העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
העמוד היומי מסכת פסחים דף עו עמוד א
סוכים דף ה עמוד א נתחיל בעיני עמוד ב שורה אחרונה בעמוד אגב שהבאנו את המשנה לעניין צליעת הפסח כאשר זה נגע בחרס ש של התנור וממילא החרס הוא זה שחימם וצלעה את המקום של הקורבן אז זה לא מחמד אש ולכן לכן צריך לקלוף את מקומו. נראה כעת כמה וכמה הלכות בעניין של דברים חמים שמתערבים דברים של איסור. צוינן לתוך חם או חם לתוך צוינן ואיך זה עובד כדי להכשיר את זה. איתמר חם לתוך חם דברי הכל לא אסור. צוינן לתוך צוינן דברי הכל מותו. זה ודאי שאם מאכל איסור תערב עם מאכל התר ושניהם חמים ודאי שיתערב אחד בשני והתרסר. אם הם קרים ורק נגעו אחד בשני אז ודאי שמותר. אם חם לתוך צוינן וצונן לתוך חם כעת השאלה מי גבר על מי האם הצונן קירר את החם ולא בלה מהחם או ש או שלהפך החם הוא זה שהרתיח את הצוינל ואדרבה הצוינן כן בלה ממנו רב אמר היא לא יגובר תמיד העליון הוא זה שגובר ושמואל לא אמר אתתוהי גובר תמיד התחתון הוא זה שגובר ולכן לפי שמואל אם התחתון הוא היה הצוינן והחם נפל עליו אז אני אומר שהוא קירר את החם אבל להפך הצוננו נפל על החם אז אני אומר שהוא רטיח את מה שנפל עליו ולכן זה יהיה עשר וכעת הגמרא תקשה על שמואל מכמה בובס של המשנה שלנו תנן נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו היתולת מקומוה ראינו שאם מה הרוטם נטף לחרס והתחמם מהחרץ וחזר לקורבן כעת הקורבן במקום הזה ניצלה מחמת הרוטב שהתחמם לא מאש אלא מהתנור אז תולדת מקומה מוי כוסל כד בחרס צינס הבנו שמדובר שהחרס כשנתף עליו הרוטב החרס לא חמה אז אם ככה מגיע הרוטב רותח לחרס ועל זה אנחנו אומרים שהוא מתחמם מהחרס ושלמל הרב דאומר לאגובר ושמוכית תולצומוי דוז על רויטב מר תכל לחרס ועוד החרס מר תכל לרוטב דהיינו הרוטב הוא העליון הוא נשפח על החרס החרס כיוון שהוא התחתון והיא לא הגבר לפי רב אז ממילא החרס מתחמם מחמת הרוטב ועכשיו החרס הזה הולך ומתחמם עוד יותר והוא מחזיר חום לרוטב וכיוד הרוטב הפסח קומתבי פסח מרמס חממוסד חרס וכעת שהרוטב עכשיו המשיך להתחמם ועלה עוד יותר בגלל ה חרס והוא חוזר לקורבן יצא שהמקום הזה כבר יתחמם לא מאש אלא מהרוטב ואחמון אמר אצלי יש ולא אצלי מחמז דבור אחר אלא לשמואל דומ מטוה גובה אבל לפי דברי שמואל שהוא סובר שתמיד התחתון הוא זה שגובר אז חרס כיוון דצויננו הקורמיקר ללטב אז לכאורה ברגע שהרוטב מטפטף על החרס והחרס קר כמו שאנחנו מבינים כעת אז החרס לכאורה מקרר את הרוטב אז נקרא מה תולס מקוימוי אז מה הבעיה שהחרס קירר את הרוטב והרוטב חזר לקורבן הרי הוא לא חוזר הוא בעצם לא התחמם מחמת החרס כי אדבא חרס הוא התחתון הוא רק קירר אותו הוא לא חימם אותו אז אין בעיה שהרוטב הזה שהוא חם יחזור לקורבן כי כל החום שעוד יש לו זה עוד ממה שהיה לו כשהוא היה באש יחד עם הקורבן לפני שהוא יצא ממנו אז המה טולס מקומוי כדי אומר אבירמי אומר שמואל בסולת רותחת אוכנמי בחרס רותח עונה הגמרא כפי שנתרץ תכף על המשך המשנה שמדובר בסולת רותחת כך גם פה נאמר שמדובר כשהחר רותח וימילא זה הבעיה שהרוטב מגיע לחרס רותח ונכון שהחרס תהטועה אדרבה ולכן לכן הוא מחמם את הרוטב והרוטב חוזר לקורבן ולכן יש פה רוטב שהתחמם לא מחמת אש אלא מחמת החרס והוא פוסל את מקומו לכן צריך לקלוף תנן כתוב בהמשך המשנה נטף מרוטבו על הסוילס היא כמוצס מקומ כעת מעורב בסולת רוטב שתחמם מחמת שהתחמם כוסל כדידר בסולת צוננת שהסולת צוננת ובא הרוטב וחימם את הסולת והסולת הלך וחימם את הרוטב משלב גובר העליון הזה שגובר משמוכי כמוצת מקוי למה דמרת לסלסדוד הרוטב הזה נכנס בסולת מחמם את הסולט שנמצא סביבו דודה שמקיף אותו ועדרסולס תחיל לדידי והסולת שהיא מתחממת היא מחזירה חום לרוטב וקומית וריטב מחמס חממוס זהסילס אז יש פה רוטב של קורבן פסח שיתחמם מחמת סולת ורחמונום אצלי יש ולא צלי מחמ דבר בור אחר אלא לשמואל דומתו גובה פי שמואל שתמיד התחתון הוא גובר ואנחנו מבינים שמדובר בסולת צוננת הסולס כיוון דצינסי הקורקרלי הרוטב לא קיבל חום מהסולת אדרבה הוא רק התקרר מהסולת שהוא התחתון ואם כן כל החום שיש לנו פה כן זה רק מה שהיה שהוא קיבל מהאש כשהוא עדיין היה בתוך הבהמה בתוך הקורבן אז לא מולי כמוצץ מקומוי למה נאסר הסוילס אומר במאמר שמואל בסולילס רותחת על זה דברי אחרי שמואל עולים שמדובר בסולת רותחת ולכן זה הבעיה שכשהרוטב מגיע אליה והסולת היא את הטועה אז היא מחממת את הרוטב וזה הבעיה שעכשיו יש פה רוטב שיתחמם מחמת סולת ולא מחמץ לי אש וזה נאסר ועוסר את כל הסולת שמקיפה אותו לכן צריך לקמוץ את המקום תנן כתוב בהמשך המשנה סוכר בשמש של תרומה אם חבור הזקוינים יחלו אם של ישראל אם חיו ידיחנו אם צליו יקלוף את החיצר דאומר לאגובה אמתו לאכיסג גילה בקליפה בשם דילא צויננו כשאנחנו אומרים שאם הבהמה אצלי והוא סך אותה בשמן של תרומה אז יקלוף את החיצון לפי רב זה מובן כיוון ש אנחנו אומרים היא לא גובה והיא לא ציננו לכן אני אומר שהעליון הוא השמן של תרומה והוא זה שגובר והוא קר אז שהוא שם אותו על הבהמה אז הוא לא מחמם את הוא לא מתחמם מחמת הבהמה לדר אדרבה הוא מקר את הבהמה לכן מספיק לנו בקליפה בעלמה כיוון שזה לא מדי חם שזה נבלא פנימה אלא לשמואל דומה אתה טוה גובר אבל לפי שמואל שהתחתון הוא גובר וכאן הבהמה היא רותחת הוא שם על זה שמן כיוון דחמו מבלבולה המשגלי בקליפה ניצר לגמרי הרי הבהמה שהיא תה טועה שעליה הוא מורח את השמן הוא סך את השמן של תרומה היא זאתי שגוברת והיא מרתיחה את השמן כיתתו גובה אז היא מרתיחה את השמן שמן של תרומה וכשיש לנו חם לתוך חם לא מספיק איקפס מקומוי צריך לקחת את כל הפנימה כיוון שזה הולך ונבלא וממילא כאן זה כמו חם לתוך חם כי החם של הבהמה שהיא תטועה היא גוברת ומרתיחה את את הרוטב אז יש פה שני דברים חמים אונה הגמר שניסיךודמה שהוא בעל מעודע וידאנו חנמ אם היה פה הרבה שמן ככה היינו אומרים אבל כיוון שכששכים בהמה שכים אותה במשהו בעלמה אז אין פה כל כך הרבה שיכנס ולכן נכון שהשמן הוא מתחמם מחמת הבהמה שהיא תתואה אבל זה אין פה כל כך הרבה שיכנס לכן מספיק רק לקלוף את המקום של השמן תניקבסיד לשמואל כעת נעבור להביא סיעת לשמואל עד כאן הקשנו על דברי שמואל ותירצנו נביא כעת בריסה שמסייע לדבריו חם לתוך חם אסור וכן צוינן שנת נתן לתוך חם אסור וזה כדברי שמואל שהתואה גובה לכן הצוינן שמגיע לחם אסור כיוון שהחם מחמם את הצוינן חם לתוך צוינן ודיינו שהתחתון הוא הצוינן וצוינן לתוך צוינן מדיח מספיק לשטוף במים וכיוון שתטו גובר ממילא כאן התטוא זה הצוינן אז הוא לא מתחמם אז הוא רק מקרר את החם הזה כמו קר לתוך קר חם לתוך צוינן מדיח שואלת הגמורה כעת ראינו כאן את הראיה לדברי שמואל אבל צריך עדיין ביאור נכון שבחם לתוך צוינן אז אנחנו אומרים שאתגון גובה אבל עדיין איך מספיק להדיח כיוון דחמו עדמקרלי אי אפשר דלאפוטה קליפו מיוני בוי הרי יש שלוש דרגות יש דרגה שמספיק הדחה בעלמה במים זה בדרך כלל בצוינן שנגע בצוינן אין פה שום דבר תשטוף ונגמר אבל ב יש את הדרגה החמורה יותר שזה חם לתוך חם שזה ממש נאסר כי נבלא אחד מהשני ויש שזה לא נאסר אלא משהו באמצע שמספיק לקלוף את מקומו ולכאורה נכון שאתה טוה גובה וכאן כשנפל חם לתוך צועינן אני אומר שהצוינן קירר את החם אבל לקח לו כמה שניות לקרר אותו והכמה שניות האלה עדיין הצונן הזה קצת תחמם גם כן ממילא לפחות נצריך קליפה לא נאסור את זה אבל לפחות נצריך קליפה זה לא כמו צוינן לתוך צוינן גם לפי דברי שמואל שלא נאסר לגמרי כשאתה טועה הוא צוינן אבל עדיין מה שהוא כן התחמם פה מחמת החם שנפל עליו ואם כן צריך לפחות קליפה אלא אם חם לתוך צוינן כילף צוינן לתוך צוינן מדיח נתקן את הבריסה ונאמר שבחם לתוך צוינן מספיק קליפה זה לא נאסר כיתו גובה אבל קליפה כן צריך וצוינ לתוך צוינן זה כבר צריך מספיק מדיח בעלמה כי זה שניהם דברים קרים תניידוך כתוב בבריסה נוספת בשר היתח שנפל לתוך חלב ותח כת יש פה עירוב של בוסו וחולו ושניהם היו חמים וכן ציני שנפל לתוכם אוסו וכאן רואים גם כדברי שמואל שתוה גובר ולכן כשהתחתון היה חם הוא זה ש גובר ומחמם את הצוינן ולכן זה נאסר כמו בחם לתוך חם חם לתוך צוינן וצונן לתוך צוינן מדיח וגם כאן אנחנו נשאל לאחר שראינו כאן באמת כדברי שמואל אבל עדיין חם לתוך צווינן מדיח כיוון דחמו עדמקל אי אפשר דלא בולפותה אז קליפ מיו ניבוי עדיין יצטרכו לקלף את אותו מקום אלא אם חם לתוך צינן כולף צינן לתוך צינן מדיח דהיינו גם בדברי שמואל גם שזה מסייע דברי שמואל עדיין בחם לתוך צוינה נכון שהוא מקרר אותו אבל לוקח כמה שניות שבינתיים זה גם מתחמם אז זה לא ממש כמו קר וקר שמספיק באדוכה אלא כאן יצטרכו כן כילוף וכך נתקן את הקטע הזה של הבריסה אומר מר צוינן לתוך צוינן מדיח אומר רבונה מתי אנחנו אומרים שצוינן שנגע בצוינן אפילו בשר שנגע בחלב מספיק להדיח ח לשטוף אותו לשון אלה שלא מלאכו אף פע שהוא לא מלח אותו אבל מלאכו אוסרו אם הוא שם עליו מלח ותכף נראה באיזה כמות אז נראה תכף שמליח הוא כרויטח המליחות גורמת לזה כמו באש וזה גורם לבלוע את האיסור שנגע בו כאילו זה חם דומר שמואל מליח הרי כרויטח כובש אם זה כבוש בחומץ הרי הוא כמבושול הוא שם איסור ויתר וכבש אותם יחד בחומץ אז זה כמבושל ביחד למרות שזה מים קרים החומץ הוא קר בכל אופן זה מוציא מהאיסור ומכניס ליתר ולכן זה נאסר אומר ועוד אומר שמואל מליח הרי כרויטח כמה מלח לאמור שלא נאכל מחמת מלחוי אבל נאכל מחמת מלחו לאי מדובר ברמה כזאת של מלח שאי אפשר לאכול את זה מרוב מליכות של זה ההוא ברגוזלה דנופה לקדקמקה היה גוזל שחוט שהוא בשר ונפל לתוך קד של קותח שזה מעורב עם חלב שרי רבחינברי דרובן פשרוני התיר הדו בעל של הגוזל והחלב בכלל מותר בשתייה רובחוקים למשרי דרוב פשרה גבר רבו צריך להיות פה אדם גדול כמו אבחינבין ולהבחין שנפל פה גוזל שחוט לתוך חלב והוא מותר בשתייה למה אומר לו כי אומר שמואל מוליח הרי כרויטח למרות שהגוזל הוא מלוח וככה היה שם המיסה אבל מתי מליח קרוטח שאין אחד מחמת מלח סליחה הקותח הזה יש בו גם מלח אבל דווקא כשהמאכל כמו שאמרנו לא נאכל מחמת מילחוי מליח כרותח ששמואל אמר זה שאין חל מח מלחוי אין נאכל מחמ מלחיו אבל כאן הקטח הזה נכון שיש בו מלח אבל עדיין הוא נאכל מחמת מלחי והנמי לך חי אבל צולי בואי קליפה אומרת הגמורה אם הגוזל הזה היה צלוי ולא חי כן היה צריך לקלף את זה כיוון שהצליעה גורמת לו להיות פתוח לקבל והוא היה כן בולע מהחלה ולא אמור נלד לזה פילי דווקא שאין שם סדקים אם יש שם סדקים זה כן היה נאסר אבל בפילי אסור כי זה כן עובר ואם מטובל בתבלי אוסו וגם תבלינים גורמים לבשר להיות רכים מאוד וזה גורם לזה להוציא ממנו ולכן אם זה היה נופל לתוך חלב אחרי שטיבלו את הבשר זה היה כן נאסר כיוון שאני אומר שהבשר פורח מאוד כדי שייבה בחלב ומהחלב יבלה בבשר אז ראינו כאן את המחלוקת לעניין חם לתוך צוינן האם תטוה גובה או לא גובה לרב היא לא לשמואל אתה טועה הבאנו כמה קושיות מהמשנה שלנו שמהשמע לכאורה כדברי רב ואז מובנים דברי המשנה כי הבנו שמדובר בדברים צוננים ורואים שאתה טועה גובר אבל הגמרא תרצה שמדובר בדברים שהם חמים ולכן אתה טועה גובר כיוון שאדרבה הם חמים אז הם כמו חם לתוכם הבאנו סיעת לדברי שמואל וגם תיקנו בש שני הבריס שהבאנו כסיאטה תיקנו שכשכתוב חם לתוך צוינן גם כשאומרים צוינן גובר תטוה גובר עדיין צריך לקלוף ולא מספיק להדיח בעלמה כי משהו בלי כן יש פה אמרנו שאם צוינן וצוינן מספיק הדוכה אב הוא נאמר אם זה מלוח או אם זה כבוש בחומץ אז זה נאסר כי מליח כרויטח וכובש כמבושול אמרנו 200 מלוח באמת זה כרוטח דווקא שזה לא נאכל מחמת מלכות עד כדי כך שיש כל כך הרבה מלח אז זה כרוטח הבאנו מיסים גוזל ואמרנו שזה מותר כיוון שלמרות שיש פה מלח הוא נאכל מחמת מלחו ולכן אין פה את הדין של מליח כריתח אמרנו דווקא בחי אבל אם זה היה או כלוף או צלי או עם סדקים או מטובל כל אחד מהדברים האלו היה גורם פה שיהיה פה סדק ש שהצטרכו פה קליפה ולא היה מספיק בהדוכה ולשתות את החלב כשמוציאים את הגוזל בלי שום דבר כמו שאמרנו אלא זה היה נאסר מחמד בליה
לצפיה בתכנים נוספים:
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה