רבי שמעון אומר נותנן לחברו ראינו במשנה שרבי שמעון יש לו דרך אחרת מאשר להעביר פחות פחות מדמות ברשות הרבים פטנט אחד שראינו לדוגמה להעביר תפילין או להעביר תינוק שנמצא בשדה ראינו אתה חייב להכניס אותו לעיר תלך כל פעם פחות מדמות כי כל הבעיה זה להעביר ד אמות ברשות הערבים אם כל פעם אתה עומד לפוש ראינו שאין פה עכירה במקום אחד והנחה לאחר ד' דמות יש פה כל פעם הנחה בתוך דמות זה נפלא רבי שמעון אומר לא תעשה סרט נה תמיד הרבה אנשים לכל אחד יעביר את זה פחות מארבעמות ויתן לשני שואלת הגמרא מה הנקודה של המחלוקת בשניהם בסופו של דבר אתה מוצא איזשהו פתרון קסם איזה פטנט שלא מעביר ארבע עמות ברשות הערבים שואלת הגמרא בוא בוא נצטט את המשנה רבי שמעון אומר נותנן לחברו שואלת הגמרא במהיק מפלגה מה נקודת המחלוקת בינו לבין תנקמה אומרת הגמרא מר סבר פחות מארבע אמות עדיף למה דיא אמרת נותנן לחברו וחברו לחברו אב שמילתא דשבת אומר יש לי אינטרס גם לשמור על השבת במרחב הציבורי אני לא רוצה שיתחילו לגייס עכשיו אנשים מהבתי כנסיות או משנת הצהריים שלהם להגיד וואו יש בחוץ איזה תפילין יש בחוץ איזה תינוק בואו נתגייס לעמוד עכשיו שירה ולהכניס אותו חבל ההכנסה זה לא דבר שמתאים לשבת אתה הולך ומגייס לזה קהל אדיר אתה סתם הורס את אווירת השבת לכן שיעשה את זה אדם יחיד בפרטי באישי יעביר פחות פחות מידה לדמות ויגמור עם הסיפור אבל מה הסברת תנקמה סובר נותנן לחברו עדיף למה סליחה רבי שמעון סובר נותנן לחברו עדיף דהי אמרת מולכן פחות מארבע אמות זה ננדלה דעתי ואתי תיוני ארבע אמות ברשות הרבים פשוט מאוד שזה בן אדם פרטי לבד אני חושש שהוא לא ישים לב הרי אין לו מדד כל רגע כל פסייה מתי עובר דמות אני חושב שהוא יתחיל עם כל ההתלהבות באמת לצמצם לקחת את זה פחות מדה לדמות אבל עד לאט שזה יקח עוד דקה ועוד דקה הוא כבר ישכח ויקח את זה למעלה מדה לדמות אין לו את הסימונים המדויקים אין לו את היכולת לשפוט איפה בדיוק מסתיים דמות. ולכן כדי שהוא לא יגיע לידי איסור דאורייתא עדיף לי באמת קצת לאמאם את אוירת השבת לעשות כאן מצב של הכנסה פנימה אבל ברגע שאתה מעמיד כל אחד בנקודות מדוייקות או בקרבה אפילו קרובה יותר מדי לדמות זאת אומרת אתם עומדים אפילו צפופים יותר אתה חוסך את הבעיה שאולי חלילה אחד יבוא להעביר אותו יותר מידה לדמות ברשות הרבים וכדי להימנע מחשש דאורייתא עדיף לי קצת לפגום באווירת השבת ועדיין לא לעבור איסור אומרת הגמרא הקדושה וכן בנו נתנו בגמרא במשנה דוגמה על תפילין שנמצאים בשדה וכן בנו שנמצא בשדה גם כן כך יעבירו אותו שואלת הגמרא בנו מה בא יתם מה הבן שלו מחפש שם איך הוא הגיע לשם אומרת הגמרא מביאה הגמרא מקרה די מנשטנה בשילדתו אמו בשדה אמא שלו הייתה בשדה ילדה אותו שם עכשיו אני רוצה להכניס אותו פנימה ובעצם יש בעיה לטלטל אותו אז אני אעשה כך על ידי להעביר אותו מיד ליד ואם כך שואלת הגמרא ומה אפילו אין 100 במשנה אם שמתם לב כתוב על התפילין יעבירו מיד ליד מחברו לחברו וכן לכן בנו אפילו אין 100 זאת אומרת אפילו זה 100 אנשים שיעבירו מיד ליד אני אומר עדיף ככה שואלת הגמרא מה זה התוספת הזו ומה אפילו אין 100 אונה הגמרא דאף על גב דקש לידה קשה לו תלטו ליד הוא תינוק שהרגע נולד הוא עדין הוא פריך תיזהר עליו הוא רגיש הייתי אומר תשמע פה בכזה מקרה בתינוק נבוא לקראתו ונאמר בוא נעביר אותו בבת אחת פחות פחות מארבע אמות בכל אופן אומר רבי שמעון אפילו החיפה כדי שאדם לא יגיע לידי חשש חילול שבת עדיף כן לשים את הסרת נ לשים קבוצות אנשים אחד יעביר לחברו וחברו לחברו וכך יכניסו אותו פנימה. כמו שאמרנו אוירת השבת טיפה תתעמאם אבל עדיין לא נגיע לידי חשש איסור חילול שבת דאורייתא. אומרת הגמרא הקדושה רבי יהודה אומר רבי יהודה מגיע ובעצם מקצין לכולה. הוא אומר לא רק תינוק שיש פה איזה סיבה יש פה איזה רציונל למה לתת לו לא רק תפילין אלא גם חבית. רבי יהודה אומר נותן אדם חבית מחברו לחברו וחברו לחברו. ואם אני ואם אני זוכר נכון ואני בודק את זה כרגע במשנה כתוב אפילו חוץ לתחום כן זה החידוש פה של רבי יהודה אפילו חוץ לתחום זאת אומרת בוא נאמר כמו שאנחנו מבינים במשנה החבית שלי המים שלי לא משנה מותר לי ללכת רק 2000 אמה יש דין שהכלי שלי גם מותר ללכת בדיוק כמוני רק 2000 אמה והוא אומר ברגע שאני מעביר מחברו לחברו אני יכול על ידי השרשרת הזאת נכון שלי אסור לצאת מעבר ל2000 אמה מעבר לתחומי אבל על ידי עשרת נע זה מותר לי להוציא את זה מעבר ל2000 אמה שואלת הגמרא ולטלי לרבי יהודה דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים שבהמה וכילים מותר להעביר אותם בתוך תחום שבת זאת אומרת גם במקרה שמותר לטלטל בשבת לא מעבר לתחום של הבעלים אז איך כאן הוא מתיר לקחת את זה מחברו לחברו ואפילו מעבר לתחום אומרת הגמרא אמר יש לקיש משום לוי משום לוי סבא אחה במיסקינן במערן מחבית לחבית רבי יהודה לטעמי ד אמר מים אין בהם ממש זאת אומרת כך החבית באמת אתה צודק אסור להעביר אותה מעבר לתחום הבעלים בתוך החבית יש מים רבי יהודה אומר למים אין ממש ולכן אני מעביר את זה מחברו לחברו כן כדי שאני לא אעביר את זה כמובן ארבעמות ברשות הערבים חייבים לזכור חוץ מהאיסור תחומין יש גם איסור טלטול אז האיסור טלטול אני פותר על ידי חברו לחברו על ידי הסרט נה כשאני מגיע לסוף 2000 ממש שפה יש בעיה של תחומין אני לוקח את החבית מים מערה את המים לחבית אחרת שלה כן מותר להמשיך הלאה כי הבעלים שלה קבעו את תחומם במקום אחר והחבית הזו ממשיכה את הסרט תנעלה אה מים אבל של הבעלים הראשונים רבי יהודה סובר שמים אין להם חשיבות זאת אומרת כל חפץ אני מקשר אותו לבעלים שלו ואומר תחום החפץ בשבת כתחום הבעלים אבל מים לא כי למים אין חשיבות דתנן רבי יהודה פותר במים מפני שאין בהם ממש רש"י אומר זה הולך לגבי מחלוקת מה קורה הרי כמו שאמרנו כל חפץ יש לו את הרשות של הבעלים שלו יש לו את התחום של הבעלים עכשיו מה קורה אם מישהו לבה ממני חפץ יש לי חבר בוא נאמר אני גר מאלף אמה מפה זאת אומרת מותר לי להיות פה זה בתוך התחום שבת שלי אבל נותר לי לצד ללכת להמשיך לאותו כיוון שממנו זאת אומרת להמשיך לכיוון להמשיך לכיוון שאליו אני הולך יש לי עוד 1000 אמה נכון כי אני מרחק 1000 אמה מהבית יש לי עוד 1000 אמה פוגש אותי שם חבר ששם ביתו זאת אומרת שלכיוון שלכיוונו אני הולך הוא יש לו 2000 אמה לא רק 1000 כי שם זה ביתו והוא מבקש ממני אתה יכול להלוות לי איזה כלי שלך ואני נותן לו אסור לאותו בן אדם לקחת את זה 2000 אמה מותר לו לקחת את זה רק 1000 אמה אומר רבי יהודה אבל במקרה שאישה מכינה עיסה לדוגמה ביום טוב היא שואלת מהשכנה הזו מים מהשכנה הזאת מלח מערבבת את זה ככה בעיסה והופה חלות חכמים אומרים העיסה הזו בעצם מים של ההוא מלח של ההוא הרי כרגלי שתיהם זאת אומרת מותר להעביר את העיסה הזו מבחינת תחומין כן בוא נמר וזה ביום טוב ביום טוב מותר לטלטל אז מבחינת תחומין מותר להעביר את זה רק בתחומים ששני אנשים שתי אנשים יותר נכון בעלת המים ובעלת המלח מותר להם ללכת רק בכזה מקום זא זאת אומרת אם הוא יקח את זה אם בעלת המלח גרה כאן אבל רבה בסוף 2000 לדרום ובעלת המים גרה כאן אבל רבה בסוף 2000 לצפון יהיה אסור להזיז את העיסה הזו בכלל כי בעצם זה נהיה אם אתם זוכרים כמו חמר גמל בעצם זה נמשך 2000 לפה 2000 לפה אין להם מקום ללכת שמשותף לשתיהן נפלא זה שיטת חכמים רבי יהודה אומר מה פתאום למים אין ממש המים מתערבים בעיסה אין בהם כל ממש ולכן התחום שלהם לא משחק התחום של הבעלים לא משחק לגבי המים כך אומר רבי יהודה ולכן אומר כאן רבי לוי סבא אתה רואה שרבי יהודה סובר שלמים אין ממש ומה שכתוב במשנה מהרן מחבית לחבית והמים לא אכפת לי כן בהם ממש שואלת הגמרא רגע מה פתאום רגע עוד לפני שהגמרא שואלת הגמרא ממשיכה ומה היא לא תהלך זו במשנה כתוב שחכמים שחולקים על רבי יהודה אומרים לו מה פתאום כתוב לא תהלך זו יותר מרגלי הבעלים מה היא לא תהלך זו הולך על החבית כי החבית באמת גם לפי רבי יהודה אסור לה ללכת יותר מרגלי הבעלים רק הפירוש לא ילך מה שבזו המים שבתוך החבית יותר מרגלי הבעלים כי חכמים חולקים ואומרים גם למים יש ממש ויש להם זיקה וקשר לבעלים ותחומם כתחום הבעלים שואלת הגמרא אבל רגע אם שמנו לב והסברנו את זה קודם רבי יהודה אומר דווקא מים שנמצאים בתוך עיסה שהעיסה בעצם התמזגה כבר לא רואים בה את המים אז למים אין ממש ווא אומר לא צריך להתייחס לתחום של בעלת המים אבל אם המים נמצאים בהן גם בכזה מקרה הוא אומר שואלת הגמרא אימר דשם את לי לרבי יהודה דווקא איך דבלי אן בעיסא זה בלוע זה כבר התמזג לא רואים את זה אבל איך דתני בעיני ומשאמת לי מה פתאום ומוכיחה הגמרא אשתא בקדרה במים בקדרה בתבשיל שאני לוקח לדוגמה צלי בקר ולא צלי סליחה תבשיל בקר מבשל אותו במים המים בעצם הפכו להיות רוטב אבל המים קיימים על אף שהם הפכו להיות רוטב אומר רבי יהודה בכזה מקרה אני כן מתחשב בבעלת המים כי המים נמצאים באין עליו שכבר יש בהם שום שומנים ובצל וכל מה ששמים בתוך הבקר הם השתנו אבל עדיין הם נחשבים כמים אשת בקדרה אמר רבי יהודה לא בטלה בעיניו בטלה אתה רוצה להגיד לי שחבית מים אז המים שנמצאים באן אפילו לא השתנו לרוטב בקר הם ממש מים אתה רוצה להגיד לי שהם התבטלו דתניה מביאה הגמרא את הבריתה את המשנה רבי יהודה אומר את הברייתא רבי יהודה אומר מים ומלח בטלין בעיסה ואין בטלין בקדרה מבני רותבה הוא אומר במפורש רק בעיסה כי זה התמזג אבל בקדרה לא כרוטב קיים. נכון שזה לא מים באן, אבל יש רוטב בטח במקום שיש מים באן זה לא התבטל. ואם כאן ואם כך איך לביסא מסביר את רבי יהודה בכזה צורה שמה שמותר זה רק את המים ולא את החבית כי המים הם אין להם כי המים הם תפלים הם בטלים הם לא חשובים מה פתאום כל מה שרבי יהודה אמר שמים הם בטלים זה רק בעיסה בהקדרה ובטח במים באן הוא לא אומר שהם בטלים אלא אמר רבה שימו לב מגיע רבה עם תירוץ מפתיע אח מדובר בחבית שקנתה שביטה ומים שלא קנו שביטה סכינן דבטלה חבית לגבי מים מדובר פה במים שלא קנו שביטה רש"י אומר דוגמה שהתמלו היום עם העיין הנובע ומהנהר דתניה ראינו את זה בעירובין ככה לקראת חצי המסכת נערות המושכים ומעיינות הנובעים הרי הם כרגלי כל אדם אז זאת אומרת המים האלה לא קנו שביטה הם התמלאו ברגע זה ולכן את המים באמת מותר להעביר לאיפה שאתה רוצה אה החבית קנתה שביטה לא מעניין אותי גם את החבית מותר להעביר החבית מתבטלת אל המים דבטלה חבית לגבי מים כדתנען המוציא החי במיטה אדם שמוציא אדם חי בשבת פטור למה למה? כי החי את עצמו. זה לא נקרא שאתה הוצאת אותו. יש מפרשים אומרים שזה בגלל שבמשכן לא היו מוציאים בעלי חיים. היו מוציאים רק דבר שאין בו רוח חיים. לכן פטורים על החי. כן? או בגלל שהוא נוסע את עצמו או בגלל שלא היה את זה במשכן. אז המוציא החי במיטה. אופ, לא אכפת לי שאתה פטור על החי. אבל מה עם המיטה? פטור אף על המיטה מפני שהמיטה תפלה לו. כמו שאמרנו בהקדמה, אם אין חשיבות לדבר עצמו, אין חשיבות גם למה שסביבו. ואותו דבר המוציא אוכלים פחות מכשיעור. אם אתם זוכרים במסכת שבת כל פרק המוציא יין התייחד להגיד לנו מה שיעורי כל מאכל ומאכל. לכל מאכל יש את השיעור המינימלי שלו שאותו שאתה מוציא בשבת אתה חייב פחות מכה אתה פטור. אם תוציא פחות מכשיעור בתוך כלי שהכלי הוא כן יש בו כשיעור אתה תהיה פטור לא רק על המאכל גם על הכלי מפני שהכלי תפאל לו. ולכן גם פה אומר רבה מדובר במים שלא קנו שביטה בחבית שכן קנתה שביטה ורבי יהודה מתיר. הוא אומר החבית מתבטלת. שואלת הגמרא, רגע, אז אתה אומר לי שבכזה מקרה רבי יהודה מגיע ומתיר מה תירבי יוסף רבי יהודה אומר בשיירה, שימו לב, שיירה זה מקום שאנחנו מקילים בו. שירה זה אומר קבוצת אנשים שהייתה בדרך נתקעה במהלך השבת. הם אנשים טובים, יראי שמיים, לא נוסעים בשבת כמובן נוצרים את הגמלים, מכנים אותם והכל, אבל כרגע הם באמצע השום מקום. ראינו כבר כל מיני קולות שנהוגים בשיירה, נותנים להם להקיף במחיצות גרועות יותר, נותנים להם שטח גדול יותר, כל מיני קולות שתקפות רק בשיירה. אומר רבי יהודה כולה נוספת בשיירה נותן אדם חבית לחברו וחברו לחברו מדייק רבי יוסף בשיירה אין שלא בשיירה לא אז בכלל יש לי שאלה על כל מה שאתה מביא לי פה אתה מסביר לי איך רבי יהודה מתיר ואפילו מחוץ לתחום כי מדובר פה בחבית ששבותה ומים שלא שבטו וזה מתבטל רגע רגע רגע בכלל רבי יהודה מדבר רק על שיירה אלא אמר רבי יוסף כתנמניתן בשיירה בוא אני אעדקן לך את המשנה במשנה שכתוב זה בשעיירה ושמה רבי יהודה באמת מקל תנען הבעיה אמר זה בעצם אומר רבי יוסף הבעיה אמר מה פתאום סליחה כיתנן מתניתן בשיירתנן יפה מאוד כן הפיסוק היה לי טעות שנייה הבעיה אמר בשיירה אפילו הבתוץ אחר המשנה שלנו לא מדברת בשיירה מה שאומר רבי יהודה בשיירה הוא מקל עד כדי כך שאפילו חבית שקנתה שביטה ומים שקנו שביטה הוא גם מתיר כי הוא מקל בשעיירה שלא בשיירה זה משנתנו חבית שקנתה שביטה הוא מים שלא קנו שבידה בעצם הוא נצמד לתירוצו של רבא שבמשנה שלנו מדובר בכזה מקרה של חבית שקנתה שביטה ומים שלא קנו והחבית באמת תפלה על המים ואילו מה שכתוב בשיירה זה לא כמו שרב יוסף אומר אתה צודק אז בוא נעדכן את המשנה ובאמת מדובר רק בשעיירה לא הוא מגיע ואומר פה מה פתאום הבא אומר אני כן אקיים את ירוצו של רבא ופשוט יש הבדל במשנה שלנו הוא מתיר דווקא בכזה מקרה של חבית שלא קנתה ומים סליחה של חבית שקנתה ומים שלא קנו וזה מתבטל ואילו בשעירה הוא מתיר באופן גורף גם בחבית שקנתה שביטה ומים שקנו שביטה הוא מתיר באופן גורף רבשי אמר תירוץ שלישי אח בחביד הפקר הסקינן ומים דפקרקינן במשנה שלנו מדובר חבית של הפקר ומים של הפקר ואם אתם זוכרים ראינו מחלוקת רחבה מאוד בין רבי יוחנן בן אורי לחכמים האם לנכסי הפקר יש תחום או לא האם לנכסים של הפקר מצאתי סתם דבר שהוא לא של אף אחד חבית לא של אף אחד מים לא של אף אחד האם יש להם תחום זאת אומרת איפה שמצאת אותם 2000 אמה משמה זה התחום תחום שלהם או שהתחום שלהם הוא לפי התחום שלך של המוצא אותם. אז אומר הבשי פה מדובר בחבית של אפקר ומים של הפקר. רבי יהודה אומר ברגע שאתה מרים חפץ של הפקר וזוכה בו זה הופך להיות כתחום שלך. לא כתחום שלו. זה לא מעניין אותי. ולכן יהיה מותר לך לדוגמה אם עשית עירוב יהיה מותר לך להוציא אותם אפילו מעבר לתחום המים. כל עוד וזה כתחום הבעלים. וזה מה שרבי יהודה מתכוון לומר. מותר להוציא אותה מחוץ לתחום של המים. כי לחפצי הפקר אין שביטה. אבל כמובן לתחום של הבעלים הוא כן התחשב. זה פירוש אחד בתוספות. פה רש"י בעצם לא נותן לנו פירוש. השתמשתי בפירוש אחד של התוספות. פירוש שני. תוספות אומר אם לא התכוונת לזכות בהם עד כדי כך מותר להוציא אותם גם מעבר לתחום שלך וגם מעבר לתחום של עצמם. אין להם כלל תחום. וכל מי שימלא אותם וכל מי שיער אותם לחבית שלו אפילו יקח אותם לא צריך להראות אותם כי החבית עצמה היא גם של הפקר. יזכה בהם ויוכל להעביר אותם הלאה. אז בכל אופן זה שיטת רבי יהודה וזה מה שהוא מתכוון לומר שמותר להוציא אותה מחוץ לתחום כן לפי הפירוש הראשון של תוספות מחוץ לתחום המים לפי הפירוש השני של תוספות שלא נתכוון לזכות אפילו מחוץ לתחום עצמו ומחוץ לתחום המים מבית ואם כך מי זה אותם חכמים שאומרים לו במשנה מה פתאום לא תהלך יותר מרגלי הבעלים ומן אמרו לו רבי יוחנן בן אורי שהוא חולק דמר חפצפקר קונים שביטה ויש להם שביטה של 2000 אמה לכל רוח ממקום היותם מאיפה שלקחת אותם ומה הוא מתכוון מתכוון לומר לו ומהילו תהלך זו יותר מרגלי הבעלים הוא אומר לו פשוט מאוד לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים כמו כלי שיש לו בעלים יש לו את ה-2000 ממש של בעליו אותו דבר כלי הפקר יש להם את ה2000 ממש של עצמם זה מה שמתכוון רבי יוחנן בן אורי לומר כך לומד רבשי שמה שהמחלוקת פה היא בכלל לגבי כלי הפקר לפי רבי יהודה לכלי הפקר אין תחום ולכן מותר להוציא מחוץ לתחומם אמרנו תוספות כן תחומם של הכלים או אפילו תחומם של הבעלים רבי יוחנן בן אורי חולק אומר מה פתאום יש להם תחום של עצמם ולכן לא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים כמו כלים שיש להם בעלים 2000 ממש של בעליהם ויש את ה2000 ממש שלהם בעצמם אומרת המשנה הקדושה וכאן אנחנו עוברים לדבר נוסף מהתורה אסור להעביר מרשות לרשות זאת אומרת דווקא דבר שהוא נמצא במילואו כולו ברשות אחת אסור להעביר אותו לרשות אחרת אנחנו נראה מה קורה דבר התגלגל מרשות יחיד לרשות רבים וכדומה אבל עדיין חלקו האחד נותר בתוך הרשות ההיא אז מדרבנן בוא נציין כבר מיד אסור אסור להביא להחזיר אותו חזרה אבל מה קורה בדברים שהם ספרי קודש ועלול להגיע לביזיון אומרת המשנה היה קורה בספר על האסקופה איסקופה אנחנו נראה בגמרא אם זהות היחיד האם זה כמלית נראה בגמרא ונתגלגל הספר מידו ועדיין בעצם כל ספריהם רשי אומר היו עשויים בגיליון זה לא היה כמו ספרי מתח ספרי חומש להבדיל כן של היום זה היה כמו ספר תורה עשוי בגיליון או כמו מגילת אסתר היה קורא בספר עלי סקופה ונתגלגל הספר מידו לרשות שות הרבים גוללו אצלו אנחנו נראה בגמרא באיזה איסקופה מדובר היה קורא בראש הגג רצה איזה אוויר צח התיישב על ראש הגג ושמה הוא קרב ונתגלגל הספר מידו אז אומרת המשנה עד שלא הגיע לשרה תפחים זאת אומרת זה התגלגל התגלגל ככה באוויר אבל הוא לא הגיע לשרה תפים טפחים התחתונים של רשות הרבים מותר לו לגלול אותו אצלו למה אם אתם זוכרים רשות הרבים למעלה מעשרה תפחים זה מקום פטור ולכן מותר לו אבל מי שהגיע ל10ה תפחים וזה כבר נמצא בתוך רשות הרבים פה או אני כבר גוזר אומר תנקמה הופכו על הכתב אסור לך להזיז את זה כי אני גוזר שמה יבוא להביא חפץ מרשות הרבים גם אם הוא ייפול לגמרי לכן אני אומר תשאיר את זה במצב הזה רק תצמצם את הביזיון זה לא יפה שהכתב יהיה מגולה תהפוך אותו פשוט ושהכתב יהיה כלפי הגג כלפי בעצם שלא יראו אותו שיהיה חסום שיהיה מכוסה קצת יותר מכובד רבי יהודה חולק ואומר מה פתאום אפילו אין לסולק מן הארץ אלא כי אם לא מחת גוללו כל עוד וזה לא על הרצפה זה לא אכפת לי שזה נכנס לשרה תפחים התחתונים אבל זה עדיין נוע על הרצפה יכול לגלול אותו אליו רבי שמעון אומר אפילו יותר מכך אפילו בארץ עצמו גוללו אצלו שאין לך דבר משום שבות עומד בפני כתבי הקודש אין כזה דבר איסור דרבנן שיבוא ובעצם יגרום חלילה לביזוי כתבי הקודש ולכן אם זה נפל במלאו או לרשות הרבים אני לא אטיר לך כי זה איסור דאורייתא אבל כל עוד וזה לא ברשות הרבים אפילו אם זאת אומרת זה לא במלו ברשות הרבים חלקו עדיין אצלו ביד יד אפילו אם זה כבר נוגע בארץ יגלול אותו אצלו משום ביזיון כתבי הקודש זה העמוד שראינו היום עמוד נפלא בואו נסכם אותו התחלנו עם רבי שמעון שאומר לו תנו לחברו וחברו לחברו למה כי אב הוא פשוט חושש שאם יעשה את זה בן אדם יחיד הוא יבוא לעבור ויקח בסופו של דבר הוא יקח את זה ארבע מות ברשות הרבים התנא קמה שאומר לו שמעדיף ככה ולא מכנס פה נותנו לחברו וחברו וחברו לחברו הוא אומר שאב שמלת שבת הוא לא רוצה שיהיה ביזיון לשבת ראינו בנו שילדתו אמו בשדה אפילו אין 100 דקש על הידה אפילו שטלטול היד קשה לו בכל אופן כך עדיף רבי יהודה אומר חבית היה לנו קצת בלאגן עם זה כי בעצם אנחנו יודעים שהבהמה והכלים כרגלי הבעלים היה לנו בהור ראשון של מה של לוי לוי סבא רשלקיש בשם לוי סבא שאמר פשוט מאוד מדובר כאן מדובר כאן במים ואת המים עצם את מערה מחבית לחבית ומותר אבל אמרה הגמרא והבאנו ראיה מהאישה ששאלה מים ומלח לי רבי יהודה אומר זה בסדר גמור אבל שאלה הגמרא זה מדובר רק בעיסא ברגע שזה קדרה ובטח אם זה מים באן הוא עוסר לכן רבא הגיע ואמר משהו מעניין חבית שקנתה שביטה ומים שלא קנו שביטה והחבית בטלה על המים כמו שהיהנו לגבי חי נושה את עצמו על מיטה וכמו שנו לגבי מוציא אוכלים פחות מכשור בכלי שיש בו קשור שגם כן בטל כי זה תפל שאל רבי יוסף אבל כתוב שרבי יהודה אומר רק בשיירה אז הוא הלך והסביר שבאמת מדובר במשנה בשיירה הבעי אומר מה פתאום בשיירה הוא מקל עוד יותר לא כמו שרבא אמר שמדובר במים שלו לא קנו שביטה וחבית שכן והיא מתבטלת שזה המשנה שלנו אלא בשיירה אפילו חבית שקנתה שביטה ומים שקנו שביטה הוא מתיר רבשי מגיע עם פירוש אחר ואומר פשוט מאוד מדובר פה בחבית ומים של אפקר במחלוקת האם נכנסה הפקר קונים שביטה או לא רבי יהודה אומר לא קונים שביטה ולכן יוציא מחוץ לתחום המים לפי הפירוש הראשון של תוספות או אפילו מעבר לתחום הבעלים אם הוא לא התכוון לזכות בהם לפי הפירוש השני ואילו רבי יוחנן בן אורי אומר מה פתאום יש להם תחום ולא יהלכו אלו יותר מכלים שיש להם בעלים עכשיו אדם יושב עליי סקופה נתגלגל הספר ברור שגולל אדם יושב בגג נתגלגל הספר ועדיין לא הגיע ל10 עמות התחתו ל10 טפחים התחתונים של רשות הרבים ברור שגולל הגיע לפי תנקמה הופכו על הכתב לפי רבי יהודה ברגע שמסולק כמלאו מחת מהרצפה גוללו ולפי רבי שמעון אפילו אם זה כבר ממש על הארץ גוללו כי אין דבר שהוא משום שבות זאת אומרת רש"י אומר כל איסור דרבנן אבלשבות אין כזה דבר איסור דרבנן שיגרום לביזיון כתבי הקודש בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: