העמוד היומי מסכת פסחים דף סה עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סה עמוד ב

סוכ דף ס עמוד ב שורה שלישית מלמעלה אנחנו ממשיכים מחלקת של רבי דה וחכומים שראינו במשנה רבי דה אמר שאחרי שחיטת כל קורבנות הפסח לוקחים כלי ממלאים מדם שנמצא ברצפת האזהרה וזורקים למזביח כדי להכשר קורבנות כאלו שנעשתה בהם כבול אבל נשפח הדם ולא הגיע למזבח ח תני אומר לן רבידלחומים לדבריכם למה פהיקקינת זורה לפי שיטתכם חכומים שאין את הזריקה הזאת הכללית מכל הדם של הקורבנות אז למה האמה הזאת שנמצאת באזהרה ויוצאת ושותוטפת הכל לבחוץ למה פוקקים אותה כדי שכל אדם יישאר באזהרה לכאורה רואים מזה שכשיטתי שרוצים שמכל הקורבנות שנעשו כאן היום יישאר דם באזהרה ואז יוכלו לזרוק את הזריקה הכללית הזאת מאדם שנמצא על הרצפה אומרו לו אנוחוים לרבי יהודה מה פתאום סיבה אחרת לגמרי שבחו לבני ארון שיהיה לך עד ארקובוסים בדם יש פה חביבות מסוימת שרואים את הכמות של הקורבונס שנשחטו כאן היום עד כדי שהכהנים הולכים עד ברכיהם ששקויים בתוך דם אז זה מראה איזשהו חביבות ולכן היו פוגקים את האזורה וואו כוחץ שואלת הגמרא הרי יש דין שהוא למיד לשורת שצריך לעמוד על רצפת האזהרה וכאן יש חציצה על ידי זה שהוא הולך על גבי הדם עונה הגמרא זה לא חציצה כיוון שמדובר בדם נוזלי לחו ואינוי חויצץ כדתני הדם והדיו והחלה והדבש יבשין חויצין אם זה התייבש ונקרש זה חציצה אבל לכין אין חוץ אין שום חציצה נכון שהוא הולך בתוך שלוליות של דם אבל הוא עומד על גבי הרצפה וזה לא נשב לחציצה וכו מתבוסמניו שת הגמרא יש בעיה אחרת הבגדים של הקויינים מתלכלכים על ידי האדם הזה או יבגוד ותנן או יבגוד מתושטושין ואובד כהן שעובד בד עם בגדים מלוכלכים אבוידו זה פסולו עד כדי כך צריך לכבד את האווידו שהכהנים צריכים ללכת עם בגדים נקיים לגמרי אבל אם יש כתם עליהם העבודה פסולה איך הם יכולים ללכת בתוך שלוליות של דם כי תמד מדלו לאמוני אולי נאמר שמקפלים את הבגדים וכך זה לא נטבל בתוך הדם ואותן ימדוי בד מידוי כמידוסוי הבגד של הכהן צריך להיות בדיוק לפי הגובה שלו המידה שלו שלא יחסר ולא יתיר זאת אומרת זה מגיע עד הרצפה אי אפשר אז אם ככה הוא הדין שגם אסור לקפל את זה כדי שלא יכנס לתוך הדם נגמר בוא לאחסיבורן לכבש דלבוידים מה שאמרנו שזה שבח לבני ארון שכו דרכו בדם זה חוזר על האבוידו של ההולכה של האיברים לכבש שזה לא נחשב לאבוידו ולכן אז זה מראה חביבות ואין בעיה גם שהבגדים מלוכלכים ולאי ומדבו כהונהי שואלת הגמרא אם הקוינים צריכים לעשות את זה וככה ההלכה שהם הם מוליכים את האיברים לכבש אז מה שמע שזה כן אבידו דתנקריב הכהסכל למזבחו זוי אוי לא חסיבורים לכבש אז אם ככה עדיין קשה איך הבגדים יכולים להתלכלך בדם הרי זה אבוידו ואבוידו פסולה אלא בוילסיצים למרוכו דליובו מה שכתוב שבחו לבני אהרון שהלכו עד רוביסיהם בדם ולמרות שהבגדים מלוכלכים אין בעיה בכך מדובר על ההולכה של העצים למערכה שאז הם בעצם אין לזה ודאי שם של הוידו ולכן אין פסול בכך שהבגדים שלהם מלוכלכים בדם. אומרת הגמרא בילוךסיבורים לכבש ובלילו חסד דם מי אוכי אזלה. אם האזהרה כל כך מלאה ולקפל את הבגדים אי אפשר אז אם ככה איך אפשר לעשות את ההולכת איברים והולכת הדם בלי להתלכלך? למזגה צתבה היו כמין אבנים גבוהות, סשלים גבוהות שמחוברים לרצפת האזהרה ועל זה הלכו הכהנים וממילא זה לא נחשב לחציצה כיוון שזה מובנה ומחובר לקרקע ולכן גם הבגדים שלהם לא היו מתלכלכים ורק בהולחת העצים הם היו הולכים על הרצפה עצמה ותבולים עד הרקוביסם כיצד טולין ומפשיטין וכולי המשנה אמרה קרוי וצירו אסימו נסונו ומגיס להקטירום לכאורה התילין מפשיטין זה חוזר על בעלי הקורבן הישראלים הם עושים את הפשט וניתוח כמו שרשי אומר שאפילו באוילו אשת וניתוח כשר על ידי זרים והמשך המשנה משמ שמדובר על אותו אחד שהוא קורע את הבהמה מוציא את האימורים שם במגיז במגש כדי להקטיר שואלת הגמרא עוד גופיע ומקטירלו הישראל מקטיר את זה על המזבח איך ייתכן הרי הקטורה ודאי צריכה כהן מלאקטירו נלגה בהמזבח ח הוא רק מכין את זה כדי שהכהן יבוא להקטיר את זה על גבי המזבח רש"י מביא פירוש נוסף והוא דוכה את זה שעותו הוא גופ ומקטו דהיינו האם במגיס במגש עצמו הקסירו אותו אבל רש"י דוחה את זה כיוון שמצינו שקוראים להקטרה עם כלי שורש למרות שבפועל הקטרה נסת בלי בלי כלי שורש יות סתוקס ראשונו וכולי אמרנו שהם עומדים בחיל ואחרי זה שיוצא שבס אז כל אחד ואחד הולך הולך לצלוט את פסחו תנחות ואחוד נוסם פסחוי באוירוי ומבשיל לחוירו והיה לוקח את זה בתוך האור של הבהמה וכך כמו שק על הכתף היו הולכים כדי לצלוט אומר לישתי יאוס זה דרך שסוחרים ישמעאלים וזה סוג של חביבות שמראה כמה הקורבן חביב עליו וכעתי הוא הולך ולוקח את זה איתו אדרון הלוך תומיד נשחט אומרת המשנה פרק אלו דבורים בפסח דכינסבוס כאשר יד בניסון חל בשבת ראינו שזה דוכה שבת איזה מן האבוידויס או מן ההכנות לאבוידיס דוחים שבת ואיזה לא זה נראה כעת במשנה שחיטוסו זריקסדומו יומיכוי קרובו וקטורס חלובו זה דוחי שבת ולמה שחיטה וזריקה זה זה הבוידה עצמה מחוי קרביו זה להוציא מהקרביים מהמאיים את כל הפרש כדי שהמאיים לא יסריחו אם הוא יחכה עד מוצאי שבס אז זה יסריח והקטורס חלוב שזה חלק מאבודו אבל צליסוי וכס קרוב אדוכיחנסבוס לצלוט את הקורבן שזה לצורך הכיל זה ודאי יחכה למוצאי שבס הדוזקרוב לשטוף אותם במים כדי שהשריות של הפרש שנמצאים במאים יצאו זה לא דוכה שבת ארקובוסי ואבוסי מחוץ לתחום וחתיךסבלטוי זאת אומרת הוא רוצה להביא את הבהמה מחוץ לתחום מחוץ ל-2000 אמה שלו והרי בהמה הולכת לפי התחום שלה גם כן אנחנו מצווים על שביטה באמתינו והחפצים והבעלי חיים של האדם נמדדים לפי התחום שלו אז אם הבהמה שלו נמצאת מחוץ לתחום הוא לא יכול להביא אותה כדי לשחוט אותה והחתיך הזה יהיה בעלטוי וכן יבלת שיש בעצם אז היא פוסלת את הקורבן ואפשר להוריד אותה ולחתוך אותה ואז הבהמה תהיה כשרה אם הוא חותך אותה בסכין זה ודאי סרוגיזז דאורייסה אבל אם הוא חותך את זה בשינוי בציפורניו או בשיניו שזה רק שבוס רק יסוד דרבוננו אין דוי חינס השבוס למרות שהדברים האלו חוץ לתחום ובלת לחתוך אותה בשינוי זה זה שבוס זה לא דוחה את השבס תכף נראה למה רב ליזר אומר דויכין אבל רב לזר סובר שכן דוכה ואפשר לעשות את זה בשבס אומר רב ליזר ולידינו יש לי לימוד לומר למה הם דוחים מה עם שחיטה שהיא משום לאדוכס השבוס אלו שהן משום שוס לא יתחו השבוס מצינו אפילו ייסורים דאוריס שהטירו בשביל קורבן פסח להקריב אותו בשבס אז איך אפשר לומר אמר שהוא מנוע מלהקריב קורבן פסח אם הוא לא חתך את ההבלת מערב שבס או אם הוא לא הביא אותה מחוץ לתחום שזה סך הכל מונע אותו יסוד רבונון ודאי שזה יתחה והוא יוכל להקריב אומר לרבי ישע יום תביכיה שיתרו בו משום מלוכה ועשו בו משום שבוס למה אתה למה אתה מתקשה הרי בכל יום תביטירו לעשות מלוכה משום אוכל נפש ובכל אופן נכון שמותר לו לשחוט את הבהמה ולצלוט אותה לצורך אוכל נפש ביום טב אבל להביא אותה מחוץ לתחום אסור לו. אז רואים שכן יש דברים של שבוס שאסור ויש דברים מכנגד שזה איסור דאוריסה והתירו. תכף נראה גם למה. כיוון שאפשר לעשות את זה מערב שבס אבל אומר לי רב ליזר מה זה יהושע? איך אתה מוכיח? מה ראיה רשוס למצווה? אומר רב לזר אני לא מקבל את הראיה שהבאת מיומטה כיוון שביומת זה רשוס. אז לכן ייתכן שלא התירו את השבוס. אבל כאן זה מצווה. ואיזה מצווה שקורבן פסח. אז ודאי שאנחנו נטיר לו את השבוס כדי שיוכל להקריב הישיבה בקיבא ואומר אז צריך אז אני אביא לך ראיה מקורבן פסח אדם שהוא מוכסר הכיפורים דהיינו שהוא כבר הביא את ה הוא עיזה שלישי ושביעי וכעת יש לו את היום השביעי לעשות עיזה השלישי נשאר לו לעשות את היום השביעי של ימי טומוסוי שהוא שמר טהרה וזה יצא ביד בניסן הוא לא הביא את זה ואם היום אם יד בניסן חל בשבת הוא לא לא יכול לעזות כי הזוה אסורה בשבת מה הוא יעשה עם קורבן פסח גם לא יכול להביא קורבן פסח אז רואים אומר הבקה שאם משום מצווה למרות שזה בשביל קורבן פסח ואם משום שבוס כל האיסור לעשות בשבת זה רק דרבונו ואדויכס שבוס בכל או זה לא דוכח אתה אל תתמלא אילו שאף על פי שאין משום מצו ואין משום שבוס לא יתחוס שעבוס אז הנה הבאתי לך לא מרשוס מאוכל יום טב מאוכל נפש של יום טב אלא ממצווה של קורבן פסח עצמו מהזוה שזה אסור. אמר לו רב ליזר אתה חושב שהזוהי אסורה? או גופה אני חולק עליך גם בהזוהי. אמר לו רבי לזב ועליה אנידן גם על הזוה יש לי את הלימוד שלי ואני אסבור שהזוה אדם שהגיע שביעי שלו בבשבס הוא יוכל לעזות כיוון שזה רק שבוס ומה אם שחיטש משום מלאכה דויכס שבוס אז שמשום שבוס אין יודעים שדויכס שבוס מאותו לימוד אני גם אלמד שהזוה דוכה אז אין לך מה להוכיח לי מהזוה כיוון שאינוכנמה כמו שהזוה דוחה את השעה בס מותר לעשות כדי שהואכל להקריב קובן פסח הוא עדין שער שבוסין ואין מכאן פריחה לדברי אמר לו רבי עקיבא אוי חילוף אומר לו רבי עקיבא אתה סובר שהזוה מותרת לצרך קורבן פסח אני סובר שלא ולמה מה עם הזוה שמשום שבוס אין לדוכך השבוס שחיטה שאם משום מלוכנו יודעים שלא תחז שבוס דהיינו אם כבר תלמד להפך הזוה אסורה ואולי תאמר אם הזוה שישבוס אסורה כל שקשחיטה תהיה אסורה אמר לו רבי אליעזר עקיבה הוקרת מה שכוסבתרו במידו בין בכל שבס דהיינו איך שייך לומר קלוחמר כזה ולומר ששחיטה לא דוחה שבס הרי כתוב ויעסו בני ישראל הפסח במווידוי ובמוידו דורשים אפילו בשבס אתה רוצה להגיד לי שהשחיטה לא תדחה כלבוכו ממה שהזל לא דוכה אמר לו רבי אובלי מועד לאלו כמו לשחיטה דהיינו אני אסביר לך מה החילוק אין אונמ אני מסכים איתך שלא לומדים כלכו מר כזה וודאי שהשחיטה לא דוחה שבת אבל למה כיוון שיש במוידוי אפילו בשבס אז יש מועד יש זמן של יד בניסן שצריך להקריב אותו לכן אם יד חל בשבת זה דוכה שבת אי אפשר לעשות את זה קודם מה שאין כן שאר הדברים שדיברנו עליהם אפשר לעשות את זה קודם ולכן ודאי שזה לא דוכה ויהיה אסור לעשות את זה כלל אומר רבי עקיבא כל מלוכה שאפשר לעשות סמרב שבס אינו דויכה שבס אבל שחיטה שאי אפשר לעשות סמר שבסדס שבוס ורשי כאן מוסיף והזוהנמי לו מגובד פסחי לא הקסיב בו מועיד דהיינו גם והזוהל למרות שאי אפשר לעשות את זה מאתמול אבל כיוון שלא גוף הקורבן אז זה לא לא התירו בזה משום המוידי כי מוידו לא כתוב על הזוה אז אם ככה היה לנו כאן ראינו לגבי רבי יהודה שסובר לעזור דם מדם כללי מכל הדמים שנמצאים באזורה רבי יהודה מוכיח להם מכך שפוקקים את האזורה אבל חכמים אומרים פוקקים את האזורה כדי להחביב את האבוי דור אצל הקדוש ברוך הוא שרואים שהם הולכים בני ארוין עדרכובסיהם בדם מתי הם הולכים מצד חצי סן אוחנמה אין בזה בעיה אבל הבגדים מתלכלכים ולכאורה זה פוסל את האבוידו ואי אפשר לקפל את הבגדים כמו שכתוב מידויבד מסבירה הגמרא בהתחלה בואילוךס בורם לכבש אבל גם זה אבוידו אלא בוילוךס עצים אבל אין חנם בילוךס אדם והוא לא חסכבש נעשו על גבי צטבעות שמחוברות לרצפה ואין בזה חציצה והבגדים לא מתלכלכים אמרנו מה שכתוב נסונ במגיס להקטיר לא הכוונה שהוא מקטיר את זה אלא שהכהן יקטיר את זה מה ששם את זה על גבי היוצקס רשונו אמרנו כתוב בבריסה שהוא מניח את זה בתוך האור ומפשילחורו וכך הוא הולך מהבית המקדוש לביתו לצלוט את הקורבן אמרנו מחלוקת רבי לזר ורב עקיבא איזה דברים רב ליזרבי ישע איזה דברים דוכים שבס דהיינו זה ודאי ששחיט אזריקה והוצאת הפרש מהקרבים והקטרת החלבים דוכה שבס אבל דברים שהם משום שבוס שזה ארכובוסי וזה ודאי גם שצליוסו והדוחסקוב לא דוחים שבס אבל ארכובוסבוס מחוץ לתחום וחתייחס יבלת זה מחלוקת רבי אליעזר סובר שהם דוכין וקלוחמר משחיטה שזה דאורי שזה דוכה אז כל שכן אלו שהם שבוז אבל רב אליעזר סובר, רבי ישע סובר שהם לא דוכים ואי אפשר ללמוד קל וחו כי למרות ששחיטה מצינו באמת שזה דוכה זה דווקא בגלל שכתוב במויד והמועד הוא דווקא באותו יום אבל הדברים האלו יכלו לעשות אותם מערב שבס ולכן הם לא דוכים את השבס והוא ידין לעניין הזוהי שנחלקו שרבי לזר יסבר שזה דוכה כשחל שביעי שלא בשבס אבל רבי יש סובר שהזוה לא תתח ואסור לו לעשות את זה בשבס
לצפיה בתכנים נוספים:

דף הבית הלכות לשון הרע בשפה פשוטה
ספרי קודש הדף היומי
שאל את הרב – מענה הלכתי הלכה
סיפורים שיעורים
תפילות כל ספרי רבינו
ספרים שיעורי תורה מתלמידי רבי נחמן מברסלב
קריאת שמע ישראל תיקון הברית
תיקון הכללי מרבי נחמן זיע”א ליקוטי מוהר”ן לרבי נחמן מברסלב זיע”א
פיטום הקטורת – הנוסח כולל סגולות והסברים הלכות שבת לדעת הרב עובדיה
תפילה להצלחה בפרנסה ברכת מעין שלוש
ברכות השחר ספר תהילים
תפילת שחרית נשמת כל חי
תפילת מנחה פרק שירה – שירת הבריאה
תפילת ערבית תהילים לרפואה
ברכת המזון תפילת הדרך
בדיקת המזון מתולעים – הרב משה ויא קדיש
הלכות נידה וטהרה לדעת הרב עובדיה ספר שמירת העיניים
ספר הזוהר הקדוש (השלם – עם תרגום) סדר הנחת תפילין לספרדים (עדות המזרח) ואשכנזים
נטילת ידיים תפילת רבנו תם
זרע לבטלה, שמירת הברית ואיך להצליח הלכות כיבוד הורים
רבי נחמן מברסלב – מה היא חסידות ברסלב? סדר וידוי השלם
תפילת השל”ה אנא בכח – תפילת אנא בכח

נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר

רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי

רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה

רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש

צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים

רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות

רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז

נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה