העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נח עמוד ב

סוכים דף נח עמוד ב נתחיל בעמודה לשורה חמישית מלמטה אל האומר ראינו כאן את המשנה הראשונה בפרק תומיד נשחט אנחנו נמצאים כאן במצווה של קורבן התומיד והגמרא ביארה שהזמן של קורבן התומיד הוא בעצם בינו ארבעים מהזמן שהחמה השמש נוטה לצד ד מערב שזה בעצם אומר רש"י שזה החמה נמצאת באמצע הרקיע מחצי שעה לפני חצות היום ועד חצי שעה שאחרי חצות היום ומאחרי חצי שעה שאחרי חצות היום אפשר להקריב את קורבן אטומ ולכן כל ימות השנה שאנחנו רוצים שקורבן אטומ יהיה אחרון וספיקו להקריב כמה שיותר קורבנות שנדרים ונדבות שאנשים נדרו אז ממילא מאחרים את קורבן התומיד כמה שיותר כיוון שקורבן התומיד הוא האחרון כפי שהגמרא מבארת עולה או אשלם שזה צריך להיות הקורבן האחרון ולכן מקריבים את זה מאוחר יותר לכן המשנה אמרה שקורבן התומית מקריבים אותו בשעה 8 ומחצו שזה שעות זמניות שהיום בעצם מתחלק ל-12 שעות ולכן מאחרי חצות יש לנו את שעה שביעית שמינית ואמצע השעה תשעית זה נקרא שמונו ומחצו שמונה ועוד חצי חצי מהשעה תשעית אז מקריבים בדרך כלל אז שוחטים את קורבן התומיד וזה לוקח שעה בערך אומר רש"י ההתעסקות עם קורבן התומיד וזה מה שכתוב קורב בתישומרצ דהיינו אז סיום הקרבתו בערב פסח שאז אנחנו צריכים להקריב את קורבנות פסח אחרי הקורבן הטומית כפי שהגמרא תבאר שקורבן הפסח כן מקריבים אחרי קורבן התומית ממילא מקדימים קצת את קורבן התומית ולכן מקריבים את קורבן התומית בשעה 7 ומחצו בערב פסח שחל בערב שעבס אז יש לנו דבר נוסף שאנחנו צריכים להספיק באותו היום דהיינו כיוון שזה קורבן של חול של יום שישי שידע להתחל ביום שישי ממילא אסור לחלל שבת על הצלייה של קורבן פסח למרות שכל שנה בכל שנה הצלייה היא בלילה כשזה חל בערב שבת עושים גם את הצלייה מערב פסח ולכן צריכים להקדים אי אפשר מדי לאחר את השחיטה של קורבן הפסח צריך להספיק לשחוט את כל קורבנות הפסח וגם לצלוט אותם ולכן מקדימים את קורבן אטומ לשעה שומחצו בעצם לשעה המקורית הזמן הראשון שאפשר להקריב את קורבן אטומים הגמורה הביאה ברייסה ששם היא לכאורה סתומה ראינו את הביאור של רובה הביה מקשה על רובה ונראה את הביאור של הביה ואחר כך נראה שגם רבי ברולה מקשה על הבאה ומסביר ביאור שלישי הביאור של רובה היה הבריסה כתוב כסידורי בחול כך סידורי בשב סדברי רבי ישמואל רבי עקיבא אומר כסידורי בערב פסח וכעת נחלקו מה ביאור הבריסה רוב ביאר שכוונת המחלוקת בין ברבי שמואל לרבי עקיבא כסידור בחול כך סידור בשבס זה חוזר אומר רובה על ערב על ערב פסח כסידורי בחול בערב פסח יום חול של ערב פסח ד יד שחל ביום רגיל מתי מקריבים אמרנו בשבע ומחצו ממילא גם בשבס כשזכל יד בשבת עצמה שאז רק שוחטים את קורבן הפסח אין צלייה בשבת אלא הצלייה תהיה בלילה כמו בכל שנה אז גם כן מקריבים את זה בשבע ומחצו מה זה שונה מה החידוש זאת אומרת למרות שאין נדרים ונדבות בשבת אז לכאורה אין עניין לאחר את קורבן התומיד מצד שני אומר רובה הם אומר רבי שמואל כן יקריבו את זה כמו באימות החול נראה עוד רגע למה רב עקיבא אומר כסידור בערב פסח דהיינו אומר רוב כוונת רבי עקיבא לומר כסידור בערב פסח שחל להיות בערב שבת דהיינו שאם יד חל בשבת מקריבים את הקורבן אטומית בשעה ש ומחצו בזמן המוקדם ביותר כמו אם חל ערב פסח ביום שישי שאמרנו שמקדימים את זה כי צריך גם לצלוט למרות שבשבת לא צולים אבל כן מקדים את זה לשומחצו למה מה גורם לנו למחלוקת אומר רובה הנחלקו האם מוסף הקורבן מוסף קודם לבוזיכין או לא? קורבן מוסף דינו שאפשר להקריב אותו כתוב ביועים זאת אומרת לאחר אותו כמה שיותר ולכן מחצות היום והלאה אפשר להקריב קורבן מוסף ולכן שעה ראשונה של אחרי חצות שעה שישית מקריבים את שעה שביעית מקריבים את קורבן מוסף בשעה מה שנקרא שעה 7 שזה כביכול השעה השמינית משבע והלאה אז יש את בוזיכים שזה הבזיכי בזיכייה הלבונה שמניחים על השולחן לחם הפוני ואז עושים את החלוקה של לחם הפוני כמו שמבואר במסכת מנוכת שאז חולקים כל המשמרות את הלחם הפונים שהונח בשבת שקודמת לה ממילא אז זה לוקח עוד שעה ואחר כך בשעה 7 ומכצוות דהיינו סוף שעה שביעית ואומר רש"י בעצם מיד אחרי שעה שביעית יכולנו כבר להקריב את קורבן התומ שלא רצינו לשנות אלא לעשות עוד זמנים נוספים של שעות עגולות, אלא אנחנו מכירים את השעה שעה 7 וחצי. לכן גם פה הצמדנו את זה על 7 וחצי וחצי שעה אחרי הבוזיכים כבר מקריבים את קורבן אטומית. מה שאין כן כך סובר רבי ישמואל. מה שאין כן רב עקיבא אומר שכסידור בערב פסח שכל להיות בראש שעה. אז דהיינו כיוון שבשבת יא שכל בשבת אין את העניין לאחר את זה. לכן מקדימים את זה כי אין נדרים ונדבות. ממילא מצד המוסופין אנחנו מסתדרים עם זה. למה? כי הוא סובר שבוזיכין קודמים למוסופין ולכן בוזיכין אפשר אפשר להניח עליכם הפוני כבר לפני חצות. ממילא מגיע חצות שעה שישית כביכול שעה שביעית השעה שמיד אחרי חצות כבר אפשר לעשות את מוסופין ולכן כבר בשעה שביעית כביכול סוף שעה שביעית אז כבר מיד אפשר לעשות את הקורבן אדום ולכן בשש ומחצו השעה שישית ועוד חצי משעה 7 זה כבר ה השעה 6 ומחצו שזה החצי שעה שאחרי זה כבר אפשר להקריב את קובן אטומים כיוון שבוזיכין קדמו לה ולכן עושים את הבוזיכין בחמש את המוספין בשעה שישית ולכן אם מוסופים בשעה שישית כבר אנחנו יכולים לעשות את קורבן אטומים בשעה 6 הוא מחצות דהיינו אמצע השעה השביעית כך סובר רובה ו אמרנו שכך כך ביאיר הביה סליחה זה היה ביאור של הביה אבל רובה התקיף שלכאורה לא כתוב בדברי רבי עקיבא את מה את מה שהביה הכניס בו כיוון שרבי עקיבא אומר כסידור בערב פסח ו לפי הביר של הבאה הכוונה כסידור בערב פסח שחל בערב שבס זה לכאורה לא כתוב וזה עיקר דברי רבי עקיבא שהוא בא לומר לפי דברי לפי הביאור של הביה הוא בא לומר שעושים את זה כמו אם זה חל ביום שישי שמקדים את זה לשש ומחצו וזה לא מבואר ולכן אומר רובה את הביאור שלו אלא אומר רובה או חיקו כמר כסידו בחול דעלמה כך סידו בשבס בערב פסח כמו יום חול רגיל שאז מקריבים את קורבטומית בשעה שמונו ומחצו כך סידרו בשבס בערב פסח כך אם יד בשבס זאת אומרת רוב הם מסכים עם הבעל שהמחלוקת ביניהם היא בעניין של יד שחל בשבת שזה לא מבואר במשנה ראינו אם זה חל ביום חול זה בשבע ומחצו אם זה חל בערב פסח זה שש ומחצו מה קורה אם זה חל בשבת אין אוכל נמה זה חוזר על המקרה הזה כפי שגם הבעמיד אבל הזמנים הם שונים ממה שהבאי ביאר רבי שמואל אומר כסידרו דכלמה דהיינו בשעה שמונה ומחצו ואילו רבי עקיבא אומר כסידו בערב פסח דהיינו בשעה 7צו כמו כל ערב פסח שמקדימים את זה בשעה אחת ומסיס דקטוני בין בכלבס רבי עקיבי לפי זה כשהמשנה אומרת שבערב פסח נשחט ושבע ומחצו וקורב ושמונה ומכצו בין בחול בן בשבס זאת אומרת שקורבן התומיד בערב פסח ישח בשעה 7 אומרת מקדימים את זה שעה אחת המשנה אומרת שזה גם בחול גם בשבס כן זה הולך כשיטת רבי עקיבא שהוא אומר שהזמן של יד שחל בשבת מקריבים את קורבן אטומי בזמן כמו אם זה חל בימות החול כמו יום חול רגיל כמו אם חל ערב פסח בימות החול שזה שעה 7 ומחצו מקדים את זה שעה ולא כדברי רבי שמואל שכעת יוצא צא שהוא אומר שזה כמו יום חול רגיל דהיינו שמונו מחצו ולא כמו ערב פסח שחל ביום חול רגיל אומרת הגמרא במיקו מפלגה מה המחלוקת בין רבי ישמואל לרבי עקיבא רבי שמואל אומר שקורבן התומד ביד שחל בשבת מקריבים בשמונה ומחצו רב עקיבא אומר בשבע ומחצו במחמר בסרק ומפלגה האם חוששים שהבשר יתחמם דהיינו אם יעברו יותר מדי שעות מזמן שחיטת הפסח ועד מוצאי שבת שאז רק צולים אותו שהבשר לא יתקלקל רבי שמעון סוב חיש למחמר ביסרא לכן אומר רבי שמואל נכון שאין לך את הסיבה שנדרים ונדבות כי בשבת אסור להקריב נדרים ונדבות רק את חובות היום אבל עדיין כדי שלא יתחמם בבשר תאחר את ערב פסח ולכן אומר רבי שמואל מקריבים את זה בזמן שמקריבים כל השנה ושמונה מחצו אבל כיוסובר לא יחשן למברסרא ולכן אומר רבי עקיבא כן אפשר להקדים את זה לשעה 7 ומחצר א אם ככה שואלת הגמרא אלוהיך שיניבד בשש ומחצה אז למה לא לעשות את זה זריז מקדימין אומר רש"י לכאורה אדרבה תקדים את זה לכמה שיותר מוקדם ששומחצו אם אין סיבה לאחר את זה תן לו את תחילת הזמן שאפשר להקריב כי נדרו נדבות אין לנו אז למה לא להקדים כוסוב המוסופים קוד מלבזיכין כאן יש לו כבר סיבה לעקב כיוון שמוסופין קוד קודמ לבוזירים וכמו שאמרנו מוסופין זה בשעה שישית בוזיכים בשעה בשעה שביעית ואז אם כן הוא צריך לעשות את זה עובד למוסופין בשש ובוזיכים בשבע והובדומים בשבע ומחצור ואז ממילא יוצא שהבוזיכים הם יהיו בשעה העקובן התומיד יכול יכולים לעשות אותו בשעה 7 ומחצו דהיינו אמצע השעה השמינית מהקיף לו רבי ברולה שואל רבי ברולה לפי הביאור של רובה עדיין זה קשה להכניס את זה בברייסה מד כיסידו בכול כך סידו בשבס בערב פסח דברי רבי שמואל קטוני האם כתוב בדברי הברייסה כסידר בחול כך קח סידרוי בשבס בערב פסח הרי רבי ישמואל אומר כך סידרוי בשבס תומקטוני אתה בא ומכניס בשבס של ערב פסח בדברי רבי שמואל לא מוזכר רב פסח ולכן אומר רבי באולה ביאור אחר בדברי המחלוקת בברייסי אלא אומר רבי ברול אוכטוני אומר רבי ברולה זה בכלל לא חוזר על ערב פסח אלא זה חוזר על שבת מה קורה בשבת מתי מקריבים קורבן אדום בשבת רגילה ביום חול יש עניין לאחרות עלשמוצו כמו שאמרנו להקריב נדרים ונדבות כמה שיותר לפני קורבן אטומית כי אחרי קורבן אטומית כבר אי אפשר להקריב אבל בשבת שהם נדרים מודבות מתי יקריבו את זה אורי גטוני כסדרו בחול דעלמה כך סדר בשבס דעלמה דברי רבי ישמואל דהיינו רבי שמואל אומר מקריבים את זה כמו באימות החול ושמונה אומר צו רבי עקיבא אומר כסידו בערב פסח דעל מקח סידו בשבס דעלמ רב עקיבא רב עקיבא ואומר ששבת רגילה מתי מקרימים זה כמו בערב פסר דהיינו מקדימים שעה אחת אבל לא בשמונה מחצר מסיס דקטוני בין בחול בין בשב דברי הכהולי ואז אם כן המשנה שדיברה לעניין ערב פסח והיא כתבה שבע ומחצוב בן בכל משבס זה לא הנושא שלנו הבריסה בכלל לא דיברה על ערב פסח היא דיברה על שבת רגילה ולכן זה יכול להסתדר בין לרבי שמואל בין לרבי עקיבא שלא מצינו שנחלקו לגבי ערב ערב פסח שחל בשבת לפי הביאור הזה הזה של רבי ברולה במקומפלגה מה המחלוקת ביניהם בגזירס נדום דובס קומפלגה רבי שמואל סוב הגזרן שעה בסות חול כיוון שבמות החול מאכים את זה לשעה 8 ומחצו אז תשאיר את זה ככה גם בשבת אל תשנה למה כי אם תבוא להקדים את זה יבואו בטעות להקדים את זה גם ביום חול רב עקיבס לא יגזרינן היא לא יגזרי בד בשש ומחצו לפי רבי עקיבא אתה לא גוזר ולכן בשבת שאין עניין לאחר מקדימים אז למה אתה מקדים רק בשעה אחת למה אתה לא מקדים בשעתיים אתחילה דת הזמן מצד זריז מקדים אדרבה תקדים את זה לששומרצו מוסופין כד לבזיכין עדיין יש לנו את המעקב כי הוא סובר שהמוסף קורבן מוסף צריך להקריב אותו לפני הבוזיכין ולכן מוסופים בשש בוזיכין בשבע גדלתומים בשבע ומחצו אז אם כך זה הביאור השלישי בדברי המחלוקת בבריסה מיסי ושואלת הגמרא כעת מבריסה תומת כל השנה כולו קורב כל חוסק נשחט בשמוחצו וקורב בתשע ומחצו מקריבים את זה עד סוף בשעה של תע ומחצו ובערב פסח נשחט בשבע ומחצו וקורב בחס ומחצו זאת אומרת כל השנה שוחטים ושמו ומחצו לוקח שעה אז מסיימים בתשע ומחצו בערב פסח מקדימים לשבע ומחצו בקורב ב חס ומחצו חל להיות בשבת כחל להיות בשני בשבס דיו רבי ישמואל הבריסה אומרת מה קורה אם זה חל בשבת אם ערב פסח חל בשבת כחל יש בשיני בשעבוז הדין הוא שיקריבו את זה כמו אם זהכל חל בימי החול דבר ורבי שמואל קיבי אומר כסדר בפסח כמו אם זה חל דהיינו אם זה חל יד בשבת אז אומר רבי עקיבא כסידו בערב פסח משמע כמו בערב פסח של כל השנה בשלמלביניכה אלא לרובה קשיה לפי הביי שביאר שם מחלוקת ביניהם בשבת ש ביד שחל בשבת ורבי רבי ישמואל סובר המחלוק בין רבי שמואל רבי עקיבא אם להקדים לשש ומחצו לשבע ומחצו אז ניכה שאנחנו נבאר כאן שכתוב כחל להיות בשיני בשבוס דהיינו שרבי שמואל אומר שמקריבים את זה אם זה חל ביד בשבת מקריבים את זה כמו אם זה חל באמצע השבוע בשבע ומרצו ורבקא אומר לא כסדו בערב פסח דהיינו גם כאן נצטרך להוסיף את מה שהביאי הוסיף בברייסה הקודמת ערב פסח שחל ביום שישי דהיינו בשומחצו אבל אומר אבל רובה לכאורה יהיה קשה דברי רבי שמואל שבברייסה כאן מוסף עוד משפט כחל יושב בשיני בשבוס משמע שאתה מדבר על פסח שחל באמצע השבוע ואתה אומר שאם זה חל בשבת זה כמו אם זה חל באמצע השבוע לפי רובה רובה ביאר שלא כמו חל באמצע השבוע לפי רבי שמואל זה כמו אמצע השבוע אדרבה לא מקדימים את זה אלא מאחרים את זה כמו אמצע השבוע הרגיל שמקריבים את זה כל השנה בשמונה ומחצו אז מה זה חל להיות לכאורה מהבריסה כאן משמע דלא כרובה אומר לו חרובה לא ידכלח בשיני בשבוס אל תאמר את הבריסה בגריסה הזו שאתה מכיר כחל בשיני בשבס אלא אם כשיני בשבס דעלמה דהיינו תוריד את המילה חל אנוכנמ ויש פה שיבוש בבריסה וצריך לומר כשיני ושבסדל וממילא זה כדברי רוב שידס רבי שמואל שערב פסח שחל בשבת מקריבים את זה כמו בימות החול בשמנו מרצו מסבי חליוז בשבוס כסיד כל השקול דברי רבי שמואל בריסה נוספת וכעת נקשה אדרבה על שיטת אבי ונסיעה לרובה חל להיות בשבת כסידרי כל השונק כולו דבר רבי שמואל מהשמע מה זה כל השוננו כולו כמו בימות החול שמקרימים כןומים בשמו ומחצו כך עם חל יד בשבת אין עניין להגדים את זה כיוון שכמו שאמרנו חוששים למי מרבייסו שלא יתחמם הבשר אז מאחרים את זה כמו כל השנה הקריבו את זה רק ושמו מחצו אבל עקיבא אומר כסידו בערב פסח דעלמה קיבה אמר שמקדים את זה כן בשעה אחת כמו ערב פסח בשלמלניה אלא להב קשה לכאורה כאן בבריסה מבואר כשיטת רובה שאנחנו מסתכלים על זה כמו כל השנה ולא כמו ערב פסח אומר לו חביהי לא תמ כסדרי כל לשונו אלא מכסיד כל השונים כולו דיבור רבי שמואל דהיינו גם פה אני אומר אומר הביה שיש יבוש בברייסה וממילא צריך לתקן לא כל השוננו וזה חוזר על ימות מות החול שמקריבים בשמוחצו אלא כסדרי כל השונים כולון וזה חוזר על ערב פסח רגיל של כל השנה שמקריבים בשבע אומר צור רבי עקיבא אומר כסידו ערב פסח שחל יוש בערב שבץ וגם פה נתקן ברבי עקיבא מה זה ערב פסח כסידו בערב פסח נוסיף כמו שהבאי הוסיף בבית הקודמות ערב פסח שחל בערב שעב שזה שש ומחצו תונו רבונון מנין שלא יהיה דובר כועדים לתומית של שחר כעת נראה את המקור לכך שתומית שלשחר ותומי שבנו הבאים הם הפתיחה והסיום של הקורבנות בבסמקדוש מני שלא ידבר קודם לטומ שלש שחר תלמוד מהורח אווילו מה היא תלמוד מה הלימוד שאנחנו לומדים ואורח הולילו איך לומדים מכאן שהקורבן התומיד הוא הראשון אומרוב אוילו אוילו ראשונו דהיינו קורבן התומיד הוא האוילו הראשון וממילא זה אומר שהוא פותח את היום אומר רש"י מזה שלא כתוב ואורח אוהו אוילו אלא כתוב א אוילו לו משמע הרח עליה מיד האוילו החשובו האמור תחילה לכל העולות איזה עולה מבואה בתורה הראשונה מכל העולות זה אוילו של קורבן התומין ממילא היא הראשונה ומנין שנדוב קורבחר תומבנו ארבעים מה המקור שגם הוא מסיים את היום תלמוד ויקטירו אוכל והשלומים מה היא תלמוד מה הוא אוי מכאן איך לומדים מכאן אומר הביולה אוהו שלומים ולא על חברתו שלומים דהיינו תקריב דווקא עליה ולא על חברתו שלומים. זאת אומרת אתה לא יכול להקריב אחרי קורבן אדום שבנו ארבעים קורבן אחר. ולכן שכתוב הקטיר או לאו על קורבן התומיד משמע הקטיר על האוילו הזויס אחראו את חל השלומים אבל רק חל השלומים אפשר אבל אי אפשר להקריב קורבנות אחרות אחרי קורבן אטומים מתקיף לרובה האם יש שלומי מודלנקריב או לא ישנה נקריב לכאורה לפי הלימוד הזה זה חותר דווקא על שלומי שאנחנו אומרים ש על הקורבן אטומ הזה אתה יכול להביא שלומים ולא אחריה אבל אולי קורבנות אחורות כן אפשר להביא אויס אפשר להקריב אולי כן אחרי קורבן אטומים אלא אומר השלומים אוהו השלם כל הקורבנות כולם דהיינו השלומים זה מלשון השלמה זה ההשלמה של כל הקורבנות וזה הסיום של היום וזה המקור שתומשבנו הרב הוא האחרון ביום אז אם כן ראינו כאן בביור של המחלוקת רבי שמואל ורבי עקיבא בנוסף לביור של רובה ראינו את הביאור ש בנוסף לבי של הבא ראינו את הביאור של רובה רובה ספר שנחלקו אומנם ביד שחל בשבת אבל מחקת ביניהם לא כדברי הביה האם בשבע ומחצו או שש ומחצו אלא האם בשמו ומחצו או שבע ומחצו לפי רבול הם בכלל לא נחלקו ביד שחל בשבת אלא בשבת דעלמה מתי יקריבו בשבת שאין נדרים ונדבות האם כמו יומות החול כי גוזרים אותו ו חוליל או שלא אלא יקדימו את זה כיוון שאין עניין אבל אומנם להקדים לשומחצ אי אפשר כי יש מוסופין שהם קודמים לבוזיכין ואנחנו מוגבלים במוסופין אי אפשר להקדים את זה מעבר לשעה חמישית וממילא יוצא שרק בשבע ומכצו אפשר אבל נקדים את זה כן ולכן רבי שמואל אומר שאפשר כן להקדים את זה בשבת רגילה להקדים את זה לשבע ומחצו שאלנו מבריס ראשונה שכושיה על דברי רובה ששם מבואר כחל יושב בשני ושבס ולא כחול ושבס כחול רגיל מה שמה שרבי שמואל בא לומר שזה כמו אם יד חל בשבת זה כמו חל באמצע השבוע ורובתיכן שאל תגיד כחל אלא כאמצע השבוע דהיינו כמו יום רגיל בימות החול הבריסה השנייה זה קושיה לבא וסיועה לרובה ששם כתוב כ שאם חל יד בשבת אז מקריבים את זה כסדרי כל השונו כולו משמע כימות החול של כל השונו בשמונה הוא מרךצול לפי רבי ישמואל ועל זה הבדחה שגם צריך לתקן כל השוון כולון דהיינו שזה חוזר על ערב פסח כמו כל כמו כל כל השנים שערב פסח חל בימות החול אז ככה גם אם יהודה חל בשבת היינו בשבע ומחצור אמרנו את המקור לתומית של שחר שהוא קרב הראשון זה שכתוב ההוילו הוילו ראשונו והתומי של בנוב קרב אחרון למסקנה רוב ואומר מזה שכתוב השלומים הולהו אשלם כל הקורבון כולום שזה השלמה של כל הקורבנות וזה סיום היום בהקרבת הקורבנות וכמו שראינו למט קורבן פסח שאותו מקריבים אחרי קורבן התומין כפי שנראה בהמשך.
לצפיה בתכנים נוספים: