העמוד היומי מסכת פסחים דף סד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סד עמוד ב

סוכים דף סד עמוד בס שורה שביעית מלמעלה אנחנו מתחילים את הגמורה על דברי המשנה במשנה ראינו שהקריבו את קורבן הפסח שחטו אותו בשלוש כיתות כלשון הפסוק כעל אידו וישראל אומר רבי יצחק אין הפסח נשחט אלא בשלוש כיטות ששלוש 30 בני אדום צריך שיהיו 30 בני אדם והסתפקו מהמה קל ואידו וישראל מספקון אומרת הגמרא הלשון של הפסוק קהל אידו וישראל וכל אחד זה לשון של 10ה אנשים ואחרנו צריכים 30 אבל אנחנו מסתפקים האם הכוונה בכל כת שיו 10ה יחד יהיו 30 או שהכוונה שבכל קט יהיו 30 בשביל ברוב המדרס מלך ולכן מבארת הגמרא מספק כלון היא בבס אחס היא בזה אחר זה ילכך בעינין שלוש כיתות של 30 בני אודום לכן צריך שהכל כת וכת יהיו 30 כדי לצאת ודאי את הספק שאז ודאי יש לו בכל כת 30 ולא 10ה בכל אחד כיוון שאנחנו מסופקים לכוונת הפסוק באי בבסחס אוקיכה בזה אחר זה אוקיכה אם צריך שבת אחת יהיו 30 יש לו פה ואם צריך 30 בבת אחת 10 10 אז גם יש לו פה אילכך מסכמת הגמרא לפי זה בחמינ מסגיה אפילו אם יהיו רק 50 אנשים שבאים לשחות קובן פסח זה גם מספיק למה דאיילין קלוסיין גר ואבדין מכניסים 30 בקת הראשונה אליי אסורו ונפקה אסורו 10ה אנשים שחטו להם את קורבן מכניסים כעת 10ה אנשים במקומם אז יש פה כבר כת שנייה אי לאסור ונפקעסורו עוד 10ה סיימום מכניסים 10ה נוספים ואם כן הגענו ל50 אנשים וקיימנו כאן את כל שחיטת הפסח במעמד של 30 איש בשביל ברוב המדס מלך ולכן לא שיצטרכו 90 בני אדם אלא מספיק גם 50 נכנסו קסר שווינו אמרנו שנעלו את דלתות האזהרה נחלקו בזה כיצד הייתה הנעילה איתמר הבא יומר ננלותנן דהיינו נעשה נס מן השמיים וברגע שהיה הייתה אזהרה מלאה הדלתות ננלו רוב ואומר נועלין תנן דהיינו באו ונעלו בעצמם מה ביני כבינ למסמך הניסה האם סומכים ממלים ממלים עד שינהלו ההדלתות או שלא אנחנו צריכים לבדוק ולנעול בעצמנו הבעיה אומר נעלותנן כמה דילו מעלו ושמכין הניסה מכניסים מכניסים עד שזה ינהל רובה אומר נועלנטנן ולא ישמחינןניס אנחנו צריכים לנעול ועוד אתתנען אומר רבי יהודה חס ושלום שהכבל במעלה לנתנדה שאין הזרה נינ על כל אדם וישראל בחוכמה ובירת חטא ככה בן מעלל שואלת הגמרא כתוב במשנה שרבי יהודה אומר שהקווי בן מעלל חס ושלם שהוא היה בנידוי כיוון שהוא היה מתוך שלושת גדולי הדור אז אין הזרה ננלת זאת אומרת כשנהלו את האזרה לא היה מצב שיהיה עוד אדם באזהרה יחד איתו בדרגה שלו כיוון שהיו רק שלושה גדולי הדור בדור בסדר גודל שלו ממילא שלוש כיתות אז בקט שהוא ננעל היה רק אחד רק אותו ואם כן שואלת הגמרא לעניינינו מה זה הלשון שאין הזהרה נעלת על כל אדם הבתרתי ורוב המתרץ הבתרץ תמימ אין בעזהרה בשעה שננהלה על כל אדם מישראל בחוכמה בהירת חקמלל הלשון ננעלת לא הכוונה מלשון בני אדם על ידי בני אדם אלא כמו שאמרנו כמו שאמר הביה שנעלה כיוון שזה נעשה בנס רוב ומתרץ את האמ רוב ומתקן את הלשון לפי שיטתו שנעלו ופועל אין בעזהרה בשעה שנולי נויסו על כל ישראל בחוכמו ביראת חתקה קו יהיה בן מעלה ללשון נויסו כך רוב משתקן את זה לפי שיטתו שהנעילה הייתה פיזית על ידי בני אדם טונו רבונות מילום לא נשמע קודום באזורה לא היה לא היו אסונות למרות עומס האנשים הרב שבאו לשחוט את קורבן פסח חוץ מפסח אחד שהיה בימי איל שנתמר בו איזו כן נכוד והוא קוראים לו פסח מאוכין פעם אחת היה עומס גדול והיה זקן שהתמאך קראו לזה פסח מאוחין על שם האסון שהיה באותו שנה טונו רבונון פעם אחת ביקש הגריפס המלך ליתן עיניו באוכלסי ישראל רצה לדעת כמה עם ישראל מונה אומר ל לכהן גודול תן עיניך בפסוכי קורבן פסח מגיעים כל ישראל אז ההזדמנות לספור אותם אז תספור כמה קורבנות יש נותל קוליה מכל אחד מכל קורבן הוא נטל כליה אחת ואחר כך הוא ספר אותם נמצאו שם 60 ריבוי זוגי קלויוס דהיינו 60 ריבו 600,000 של זוגות של כליות כפליים קיוצי מצרים שזה פי שניים כיוון שזה זוגות אז זה בעצם מיליון 200 אז כפלייםצ מצרים חוץ מתאום ושיה בדרך חויקוח חוץ מאלו שלא באו לשחוט כיוון שהם טמאים או שהיו בדרך חווי כמו שהם עלנוסעים ואין לך כל פסח הוא פסח שלא הנימנו עליו וישר מעשר בני אודום זאת אומרת המיליון 200 קורבנות האלו היו מינימום של 10ה בני אדם על כל קורבן והיקורנו זה פסח מאובין אותו שנה כלשון נופל הלשון כמו שראינו פסח מאוכין על זה קראו פסח מאובין מלשון העם רב שהיו באותו שנה תלכול יהיה שואלת הגמרא על עצם דברי המשנה איך יכול להיות על דברי הבריסה אתה אומר אומר שהוא נטל קליה ואחר כך הוא ספר אותם הוא בו יקטורו הרי צריך להקטיר את כל האימורין כולל הקליות ודי דוד מה קטיר להו אחר כך הוא הקטיר את כל הקליות ואוקסיבי הקטיר אוי שלא יערב חלביו של זה בזה הוא לא יכול לקחת את כל הקליות ולערב אותם יחד ולהקטיר אותם הרי כי אסור לערב שני קורבנות יחד מקטיר להו אחד אחד א הוא מקטיר אחד אחד בפני עצמו לא יחד ואותן ויקטירים שכולו כיחוד יש הלכה שהקטרה של האמורים צריכה לעשות כל האימורין יחד אז איך את הקליה הוא עושה אחקר בנפרד אלא תפיס בעלמי שוקדבין לימדני זאת אומרת תופסים את הקליה יש לך חפץ אחר במקום תביא לי את החפץ הזה במקום הקליה ומשחררים לו את הקליה כדי שיוכל להקטיר את זה וזה ככה היה המניין שאגריפס המלך דרש למדנו במשנה קויינים אומדים דמשוריס שואלת הגמרא למה המשנה אמרה שהשורות לא היו מעורבות זהב וכסף אלא או כולה זהב או כולה כסף מהתמה אילמדיל משקל לדדומ כעספה אם נאמר שזורדה בקודש הוא יקח את הכסף והוא נותן זהב אז בעצם הוא ירד מזהב לכסף אין יריד בקודש אוכנדיל משק לברסון ומאי לברמאו עדיין גם אם זה הסיבה אז גם אם כולה כסף או כולה זהב גם יש בזה שובי שונה תלוי בכמה זה נמדד, בכמה זה נשקל והיו כל מיני משקלים במזרקים אז תחשוש גם לזה בהרידה בקודש אלא דוחשב פתפ זה רק יותר נעה ויפה המחזה הזה כאשר כל השורה היא מצבע אחד או מזהב או מכסף ולא היו לה בזיכן שוליים אמרנו כדי שלא יביאו לא יבואו להניח אותם וישכחו ויקרש אדם תונו רבונו כל הבזכר שבמקדש לא היו לו אין שוליים כיוון שהזמן היחיד שהיה השימוש בכל הבזכיחים והיה צריך כמות גדולה מאוד בקורבנות פסח שאז יקריבו יחד כל עם ישראל ממילא אז בגלל זה השתמשו בכל הבזיכין של כל השנה בכאלו שאין להם שולין למרות שהצורך הוא רק בקורבנת פסח שרק שם יש את החשש שמה הוא יניח אותם ויקראש אדם כיוון שיש עומס גדול בכל אופן אין עניין להביא עוד מזריקים אחרים עם משוליים לשא ימות השנה כל עוד שזה לא מגרע ואין בזה בעיה הלכתית חוץ בזכי לבנו שלכם הפונים שמיניחו יפוס עליכם לכם הבזיכים של לחם הפונים שהיו מונחים עליהם לבנו והם עמדו כל השבוע על לחם הפונים אותם עשו להם שוליים ולמה כיוון שמניחים את זה שמה על גבי השולחן אם לא יהיה שוליים צטריך להשאין את זה על הלחם ואז הלחם שהוא עשוי בצורה של עלייה בצורה של ריבוע אז יכול להישבר ולכן לא רצו שישינו את זה על גבי הלחם לכן עשו לזה כן שוליים ממשיכה הגמרא ולא היו או שמה יניחו מפוס לחם שוחט ישראל וקיבל הכהן הישראל שוחט ורשי אמר במשנה אם הוא רוצה ולמה כיוון ששחיט כשרו בזר לא ישג ידליו ישראל נשמע מלשון המשנה שצריך דווקא ש ישראל לשחוט אם הכהן שוחט יגוף וקומשחט בזרק כשר אומר אין חנה בוודאי שהכהן יכול רק אם יש עומס והישראל בעצמו רוצה הוא יכול לשחוט בעצמו וקיבל הכהן אמרנו שהקבול על ידי כהן אוקש מלו מקבול לבך מצבס כהונה כשון הפסוק מקריב היה כהן הכובש זה גם כתוב גם לגבי הקבול שצריך להיות על ידי כוינים דווקא שנחברי אמרנו שיש שורה והמזרקים עוברים מאחד לשני עד המזבח שמה סמינו אוילו של ברגל אוילוכה זה סוגיה בזבוכים דף יד שם יש משנה שאומרת ארבע אבות סנמו בדם שחיטקבו לבואזרי כיש מדמה שאומר שהמשנה באה ללמד ד לא את סדר הקורבן זה ודאי אנחנו יודעים את סדר הקרבה באה ללמד שאוילוכה הקרוב קבולה ואוילוכה האוילוכה חייבת לעשות על ידי זה שהוא הולך ברגליו ולא מספיק רק שהוא מעביר את זה בידיו אז איך כאן עומדים שורה וכל אחד מעביר לעצמו אז לכאורה יהיה משמע כמו המדומה שחולק שם וסובר שהולכה לא צריכה להיות ברגליו דוכה גמור דילמה הונה את פורטה גם כאן הוא קצת זז בעצמו לכיוון המזבח ועל ידי זה זה כבר נחשב שאוילוכבר לו ולא מהיקומשמלו נכון קומה שנו בורבדס מלך באים להשמע לנו שיש בזה כבוד המלך שיש לנו כמות גדולה של אנשים שכולם עסוקים באבוידו קיבלסמול מזיקסריקון אז אמרנו קודם הוא מקבל את המלא ואחרי זה הוא מחזיר את הריקן אבל בחלוי מסלרשלוק שוקשן מעביר על המצבז אז גם כאן דבר ראשון תקבל את המזרק עם אדם שהוא בדרך לעשות בו מצווה של הזריקה ורק אחר כך תחזיר את הריק כהן הקורב אצל המזבח אמרנו זו קור כנגד היסוד מהתנפ פסח בזריקה מי זה התנ שסובר שפסח הזריקה של אדם זה על ידי מה עושים עם אדם זורקים אותו על גבי המזבח לא צריך לתת באצבע כמו בחטוס רב חיזד רבי יוסי הגלילי דתניה רבי יוסי גלילי אומר אז דומום תזרוק על המזבח ואז חלבום תקטיר דומו לאי נאמר אלא דומום חלבו לא נאמר אלו חלבום לכאורה הפסוק לא מדבר על כמה קורבנות אלא זה נאמר לעניין בכור ובכל אופן כתוב בלשון רבים אלא זה בא ללמד על עוד שני דברים על מייסר ופסח שלא נאמר שם צורת הזריקה שלהם לא הוזכר שם זריקת דם וזה בא ללמד עליהם ולרבות אותם שגם הם על ידי זריקה לימד על הבכור ומייסר ופסח שהם תאונמת אדומים ואימורן לגבי המזבח לא רק על בכור שזה נאמר עליו הפסוק אלא גם לרבות מייסר ופסח שצריך על ידי זריקה מנוללון דתאונין יסוד אז בסדר ראינו שצריך זריקה על המזבח ולא באצבע וגם גם חייבים את הזריקה אבל מי אמר שהזריקה צריכה להיות דווקא על יסוד המזבח אומר רבי לוזר אסזריקו זריקו מאו זה כבר ומדים בגזרושוב מאו כסיבוזדומז על המזבח כסיבוסק בניסדומו על מזבח סובב מאילות דף פסנטון יסוי אז ממילא מכאן לומדים שזה צריך להיות דווקא על גבי היסוד ואילו גוף מנוללון מה המקור שאוילו צריכה להיות על גבי היסוד שמש אנחנו לומדים אלינו אומקרו אל יסוד מזבח אוילו שמה הפוסק אומר שיזרוק את זה דווקא ליסויד על מאו תאוני יסוד אז אם כן ראינו כאן את רבי יצחוק שאומר צריך שבכל קט יהיו 30 אנשים הסתפקנו האם הכוונה בכל ק בנפרד 30 או שיהיו בכל כת 10 וסך הכל יהיו 30 ולכן צריך שיהיה בכל כת 30 כדי לצאת ידי הספק אבל אמרנו שבמיש מספיק כיוון שיוצאים עשרה ונכנסים עשרה הבאנו מחלוקת הבאוב והאם ההזהרה נעלת על ידי נס או שצריך לנעול את זה ברגע שהאזור המלאה אמרנו שהיה מושג של פסח מאוחין כאשר נמאך זקן והיה פסח מאובין כאשר הגריפס ספר וראה עד כמה עם ישראל הוא שבט גדול אמרנו שעומדים שורות של זהב לבד וכסף לבד לא בגלל אין מורידים בקוידש אלא בגלל שאוכישה פירפי זה יותר יפה אבל אין מורידים הקודש אין פה כיוון שכל כל מזרק הוא על קורבן אחר ולכן אין קשר בין מה שהיה זהב בקורבן הקודם למה שעכשיו יש כסףורבן הזה כי זה משהו חדש אמרנו שהישראל שוחט אם הוא רוצה כיוון ששרט בזרב אבל הקבולה צריכה לעשות על ידי כהן אמרנו שנושנו לחבר אוי אי אפשר להוכיח מכאן שאולוכה שלא ברגלו נחשב לאלוכה כיוון שיכול להיות שהוא גם זז קצת ברגליו כל הקוינים כאשר מעבירים את הקורבן קיבל את המלא מזיר את הריקן אמרנו משום אין מעבירן על המצוו וכהן הקורב אצל המזבח אז הוא זורק את זה מאיפה לומדים את זה לומדים הרבה סגלילי מר כתוב לגבי בכור אזדום תזרק ולשון רבים בא ללמד גם על משר פסח שלא נאמר שם זריקת דם שגם שם צריך לזרוק את הדם ועל על גבי היסוד שלומדים מאוילו שבאוילו כתוב ליסוד מזבח אוילו הוא הדין כאן שגם כן זה צריך להיות זריקה על היסוד לומדים גזרשובו זריקו זריקו
לצפיה בתכנים נוספים: