העמוד היומי מסכת פסחים דף עט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עט עמוד א

דף עט עמוד א בעם ישראל יש משהו מיוחד אנחנו לא כמו כל העמים אנחנו לא הרבה הרבה הרבה פרטים שהתאגדנו יחד אנחנו כלל כלל ישראל כשאנחנו עושים מצווה יש נוסח אם אני לא טועה מהארי שאומר לשם ייחוד קודשבריך ושכינתי בשם כל ישראל כולנו כל אחד בעצם הוא שגרות הוא נציגות של כל ישראל וכולנו ביחד מהווים את העם הנבחר, את העם הנפלא הזה. זה נפלא. אבל לפעמים בטח בשעת ניסיון צריך לזכור שאנחנו גם פרט. ופרט שקשור לכלל, פרט שמכריע את כל עם ישראל. כבר כתוב בגמרא לעולם יהיה יראה אדם את עצמו חציו חייו וחציו זכאי. ואם הוא עושה מצווה אחת הכריע את כולו לכף זכות. ולא רק זה, אלא אומרת הגמרא במסכת סוכה יראה את כל העולם כולו, חציו חייב וחציו זכאי. כשהוא עושה מצווה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות. זה דבר נפלא. הגמרא אומרת את זה, זה לא איזה קאוצ'ינג יהודי, איזה דמיון מודרך. אומרת לך הגמרא, תקשיב, ייתכן מאוד, ייתכן מאוד הגיוני שכל העולם כרגע הוא בול על הפיפט פיפטי, 5050 וחצי. אם אתה עושה מצווה אחת, הכרעת את כולם לקו זכות וחלילה. להפך. היום אנחנו נראה דבר נפלא. מה קורה עם מחצה מעם ישראל טהור? אם מחצה טמאים, אנחנו יודעים שאם רוב ישראל טמאים עושים פסח שני. אם רוב ישראל טהורים סליחה עם רוב ישראל טור טמאים מביאים את הפסח בטומאה עם רוב תהורים הטמאים נדחים לפסח שני עכשיו מה קורה אם זה בדיוק חצי חצי האם אני מחשיב את זה כרוב או לא פה אנחנו רואים את החשיבות הזאת אם היה עוד בן אדם אחד שהיה נשמר מטומ כבר היה לנו את הדיון אם היה עוד בן אדם אחד שהיה נטמ גם היה לנו את הדיון והפסח היה בא בטומה שאלה מה קוראים זה חצי חצי כמה גודל כמה כוח והשפעה יש לכל אחד יחיד על כל כלל ישראל. אם אנחנו נזכור את זה לפני כל מצווה שאנחנו עושים ולפני חלילה כל עבירה שהיצר רוצה שנעשה נזכור אנחנו חלק מכלל ישראל ההשפעה לא רק עלינו עלינו על בנינו על דורותינו ועל כלל ישראל כולו יהיה לנו יותר קל להתמודד אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים דף עט עמוד א' במוקדשים אינו חן ראינו במשנה אתמול דיברנו לגבי קורבן פסח ששמה אני חייב שישאר לי את הבשר טהור אבל בשאר קורבנות לא משנה לי אם הבשר או החלב זאת אומרת זאת אומרת עם הבשר שהבעלים אוכלים או החלב מה שעולה למזבח האימורים שזה החלב שזה יותר את יותר את הכבד ושתי הקליות מה שעולה למזבח גם אם הם נשארו טהורים אפילו רבי יהושע זאת אומרת כך בטח רבי אליעזר שמי שזוכר לפני יומיים הרחבנו בו שהוא אומר שגם אם אין בשר עדיין אני זורק את הדם בסדר גם לפי רבי יהושע שאומר שאני חייב בשר זה לאב דווקא בשר זה או בשר או חלב או אכילת אדם או אכילת מזבח אכילת אדם זה הבשר שר אכילת מזבח זה החלב והאימורים אומרת המשנה הקדושה בעצם מצטטת הגמרא מהמשנה אנחנו מתחילים בט עמוד א' אתמול למדנו נגיסה מכובדת שהייתה קשורה לאתמול היום 1 2 3 4 5 6 7 8 תשע שורות מלמעלה אנחנו מתחילים שמונה שורות ראינו במקודשים אינו כן כמו שאמרנו אם נשאר או מהחלב או מהבשר שואלת הגמרא מתנית אונה הגמרא רבי יהושע היא דתניה רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה שנשתאר מהם כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם. אבל אם נשאר כחצי זית בשר וכחצי זית חלב, זאת אומרת כזית אחד, זאת אומרת כזית אחד מושלם מכלל האכילות. חצי מאכילת אדם, חצי ממזבח. אין זורק את אדם, זה לא מצטרף. אבל הוא בעולה, בעולה יש משהו מיוחד. דיברנו על זה אתמול בהבלאה כזאת. בעולה יש משהו מיוחד, הכל עולה קליל על גבי המזבח. אז אין כאן אכילת אדם. גם הבשר שהוא בגדול ביום יום בעקרוני הוא אכילת אדם. כרגע הוא אכילת מזבח ולכן בעולה אפילו אפילו כחצי זית בשר וכחצי זית חלב זורק את הדם מפני שכולה קליל ובמנחה מה קורה במנחה שזה בעצם לא זבח במנחה סך הכל דיברנו על זה גם ממש לאחרונה יש לי פה איזשהו עיסה בלולה בשמן לא עיסה איזה קמח סולת בלול בשמן אני לוקח ממנו קומץ הוא כמו אדם שאותו אני מקטיר על המזבח והשעה הזה כמו שראיים זה כמו הבשר אז במנחה אף על פי שכולה קיימת לא יזרוק. שואלת הגמרא, מנחה מהידתי? איך בכלל נכנסנו פה למנחה? אתה מדבר איתי פה אם יזרוק את הדם או לא יזרוק את הדם? איך מגיע למנחה זריקה דם? הרי כל הדיון פה זורק את הדם או לא? במנחה אין דם. נכון שיש לי הדמיה, יש לי אלטרנטיבה לדם, אבל לא דיברנו על זה בכלל. אומרת הגמרא, מה פפה מנחת נסחים? מדובר פה בנסחים שבאים יחד עם הקורבן. לכל קורבן שאתה מביא מעבר לקורבן עצמו, יש גם יין שמגיע איתו. ונזכו יין רביעי תעין ונזכה. תמיד מגיע איתו יין. אז הייתי חושב שאם נשאר, לא נשאר לי מהבשר, לא נשאר לי מהאימורין, הם כולם נטמעו, אבל נשאר לי מהנסחים הללו. הייתי חושב שאני עדיין אזרוק את הדם סלקדת החמינה היה עולה על דעתי לומר כיוון דקעתיה מכוח זבח כגופי דיזבח דמי זה מגיע הרי בגלל הזבח אז זה נקרא כגופו כמשמלן שאם נשאר לי מהמנחה ממנחת נסחים אני לא מקריב אני חייב דווקא או אכילת אדם או אכילת מזבח או בשר או חלב ולא נסחים הם לא מצילים את המצב וגם אם הם נשארו תהורים עם השיער הכל נטמע אני לא זורק את הדם שואלת הגרמה חלב מנלן מי אמר שאם נשאר חלב. זאת אומרת אכילת מזבח. גם עדיין אני זורק את הדם. אומרת הגמרא בעצם הרי אם אתם זוכרים כשאנחנו למדנו שצריך להישאר אמרנו דם ובשר. זאת אומרת שזורקים את הדם רק אם יש בשר ועשית עולותיך הבשר והדם. מי אמר שגם אם נותר חלב? אמר רבי יוחנן משום רבי ישמעאל ומתו. יש אומרים משום רבי יהושע בן חנניה דאמר קרב והקטיר החלב לריח ניכוח להשם. שימו לב והקטיר החלב. חלב אף על פי שאין בשר. אני רואה שחלב עצמו כבר נקרא בתורה הקטרה לריח ניכוח ואם כך אני מצמיד אותו ואומר או בשר או חלב שניהם נקראים לריח ניכוח וגם הוא מספיק יפה מאוד שאומרת הגמרא שכחן חלב אבל יש דברים נוספים שעולים על גבי המזבח מה הדין בהם יותר הכבד ושתי כליות מנלן מאיפה אנחנו יודעים שאם אפילו החלב נטמע ורק הם נשארו תהורים עדיין יזרוק את הדם אומרת הגמרא רגע רגע רגע איך אמרינן דזרקינן שאלה יפה של הגמרא כזאת אתה מגיע אלימנהלן כאילו הכל מובן מאליו. מי אמר שבאמת זורקים אותו? תחדש לי שזורקים ואז תשאל מנלן מה הגעת לי פה עם שאלה? אומרת הגמרא פשוט לי. אני יהודי חושב מדקתני הוא במנחה אף על פי שכולה קיימת לא יזרוק. כתוב לי כך במנחה עליו שכולה קיימת אני לא זורק. מנחה כמובן אמרנו זה הנסחים אני מדייק. אם נשאר מנחה הוא דלא. אבל כל עוד ונשאר משהו לפני המנחה לא רק המנחה טהורה אלא משהו נוסף. מה זאת אומרת לא אכפת לי מה קורה עם המנחה אבל יש לי משהו נוסף של טהור שזה יותר את הכבד ושתי כליות הייתי אז אני מבין שכן אבל יותר את הכבד ושתי הקליות שירדמי זורקים מנעלן מאיפה יודעים הרי כתוב חרק חלב אומרת הגמרא רבי יוחנן דידה אמר אמר קרא לריח ניכוח כל שאתה מעלה לריח ניכוח כולל יותר את הכבד ושתי כליות נחשב כהקטרה וממילא אם נותר לי משהו אחד בשר חלב שתי קליות יותר הכבד לא משנה לי מה כל ואני מעלה כזית על גבי המזבח או כזית לאכילת הדם אני זורק את הדם. הדבר היחיד זה נסחים שהם לא נחשבים כגופי דזבח נפלא. אומרת הגמרא ויצר למכתב חלב ויצר מכתב ריח ניכוח. בעצם מחלב אני מבין רק חלב. מריח ניכוח אני מבין גם יותר הכבד ושתי כליות. אז למה כתבת את שתיהם? אומרת הגמרא בעצם פשוט. אי כתב רחמנא חלב אבאמין אחי לבין יותר הכבד הוא שתי הקללות לא. ולכן אני חייב לכתוב לריח ניכוח. כתב רחמנא לריח ניכוח והיא כתב רחמנא לריח ניכוח אז אבא אמין היה עולה על דעתי לומר כל העולים לריח ניכוח ואפילו מנחה לכן כתב רחמנא חלב אחרגה דווקא חלב או דווקא דבר שהוא גוף הזבח ולא שאר דברים כדי שאני אדע ללמוד לא נסחים נכון שאני לומד אחרי זה יש לי ריח ניכוח שאני לומד מזה דברים נוספים אבל עדיין יש לי הצמדה מיעוט מסוים דווקא חלב דווקא גוף הזבח ולא שאר הדברים כדי להחריג ולמעט את נסחים נפלא ביותר. עכשיו יש לנו משנה כזאת משנה שהיא בעצם יסודית. היינו אמורים ללמוד אותה כבר בתחילת המסכת או לפחות בתחילת הפרקים העוסקים בנושא. מה נקרא פסח בטומאה? מי טמא? אנחנו כבר אמרנו מספר פעמים אם עם ישראל טמאים, כהנים טמאים או כלי שר טמאים. בואו נראה את זה בתוכו. אומרת המשנה בעצם את זה נראה רק בגמרא אבל המשנה הזו היא היסוד של כל הדבר הזה של פסח הבא בטומא. של מי מה נקרא פסח הבא בטומא? אומרת המשנה, נטמע קהל אהובו או שהיו הכהנים טמאים והקהל טהורים יעשו בטומאה. למה? כי בעצם היחידים שיכולים להקריב זה הכהנים והם טמאים. אז גם אם הקהל טהורים עדיין אני אומר יעשו בטומ נטמם מיוט הקהל רק חלק מהקהל אז התיאורים נוסין את הראשון והטמאי נוסין את השני. אם עכשיו רובם תהורים שיעשו פסח ראשון טמאי ממיות ונדחים לפסח שני אנחנו יודעים הרי שרוב לא נדחה לפסח שני כתוב איש. איש נדחה ולא ציבור. אבל בפסח הראשון הרוב הטהורים עושים והשער ידחו לפסח שני. אומרת הגמרא הקדושה תנו רבנן הרי שהיו ישראל טמאים וכהנים וכלי שרי טהורים או שהיו ישראל טהורים וכהנים וכלי שרי טמאים ואפילו ישראל וכהנים טהורים ורק הכלי שרי טמאים כבר יעשו בטומ שאין קורבן ציבור חלוק. זאת אומרת, ברגע שקורבן בא בטומ, גם אם אני אמצא כלי אחד טהור וכהן אחד טהור ויהודי אחד טהור וקורבן אחד טהור, זה לא מעניין אותי. אין מושג כבר לעשות את הפסח בטהרה. ברגע שאני אומר, זאת אומרת אפשר לחזר ולומר, תשמע, בוא נקפיד כמה שיותר על טהרה, אבל ברגע שיש לי רוב או של ציבור, או של כהנים, או של כלי שרת, אני כבר אומר זהו זה. עושים את הפסח בטומ ואז אפילו הטמאים זאת אומרת גם אם רק כלי שרי טמאים אפילו האנשים הטמאים יכולים לבוא ולעשות קורבן פסח גם אם רק הכהנים טמאים מגיעים אנשים טמאים ומצטרפים ועושים את קורבן פסח זה הפירוש שאין ציבור שאין קורבן ציבור חלוך ברגע שהדכנתי על טומא כל סוגי הטומות זאת אומרת כמובן רק טומת מת כמו שלמדנו וכולי אבל כל הטמאים מצטרפים ובאים גם אם זה לא הקטגוריה שלהם בטח אם כלל ישראל טמאים אז ברור אבל גם אם רק כמו שהסברנו רק הכלים טמאים וכדומה באים האנשים הטמאים ומצטרופים אמר אבזה לא שנו אלא שנטמע סכין בתמ מת מגיע אבחיזדה ושם לנו החרגה אני אומר לך תקשיב כשכלי שרי טמאים גם אם הציבור טהור הוא מביא ועושה בטומא אומר רב חיסה דווקא כשזה כזו טומה שהיא טומאה דרמטית זאת אומרת לגבי טומאה דיברנו על זה בהרחבה גם ברבי חניה סגן הכהנים במסכת שבת בברכות כל פעם שיש לנו איזה נושא של טומא זה מגיע יש מושג המת הוא אביבות הטומ כשנוגע בו בן אדם הבן אדם נהיה ראשון אבל יש החרגה מתכת שנוגעת במת חלל חרב ברגע שהחרב נוגעת בחלל היא הופכת להיות כמוהו והיא עצמה הופכת להיות אבי אבות הטומ וכשבן אדם יגע בה הוא יהפוך להיות אב הטומ אומר אב חיזדה דווקא עם סכין השחיטה או כן כלי שרט הוא נותן דוגמה סכין השחיטה טמאה בכזו טומא שהיא אב הטומ בעצמה ש יביא אבות הטומ סליחה היא נגע בעצם בקורבן היא נגע במת מת סליחה פעם נוספת סליחה היא נגע במת וכרגע היא הביא אבות הטומ וכשהבן אדם יגע בה כדי לשחוט את הפסח הוא עצמו הופך להיות טמא הופה ברגע שהבן אדם עצמו טמא ושוחט יש לנו פה בעיה של טומאת כרת ובכזה טומה ברגע שאני אומר הוא טועה בציבור כולם יכולים להביא גם טמאי מת רגילים אבל כן אני מקדים אחרי זה נראה את זה בתוכו אבל במידה והסכין היא טמאה רק טומאת שרץ טומא קלה טומת שרץ בעצם הופכת את הסכין להיות ראשון לטומא ראשון לטומא לא לא יכול לטמא בן אדם, אין לו את הסמכות, אין לו את הכוח הזה. מה זה? כן עושה מטמא את הבשר. אז שוב, הפסח בא בטומא, אבל בטומ קלה. טומאת בשר זה טומאת לו. סך הכל אומר אב חיזד, לכזה נקרה רק שטהורים יביאו קורבן. למה? כי אז מה יקרה? סך הכל רוב עם ישראל טהורים יביאו טהורים את הקורבן. הקורבן הכהן גם טהור. סך הכל מה קורה? הסכין תטמא את הבשר ותהפוך אותו לטומת לו. בסדר את זה אני אטאיר בציבור. טומאת לו. אבל שלא יביאו כאלה שטמאים בטומת מת, כי זה הופך להיות טומת כרת. שימו לב זה ההברקה של רב חיסדה אמר רב חיסדה לא שנו אלא שנטמעסק סכין בטמ מת דרחמנא אמר בחלל חרב חרב הרי הוא כחלל זה כמו מת עצמו וממילא אם זה כמו מת עצמו כמת מלגברה דמיקרה הוא מטמא כמת לגברה סליחה זה מטמא את הכהן דמעיקרה כמית כשהפסח נעשה בטומאת הגוף דקרה טומאת הגוף חמורה שחייבים עליה כרת כרגע לא חייבים אבל במקרה והיא לא מותרת בציבור חייבים עליה כרת כמוד אז אז באמת אני אומר תשמע ברגע שהתרנו תביא את כולם תביא את כל מי שטמא אפילו טומאת מת שזה כרת אבל במקרה אבל נטמע הסכין בטומת שרץ בלבד שמה שאז רק דלבשאוד דמתם ילי לגב לא מתם לי זה לא יכול לטמ את הבן אדם במקרה כזה אני אומר רק מי שטהור שזה רוב עם ישראל הם יביאו את הקורבנות תהורין אביד מאין לא אביד ולמה מוטב יאכל בטומאת בשר בלו ועל יאכל בשר בטומת הגוף שהוא בכרת כרגע סך הכל מביאים התאורים מה קורה יש פה טומת בשר סר אם יביאו כאלה שהם טמאים טמאי מת זה הרי הופך זה בעיה הרבה יותר גדולה זה טומאה שהיא שהיא בכרת והם לא יביאו אומרת הגמרא מסיקרה הגמרא עלמה כסבה אבחיז טומא דחויהי בציבור דיברנו על זה הרי יש מושג של טומא הותרה בציבור אם טומא הותרה בציבור כל ההגבלות נופלות באותו רגע תביא מה שאתה רוצה איך שאתה רוצה אין דינים של של מעניין אותם זה טומאת בשר בלב או טומאת בן אדם בכרת טומה הותרה ואם כן פה אני רואה שסובר רב חיזה שטומה רק דחויה בציבור וכמה שאפשר לחזר לעשות אותה בטהרה עושים ולכן כאן סך הכל איזה טומאה הותה רק טומאת לו ולא טומאת כרת ולכן הוא אומר יביאו רק התהורים ובאמת וכן אמר רבי יצחק טומ דחויה היא בציבור עד כאן שיטת רב חיסדה ורב אמר אפילו טמאי נמי עבדי גם במקרה שהסכין נטמאה רק בשרץ גם שאר הטמאים טמאי מת שהם בכרת יכולים להביא את הקורבן מה הייתה מה מביא רב את הפסוק דכתיב הבשר אשריגע בכל טמאס שימו לב, מדובר על טומת בשר, לא יאכל באש ישרף ועכשיו מדובר על בן אדם טמא והבשר כל טו יאכל בשר אתה רואה שמקישים את טומת הבשר לטומת הבן אדם מסביר אבא כל איך דלא קריין בי והבשר אשריגע בכל טמא לא יאכל לא קרין בי והבשר כל טהור יאכל בשר כל היחד קרין בי והבשר אשריגע בכל טמא לא יאכל קרין בה והבשר כל טהור יאכל בשר זאת אומרת אומר רבא יש לי השוואה מלאה זאת אומרת כשאני אומר לך אוי ואבוי על טומת בשר בשר אני אומר את זה גם על טומאת בן אדם כשאני לא אומר לך על טומת בשר אני לא אומר גם על טומת בן אדם ולכן במקרה שהסכין טמאה נכון שזה לא פוסל את הבן אדם אבל זה פוסל את הבשר כשאני מתיר לך חד וחלק מתיר לך באופן גורף טומת בשר גם על בן אדם אני מוריד את ההגבלות שלי ונותן לו להביא גם כן את הפסח יפה אז בעצם מחלוקת בין רב חיזא לרבא מביאה הגמרא אתמר מה הדין אם לא אין לנו רוב לא רוב ישראל טהורים ולא רוב ישראל תמים הרי שהיו ישראל מחצה תהין ומחצה טמאין. רב אמר מחצה על מחצה כרוב. זאת אומרת כל קבוצה אני מחשיב אותה כרוב. כבר נראה מה ההשלכה ההלכתית של זה. ואלו קנה אמר מחצה על מחצה אינו כרוב. וכבר נסביר מה זה אומר. מסבירה הגמרא הרב אמר מחצה על מחצה קרוב. הללו עושים לעצמם והללו עושים לעצמם את התהורים. הם חצי אני מחשיב כרוב. רוב ישראל טהור עושים פסח ראשון. טמאי מה קורה איתם? אני מחשיב כרוב. רוב ישראל טמאי מה עושים? עושים פסח ראשון. אז עושים בני ישראל הטהורים ולאחר מכן עושים החצי בני ישראל הטמעים עושים את קורבן הפסח בראשון ואילו אבקנה אמר מחצה על מחצה אינו כרוב הוא לא מחשיב אותם כרוב הם נחשבים כמיעט לפי הגרסה הזו ולכן תהורים עושים את הראשון ותמאים עושים את השני זאת אומרת ככה אני מחשיב אותם כמיעוט ולכן המיעט הטמאים נדחים לפסח שני כדין כל מי הם לא נחשבים ציבור איש נדחה לפסח שני ולא ציבור הם לא ציבור אבל התאורים שיעשו את הראשון אומר רש"י בוא בוא נדבר מי שם מיעט ובוא נאמר שרוב ישראל אמורים לעשות את הפסח בטומ עדיין הם אמורים גם לעשות אותו כן בטח שאם הם טהורים שיעשו אותו ולכן בעצם לפי הגרסה הזו אני מחשיב את שניהם כמיותט הטבעים לפסח שני והטאורים לפסח ראשון יקד אמרי גרסה נוספת בדברי רב קהנה אמר רב קהנה מחצה על מחצה אינו כרוב ושימו לב לפי הגרסה הזו אני לא מחשיב אותם לא כמיותט ולא כרוב משהו בעיניים פרוה ולכן ולכן תהורים עושים את הראשון כי לא אכפת לי בן קו בין אם זה בטומא בינים הם יחידים תכלס אני הרי לא מחשיב אותם כרוב וגם אם הם מיוט הם עושים את הפסח הראשון ואילו טמאים הן עושים לא את הראשון ולא את השני בראשון לא עבד דלא עבודה הם לא נחשבים כרוב ולכן אי אפשר להביא את הפסח בטומ וגם בשני לא אבדלאבי מיותה וכמו שאנחנו יודעים רק איש נדחה לפסח שני ולא ציבור והם כן נחשבים כציבור ואם כן אותם טמאים בעצם בפישול הזה של חצי חצי הם לא יזכו לעשות את הפסח לא בראשון ולא בשני זה הגרסה השנייה בדברי הרב קהנה יפה מאוד מה למדנו היום דבר ראשון התחלנו למשאר כל הזבוחים שאם נשאר או בשר או חלב ראינו אכילת אדם ואכילת מזבח חצי וחצי לא מצטרפים למעט בעולה שמצטרף מנחת נסחים עליו שנשארת טהורה היא לא גוף ידיזבח ולכן אני לא מחשיב אותה כי כתוב דווקא חלב דווקא גוף ידי זבח ולא השער יותר את הכבד שתי כליות אני מבין שאם אתה אומר לי שמנחת נסחים לא כנראה שהם כן ומאיפה לומדים את זה מזה שכתוב כתוב לריח ניכוח להשם אני חייב לכתוב חלב כ אחרת הייתי אומר גם נסחים ואני חייב לכתוב לריח ניכוח כי אחרת בעצם הייתי אומר אפילו מנחה ולכן אני כותב גם חלב וגם ריח ניכוח גם יותר הקלאות ושתי הכבד וגם לא שאר דברים אלא רק גוף ידי זבח ולא מנחה נסחים לדוגמה נטמע קהל רובו או הכהנים טמאים והקהל תהיאורים יעשו בטומ בטומ נטמיעות הקהל תהורים ראשון ותמאים שני ראינו או כהנים או כלי שרת אין קורבן ציבור שבא בטומא חלוק רב חיסא אומר שמה שמדובר שלכלי שרי טמאים זה דווקא שהם טמאים בכזו טומה שהופכת את האירוע לכרת ואז גם טמאים מביאים אבל אם זה רק טמא בכזה טומא טומאת שרץ שהופך את האירוע לטמא לו טמאים לא יביאו כי טומ דחויה בציבור רב החולק עליו מכוח הפסוק אומר כשיש בעיה של טומת בשר יש בעיה של טומאת בן אדם כשאין בעיה של טומאת בשר לדוגמה פה אין בעיה של טומאת בן אדם מה קורה בחצי חצי רב אומר הם נחשבים כם בעצם אומר מחצע על מחצה אני מחשב אותם כרוב ולכן גם הראשונים וגם השניים עושים בפסח עצמו כי הטמאים לא יכולים להידחות לפסח שני ואני מחשיב אותם כרו ויעשו בטומ בנפרד כמובן וגם התיאורים יעשו את הראשון בנפרד רב קהנה אומר אינו כרוב לפי העיקדמרי הראשונה אינו כרוב הם נחשבים כמיותט ולכן התאורים יעשו פסח ראשון כי לא אכפת לי שהם מיוט כי גם אם היו עושים בטומ הם היו עושים ובטח בטהרה והשניים נחשבים כמיותט הטמאים ונידחים לפסח שני לפי העיקד אמרה השנייה הם לא קרוב ולא כמיותט ולכן אני אומר הראשונים יעשו פסח ראשון כי ממה נפשך והשניים לא יעשו ראשון כיוון שהם לא יכולים לעשות בטומא כי הם לא רוב וגם לא נדחים לפסח שני כיוון שהם לא מיוט הם נחשבים כציבור ובאמת הם יוצאים כרחים מכאן ומכאן בהצלחה אדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: