העמוד היומי מסכת שבת דף צד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צד עמוד א

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא אנחנו מתחילים דף צ'קד עמוד א' והיום אני רוצה שניקח כל אחד מוס שלדעתי הוא מאוד מאוד חשוב כאחד שברוך השם זוכה גם להתעסק בשדה החינוך ושדה החינוך בעצם הוא קשור לכולנו כי כל אחד מאיתנו מחנך את עצמו את הילדים שלו את התלמידים את החניכים את כל מי שבסביבתו והרבה פעמים בחינוך גם מול הילדים ובטח מול התלמידים אנחנו אוהבים להשתמש ברמזים לתת להקות ככה באצבע צרדה אם מישהו מפריע לך בשיעור הילד שלך עושה איזה משהו לא ראוי אתה לא מגיע מיד ומוריד עליו אתה שם לו ככה איזה סימון מראה לו בזווית העין שאתה לא מרוצה ככה עד שזה מתגבר וקרה לי פעם שישבתי מול תלמיד שהתעסק והפריע או משהו כזה ופעם ראשונה אני מסמן מהמהם ככה במבט חודר מנסה את כל האפשרויות ואז לאחר שש פעמים פקעה סבלנותי ואמרתי לו "למה אתה מפריע לי מה קרה והוא מיד יש לציין במהירות ראויה לציון הוא עזב מיד את העיסוקים לאחר מכן הוא ניגש אליי ואמר לי "הרב אני לא שמתי לב שהערת לי אני לא ידעתי על מה אתה מתכוון פתאום באת בהילוך גבוה על 100 ק"מ" טק טק למה אתה מפריע לי אם הרב היה ככה אומר לי בצורה יפה הייתי עוזב אמרתי לו "לא הבנתי לא אמרתי לך שש פעמים אמרתי לך" אומר לי "לא ממש לא לא הבנתי דבר כזה ואז הבנתי שיש פעמים לא תמיד אבל יש פעמים שרצוי לדבר ברור אתה רוצה משהו תגיד מה אתה רוצה מפריע לך משהו תגיד מה מפריע לך אנחנו המון בעולם הזה בעולם השקר חיים בהסתרות לא נעים לנו מההוא לא נעים לנו להגיד להוא ככה אנחנו שומרים על כבודנו או כבודו אני לא יודע בדיוק מה כמובן צריך תמיד לשמור על כבוד בטח כבוד הילד כבוד התלמיד הכל אבל הרבה פעמים טוב להגיד ברור מה אתה מתכוון תגיד טוב לי לא טוב לי רע לי לא רע לי מפריע לי לא מפריע לי לא הולי יותר נוח בלי רמזים דבר מה שאתה רוצה אנשים מולך יבינו אותך טוב יותר ופשוט לך יהיה טוב ולהם יהיה טוב את המוסכל הזה אנחנו יכולים לראות מדבריו של רב בעמוד שלנו רב ושמואל ישבו יחד בחצר שמואל עשה את זה מעשה רב לא דיבר רב סובב את פניו והגמרא שואלת למה רב לא אמר אז הגמרא בסוף מגיעה למסקנה שבאמת רב בצדק לא אמר כי זה היה מקומו של שמואל והוא לא יכול לחלוק עליו אבל במידה אחרת במידה ואין לך את המניעה הזו תגיד מה אתה רוצה כשאדם מדבר כשאדם מפשט כשאדם מסביר לאחרים מה הוא רוצה הרבה יותר קל להבין אותו וכל החידות שהיום אנחנו אנחנו נוהגים מפני הכבוד ומפני הסטלבט לחוד לאחרים ולא להגיד מה שאנחנו מתכוון מתכוונים ולא להתכוון למה שאנחנו אומרים זה מביא להכי הרבה בלאגן אז בואו נתחזק בעניין הזה ככה אני אומר לעצמי ומי שרוצה להתחזק על הדרך מוזמן אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף צג עמוד ב3 הוא עוד מלמטה אימר אתמול פתחנו במושג של שבת כיוון שהותרה הותרה זאת אומרת אם במהלך השבת משתנה משהו היה כותל בין שתי חצרות ונפל היה איזה חלון שהרבנו דרכו והוא נסתם כל מיני דברים כאלה האם אני מסתכל על המצב שהיה בתחילת השבת וממשיך אותו הלאה או שאני אומר לא משהו פה השתנה מעכשיו והלאה יתחיל משהו חדש יתמר כותל שבין שתי חצרות ונפל היה כותל בינינו ובעצם כל חצר ירוה בנפרד עכשיו הכותל הזה נפל הפכנו לרשות אחת מה הדין רב אמר אין מטלטלים בו אלא בדמות רב סובר שיש את המושג הועיל והוטרה הותרה וכרגע יש כאן חצרה אחת גדולה שלא ערבו ולכן כל אחד יכול לטלטל בו רק בד עמות שלו ולא יותר זאת אומרת אין כל משקל לגבולות החצר הישנה אני מסתכל רק על מה שיש עכשיו ואסור רש"י מדגיש בעצם שאני גם לא מסתכל על זה כחצר אחד ש שאז מותר לטלטל את כל הכלים ששבדו בחצר בכל אותה חצר ממש לא רש"י מה אני לא מסתכל על זה ככה עליו שקיים שאנחנו יודעים שחצרות רשות אחת אל תשכחו שרב לפני כמה דפים פסק רבי שמעון דווקא במקרה שלא ערבו ברגע שהרבו מחשב אותם כשתי רשויות ופה יש שתי רשויות שהערבו בתיאוריה אבל כרגע הם רשות אחת ולכן אך ורק דמות אבל שמואל אמר זה מטלטלכר מחיצה וזה מטלטלכר מחיצה חז חזרה לשגרה לאחר שהכותל נפל אהבה קשקה ברוך השם לא קרה לאף אחד כלום ממשיכים לטלטל כל אחד עד מקום המחיצה שהייתה קודם למה כי אומרים שבת הועיל והותרה הותרה רש"י מדגיש שזה הולך גם על כלים שהיו בבית ועכשיו יוצאים לחצר הכלים של החצר בכלל כשיטת רבי שמעון מותר להעביר אותם מחצר לחצר אחרת לעוד חצרות אין שום בעיה שמואל נאמן לשיטתו שאפילו במקרה שלא ערבו ואומרת הגמרא ועד רב שיטתו של רב שאסור לו בפירוש יתמר הוא לא אמר את זה בשיעור במפורש אלא מכלל האתמר היה איזשהו מעשייה שממנה העסקתי ממנה אני יודע שכך הוא סובר דרב ושמואל מספר את הגמרא וית ובהו חצר ישבו בשבת יחד בחצר ועסקו בתורה כנראה נפל גוד דבינ בינה הגדר שבין החצרות קרסה פתאום אמר להו שמואל שכולו גלימה נגידו בה קחו גלימה קחו בגד ושימו שם בעצם שימו ב שימו כמחיצה בין שתי החצרות האדריין הוא רב לאפי רב מיד בעצם הסרי את פניו בכעס למה אומר רשי איך בכלל מותר לך לקחת את הגלימה מה עד לשם הרי רב סובר שאסור לטלטל ולכן תקפי זהו תישאר באותו מקום אמר להו שמואל הקפידב שכולו הם ינ וקיתו בה אם רב מקפיד לא רק שתעשו את זה אלא גם שהוא יעזור לכם תיקחו את הגרטל שלו תיקחו את החגורה שיעזור לכם ככה לקשור את הגלימה שמה בצורה טובה בעצם אמר מותר לא רק שמותר רב עוד יסכים לי שמותר אז בעצם מכאן אנחנו רואים ששמואל אומר שמותר לטלטל ואילו רב אומר שעשו אותה הוא רואה שהוא בעצם סיבב את פניו הוא לא הסכים עם שואלת הגמרא רגע אבל לפי שמואל ולשמואל למה ליה אמר זה מטלטל מחיצה וזה מטלטל מחיצה לפי שמואל למה צריך לשים שם גלימה בכלל בלי הגלימה אמרת שאני מתייחס כאילו הכותל קיים וכל אחד מטלטל עד עיקר המחיצה למה צריך לשים גלימה לא האם מותר לטלטל מותר לטלטל אבל למה צריך אומרת הגמרא שמואל עבד לצניעות בעלמה שמואל פשוט רצה שיהיה הפרדה בין שתי החצרות שם יש חצר של שכן זה החצר שלי אני רוצה פרטיות פשוט מאוד ולכן הוא שם את הגלימה שואלת הגמרא ורב היא הסביר אליי דסיר לימלא שרב יאמר מה הוא מתכוון למה למה לסובב את פניו בכעס למה בעצם לעשות עניין של רמיזה תאמר במפורש אומרת הגמרא תויד שמואל אהבה זה היה מקומו של שמואל שמואל היה אמר על דעתו ולכן זה לא היה המקום המתאים שרב יאמר שהוא חולק שמואל הוא הרב הראשי כאן ודעתו היא זו שקובעת שואלת הגמרא אם כך היא אחימה הייתה מעדיין לאפי אז למה סיבב את פניו בכעס הוא עושה את מכלול שכלול הנתונים הוא מבין שהוא סובר אחרת אבל כאן דעתו של שמואל קובעת בבקשה זרום עם זה אומרת הגמרא לא דלא נמו כשמואל סבי אלי ועדרבי משמעתי היה חשוב לו שידעו שהוא לא סובר כך נכון שכאן זה מה שצריך לעשות כי כאן זה מקומו של שמואל והוא קובע ודעתו של רב לא רלוונטית אבל כיוון שהוא ידע שיש שם תלמידים שיפרשנו כל ני בפנים שלו הוא מיד יראה פנים של כעס של רוגס שידעו שהוא עצמו לא סובר כך שלא יאמרו שהוא חזר בו ובאמת במקומו של רב הוא ימשיך לומר כשיטתו שלא אומרים שבת כיוון הועיל והותרה הותרה ובאמת בכזה מקרה יהיה אסור לטלטל אלא כל אחד יטלטל אך ורק בדמות אומרת המשנה הקדושה חצר שנפרצה לרשות הרבים חצר היא נפרצה לרשות הרבים רש"י אומר נפרצה במלואה או יותר מ-10 שזה כבר לא נחשב כפתח אומר רבי אליעזר שיטת הנקמה רבי אליעזר המכניס מתוכה לרשות היחיד אומרות היחיד לתוכה חייב היא בעצם הפכה לרשות הרבים על מלא ולכן אדם שיכניס מרשות היחיד לתוכה או להפך יהיה חייב דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים מתוכה לרשות הרבים או מרשות הרבים לתוכה פטור מפני שהיא כקרמלית שימו לב מותר אבל לכתחילה לא זה לא רשות הרבים ממש לא וגם רשות היחיד אליה הוא לא יהיה חייב הוא למה כי כדין כרמלית והמעביר מרשות היחיד לכרמלית או מרשות הרבים לכרמלית אסור לעשות כך אבל לא אומרים עליו חייב אלא פטור אז בעצם רש"י מדגיש הם מדברים על רשות הרבים אבל הוא הדין רשות היחיד רבי אליעזר מדבר על רשות היחיד יחיד ואומר "תשמע הרשות הזו הפכה לרשות הרבים לגמרי כי היא פרוצה ואם תכניס מרשות היחיד לתוכה אתה תהיה חייב." בעצם הוא מדבר על רשות היחיד לתוכה חכמים אומרים לא אם תכניס מרשות הרבים לתוכה אתה לא תהיה חייב בעצם פטור אבל אסור ובעצם אני מבין שהוא עדין מרשות היחיד לתוכה למה ככה הם דיברו למה הם תפסו את רשות היחיד והם תפסו את רשות הרבים נעסוק בזה בסיעתא דשמיא אומרת הגמרא הקדושה ורבי אליעזר שואלת הגמרא משום דנפרצה לרשות הרבים איה לרשות הרבים מה קרה זה נפרץ לכן זה הפך להיות רשות הרבים זה של בן אדם פרטי תאמר תשמע זה פרוץ אז אני מחשיב את זה ככמלית אולי אסור לטלטל שמה אבל איך זה נהיה רשות הרבים שמי שיכניס מרשות היחיד לתוכה יהיה חייב כי היא נחשבת כרשות הרבים אונה הגמרא אין רבי אליעזר לטעמי דתניה רבי יהודה אומר משום רבי אליעזר רבים שבררו דרך לעצמן מה שבררו בררו זאת אומרת רבים שהתחילו ללכת באמצע שדה פרטית של בן אדם הדרך הזו הופכת להיות של הרבים ולכן גם כאן כיוון שנפרץ ורבים החלו לעבור שם ולהיכנס לשם ונוהגים בהם כשלהם הרי זה הפך להיות רשות הרבים על מלא שואלת הגמרא מה פתאום איני והמבגידל אמר רב והוא שעבדה להם דרך באותו שדה דווקא במקרה שעבדה להם דרך בשדה זאת אומרת לא שסתם הגיעו יום אחד הרבים והחליטו להשתלט על מעבר פרטי אז זה ברור שהוא נשאר פטי אבל רק במקרה שבאמת יש פה שדה שפעם היה פה דרך כולם יודעים שהיה כאן דרך של קיצרה ואתה יודע זה של בן אדם פרטי אבל דרך הרבים הייתה פה רק לא זוכרים בדיוק איפה היא בצפון בדרום בין הארוגות של האבטיחים של הקישויים של העגבניות איפה נפנה לנו את הדרך הבן אדם השתלטן הזה בעצם זרע על כל השדה אבל ברור שהיה כאן דרך של רבים ואז מגיע רבי אליעזר ואומר אז רבים שבררו הוא לא יכול למחוט בהם הוא הם יכולים להחליט איפה בדיוק הייתה הדרך והוא לא יכול למחוט אבל כמובן שלא מדובר סתם רבים שיבואו וישתלטו על איזו חלקת אדמה פרטית ברור שלא אז רק אז שואלת הגמרא הרי כל מה שאמרנו זה דווקא במקרה שעבדה להם דרך באותה שדה אז אני אומר שזה נהיה רשות הרבים אבל כאן ברשות היחיד שנפרצה איך יכול להיות שהרבים פתאום ישלטו עליה עד כדי כך שזה יהפוך לרשות הרבים וכיטימה אומרת הגמרא ואם תרצה לומר לי אחנה מכגון שעבדה להם דרך באותו חצאר אם תרצה רוצה לומר תשמע הם טוענים שפשוט מקום המחיצה אומר רש"י לא ניכר לא יודעים איפה מקום המחיצה כל הקוטל של המחיצה קרס ונעלם ויש ויכוח במני רשות הרבים האם רשות הרבים התחילה בקו אפס זאת אומרת ממה יש ויכוח בבני רשות הרבים לבני אותה חצר עד איפה הייתה המחיצה ובני רשות הרבים זולגים לתוך החצר בעצם ולכן אומר רבי אליעזר שמה איפה שהוויכוח במקום המחיצה שמה זה רשות הרבים אבל הוא לא מדבר על כל חצר מה שאומר רבי אליעזרות הרבים הוא מדבר על מקום המחיצה שעל זה יש את הוויכוח על זה יש את הדיון אז אומרת הגמרא וכיטמה החנמי כגון שעבדה להם דרך באותה חצר ורבי אליעזר מדבר על המקום הזה שעליו הדיון ואמר רבי חנינא מה פתאום עד מקום מחיצה מחלוקת עד מקום מחיצה זאת אומרת משמע שכל החצר כולה עד מקום המחיצה חכמים אומרים שעיקר מלית ומקום מחיצה הם מודעים רבי אליעזר שזה היהוד הרבים ובעצם מה שיטתו של רבי אליעזר זה שכל החצר כולה היא רשות הרבים שימו לב לניסוח עד מקום מחיצות מחלוקת זאת אומרת כך עד מקום מחיצות זה כל החצר כולה שמה המחלוקת האם זה כרמלית לשיטת חכמים או רשות הרבים לשיטת רבי אליעזר אבל מקום המחיצות עצמם כולם יודעים שזה הרשות הרבים אז לא ייתכן להסביר ככה את רבי אליעזר אומרת הגמרא לא בוא ואסביר לך אימה על מקום מחיצה מחלוקת אני אסביר ואמר לך לא המחלוקת היא על מקום המחיצה עצמה בחצר כולה רבי אליעזר אתה מודה שהיא לא רשות הרבים הם נחלקים על מקום המחיצה ששמה רבי חכמים אומרים שמקום המחיצה עצמו הוא כרמלית ורבי אליעזר אומר לא על זה הדיון ועל זה באמת כמו שאמרנו רבים עבדה להם דרך באותו מקום ומה שבררו בררו ומקום המחיצה עצמה היא זו שעליה אומר רבי אליעזר היא נקראת רשות הרבים אז אל תגרוס לי על מקום מחיצה מחלוקת זאת אומרת עד אלא על מקום המחיצה עצמו זה המחלוקת והיא בעתמה אומרת הגמרא פירוש נוסף בצידי רשות הרבים כמפלגה הם חולקים על צידי רשות הרבים זאת אומרת כך מקום המחיצות ניקח ניכר רואים אותו אותו ובכל אופן רבי אליעזר אומר מקום המחיצות הזה הוא עצמו רשות הרבים אתה יודע למה כי כרגע אין כאן מחיצות והרבים זולגים לבתוכו זה נקרא צידי רשות הרבים מקומות שאני יודע שהם לא רשות הרבים אבל אנשי רשות הרבים נוהגים שם כבשלהם כי הם סמוכים לרשות הרבים ואין משהו שיבדיל ביניהם זאת אומרת אם יש כותל ובני רשות הרבים נכנסים ברור שהם לא יכולים לומר א זה צידי רשות הרבים זה הופך להיות רשות הרבים אין כזה דבר אבל כאן אין שום מחיצה אין פה שום דבר אחר ולכן בכזה מקרה יאמר רבי אליעזר במקום המחיצה זה נחשב כצידי רשות הרבים וזה כרשות הרבים דמו בכזה מקרה אומר רבי אליעזר זה רשות הרבים והיא בא אתמה בוא נראה איזה בתוכו בצידר רשות הרבים כמפלגד רבי אליעזר סבר צידה רשות הרבים כרשות הרבים דמו ורבנן סבר ציד רשות הרבים לו כרשות הרבים דמו אומרת הגמרא תשמע זה באמת אופציה נהרדרת להסביר את המחלוקת אבל אם כך ולפלוג בצידה רשות הרבים דעלמה סתם מה קורה בצידי רשות הרבים למה אתה מגיע לכותל לחצר שנפרצה לרשות הרבים תחלוק סתם כך מה קורה בצידי רשות הרבים אומרת הגמרא לא אני לא רוצה לחלוק שם הפליגו בצידי רשות הרבים בעלמה אם הם היו חולקים באמת כמו שאתה מציע סתם כך אבא אמרינן כיפליג רבנן ליד רבי אליעזר וסוברים שזה נחשב רשות היחיד אני מילה איך דאיקח חיפופה אבל איך דלקחיפופה אימודו ככה הייתי אומר כמשמלן זאת אומרת כך צידי הרבים הקלאסיים פירושו רשי אומר יש שם חיפופה זאת אומרת כך יש את הבית לפני הבית יש שטח קטן איזה שהוא בעצם כניסה לבית שהוא רשות היחיד אבל הוא נקרא צידי רשות הרבים מעבר לאותו מקום לרווח הקטנטן שיש בין הבית לרשות הרבים שמה נועצים יתדות למה נועצים יתדות פשוט מאוד זה כמו גדר בטיחות בכביש שאם חלילה קורה משהו שהגדר תמנע אסון אותו דבר שמה אני רוצה גם להגן על הבית עוברים סוסים חמורים סחורה אני שם שם כמין בטונדות קטנות כאלה כדי שכל מי שעוה ברשות הערבים לא תקל אז יש שם חיפה שהם בעצם מפרידים בין רשות הרבים לצידי רשות הרבים אם הם היו חולקים בעלמה לגבי צידי רשות הרבים הייתי אומר אתה יודע מתי חכמים אומרים שצידי רשות הרבים נחשבים כרשות היחיד רק במקרה שיש חיפוף שיש את אותם בטונדות שיש בעצם הקר יש משהו שמבדיל ואומר רגע עד כאן רשות הרבים מכאן ואין לך רשות היחיד אבל במקרה שאין אותם כמו במקרה של חצר שנפרצה שאין את אותם חיפוף והייתי אומר חכמים הודעים לרבי אליעזר שזה לא נחשב כרשות יחיד אלא נחשב כרשות הרבים זה צידי רשות הרבים שהופכים לרשות הרבים כי אין שם את אותם בתונדות לכן אני רוצה לחלק לך גם כאן לחלוק כאן שיחלקו עליהם בעצם שרבי אליעזר וחכמים יחלקו כדי להדגיש לך גם בכזה מקרה הם עדיין חולקים כי צדי הרבים זה לא תלוי באותם חיפופה זה לא תלוי באותם בטונדות תמיד הם יחלקו אז בעצם זו האופציה השנייה להסביר את המחלוקת של משנתנו שואלת הגמרא ומתוכה כאמר זאת אומרת לפי שני ההסברים הנפלאים שהסברת לי הסבר ראשון על מקום מחיצה הסבר שני צידי הרבים זה גם כן על מקום המחיצה צ הסברים נפלאים מתוקים מדבש אבל תסתכל במשנה במשנה כתוב במפורש שרבי אליעזר אומר המכניס מתוכה לרשות היחיד אומר רשות היחיד לתוכה חייב אומר רש"י ובעצם זה שאלת הגמרא מתוכה פירושו כל החצר כולה היא רשות הרבים לפי ההסברים שאתה מסביר הם נחלקים רק על מקום המחיצה לא ייתכן אונה הגמרא לא רבי אליעזר סובר רק מקום מחיצה למה הוא אומר מתוכה דיידמור רבנן מתוכה אמרנמי מתוכה חכמים אומרים מתוכה לכן גם הוא אומר שואלת הגמרא שאלה יותר טובה מה אתה אומר לי בגלל חכמים למה חכמים אומרים מתוכה אם הדיון ביניהם הוא סך הכל על המחיצה אבל בתוכה כולם מסכימים אז למה חכמים אומרים את הלשון מתוכה הם מדברים רק על מקום מאוד מאוד מוגדר ומסוים על מקום המחיצות שואלת הגמרא ורבנן אמר רבי אליעזר צידר רשות הרבים ומעדרינו מתוכה מה ההיגיון הם הם אמורים להדיין על אותו אירוע אז דברו על ציד רשות הרבים דברו על תוכה אומרת הגמרא לא חכמים משתמשים בתוכה כטיון כהוכחה לצדקה דרכם הוכחה לשיטתם אחי קמר לרבנן לרבי אליעזר מי לא קמודתלן איך דתלטל מתוכה לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכה דפטור מפני שהיא כרמלית האם אתה לא מודה לנו שכולה היא לא הופכת לרשות הרבים היא כרמלית נכון אתה מודה לנו נכון רבי אליעזר מאשר ואם ככה צידינם מלא שנה בעצם חכמים מביאים אותו בדרגה אתה הרי מודה לנו שכל החצר היא קרמלית אז גם צידי עיקר מלית רבי אליעזר אומר מה פתאום אתם בכל החצר לא קדרס לרבים ולכן היא באמת נותרת כרמלית אך הקדרס לרבים ובצידי רשות הרבים רבים עוברים שם ולכן זה הופך להיות רשות הרבים אז בעצם אתה צודק רבי אליעזר וחכמים נחלקים רק על המקום הזה של צידי רק על מקום המחיצות רק פשוט מאוד למה הם מדברים על תוכה רבי אליעזר אומר תוכה כי חכמים אמרו ולמה חכמים אמרו כדי להסביר ולומר הרי תוכה אתה מודה לנו ש רשות שהיא כרמלית תאמר לנו גם על צידי ואלו רבי אליעזר לא מסכים איתם ודבק בעמדתו שנכון שתוכה היא קומלית כי לא עוברים שם רבים אבל הצידי רשות הרבים כיוון שדלס הרבים היא הופכת להיות רשות הרבים אומרת המשנה הקדושה חצר שנפרצה לרשות הרבים משתי רוחותיה חצר נפרצה בשבת לשתי רוחותיה היא הפכה ברור להיות רשות הרבים וכן בית שנפרץ בית שנפרץ משתי רוחותיו וכן מבוי שניטלו קורותיו או לחייו מותרים באותה שבת פה אנחנו רואים את הספרה של שבת כיוון שהותרה מקצתה הותר תורה כולה זאת אומרת לא מעניין אותי מה קורה במהלך השבת אני מסתכל על מה היה בערב שבת מקפיא את המצב הנתון וממשיך איתו הלאה עד למוצאי שבת ואסורים לעתיד לבוא לעתיד לבוא חייבים לתקן אותם דברי רבי יהודה רבי יוסי מגיע ואומר "תשמע אין נשחקים אם מותרן לאותה שבת מותרין לעתיד לבוא ואם אסורים לעתיד לבוא אסורים לאותה שבת." רש"י כבר מגלה לנו שבגמרא אנחנו נראה שרבי יוסי מתכוון להחמיר הוא לא מתכוון לומר שמותרים גם עכשיו וגם שבת הבאה אלא הוא מתכוון לומר פשוט מאוד הרי אתה מבין ששבת הבאה הם אסורים אז גם השבת הם אסורים אין משחק כזה אין את המושג שבת הועיל והוא טועה הוא טועה בואו נסכם מה ראינו היום דבר ראשון ראינו רב ושמואל כותל שנפל רב אמר רק בד אמות שמואל אמר עיקר מחיצה הבאנו את זה מהסיפור שהם ישבו יחד ושמואל אמר קחו את המחיצה בניגוד קחו את הגלימה תעשו ממנו מחיצה לצניעות בעלמה בניגוד לדעתו של רב ורב לא אמר מילה כי זה היה מקומו של שמואל אבל הוא אי פניו כדי שידעו שהוא לא חזר בו ראינו במשנה חצה שנפרצה לרשות הרבים לפי רבי אליעזר המשמ שהיא הופכת לרשות הרבים על מלא ומכניס מתוכה לרשות היחיד או להפך חייו וחכמים אמרו היא ככמלית ולכן לא משנה מה תעשה פטור אבל אסור שאלה הגמרא על רבי אליעזר איך יכול להיות אמרנו עבד דרך ולכן החזיקו בו רבים אבל בעצם א ראינו שכתוב עד מקום מחיצה מחלוקת תירוץ בעצם עד מקום מחיצה זה אומר על כל החצר תירוץ ראשון על מקום מחיצה מחלוקת תירוץ שני נחלקים לגבי צידי רשות הרבים ולא נחלקים בעלמה כי שם יש חיפופי ה והם רוצים להדגיש שגם במקרה שאין עדיין המחלוקת בעינה עומדת ובעצם מה שכתוב מתוכה רבי אליעזר אומר כי חכמים אומרים וחכמים אומרים כדי לומר לנו תשמע אתה רבי אליעזר מודה שתוכה כרמלית בוא תודה גם על מקום מחיצה רבי אליעזר מחלק ואומר מה פתאום תוכה לא דעסל הרבים ואילו על מקום המחיצה סידי רשות הרבים דעס רבים ולכן זה נחשב כרשות הרבים במשנה ראינו את כל המושג של שבת האם כיוון שהותרה מקצתה הותרה כולה וראינו שרבי יהודה אומר שכן זה בעצם תנקמה רבי יוסי אומר מה פתאום אם מותרן לאותה שבת מותרין הלאה ואם לא זאת אומרת רשי אומר הוא מחמיר ואומר כשם שהם אסורים שבת הבאה כך הם אסורים גם בשבת הזו בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר בסיעתא דשמיא [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: