העמוד היומי מסכת פסחים דף עב עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף עב עמוד א

דף עב עמוד א' שאלה אחזתם פעם סטפה דולרים בכיס ואני שואל את האלה שיגידו לי כן 400 דולר אני מתכוון לחבר'ה התכונים מבינינו רמז לא אני אני לא באירוע אם מישהו פעם אחת זה גם כן מתחלק לשני סוגי העברות שני סוגי סטפות יש את האלה שלוקחים בשביל להעביר לבן אדם הם חייבים לו או שהם שליחים של בן אדם להעביר וזה רק עניין של לחץ אתה ממשש כל ארבע שניות שזה באמת בכיס שלך לראות שזה נמצא ותעביר אותו בשלמותו נפלא יש את הספע השנייה אלה שזה הכסף שלהם זה החלומות שלהם הם הם לא רק ממששים הם מלטפים הם מחייכים לכסף כן לדעבונינו אבל זה המצב כל החלומות שלהם שם מה הם יעשו מה הם יקנו ומה הם יתחדשו מה הם ישדרגו נפלא ביותר וככה בן אדם כשהכסף הוא שלו הוא לא רק ממשש אותו אלא הוא כבר מייצר איתו איזשהו מערכת יחסים איזשהו שהוא קשרי חיבה עם הכסף, עם הדבר הזה, עם העבודה זרה הזו נפלא. היום אנחנו היום אנחנו נראה לגבי הלכה פשוטה מאוד היה לנו שאלה אנחנו נראה רב יצחק בר יוסף שאל את רבי אבאו איזה שאלה הוא התלהב כל כך מההלכה הזו ותנה מנהר עם זמנין ודמי כמן דמנח בכיסה זאת אומרת הוא שנה את זה 40 פעם וזה היה נראה כמי שמונח בכיסו וכמי שמונח בכיסו זה הגדרה של כסף זה היה ממש כמו שזה מונח אצלו זמין בכיס במזומן וככל הנראה זה כבר אני לוקח את זה צעד קדימה הוא לא רק משש את זה הוא לא רק חזר את זה אלא הוא החשיב את זה כמו כסף שלו אישית והוא כל הזמן ככה משש את זה, ליטף את זה, חייך לזה, הוא נהנה מההלכה הזו. והדבר הזה מלמד אותנו שאם אנחנו ניקח את דברי את דברי התורה כמו כסף, כן, כהשוואה לעולם הזה, נאהב את זה, נחיה את זה, נלטף את זה, נוהב את זה, הם יתקיימו בנו. אנחנו מתחילים מיד בתחילת העמוד במילה הראשונה במייסקינן. ובואו נרענן את הזיכרון כדי שנדע על מה דיברנו אתמול. אנחנו בעצם פתחנו אתמול במשנה את הנושא, את הלשונית, את הכרטיסיה הרחבה הזו של טועה בדבר מצווה. האם אדם שטועה בדבר מצווה, זאת אומרת הוא התכוון להקריב קורבן פסח, בסוף הוא לא עשה את זה, אלא הקריב קורבן אחר לדוגמה, או שהקריב קורבן אחר לשם קורבן פסח והוא עשה את זה בשבת. האם הוא חייב חטאת או לא? היה לנו את שיטת רבי יהושע ושיטת רבי אליעזר. רבי אליעזר אומר, אין מושג טועה בדבר מצווה. טועה בדבר מצווה חייב גם כן כדין שוגג כמובן זה לא מזיד. זה שוגג חייב חטאת. רבי יהושע אומר תועה בדבר מצווה פטור עכשיו שימו לב על זה הגיעו תנאים ונחלקו במה נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע יש לנו את רבי שמעון בן אלעזר שבעצם המשנה וכל הסוגיה של היום היותר נכון מרבית את הסוגיה של היום תלך לשיטתו שרבי אליעזר כשאומר תועה בדבר מצווה חייו הוא מתכוון בכל וריאציה שהיא ואילו רבי יהושע שפותר בתוהב בדבר מצווה זה דווקא במקרה שהוא טועה בדבר מצווה ובאמת עשה מצווה בסופו של דבר אבל אולי לא את אותה מצווה. דוגמה, ראינו אתמול אדם ששוחט קורבן סתם לשם פסח. הקורבן הזה כשר? כן, אבל אולי הוא לא עלה לו לשם פסח. אז אדם שיעשה את זה ביד, בערב פסח, שחל בשבת, הוא לפי רבי יהושע הוא לא יעבור. זאת אומרת פה הוא לא יהיה חייב. כיוון שהוא גם מתכוון לעשות מצווה, הוא חשב שהוא מקריב קורבן פסח וגם הוא וגם בסופו של דבר הוא עשה מצווה, כי הוא הקריב איזשהו קורבן. יפה. זה שיטת רבי שמעון בן אלעזר. רבי מאיר מגיע ואומר הוא קיצוני. אומר רבי יהושע כשהוא פותר פותר בכל וריאציה שהיא ברגע שהוא טעה בדבר מצווה הוא דמיין בטעות הוא חשב שהוא עשה מצווה עליו שבסופו של דבר הוא לא עשה שום מצווה גם לדוגמה אם הוא שחט קורבן פסח לשם קורבן אחר הקורבן הזה פסול הוא לא עשה שום מצווה גם בזה רבי יהושע יפתור ואלו רבי אליעזר שומר חייו זה דווקא במקרה שהוא טה בדבר מצווה ולא עשה מצווה אבל אם הוא טעה בדבר מצווה ועשה מצווה גם רבי אליעזר יפתור יפה מאוד אז בעצם יש לנו את רבי מאיר שהוא הקיצוני הוא אומר שבכל מקרה פטור ויש לנו את רבי יהושע שהוא בעצם ההוא שהוא בעיניים זאת אומרת רבי יהושע אני מתכוון לפי רבי שמעון בן אלעזר שזה הסוגיה שלנו שהוא אומר אם הוא טעה בדבר מצווה ועשה מצווה פטור אם לא חייב אתמול ראינו דיון במשנה בעצם הדוגמאות היו דוגמה ראשונה הייתה שוחט פסח לשם דבר אחר שזה לפי כולם פסול וחייב חטאת כי זה פסול הוא לא עשה פה מצווה לפי כולם אני מדגיש פירושו לפי רבי אליעזר ורבי יהושע לשיטת רבי שמעון בן אלעזר פעם פעם נוספת אני מדגיש והיה לנו בעצם מקרה נוסף אם הוא שוחט זבוחים אחרים לשם פסח שפה בעצם הקורבן כן כשר רק אולי הוא לא עלה לבעלים וכדומה ובכזה מקרה אנחנו נראה שרבי יהושע שוב לפי רבי שמעון בן אלעזר רבי יהושע פותר ורבי אליעזר מחייב ואז הם פתחו דיון על העניין הזה כחלק מהדיון הם הביאו הוכחה מאימורי ציבור שקרבים בשבת בסדר זה נראה בעזרת השם בהמשך העמוד ושם ניגע גם בשיטתו של רבי מאיר באמת עמוד מרתק עמוד מלא בכל מיני פניות כאלה חדות עיכולים ימינה וקדימה ימינה ושמאלה קדימה ואחורה ואנחנו מתחילים אומרת הגמרא במה יסקינן בעצם שתי הדוגמאות הראשונות פסח לשם זבוחים אחרים וזבחים אחרים לשם פסח במה אנו עסוקים באיזה מקרה אילימה בתואה בן אדם טעה הוא רצה באמת להקריב קורבן פסח הכיסופים שלו בלב זה קורבן פסח רק הוא טעה והקריב את זה לשם זבח אחר אומרת הגמרא אם כך זה היה נתון ממחלוקת תנאים האם במקרה שאתה טועה תכננת להקריב לשם משהו אחר טעית שימו לב יש מושג של עוקר ביודעין אני יודע שזה פסח ואני עוקר את זה לשם קורבן אחר זה נקרא עוקר יש טועה אני פשוט לא ידעתי פה ככל הנראה אומרת הגמרא מדובר בתועה שמה תמיני הקירה בטעות אביה הקירה זה הרי מחלוקת הנעים האם מפה נוכיח שהקירה בטעות כן שהוא לא עוקר ביודע ביודעין סליחה אלא בטעות זה נחשב הקירה אלא אומרת הגמרא לא אולי לא נוכיח מכאן אולי נאמר שמדובר בעוקר מדובר שהוא עושה את זה ביודין זאת אומרת בשבת של ערב פסח הוא עומד יכול להיות שהוא לא זוכר ששבת בסדר זה שוגג אבל הוא אומר הפסח על זה אני שוחט לשם זבח אחר ועל זה אני אומר זה לא נקרא טעה בדבר מצווה אומרת הגמרא אוקיי אתה רוצה להסביר את זה בעוקר תקדם בבקשה הלאה אם הסעיפה הושר כל הזבחים שיש חתן לשום הפסח אז חילקנו אם אינם ראויין זאת אומרת זה בקר ופסח בא רק עם בן הצון או שבגיל הגיל לא תועם אז אם אינם ראויים חייב אם ראויין אן רבי אליעזר מחייב חטאת כי טועה בדבר מצווה ולא עשה מצווה או יותר נכון לפי השיטה הזו לפי רבי אליעזר לא מעניין אותי אם הוא עשה מצווה או לא הוא טעה בדבר מצווה וזה לא מעניין אותי כי ברגע שהוא שגג ברגע שהוא עשה כאן בעיה הוא חייב ורבי יהושע פותר כי הוא טעה בדבר מצווה ועשה מצווה כי הם ראויין לקורבן אחר אומרת הגמרא ואי בעוקר אם מדובר כאן שהוא עוקר בכוח מה לי ראויין מה לי שאינם ראויים אם הוא מגיע להוקר אומר רש"י עוקר לו דואה בדבר מצווה והמי פתר ל רבי יהושע בראוין ועלול לא טעה בו שיודע שאינו פסח זה נקרא טועה בדבר מצווה אתה עושה את זה ביודין אתה לוקח קורבן שאתה יודע שהוא לא פסח ועוקר אותו כרגע לשם פסח אם אתה כל כך ידען אתה מבין לבד שאתה לא עושה פה מצווה למה שרבי יהושע יפתור אותו אונה הגמרא אלפשית חייב להיות שמדובר בתועה הוא לא ידע הוא לוקח את הקורבן עם כיסופין של פסח פשוט היה לו טעות זה היה קורבן אחר שהוא לא של פסח הופה יפה מאוד מדובר בתועה ואם כך אומרת הגמרא רשע מדובר בעוקר וסיפה בתועה הרישע שהוא לקח פסח לשם משהו אחר אתה אומר זה לא יכול להיות ש זאת אומרת אתה לא רוצה להעמיד את זה שמדובר בתועה כי אז בעצם יווצר ראיה שבטועה באמת זה נעיקר אז מה אתה מעמיד את זה בעוקר ואת הספר אתה חייב להעמיד בתועה איך זה ייתכן האם זה כך אמרבנין כן רשע בעוקר וסיפה בתורה מהבאמת אני מאמין את הרשע כך והסיפה אחרת מצוין מספרת הגמרא אשכחי רב יצחק בר יוסף לרבי אבאודה וקיי באוכלוס הדאין שרשי אומר הרבה בני אדם חבורה גדולה מאוד ושמה הוא היה אמר לי מתניתן מי אתה יכול להסביר לי בבקשה את המשנה את הפסקאות הראשונות פסח לשם זבחים אחרים וזבחים אחרים לשם פסח אמר לי רשע בעוקר וסיפה בתועה באמת הרשע שהוא שוחט פסח לשם דבר אחר מדובר שהוא באמת עקר אותו ולכן זאת אומרת אתה יכול לומר שמדובר שהוא עקר ולכן אין לך ראיה האם פסח הקירה בטעות שמה הקירה או לא כי מדובר פה על הקירה ביודעין ואילו סיפ מדובר בתועה שמע את זה אמר וואו איזה התלהבות אני יודע הלכה חדשה בשס תנ מיני 40 זמני ודמי לי כמנדמנחה בכיסי כמו שזה מונח בכיסו וכפי שאמרנו משש את זה כל הזמן חזר על זה בחביבות ביחסי חיבה יש לו עוד חלק עוד קניין בתורה הקדושה אומרת הגמרא הקדושה תנן ראינו בגמרא ראינו במשנה שהיה בעצם דוש שיח בין רבי אליעזר לרבי יהושע ורבי אליעזר מביא ראיות לשיטתו מה הוא אומר לו תנן אמר רבי אליעזר מה עם פסח שמותר לשמו כששינה את שמו חייו זבחים שהן עשויים לשמן כששינה את שמן אינו דין שיהיה חייו זאת אומרת הוא מנסה רצה להשוות לו ולומר לו תשמע כך אומר רבי אליעזר לרבי יהושע הרי במקרה הראשון שזה פסח ששינה אותו למשהו אחר זה אבל פסח קלאסי הוא רק שינה אותו אתה אומר חייו הדברים שהם לא פסח אם הוא שינה אותם לפסח אבל הקלאסה שלהם הנורמה שלהם השגרה שלהם היא לא פסח אתה רוצה להגיד לי שיהיה פטור איך זה ייתכן כך שואל רבי אליעזר אומרת הגמרא ואם מיתא אם זה כמו שהסברת שההתחלה מדבר בעוקר והשני מדבר בתועה הלא דמי הלא דמי דרישע בעוקר וסייפה ותועה. מה אתה שואל אותי שאלה מהפסקה הראשונה לשנייה? זה מדבר בשני עניינים אחרים לגמרי. אתה מנסה להשוות לי אותם. הם זה מדובר בעוקר וזה מדובר בתועה. אונה הגמרא לרבי אליעזר לא שני אליי. לפי רבי אליעזר שהוא מדבר שאין מושג של טועה בדבר מצווה לא משנה לו תקרא לזה עוקרת, תקרא לזה טועה, תקרא לזה מיקס אחד גדול, הכל אני מחייב. ולכן אין לו הבדל. ולכן הוא שואל, בוא תשווה את זה. אומרת הגמרא, לא הבנתי, אבל הוא שואל את זה לפי רבי יהושע. לרבי יהושע, דשני לישני לי. רבי יהושע כן שונה. שימו לב. שניליי לשניי שני בעברית שני בארמית שני לי שונה לו יש לו הבדל בין רשע לסיפה לשני שיענה לו שיתרץ לו זה ההבדל פה זה עוקר ופה זה טועה מה אתה משווה את זה עונה הגמרא אחי אחה כאמר אחה אחי כאמר כך הוא אומר לדידי אומר רבי יהושע לי עצמי אין שאלה בכלל לא דמי רשע בעוקר וסיפה בתועה ואל תשווה לי לא את פסח ולא את שאר הזבוחים מדובר בשני בשני גוונים אחרים בשני סוגים אחרים לחלוטין אל תשווה לי אבל אתה יודע מה בוא נלך נזרום איתך לשיטתך לדידך שאתה סובר שזה אותו דבר ואין לך הבדל לא אם אמרת בפסח ששינה את שמו לדבר האסור ואם זה דבר אסור אז זה לא טועה בדבר מצווה ולכן באמת חייב תאמר בזבחים ששינה את שמע לדבר המותר ולכן באמת שינת את שמם לדבר המותר אני אומר לך נפלא פה פה אתה פטור כיוון שטהית בדבר מצווה עד כאן החלק הראשון אבל עכשיו החלק השני של העמוד עדיין מדבר על אותו עניין טועה בדבר מצווה אבל מכאן אנחנו מצטרפים למקומות נוספים. אתם בטח זוכרים שהיה לנו מה מה זה זוכרים? דיברנו על זה לפני רגע, דיברנו על זה אתמול. היה לנו את טועה בדבר מצווה של קורבן פסח. פתאום הגיע רבי מאיר שהוא כמו שאמרנו בהקדמה הוא הקיצוני ואומר טועה בדבר מצווה תמיד פטור. והוא מביא מקרה. אדם שישחוט בשבת הם מורי ציבור. אמורי ציבור זה תמידים ומוספים. האם מקריבים תמידים ומוספים בשבת? ברור שכן. אדם שילך וישחוט קורבן לשם ואימורי ציבור לשם תמידין ומוספין אומר רבי מאיר בעצם בכזה מקרה לפי רבי אלעזר לפי סליחה רבי שמעון בן אלעזר בין רבי יהושע ובין רבי אלעזר מחייבים נפלא נפלא ביותר סליחה רבי אליעזר מחייבים רבי מאיר אומר לא גם בכזה מקרה עליו שהוא לא עשה שום מצווה בשחיטתם וזה טועה בדבר מצווה ולא עשה מצווה בכל אופן אומר רבי מאיר פטור נפלא בוא נראה בגמרא אמר בעצם מביאה הגמרא ציטות מהמשנה אמר לו רבי אליעזר אמורי ציבור יוכיחו שהן מותרין לשמן והשוחט לשמן חייב אדם שישחוט בשבת לשם אמורי ציבור יהיה חייב יפה מאוד אמר לו רבי יהושע אתה יודע מה אתה צודק אני גם מסכים איתך שיהיה חייב שימו לב זה לא לרבי מאיר אלא לרבי שמעון בן אלעזר נכון יהיה חייב אבל לא אם אמרת באמורי ציבור שכן יש להם קצווה תאמר בפסח שאין להם קצווה רש"י אתמול הסביר מה זה קצווה ולא קצוה ואתמול דיברנו על זה ואפילו הבאנו מזה מסר נפלא רש"י אומר באימורים הללו אינו רואה אחרים הרבה עסוקים בשחיטת ם וברגע שנשחט התמיד יודע שאין צריך לשחוט עוד אילכך אין זה טועה אלא שוגג דלא היה לו ליטות בדבר אבל לגבי פסח הוא רואה אחרים הרבה עוסקים בכך וטעוד להתעסק במצווה ולכן הוא טועה יופי זה הטענה של רבי יהושע נפלא בעצם אני מבין שרבי יהושע אומר שבמקרה שיש קצווה זאת אומרת אין פה איזה בלאגן אין איזה ברדק איזה אנדר למוסיה שאתה אומר רגע אני חייב פה לשחות וקורבנות פסח וסיטונאות לא יש פה משהו קטן בוטיק רק אמורי ציבור בכזה נקרא מה אני אומר לך חייב שואלת הגמרא לממרא דקוליך דתלי קצווה מחייב רבי יהושע בום בוא אני אביא לך מי שראיה איתנו בגמרא שבת יודע את זה והרי תינוקות יש להם קצווה מילה אסורה בשבת משום חבורה משום שוחט מישהו מוציא דם אסורה בשבת אבל מילה בזמנה מותרת בשבת לומדים את זה ממה שכתוב במילה במועדה נראה לי ואפילו בשבת משהו כזה במפורש מילה בזמנה זאת אומרת אם זה היום השמיני ללידה עושים אותה בשבת. אם כבר דחית לדוגמה הוא נולד ביום שישי ולא עשית ביום שישי אז כבר גם אם הוא בריא ומותר לעשות לו מילה בשבת אני לא עושה אותה בשבת אלא דוכה אותה יום נוסף כי זה לא נקרא מילה במועדה רק מילה במועדה דוכה שבת יפה מאוד עכשיו אומרת הגמרא מה הדין מי שטעה לגבי ברית מילה יש לו ברית מילה אחת לעשות בשבת ברית מילה בזמנה שדוכה את השבת ואחת שלו ובוא נראה מה המוכשר שלנו עשה אומרת הגמרא הקדושה והרי תינוקות דיש להם קצווה כן אין לך עכשיו את כל התינוקות של כל עם ישראל בכל מקומות מחושבותיו איפה שהוא פזור יש לך את התינוקות שמטלים עליך למול כרגע שני תינוקות לדוגמה ותנען מי שהיו לו שני תינוקות אחד למולו אחר השבת הוא נולד ביום ראשון ותאריך ברית המילה שלו בשעה טובה ומוצלחת ביום ראשון שלה אחריו ואחד למולו בשבת נולד בשבת וברית המילה בשבת ואותו אחד מוכשר שלנו שכר ומל את שלחר השבת בשבת חייב ברגע שמלת את של יום ראשון בשבת טית בדבר מצווה נכון, היית בטוח שאתה עושה מצווה, אבל לא עשית מצווה למסקנה, כי מעלת בן אדם, תינוק שעדיין לא הגיע לשמונת ימים, פשוט לא צריך למול אותו ולכן רבי יהושע יהייב. נפלא גם רבי יהושע יהייב. אבל אם יש לו אחד למולו בערב שבת, שימו לב, כאן ברגע שיש אחד למולו בערב שבת, אז גם הוא אם לא מעלת אותו בערב שבת, עדיין בשבת זמנו צריך למול אותו. כשתמל אותו, יש לך מצווה של מילה. אולי לא מילה בזמנה, אבל כבר יש עליו מצווה. ושונה מההוא של יום ראשון שאם אתה מל אותו בשבת לא עשית כלום אז אחד בערב שבת ואחד למול בשבת ופשכח ומלת של ערב שבת בשבת רבי אליעזר מחייב חטאת כי תכלס מלת את ההוא של ערב שבת בשבת טעית בדבר מצווה ופה בעצם אתה יודע מה פה אנחנו כשיטת רבי שמעון בן אלעזר טעית בדבר ומצווה זה לא מעניין אותי ואילו רבי יהושע פותר למה רבי יהושע פותר אומר טית בדבר מצווה ותכלס עשית מצווה לא את המצווה הטובה ביותר לא את מה שהתכוונת אבל תכלס מלת ילד שצריכים למול אותו ותעית גם בדבר מצווה כי היה לך פה ילד שבאמת צריך למול אותו בשבת ולכן רבי יהושע פותר בכל אופן אתה רואה שגם בכאלו שיש להם קצווה זה לא כמו פסח תעשייה סיתונאית המוני קורבנות התבלבלתי קרה לי משהו לא יודע פה סך הכל יש לך שתי תינוקות למול אפשר לחשוב יש להם קצווה ובכל אופן אתה רואה שרבי יהושע פותר עונה הגמרא מהבח במסקינן כגון שקדם ומלת של ערב שבת בשבת שימו הוא קדם ועוד לפני שהוא מלת של השבת הוא מלט של ערב שבת בשבת. זאת אומרת יש לו שתי תינוקות הוא קודם מל של הערב שבת ופה הוא טרוד בדבר מצווה ויש לו מצווה לעשות וואו זה דבר חזק אומרת הגמרא שקדם ומלת של ערב שבת בשבת דיק אח דשבת דתרבי יפה אבל אחה במקרה של האימורים שבו רבי יהושע מחייב כגון ש קדם ושחתינו לאמורי ציבור ברישע יפה מאוד שימו לב מה שראינו במשנה מדובר שהוא שחט קודם את אמורי הציבור עכשיו שאתה מגיע לשחוט זה דבר שאין לו קצווה אתה לא אמור להתבלבל וגם אתה כבר לא טועה בדבר מצווה כי המצווה כבר נעשתה ולכן רבי יהושע מחייב אבל לגבי תינוקות נכון שזה דבר שאין לו קצווה אבל מדובר שכשאתה שוחט את של ערב שבת סליחה חלילה לא שוחט כשאתה מל את של ערב שבת בשבת עדיין לא מלת את טעור של שבת אז חובה עליך לעשות מצווה אז אתה טועה בדבר מצווה ולכן באמת עלף שיש לזה קצווה בכל אופן רב יהושע פותר אומרת הגמרא נפלא ככה סידרת את זה באמורין קדים ושחתינו והוא כבר לא טעות בדבר מצווה. אם ככה אני אשאל אותך מה טעמו של רבי מאיר במשנה? למה במשנה מגיע רבי מאיר ואומר שאפילו בכזה מקרה פטור? כך אומר רבי מאיר באופן גורף גם במקרה שק אדם ושחתו שואלת הגמרא יחי רבי מאיר אומר אף השוכט לשם אמורי ציבור פטור אף על גב דקדים ושחטינו לאמורי ציבור ברשע גם אז רבי מאיר יקח את המקום הכל כך קיצוני הזה ויגיד שמותר והתניה אנחנו נביא ראיה שלא כך והתניה רב חיא מאוה לרב שם של מקום אמר כן יש כורסים ואתני רב חיא בסדר הוא אומר שמה רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע שימו לב פה זה דבר מעניין לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע שהיו לו שתי תינוקות אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת של ערב שבת בשבת דחייו שימו לב מקודם הבאנו את זה בתור מקרה קל יותר כי יש פה שניהם צריכים שיעשו בהם מצווה בשונה אם יש אחד של ראשון שהוא לא צריך מצווה פה זה אחרת שיש לו אחד למול בערב שבת אחד בשבת ושכח ומלת של ערב שבת בשבת דחייב למה חייב אומר רש"י דבר נפלא כסל קדתחשת כרגע אנחנו חושבים שרבי מאיר מחייב שהוא מל את שני שניהם למה הוא סבור ששניהם כבר הגיע זמנם ומלת של שבת תחילה שזמנו היום בסדר לאחר מכן הוא מלת של ערב שבת ופה הוא כבר לא טועה בדבר מצווה כמו שאמרנו לפני רגע שכשאתה מל של ערב שבת בשבת אם כבר מלת את ההוא המקורי אז עכשיו אתה לא טועה בדבר מצווה כי אין לך שום מצווה לעשות עכשיו אז אנחנו רואים שגם לרבי מרי יש את הסברה הזאת שאם קדם ומל אותו אז השני כבר לא נקרא טואה בדבר מצווה אותו דבר אמור להיות לגבי אמורין אם קדמת ושחטת בשני אתה לא טועה בדבר מצווה ממשיכה הגמרא הלה ממשיך ממשיך הברייתא ממשיך הבחיה ומביא את הברייתא על מה כן הם נחלקו על שהוא לו שתי תינוקות אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת של אחר השבת בשבת במקום את ההוא של שבת יש לו אחד של שבת אחד של ראשון החלפות פשוט מל רק את ההוא של ראשון בשבת ופה פה אומר רבי מאיר כאן הם כבר כן החלקו פה יגיד רבי יהושע תכלס תית בדבר מצווה למה יכול להיות שבאמת לא עשית מצווה אבל טית בדבר מצווה כי היית טרוד בו איך אומר רש"י א וסעיף הפטור משום דתריד ושל שבת והוחלף לו של מחר מדובר שהוא מן רק אחד אבל תכלס אתה אומר כיוון שהוא החליף את ההוא של שבת בשל ראשון אז יש לי את ההוא של ראשון שאני מעל אותו ואני טועה בדבר מצווה כי יש מישהו שאני אמור למול אותו בום אז אתה רואה שלפי רבי מאיר אם הוא לא טריד הידנ חייו זאת אומרת במקרה שאתה לא טרוד לעשות מצווה אמיתית כן במקרה הראשון ברשע ששם אתה אומר כבר מעלת את את ההוא של שבת אז כשאתה מלת הוא של ערב שבת אתה אומר לי חייב אם כך גם במקרה של אימור אם אמור להיות ככה דין אם קדמת ושחטת ולאחר מכן אתה מגיע לשחוט בטעות אמור להיות חייב במשנה הסברת שמדובר קדים ושחתינו ורבי מאיר פותר בוא נראה את זה שוב פעם בתוכו ואתני רב חיא אמר רבי מאיר לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושעל שהיו לו שני תינוקות אחד למול ערב שבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת של ערב שבת בשבת דחייו כי הוא לא טרוד בשום מצווה על מה נחלקו השרו לו שני תינוקות אחד למולח אחר השבת ואחד למול בשבת ושכח ומלת שלחר השבת בשבת שבזה דרבי אליעזר מחייב חטת ורבי יהושע פותר יפה אם כך סיימנו את האירוע שאלהל איך שהסברת קדים ושחטינו למה רבי מאיר פותר דוכה הגמרא מה פתאום אתה רציני ותסמרה מה אתם אתם איפה במקרה של הסייפה דלא אביד מצווה שחטת את של ראשון א שוב שחטת סליחה מלת את של ראשון בשבת רגע מה היה פה עשית מצווה כלום ושום דבר מלת תינוק בן שבעה ימים זה לא מצווה בכל אופן פתר יהושע אז איך דקה מצווה ברישע תכלס עשיתי מצווה נכון שלא הייתי טעות במצווה של מילה בזמנה אבל לקחתי את האוש השישי ומלתי אותו בשבת ואם כך בזה רבי יהושע יחייב אונה הגמרא אומרת רבי נה אתה צודק באמת לפי שיטת רבי מאיר ברגע שניתנה שבת להידחות לא משנה אם כבר עשית את זה או לא הבן אדם פטור אם ככה למה ברשע באמת אתה מחייב למה ברשע שהיה לו למול את של שבת ואת של ערב שבת והוא קודם מל של שבת שבת אתה מחייב הרי תכלס ניתנה שבת להידחות אומרת הגמרא רשע כגון שקדם ומל של שבת בערב שבת הבן אדם היה מוחלף ממש החליק על הפנים שלו לחלוטין הוא החליף את התינוקות באופן מלא גם במקרה של הרשע הוא לקח את התינוק של שמוא לאמול בשבת ומל אותו בערב שבת בטעות ואת התינוק של ערב שבת אותו הוא מל בשבת עכשיו תגידו לי אתם זה נקרא טועה בדבר מצווה איזה מצווה אין פה בכלל שבת לא ניתנה להידחות כלל אבל במקרה של האימורים מה אתה מדבר? שבת ניתנה לידחות. אז נכון שקדם ושחתינו שכבר שחטת את האימורים הנכונים, את התמידים והמוספין עוד קודם. אבל שיטת רבי מאיר זה לא מעניין אותי. לפי רבי מאיר. אני לא מתייחס לזה שכבר קודם מלת ולכן אתה לא טעות במצווה. לא. רק אם מלת יום קודם ששבת לא ניתנה לידחות כלל אז אתה חייב. אבל אם זה באותו יום גם אם הקדמת את של שבת עדיין אתה תהיה פטור. למה? כי אתה מתעסק ביום במצווה כזו ששבת ניתנה לידחות. ולכן הוא אומר פשוט מאוד רשע. כון שקדם ומעל של שבת בערב שבת שלא ניתנה שבת לידחות וכה לגבי אמורין הרי ניתנה שבת להידחות אצל קורבן ציבור וכמו שאמרנו לא מעניין אותי קודם ואחרי לא מעניין אותי מה עשית קודם ברגע שניתנה שבת לידחות אצל קורבן ציבור זה כל היום שואלת הגמרא אם ככה אמר לרב אשיר רב קהנה אכן ירי ניתנה שבת לידחות אצל תינוקו דעלמה רגע אתה בטוח שאין אף אחד בעם ישראל שיש לו היום ברית אולי בדרום קוריאה נולדו תהומים אולי ביונסבור יש איזו משפחה שנולד לבן זכר שב שבוע קודם ועכשיו זמנה אם כך היום הזה שנקרא שבת כן ניתן להידחות אולי תתחשב בזה ותאמר שזה טועה בדבר מצווה ופטור אונה הגמרא לא אל תגזים אמר לי לגבי דעיי גבר מי לא אתייב הבן אדם הזה המתוק הזה שעומד לפנינו הוא יש לו שתי תינוקות אחד הוא מל כבר אתמול ואחד הוא מל היום והוא מל אותו בטעות אז שבת לא ניתנה לידחות אצלו כלל אבל לגבי אמורין אני לא יודע מה בדיוק הסטטוס של הבן אדם ששחט את האמורין הזה בטעות אם הוא אחראי על בית המקדש או שאני מציב עליו אחריות מסוימת ואומר, "אוקיי, אין בעיה, תשחוט וכדומה, אבל עדיין יש לו איזשהו אחריות פה בבית המקדש הזה ניתנה שבת להידחות. ולכן גם במקרה שהוא יעשה טעות פטלית, טעות פנטסטית כזו, שלאחר שנשחתו אמורי התמיד, הוא יגיע וישחוט שאר זבוחים לשם אמורים. אני אקרא לזה טעה בדבר מצווה לפי רבי מאיר ויאמר שהבן אדם פטור. טוב, היה נראה קצת מסובך, יכול להיות. בואו נסכם את זה, נראה איך זה פשוט מאיר עיניים והדברים משמחים כנתינתם מסיני. דבר ראשון התחלנו לומר מה קורה לגבי יש לנו את ה את התחילת המשנה שבה מדובר על פסח לשם זבחים אחרים שזה באמת חייב חטאת וש זבחים לשם פסח שזה מחלוקת לא חייב להיות שמדובר בתואה כי אז יהיה לנו הוכחה מה הדין הקריירה בטעות אלא מדובר בעוקר סיפ חייב להיות בתועק אם זה בעוקר מה זה משנה לי שאינם ראויים וכך באמת הסברנו ועד כדי שתני מני כמן דמנך בכיסי למה רבי יהושע לא ענה את החילוק הזה לרבי אליעזר כי הוא רצה לענות לו לשיטתו ולשיטתו אין כלל הבדל ראינו דבר ראשון שיש הבדל בין דברים שיש להם קצווה לדברים שאין להם קצווה. שאלנו אם כך לפי רבי יהושע מה יאמר על תינוקות שהוא פותר בכזה מקרה? ואמרנו שרבי יהושע באמת יפתור רק במקרה שקדם ומלת של ערב שבת בשבת ואז הוא טרוד באותו אחד. יפה מאוד. ואילו באמורי ציבור מדובר שקדם ושחט ברשע. אם קדם ושחט מה טעמו של רבי מאיר הרי הבאנו ברייתה שמשמע ממנה שרבי מאיר גם כן מתייחס לאירוע הזה כמו שראינו שלא נחלקו על מקרה של ערב שבת ושבת כי אז ברגע שהוא מלת של שבת ואחרי זה רק את ערב שבת הוא לא טעות במצווה ענתה הגמרא לא מדובר רבי ינאי אומר מדובר שהוא שחט את של ערב סליחה שהוא מל כל כך הרבה טעויות באמת סליחה א לא שחט מל מדובר שהוא מל את של ערב את של שבת כבר בערב שבת וממילא הוא לא טרוד בו כלל אבל במידה והוא טרוד לדוגמה באמורי ציבור לא משנה אם קדם ושחט או לא קדם ושחט תמיד זה נקרא תרדה ויהיה פטור ואחרי זה הגמרא חילקה בין ניתנה שבת להידחות אצל ההוגברה או לא אצל ההוגברה ולכן לגבי ברית אני לא מסתכל על תינוקות דעלמה ולגבי אמורים גם אם כבר נשחט אני עדיין אומר הבן אדם הזה שבת ניתנה להידחות אצלו ולכן רבי מאיר באמת יפתור נפלא מתוק מדבש בהצלחה אדירה ולהתראות מחרות
לצפיה בתכנים נוספים: