העמוד היומי מסכת פסחים דף סד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סד עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף סד עמוד א שורה עשירית מלמעלה אנחנו חוזרים על דברי המשנה רבי דוא מאף תומיד ראינו בדף סג עמוד א מחלוקת לגבי האיסור לאסישחט על חומץ דם זיבחי מתי זה נאמר תנקמה סובר זה נאמר רק לעניין קורבן פסח רבי יד בניסן רבי יהודה מוסיף גם לעניין תומ שבנו ארבעים ועל זה נביא כעת לבאר את שיטת רבי יהודה מהמד רבי יהודה אומר לו זבחי זבח המיוחודלי ומהניו תומיד קורבן התומד נקרא זבח שמיוחד לקדוש ברוך הוא קורבוני לחמי ממילא הלשון זבחי בא לרמז גם על טומית שגם תומית שבנו הרבים של יד בניסן אסור לשחוט כשיש חומץ ברשותו ממשיכה הגמרא על המשך שיטה השלישית במשנה רב שימן רב שימן אומר הפסח באבו סוור וכולי הוא סובר שבאמת הפסח האיסור שלו הסי שחט נאמר גם לעניין יד בניסן וגם לכל ימות הפסח אבל יש חילוק ביניהם ביודע בניסן הוא עובר רק על קורבן פסח בלבד גם לא על טומ ואילו ושאמות הפסח הוא יעבור על כל שחיטה שהיא כשרה מה הייתה מדי רב שמן דכתיב זיבחי זיבחי כתוב פעמיים בתורה את האיסור לתשחת הרחומץ דם זיבחי דורשת דורש רב שימן זיבחי זיבחי תרי זמנה קריבי זבח זבו חי ניקח י של מקום אחד נוסיף אותו למקום שני ואז במקום אחד כתוב לנו לתשחה על חומץ דם זבח מקום השני כתוב דם זבוכי למה וממילא זבוחי זה בא לרבות לשון רבים את כל הקורבנות שמקריבים באותם ימים למה אלכסבלגנו רחמונה מהדודה ולמה התורה בעצם כותבת את זה בשני פסוקים שונים ולא יקוס על זבוכי ולא כתוב זבוכי דהיינו למה אנחנו צריכים להעביר את הי כתוב במקום אחד ולהעביר אותו למקום אחר ורק אז לצרף אותו וזה כתוב בשני ייסורים למלמד בזמן דיק זבח לא מחייב זבו חי בזמן דלהקזבח מחייב זבו חייב דהיינו מתי שיש זבח שזה זבח של קורבן פסח שזה האיסור הראשון שאמרנו מורידים את היז יהיה חייב רק על זבח ולכן זה כתוב בפסוק בפני עצמו בזמן דלי כזבח דהיינו הוא לא ביד אלא בשמות הפסח אז הוא חייב על זבו חי על כל שאר הקורבנות שנשחטים באותה באותו הזמן. רב שמן פירט במשנה את הדוגמאות של שחיטה הראויה ובמוד לשמוע בטור. כתוב לעניין שהיה מות הפסח שאם הוא לוקח קורבן פסח ושחט אותו לשם פסח קורבן פסול. ואם איל לכן יהיה פטור כי רב שימן סובר ששחיטה שאינה ראויה היא שחיטה פסולה אין לזה שם של שחיטה אז הוא לא עבר עליי שחט. מדייק את הגמרא תמיד זה דשלא לשמוי אוסטו פטור משמע דווקא בגלל שהוא שחט את זה בפועל וחשב לשם שלומים שלא יהיה לשמוי ועל זה אנחנו אומרים שאז יהיה כשר כיוון שאם הוא שוחט קורבן פסח בשער יומות הפסח דהיינו עבר התאריך שהוא יודע בניסן ואז הוא שוחט את זה לשם פסח אז אנחנו אומרים שהוא יעבור על זה מצד שזה קורבן קורבן כשר אבל מהשמע דווקא בגלל שהוא חשב בפועל לשם שלומים מה קורה אם עבר יהודה בניסן והוא לא שחט את הקורבן שלו שלו נאבד לו מצא את זה אחרי זה עכשיו הוא שוחט את זה בסתומה בלי מחשבה האם בסתומה זה עומד לשלומים או צריך הקירה משם פסח ולחשוב בפועל על פס על שם שלומי אומרת הגמורה מהמשנה לכאורה מדויק דווקא בגלל שלא ישמוע זה קשה או סתום פוטור אבל אם זה היה בלי מחשבה בפועל לשם שלומי מלא בסתומה לכאורה הוא יהיה פטור מצד לסחט כיוון שזה שחיטה שאינה ראויה כי הקורבן פסול מה שזה עומד אמאי פסח בשמשו שלומי מבי לכאורה זה עומד לשלומים שמס מינו פסח בשעשו בוא יקירה אז כך נדייק מכאן שפסח בשע ימות השנה צריך לעקור אותו בפועל מפסח ולהעביר אותו לשלומים ולא אומרים שבסתומה הוא עובר ולכן כשהוא לא חשב על זה בפועל אז הוא יהיה פטור כי השחיטה פסולה אומר פחיה ברגמדה נזריקו מפי חבורה ואומרו כגון שהיו באילים טמי מיס וני תחיל לפסח שני נזמל שום פסח קוי אומרת הגמרא מדובר וכך כך הסכימו כל בעלי החבורה בכל מקום שזה הגיע ותרצו שאין מכאן אפשרות לפשות האם צריך הקירה או לא צריך הקירה בפסח בשבס רשונו כיוון שאפשר להעמיד את המשנה במקרה שהוא היה טמא ולכן הוא לא יכל לשחוט את הקורבן פסח וממילא אחד כזה הוא נדח לפסח שיני אז ממילא הקורבן הזה הוא כבר לא עומד לשלומים הוא ממתין ליד באייר לזמן של פסח שיני ולכן פה באמת יצטרך הקירה לשם שלומים אבל כל שהוא לא עכר אותו אז זה עומד לפסח אבל בעלמה שעסשונה אם עבר התאריך של העקרבה הוא באמת יתכן שהוא עומד בסתום לשלום גם בלי הקירה אומרת המשנה כעת לעניין העקרבה עצמה של הפסח איך היה התהליך באזורה הפסח נשחט בשולש קיטויס דהיינו שלוש קבוצות היו מחלקים את זה אחת אחרי השנייה היו נכנסים לאזהרה מסיימים את השחיטה ויוצאים נכנסת כת שנייה שנאמר ושוחטו כל קהל הדס ישראל קל ואידו וישראל יש פה שלושה ביטויים בפסוק אחד קהל אחד אדם אחד ישראל זה בא לרמז על שלוש כיתות שנכנסות וזה אחר זה נכנסו קטשינו נתמלא הזורה נעלו דלתות האזהרה מילו את כל האזרה הכת הראשונה נעלו את האזהרה והתחילו לשחוט תוקו ותוקו כמו שעושים בכל קורבן ציבור שלפני העבודה אז יש תקיעות תקי אתרו תקיו ואז מתחילים את האבוידו גם בקורבן אטומי שם עושים את זה בזמן ניסוך היין ועל זה כאן פסח זה גם נחשב לקורבן ציבור אז עושים תקי תרוע ותקיעו הכוני מים דשורשור זובדיהם בזיכי כסף ובזיכי זור היו עומדים בשורות ממקום השחיטה עד המזבח ואז העבירו אחד לשני אחד כל כהן העביר לזה שלידו וקיבל בחזרה את הריק והחזיר אותו למקום השחיטה שורה שכולו כסף כסף שורה שכולו זוב זוב דהיינו לא הרבבו בין הצבעים היו כלי שורש מז מזריקים מכסף והיו מזהב אז שורה שהיא כולה כסף לא ירבו שם זהב ושכולה זהב לא ירבו כסף לא היו מירובים ולא היו לו בזיכן שוליים שמעניחו ויקש הדם המזרקים היו מסתיימים בשפיץ ולא בשוליים ישרות כדי שלא יניחו אותם ואז יקרש הדם אלא יצטרכו כל הזמן להחזיק את זה ביד עד שיזרקו את הדם על גבי המזבח שוחץ ישראל וקיבל הכהן שחיטה כשרה גם בישראל שחט הישראל ישראל וקיבל הכהן תקבו על ידי הכהן לאזנו לחברו וחבר ל חברוי כל אחד מעביר לחברו הכהן ומקבל לשמול להומרזיקסריקון הוא מקבל את הכלי המלא ומחזיר באותו פעולה את הריק ככה כל הזמן מקבל ומחזיר את הריק כהן הקורב אצל מזבח זורקו זריקו אחס כנגד האיסואים האחרון שנמצא לפני המשבח זורק את זה בזריקו כיוון שאין צורך לתת את זה באצבע כיוון שרק בחטוס נותנים את זה על ידי אצבע אלא זריקה כנגד יסוד המזבח ובזה הוא קיים מצווה זריקה של קורבן הפסח יוצו כס ראשונו ונכנס לו כס שניו יוצו שניו נכנס שלישיס כמעשה הראשונו כך מיס השניו והשלישיס ככה נהגו גם כפי שציינו את ההולכה והשחיטה וכל זה גם מכת השנייה והשלישית בינתיים בזמן הזה של השחיטה קורו סעלל אומר רש"י מהשמע הביילים הישראל אומר שזה הכוונה ללביאים אם גמרו שימו את ההלל ועדיין לא הסתיימה השחיטה שונו מתחילים עוד פעם את ההלל ואם שונו שילשו אף על פי שלא ישילשו ממיהם הכהנים היו כל כך זריזים שלא הגיעו לשלש פעם שלישית את ההלל למרות שהיו כל כך הרבה אנשים בתוך האזור רבי דו ממם של כת שליש לא הגיעו לאהבת כאיש מהשם מפני שעמו מועטים רבי דו אומר הכת השלישית היו מאוד מועטים רק המי שנשאר רובם היו מנסים להיכנס בכת הראשונה והשנייה והקת השלישית אפילו בהלל הראשון כבר לא הספיקו להגיע לאהבתי שכבר שימו את השחיטות כי מעשה הוא בחול כך מעשה הוא בשבס אם ידח בשבס אז כל מה שאמרנו נשאר כפי שבימו את החול אלא שהקויינים מדיחים את הזור שלא י בצון חכמים דהיינו הקינים היה הייתה אמה סוג של מעבר של מים באמצע הזורה וכשרצו לשתוף את הזורה היו סותמים את היציאה של המים ואז אמר הזוהר הייתה מוצפת מים לאחר שחיטת כל הפסח היה הרבה דם על הרצפה של הזורה היה צריך לשטוף את זה היו נוהגים ככה גם בשבס וזה היה שלא בצון חומים זאת אומרת החילוק בין שבס לחול היה לא בפעולה אלא בפעולה הם נהגו כמו בימות החול רק זה שזה שלא ביצון חומים זה הולך על מה שהיה בשבס שונה רבי דובר היה ממל מדמת הרויבס זרוק זריקו אחס עלגבי המזבח לפני ששוטפים את האזורה היה לוקח כועס מהרצפה מכל אדם שנמצא על הרצפה וזורק על המשבח הגמרא תסביר למה ולא ידו לו איך החומי כיצד טועלין ומפשיטין ממשיכה המשנה לבאר את דרך התהליך של האימורין איך היו טולים את הקורבן ומפשיטים את האור הונקילות של ברזל היו קבועים בקטלים בעמודים היו כמו ובים כאלו שתלויים בקטלים או על גבי עמודים אין כל כך הרבה מקום בקטלים אז גם שמו עמודים עם ובים שבהן תועילין ומפשיטים טלו את הקורבן עליו והפשיטו את האור כל מי שאין לו מקום מקום לטלוט ולהפשיט מי שנגמר המקום ועדיין הוא צריך כדי להתקדם ולהפשיט את הבהמה מקלוד דקים וחלקים היו שם מניח לכתפו לכתב חברו ואתילה הוא מפשיט היה מניח את המקל בינו לחברו וטולים את הבהמה על גבי המקל ואז היה בא אחד מהם ומפשיט את האור של הבהמה רב לזרמר יד שכה להיות בשם מניח יודה על כותב חברוי ועד חברו על כתיפו ותוילה הוא מפשיד כיוון שהמקלות האלה כאילו הם מוקצים לכאורה אז הוא לא יכול להשתמש עם זה אז ממילא הוא היה לוקח ושם את היד של אחד כל כפי השני על גבי כתף חברו והוא היה טולה את זה על גבי הידיים וכך הוא היה מפשיט בלי המקלות רשי אומר כאן ואינו יכול לתקן המקלות ו וזה הבעיה ההגבלה שיש לו מצד שבס קרויצורוב קרא את הבהמה לכאורה הבילים אויצייסמור נשונא במיגיס שם את זה בקערה במגש והקטיר הנהגה במזבח הביא את זה להקטורה להיות סטוקס ראשון ברש לו בהרבייס כעת כשזה חל בשבס אז הצליעה נעשית רק ממוצאי שבס אז הכת הראשונה שיצתה ישבה בהר הבית שנייה בחיל זה עוד מקום בהר הבית והשלישית במקום עמדס דהיינו הכת השלישית נשארת באזורה ולכן כתוב עמדס כי אין ישיבה באזור אלו למלכ בסדוב והיא הייתה נשארת באזור אחשכו יצא שבת יוצו וצולסחין הלכו לצלוט כל אחד עם חבורוסי אז אם כן ראינו כאן את ה הסבר לרבי יהודה שהוא מרבה לו סיישת גם לגבי קובן אטומ כי הוא דורש זבח המיוחדלי שזה קובן אטומית קורבוני לחמי את רב שמ שאומר את הדרשה שלו מזבחי זבחי לוקחים י מקום אחד כתוב זבח זה קורבן פסח זה חוזר על יד מקום שני כתוב זבו חי כי רבנו י זה חוזר על שמו הפסח אמרנו שיהיה אפשר לדיג מכאן שפסח בשום הזשון לא צריך קירה כיוון שיתכן שמדובר בבילים שהיו תמי מיסים שניתחו לפסח שני ולכן זו הסיבה שזה עדיין עומד לשם פסח אבל בעל מיתכן שלא צריך הקרה בשלומים בפסח ששאשונו אלא זה עובר אוטומטי לשם שלומי המשנה הביאה שלוש כיתות לומדים את זה מקהל דישראל אמרנו יש תקיעות לפני תחילת העבודה הקינים עמדו שורות שורות זהב לחוד כסף לחוד ועד שהאחרון שבהם היה עושה את הזריקה כנגד היסוד אמרנו קראו את ההלל ושנו ושילישו אם היה צריך רבי דו אומר שהקדשל לא הגיעו אפילו לא אהבתי נשמוותי אמרנו בשבת הם הדיחו את הזור שלא בצנך חומים רבי יודמ היה ממלא מתוך הדם שעל הרצפה לזרוק על המזבח ולא יודע לו איך חומים והתליה וההפשטה על גבי ובין שתלויים על הכוטב ועל העמודים ואם אין מקום על גבי מקלות שהוא מניח על כתף על כתפו וכתף חברו ובשבת אומר רביעזר שאין אפשרות על ידי מקלות אז מניח ידוע על כתף חברו ותולה אותם על זה אחר כך מוציא את האימורים ושם במגש ומקטיר על גבי המזבח לאחר מכן בשעהבס הזקת הראשונה יושבת בחל בהר הבית השנייה בחל והשלישית מחכה באזור בעמידה עד מוצאי שבס ואז יצאו וצלו את פסחיהן. [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: