העמוד היומי מסכת פסחים דף נו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נו עמוד א

[מוזיקה] סוכים דף נ עמוד א נחים בנ עמוד בס שורה חמישית מלמטה במשני אגב שדיברנו על איסור אסיס מלוכה בהרבי פסוכים במקומות שנהגו שלא לעשות מלוכה נראה כעת משנה שבה גם מובא בהקשר להלכה הזאת דין נוסף אומרת המשפנה שישה דברים עשו אנשי ריכו על שלושמיחו ביודום ועל שלוש שלא המיחו ביודום דהיינו זה היה שלו ברצון חוב עם כל השישה אבל השלושה מתוכם מכו בהם ואלו הן שלא המיחו ביודום השלושה שלא מכו בהם מרכיבים דקלין כל היום דהיינו הם עשו הרכבה של הדקלים כל היום של יד גם אחרי חצות שזה ודאי בכל המקומות נהגו מחצות והלאה שלא לעשות מלאכה והם כן נעשו את ההרכבת גלים באותו יום וכורחין את שמה היו מצמידים והגמרא תבאר מה הפירוש כוחין את שמה וקוצרים וגודשיים לפני האוי דהיינו עוד לפני שהוקרב קורבן האוימר שהוא מתיר את החודש היו כבר קוצרים את התבואה החדשה וגודשים אותה להרמות ואלו שמיחו בידם מתירים גם זיות של הקדש דהיינו אבותיהם הקדישו עצים בלי ענפים והם באו ואכלו מהענפים שלהם הם טענו שזה לא ממה שהם הקדישו אלא זה תוספת שבאה אחרי זה ואוכלים מתחת הנשורים בשבוס דהיינו דקל שנשר פירותיו אז היו אוכלים ממה שנשר בשבת הגמרא תבאר למה ונותנים פה ליוורק למרות שיורק אין לו דין של פה ואם הוא נותן פה זה עדיין חייב במעשרות ואין לזה דין של פה שבכל מקום שהפה לא צריכים לעסר אותה ומי חובר בד חכום מכיוון שהעניים בעצם לצא שאוכלים כשהם לוקחים פאה פאה שלא מחוייבת מצד הדין הם לא מעסרים אותה ויצא שם אוכלים תבל כיוון שאין לה דין של פאו טונו רבונו מביאה הגמרא אגב זה ברייסה בהקשר למשהו אחר גם כן עם שישה דברים שחלק היה שלא ביצון חכומים תונו רבון שישה דברים עשו חזקיהו המלך על שלושה הודו לו ועל שלושה לא עודו לו שלושה דברים בתוכם היה עודו לו חכומים שהוא עשה נכון ועל שלושה לא גירר עצמו הסובב על מיטו של חבולים דהיינו אביו של חזגיה המלך היה אוחוז או ראשו וכדי כדי לכפר על לכפר עליו במיתתו אז הוא גירר אותו על מיטה של חבלים ולא על מיטה של מלכים כדי כמו שהיו נוהגים לעשות למלכים לווייתם והוידולי כיתת נחש הנחושס והוידולי נחש הנחושס מימות משה רבינו כיוון שאנשים לא היו מתפללים אלא היו מסתכלים על זה ומתרפאים אז הוא העביר את זה מן העולם גנה ספר רפואיוס ואוידולי גם כן ספר שרא את תרופות לכל מיני מחלות ובמקום להתפלל לרחמים מן השמיים היו מסתכלים שם את הרפואה והוידו לו ועל שלו שלו יוידולי קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור מלך אשר כדי להוריד את המצור לירושלים ביקש מס גבוה מאוד הוא נתן לו את כל אוצרות המלך את כל הוצרות בית המקדוש הכסף והזהב והוסיף גם לגרד את דלתות ההיכל שעשה ניקנו ונתן לו אותם ולא יודולי כיוון שזה בזיון בית המקדוש סטם מגיכון העליון ולא יודולי כדי שלא יהיו מים לחיילים שעומדים במצור אבל לא יודע כיוון ש סוף סוף הוא היה צריך להסתמך על מה שכתוב בפוסק וגנויס על העיר הזויס לו אישיה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לו שלא יצליחו לנצח אותם אז לא לעשות כזאת פעולה לסתום את המעיין של ירושלים עיבר ניסן בניסן ולא יודע הוא עיבר את ניסן כבר אחרי שהתחיל חודש ניסון הוא הודיע שהח החודש השנה הזאת תהיה מעוברת בחודש נוסף לפני ניסון וזה כבר שלא קדין ולא יודל מרכיבן כל היום נחזור למשנה שלנו הבאנו שאן שהריכו הרכיבו ביד בניסן כל היום את הדקלים מה הם עשו איך אבדה אומר רב יהודה מיסי אסדורה היו מביאים אדס אדס לך ושכר דדפנה וגם שיחר של עץ וקמחדסרה קמח שסעורים דרמי במונדלאפלי יומין שנמצא בכלי אבל שלא עבור עליו 40 יום מיום תחינתו ומרתכהו מרתיחים את זה יחד ושודו לו לדיק לבליבי מכניסים בתוך לב הדקל את התערובת הזאת וכל דקוי בארבע דידי כל אילן דקל שעומד בארבע עמות של אותו הדקל אילו יבד לאוכיצי לאלתר אם לא יעשו לו הפעולה הזאת אז הוא יתייבש מיד אבל העץ הזה שעשו לו את זה זה מועיל מאוד בפירותיו רבחי ברוב ואמר מנחיק רדיך לנוקתי היו לוקחים איזשהו ענף לך של דקל זכר לדקל נקבה מכניסים בו את זה ואז ממילא הפירות היו גודלים טובים טוב יותר וכך נשמע איך אבדה אומר ויד אומרים שמע ישראל השם אלקנו השם חוד ולא היו מפסיקים דהיינו כשהם אמרו את שמא ישראל הם לא הפסיקו בין הפוסוק של שמע ישראל לבואהבתו למרות שפוסק של שמע ישראל זה קבול השואל מלכות שמיים ואוהבתו זה חוזר על קבלת מצוות והם אמרו את זה ברצף רבי יהודה אומר מפסיקנו אלא שלא היו אומרים ברוך שם כבוד מחוסוי לאווי לא מבואד הם לא אמרו את הפסוק שאנחנו אומרים בלחש בן שמע ישראל ואוהבתו וענן מה איתי מאמרין אליי למה אנחנו כן אומרים את בור שם כדורש רב שמן בן לוקש דומב שם בן לוקיש ויקו יעקב אל בונוב ויאמר לאספו ויגידו לוכם ביקש יעקב לגלש לבונוב קייציו מין יעקב אבינו רצה לגלות לבניו את זמן הגאולה נסתלקה ממנו שכינו אמר שמו חס ושלום יש במיתו ספסול אולי בנה אינם רואים שגלה להם את הקץ אולי יש במיתתי באחד מבניי פסול כאברום שיצא ממנו ישמואל ואבי אבא שלי יצחק שיצא ממני עיסוב אמרו לו בונוב ענו לו כולם שמע ישראל השם אלכנו השם יחוד כולנו מאמינים בהשם איכוד אומר כשם אומרו כשם שאין בליבכו אלא היכוד כך אין בליבנו אלא איך עוד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואומר בור שם כובן מחוסל בועד כיוון שהוא ראה כך שהסיבה שלא נתנו לו לגלות את הקד מבניו אינם ראויים אלא כולם בני כולם מאמינים אז הוא שיבח את הקדוש ברוך הוא על כך ואמר בור שם כבוד מלכוסי לאווי לא מבוא אמרי רבונון איך היא נאבין איך אנחנו נעשה כעת כשנתקן את סדר התפילה נאמרו נאמר שיאמרו בור שם בן שמע ישראל לבואהבתו כמו שהם אמרו מיד אחרי שמע ישראל ברוך השם כמו שיעקב אבינו אמר לא אמור משה רבינו לא הנומרו אמורו יעקובב אז מה נעשה התקינו שמר משה בחשי לכן הם תיקנו שיאמרו אותו בחשי ולא כסדר התפילה כולה יש גרסה נוספת ברשי שאנריחו לא שלא היו אומרים ברוך השם אלא שהיו אומרים ברוך השם אבל הם היו אומרים את זה בכל רם אז גם כן זה לא כמו מה שתיקנו חומים אומר רבי יצחוק אמ דבר בעמי מוש לב מלך שריחה ציקדירו בת מלך הריחה תבשיל מסוים והתאבותה לאכול מן התבשיל אם תאמר יש לה גנאי אם תאמר יש לה גנאי אם היא תבקש מזה זה לא מתאים ואם לא תאמר יש לה צר התחילו עבודהו להביא בחשי אז הביאו לה בחשי כך שהיא לא מצד אחד לא תצטער מצד שני היא גם לא תתבייש אומר רבי אבואו התקינו שיואים מישה בקול רם מפני תהרו מסמינין. התקנה הזאת לומר בכל לומר בלחש התבטלה בגלל המינין שהתחילו לומר כל מיני דברים מה על מה שאומרים בלחש שלא יהיו אומרים עלינו שאנחנו מוסיפים דברים שאינם מגונים ולכן הם לכן התכינו שיו אומרים את זה בכל רם ונרדו דלי כמינין אדשתה אמרי לו בחשאי ונרדו שאין שמה מינין אז גם עד היום אומרים את זה עדיין בחשי תון רבון שישה דברים עשו אנשי ריכו שלושו ברצון חומים ושלושו שלא ברצון חומים ואלו ברצון חומים מרכים נתגלים כל היו וכין את שמה וכצרין לפני האובריסה לכאורה זה לא רק לא מיכו בהם אלא זה היה ברצון חומים שיכלו לעשות מלוך כל יד וכוחן נשמה ו קויצרין לפני האוימר ואלו שלא ייצון חכומים גויצ'ין לפני האוימר ופורצין פרוצס בגינויסין ובפרדסין להכיל נש קשר לעניים בשני בצורירס ושבוסס וימים תואבים דהיינו כדי שהעניים שאין להם מה לאכול יוכלו להיכנס לשדה אז הם היו עושים ביום חול איזשהו פרצה בגדר כדי שיוכלו להיכנס לשדה ואז הם היו אוכלים מתוך השדות ונראה תכף מה הבעיה בכך ומתירין גם זה של הקדש ו של חור ושלשי כמו מה שגדל אחרי זה מהעצים של הקדש התירו לאכול מזה דבר רבי מאיר אומר לו רבי יהודה אם ברצון חכומים יוסין יהיו כל דומויסין כן אם כך שזה ברצון חכומים אז למה רק שהריחו נהגו כך? אדרבה אתה אומר שהדברים האלו זה בצון חומים כמו שכויחין את שמע אז כולם היו צריכים לקוח את שמע למה זה רק נאמר עלן שריכו אלא אלו ואלו שלא רצון חומים אוסין הכל זה שלא ברצון חומים רק השלושה מיכו בידם השלושה לא המיחו בידם ואלו שלא המיחו בידם מרכיבין תקלין כל היום וכיין את שמע וכיצרין וגויצ'ין לפני האוימר ואלו שמיכו ביודום מתירין גם זיה של אגדה של חורו ושל שיקמו ופורצין פרוצץ בגנסן פרדסן להכין נשר לעניים ושבו מתובבים בשני בצורס נספולי ומיכו בודום חכומים אז בעצם ההבדל בין הרשימה שרבי מאיר הביא לרבי יהודה שרבי מרי קודם כל הביא את זה האם זה ברצון חכום שלושה ברצון חכומים שלושה שלא ברצון חכומים רבי יהודה אומר הכל שלא ברצון חכומים רק על שלושה מחו ועל שלושה לא ורבי יהודה בברייס ברשימה הראשונה של מה שהיה שלא מיכו ביודום הוא כותב קויצרין וגויצ'ין לא רק שקויצרין אלא גם גוצ'ין לפני ני אומר וזה שלב רצון חומים ולא המיחו וברשימה של מה שהמיחו ביודום אז הוא מביא את גמזיויס של חור ושל אקדש ופורצים פרוצס זה נמצא ברשימה גם אצל רבי מאיר והוא מביא שהביאו גם פיו על ירק במקום גוי'ין לפני העומר שרבי מאיר הביא ואת גויצ'ין הוספנו ברשימה הראשונה של מה שלא מחו כאן רבי יהודה מוסיף נותנין פאה ליוורק וכמו שאמרנו זה גורם שהניים יוכלו טבל כיוון שאין מן הדין פיו ולכן זה לא פותר את זה מן המייסרס אז אם כן ראינו כאן את המשנה שישה דברים שעשו אנשי ריכו שלושה מיכו שלושה לא מיכו והבאנו ברייסה של שישה דברים שעשה חזקיה שלושה הודו לו שלושה לא הודו לו אמרנו לגבי הרכבת קלים כל היום הבאנו מה הם היו עושים או שהם היו שמים איזשהו משקה בלב הדקל או שפשוט תחוו דקל זכר בדקל נקבה כדי שהפירות יצאו טובים יותר. לגבי קריחת שמע אמרנו שהם או שהם לא הפסיקו בין שמע לבואהבתו או שהם הפסיקו רק רוב ועומר נראה שני שורות שדילגנו אותם רוב אומר מפסיקנו אלא שמרים היועל לבובבו דמש היומם לבובבו ולא חור לבובך דהיינו כשהם אמרו ואהבת את השם אלוקך בכל אבובך בכל נפשו בכל מועידו ויה הדברים האלה אשר הונכים מצווכו היוים על לבובךו הם לא הפסיקו בין היו לא לבובךו וזה זה הנשמע שרק היום הם לבובכו ולא מחר וזה היה הבעיה בקריאה שלהם ואפשרות נוספת שהם רבי יהודה אומר שהם לא אמרו בור שם כבוד מלכוסי לא מבוי רש"י גרס אפשרות נוספת בשיטסרביד שהם אמרו את זה רק אמרו את זה בכל רם הבאנו את המסים יעקב הבינו שהוא אמר ברוך השם ולא ידעו אם לתקן את זה בתפילה או לא כי מושה לא אמר אותו ולכן תקנו לומר את זה בחשי רבי הביא שבמקום שיש מיני מנין אז הסיקו לומר את זה בחשי כדי שלא יאמרו שאומרים שם דברים שאינם אגונים ונרדו שאין מינין אז המשיכו לומר את זה בחשי הבאנו מחלוקת רבי מאיר ורבי יהודה רבי מאיר אומר שישה דברים עשו אנשי ריכו שלושה ברצון חומים שלושה שלא ברצון חכומים ורבי יהודה חולק ואומר הכל שלא ברצון חכומים אלא שלושה מיכו ושלושה לא מיכו [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: