העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף עח עמוד ב
דף עד עח עמוד ב מסופה על אחד מגדולי החסידות שאמר פעם שאם התכבצו כל גדולי ישראל מכל העדות והחוגים והמגזרים למקום אחד ויגזרו שמשיח צדקנו חייב לבוא הוא אכן יבוא בו במקום אבל כדי שזה יקרה כדי שגדולי ישראל מכל המקומות עם כל המשמשים בקודש ואנשי משפחתם יסכימו שיתכבצו האחד עם השני. בשביל זה צריך את משיח צדקנו שיבוא כי הוא היחיד שיכול לקבץ אותם לחדר אחד. זה נאמר גם בחיוך וגם בכאב. זו המציאות. מציאות דוקרת. היום אנחנו לא יכולים לדמיין את כל גדולי ישראל במקום אחד כי מה לעשות. כל אחד בשיטתו, כל אחד בדעתו. והיום אנחנו נראה דבר מעניין, מסר נפלא מהעמוד שלנו, שאולי לא יביא אותנו לשום מקום, לא יביא אותנו למקום המושלם הזה, אבל אולי נעשה צעד אחד לקראתו. אנחנו נראה שרבי נתן אומר שראויים כל ישראל לצאת בפסח אחד. קורבן פסח אחד ראוי להיות להוציא ידי חובתו את כל ישראל. אנחנו נדון בגמרא מה קורה לאכול אותו וכדומה, אבל בתיאוריה זה הגיוני וזה דבר נפלא. אם ננסה לדמיין האם היום יכול להיות התכנות כזו שכולם יצאו באותו פסח, מה פתאום? הרי הבדץ שאתה אוכל בשבילי זה טרף. מה שאתה קורא מצה אני קורא חמץ. מה שאתה כל אחד עם הדעות שלו, עם הרעיונות שלו ועם הקוביה שבה הוא נמצא. ולא מסכים לזוז ממנה אפילו צעד אחד. נכון? צריך לדעת שיש בזה דברים מבורכים אבל הכיבאון הזה, המקום שבו אנחנו נמצאים, אין בעיה. תישאר במקום שאתה נמצא ולפחות תפתח את הלב. תעשה צעד אחד כלפי היהודי השני. אני יהודי, אתה יהודי, כולנו אחים. נכון? כמו שאמרנו, הקיבעון הזה בהרבה פעמים משמש אותנו כל הקהילתיות, כל השמירה הזאת על הכללים, זה מה שיוצר אותנו, זה מה שנותן לנו לשמור את התורה. בסדר? אבל בסוף בסוף לא לשכוח שבאמת יש מצב שכולנו נצא בפסח אחד, כולנו בני איש אחד, אנחנו כולנו יהודים. כמו שאמרנו, זה לא יביא אותנו מחר למקום הזה. אבל אם כל אחד יפעיל טיפת המחשבה, יעשה צעד אחד קדימה, יפתח עוד פתח אחד קטן בלב וכבר נהיה מאוחדים יותר והשם יעזור שזה גם מה שיגרום לנו בקרוב בקרוב לקבל את פני משיח צדקינו. אמן ואמן. אנחנו מתחילים בדף עח עמוד ב במשנה ואני פוחד להרדים אתכם. יש פה חלק שעושים כזה אה ירדו שמו איזה נחיתה מאתמול אחרי שהיינו בכל הסוגיה הזו של טמא זרוק שרוף אימורים מתירים בלאגן ופתאום הם רואים במשנה עוד פעם נטמע בשר וחלב קיים אז בשביל החבר'ה האלה אני מרגיע חבר'ה זה אחרת לחלוטין זה דף קליל ממש בטח לעומת מה שראינו סך הכל אנחנו הולכים לדבר על קורבן פסח שנטמע אנחנו כבר מכירים את הסוגיה הזו נראה כל מיני דעות כל מיני רעיונות הכל פשוט הכל קל הכל מתוק במדבש רק תגיד גיעו בקטע טוב לא להגיע לחוצים לא להגיע דרוחים להגיע רגועים עם הרבה הרבה יישוב הדעת אומרת המשנה הקדושה נטמ בשר וחלב קיים מה הדין אם יש לי קורבן פסח הבשר טמא החלב קיים שימו לב לכל קורבן יש שני חלקים בדברים שקרבים זאת אומרת יש את אדם שהוא לא קרב הוא הולך על נזרק על גבי המזבח זה נקרא מתיר בעצם הדם הוא מתיר את ההמשך מה זה ההמשך הבשר והאימורין בשר זה מה שאנשים אוכלים או הכהנים אוכלים לא משנה נכון בעולה אין את זה בעולה הכל עולה קליל אבל ברוב הקורבנות יש את מה שהבעלים או הכהן אוכל ויש אמורין שזה מה שעולה על המזבח חלב יותר הכבד שתי כליות כל הדברים האלה הם כל מיני איברים פנימיים שהם עולים על המזבח אומרת המשנה אם נטמע בשר וחלב קיים אבל הבשר לא נמצא אינו זורק את הדם למה אינו זורק את הדם אומר רש"י מי שזוכר את המחלוקת אתמול שרבי אליעזר סובר שגם אם אין בשר זורק דם נפלא. אבל אומר רש"י זה רק לגבי שאר קורבנות לגבי פסח. כיוון שעיקרו בא לאכילה. כמו שאנחנו יודעים שכל סוגי הקורבנות שמביאים בטומ לא אוכלים אותם בטומא. הדבר היחיד שנאכל בטומ זה פסח. לכן אומר רבי אליעזר, כיוון שעיקרו בא לאכילה עם הבשר טמא, אפילו אם החלב קיים. זאת אומרת יש לי כאן מה לעלות למזבח. אני זורק את הדם ויש המשך. נכון הבשר טמא, אבל יש חלב. בכל אופן לא זורקים את הדם כי אני חייב את הבשר נתמח אלה והבשר קיים זורק את הדם שימו לב זה אפילו לפי רבי יהושע שאמר אתמול שחייבים בשר הוא לא סובר שחייבים גם את הבשר וגם את החלב אלא או בשר או חלב ולכן בפסח שחייבים את הבשר כאותו אוכלים ברגע שיש לי בשר זורקים את הדם זה לגבי פסח ובמוקדשים אינו חן אלא אף על פי שנטמע הבשר והחלב קיים זורק את הדם זה כמו שאמרנו זה בעצם גם לפי רבי יהושע, לפי רבי אליעזר בשעה מוקדשים בכלל לא צריך לא בשר ולא חלב. גם לפי רבי יהושע שצריך הוא אומר לא צריך גם את הבשר וגם את החלב מספיק רק אחד מהם וגם אם יש רק את החלב עדיין זורק את הדם. יפה נפלא ביותר. אז מה בעצם ראינו במשנה? א' שלגבי קורבן פסח חייבים שיהיה בשר. לגבי שאר קורבנות גם לפי רבי יהושע מספיק שיהיה רק אחד מהם או בשר או חלב. וכבר נזורק את דמו על גבי המזבח. אומרת הגמרא הקדושה, מגיע רב ונותן הערה למשנה שבעצם משנה את הדין. אמר אב גידל אמר רעב, אם זרק ורצע. מה שכתוב שאם אין לי בשר, זאת אומרת שאם הוא נטמע, אני לא זורק את הדם, זה דווקא בדיעבד. אבל אם זרקתי את הדם, אני כמובן לא אוכל את הקורבן, לא אוכל את הבשר כי הוא טמא, אבל הוא רוצה, זה אומר זה כיפר עליי, זה ריצה עליי, ואומר רש"י, אני פטור מלעשות פסח שני. כל מה שכתוב זה דווקא דעבד לכתחילה דעבד הורצע שואלת הגמרא והבעניין אכילה איך יכול להיות זה נקרא שעשית קורבן פסח אתה לא מביא פסח שני אבל לא אכלת איך זה יכול להיות עונה הגמרא אכילה לא מעקווה אכילת קורבן פסח לא מעכבת שימו לב זה חידוש עד עכשיו ראינו אמרנו מה פתאום אפילו אם הוא בא בטומ בא לאכילה כי לא קורבן אכילת קורבן פסח לא מעכבת שואלת הגמרא איך להתאחן והכתיב איש לפי אוכלו דיברנו על זה בימים האחרונים כתוב מפואש לפי אוכלו אונה הגמרא למצווה סך הכל מצווה לאכול את הפסח אבל לא חובה שואלת הגמרא ולעכב לו והתניה במכסת מה זה מכסד מכסד זה לשון שחיטה וגם לשון של מניעה מלמד שאין הפסח נשחט אלא למנוי דווקא מי שנמנע עליו עליו הפסח נשחט יכול שחטו שלו למנוי יהיה כעובר על המצווה וקשר שזה סך הכל מצווה לכתחילה אבל גם אם לא עשית את זה הפסח עדיין כשר תלמוד לומר איש לפי אוכלות החוסו פעם שנייה שכתוב את זה כתוב שנה עליו לעקב ויתקש אוכלין למנועים זה כתוב לגבי מנועים שחייבים להימנות על קורבן הפסח וזה לא רק למצווה אלא גם לעקב ואני ואני מקיש אוכלים למנועים ואם כך חייב להיות שגם לגבי אוכלים חייב זה לא עניין של מצווה אלא לעקב איך אומר רב שאכילת פסחים לא מעקווה וכל מה שכתוב זה רק למצווה אלא אומרת הגמרא פשוט מאוד זה מחלוקת תנאים אלא הרב דאמר כרבי נתן דאמר אכילת פסחים לא מבר את רבי נתן שעוד רגע נברר מי הוא ואיפה הוא ואיפה מוצאים אותו אבל הוא אומר במפורש שאכילת קורבן הפסח לא מעכבת ולכן באמת לפי שיטתו נכון אם הבשר טמא אל תזרוק את הדם אבל אם זרקת כשר זאת אומרת הוא רצה לא צריך לעשות פסח שני נקרא שהקרבת קורבן פסח אה לא אכלת בשר בסדר אכילת פסחים לא כבר שואלת הגמרא א רבי נתן תמצא לי את אותו רבי נתן שאומר שאכילת פסחים לא מעקווה ונראה אם דבריו עולים בקנה אחד עם דבריו של רב אם זה מסתדר אליימה רבי נתן דתניה רבי נתן אומר מנין שכל ישראל יוצאים בפסח אחד תלמוד לומר ושחטו אותו כל כהלדת ישראל בין הארבעים שימו לב בפסוק כתוב ושחטו אותו כל כהלדת ישראל בין הארבעים זה מגיע לומר שכל יהודי מישראל חייב לשחוט חייב לשחוט או שישחטו עליו קורבן פסח לומד מזה רבי נתן דבר מדהים וכי כל הקהל שוחטים ולא אין שוחט אלא אחד לא יכול להיות שהוא שכולם שוחטים יחדיו אלא הפסוק הזה מלמדני אלא מלמד שכל ישראל יוצאים בפסח אחד וכמובן אם כל בני ישראל יוצאים בשפסלה בכבש אחד קטן הרי אין בו כזית לכל אחד ואחד אם כך אני רואה את שיטת רבי נתן שאכילת הפסח לא מעכבת אומרת הגמרא תשמע בינגו צודק נכון פה אני רואה שרבי נתן סובר שהאכילה לא מעכבת אבל אולי זה שהוא סובר שהאכילה לא מעכבת עדיין לא תתיר לי לזרוק דם עם הבשר טמא דילתם די ממשכענ חזה לאנה ואם משכענה חזי לענה זאת אומרת יש כאן בשר ראוי לאכילה רק מה יש כאן מידה הרבה אנשים שרוצים לאכול במידה וחלק יתנתקו חלק ימשכו את עצמם מאכילת הקורבן יהיה מספיק לאחרים ואם יהיה אחרים שימשכו את עצמם אז יהיה מספיק לאותם אלו ראשונים זאת אומרת בכל מצב נתון יכול להיות שמישהו ימשוך את עצמו וישאר לי כן אני בתור בן אדם פרטי אולי כל השאר עם ישראל כל ה-500,000 האחרים כל ה-590 90 א000 האחרים ילכו ורק אני אשאר עם עוד כמה יהודים ויהיה לנו מספיק וככה כל אחד עושה את החשבון ואומר רש"י אילכך אף על גב דלא ימשיך עד מיניו בכל אופן פטורים למה כי הבשר ראוי יש לי איזשהו חישוב מתמטי תיאורטי שאולי אני אוכל לאכול מהבשר אבל במקרה שלנו שמה שהבשר טמאה והוא לא ראוי לאף אחד בכזה מקרה אולי רבי נתן לא אמר מאיפה רב לוקח את דבריו של רבי נתן וסוחב אותם גם למקרה שהפסח נטמר שלו אלא אומרת הגמרא יש לי רבי נתן במקום אחר שממנו אני רואה את הדין הזה אלא ה רבי נתן דתניה נמנו עליו חבורה אחת בוא נאמר יש אני יודע שיש פה 13 קילו לאכילה סליחה 13 כזיתים כזיתות 13 חבר'ה נמנו עליו ואחר מכן הגיעו אנשים נוספים ונמנו ונמנו עליו חבורה אחרת ובעצם לחבורה השנייה אין פה כזית לכל אחד ואחד אומרת הנקם הראשונים שיש להם כזית אוכלין ופטורים מלעשות פסח שני הכל טוב הם נשארים בעצם מנועים על אותו כזית שהם חישבו אחרונים האלה שנמנו לאחר מכן שאין להם כזית הן אוכלים וחייבים לעשות פסח שני זה שיטת הנקה מהשמה חייבים לאכול אכלת נפלא אכלת תעשה פסח שני רבי נתן חולק ואומר אלו ואלו פטורים לעשות פסח שני שכבר נזרק אדם אתה רואה במפורש שאומר לך שכבר נזרק אדם עצם זה שזרקות הדם עליהם נפלא יפה לא צריך לאכול אומרת הגמרא עדיין ייתכן שזה כמו קודם כי הבשר עצמו ראוי לאכילה. מי אמר שגם במקרה שאדם נטמע, שהבשר נטמע, גם כן עדיין אומר רבי נתן שאפשר. אומרת הגמרא קטי עדיין דיל משניעתם אולי שונה שם דממשכה נחזו. זאת אומרת אם ימשכו האלו הראשונים ה-13 הראשונים שעליהם דיברנו אז זה יהיה ראוי לאלה שנוספו אחריהם. בשונה ממה שרב מדבר שהבשר כלל ראוי לאכילה. אונה הגמרא ממש לא כאן יש לי ראיה. אם כן ליתמ הועיל וראים למשך. מה יש שכבר נזרק אדם? שמ מינה בדמת ימילתא אבל אכילה לא מעה כבר רבי נתן לא סתם אומר פה את הדין שלו בברייתה הוא גם מביא נימוק הוא לא אומר ראויים למה כיוון שהוא ראוי לאכילה כיוון שאולי באופן חישוב תיאורטי אפשרי שיהיה להם בשר הוא לא אומר את זה מה הוא אומר שכבר נזרק אדם אתה רואה שמעניין אותי זריקת הדם וברגע שאדם נזרק יכול להיות שאני אומר לך מראש עם הבשר טמע אל תזרוק אבל אם זרקת זה בסדר גמור ואכילת פסחים לא מעקווה ובן אדם באמת יצא ידי חובתו כמו שאמר רב. אם כן, כרגע אנחנו מבינים שרב שאמר את דבריו אמר כרבי נתן שאכילת פסחים לא מעכבת. אומרת הגמרא נפלא. אבל יש לי שאלה אחת רב, מה הרעיון? מה האינטרס שלך לשים את המשנה שלנו כמו רבי נתן? יכלת להשאיר את זה לא יזרוק? ולהשאיר את זה שגם אם זרק באמת פסול כמו רבנן שיטה שלטת. למה לך לתפוס את היחידה ולשנות בעצם להביא פה א שרק אם לא זרק רק בלכתחילה אבל בדיעבד הוא רוצה ולהגיד שזה רבי נתן בשביל מה שואלת הגמרא מה דווקרב דמוקים למתניטין לכתחילה ורבי נתן זאת אומרת שהמשנה שלנו רק לכתחילה לא יזרוק ואם זרק ורוצה כשיטת רבי נתן נוקמה כרבנן ואפילו דיעבד נמי לא לא יזרוק גם לא בדיעבד כשיטת רבנן שגם אם זרקת עדיין לא ורוצה וצריך לעשות פסח שני למה לא להישאר עם המינסטרים? למה ללכת לשוליים לתפוס את שיטת רב נתן? אונה הגמרא רב מתניתין קשיטי הוא התקשה בהבנת המשנה אמיתני אין זורק את אדם להתני פסול מה זה לא זורק את אדם מה זה ההתייפייפות הזו מה זה הלה להסתובב מסביב לנקודה תאמר חד וחלק פסול אלא הוא הבין שמע מן זורק פירושו לכתחילה אבל דיעבד שפירדמי והוא מחוייב להגיע לרבי נתן שבאמת בדיעבד זה בסדר כיוון שאכילת פסחים לא מעכבת נפלא ביותר טוב אז עד פה אני חושב שכולם יסכימו שלא קשה נכון אז מעכשיו גם לא קשה שסך הכל עד סוף העמוד אנחנו הולכים להביא ברייטות דינים ולבדוק האם זה כרבי נתן או כרבנן ואז לקינוח נגלוש טיפה לעמוד הבא עם ביאור נוסף בדעת רב בואו נראה את זה אומרת הגמרא מנתנה ליד אתנו רבנן שחטו לאוכליו אדם שחט את הפסח כדת וכדין לשם מי שראוי לאוכלו אבל וזרקו דמו שלא לאוכליו זרקו את הדם על מנת חולה זקן שלא ראוי לאכול את הפסח אומרת הברייתה הפסח עצמו כשר ואדם יוצא בו ידי חובתו שימו לב לניסוע הפסח עצמו כאשר מבינה הגמרא כך אומר רש"י שהוא כשר לזרוק אותו אבל לא לאכול אותו תשמע זרקו את הדם בסדר הפסח כשר אבל אל תאכל את הבשר ובכל אופן אדם יוצא בו ידי חובתו כמן ככל הנראה כרבי נתן שאפילו אם אדם לא יכול לאכול את הבשר עדיין יוצא בו ידי חובתו אומרת הגמרא ממש לא אפילו תמ כמן נאמר רבי נתני ולא רבנן אומרת הגמרא אפילו תמר רבנן אין מחשבת אוכלים בזריקה זוכרים כתוב איש לפי אוכלות החוסו כל מה שבפסח צריך צריך לכוון על מנת האלה שראויים לאוכלו זה דווקא בשחיטה בזריקה חשבת על חולי זקן זה פשוט לא מעניין אותי זה לא חדש לנו ראינו את זה כבר בסוגיות הקודמות הרבה כל מחשבת אוכלים זה דווקא בשחיטה ולא בזריקה ולכן זה כשיטת רבנן ולא רק שהפסח עצמו כשר לזרוק את דמו אלא מותר לאכול את בשרו יאכלו ענבים ויסבעו הכל בסדר ולכן באמת יוצא בו ידי חובתו מביאה הגמרא בריתה נוספת מנתנה לידנו רבנן הרי שהיה חולה בשעת שחיט שיטה פה מדובר על בן אדם שהוא במצב סוער מה נהיה דיפרסיה רגע אחד הוא בריא רגע אחד הוא חולה היה חולה בשעת שחיטה וחלים בשעת זריקה זאת אומרת בריא יכול לאכול בשעת זריקה אוכל חלים בשעת שחיטה וחולה בשעת זריקה אין שוחטין וזורקין עליו עד שיהיה אכלים משעת שחיטה עד שעה זריקה אני חייב שהבן אדם יהיה ראוי לאכול מהתחלה עד הסוף בתהליך אחד כמן שואלת הגמרא נאמר רבנני ולא רבי נתן לפי רבי נתן מה אכפת לי שלא יהיה ראוי בכלל הרי בסופו של דבר אבל לא צריך לאכול את קורבן הפסח. אומרת הגמרא מה מה מהמה מה מה מה פתאום אפילו אתמ רבי נתן גבר דחזי לאכילה בעינן אין לי בעיה כשהבשר נטמע אני אומר זרום הלאה אבל בן אדם חייבים בן אדם שראוי לאכילה ולכן אני אצטרך שהבן אדם יהיה ראוי לאכילה בכל רגע נתון בין בשחיטה ובין בזריקה נפלא ביותר ושימו לב פה אין קשר לאין מחשבת אוכלים וזריקה כי כל הרעיון הזה של אין מחשבת זה דווקא מחשבה כשאתה חושב על מנת בן אדם שלא ראוי לאכול זה לא תקף בזריקה אלא רק בשחי שחיטה אבל הבן אדם חייב להיות ראוי זאת אומרת בן אדם שבאמת עליו נשחת הקורבן חייב להיות ראוי גם בשחיטה וגם בזריקה זה אפילו לפי רבי נתן זה בעצם מה שמחדשת כאן הגמרא מביאה הגמרא אתה נוספת מנטנה לידתנו רבנן שכחתו בטהרה ואחר כך נתמעו הבעלים זאת אומרת הוא פתח את קורבן הפסח כמו שצריך אבל מה לעשות שאחרי השחיטה לפני הזריקה נטמעו הבעלים מה כרגע עושים עם אדם אומרת הברייתא יזרק אדם בטהרה אבל ואל יאכל בשר בטומ זרוק את הדם ואל תאכל מהשמע שזה בסדר לזרוק את הדם בלי שהבשר נאכל וזה נחשב כקורבן מי זה כמן אמר רבי אליעזר במחלוקת שנויה ורבי נתני זה באמת מסתדר רק כמו רבי נתן שיש מושג שאכילת פסחים לא מעכבת אבל זה רבי יוחנן אמר אפילו תמ רבנני אח במהזכינן בציבור מדובר כאן בציבור שמה דאפילו בטומ אפילו בטומ נמ אבדל זאת אומרת מדובר בציבור שנת נטמעו אחרי בין השחיטה לזריקה ואז אני אומר תמשיך לזרוק הלאה כי ציבור גם אם היו טמאים קודם הם עדיין היו עושים קורבן פסח שואלת הגמרא אם בציבור המאמין הבשר נאכל בטומא הרי אנחנו יודעים שהקורבן היחיד שנאכל בטומא זה קורבן פסח שהציבור טמא מקריבים אותו והוא נאכל פה אתה אומר להיזרק והבשר לא יאכל למה אומרת הגמרא פשוט מאוד כיוון שמדובר פה בכזה מקרה מוזר שהציבור נטמע בין השחיטה לזריקה על פי רוב הציבור ככל הנראה את המעוד קודם לכן ויודעים שמביאים את הפסח בטומ אבל פה בשחיטה הכל טהור ואז רש"י מביא דוגמה לדוגמה הנשיא מת כשהנשיא מת כולם מצווה מוטלת על כל אחד מישראל להיטמא לו ולכן כרגע אחרי השחיטה הטהורה כל בני ישראל נטמאו ועושים את הפסח בטומזה מקרה לא אוכלים את הבשר ולמה גזרה שמה יתמו הבעלים לאחר הזריקה תאר לעצמך יקרה כזה מצב והבעלים יתמו לא רק אחרי השחיטה לפני הזריקה אלא אחרי הזריקה לגמרי ויאמרו השתקד לא נתמנו ואכלנו השתנה מנחול ולא ידם לא ידעו את ההבדל הפשוט אבל המהות דשתקד כיסדרקדם בעלים טמאים אהבו וזה נזרק עליהם רשמי בטומ אבל אשת בעלים טהורים אהבו ולכן אם הבעלים היו טהורים ורק אחרי זה הם נטמעו הם לא יכולים לאכול את הקורבן ולכן כדי למנוע מהבלאגן הזה שאולי יקרה שיתמו לאחר הזריקה וגם יאכלו אז גם כשהם נטמעים רק אחרי השחיטה ולפני הזריקה והזריקה נזרקת עליהם כשהם טמאים כבר ובעיקרון כיוון שהם ציבור זה אמור להיות בסדר. אני שם את הסטופ ואומר לא תקריבו תביאו תזרקו את הדם אבל אל תאכלו את קורבן הפסח כדי שלא יווצר מכשול לפעם הבאה. בגדול היינו אמורים לסגור פה אבל בואו ככה כן כמו שהבטחנו נגמור את הקינוח את דעת רב שפתח ואמר שהמשנה שלנו שומרת לא לזרוק את הדם. זה דווקא בלכתחילה אבל בדיעבד אם זרק הורצע. אז אמרנו פירוש אחד שזה כרבי נתן והוכחנו שלפי רבי נתן אפשר לזרוק את אדם גם במקרה שהבשר טמא ועדיין זה נחשב כקורבן פסח פירוש נוסף אומרת הגמרא ואי תמה רב דאמר רב שאמר שאין זרק ורוצה כרבי יהושע שהוא גם סובר שאכילת קורבן הפסח לא מעכבת דתניה רבי יהושע אומר כל הזבחים שבתורה בין שנטמע בשר והחלב קיים אתם זוכרים אחד מהמתירים בין שנטמע חלב ובשר קיים זה אומר שאני זורק את הדם על מנת או הבשר או החלב אחד מהם כבר מספיק זורק את הדם אבל נזיר ועושה פסח עושה פסח כמו שאמרנו חייבים את הבשר כי הוא בא לאכילה גם נזיר רש"י אומר חייבים את הבשר למה כי מניפים אותו או רש"י אומר כיוון שלנזיר יש מצווה לגלח את שיערו ולשים את השיער תחת הסיר שעליו תחת הסיר שבו מתבשלים השלמים ולכן רש"י אומר חובה שישאר הבשר תוספו דוכה אותו מכל וחול ובאמת לא גורס נזיר אומר זה לא מעכב לא צריך את הבשר בסר זה כמו כל שאר הקורבנות אבל בכל אופן רש"י גורס ולכן גם אנחנו גורסים ככה שנזיר ועושה פסח שניהם חייבים את הבשר ולכן נטמע חלב ובשר קיים זורק את הדם נטמע בשר וחלב קיים אין זורק את הדם ושימו לב ואם זרק הוא רצה בדיוק כמו שאמר רב בגדול לא זורק ואם זרק הורצה ולסיום נטמעו הבעלים באמת שהבעלים לא ראויים זה כבר לא יזרוק ואם זרק לא רוצה כי חייבים גברה דחזי לאכילה בעניין כמו שראינו חייבים שיהיה לנו את הבן אדם שהוא עצמו כן יהיה ראוי. כשהבשר לא ראוי אני אומר לך לכתחילה לא. ובדיעבד כן אבל בן אדם אני חייב שיהיה ראוי. בואו נסכם מה ראינו היום. פתחנו במשנה נטמע בשר וחלב קיים בעצם לגבי קורבן פסח. ברגע שהבשר טמא אינו זורק את הדם. נטמע חלב ובשר קיים זורק את הדם. ובמוקדשים כשיטת רבי יהושע צריך או חב דם. נפלא ביותר. מגיע רב. רב גידל בשם רב ואומר תקשיב כל מה שאתה אומר לא יזרוק את הדם. זה דווקא לכתחילה בדיעבד הורצה מה קורה עם אכילה לא מעכבת אה השנה עליו לעקב אומר אני סובר כרבי נתן רבי נתן לומד שכל ישראל רוים לצאת בפסח אחד אבל שמה זה לא רואה כיוון שעדיין יש פה פסח ראוי מי אמר שגם בטמא הבאנו מחבורה שאומר גם אם יש מעל המותר עדיין זה ראוי וזה בעצם הוכחה למה כיוון ששם כתוב שכבר נזרק אדם ולא כתוב בגלל שהפסח ראוי אתה רואה שבזריקת דם תליה מילטא למה הרב היה חייב לומר ככה הוא אומר מתניתין קשיטה כי כתוב אין זורק את הדם ולא פסול ולכן הבנתי שפירושו לכתחילה לא ובדיעבד זה בסדר לרבי נתן איש לפי אוכלו למה לי הופה נראה לי דילגנו על זה כן אני חייב עכשיו לחזור על זה ולרבי נתן איש לפי כלו למה לי דבעינן גבראה דחזי לאכילה אני כמעט בטוח שדילגנו על השורה הזאת כאילו דילגנו ישיר מ מהרעיון של רב מתני דין קשיטי לברייטות אז אנחנו עכשיו מוסיפים את זה הוא לרב נתן איש לפיכלו עולם למה לי דבנן גברה דחזי לאכילה בן אדם שראוי לאכילה כמו שעוד רגע נראה מה שכתוב שחתו לאוכלו זרקו דמו שלא לאוכליו פסח עצמו כשר זה יכול להיות גם כרבנן כי אין מחשבת אוכלים בזריקה מה שכתוב שצריך שיהיה בן אדם ראוי מהתחלה עד הסוף זה גם כרבי נתן כי הבן אדם עצמו חייבים שיהיה ראוי ומה שכתוב שחתו בטהרה ואחר כך נטמעו הבעלים יזרוק אז רבי אליעזר אומר שבאמת זה רבי נתן ורבי יוחנן אומר שמדובר בציבור שנטמעו בכזה אופן מוזר ובאמת מותר להם גם לאכול את הבשר אבל אני גוזר עליהם דרבנן שלא יאכלו שמהשנה הבא תמו לאחר הזריקה ואז הם לא אמורים לאכול את הבשר והם גם כן יגידו ישתקעת גם אכלנו ולכן אני גוזר עליהם פירוש נוסף רב שאומר לכתחילה בדיעבד הוא כרבי יהושע שאומר במפורש שלגבי קורבן פסח ומוסיף גם אל נזיר יחד עם זה שגם הוא עיקרו לאכילה אם הבשר טמא לא הורצע לא יזרוק ואם זרק הורצע כמו שאמר הרב במקרה שהבן אדם טמא לא יזרוק ואם זרק לא הורצע בהצלחה אדירה וקבירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה