העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף סא עמוד א

פסוחים דף סא עמוד א נתחיל בס עמוד בס בשורה העליונה הרחבה היא בוואלהו פסח ששחוטה בשעה יומץ לשון בשינו בלימ אנחנו ממשיכים עם ספקות בעניין של קורבן פסח פסח ששחטו בשעה יומס לשונו בשינוי בילים מה הוא עדיין לא אנחנו הזכרנו קודם שאם לאדם יש קורבן פסח של יד ניסן שלא הוקרב וכעת כבר עבר יד זה נחשב לקורבן פסח באמצע השנה הוא יהיה כשר רק אם הוא שוחט אותו שלא י לשמוי לא לשם קורבן פסח כי זה לא התאריך של קורבן פסח אלא לשם שלומים רק אז יהיה כשר מה קורה אם הוא במקום לשנות את הייעוד של הקורבן ולחשוב לשם שלומים הוא חשב לשם פסח אבל שינוי ביילים הוא שינה במקום לחשוב על רובן הוא חשב על מישהו שהוא לא ביילים האם כמו שהשל שלא יהיה לשמוי מכשיר גם השינוי בעלים יחשיר או שלא הראשונים כאן דנים איזה צד יש לדמות אין נכונה ממסקנת הגמרא שוודאי שזה לא יכשיר אבל מה היה אבאמינה לומר ששינוי ביילים הכשיר כשאדם שוחט קורבן פסח לשם שלומים דהיינו שלא לשמוע זה מכשיר כי הקורבן עובר למשהו שאפשר להקריב עכשיו אבל כשהקורבן הוא קורבן פסח והוא שוחט אותו לשם פסח באמצע השנה הוא רק חושב במקום על רובן הוא חושב על שמעון איזה צעד יש שזה יגרום שהקורבן לשם פסח יהיה כשר סוף סוף זה קורבן לשם פסח שלא במוידו אומרת הגמרא מה הדין שינוי בעלים כשינוי קודש דומי ומחשרי או לאי האם נדמה כמו ששינוי קוידש שהוא שינה את זה וחשב על זה שלא לשמוע איזה מכשיר שהוא חשב את זה לשלומי כך גם פה שהוא חשב לשם בלילים אחרים זה יכשיר או שלא אומר פופמריס לשמית קמי דרובה אמרתי את הסוגיה לפני רובה וטענתי לו סברה לצעד אחד הועיל ושינוקפ בזמנוי ושינו בפס בזמנוי מה שקפו בזמנו מכשיר לאחר זמנו אף שנו בני שפוס בזמנוי מכשירוי לאחר זמנוי דהיינו אין אוכנמי אפשר לדמות אחד לשני שניהם זה דברים שביד ניסן פוסלים את הקורבן ממילא שניהם יהיו דברים שבשע ימות השנה יכשירו את הקורבן כמו שלא ששלא ישמור מכשיר גם שלא שם אותו ביתילים יכשיר כי זה דבר שפוסל בזמנו מכשיר שלא בזמנו ואמר לי אבל רוב ענה לי זה לא דומה אם אמרתו בשינוי קודש שכן פסולי בגופות עדיין יש הבדל אומר רובה שפסול ב שינוי קודש שהוא חשב על זה שלא יהיה לשמור זה מחשבה הרבה יותר חזקה כיוון שמצינו בזה כמה וכמה דברים שאין בשינוי בעלים איזה דברים שמצינו שינוי שבשינוי קוידש פסול תול בגופו. דבר ראשון זה שונה לגמרי משנו ביילים. שינו ביילים זה הקורבן הוא קרב איךשהוא. רק מה הבעלים הוא שחט את זה לשם אנשים אחרים לא לשם הבעלים אבל זה מה שאין כן שלא לשמור זה פסול בקורבן עצמו ויש בארבע אבוידוס הפסול שלא ישמור זה שייך כמו שאמרנו במשנה בדף נט עמוד בס שלא ישמו פוסל בכל הארבע אבוידויס בשחיטה או בקבלה או בהולכה או בזריקה ויש נלה אחר מיסה אדם נידב קורבן ומת כעת היורש צריך להביא את זה ולהקריב אותו בבסמקדוש אם הוא עשה שינוי קוידש דהיינו לא הקריב את זה לשם אותו קורבן אלא לשם קורבן אחר זה יפסול אומר רש"י מת בנוי מביא קורבן אם שחוטה שלא לשמוע לא עלה לשם חובו אחריות הקורבן מוטל נכסה המתריך להביא אחר ברגע שהוא שחט את זה שם קורבן אחר אז הוא צריך להביא קורבן אחר מן מנכסי המת ממה שהוא ירש ולהביא כדי להשלים את החובה של מי שמת ויש לנו בציבו כביוחיד וגם שייך מחשבה שלא לשמוי בין בקורבן ציבור בין בקורבן יוחי אז כל הארבע מעלות האלו לא מצינו בשני בילים ת בשינוי ביילים דן פסולי בגופו דבר ראשון זה לא פסול הפסול שלו הוא לא בגופו אלא בביילים לא בבהמה עצמה והנה בארבע אבוידוס שנה ביילים זה לא שייך בכל ארבע אבוידוס זה רק בשחיטה והנה לאחר מיסה דהיינו אם אדם ישחוט היורש יקח את הקורבן וישחוט את זה לשם מישהו אחר הוא לא יצליח להביא קורבן אחר ואינו בציבור כביוחיין בציבור לא שייך שינוי ביילים כי זה קורבן ציבור ואף תרתיו דווקא אז אם כן יש פה ארבע מעלות של שינוי קודש שהוא חמור יותר משינוי ביילים ולכן אי אפשר לדמות שאם שינוי קודש פוסל ומכשיר לאחר זמנוי ככה גם שני בלילים תפסול שפוסל בזמנוי הכשיר לאחר זמנוי ממשיכה הגמרא נכון שהבאנו כאן ארבע מעלות אבל אף על גב דתר אליו דווקא שתיים מתוך המעלות אפשר לדחות אבל שתיים הם כן טענות חזקות מספיק לנו שתיים ולא צריך את כל הארבע איזה שניים אפשר לדחות אף על גב דתרלו דווקא תרתמיות דווקא שניים מתוכם כן כן טענות חזקות שיש הבדל בין שינו קודל לשינו ביילים איזה זה אפשר להתחודמה שינו בעל דולה בפסולה בגופוי לפסולי מחשוב בעלמי שינו קודשנם פסול מחשוב בעלמי דהיינו הגמרא חוזרת בהקודם הגמרא הבינה ששינוי קודש זה נחשב בקורבן עצמו אבל עכשיו הגמרא אומרת לא סוף סוף זה לא פסול בפעולה בקורבן השחיטה לא הייתה טובה הקבלה לא הייתה טובה לא זה רק במחשובת מחשובת זה לא נחשב פסול בגוף הקורבן ממילא זה דומה לשינו ביילים שזה גם לא מחשבה בקורבן עצמו אלא בבילים שנקודש נמפסולי מחשבה בעלמי וטור בתחייה נוספת על מעלה נוספת עוד מרשינו בא לימינו לאח מיסה אמרנו שלאח המיסה גם אם הוא משנה את זה לשם בעלים אחרים היורש יצא ידי חובה והוא לא צריך להביא עוד קורבן על מי שמת שהיה חייב קורבן ולפנח זדרבה מדומה יש הנה באים לאחר מזה יש מן דאומה שסובר אומר שגם שני בא לי יקריב את זה הבן יבוא ויקריב את זה לשם בעלים אחרים לא לשם אביו שמת הוא יהיה חייב להביא קורבן אחר אז אם ככה החילוק הזה יורד כיוון שגם בשני בעלילים זה פוס לאחר מיסה אז מה היקמימר אז ממילא אז המעלה הזאת נדחת אבל תרתמיות דווקנינו אבל שתי מעלות הנוספות שאינו בציבור כביוחיד ואינוי וכל ארבע אבודיס זה כן שייך פה פה לחלק בין בין מחשבה של שינוי קודש לשינוי בעלילים מה אומרת הגמרא אלה הומר רובה אז רובה בא ופושט את הסוגיה לאחר שהוא דחה את מה שרפא אמר אלא אומר רובה פסח ששחם ששבשנו בא לי נסג מי שאין לו בלי מזמנוי ופוסו דהיינו הקורבן למרות שהוא לקח קורבן פסח והקריב אותו באמצע השנה לשם פסח אבל לשם בעלים אחרים זה לא מכשיר את הקורבן אלא זה נחשב כאילו אין בעלים למה למה הגמרא מביאה כאילו אין בעלים את הדוגמה הזאת הראשונים מדברים על זה אבל כוונת רוב ולומר אין אוכנה מהקורבן פסול כיוון שהשינו בילים שהוא חושב זה שם ביילים אחרים לא מכשיר אותו כיוון שסוסוף זה הוקרב לשם קורבן פסח וזה לא בתאריך ולא במעד אומרת המשנה שחות השלא לאכלו שלא ילמנויות אדם שחט לשם כאלו שלא יכולים לאכול כזי נראה בגמרא חולים מזקינים ושלים נינו אנשים כאלו שלא לא מנועים על הקורבן האלו לריילים ולטמאים או לריילים שהם אסורים בקורבן פסח ולתמעים שאסורים בקודשים פוס קורבן יהיה פסול לאכלו ושלא לאכלוב אם יש גם וגם גם כאלו שראויים לאכול גם כאלו שלא מנוב ושלא למנוב זה לא פוסל זה שמעורב כאן בחבורה גם כאלו שלא מנויים שהוא שחט לשם כאלו שלא מנויים או שהוא שחט לשם כאלו שלא יכולים לאכול כזית למולים ולארילים כאלו שהם מולים כאלו שהם הרלים גם וגם לטמאים ולתירן או גם תמעים וגם גם תאורית כשר שחוטיקודם חצו פוס שנאמר בינוב זה מהזמן שהשמש נותה לכיוון מערש שזה אחרי חצו שחטו יקדים לתומית כושר נכון שראינו לאל שקובן פסח בשונה משאר הקורבנות מקריבים אותו אחרי תומיד גם אם הוא הקדים אותה לתומיד זה לא מעכה בלבד שיחמם מרש בדומה עד שישק התומיד דהיינו שחט לפני התומיד עדיין שלא ימשיך את שאר העבודות של הקורבן פסח אלא שמישהו יעמוד ויערב יערבב בתוך כלי את הדם כדי שהדם לא יקרוש ויקריבו את כובטומית ורק אחרי שזרקו את הכובטומ יזרוק על המזבח את הדם של פסח ואם נזרק כושר אבל אם לא עשה ככה וסיים את כל קורבן פסח כולל הזריקה לפני קורבן אטומ עדיין זה לא מעכה וזה קשה תונו רבונון אומרת הברייסה כיצד שלא לאכלו לשום חול לשום זוקה כיצד שלא למנווב נמנו עליו חבור הזו שחות לשם חבור החרס מנוענמ לכך שזה פוסק תונו רבו מ הביאה הגמרא מקור לשלא ילמנו כתוב בפסוק במכס מכסס זה מלשון שהוא בא להימנות על הקורבן מלמד שנפסח נשחט אלא למנובו יוחש חוטה שלא למנובו יהיה כבר על המצב וכושר דהיינו מי אמר שזה ליקובה אם הוא ישחט שלא ילמנוב אולי נאמר שהוא ביטל מצווססה של מכסס אבל עדיין קורבן יהיה כשר תמיד לאמה במכסס תוכיסו כתוב כפל לשון ובא לומר כוסף שון אולוב להק כה פעמיים את הלשון של מינוי לומר שהמינוי הזה מעכב הוא חייב לשכוות את זה דווקא לשם מינויים ואם לא פסול רבי יומון סורסיו דהיינו לא מצד הכפי לשון אלא מצד שזה נכנס בלשון הפסוק כי אדם שומר לחבר קויס לי תול לזה הלשון תכוויסו זה מלשון שחיטה בארמית כויס זה שחוט שחוט להתעלה זה ממילא כביכול אנחנו רואים שצריך למנות אותו ולכן לכן אנחנו פוסלים ברגע שזה לא המנועים שמנועים על הקורבן אשכר שלא למנוב שלא יהיה לאוכלוב מן העין מה המקור לכך מנוללון שאם הקורבן נשחט שלאכלוב זה גם פסול או מקור איש לפי אוכל תכוויסו כתוב בפסוק לפי אוכלי דהינו שצריך אנשים שראויים לאכול כזיס לפחות כזיס ואם לא זה פסול מי אמר שזה גם מפסל אולי זה רק למצווה תקשרין למנוי כיוון שזה כתוב באותו פסוק בסמוך התוכוס ללפי אוכלי ממילא זה הוק הוא קש אחד לשני לומר שכמו שהמנו נוין פוסל ככה גם על אויכלוב פוסל אז אם כן ראינו כאן הגמרא הביאה ספק לגבי פסח בשער מששונו שהוא שינה את הביילים האם זה מכשיר כמו שאם הוא שינה לשם שלומים דהיינו הכרי קורבן פסח בשמנו שלא יה לשמוע אז זה כשר כך גם פה אולי נאמר שאם זה שלא לשם הבילים גם יהיה כשר פופ רצה לומר שזה כשר אבל רובה הדחה את זה אמר ש שלא לשמור זה חמור יותר שינוי קוידי זה חמור יותר ולכן זה לא דומה לשינוי בילי אמרנו במה זה שונה במה זה חמור יותר וארבע דברים אמנם שניים מתוכם צריך לצחות אבל שניים כן טענות שזה חמור יותר רוב מסיק שפסח ש מסונו למרות שיהיה שינוי בלילים זה לא מכשיר את הקורבן והקורבן פסול כמו קורבן שאין עליו בעלים המשנה הביאה שאם זה רק לכאלו בעייתיים שלא לאכלו שלא למנו הרי מים זה פסול אבל אם מעורב גם לא יכול גם שלא לאכלו מכל הדוגמאות זה כשר צריך לשחוט את זה אחרי חצות ואם לפני זה פסול כתוב בן ארבעים והבאנו שאם הוא שחט את זה לפני התומיד אז זה כשר ואם הוא לפני הזריקה שיחכה עם הזריקה של התומית ורק אז זרוקת של פסח ואם הוא כבר זרקת של פסח גם זה לא מעכב הבריסה הביע שמה המקור ל לכך שצריך דווקא כאלו שראויים לאכול כיוון שאם כתוב מביאה הגמרא דווקא מנויין כי כתוב במכס וכתוב גם כפל לשון תוכוס לעקב שדווקא למנועין לזה רבי אומר שהלשון תוכוס זה מלשון שחוט לי אמרנו שלא למנו מה המקור שלא לאוכלוב מזה שזה הוקש אחד לשני וכתוב יש לפי אוכלו צריך דוקרין לאכול וזה הוקש שזה גם לייקובה ולא רק למצווה בעלמי ממילא זה שני המקורות לכך שאם הוא שוחט את זה שלא ילאכלו או שלא ילים ניו יור זה פסול
לצפיה בתכנים נוספים: