העמוד היומי מסכת פסחים דף עה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עה עמוד א

סוכין דף ה עמוד א נתחיל שורה שנייה מתחילת העמוד אין צועלין נס הפסח ראינו במשנה שאסור לצד אתזה הפסח לא על גבי שיפוט של מתכת ולא על האסכלו הבאנו מיסה הרב צודוק אומר מיס בר גמליאל שאמר לטובצלו נס הפסח עלסקלו לכאורה זה נראה שהמיסה סותר את ההוראה שהבאנו קודם שואלת הגמרא מיסטור חיסור מכס רבו קטוני צריך להוסיף עוד חלק במשנה ואם אסכלו מנוכבת מותר כל מה שאסור שזה אסקלו שלמה דהיינו מגע של מתכת שאז הכל בעצם ניצלם מהחום של המתכת אבל אם זה רק רשת והיא מנוכבת זה מותר ואמר רבי צודק מה יש ברבן גמליאל שאומר לו דוצאצל לא נוספסח על אז כלום מנוכבת אז אנחנו רואים מה ישה ראיה להלכה הזאת שאם זה מנו אם ההשכלה מנוכבת מותר בוא מינה רב חינ ברידי מרבה דבר בר ראינו לא בדף כו עמוד בז ברייסה נוחלק ז רבי וחומי מה קורה באדם שהשיג תנור עם קליפי עולה שהם אסורים בהנואה וכעת עפה בו את הפת האם אני אומר שיש עצים בפת דהיינו הפת הזאת בעצם נחשבת לדבר שנוצר מאיסורי הנוה ולמרות שבעצם אין בה ממשות של איסור הנוה בכל אופן היא תהיה אסור רק כך סובר רבי ולוחחו סוברים אין שוחצים בפת שואלת הגמורה כעת מה קורה כשהוא גר רף את הקליפות ונשאר שם רק חום שנוצר מחמת הקליפות שהיו קודם תנו שהסיקו בכלליפ אורלה הוא גרופוי והפה בו את הפת לדברי האויסר מהו לפי מי שעוסר כשעשו קליפות של אורלה ועכו את הפת וסובר שיש שבח עץים בפת שזה רבי האם כשהוא גרף זה יהיה אסור גם כן אומ הפת מותרת כיוון שהוא גרף את הקליפות אז אין כאן קליפורים ממילא היא תהיה מותרת והחום לא נחשב לאיסורנו אומר לו ואומרב חינס אומר רביס רבי יוחנון תנור שיסיקוי גרופוי וצה בו את הפסח אין זה צלי איש שנאמר צלי איש צלי שתי פאומים התורה מדגישה לנו צלי איש כדי להגיד לנו לא מספיק החום שבא המחמד צלי איש אלא צריך שיהיה פה ממש אש כשהוא צולה את הפסח אבל אם כשהוא הכניס את הפסח כבר לא היה אש אלא רק היה את החום שבא מחמת אש זה לא מספיק תמיד הגע לרחמון אצלי אש אצלי שתי פאומים או לא יגע לרחמוני והמינה צליישו מהשמע שהילולי הדגש של התורה לכפול צליש הייתי אומר שכן יש פה כשהוא מכניס את הגדי של קורבן פסח לתוך התנור שהוא התחמם מחמת אש זה נחשב לאש אז אם כן גם לגבי קליפי עורה למרות שהוא הוציא את הקליפי עולה אם יש פה את החום של הקליפי אורלה זה יחשב לאש והאש הזאת היא באה מחמת איסור הנוה אומלגל רמונא אוזו ולפינן מינור אנוכנ נמי אחרי שהתורה גילתה בקורבן פסח אצלי אש פעמיים לומר לי שזה לא נחשב אלא צריך שבפועל יהיה שמה אש אבל החום לבד לא אז אני לומד משם גם לעניין אורלה שהחום לבד לא נחשב ולא עוסר את הפת שנאפת על ידי על ידי החום כאשר הוא כבר גרף את האש ואת הקליפות מהתנור ואי בוימה תירוץ נוסף אוסתם דקוסחמוןצלי שתי פאומים או לאיקוסמון אצל שתי פאומים מינה האש קופחמונה ואפילו גרנמי צליו אבל העצור איןמי יש הבדל בין הגדר של קורבן פסח לגדר של קליפות אורלה וקליפות לגבי קורבן פסח הייתי אומר אילולי כפל התורה אילולי שהיא כפלה לא מרצלי אש הייתי אומר החום שבא מחמת אש נחשב לצלי אש אבל זה לא אומר שלגבי קליפי עולה החום שבא מחמת כלליפי עולה גם כן יחשב איסורי הנוה שהפת תעסר כיוון שבאיסורי הנוה של קליפי אורלה עסרו את העצים עצמם שהעצים הם ייסורי הנוה והם גורמים לפת לאפות אבל אם הם כבר נלקחו מכאן וזה רק חום שבא מחמתם כאן כיוון שאין את העצים ממילא היא תהיה מותרת ולכן הפת מותרת טון רבונות חתוכו ניסונן על גבי גחולים דהיינו הוא לקח את הקורבן פסח חתך אותה עשה לו חתכים חתכים כדי שתצלם מהר יותר והניח אותה על גבי הגחלים רבי עומר אומר אני שזה אצלי איש נחשב לצליה רומרבדבוי ברמי לרב חיזדה מי אומר רבי גחולש נינו האם הוא סוב שהגחלים למרות שאין פה להבה של אש הגחים לבד יש להם שם של אש ורומינו כתוב לגבי צרת שהיא מכבו שהיא באה מחמת כבי מכבוס אש אין לי אלא שנכווה באש נכווה בגחלת ברמץ אם זה על ידי גכלת או על ידי רמץ זה גם סוג של גחלת בסיד ריתח או בגפסיס רויטח בכל דבר הבא מן ההור כל דבר שיתחמה מחמת האור עם הכביה של הצרת באמ מחמת זה לאסויחמי האור מןען שגם זה נחשב למכבס אש תמוד למה מכבו מכבו ריבו התורה כופלת לומר לי שגם כל דבר שבא מחמת האש נחשב למכבוס אש אז תמיד יראה ברחמונה מכבו מכבו או לא יראה ברחמון מכבו מכבו יכולים להביא שנינו אם התורה לא הייתה כופלת לגבי מכבס אש הייתי אומר דווקא כבייה מאש עצמה ולא מדבר שיתחמם מחמת אש ואם כן איך רבי איך איך רבי אומר לעניין קורבן פסח שכתוב אצלי אש שגחלים שהתחממו מאש ודלקו דלקו מחמת אש גם עכשיו הם נחשבים לאצלי אש אומר לי גחלת של עץ לא יצריך לקרוא לרבוי מה שאנחנו מרבים כי צריך קרוא לגחלת של מתכת שכתוב שמה לרבות דברים שיתחמו מחמטה זה לא גחלת של עץ. גחלת של עץ זה נחשב אש עצמה אלא מדובר על גחלת של מתכת שהיא התחממה מחמת האש. ואת זה אנחנו צריכים לרבות ממכבס אש. ולכן כאן שזה גחלים של עץ ודאי שזה אש וגחלים של מטרת לו אינחנו עוברים מהנושא של קורבן פסח ונכנסים לנושא של גחלת של מתכת. שואלת הגמורה אז צריך לרבות את גחלת של מתכת כיוון שזה לא נחשב לאש ועוגע בבסקה דכתיב בו יש תיסורף. בת כהן שזינתה התורה אומרת באש תיסורף ואמר רב מתנה פתילה של עבר היו עושים לה לוקחים עופרת מרתיחים את זה באש ושמים לה בפיה עד שהיא נחנקת ונשרפת אז אם ככה רואים שכשהתורה אומרת בו יש תשורף אפשר לקיים את זה על ידי גחלת של מתכת אז למה אתה אומר שבמכבס אש צריך לרבות את גחלת של מתכת כי זה לא אשניוסם דומר קורה באש תישורף תישורף לרבות כל שריפות הבאות מן האש וכל שכן אש עצמו דהיינו המילה תישורף מיותרת יכלנו לומר בוא אש ואני יודע שהכוונה לשרוף אותה באש מה זה תיסורת זה בא לרבות כל דבר שבא מחמת אש ולכן אני מרבה גחלת של מתכת אבל אין חנה בוודאי שגחלת של מתכת היא לא נחשבת לאש ולכן במכבוס אש לגבי צרת אנחנו צריכים לרבות גחלת של מתכת שואלת הגמורה ונקף לו חביל מורירס וניקלו אם כך שאתה אומר שבעיקרון החובה היא באש ורבנו מתישרף גם גחלת של מתכת אז למה לא לשרוף אותה באש כפשוטווי לקחת חבילות זמורות להקיף אותה ולשרוף אותה אזפושריפו מבני הארון לומדים את זה מבני הארון שהוציאו אותם מהמשקון מה להלן שריפס נשומה וגוף כיום אף כאן סריפס נשומה וגוף קיום גם שם כמו ששמה הגוף נשאר קיים ורק הנשמה נשרפה כך גם פה אנחנו נותנים בתוך בתוך פי העבר של מתכת אבל את הגוף משאירים ולא שורפים ונאב לו חמואו למה לא להכניס אותה לתוך מים רותחים והגוף יישאר קיים וסוף סוף יש פה מים שרתכחו מחמת אש אז נרבה שגם זה חשב לשריפה שבס כהן שד רב נחמן דומר רב נחמן מקוב אהבתו לרחו קמוכו ברורלוי מסויופו ולכן המיטה הכי שקטה ולא בלי ביזיון זה כששמים לה עבר לתוך פיה איך כי מאחרדק רב נחמן אם כך שיש לנו את הכלל של רב נחמן ואהבתו לרחוק כמויכו ברור לו מיטה יפה גזרושוב לא מולי אז ודאי שלא נשרוף אותה באש עם זמורות כיוון שזה לא מיטה יפה אז למה צריך את הגזרושוב לומר מבני ארון שהגוף נשאר קיים אמר אילו גזרושובמינ שריפת נשמה וגוף קיים לו שריפוי הייתי אומר ששריפה שהתורה אומרת הכוונה גם לגוף אם לא שהיית לומד זה ראשו מבני ארוין ואם שום דרב נחמן איי אין פה ואוהבתו לרע חוק כמוךו ברור לו מידה יפה כשאתה שורף את כל הגוף הייתי אומר לו כוונת כוונת התורה בדרשה הזאת תשרוף אותה באש כפשוטוי גם את הגוף אבל נפשלה חבילי זמוסטוב כיטומוס בהגולה הייתי אומר תוסיף לה הרבה אש הרבה חבילות זמורות כדי שהיא תמות מהר ויהיה לה מידה יפה כביכול שלא תסבול הרבה קומש מלון לכן צריך את הגזרושוב שהגוף נשאר קיים ולא בוא לא מולי אז אם ככה שמתיסורף אנחנו מרבים את כל הצורות שריפה של דברים שתחממו מחמת אש ואמרנו ברור לו מיסיופו ולכן נותנים עבר לתוך פיה אז למה צריך בו אש להפוך כעבר מעיקורוי באים לומר שצריך דווקא לקחת את העבר הזה ולחמם אותו באש אבל לא כשלוקחים אותו מהאדמה חוצבים את את העבר מתוך האדמה והוא רותח זה לא חום שעם זה אפשר לשרוף את בסהן אלא לצר דווקא חום שב מחמת האש אומר לרבי מלב זרב וכל אחד כתיב בו אש תסיסורב לרבות כלסרפסב מחמס אישו כעת הבאנו שכשכתוב לגבי בסקה בואשתי שורף מרבים את כל שרפות על ידי דברים שיתחממו מאש והוגה בפורים הנשרפוף דכתיבו ושורף אוסל עצים בו ותני בוא אש ולא י בסדרטח ולא י בגף סיסרוטח אז אדרבה אתה רואה שדברים שיתחמו מחמת אש לא טובים ולא מתקיים בזה ושרף אותו באש אומר לאוכי אשתה אוסו כסף בו אש או דרציסורף לרבול כל סופות הבאות מחמת אש אוכתיב ושורף אותו עלצים בואו אש לבסוייפש למדש אין מדכין אלוי תלוי מה סדר המילים בפסוק שכתוב לנו אצל בס כהן בוא אש תיסורף אז התסיסורף בא לרבות מעבר לאש אבל שכתוב לנו שריפות כשאנחנו מדברים על וסורפויסוע ליצים בואו אש שמה אנחנו אומרים ושור אפויסוע ולבסוף כתוב בועש לומר לי דווקא באש ולא בדברים אחרים שואלת הגמרא אומנם כסיביפו לבסוף גם בפורים כתוב לבסוף סרייפות דכתיב השפר הדשן יסורף אמר ההוא ישורף מבואל לקדתניה ישורף אף על פי שאין שם דשן ישורף אף על פי שהצית ההוא ברובי שאנחנו אומרים שכשכתוב שהפרים צריכים להישרף על גבי מקום שנמצא שם הדשן הדשן לא מעכב אלא העיקר שזה יהיה במקום ששופחים את הדשן וגם אם אין שם דשן גם כן אפשר לשרוף שמה והוא הדין שדורשים עוד דרשה אף על פי שהצית ההוא ברובי דהיינו עדיין אני צריך להתעסק בשריפה שהיא תישרף קליל ולא מספיק שרוב הפר נשרף המלבים אומר איפה אנחנו לומדים שני דרשות מאותו מילה כיוון שהיה צריך לכתוב ישרוף מה זה ישרף זה בא לומר שצריך להתעסק איתו עד סוף הביאור שלו אז אם כן ראינו כאן את המיסליסטור הבנו שזה לא מייסליסטואר אלא אדרבה זה חוזר על אסקלו מנוכבת שזה מותר אמרנו שתלוי תנור שיסיקו בקליפי אורלה לפי רבי יהיה מותר והסיבה לכך כיוון שנכון שכאן למדנו אצלי אש בשביל לרבות את זה אבל עדיין אנחנו אומרים שעל אש הקפידו ולכן זה יהיה שונה מכל המקומות ועל זה אנחנו אומרים ש לומדים ממכבס אש אלינו שצלי שתי פאומים ומשם נלמד אלינו שכל דבר שכתוב צלי איש הכוונה גם כן כמו שאמרנו לגבי אצלי איש בקורבן פסח ורבנו גם שאר דברים כשהוא מוציא את זה ואמרנו שהפוסוק בא לומר אצלי יש שתי פאומים שאם הוא גרף את זה אז זה לא נחשב לאש אנחנו עומדים משמה גם גם לפת שברגע שהוציא את זה זה לא נחשב לאש או תירוץ שיש הבדל בין הגדר של נאמר לגבי אורלה לגדר שנאמר לעניין קורבן פסח וכיוון שבאורלה הקפידו על עצים וכאן אין עצים כי הוא גרף אותם לכן זה יהיה סיבה להתיר אותה. เฮ
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה