העמוד היומי מסכת פסחים דף סה עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סה עמוד א

מסורכם דף ס עמוד א נתחיל בשורה שלישית מלמעלה אנחנו חוזרים על דברי המשנה יוצו קס ראשינו למדנו את תהליך הקרבת קורבן פסח שנעשה בשלוש כיתות יצתה כת ראשונה נכנסה כת שנייה יצתה שנייה נכנסה שלישית אומרת הגמרא תנה היא נקראת כת עצלנית הכת השלישית היא נקראת כת עצלנית כביכול הם יכרו והגיעו לכת האחרונה ווא לא ישגדילה אורחים שואלת הגמרא הרי ראינו קהל לידה וישראל דרשנו מהפסוק שהפסח נעשה דווקא בשלוש כיתות ואפילו אם אפשר להכניס את כולם באחק יש עניין דווקא בשלוש אז אם כן למה אתה קורא להם עצלנית בזמן שאנחנו מחויבים לעשות את הכת השלישית מה יהיה ולאולמעבד אפילו חיב לו לזורז נפשיו עדיין כל אחד ואחד צריך לנסות ולהזדרז להיות מהקטות הראשונות ולא מהאחרונה כדי תניה כמו שמצינו בעניין אחר שאמנם יש דברים שהם חובה אבל עדיין מי שמתעסק בהם זה בשבילו ירידת מדרגה כדתני רבי אמר אי אפשר להילום בלא בסם זאת אומרת העולם צריך בשמים ובלאבורסי העולם צריך גם אורות שעוברים הליך של עיבוד שנעשה על ידי ריכות לא נעימים אשרי מישהו מונוס בסם אוי לא מישהו מונוס בורסי נכון שהעולם חייב את שניהם צריך להתעסק עם שניהם אבל אשרי מי שמתעסק עם בשמים ואי למי שמתעסק בדברים שאין רחם נאה ואי אפשר להעלם בלא זכרים ולא נקבות כנל גם העולם צריך גם זכרים וגם נקבות אשרי מי שבונוב זכורים אומי שבונוב נקי וויס כך גם פה אשרי מי שבקתות הראשונות ומזדרז לקיים את מצוות סקובז קורבן פסח ואוי לו למי שלמרות שאמנם חייבים את הכת השלישי או לא למי שנמצא בכת השלישי כמעשה הוא בכול כך מעשהו בשבס אמרנו אלא שההבדל שבשבת הדיחו את האזורה וזה שלא יהיה ברצון חכומים שואלת הגמרא שלא ברצון מן מי זה שלא מסכים על כך שגם במקדוש שאין שבוס במקדוש עדיין אסור לרחוץ את האזורה אומרז שלא ביצון רב ליזר די רבונון אומר שבוסו ואין שבוס במקדוש לפי רבונון אין איסור כיוון שאיסור של שטיפת עד אחת רצפה זה רק שבוס זה לא נוהג במגדוש אלא זה כרב לזר שזה ייסוד דוריסה מידתניה אחד החולב והמחבץ והמגבן אדם שחולב חלב מבהמה מחבץ זה ההליך של ה של הגבינה שעושים מהחלב והמגבן שזה ההליך שרשי אומר מכבץ מעמיד החלב ועושה ממנו חביצים שקורים מטונש ומגבי זה שהוא עושה ממנה גבינה מה השיעור שהוא מתחייב בהם כגוי גרס המכבד והמרבץ אדם שמכבד את הרצפה וחוששים שמה הוא יבואו להשוות דגומות ובץ שהוא שופך משהו על הרצפה כדי שהעפר ינוח ולא יעלה והרודך לאדבש בשבס הוא לוקח מהכברת את הדבש שבה חייב חטוס אז ביום טב לא יקסר בו עם דברי רב ליעזר דהיינו זה יסוד דאוריס רב לזר חכומים אומרים איך את זה ואכו את זה היינו אה משום שבוס זה הכל רק בתור ייסור דרבונון ולא יסוד דוריסה עזורים כאן מחלוקת האם הדחת הרצפה זה דאוריסה או לא אז בהכרח שלא יצוכחו הכוונה שלו בשיטת רב ליזר שסובר שיסור דאוריס וממילא זה נוהג במקדוש אבל לחומים כיוון שזה רק שבוס שבוס במקדוש רבשי אמר לא אפילו את האמ שלא י בצון חומים רב נוסוני גם אם נאמר שזה שלא בצון חכומים לא רק רבעזר אלא חכומים בעצמם דתניה רב נוסון מר שבוס צריךו התירו שבוס שנצריך לא התירו דהיינו כשיטת רב נוסון שסובר ששבו סנדרשת לצורך אבוידס הקורבונס התירו אבל כיוון שהדחת האזורה זה לא משהו שנדרש לצורך האבוידו ממילא לא התירו את זה במקדוש ולכן גם אם נאמר שלא יבצון חומים שזה רק דרבונון כשיטת חומים שזה רק דרבונון עדיין לפי רב נוסון אפשר להעמיד את את ההסבר בזה כיוון שזה לא נראה שצורך הביתס הקורבונס לכן זה לא הותר במקדוש רבי דו אומר אויו ממלי רבי אומר שלאחרז שהקריבו וזרקו את כל הדמים על המזבח לקחו את מהדם שנמצא על הרצפה וחכומים אמרו שלא צריך כעת נראה מה סברת רב יהודה ובמה החכומים חולקים עליו תני רבי יהודה אומר כויס אומל מדמתיבויס שאם יש עופר דומי של איך עוד מהן נמצא זה מכשירוי דהיינו אם יש קורבן שלא זרקו את הדם מרוב עומס של קורבנות אז יש קורבן אחד שהאדם שלו נשפח ולא לא קיבלו אותו בכלי והוא לא נזרק על גבי המזבח. כעת שיש פה תערובת של כל הדמים על הרצפה, כשהוא מרים כלי מתוך הרצפה עם אדם אז מעורב פה מהאדם של אותו קורבן ואז מכשיר אותו על ידי הזריקה על המזבח. אומר לו לרבי יהודה אמרו חחומים לרבי יהודה ולא נזכבל בכלי דהיינו הרי יש פה עוד קורבנות שלא היה להם אם אתה חושש לכאלו קורבנות שאולי נשפח אדם על הרצפה אז הרי גם קבולה לא היה אז מה הוא מועיל? לעשות זריקה כאשר לא עשו את האבוידו של הקבול אדם בכלי שזה אבוידו שמעכבת מנוידה שואלת הגמרא מי אמר לחכומים זה נשמע שחכומים אומרים שגם קבולה לא היה לותם כלים מה הם אומרים לרבי יהודה מי אמר להם שבאמת הקורבנות האלו גם לא קיבלו אותו בדם אלא אוכייקו אמרלי שמה לא נסכבל בכלי דהיינו אם אתה חושש אז תחשוש גם לכאלו קורבנות שאולי גם קבולה לא הייתה ואז אם כן לא הכשרת אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בנסקבל בכלי אין אונמי אני באתי להכשיר לפחות את אילו שכבולה הייתה רק מרוב עומס לא זרקו אותם על המזבח וכעת הזריקה על ידי שנרים שנמלא כלי מתוך הרצפה היא תכשיר את הקורבן מנו יודה כהן מזריזינין מאיפה הוא יודע שיש קורבנות כאלו כיוון שהכהנים מזריזין ממילא הם יקבלו את הדם ולכן מה שיקרה מה שכן יכול להיות שיווצר שלא יזרקו את זה כיוון שזה נשפח מהכלי ואז זה יכשיר את זה לפחות את הקורבנות האלו שקיבלו אותם ולא זרקו אותם היא זריזנמ משתפיך אז אם הם זריזים ואתה אומר שלכן ודאי שקיבלו אותם מהכלי אז למה זה נשפח אגב זריזר דאבד משתפיך כיוון אדרבה כיוון שהם כל כך זריזים אז לכן נשפח להם מהכלי ולא נזרק אבל כבולה כן הייתה זה פירוש אחד ברשי פירוש נוסף שרשי מביא שלכאורה יבאר את הקושי שבהסבר הזה כיוון שלכאורה לא מובן המחלוקת בין חכורים לרבי יהודה חכורים אומרים לרבי יהודה ישנם עוד קורבנות שלא קיבלו אותם בדם וכיוון שכך איך אתה מכשיר על ידי הזריקה הזאת הכללית את הקורבנות האלו כיוון שלא היה שם את העבודה של הקבולה עונה עונה להם רבי יהודה אין אונמי אני בא להכשיר רק את אלו שקיבלו בדם כיוון שהם הם זריזים רק נשפח אדם אחרי הכבולה ואותם אני יכול להכשיר מה חכמובים אמרו לרבי יהודה כיוון שאתה לא יכול להכשיר את כולם מזל תכשיר בכלל לכן רש"י וגם טויסס מביאים פירוש שני אומנם רש"י מסיים שהלשון הראשון הוא העיקר הפירוש השני בא לומר כך חומם אומרים לרבי יהודה הרי יש פה קורבנות כאלו שלא נעשה בהם כבול לכלל ואם כן הדם שלהם פסול לזריקה והרי כיוון שמעורב מהאדם הזה גם בתוך הכלי שאתה מרים מהרצפה הרי שאסור לזרוק את זה על המזבח כיוון שדם פסול אסור לזרוק על גבי המזבח אמ אמר להם רבי יהודה לא אין קורבנות שלא קיבלו את הדם בזריקה כל מה שלא קיבלו את הדם לתוך הכלי מיד אחרי השחיטה כל מה שאני חושש זה שאולי נשפח אחרי הקבולה מאיפה אתה יודע את זה כיוון שהכהנים זריזין אז ודאי שקבולה הייתה יכול להיות שמרוב הזריזות זה נשפח אחרי זה ולא הגיע למשבח ולכן אומר אומר רבי יהודה, אין לי פה חשש של דם פסול. שואלת הגמרא, ועלוידם תמצאו רב בוי, יש פה בעיה נוספת. כיוון שרוב הדם של הבהמה נחשב לדם התמציס, שהוא דם שהבהמה הולכת ומתמצא, דהיינו הדם שאנחנו זורקים על המשבח זה הדם הראשון שיוצא מהבהמה. אבל אחרי זה האדם שמתמצא והולך, ממשיך לזול, הוא כבר לא אדם שנזרק על המזבח, אלא הוא שט על הרצפה. והרי רוב אדם שנמצא פה על הרצפה באזורה זה מאדם של הבהמות מאדם התמציס לא מהאדם הראשון של ה שיצא מהבהמה אלא מרוב אדם שנמצא בבהמה שהוא לא כשר לזריקה אז אם כך שוב מורב פה לכאורה רוב של דם תאמצוא מבטל את המועט שהוא של הדם הכשר שאפשר לזרוק אותו אז עדיין שואלים חכויות רבי יהודה איך אתה יכול להכשיר על ידי הזריקה קר סוף סוף הרוב פה הוא דם שאינו כשר דם טמציס והוא מבטל את המיוט הזה הכשר גדולת מדומר דם התמצע יהיהו אונה הגמרא רבי יהודה לשיטוסי סובר שדם התמצ יש לו דין כמו דם רגיל וחיוב קורס על אכילס דם יהיה גם על דם התמצהמה וממילא לכן יוצא שאם אדם לעניין קורס נאמר בו האיסור בדיוק כמו אדם הראשוני שיוצא אז כנראה מניחה הגמרא שגם שרבי דיסבור גם לעניין זריקת המזבח שהוא גם יהיה כשר ואז אם כן יוצא שכל אדם שנמצא באזורה הוא כשר ואין פה רוב של דם פסול דתנידם אתם צזבזורה רבי דואמר ביקורס שואלת הגמרא הרי רב לזר אמר שזה לא ככה ואומר רבי לוזר מידה רבי לעניין כפורה שאינו מכפר נכון שלעניין קורס רבי יוסף שדם התמצו כמו הדם הראשוני ואין אוכנחנו מסתכלים על כל אדם בחיוב קורס ואין הבדל ביניהם אבל לעניין זריקה למשבח רב לוזור אומר להדיה שכן שהוא כן מחלק ואם כן שוב חוזרת הקושיה רוב אדם שנמצא פה ברצפת האזהרה הוא דם שאינו כשר לזריקת המזבח הוא דם התמציס ואז אם כן מה מועיל מה מועילה הזריקה שאומר רבי יהודה לעשות מתוך הדם שנמצא על הרצפה ואומר רב לוזור מוידה רבי יהודה לעניין כפורה שאינו מכפר שנ שנאמר כי הדם הוא בנפש יכפר דם שהנפש יוצובי מכפר דם שאין הנפש יוצובי אלו מכפר דהיינו איזה דם ראוי לזריקה רק דם שהנפש יצא בו הדם הראשונה הראשונית שנקרא דם קילוח רש"י אומר שיש חמישה דמים הם כמו שכתוב בפרק דם שחיטה אז הדם של הקילוח הוא היחיד שמכפר אבל לא דם דמציס אז שוב קשה שרוב הדם פה אינו קשר לזריקה אלא הבדל לתמיד דאמר אין דם מבטל דם דהיינו שני שנה סוגיה בזבוכים מה קורה בדם של זריקה שהתערב בו מים כתוב אם יש בו מריל דם כשר מה קורה אם מתערב בו דם של בהמת חולין או של דם חי רואים את הפסול כאילו היה מים מסתכלים על הדם הפסול שמעורב כאן כאילו היה מים ואז מודדים את זה לפי הכמות האם היה פה דם האם היה פה מראה של דם ואז זה כשר אבל רבי יהודה אומר אין דם מבטל דם לא גם אם זה היה מים לא היה פה מראה של דם אז עדיין זה לא מבטל את הדם המועד שיש כאן שהוא דם כשר לזריקה ואפשר כן לזרוק את זה כיוון שאין דם מבטל דם אז אם כן מצוין נכון שרוב הדם פה הוא לא ראוי לזריקה גם עלי בדרבי יהודה אבל רבי יהודה סובר שהרוב לא מבטל פה את המיעט כיוון שדם לא מבטל דם ולכן אפשר לזרוק את זה על גבי המזבח ולהכשיר את הקורבנות של אלו שלא נזרק דמם יוצא אם כן שיהיה הבדל בין שני הלשונות ונראה את זה בסיכום על העמוד ראינו כאן את ה מה שאמרנו צטוקס רשנו הכת השלישית נחשבת כת עצלנית ולמרות שאנחנו חייבים לעשות את הכת השלישית הזאת אבל עדיין כמו שאמרנו אוי לו למי שאומנותו בורסי אוי לו למי שבניו נקבות כמעשה ובכל אמרנו שהכוונה אוז דלאק רב לוזו שסובר שהדכה אסורה מדאוריסה ולכן במקדש לא התירו או שדלאוי כך חומים ולבד רב נוסו ששבוס שלו לצורך המקדוש לא מתירים ולכן גם אם הדוז רק שבוס עדיין זה לא הותר במקדוש כי זה לא לצורך הביתסוק בונס אמרנו שמה שרבי יהודה אומר ממלא אז לפי הלשנה הראשונה חכמים חולקים על רבי יהודה שלא עושים את הזריקה הזאת ולמה טוענים חכוים לרבי יהודה סוף סוף יש פה עדיין יש פה גם קורבנות שלא יתקבל דמם בכלי ועליהם זה לא יעזור אז אם כן אין עניין להכשיר אומר רבי יהודה לא אין כזה דבר כן זריזנן בוודאי שהיה קבולה רק יכול להיות שאגב הזריזוס נשפח להם אדם ועל זה זה כן יחשיר חכומים ואז מחלוקת נוספת שלפך חורים זה לא יועיל חכומים סוברים שדם התמציס מבטל את הדם הקילוח ממילא דם התמציס לא ראוי לזריקה ורוב אדם שנמצא באזהרה זה דם התמציס אז אז ממילא דם הכילוח בטל כאן ולא יועיל זריקה אבל רבי יהודה סובר שאין דם מבטל דם על שניה שנייה שכחורים אומרים לרבי יהודה אסור לזרוק את הדם על גבי המזבח כיוון שמעורב כאן דם של קורבנות של כאלו שלא קיבלו אותם בכלל ואז אם כן יש פה איסור לא רק שזה לא יועיל להכל אלא יש כאן איסור לזרוק כלי שמעורב בו דם מדם שלא קיבלו אותו על ידי קבולה בכלי אונה רבי יהודה אין דבר כזה אני אומר כוין גם זריזיניים ודאי שקיבלו את כולם אלא שיש כאלו שאגב הזאת שלהם זה נשפח ולכן יועיל כן ויכשיר הזריקה וכנ כמו שאמרנו רבי ד גם סופר שאין דם מבטל דם אז גם אין פה בעיה של ביטול רוב על ידי שדם התמצוה הרוב כאן והוא לא מבטל את הדם כיוח
לצפיה בתכנים נוספים: