העמוד היומי מסכת פסחים דף נט עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נט עמוד א

[מוזיקה] דף נט עמוד א תקשיבו איזה מסר אדיר אפשר ללמוד מנרות המנורה היום אנחנו נראה שעבודה האחרונה שהייתה מתבצעת בבית המקדש בכל לילה זאת אומרת העבודה המהותית האחרונה הייתה הדלקת נרות המנורה אחר כך יכלו לעשות כל מיני פינישים לסגור פינות כל מיני דברים שלא הספקת אבל הדבר העיקרי העבודה הדרמטית האחרונה הייתה הדלקת נרות המנורה. הכהן היה נכנס אל היכל אל מנורת הזהב, עולה על המעלות שלה, 3 ג מעלות היו בה, עלה והדליק את הנרות. עכשיו המנורה הייתה צריכה לדלוק דבר ראשון במשך כל הלילה, מאז שמדליקים אותה ועד הבוקר של המחרתו. אבל שימו לב, לעוד דין מפתיע מאוד. היו צריכים לשים כזו כמות שמן במנורה, לא רק שידלק במהלך כל הלילה, אלא שיוכל לדלוק כמידת הלילה הארוך ביותר. זאת אומרת שאם אני עומד כרגע בחודש תמוז שהלילה הוא לא כל כך ארוך, השקיעה מאוד מאוחרת והזריחה מאוד מוקדמת, עדיין כמות שמן שאני צריך לשים זה כזו שגם בלילי תבת הארוכים הייתה יכולה לדלוק זאת אומרת כמות גדולה יותר של שמן שיוכל לדלוק את מספר השעות של לילי תבת שאז השקיעה מוקדמת והזריחה מאוחרת יפה נפלא דין מאוד מאוד מעניין אפשר ללמוד מהדין הזה מסר נפלא הרי המנורה בבית המקדש שדלקה בלילה אפשר לומר שהבית מקדש היה הלב של כל עם ישראל עד היום בעצם כי היום הוא לא קיים אבל כפי שכתוב יש בית מקדש למעלה וכשחסוך למישהו בלב תמיד אמרו לו אדוני היקר חושך לילה בבית המקדש דולק אור בבית המקדש יש את המנורה שמפיצה אור אפשר להתחבר לאור שנמצא שמה ולכן גם בזמנים שלא באמת היה חושך בחוץ אלא בזמנים שיכול להיות חושך גם אם יש בן אדם שהלילה שלו הוא לא מתוחן באיזה גבול מסוים סתם באמצע יום בעיר באמצע הצהריים יש לו תחושה של לילה קשה לו הוא נאבד כל מיני דברים בחיים לא מסתדרים לו. גם כן אפשר לומר אדוני היקר סתכל בבית המקדש יש כבר את המנורה נכון עדיין לא לילה אבל יכול להיות מצב של לילה יש במהלך השנה כל מיני זמנים שבשעה הזו כבר לילה אנחנו דואגים לך גם יהודי שכשהכל מאיר בחוץ לכולם אבל הוא אישית אינדיבידואלית רק הוא מרגיש תחושה קשה יותר יכול להתחזק ולהתנחם במה שקורה בבית המקדש בבית המקדש נכון עדיין לא לילה אבל כבר המנורה מפיצה את הורה המנורה דולקת המנורה מסמלת שאין שום יאוש בעולם כלל גם בשעות שלכולם הם לא לילה, אבל אתה אישית מרגיש לילה, תתחזק בבית המקדש, תתחזק במנורה שכבר דלקה. אומרת הגמרא הקדושה, והיום כפי שאמרנו, נדבר על הסדר של העבודות. אנחנו כבר יודעים שתמיד קדם לפסח. למה? היום נראה תמיד לאחר מכן פסח. מה היה לאחר מכן? נראה בדיוק את המחלוקת. בואו נתקדם. אומרת הגמרא הקדושה דף נט עמוד א' אנחנו לומדים היום מתחילים מנח עמוד ב, שתי שורות מלמטה. אומרת הגמרא הקדושה תנו רבנן תמיד קודם לפסח כמובן מדובר על תמיד של בין הארבעים וכבר נסביר מדוע פסח קודם לקטורת קטורת קודמת לנרות וכפי שאמרנו כבר בהקדמה הנרות היו הסיום המוצלח של היום בבית המקדש לאחר מכן לא היו עושים עוד עבודות והגמרא מסבירה מדוע יאחר דבר שנאמר בו בערב ובין הארבעים לדבר שלא נאמר בו בערב אלא בין הארבעים בלבד לגבי תמיד כתוב ושחטו בתמיד כתוב את הכבש השני תעשה בין הארבע בקורבן הפסח כתוב תזבח את הפסח בערב ושחטו אותו כל כהלדת ישראל בין הארבעים אם כך יש בו גם בערב וגם בין הארבעים אגב דיון באחרונים האם לומדים מכך שכתוב פעמיים או שלמילה בערב יש משמעות מאוחרת יותר בכל אופן אנחנו רואים שהוא היה נמצא מאוחר יותר מאשר תמיד ונכון שכבר ראינו שתמיד היה השלמה הסופית לכל הקורבנות קורבן פסח הוא מוחרג כיוון שכתוב במפורש שהוא יהיה מאוחר יותר נפלא ביותר שואלת הגמרא אם אם עד כדי כך רואים שפסח צריך להיות מאוחר. אז למה קטורת ונרות הם אחריו? גם בקטורת ונרות כתוב בין הארבעים בטיבו את הנרות כן ובעלות אהרון את הנרות בין הארבעים יקטיר בעלות אהרון את הנרות בין הארבעים והבין הארבעים הולך גם על יקטיר זאת אומרת ששניהם בין הארבעים ואילו בפסח מה נאמר בין הארבעים וגם בערב אם כך בוא נאמר שפסח יהיה לאחר מכן שואלת הגמרא יא אחי שאתה אומר לי שפסח אמור להיות מאוחר קטורת ונרות נמי נקדמו לפסח אונה הגמרא יאחר דבר שנאמר בו בערב וב ורגע מטעם כמו שאמרת קודם שיאחר דבר שנאמר בו בערב הוא בין הארבעים שזה פסח לדבר שלא נאמר בו אלא בין הארבעים בלבד שזה קטורת ונרות למה אתה אומר שהפסח קודם להם עונה הגמרא שניטם בנרות וקטורת יש משהו מיוחד דמית רחמנא אותו דתניה יש מילה מיוחדת שממנה דורשים דתניה יערוך אותו אהרון ובניו מערב ועד בוקר תן לה מידתה שתהה דולקת מערב עד בוקר זאת אומרת המנורה צריכה לדלוק מהערב ועד הבוקר ועוד יותר מכך תן לה מידתה רש"י אומר תנחצי לוג לכל נר דאין לך לילה ארוך שלא יהיה לך בקשיעור כמו שאמרנו חייב להיות גם בלילות של תמוז לשים כמות שמן כזו שגם בחודש תבת בלילה הארוך ביותר היא תדלק זו הדרשה הראשונה דבר אחר לפעמים דבר אחר זה אומר במקום כאן דבר אחר דבר נוסף אין לך עבודה שקשרה מערב עד בוקר אלא זו בלבד זאת אומרת אין עבודה שקשרה להתחיל אחריה היא אמורה להיות החותם לכל עבודות בית המקדש זה נאמר לגבי בי נרות מה הייתה מאמר קרא יערוך אותו אהרון ובניו מערב עד בוקר אותו מערב עד בוקר שימו לב את זה אני דורש מהמילה אותו קודם למדנו מערב עד בוקר אתן למידתה מהמילה אותו אני דורש אותו מערב עד בוקר ואין דבר אחר מערב ועד בוקר שזה אחותם והתקש קטורת לנרות ולכן לא יכול להיות שהפסח יה שהפסח יהיה לאחוריהם אלא הוא קודם להם אז לתמיד הוא מאוחר יותר כיוון שנאמר בו גם ערב וגם בין הארבעים אבל קטורת ונרות שזו עסקת חבילה לא יתכן שהוא יהיה אחריהם. כיוון שלגבי נרות וקטורת הוקשה להם נאמר שהם יהיו האחרונים הם יהיו הסיום של היום. ולכן זה הסדר. תמיד פסח, קטורת ונרות. נפלא ביותר. אומרת הגמרא עד כאן הכל נפלא. ותען כיכין. אנחנו רואים במקום אחר שכן כתוב דווקא כמו שהבנו. הרי לפני רגע היה לנו שאלה למה שהפסח לא יהיה לאחר תמיד לאחר נרות וקטורת. אומרת הגמרא באמת היה כזו סברה. באמת יש כזאת שיטה. ותניה כקושין כמו קושיינו תמיד קודם לקטורת הוא קטורת קודמת לנרות ונור נרות קודמות לפסח שימו לב אנחנו לא משחקים בזה שתמיד קודם אנחנו לא משחקים בזה שנרות קודמות זאת אומרת שקודם קטורת ולאחר מכן נרות הדבר היחיד שאנחנו נוגעים בו זה פסח האם הוא קודם לקטורת או שהוא אחרי הקטורת ונרות האם העסקת חבילה הזו של קטורת ונרות נמצאת לאחריו או לפניו אז כאן כתוב במפורש שהקטורת הנרות ולאחר מכן פסח ומדוע כפי שאמרנו יאחר דבר שנאמר בו בערב הוא בין הארבעים שזה קורבן פסח לדבר שלא נאמר בו אלא בין הארבעים בלבד שזה בעצם נרות וקטורת שכתוב בהם רק בין הארבעים יקטיר שואלת הגמרא את השאלה הפשוטה שמתרוצת בראש של כל אחד הרי לפני רגע שאלנו את השאלה הזו וענינו מה פתאום כתוב אותו זה אומר שזה יהיה אחרון והכתיב אותו אונה הגמרא אותו מי בא אליי למהות העבודה שבפנים זאת אומרת לומר תדע לך הקטורת היא האחרונה סליחה הנרות הם אחרונים וזה מדבר על פנים, זה מדבר על עבודות שנמצאים בהיכל פסח לא נמצא בכלל בהיכל הוא נמצא במזבח החיצון באזהרה מגיע לומר לך מה שכתוב אותו לגבי נרות דע לך היא אין דבר שקשה אחריה להתחיל אבל בפנים דבג רשי אומר מסתבר לומר כך למה דמסתבר דחי קממית עבודת פנים דכבותה כממאית נרות זה עבודת פנים וקטורת זה עבודת פנים כנראה כשמגיע אותו זה לומר לך תשמע במדרג הזה של עבודות פנים היא תהיה תהיה אחרונה. אל תחשוב לעשות את קטורת לאחריה כפי שהיה לי צד לחשוב כמו שעוד רגע נראה. אבל לגבי פסח זה כלל לא מדבר. ובאמת אפשר לעשות את פסח לאחר מכן. מטיבי לכת בטח שואלים למה שלא נעשה גם את תמיד לאחר מכן? הרי תמיד הוא גם עבודת פנים א סליחה עבודת חוץ. אוקיי שאלה מצוינת. הראשונים מדברים על זה נפלא ביותר. בכל אופן, כיוון שמדובר רק לגבי עבודת פנים, ואומר לך הנרות הם אלו שחותמים את עבודות פנים, בחוץ, בעבודות חוץ יכולים לעשות את פסח לאחר מכן וזה גם הגיוני יותר כיוון שכתוב בו גם בערב וגם בין הארבעים נפלא ביותר וממשיכה הגמרא ואומרת צל כדתחמינה היה עולה על דעתי לומר שקטורת לאחר מכן הועיל וכתיבו ועלות אהרון את הנרות בין הארבעים יקטיר אז משמע שקודם לכן נרות ורק לאחר מכן קטורת הייתי אומר אם נדליק נרות ברישע ועדר נקטיב דר קטורת מטורחמנה אותו לכן הכתוב הגיע ואמר אותו דע לך בעבודות פנים הנרות הם אלו שאחרונים והקטורת קודמת להם שואלת הגמרא אם כך אלא בין הארבעים יקטיר למה לי הרי קודם אמרנו בין הארבעים יקטיר מגיע לומר לי על הקטורת פה מה תאמר לי בין הארבים יקטיר אונה הגמרא אחיקרא אמר רחמנא בעידן דמדלקת נרות תה מקטר הקטורת בין הארבעים יקטיר זאת אומרת לא בין הארבעים ולאחר מכן אל תדליק את הנרות ולאחר מכן כתוב אלא בין הארבים כשאתה מדליק את הנרות כבר הקטורת מוקטרת זה מה שמתכוון הפסוק לומר האמת היא שבשאלה פה בין הביעים למה לי אני חושב שהיה יותר מתאים לומר איך זה מסתדר ולא למה לי שזה על פי רוב ניסוח של הגמרא לגבי למה לי מה תעשה עם זה איך תסתדר עם זה פה זה יותר שאלה איך זה מסתדר בניסוח והתשובה היא שבאמת ויקטיר בשעה שאתה מדליק את הנרות כבר הקטורת תהיה מוקטרת זה במאמר מוסגר אומרת הגמרא הקדושה תנו רבנן עכשיו כבר פותחים שוב פעם בסדר של הקורבנות איך זה נראה בדיוק כבר מתמיד שחר לא נדבר על הכל אבל בואו ניגע בזה תנו רבנן אין לך דבר שקודם לתמיד ששחר אל הקטורת בלבד רש"י מיד מדגיש אין לך דבר באישים זאת אומרת בדברים שקרבים אל המזבח יש עבודות שנעשים לפני תמיד של שחר אבל הם לא קשורים להקרבה על גבי המזבח הדבר היחיד זה קטורת אגב גם קטורת היא מוקרבת על גבי המזבח אבל המזבח הפנימי בכל אופן זה דבר שמוקטר וזה קודם למזבח החיצון וזה קודם לתמיד של שחר שנאמר בה בבוקר בבוקר ויוקדם קטורת דבר שנאמר בו בבוקר בבוקר דכתי והקטיר עליו אהרון כתורת סמים בבוקר בבוקר לכן זה קודם למה לתמיד לדבר שלא נאמר בו אלא בוקר אחד את הכבש אחד תעשה בבוקר נפלא ואין לך חותמת הגמרא זה תחילת היום חותמת הברייתא דע לך סיום היום ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד שבין הארבעים אלא קטורת ונרות ופסח יש אומרים קטורת נרות ואז פסח יש פסח פסח ואז קטורת ונרות אבל אלו הם הדברים היחידים שעושים לאחר מכן מוסיפה הגמרא דבר נפלא מוסיפה הברייתא הוא מחוסר כיפורים בערב הפסח שתובר שינית ואוכלת מסכול הערב מה זה מחוסר כיפורים אז כמובן זה קצת מגוחך לשאול את מי שלמד את סוגיית רבי חנינסגן הכהנים ומי שהיה איתנו במסכת ברכות שראינו את זה ובמסכת שבת ראינו את זה בלי סוף מחוסה הכיפורים יש זב זבה יולדת ומצורה הם כשמביאים את הקורבנות שלהם זה נפלא אבל זאת אומרת גם כשהם נתרו לחלוטין, סליחה לא שהם מביאים את הקורבנות, גם כשהם נטרו לחלוטין הם כבר עזה ועזבה טבלו, הם פסקו כבר מלירות, היולדת עברה את ימי הטומ שלה, הכל בסדר, הם עדיין אסורים בלאכול קודשים עד מתי? עד שהם יקריבו את קורבנותיהם. המצורה צריך להביא שם וחטאת ועולה. ואילו הזו, הזבה והיולדת צריכים להביא חטאת ועולה. כל עוד והם לא הביאו את הקורבנות, הם לא יכולים לאכול קודשים. מה קורה אם אחד כבר נטהר והוא עדיין מחוסר? הכיפורים לשלב הזה בין הטהרה לאהבת הקורבנות קוראים מחוסר הכיפורים עכשיו יש לו את קורבן פסח והוא שכח להקריב אם עכשיו לאחר תמיד שבן הארבים כשהוא נזכר עדיין יום אם הוא לא מקריב הוא איבד את זה הוא כבר לא יכול לאכול פסח בערב אומרת הגמרא אומרת הנקמה מחוסה כיפורים בערב הפסח כן תקריב ואז תטבול שינית רשי אומר עליו שטבל כבר אתמול ביום השביעי לטהרתו לא מספיק להתאר נתארים זה שכחנו לציין סופרים שבע ימים לטהרה טובלים ואז למחורת מביאים את הקורבנות ביום השמיני לטהרתו הוא מביא את הקורבנות אז אם אותו בן אדם עליו שהוא טבל אתמול עכשיו היום השמיני הוא יביא את הקורבן יטבול שוב פעם זו טבילה מדרבנן ואז יוכל לאכול את פסחול הערב כך אומרת תנקמה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר לא רק מחוסר הכיפורים בפסח אף מחוסר הכיפורים בשאר ימות השנה שהביא קורבן שטובל ואוכל בקודשים לערב לדוגמה הוא הביא קורבן תודה נאכל ליום ולילה אם עכשיו לא תקריב עליו את הקורבן שהוא חייב לכיפוריו, זאת אומרת לטהרתו, הוא עבר שבע ימים מאז שהוא נטמע טבל, ספר שבע ימים טהורים, טבל והוא לא הביא קורבן. אם לא תקריב עליו עכשיו הוא לא יוכל לאכול את קורבן התודה שהוא הביא. ולכן אומר רבי ישמעאל, בנו של רבי יוחנן בן ברוקרא, כן, תעבור על העשה הזה, על המצווה הזו שעליהם כל הקורבנות כולם שאסור להקריב אחר התמיד, תקריב כדי שיוכל לקיים את המצווה של אכילת שלמים. זאת אומרת תנקמה אומר רק במקרה שזה משהו קריטי לא אכל פסח קרא את השם ישמור אז תעבור על העשה רבי יש ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר גם במקרה פחות חמור גם במקרה שסך הכל לא יקיים מצוות אכילת שלמים גם כן תקריב עליו ולכן מיד שואלת הגמרא לא הגיוני בישלמה לתנקמה יבוא י פסח שיש בו כרת וידחי שלמה של השלם כל הקורבנות שאין בו כרת אני מבין אלא לרבי ישמעאל בן ש רבי יוחנן בן ברוקה מי אולמי דאי עשה מאי עשה אולמי החוזק מה החוזק של העס הזה שלאכול את הקורבן שלמים את הקורבן תודה שהוא הקריב יותר מאשר העשה ההוא שמה של השלם כל הקורבנות כולם למה שנדחה עשה אחד מפני עשה אחר אומרת הגמרא אומר אב חיסדה תעוץ נפלא אמר אבימה אבחיזדה אחה בחטאת העוף הסקינן שאין לה מזבח אלא דמה יפה מאוד כל הבעיה לאחר שמקריבים את קורבן התמיד שבין הארבעים יש בעיה אחת לעלות על גבי לגבי המזבח. כל עוד וזה לא דבר שתלוי בהלאה על גבי המזבח, אין לי בעיה. אז הוא אומר כאן מדובר בחטאת העוף. לדוגמה זב זווה יולדת. עליהם אמרנו מכוסרי כיפורים הם מביאים קורבנות עוף. שימו לב, יש קורבן בהמה, יש קורבן עוף ואנחנו נראה בהמשך שיש גם קורבן מנחה. הזו זווה יולדת וכן מצורע אני שאין לו כסף. שימו לב, כבר נדבר עליו. מביאים חטאת העוף. החטאת הזו יש בדין מיוחד. שוחטים לא שוחטים אותה, סליחה מולקים אותה. מליקה עם הציפורן לאחר מכן מזים את דמה על גבי המזבח והיא לא קרבה הכהנים אוכלים את כולה שום דבר בא לא קרב אומר רב חיסדה אם מדובר שהם הביאו את כל הקורבנות האחרים ורק את קורבן חטאת העוף הם לא הביאו אין שום בעיה מה הבעיה להקריב אחר השלמים אין בעיה להקריב אחר סליחה תמיד שבין הארבעים אין בעיה כיוון שזה לא עולה על גבי המזבח כל הבעיה זה דווקא דברים שמוקטרים שעולים על גבי המזבח זה לא מוקטר הכהנים אוכלים את זה נפלא שאין לה מזבח יה אדמה יפה. זה התירוץ של רב חיסדה. רב פפה אמר, אפילו תימה בחטאת בהמה. כן, חטאת בהמה. מי מביא חטאת בהמה? מצורה הוא יש לו הבדל בין השיר לאני. שימו לב, זה נקרא קורבן עולה ויורד. אם אתה עשיר, אתה מביא את הדרגה העליונה, בהמה. אדם שאין לו כסף, התורה מתחשבת, אומרת, תביא את הדרגת אמצע, תביא עוף. ואילו אדם שכלל אין לו כסף, אנחנו מתחשבים בו ואומרים תביא מנחה. מנחה זה סולת ושמן מעורבים. אוקיי? אומר פפא אפילו תאמר שמדובר במצורה שמביא בהמה למה הוא אומר דווקא מצורה כי כל השאר מחוסרי כיפורים רשמים מביאים עוף לא רק אם הם עניים אז הוא אומר בוא נאמר שמדובר במחוסר כיפורים כזה שהוא מצורעשיר ומביא בהמה מעלה ומלינה בראשו של מזבח תשחט אותה ומה הבעיה אסור להקריב אל תקריב ברגע ששחטת זה כבר בשביל המצורה סיימנו האירוע בשליטה זה נקרא שהוא הביא את קורבנותיו אתה אל תעלה אותו על גבי המזבח זאת אומרת אל תקטיר אותו על גבי לגבי המזבח כי אסור לך אלא מה כן תעלה אותה על גבי המזבח היא תישאר ללון בראשו של המזבח בכך היא לא נפסלת בלינה ולמוחרת יקריבו אותה אתה אדון מצורע כבר עכשיו מותר לך ללכת בערב או עכשיו כבר כן מחלוקת לא משנה אבל מותר לך זה נקרא שהקורבן הוא קרב אנחנו הכהנים נטפל בזה על דעגם מחר נקריב את זה אז תעלה ותלין את זה בראשו של מזבח שואלת הגמרא רגע אתה תרצה לי מה קורה עם אותו מצורע שמביא קורבן חטאת אבל מצורע לאחר חר שהוא ניתן צריך להביא חטאת עולה והשם שואלת הגמרא והיקשם אז ביש למה לרב פפה היינו דמלין לה אין בעיה עושה את אותו בדיוק את אותו דיסקט שאמרנו מה קורה בחטאת אותו דבר הוא יעשה גם כאן הוא יקח את האשם יקריב אותו זאת אומרת ישחט אותו יקבל את דמו יזרוק את דמו כמו שרשי מדגיש שאומר את זה לגבי חטאת אבל רש"י מדגיש שהכפרה היא בזריקת אדם כך כתוב במפורש בעולת יולדת הכפרה היא בזריקת הדם וזה מה שאומר לנו הכפרה כבר קרתה עכשיו לגבי הקרבה אל תדאג נשים את זה על גבי המזבח בכך זה לא יפסל בלינה יש פסול שאם אני משאיר את הקורבן למחר הוא נפסל אבל אם אני שם אותו בראשו של המזבח הוא לא נפסל ואז אני אקריב מחר והכל יבוא על מקומו בשלום גם פתרתי את הבעיה לאותו מצורע וגם פתרתי את הבעיה לגבי זה שאני לא מקריב שום דבר על גבי המזבח לאחר תמיד של בין הארבעים אז לפי רב פבא נהדר אלא לרב חיזדה מהקה למימר לפי רב חיזדה שלא עלה על הפתרון קסם הזה של מלינה בראש המזבח. אלא הוא אמר שמדובר בעוף שעוף לא עולה על גבי המזבח. מה תגיד באשם? השם אין מושג להביא עוף. השם זה בהמה. וכי יפה אומרת הגמרא אמרה שקרב השמו. מדובר שהוא כבר הביא את האשם עוד לפני תמיד של בין הארבעים והוא קרא ועכשיו הוא נמצא בסיטואציה כזו שיש לו רק את העוף שלו, את החטאת העוף וזה אין בעיה. כך יאמר רב חיסדה. שואלת הגמרא והיא כעולה כמו שאמרנו הוא מביא שלוש סוגי קורבנות עולה, אשם וחטאת. אז אמרת את העשם הוא כבר הקריב החטאת אין בעיה שזה עוף מה אמא עולה וכי תה תרצה לומר לי עולה לו מעקבה לא יתכן בטח שעולה מעקבת והתעניה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר כשהמשךתו והשמו של המצורה מעכבין אותו לאכול בקודשים כך עולה גם כן מעכבת כך עולתו מעקבתו ואם כך מה תאמר לי מה יעשו אם הקורבן עולה וכיתה אם תנסה לענות לי כמו לגבי חטאת ושקרבה עולתו לא ייתכן ומי ומי קרבה עולתו קודם לחטתו ראשון זאת אומרת ראשונה לפני החטאת מה פתאום קודם מקריבים את החטאת ורק אחרי זה את העולה אז על אשרם לא אכפת לי שתגיד לי כבר הוא קרב אבל לא ייתכן שהעולה קרבה לפני החטאת לא הגיוני והתעניה והקריב את אשר לחטאת ראשונה כך כתוב הקריב את החטאת ראשונה מה תלמוד לומר מה זה בא ללמד אותי אם ללמד שתהיה קודמת לעולה אם זה נכתב כדי לומר לי תשמע פה ספציפי החטא תהיה קודם לעולה לא יכול להיות למה הרי כבר נאמר ואת השני יעשה עולה המשפט. זאת אומרת, אני כבר יודע שהחטת היא זו שנמצאת ראשונה, כי על העולה כתוב את השני יעשה. אני מבין שאם היא שנייה אז החטאת ראשונה. אלא מה זה בא לומר לי? זה לא בא לומר לי ספציפי רק למקרה כאן שזה כתוב לגבי שבועת ביטוי. לא רק לגבי זה. זה מגיע לומר לי בניין אב. זאת אומרת השוואה כוללנית לכל המקומות כולם. אלא זה בני אב לכל חטאות שיהיהו קודמות לכל עולות הבאות עם ההן. תמיד חטאת קודמת. אבא אם תרצה להגיד לי אבל כאן זה מקרה מוזר כי החטאת זה סך הכל עוף קטנטן ואילו ואילו העולם מדובר פה על בהמה וכאיימלן דפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה חטאת תמיד קודמת לעולה אפילו אם החטאת היא סך הכל עוף והעולה בהמה אם כך אתה רב חיסדה שאמרת לי שמדובר בגלל שזה עוף אין בעיה על גבי המזבח סידרת לי שהשם כבר קרב מה תאמר לי על עולה עולה מעכבת ולא יכול להיות שהיא קרבה לפני שהיא כבר קרבה כי היא לא קרבה לפני חטאת אונה הגמרא גמרא אתה יודע מה אתה צודק בכל המקומות באמת תמיד חטאת קודמת בעולת במצורה גם אם תקדים את העולה זה יצאת ידי חובה אל תקדים לכתחילה אבל זה לא הורס ולכן מדובר פה בכזה מקרה שהעולה כבר קרבה עוד קודם לכן הבעיה היחידה שנותרה לנו זה עם החטאת החטאת הזו היא עוף ואין בעיה להקריב אותה אני לא מעלה אותה על גבי המזבח אני סך הכל מולק אותה מזה את אדם על גבי המזבח שבכך הוא ניתר באכילת קודשים ולכן פשוט מאוד אומר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה גם לא במקרה קצה שזה פסח כרת שאז באמת העס נדחה גם בכזה מקרה שסך הכל הוא הביא קורבן ויש כאן עשה של אכילת שלמים גם אני אומר לו יש פתרון אבל שימו לב זה רק בכזה מקרה בקונסטלציה קצת מורכבת שמדובר שהשם כבר קרב שהעולה גם היא מה שלא אמור לקרוא כבר קרבה והחטאת שלו היא עוף ואז באמת יהיה מותר כיוון שזה לא עולה על גבי המזבח אמר רבה שאני עולה מצורעמנא אמר ואלה הכהן את העולה מה מה זה ואלה? רש"י אומר היה צריך לכתוב את העולה יעלה לשון עתיד ואלה לשון עבר משמע שהלה כבר ואף על כן שהוא העלה אותה לפני החטאת זה כשר וישר ובסדר גמור לא לכתחילה אבל כרגע זה קשר ובכזה מקרה מדובר בואו נסכם מה ראינו דבר ראשון ראינו מחלוקת יש לנו את תמיד שבין הארבעים הוא נאמר בו סך הכל בערב סליחה נאמר בו בין הארבעים בפסח נאמר גם בין הארבעים וגם בערב ולכן הוא אחריו לפי הביתה הראשונה אחריו יש לנו את בין קטורת ונרות שבהם אמנם נאמר רק בין הארבעים אבל מצד שני יש מיעוט של אותו דבר ראשון ראינו תן לה מידתה שתהיה דולקת כל הזמן ולאחר מכן ראינו שהיא הדבר החותם האחרון ולכן באמת הם יהיו לאחר קורבן פסח לאחר מכן ראינו ברייתה אחרת שאומרת שזה קודם ואה למה בגלל שבאמת נאמר בהם רק בערב ורק בין הארבעים ולא כמו פסח שכתוב בו גם בערב ומאותו ם לומדים לימוד אחר להגיד לגבי עבודה שבפנים והוא מסביר מה זה בעלות אהרון את הנרות בין הארבים יקטיר אהרון יעלה את הנרות כשהקטורת כבר מוקטרת. לאחר מכן ראינו אין דבר שקודם לתמיד של שחר לגבי הקטרה חוץ מקטורת זה הדבר היחיד כי כתוב בה בבוקר בבוקר ובית תמיד של שחר נאמר רק בבוקר ואין דבר שעושים לאחר תמיד שבין הארבעים אלא מה כן כמו שראינו פסח ונרות וקטורת נפלא ביותר עכשיו ראינו החרגה נוספת לפי תנקמה מחוסר כיפורים בערב פסח שאחרת הוא לא יכול לאכול קורבן פסח וזה הגמרא מיד מסכימה למה כי זה עשה שיש בו כרת אבל רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה מגיע ואומר גם כל כל יום רגיל מחוסר כיפורים אם הוא לא הספיק להקריב ויש לו קורבן שלמים שהוא צריך לאכול זה מצוות עשה ונדחה את העשה שלא להשלים לא להקריב זאת אומרת הגמרא קוראת לזה עס דשלמה שלא להקריב קורבן זה יכול להיות תמיד שבן 40 נדח את העסה הזה שאלה הגמרא מדוע אז רב פפע היה לנו תשובה פשוטה מדובר שהוא מעלה ומלין בראשו של מזבח אפשר לומר את זה על כל הקורבנות רב חיסדה אמר מדובר במקרה שהוא לא מעלה כלום למזבח למה חטאת העוף אמרה הגמרא נפלא חטאת העוף מה קורה במצורה שיש גם השם וגם עולה והם בהמות? אז לשם אמרנו קרב קודם לכן חטאת ראינו שהיא לא יכולה עולה היא לא יכולה להיות לפני חטאת למדנו משבועת ביטוי שתמיד חטאת אפילו אם היא עוף קודמת לעולה אפילו שהיא בהמה ולכן אמרנוה הגמרא שבאמת במצורה יש משהו אחר לימוד מיוחד שאשר העלה כן איך כתוב ואלה עליה ואלה הכהנת העולה העלה לשון עבר שגם אם הוא עשה את זה קודם לחטת זה גם כן כשר עכשיו עוד נקודה שאני קולט שבתוך כדי שהוא אמרתי שזה שאלה שרש ראשונים מדברים עליה לגבי למה תמיד כן אני בעצם מרענן רגע למה תמיד ששח למה קטורת ונרות לא יוקדמו ויהיו גם לפני תמיד למה תמיד לא יכול להיות אחריהם הרי זה מדובר רק לגבי עבודת פנים לפי הבריתה השנייה מי שאוכלז איתי ראש רשי כבר רומז את זה פה ואומר מיד שמסבירים את זה בגמרא יומה ושם זה נדרש מפסוקים בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: