העמוד היומי מסכת שבת דף צז עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צז עמוד א

[מוזיקה] דף צז עמוד א היום מהעמוד שלנו אולי נקבל מושג עד כמה אין לנו מושג להבין מה זה נפש של יהודי גם נפש מסובכת גם נפש מפוטלת גם נפש עם קליפה מעליה עדיין אין לנו אין לנו אפשרות להבין עד כמה היא זורחת עד כמה היא זוהרת ויותר מכך לא רק של יהודי אחר גם גם את של עצמנו לפעמים אנחנו שמים על עצמנו כל מיני תביות, שמים על עצמנו כל מיני קליפות ומאמינים בהם. אין כזה דבר. היום אנחנו נראה עד כדי כך לפי אחד הפירושים של רש"י, הגמרא תדבר על הסתים ישראל. כזה אחד שהוא ליסתים. העבודה שלו היא פשוט לשדוד אנשים ולא רק זה, אלא גם ליטול את נפשם להרוג אותם. אומרת הגמרא, נכון, הוא חשוד על ההריגה, אבל לבזות תפילין הוא לא יבזה. ולכן אם אתה לא יכול להישאר שמה ואתה לא יכול לחכות שמה ליד התפילין שמונחות בביזיון אל תחכה שמה כי אם הוא יראה אותך הוא ישדול אותך ויתול את נפשך אבל את התפילין אתה יכול להשאיר שמה רגוע הוא לא יבזה אותם תראו על מי מדובר פה על יהודי שידרדר עד לדיות התחתונה הוא עוסק במה בשדידה וברצח לא פחות אבל עדיין הנר הניצוץ היהודי קיים בו הוא לא יבזה תפילין ולמה פשוט מאוד האם לבזות תפילין חמור פחות מל להרוג לא בהכרח אבל פשוט הוא נכנס לדמות הזו למסכה הזו לקליפה הזו של זה העבודה שלי הוא עוב הוא עובד ברצח ושדידה אבל מה שלא קשור לעבודה שלו הוא ימס שהוא יראה תפילין מול העיניים הלב שלו ימס הוא לעולם לא יבזה אותם הוא יכבד אותם וזה האור וזה הניצוץ שקיים בכל יהודי אני לא חושב שמישהו מאיתנו הגיע לרצח ושדידה חלילה וחס ולכל אחד מאיתנו גם כשיש לו מסכות ויש לו קליפות עדיין נצח ישראל לא ישקר יש את הנקודה הפנימית האמיתית הניצוץ שמתחת לכל הקליפות שמתחת לכל ההסתרות שהוא הוא האמת שלנו אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צז עמוד א ארבע שועות מלמעלה בסוגריים שיצי עצבי סימן הרבה פעמים הגמרא מביאה סימנים לזכור את שמות האמוראים ואת האמרות שלהם וזה אחד מהם רגע לפני שאנחנו מתחילים מה ראינו אתמול אתמול בעצם דיברנו ודיברנו על זה גם בימים הקודמים מה קורה אדם שמוצא תפילין חדשות ואנחנו כבר הסברנו נו במשנה על פי רש"י והסברנו אתמול על פי מה שראינו גם כן שתבילין חדשות יש להם בעיה למה כי אני לא יודע אם השתמשו בהם או לא ויתכן שלא השתמשו בהם ויותר מכך יתכן שהם כלל קדושות בקדושת תפילין לא הכינו אותם בשביל להשתמש בהם לתפילין ולכן אין בהם קדושה למה הכינו אותם בשביל קמע בעצם עשו קמע בצורת תפילין כתבו לחשים שמות כל מיני דברים שאמורים להועיל לפרנסה זיווג או לכל דבר אחר ועשו את זה בצורת תפילין זה אולי יש בזה מעט קדושה אבל לא כמו קדושת תפילין ולא צריך להציל את זה בשבת מביזיון וראינו אתמול מחלוקת בין תנאים האם אדם תורח ועושה כמע כאין תפילין הרי תפילין זה מסובך להכין אותם צריך לעשות ריבוע וצריך לחלק את הבתים בכל אופן בשל ראש וצריך לעשות את הטיטורה ואת המעברטא את כל בעצם את כל המבנה של התפילין אז היינו מחלוקת האם חוששים שאדם יתרח ויעשה כמע כי אין תפילין ולכן אם אתה רואה תפילין חדשות שלא ישתמשו בהם אסור לך להציל אותם או שלא לא חוששים וכל תפילין שאתה רואה מותר להציל אותם זה מה שראינו אתמול מביאה הגמרא עכשיו אפשרות נוספת מה נקרא תפילין ישנות ואשתדתני יבוא דשמואל ברבי יצחק אלו אין ישנות כל שיש בהם רצועות ומקושרות מה שיש רצועות ומקושר זאת אומרת זה קשור כדין אם שמתם לב ובטוח שמתם לב בכל בוקר אנחנו מניחים תפילין יש בהם כל מיני קישורים תפילין של ראש לדוגמה קשורות מאחורה בצורת האות ד' תפילין של יד לדוגמה קשורות סמוך לבית בצורת האות י יש גם ש על התפילין של ראש על הבית עצמו ביחד יוצא שד שזה שם של הקדוש ברוך הוא אז אם אני מוצא תפילין שיש בהם רצועות והרצועות קשורות כדין זה נקרא ישנות ואותם אני יכול להציל חדשות יש בהם רצועות ולא מקושרות יש בהם רצועות אבל הם לא קשורות לא רק שהם לא קשורות כדין הם לא קשורות כלל או בכל אופן לא קשורות כמו שצריך בוא נישאר בזה ולכן אין לי איך להציל אותם. כי כל מה שאני מטרי להציל תפילין אם אנחנו זוכרים טוב זה לא לקחת אותם ביד אלא רק דרך לבישה לשים אותם על הראש ועל הזרוע. אם הם לא קשורות אם הם לא קשורות כמו שצריך אין לי איך להניח אותם ולכן אסור לי. זאת אומרת זה לא כמו שהבנו אתמול שישנות הבעיה שם הזה שחדשות הבעיה זה אולי זה כמע שנעשה כמו תפילין. מה פתאום? ברור שזה תפילין אבל אין לי איך להציל אותם. למה? כי חדשות פירושו שהם לא מקושרות. ולכן אומרת הגמרא ואשת ועכשיו שאנחנו מוצאים את בעצם את הסברה החדשה הזו את הדעה החדשה הזו שישנות פירושו רצועות ומקושרות וחדשות פירושו אין רצועות ולא יש רצועות ולא מקושרות אומרת הגמרא דכול עלמה לפי כולם בין רבי מאיר בין רבי יהודה לא משנה לא טרחיניש אף אחד לא טורח ועושה כזה דבר ומייצר כמה כמו תפילין אין כזה דבר ובכך הם חולקים רבי מאיר אומר אפשר לקחת גם חדשות גם כאלה שלא קשורות וכבר נראה מדוע? ורבי יהודה אומר שאסור. שואלת הגמרא, רגע, מה הבעיה ולינבי מעיניו? מה הבעיה? תעשה קשר עניבה ותביא אותם כך. נכון שאתה לא יכול לקשור, כי הרי אסור לקשור בשבת, אז לא תעשה את הקשרים באמת המסורתיים של ש, של ד', של י, של ד' וי, סליחה, אבל בכל אופן תעשה קשר עניבה ותכניס אותם. כך אמר רב חיז, זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין. מכאן אני מבין שאסור לקשור קשר עניבה בתפילין. זה לא נקרא דרך הנחת תפילין. ולכן אסור להכניס גם ככה בשבת. אומרת הגמרא בעיה אמר לא אתה צודק באמת אפשר לענוב וזה הסיבה של רבי מאיר שמתיר להכניס רק רבי יהודה עוסר למה? כי רבי יהודה לטעמי דאמר הניוה כשירה מעלי את ההי הניבה זה כשירה איכותית ואסור לקושרה בשבת זאת אומרת מקודם הבנו ואמרנו שבאופן גורף כשירה אומנם אסורה בשבת אבל עניבה קשר הניוה זה מה שאתה עושה בסרוכים או איך שאתה קושר את הגרטל וכדומה זה קשר עניבה הוא קשר הרבה פחות מהודק הוא לא קשר של קיימה הוא לא קשר של אומן ולכן מותר אומרת הגמרא רבי יהודה עוסר רבי יהודה לשיטתו שהוא עוסר לענוב בשבת ולכן רשי מביא מחבל תלי שנפס פסק במסכת שבת למדנו את זה למי שהיה איתנו לכל אורך המסלול הוא מביא שם על חבל דלי שנפסק שתנקמה אומר מותר לענוב אותו ורבי יהודה עוסר כי אסור לאנוב בשבת ממשיכה הגמרא ואומרת טמה דניבה כשירה מעל יתאי זאת אומרת כל מה שאתה אומר שלפי רבי יהודה אסור להכניס לכיוון שהניבהוה נחשבת לקשירה טובה ואסור לקשור אותה בשבת עליו אחי עניב להו האם בוא נאמר וכן היה מותר לענוב האם קשר עניבה מספיק בשביל תפילין מה פתאום? ואמר רב יהודה בריד דרב שמואל ב שילת משמי דרב קשר של תפילין הקשר של תפילין של הד' של הי' של הש כל הדברים הללו הלכה למשה מסיניו זה לא איזה המצאה זה לא איזו מסורת שהתפתחה עם השנים זה הלכה למשה מהר סיני ואם כך על מה אתה מדבר על הניבה בוא נאמר ומותר לענוב בשבת עדיין איך מותר להכניס ככה את התפילין ואמר רב נחמן הוא הוסיף ואמר ונויין לברו שיהיו לצד החיצוני זאת אומרת שיראו אותם החוצה ההיקר של האותיות יות של הש, של הד, של הי יופי איחוץ. זאת אומרת זה לא יהיה כלפי התפילין. לא נעשה אותם לכיוון הבית של התפילין לדוגמה ושל ראש את הקשר האחורי. אולי נאמר בוא נעשה את זה לכיוון הבית של התפילין לא שיהיה כלפי איחוץ שמי שמאחוריך יראה את זה כנגד מרית העין. רש"י אומר כתוב בתפילין וראו כל עמי הארץ את שם השם שנקרא עליך ויראו ממקה וזה לא הולך על התפילין שבראש על תפילין ולכן ונויין לבר זה יהיה כלפי חוץ. בכל אופן אנחנו רואים שכשירתם אי אפשר לומר הניב כי זה הלכה למשה מסיני אומרת הגמרא עדיין התירגע יכול להיות דאנבלהו כאין כשירה דדעו הוא יענוב אותם אבל בקשירה כזאת שיהיה ש ש לא שבית שיהיה ד' שיהיה י בצורה כזאת אפשר לענוב בכזו צורה קודם הגמרא הבינה שאי אפשר עכשיו אומרת הגמרא שאפשר וככל הנראה זה גם שיטתו של רבי מאיר שמתיר באמת להכניס גם תפילין חדשות הוא אומר פשוט תענוב אותם וכך תכניס אותם ממשיכה הגמרא בהלכות תפילין אמר הרב חיסדה אמר רב הלוקח תפילין ממישנו מומחה אתה לא יודע אם הוא עשה את זה כהלכה ויש לך בתים של תפילין אתה רוצה לבדוק אם הוא באמת עשה את זה כדין או לא בודק שתיים של יד ואחד של ראש או שתיים של ראש ואחת של יד זאת אומרת צריך לבדוק גם ראש גם יחד גם ראש גם יד סך הכל הכל יחד כל הבדיקה שלך שלוש יחידות זה מה שאתה בודק שואלת הגמרא למה למה באמת צריך לבדוק גם של יד וגם של ראש מה נאפשך זאת אומרת בוא בוא בוא תסביר לי את הדברים. אם אחד גברה כזבין לבדוק או שלוש של יד או שלוש של ראש. אם המדד אצלך זה שלוש אתה צריך שלוש יחידות לבדוק. תבדוק שלוש. מה זה משנה אם זה של ראש או של יד? אם הוא עשה טובת של ראש הוא גם יעשה טובת של יד. אם הוא בן אדם מומחה אז הוא מומחה. למה צריך לבדוק את שניהם? ואם יתרה תלת הגבר אם הוא סוחר סתם הוא קונה מכמה אנשים מכמה כאלה מכמה יצרנים ומוכר אותם הלאה. אם כך למה מספיק לבדוק רק חלק? כל אחד ואחד ליבה בדיקה. ברגע שאתה קונה מהרבה אנשים, כל אחד שנותן לך אולי ההוא מומחה וההוא לא. מה זה המספר בעצם המוזר הזה של שלוש וחלק של יד, חלק של ראש? למה? אומרת הגמרא, כן לעולם אחד גברזבין הוא קונה מבן אדם אחד ובכל אופן בעינן דמתמחי בשל יד ובשל ראש. יש לי כן יש לי עניין מיוחד לבדוק גם את השל יד וגם את השל ראש. סך הכל אני צריך לראות שהוא מומחה בשלוש יחידות אבל השלוש הללו יהיו גם משל ראש וגם משל יד. כי בכל אחד מהם אני צריך לראות את המומחיות שלו. ולכן אם יש לי אחד של ראש ושתיים של יד או להפך אחד של יד ושתיים של ראש אני כבר רואה יש לי בעצם אחזקה הוא מוחזק במומחיות כי יש לו שלוש שהוא מומחה וזה גם ראש וגם יד אז אני סומך עליו שואלת הגמרא אלי ואתה נראה בב שמואל בתפילין בודק שלוש של יד ושל ראש מה אליו מבינה הגמרא או שלוש של יד או שלוש של ראש הוא יכול לבדוק את כל השלוש של ראש או את כל השלוש של יד וזה כבר מספיק כי העיקר זה שיש לי שלוש לא צריך מומחיות מיוחדת גם בשל ראש, גם בשל יד, לא צריך בדיקה נפרדת על כל אחד. אונה הגמרא, לא שלוש. בעצם המספר הוא שלוש כי זה החזקה מאין של יד, מאין של ראש. אני צריך שלוש אבל שיהיה מעורב פה גם של ראש, גם של יד. זאת אומרת לפחות אחד ושתיים או שתיים ואחד, לא משנה סך הכל שלוש, גם ראש וגם יד. שואלת הגמרא, ואתני רב קהנה בתפילין בודק שתיים של שתיים של יד ושל ראש. שימו לב, פה אנחנו רואים במפורש שמספיק לבדוק שתיים. אומרת הגמרא מני רבי זה שיטת רבי דאמר בתרי זמנה א חזקה רש"י אומר זה כתוב במסכת יבמות לגבי אישה שניסאת לאחד ואותו אחד מת ניסאת לשני ואו ואותו שני גם מת השאלה אם תנסה לשלישי או לא רבי אומר אחרי שתיים היא כבר אישה קטלנית היא הורגת את כל מי שמתחתן איתה בבקשה שמרו ממנה מרחק אז יש שם דעה שרק אחרי שלוש גם אם היא תתחתן עם שלישי ואם השלישי ימות אז היא נחשבת לקטלנית רבי אומר לא כבר אחרי שתיים לא תנסה כרבי סובר שהחזקה זאת אומרת שיהיה מוחזק בדבר חזקה קוראת אחרי פעמיים ולכן גם פה רב קהנה אומר כשיטת רבי שיבדוק פעמיים זאת אומרת מספיק בשתיים שאני בודק שהוא מומחה וכבר זה נקרא חזקה השתיים זה יהיה אחד של ראש ואחד של יד באמת מה שראינו עד עכשיו זה שיטת חכמים שחייבים שלוש ובשלוש אתה לוקח מאין משל ראש ומאן משל יד שואלת הגמרא אי רבי אמסיפה שמה באותה ברייתה כתוב ראינו מה קורה אם אתה לוקח תפילין בין יחידות של ראש ושל יד ואז כתוב מה קורה אם אני לוקח בסיטונאות אני לוקח ארגזים צבת זה בעצם כבר נראה מה זה אומר צבת אבל זה הרבה תפילין יחד אז כתוב וכן בצבט השני וכן בצב השלישי זאת אומרת בצוט הראשון אני בודק אחד של ראש אחד של יד כן כשיטת רבי שבשתיים זה כבר נקרא חזקה בשני אני גם בודק אחד של ראש אחד של יד מאשר את כל הארגז אם ובעצם שימו לב מה כתוב פתאום וגם בצוט השלישי אני גם בודק אחד של ראש ואחד אחד של יד לפי רבי אחרי שתיים כבר יש חזקה ואם אני לוקח את כל הצבטים מאותו בן אדם אחרי שאת השתיים הראשונים בדקתי מכל אחד מהם שתיים יש לי חזקת כשרות על הבן אדם ואני יכול להמשיך הלאה הבן אדם מומחה הבן אדם יודע לייצר תפילין למה כתוב וכן בצבד השלישי אז בוא נראה את זה בתוכו שואלת הגמרא אי רבי אמסיפה וכן בצב השני וכן בצב השלישי ואי רבי שלישי מיטלי לפי רבי יש בכלל צבת שלישי אין כזה דבר אונה הגמרא מודה רבי בצבטים דמטרי תלת הגבר זבין כן הצבטים הוא לא קונה אותם מבן אדם אחד הוא קונה אותם מהרבה אנשים הוא סיטונאי הוא קונה מהרבה סוחרים ולכן כל אחד ואחד מהצבטים הוא יבדוק מהם שניים זה לקחתי עם בן אדם אחד את הצבט הזה את הצוט הזה עם בן אדם נוסף וזה והבבא תורם בן אדם נוסף אז כל אחד מהם אני אבדוק איך בודקים לפי רבי שניים אחד של ראש אחד של יד שואלת הגמרא אם זה רבי אז למה כתוב רק בצבת השלישי בעצם צבת השלישי משמע שברביעי ובחמישי לא שואלת הגמרא אם כך אם אתה אומר לי שזה באמת רבי והוא מתכוון לומר שגם בשלישי יהיה אחי אפילו רביעי נמי ואפילו חמישי נמי עונה הגמרא אינחי נמי צודק לפי רבי באמת בכזה מקרה שהוא קונה את הצוטים כל אחד מאיש נפרד הוא צריך לבדוק גם את הרביעי והחמישי והשישי והשביעי וכן הלאה ואם ככה והיידקטני שלישי להפוק מחזקי ולעולם אפילו רביעי וחמישי נמי זה שהוא כתב שלישי כדי להגיד לך תקשיב עברנו את מחסום החזקה לא שתיים שלוש זאת אומרת בעיקרון חזקה זה בשניים. אני אומר לך גם את השלישי תבדוק למה? כי אין פה חזקה. חזקה בתלה. כי אתה לוקח את זה מכמה אנשים. אחרי שאני אומר לך החזקה בטלה אוטומטי אתה מבין גם הרביעי, גם החמישי, השישי וכן הלאה. לא צריך לומר זאת. אני מדגיש לך בשלישי כדי להגיד לך עברנו פה את מחסום החזקה. אין חזקה. זה מכמה אנשים. אני כבר מבין שגם ברביעי חמישי וכן הלאה. ראינו במשנה וכבר במשנה הבטחנו שנדבר על זה מצען מה קורה אם הוא מוצא צבטים או קריחות. אמרנו נסביר מה ההבדל בין צבטים לקריחות. שואלת הגמרא מה צבטים ומהי קריכות? אמר רב יהודה מערב אין אין צבטים אין אין קריכות. סך הכל זה אותו דבר בשניהם מדובר בתפילין רק פשוט זה סוג אריזה אחרת. צבטים זו וזווה. צבטים זה אומר שהם מגיעים יחד ראש ויד ראש ויד ראש ויד מגיעים כסטים. קריכות דקריח טובה. יש כאן רש"י אומר אין הם לא שניים. שניים הם לא סטים. יש כאן הרבה של ראש הרבה של יד. בעצם ארגז תפזורת. יש ארגזים מסודרים. כן. אני לא רוצה להגיד על תפילין את המילים האלה, כן? אבל ב בעולם העסקים יש את הארגזים שהם מסודרים, סטים סטים יש את הארגזים שהם תפזורות, אותו דבר ככה גם היה בתפילין. זה הפירוש קריחות וזה הפירוש צבטים. ראינו במשנה שברגע שאתה מוצא הרבה קרחים או צבטים או קריחות, מכשיר עליהם ומבין. זאת אומרת הוא כבר לא יקח את זה הביתה. למה? כי אם הוא יקח זוג זוג כבר תשכע שמש הוא לא ירוויח כלום. הוא יצטרך להמשיך לטרוח גם במוצאי שבת. וברגע שהוא תורח מוצאי שבת הוא כבר יכול לקחת הכל ביחד כבר אין בעיה לכן אני אומר לו חכה פה עד מוצאי שבת תכשיך חכה פה עד מוצאי שבת ואז תכניס הכל מילה אחרת אתה הולך לעבוד פה במשרה מלאה להכניס זוג ועוד זוג כן לפי רבי תנקמה או לפי רבי יהודה בקיצור זוג או שניים לא משנה זוג ועוד זוג ובמוצאי שבת תבוא לפה עוד פעם אז בבקשה חכה פה בנוח שב בנחת עד מוצאי שבת ואז תכניס את כולם שואלת הגמרא בעצם מה שאמרנו עכשיו והמאי למה להכשיך להילי נו זוג זוג כמו הפתרון שהיה לך במשנה זוג ועוד זוג אמר רבי יצחק ברב יהודה פשוט לדידי מפרמיני דאבא כל שאילו מכניסן זוג זוג וקלות קודם שקיעת החמה מכניסן זוג זוג והיא לא מכשיך עליהם ומביאן אם באמת יש פה ארבע חמש שש לא משנה כמה אבל אם תכניס אותם זוג זוג אתה תסיים במהלך השבת אז מצוין תעשה את זה אבל אם בן קוה אתה לא תסיים במהלך השבת ותעבוד פה עכשיו עד מוצאש ובמוצעש עוד תצטרך לעשות פעימה נוספת אז בפעימה הנוספת הזו קח כבר את הכל בינתיים שב פה תנוח לכן יחשיך ויביא אותם במוצאי השבת ראינו בסכנה מחסן והולך בעצם מה שהבנו במשנה אם יש סכנה תכסה אותם ותשאיר אותם כך רבי שמעון אומר שיש פתרון מסוים שמה מביאים הרבה אנשים וכל אחד לוקח את זה פחות מארבע עמות נפלא שואלת הגמרא והתניה הוא בסכנה מוליכן פחות פחות מארבע עמות בשעת הסכנה הבן אדם עצמו יכול להוליך אותם פחות פחות מארבע אמות אמר רב לוקשיה א בסכנת גויים בסכנת ליסטים וניצמד לפירוש השני של רש"י כרגע שאותו הוא מעדיף רש"י מסביר שהגמרא עונה בעצם כל המשנה שלנו מדובר בסכנת גויים סכנת גויים פירושו סכנת מוות הרומאים כדרכם מדי פעם היו גוזרים גזרות שמד על היהודים אחת מהגזרות הדי חביבות עליהם היה לא להניח תפילין אדם שימצא מניח תפילין ימות ולכן ברגע שאתה מוצא תפילין בשבת מוטלים בביזיון לא משנה אם זה אחד חדש ישן קריחות צבטים לא משנה מה מחסן והולך לו בסוף החיים שלך חשובים יותר לקדוש ברוך הוא ולכן מחסן והולך לו רק מה בברייטה מדובר בברייטה שכתוב שהוא מוליך אותם פחות פחות מיד לדמות מדובר פשוט מאוד בסכנת ליסטים לסטים זה בעיה אל תישאר שמה למה אל תשאר שמה כי בסופו של דבר הם יכולים לשדוד אותך וכולי לסתים גויים רש"י אומר אבל מה כן קח אותם ותוליך אותם פחות פחות מארבע עמות שואלת הגמרא אמר במה הוקמת למתניטין במה האמנת את המשנה שלנו בסכנת גויים הימסיפה רבי שמעון אומר נותנן לחברו וחברו לחברו שימו לב לפתרון של רבי שמעון אתה יודע מה עושים יביאו הרבה אנשים יעמדו שמה וכל אחד נעשה סרט נה בעצם מיד ליד כל אחד פחות מארבע עמות וככה נכניס אותם אומרת הגמרא באמת כל שכן דאב שמילתא אם יש סכנת מוות על מי שמניח תפילין עכשיו תתחיל לעשות פה את כל האספה הזאת תעבור מבית לבית תאסוף אנשים תביא ביא אותם החוצה, תמיד אותם בשרשרת, יקחו את התפילין בשנייה ישמעו מי זה הרומאים, יהיה סכנה, סכנת אימים אומרת הגמרא, פשוט מאוד חסור מכסרה ואחי קטני במים אמורים בסכנת גויים אבל בסכנת ליסטים זאת אומרת בסכנת גויים באמת ברור שמחסן והולך לו אל תיגע בהם מה כן בסכנת לסטים מוליכן פחות פחות מידה לדמות אם יש סכנת ליסטים שבעצם אנחנו כתבנו מוליכן פחות פחות מדמות על זה רבי רבי שמעון יגיע ויחלוק ויגיד גיד לא אתה עצמך אל תוליך אותם תביא הרבה אנשים וכל אחד יעביר לחברו וחברו לחברו וכך גם התפילין ינצלו מביזיון גם אתה לא תעלץ להכשיך שמה זה שיטתו של רבי שמעון אבל זה מדובר בסכנת ליסטים שהבעיה היא להישאר שם או להשאיר שם את התפילין כמובן שבאמת שיש סכנת חיים שיש סכנת גויים שגזרו על התפילין מחסן והולך לו זה הפירוש השני של רש"י שאותו הוא מעדיף רש"י בפירושו הראשון מחלק בין סכנת גויים שמבזים את התפילין ואז הוא מוליך אותם לבין סכנת ליסטים שמדובר בליסטים ישראל דקטללה הם יכולים להרוג אותו בשביל ממונו אבל את התפילין מצד שני הם לא יבזו ולכן אפשר להשאיר אותם שם בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו בעצם הסבר חדש'ני לחלוטין למה לא מכניסים תפילין חדשות פשוט כי אין בהם רצוות והם לא קשורות וצריך להכניס אותם דרך הנחה לכן נופל לנו כל מה שדיברנו אתמול על העניין של טרחינישול טרך זה בכלל לא קשור לכאן למה לפי רבי יהודה אי אפשר לאהנוב או שהניבה פסולה בתפילין או שניבה זה כשיה מעליית בשבת ולכן אסורה בלי זה הייתי מסתדר כי אפשר לענוב כאין הקשר הרגיל שלהם נכון שהוא הלכה למשה מסיני אבל אפשר לענוב כמותו עוד דין שראינו חוץ מזה שזה הלכה למשה מסיני שנויין לבר בעצם הקשר של האותיות הוא כלפי ייחוץ ולא כלפי הבתים עכשיו ראינו כך אדם שלוקח תפילין מאדם שהוא לא יודע אם הוא מומחה או לא צריך לבדוק שלוש חלק של ראש חלק של יד זאת אומרת שתיים ואחד או אחד ושתיים כי צריך מומחיות מיוחדת לכל אחד מהם בשלוש הוא כבר נאמן מה שראינו א שלוש של ראש שלוש של יד תרצנו שזה שלוש ומאן של ראש מאין של יד מה שראינו שתיים זה שיטת רבי אם זה רבי מה יהיה שם עם הצוטים בצבטים באמת צריך לבדוק כל אחד בנפרד למה כי הוא לוקח את זה מהרבה אנשים ו אה רגע בעצם אם אני רוצה לסכם יותר א מדויק קודם אמרנו שבאמת אם הוא לוקח מכמה אנשים באמת צריך לבדוק כל אחד ואחד רק מבן אדם אחד צריך לבדוק גם של ראש גם של יד ומספיק שלוש אני חוזר לסיכום רבי אומר שבצוטים כיוון שזה מכמה אנשים אז צריך לבדוק כל אחד בנפרד ושהוא אומר וכן בשלישי הוא מתכוון לומר כבר אין חזקה וזה שלישי רביעי וחמישי וכן הלאה צבטים וקריחות זה סוגי מארזים האם זה בתפזורת או בסטים ואחרי זה ראינו מכשיך עליהם למה אם הוא יכול להכניס אז בעצם חילקנו אם הוא יכול להכניס ולגמור לפני שקיעת החמה נהדר יכניס אם לא יחכה שם ולאחר שקיעת החמה יכניס את הכל בסכנה מחסן והולך בעצם לפי הפירוש השליט של רשי המשנה מדברת כולה בשעת הסכנה שמחסן והולך בכל מקרה שהוא סכנת ליסטים אז יש את הפתרון של דמות כן כשאין סכנה בכלל אז באמת יש לנו את המשניים יכניס זוג או שניים שניים ולאחר מכן ובעצם ובסכנת ליסטים שרשי אומר שזה לסטים גויים שיש גם סכנה של הגוף שלו וגם ביזיון התפילין אז יוליך אותם ארבע עמות ולפי רבי שמעון על זה הוא חולק ואומר לא יוליך ארבע אמות אלא מביא הרבה אנשים ומעבירים מיד ליד פירושו השני של רש"י שיש הבדל בין זה לא זה לא בעצם סכנת גויים גורפת לבין שאסור להניח תפילין לבין א ליסטים גויים אלא הבדל בין ליסטים גויים לליסטים ישראל שהם מבזים את התפילין והם לא מבזים את התפילין עליו שהם ידודרו והורגים אנשים כמו שדיברנו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: