העמוד היומי מסכת פסחים דף ס עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף ס עמוד ב

סוכים דף ס עמוד בס שורה החמישית מלמעלה בואלו פסח ששחוטו בשעה ששונו לשמוי ושלאי לשמוי מהו אנחנו ראינו במשנה שפסח ששחטו אותו לשמו לשם פסח ושלא לשמול לשם שלומים פסול כיוון שמאורה פה מחשבס שלומים שזה שזה שלא יה לשמוע מה קורה בפסח בשער מסונו אז יש דין שאם אדם לקח קורבן פסח נשאר לו נאבד לו ביד והוא לקח קורבן אחר עכשיו יש לו באמצע השנה קורבן פסח והוא מקריב את זה שלא יהיה לשמוי דהיינו לשם שלומים זה כשר אם הוא יקריב את זה לשמוי כיוון שזה לא יד ניסן אז מה אתה מקריב קורבן פסח אז יהיה פסול כעת שואלת הגמרא מה קורה אם הוא לקח קורבן פסח בששונו ושחט אותו לשמוי ושלא לשמועי לשם פסח שזה מחשבה שפוסלת כי זה לא יד ניסן ושלא לשמועי שזה מחשבה שקשרה בה מה מי יוסי שלא לשמוע מה פיקלמידי לשמו ומכשירלי או לאי האם גם כאן אני אומר כיוון שיש פה מחשבה שלו לשמוי אז זה מכשיר את הקורבן למרות שיש פה גם מחשבה של קורבן פסח גם לשמוי אבל זה לא יהיה פסול בגלל זה או שלא כי יוס רב דמי אומר שהגיע רב דימי מארץ ישראל למה אמרשמע תקמי דרבי ירמיה אמרתי לרבי ירמיה טענה שחשבתי על הספק הזה הועיל ולשמו מכשיר בזמנוי ושלא לשמוע מכשיר בזמנוי כיוון שאנחנו יודעים שלשמוי מכשיר בזמנוי כמובן אדם שמקירים קורבן ביד בניסן קורבן פסח שחט אותו לשמוע זה כשר זה מה שמכשיר אותו אם שחטו לשם קורבן פסח ושלאי לשמוע מכשיר שלא יהיה בזמנו ושעה ימות השנה הוא צריך להקריב את זה אדרבה שלא לשם פסח אלא לשם שלומים שלא לשם היהוד של הקורבן עצמו זה נקרא שלא לשמוע מה לשמוע המכשיר בזמנו אין מצוי מדי שלא לשמועי בוא נקיש אחד לשני כמו שלשמוי שביד הוא המכשיר שלו אין מוציאים מדי שלא לשמוי ראינו במשנה שאם מעורב לשמוי ושלא לשמוי הלשמוי לא יחשיר ולא יועיל אלא כיוון שמורה פה שלא לשמועי זה פסול אף שלא לשמוי אמר שירו שלא בזמנוי אין מוציאוי מדי לשמוי הוא פסול כך גם נאמר בשמות השנה פשוט התחלפו להם התפקידים בין הלשמו מי ושלא לשמוי הלשמוי כעת בשע ימות השנה הוא הפוסל ושלא לשמוע המכשיר אז אין סיבה שכאן יהיה שונה כיוון שסוףסוף מורה פה מחשב לשמוי לשם קורבן פסח וזה פוסל כי זה לא י ניסן אז אין בכוח שלא לשמוי המחשבה המעורבת כאן המחשבה הקשרה אין בכוחה להוקיע את המחשבה לשמוי הפסול ואומר לי כך טענתי לרבי ירמי אמר לי רבי ירמי אלוי אם אמרת בשל שלא לשמוי שכנוה בכל הזבוכים תאמה בלשמוי שכן אינו נוהג בכל אזוכים אלא הפסח בלבד ענה לי רבי ירמיה שזה לא דומה למה כיוון ששלא יהיה לשמוע איזה פסול שנוהג בכל הקורבנות הוא פסול חזק מאוד ולכן יתכן שהמשנה שלנו אמרה שנכון שמורה על מחשבת שלו מחשבת לשמוי ביד ניסן אבל אין בכוחו להכשריר את המחשבה החזקה הפוסלת שלא יהיה לשמוע כי זה פסול שנמצא בכל הקורבנות אבל הפסול הזה שאנחנו מדברים על פסח ושיה מסונו שזה פסול שהוא חושב על הקורבן לשם הייעוד של הקורבן וזה פסול כי זה לא התאריך שאפשר להקריב קורבן פסח ייתכן שפסול כזה כן נפקע על ידי המחשוב שלא לשמועי והיא תכשיר אותו כן ולכן אין הוכחה מה יבה לו מה המסקנה בספק הזה אומרובה פסח ששחותשו לשמוע ושלא לשמועי כושר דוסתומו לשמוי כוי אומר אובה אני סובר שזה קשה למה? כי הרי קורבן סתם עומד לשם אותו יוד שהקדישו אותו. אדם שוחט שלומים קורבן שהקדישו לשלומים והוא שוחט אותו בסתומה הוא עומד לשם שלומים ואפילו אוכי כי שוכיד לי שלא לשמוי כושר ולמרות זאת שלכאורה הסטומה הזאת שהיא לוקח הוא לוקח קורבן פסח באמצע השנה ושוחט אותו שלא לשמוע הרי גם כאן מעורב פה מחשבה כביכול של לשמו נכון שזה לא מחשבה בפועל אבל כיוון שתמיד אני אומר שהסתומה הוא לשם היוד של הקורבן אז זה גם סוג של מחשבה זה גם מעורה פה משהו על לשם הקורבן ובכל אופן שלא לשמועי מכשיר על מאוסי שלא לשמועי מה פגלה מדי לשמוי אז אתה רואה שכשמעורב כאן שלא לשמוי המכשיר דהיינו לשם שלומים שהוא לוקח את הקורבן פסח הזה באמצע השנה זה מצליח להכשיר למרות שיש פה את הסתומה שהסתומה הוא לשמוי אז ככה גם כשיש לו שיש לו לדיה לשמוי ושלא לשמוי יהיה פסול זה יכשיר את זה וזה שלא יה לשמוי יחשיר את המחשובת שלשמוי והקורבן יהיה כשר קשר לשלומי כי שוכדנמי לשמוי ושלא לשמועי אוסי שלא לשמועי מהפגלי מדי לשמועי כך אומר רובה בעצם רובה רוצה לחדש חידוש שהמחשובה שאנחנו מדברים עליו עליה כעת שהיא פוסלת שהיא מעורבת יחד עם מחשבה כשרה דהיינו השל הלשמוי של קורבן פסח באמצע השנה שמעורב עם שלאי לשמוי שזה מחשבה כשרה תבטל ונלמד את זה ממקרה של סתומה כיוון שהסתומק שאין מחשוב בפועל אבל כיוון שהסתומה של הקורבן עומד לפסח ובכל אופן השלא לשמוע מכשיר זאת אומרת שהוא מבטל את הסתומה כך גם ה שלא לשמוע יבטל את הלשמו אומר לרבה דבר אלרוב דוכר רבה דבר דברי רובדמה שאני אכדומר מחד לא יאמר איך אתה יכול לחדש כזה חידוש יתכן שיש חילוק במקרה שהוא אמר לדיה את המחשבה הפוסלת דין הוא חשב לידי את המחשבה הפוסלת לבין מקרה שהוא לא חשב את זה אלא זה רק מדין סתומה מה הראיה לא יכול לא יכול קושר ראינו שיש משנה לקמן שאם הוא שחט את זה לשם כאלו שיכולים לאכול וגם לכאלו שלא יכולים לאכול כשר וכולכת שכת לשלו לאכלו לכודי פוס אם הוא ישחוט את זה המשנה שם אומרת רק לשלו לאוכלוב הקורבן פסול והמאי אוסתום לאכל כוי הרי כשמנוים כאן אנשים שראויים לאכול אז סתום הזה עומד אליהם אם הוא לקח את זה ושחט את זה לאנשים אחרים לשלא יהיה לאכלו אז יש פה מצד ד אחד את הסתומש זה לאויכל ואת המחשבה שלו שלא יה לאוכלו גם כאן נגיד שזה כמו לאכלו ושלא י לאוכלו אם אתה אומר שהסתומה הוא כמו מחשבה בפועל אז לכאורה יש פה את הסתומ לאוויכלו זה כמו לאוכלו ושלא לאוכלו אלו מזה שהמשנה לא משווה את זה בלוב כותבת שאם זה רק שלא יהכל הוא חשב בפועל רק על שלא ילאכלו זה פסול ישני חיד אומר מיחד אלוה יאמר וכ כיח שיש חילוק במקרה שהוא אמר וחשב על זה בפועל בין מקרה שהוא לא חשב על זה זה רק מסתומה ולכן אין להוכיח גם אצלנו אוכנמי שאני יד אומר מאחד לא יומר אומר לי ענה לו רובה זה כלל לא דומה למקרה שלנו מי דיריו משלמסון כמה דלא יוקר לבשחיט סתומה ודי לשמוקי הרי שמה קולות שהוא לא הקר בשחיטה סתום דה לשמוקוי כשאני אני כשאני אמרתי אומר רובה שיש פה את הסטומל לשמו כשהוא לוקח קורבן פסח באמצע השנה שהוא לוקח קורבן פסח ויהודה ניסן שבסתומר עומד לשמו ושחט אותו שלא יהשמוי אז סתום וד לשמוי כוי אז אם ככה זאת אומרת לקח קורבן פסח ושחט אותו באמצע השנה שלא יהיה לשמוי מצד אחד יש פה את הסתומ של הלשמוי שהוא מחשב שובה שפוסלת והוא שחז שלא לשמוי למחשובה שכשרה אז טומאה אז טומאה פה הוא ודאי אז תומה הוא שהקורבן פסח הזה הוא יועד והוקדש לשם קורבן פסח אלא האוכה אבל אצלנו אין כאן בכלל סתומה סתומה לאוכל לו כוי מי אמר לך שהקורבן הזה בסתומה הולך לאוכל לו גם אם הם מנויים עליו עדיין יש חטא ש יכולים למשוך את ידיהם ולצאת מהמינוי דיל ממכני ועושה אחרי נמוני אלו גם אם מדובר שאנחנו יודעים שיש פה כאלו מנויים שלא יחלוב אז זאת אומרת זה לא יחלוב רק הוא חשב על כאלו שלא יהיה לאכלו זה עדיין לא עושה את זה כסתום וודאי שזה נשחט לשם אוכלו כיוון שהם עצמם יכולים לשוכ את ידיהם דתנ נימנינו משרכים את ידיה ממנו עד שיכת קבוצה של אנשים שנמנו על קורבן פסח כל שלא שחתו את הקורבן פסח יכולים לחזור בהם להגיד לא לא אני רוצה לעבור לקבוצה אחרת אז אם ככה אין פה את הסתומה שאני שאני יכול לומר שזה לא אכלוב ולכן אין ראיה אין דחייה במה שאמרת למה שאני הוכחתי לכן אומר רובה ואני כן מוכיח משמה שאפשר שאין אוכנסי שלא לשמוי ומה פקלי מדי לשמוי וממילא הקורבן יהיה כשר אז אם כן ראינו כאן ספק לגבי פסח ששכו בשמסרשונו לשמוע שלא לשמוע מה האם כזה מקרה שמעורב כאן פסח ושיו מסוון או שהוא יהיה קשה רק אם הוא שלו לשמוי ומהורב כאן גם מחשוב לשמוי האם השלא לשמוי יבטל את המחשוב לשמוי הפוסלת או לא ניסינו להביא ראיה רבי רב דמי אמר שהוא הוכיח לרבי ירמיה מלשמו מכשירו בזמנו ושלא ישמע מכשירו בזמנו אז נדמה אחד לשני אבל הוא דחה שלשמו זה פסול שלא לשמוע זה פסול חזק מאוד אבל לשמוע מוי זה פשוט שמצינו רק בקורבן פס שמסונו ורוב הסיק שאין חנה מהקורבן יה יהיה כשר כמו שמצינו שכיוון שפסח ושמסונה הוא עומד בסטומשמו סתום הוא עומד למה שהוא הוקדש וכעתי הוא חושב על זה שלא לשמו זה כשר זאת אומרת שזה שלא לשמו מבטל את הסתומה את הלשמו למרות שאין פה מחשבה בפועל שלמו אבל הסתומה הוא כמו מחשבה רגילה עבד דבר וניסה לדחות שיש יש הבדל בין מחשובה לבין סתומה שבסתומה אין פה מחשובה בפועל אבל רוב הענה לו שאין דומה המקרה שהוא הביא להוכיח כדי לדחות זה המקרה שלנו
לצפיה בתכנים נוספים: