העמוד היומי מסכת פסחים דף סה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סה עמוד א

[מוזיקה] דף ס עמוד א היום בעמוד שלנו נראה עד כמה חשוב להיות מאוזן הסוד שלנו בחיים זה איזון כך מהמידה הזו ומהמידה הזו מאף אחת לא להקצין לשום כיוון מידה הרבה אלא תמיד לשמור על האיזון לשמור על הפוקוס להיות תמיד אחוז מזה וגם מזה על תנך ממש לקחת מכל דבר את הדברים הטובים את המעלות ולא את החסרונות. הגמרא תפתח עם הביזיון לעצלנים. הכת השלישית במקריבי הפסחים הייתה נקראת כתלנים בלשון גנאי. ועליו שמדגישה הגמרא שהיה חייב להיות מישהו בכת השלישית, הרי היה מצווה שיהיה שלוש כתות. בכל אופן, אתה אל תשים את עצמך במקום הזה. והגמרא תסיים בסוף העמוד על הכהנים הזריזים, שכיוון שהם היו זריזים, קרא להם כל מיני בלאגנים מהזריזות שלהם. זאת אומרת, אל תהיה עצלן, אבל גם כשאתה זריז, אל תהיה פזיז. תמיד תעשה הכל בשום שכל ובשיקול הדעת. דבר נוסף נפלא שאנחנו רואים בעמוד שלנו שקשור גם הוא לאותו עניין אנחנו נראה שבעולם יש את כל סוגי הדברים צריך בעולם גם בסם וגם בוסי בורסי זה אדם שמתעסק באורות זה ריח מאוד מאוד רע רק פשוט עצה טובה כמשמלן תהיה אתה הבשם העולם צריך את שניהם באותו בית כנסת שאתה מתפלל יהיה גם יהלומן וגם עובדת ברורה תבחר אתה להיות היהלומן תבחר אתה להיות ההוא שמתעסק בנשמות שמתעסק בדברים טובים כי העולם בסופו של דבר יהיה בו את כל מכלול האנשים. אגב, אני נזכר תוך כדי דבר נפלא שכתוב בחובות הלבבות שגם הקדוש ברוך הוא דואג לכל יהודי שהוא יאהב את העבודה שלו אחרת. לא היה לנו מספיק, לא היה לנו אנשים שהיו בוחרים לעבוד באגף התבואה או בכל מיני עבודות אחרות. כל אחד חושב על העבודה שלו שהיא המושלמת ביותר. זה גם כן חיזוק גדול. ודבר אחרון, פנינה יפה. כתוב בעמוד שלנו, אשרי מי שבניו זכרים, אוי לו מי שבניו נקבות. בעולם חייבים גם זכרים, גם נקבות ואשרי מי שבניו זכרים ואולי למי שבניו נקבות וכמובן זה נשמע מיד כל אחד שברוך השם הוא נשוי או שיש לו בנות או שיש לו אחיות חלק מבינים מיד ואומר הוא הה בניו נקבות זה באמת אוי לו אבל חלק אומרים מה קרה שמעתי הסבר מתוק מדבש שאומר אוי למי שבניו נקבות פירושו לא כתוב שיש לו נקבות שבניו מתנהגים כנקבות מתייפייפים וכל הדבר הזה כנקבות זה באמת אוי ואבוי אבל כמובן זה בלשון הלצה לא זה מה שהגמרא מתכוונת. אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו פותחים בדף סי עמוד א שתי שועות מלמעלה. ראינו שהיה כת ראשונה בפסח, כת שנייה וכת שלישית היה מצווה שיש שלוש כתות. אומרת הגמרא תנא, הכת השלישית היא נקראת כת עצלנית. כך קראו להם בלשון גנאי. מה אתם מתעצלים? הזמן קצר. אתם מגיעים עכשיו לבית המקדש. שואלת הגמרא מה פירוש? והלא סגידליו אחי מי אבו למעבד? מצווה להחלק לשלוש כתות. חובה שיהיה אנשים בכת השלישית. זאת אומרת גם אם אני מגיע מוקדם, אם כולם היו מגיעים מוקדם, לא היה אף אחד בכת השלישית והיו צריכים לעצור אנשים שלא יכנסו לקת השנייה ולומר להם אתם מהשלישית. אם כך, אני כיוונתי את עצמי להגיע לקת השלישית. מה הבעיה בכך? אומרת הגמרא, אפילו אחי בא אליהו לזהוב זה נפשיהו. בכל אופן אתה היית צריך להזדרז. מה אתה? נכון צריך שיהיה כת שלישית, אבל למה אתה מהכת השלישית הזו? נכון שיש אותם, אבל למה זה דווקא אתה? כדיניה רבי אומר, אי אפשר לעולם בלא בשרם. אדם שמתעסק בבסמים ובלא בורסי אדם שמתעסק באור שרורע אשרי מי שהוא מנותו בסם או לא מי שהואומנותו בורסי כן זה כמו שאתמר מה אבל הרי חייבים בורסי למה שאני לא אהיה מה זה למה תהיה חכם אל תהיה תהיה אתה הבשם אותו דבר גם לגבי המאחרים נכון שחייבים שיהיה כת שלישית אבל תהיה אתה החכם תחשב רווח מול הפסד תהיה בן אדם שקול תהיה בן אדם שמגיע בזמן ואותו דבר אי אפשר לעולם בלא זכרים ובלא נקבות אשרי מי שבניו זכרים אוי לו מי שב שבניו נקבות. בפשטות הגבר יש לו את המצוות, יש לו את החובות ולכן הוא כביכול יותר גורם לתיקון העולם על ידי מצוותיו. ולכן אשרי מי שבניו זכרים. ראינו במשנה שמעשי הפסח עבד בהתאמה מושלמת, בין אם זה קרה ערב פסח בחול ובין אם זה קרה בשבת. והגמרא מדגישה ואומרת המשנה סליחה בעיקרון היה אמור להיות הבדל כיוון שביום חול היו רוצים לנקות את לא ביום חול לאחר הקרבת קורבנות הפסח האזהרה הייתה מלאה בדם כמו שנראה מחר שהכהנים בוססו בדם עד ברכיהם עד כדי כך וכשרצו לנקות היה אמת המים שזרמה באזהרה היו פוקקים אותה המים היו עולים על גדותיהם ואז היו פותחים את הפקק וכל המים היו נסחפים חזרה לתוך האמה לתוך התעלה ולוקחים יחד איתם את כל הדם והלכלוך ובשבת בעיקרון אסור לעשות את זה. כך אומרת הגמרא והיה אמור להיות הבדל בין שבת ליום רגיל אבל כיוון שהכהנים שלו ברצון חכמים היו עושים את זה גם בשבת אז באמת לא היה הבדל בין יום רגיל לבין שבת במעשה קורבן הפסח שואלת הגמרא מי זה שלא ברצון חכמים מה הבעיה לעשות את זה בשבת שלא ברצון מן שואלת הגמרא אמר אבחיזדה שלא ברצון רבי אליעזר די רבננה אמר שבוותו שבות זה איסור סך הכל דרבנן לכבד ולרבץ את הבית שבעצם לכבד את הבית זה לטט ומשמה נגזר גם הבעיה לנקות את בית המקדש והם אומרים שזה רק שבוות ואין שבות במקדש בבית המקדש לא היה תקף לספורים דרבנן מביאה הגמרא את הבריתא מה היא דתניה אחד החולב והמכבץ והמגבן כגרוגרת אדם שחולב בשבת רש"י אומר שזה בעיה של מפרק תולדה דדש שהוא חולב את החלב מהבהמה המחבץ הוא בעצם עושה את החלב מעמיד את החלב רש"י כותב שהבעיה הזאת זה משום בונה א סליחה משום בורר כיוון שהוא מפריד שם את החלב מכל האירוע, מכל המים של החלב ומכל הדברים שמתגבשים ויש את המגבן שזה כבר בעיה של בונה זה הוא ממש עושה את הגבינה כל אלה כתוב שם במשנה בברייתה אדם שעושה אותם חייב בקגרוגרת לגבי שבת ממשיכה הברייתה ואומרת המכבד והמרבץ והרודך לאותו דבש רשי אומר מכבד ומרבץ זה בעיה של השבוי יגומות זה בעיה של חורש שהוא משווה את הגומות בעצם מחליק את פני הקרקע ממלא את הגומות בעפר וכשיש טל עפר הוא משווה ומחליק אותו. זה בעיה של חורש. והרוד חלות דבש בשוגג בשבת חייב חטאת. הזיד ביום טוב לוקה את ה-40. זאת אומרת אותו רעיון. במזיד בשבת יהיו חייבים על זה חטאת. בשוגג ילכה על זה וביום טוב במזיד לוקה על זה. כי ביום טוב בעצם אין בשוגג מלכות. לכן כתוב ביום טוב את העניין הזה. לכן מחלקים בין שבת ליום טוב. ללמד אותנו על הדרך דין נוסף. בכל אופן אנחנו רואים כאן שגם רגע לא הזכרנו שרוד חלות דבש. בעצם רבי אליעזר לומד את זה מכך שכתוב וטבול אותה בהערת הדבש זה כתוב על יונתן בנו של שאול ואם כן אנחנו רואים שיערת הדבש זה כביכול גידולי קרקע ואדם שרודך לו דבש זה כביכול הוא טולש מגידולי קרקע בשבת ולכן חייבים על כך מדאורייתא שימו לב בשבת חייב חטאת עד כדי כך דברי רבי אליעזר ובעצם לפי שיטתו יש בעיה מדאורייתא לכבד ולרבץ בשבת ולכן גם היה אסור לנקות את האזהרה ואגב מיד תוספות שואל איך איך ייתכן והרי האזהרה הייתה שיש והייתה רצופה באבני שיש וכל הבעיה הזה השבו יגומות ובשיש אין בעיה אז תוס מפלפל היינו שם ובכל אופן עד כאן זה שיטת רבי רבי אליעזר ואילו חכמים אומרים אחד זה ואחד זה שימו לב הם לא מדברים על החולב המכבץ והמגבן אלא הם מדברים על המכבד המרבץ והרוד חלות דבש על שלושת הדברים האחרונים של הברייתא ואומרים אינו אלא משום שבות ושבות התיראו במקדש אז אם כך מה שכתוב שהיה אסור לבכות את תמת המים ולנקות את בית המקדש בשבת שהכהנים עשו את זה שלא ברצון חכמים בעצם חכמים התירו את זה רבי אליעזר היחיד שלו התיר את זה ועליו נאמר שלא ברצון החכמים יפה רבשי אמר לא אפילו תמה שלא ברצון החכמים ורבי נתני דתניה רבי נתן אומר שבות צריכה התירו שבות שאינה צריכה לא התירו רבי נתן אומר זה לא שכל שבות כל איסור דרבנן התירו במקדש באופן גורף מה פתאום רק מה שהיו צריכים אבל לנקות את האזהרה שזה היה אחרי האירוע של עקבת קורבן הפסח ואם כן זה לא היה דבר שנצרך לעבודה בבית המקדש את זה לא התירו ולכן כשיטת רבי נתן שבאמת אסור לעשות את הדבר הזה בבית המקדש אסור לנקות כי זה שבות שאינה צריכה זה שלא ברצון חכמים סתם בכל אופן אנחנו רואים שמה שכתוב במשנה שלא ברצון החכמים החכמים באופן גורף מרבית החכמים כן התירו את זה כי זה אסור רק משום שבות ואין שבות במקדש או רבי אליעזר או רבי נתן תנם היחידים שעשו את זה ועליהם נאמר שלא ברצון חכמים. ראינו במשנה רבי יהודה אומר לאחר כל אירוע הקרבת קורבן הפסח היה הרבה דם באזהרה בבית המקדש באזהרה על הרצפה היו לוקחים ממלאים מדם התערובת של כל הדמים שנתערבו שמה וזורקו על גבי המזבח והבטחנו שעכשיו נסביר מדוע תניה רבי יהודה אומר ממלא מדם התערובות שאם ישפך דמו של אחד מהם נמצא זה מכשירו אם אחד מהדמים נשפח עוד לפני שהוא הגיע למזבח בעצם דמו נזרק על גבי המזבח וזה בעיה אסור הרי ראינו שהעניין ה כל האירוע המהותי פה זה הזריקה על גבי המזבח ואם לא עשו את זה קורבן פסח בעייתי אומר רבי יהודה כדי לפתור את זה לקחתי מדם התערובת וזרקתי על גבי המזבח אמרו לו חכמים לרבי יהודה אבל לא נתקבל בכלי אתה אומר לי את הפטנט קסם הזה שיקחו מדם התערובת והרי לא נתקבל דמו בכלי זאת אומרת אדם נשפח ישיר מצו הבהמה ואם כן הוא לא ראוי לעלות על גבי המזבח אז גם אם לקחת אותו אספת מדם התערובת וזרקת על גבי המזבח זה עדיין לא פתר את הבעיה כי האדם הזה לא ראוי לעלות על גבי המזבח. אומר רש"י, בטול לא מעניין ילי זריקה. הזריקה לא מועילה. הזריקה מועילה במידה והוא התקבל בכלי ומהכלי עד המזבח בדרך הוא נשפח אז מועיל הזריקה. אבל אם אדם נשפח ישר מצו הבהמה הזריקה לא מועילה. אומרת הגמרא רגע שואלת הגמרא על חכמים מנה ידם אומרים לו ולא נתקבל בכלי מאיפה הם יודעים? אלא הם שאלו אותו אחי קמלי שמה לא נתקבל בכלי אולי הוא לא תקבל בכלי ואז הזריקה לא מועילה לפתור אותו. כך רש"י אומר ומיד שואלים עליו תוספות וגם רש"י פירושו השני מה שמע שהוא נגע בזה נו אז מה לפחות נתקן את מה שכן תקבל בכלי ונשפח לפני המזבח לכן תוספות מדגישים לא יש כאן בעיה אם אתה לוקח מאדם שלא התקבל בכלי אלא נשפח ישר מצו הבהמה זה דם פסול אומר אומרים תוספות שמה לא נתקבל בכלי ואסור להעלות דם פסול על גבי המזבח ואם כך הפתרון שלך הוא בעצם פתרון שמביא לידי בעיה אתה לוקח מדם התערובות ייתכן שיש כאן דם שלא לא התקבל בכלי אלא נשפח ישר מצורה של הבהמה ואתה זורק דם פסול על גבי המזבח. אמר להם אומר רבי יהודה אני לא אמרתי אלא בנתקבל בכלי הוא אומר אני אומר למלות רק ממקום שיודעים שנשפחו שם דמים שנתקבלו בכלי כך אומר רש"י אם תאמר לי ש אם תאמר רגע אבל מעורב בזה גם דם אחר נדבר על זה בהמשך תכלס הוא אומר קח מכזה מקום שואלת הגמרא מני אדם מאיפה הוא יודע מה כן תקבל מה לא יתקבל איפה יש כזה דם ואיפה יש כזה דם אומרת הגמרא כהנים זריז הם כהנים זריזים ולכן הם יודעים איפה הם נשפחים יודעים בדיוק מה קורה ומשם כמה הם לוקחים? שואלת הגמרא, זריזינמי משתהפך. אם הם כל כך זריזים ובקיעים ומומחים בעבודה, למה נשפח להם דם? אומרת הגמרא, היא הנותנת דווקא בגלל שהם זריזים ולפעמים דברים יכולים לעשות בכל כך מהירות ובחוסר שיקול דעת. כיוון שהם זריזים, אגב, זריזותיו דאבדם משתהפך. כיוון שהם זריזים, הם עושים הכל במהירות ולכן יכול להגיע לידי כך שישפך אדם, אבל הם יודעים איפה הוא נשפח והם יודעים שהוא נשפח רק לאחר שהוא נתקבל בכלי ואז הם לוקחים מדם התערובת וזורקים על גבי המזבח נפלא ביותר. שואלת הגמרא, רגע, ועלו דם התמצית מעורב בו, דמיינו לעצמכם את האזרה מוצפת בדם. הכהנים יודעים איפה באמת כיוון שהם זריזים, הם יודעים איפה יש דם שהתקבל בכלי ולא נשפח על גבי המזבח. אבל עדיין כל הדמים האחרים שנמצאים פה על הרצפה מים זה דם של הבהמות שלאחר השחיטה שתט מהם דם והמשיך לצאת מהם זה כבר לא דם שהוא מכפר זה לא דם הנפש אלא זה דם התמצית זאת אומרת יש כמה מיני דמים בבהמה איך שאתה שוחט יש דם שהוא באמת כשר לזריקה על גבי המזבח אולי לא הקילוח הראשוני ממש אבל ההוא שלאחריו לאחר מכן שזה כבר שוט ממש בסופו שזה כבר לא מקלח פורץ וזורם אלא שוט אדם הזה כבר לא ראוי לזריקה ואם כך שואלים את רבי יהודה הרי אם הורף פה גם דם התמצית ואם כך הדם הזה לא ראוי לעלות על גבי המזבח פה שימו לב תוספות מדגישים הוא לא פסול הוא רק לא ראוי אבל אם הוא מעורב בו אז כבר אתה בעצם שופך דם מעורב יחד עם דם כזה ובעצם הרוב פה ברור שזה דם דם התמצית מכל הקורבנות שנמצאים לעומת אולי איזה משהו אחד שיתקבל בכלי ולא שיתקבל בכלי ולא נזרק על המזבח אם כך יש לנו ביטול כל אדם ההוא שלא נזרק על גבי המזבח מתבטל בדם התמצית שואלת הגמרא והו דם התמצית מעורב בו אונה הגמרא רבי יהודה לטעמי דמר דם התמצית דם מעליה הוא זה דם מעולה זה דם רגיל ולכן באמת זה לא מתבטל בו ואין שום בעיה איפה רואים דתניה דם התמצית בהזהרה זאת אומרת אדם שאוכל דם בעיקרון זה איסור כרת עד כדי כך אבל דם התמצית הוא רק באזהרה זאת אומרת חייבים עליו לו רש"י אומר חמישה לוים כתובים בדם אחד מהם נועד לבוא ולומר לנו גם הדם התמצית אסור באכילה אבל לו לא כרת רבי יהודה אומר בהיקרת מה פתאום חייבים עליו כרת יפה ולכן כיוון שחייבים עליו כרת הוא כדם רגיל ומבינה הגמרא שהוא גם דם שראוי לעלות על גבי המזבח ואם כן מה הבעיה נכון אני לוקח פה גם דם התמצית וגם דם אותו דם שהתקבל בכלי ולא נזרק על גבי המזבח ופותר את הבעיה שואלת הגמרא לא נכון נכון שרבי יהודה אומר שדם התמצית הוא בכרת אבל הוא סובר שהוא לא ראוי לעלות על גבי המזבח שואלת הגמרא ואמר רבי אלעזר מודה רבי יהודה לעניין כפרה שאינו מכפר שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר רק דם הנפש דם שהנפש יוצא בו מכפר שזה הקילוח הראשוני אבל דם שאין הנפש יוצא בו אינו מכפר ואם כך יכול להיות שהדם הזה באמת אסור באכילה בכרת אבל עדיין הוא דם בעייתי הוא דם שלא ראוי לעלות על גבי המזבח הוא דם כזה שלא מכפר ואם כך הרוב פה זה דם התמצית קצת יש פה דם כזה שהוא באמת ראוי לזריקה רק נשפח לפני לאחר שנתקבל בכלי ולפני שנזרק על גבי המזבח. ואם כך, מה תאמר לי? איך הוא זורק את הזו שהיא מלאה בתערובת? עונה הגמרא פשוט מאוד. אלא רבי יהודה לטעמי דאמר אין דם מבטל דם. אומר רש"י, לכן לא באתי לעודשתפיך. נכון שיש פה רק צת דם של טעון זריקה וכל השעה זה דם התמצית שבכלל לא מכפר. לא מעניין אותי. הוא בכל פוטה דמתי מני למזבח זריקהו ומתקשר. בכל קצת שיגיע למזבח זה נקרא זריקה וזה נהיה כשר. רש"י מביא את המחלוקת רבי יהודה לטעמו אין כזה דבר דם מבטל דם אני אגיד את זה בקודים הלכתיים מין במינו לא בטיל דם בדם זה מין במינו ולא מתבטל לעולם ולכן ככל שהוא יזרוק גם דם כזה שיתקבל בכלי ולא נזרק על גבי המזבח כי הכהנים יודעים כיוון שהם זריזים הם יודעים להגיד איפה זה נשפח והוא יקח משמה ונכון שיש פה דמים נוספים מעורבים בו עדיין זה לא אכפת לי כיוון שזה לא מתבטל ואם כך הם פתר את הבעיה והכל על מקומו בא בשלום. טוב, מה ראינו היום? דבר ראשון כת עצלנית עליו שצריך שהם יהיו כמו שהיום לגבי בורסי ובשם זכרים ונקבות. כמעשה ובכל כך מעשהו בשבת שלא ברצון או שלא ברצונו של רבי אליעזר שסובר שזה איסור דאורייתא או שלא ברצונו של רבי נתן שסובר ששבות שלא צריכה לא התירו במקדש. לפי רבי יהודה ממלא מדם התערובת. אמרנו בעצם דבר ראשון חכמים שואלים רגע מה קורה הרי זה לא תקבל בכלי? אז אומר רבי יהודה ממקום שנתקבל בכלי וכהנים זריזים וכיוון שהם זריזים גם נשפח להם אבל לפחות הם יודעים להצביע על המיקום ולוקח משם וזה שיש שם דם התמצית מעורב בו למסקנה אין בעיה לרבי יהודה כיוון שאין דם מבטל דם מתוק מדבש בהצלחה אדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: