העמוד היומי מסכת פסחים דף נד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נד עמוד ב

דף נד עמוד ב מעניין מאוד בשנות המלחמה מלחמת העולם השנייה בתאריך כ באלול מתקבל מברק בביתו של הרב הראשי לישראל דאז הרב ארצוג מתקבל מברק מתלמידי מיר בשנחאי הם גלו על זה שנחי עם הסיפור הידוע איך שהם נמלטו מליטה ברגע האחרון נמלטו ככה מהארץ הרבויה בדם וברוך השם נפשם הייתה להם לשלל. הם היו בשנחי שבסין בכף באלול מתקבלת השאלה הבאה נה לשלוח לרבנים הבאים הרב אלטר שזה היה בית ישראל הרב קרליץ החזון איש ורבנים נוספים הרבנים של ירושלים וכן לרב ארצוג בעצמו מה קורה לגבי יום כיפור צמים יומיים או לא צמים יומיים למה שמה זה היה מעבר לקו התאריך קו התאריך זה בעצם הקו שמסמל איפה מתחיל אתמול ואיפה נגמר מחר אני יודע שזה נשמע קצת מסובך אבל אני לא רוצה להעריך בזה זה בעצם פשוט מאוד הרי ככל חול של טיסה מארץ ישראל לכיוון מערב טיסה אחורה אתה בעצם תרוויח שעה תגיע לאמריקה אוחזים שם עדיין מוקדם יותר ככל שתיסע למזרח אתה תפסיד שעה ובעצם שמה כבר מאוחר יותר השמש כבר הייתה שמה וכבר לקראת שקיעה יפה לך למזרח לך סליחה למערב תרוויח שעה וכן הלאה ותלך למזרח תפסיד יש איזשהו מקום ששמה הלילה מתחבר אבל באחד מהם זה הלילה של היום באחד מהם זה הלילה של אתמול שמה זה קו התאריך זה באזור משהו אני אני אפילו אפילו לא יודע באיזה אזור זה מדויק אבל בסיני יש בעיה ביפן יש בעיה גדולה בשנחאי שזה ביפן יש בעיה שלא בדיוק יודעים על איזה יום מדובר ואין שהם הגיעו מליטה הם לא ידעו מתי לקבוע את יום כיפור ולכן הם שלחו לכל הרבנים לשאול אותם מה הדין בסופו של דבר הם שמחו על החזון איש שהוא היה ידוע בליטה כפוסק רציני והוא אמר להם לצום אך ורק יום אחד ביום חמישי זאת אומרת בניגוד לרוב המקומות שצמו אז ביום רביעי הוא אמר להם תצומו ביום חמישי כך כך הוא כתב להם במפורש, היה רבנים שפיקפקו, היה רבנים שרצו להחמיר, הוא אמר להם אין על מה לדבר לא יומיים. אף על פי כן השתמרה ידות מרטיתה מאותם ימים מתלמיד שכותב שהיו תלמידים שהחמירו על עצמם וכן נהגו יום כיפור יומיים. אכלו סעודה טובה קודם לפני היום הראשון בעצם ולאחר מכן נכנסו למיטה והשתדלו לישון את כל ה-48 שעות הללו. כי לאחוז את זה באירנות זה מאוד מאוד קשה. קמו בקושי לתפילות אולי כל נדרי אולי נעילה ושמרו על היום הקדוש במשך יומיים וזה לא כשהעולם כמנהגו נוהג אלא כשהעולם דווקא השתנו עליו סדרי בראשית זה דבר נפלא מה כל זה קשור לעניינינו למה באמת יום כיפור לא לא צמים יומיים הרי בסופו של דבר אם בגולה אתה חושש לקביעת החודש לגבי ראש השנה לגבי סוכות לגבי פסח לגבי שבועות מה קורה עם יום כיפור רש"י כאן אומר שכן אמורים לחשוש ליום כיפור יומיים כן כבי ויה דירך אומר רש"י לעשות שני ימים אם מסופק לנו אם יברו בית דין חודש שעבר או לא תוספות שולל מכל וכל אין על מה לדבר אין לפרש על בני בבל שאינם יודעים מתי הוקבע החודש למה כי אמרינן בפרק כמה דראש השנה אין עושים אלא יום אחד בלבד אין כזה דבר יום כיפור יומיים אז יש לנו כאן כבר מחלוקת ראשונים בין רש"י לתוספות האם יש כזה דבר או לא זהו בוא נראה עכשיו את הסוגיה שלנו אנחנו בעצם איך נגרנו ליום כיפור וכל העניין הזה כמו שאמרנו אין ספורפ פעמים. הפק שלנו הוא לא קשור כל כך לפסחים, הוא קשור לכל מיני מנהגים. ואנחנו נדבר גם על מנהגים ביום כיפור, בתשעה באב, משם נצטייף ליום כיפור. בואו נתחיל. אומרת הגמרא הקדושה, דף נד עמוד ב, שואה ראשונה, אנחנו עדיין אוחזים באמצע הדף המתוק ש, זאת אומרת, באמצע העניינים של הדף המתוק של אתמול, כל מיני דברים שנבראו קודם שנברא העולם ביום שישי בין השמשות, תנו רבנן מביאה הגמרא דבר נוסף, עוד קטגוריות מעניינות כאלה באותו רעיון. תנו רבנן שבעה דברים מכוסים מבני אדם אף אחד לא יודע אותו אלו הן יום המיתה אף אחד לא יודע באיזה יום ימות וזה מה שאומרים חז"ל שוב יום אחד לפני מיתתך אתה הרי לא יודע מתי תמות שכל ימיך יהו בתשובה ויום הנחמה אף אחד לא יודע מתי הוא התנחה מדאגתו אם מישהו היה אומר תשמע אני עובר תקופה קשה ואני יודע משמיים קבו שזה יהיה חודשיים אז התקופה לא תהיה קשה והקדוש ברוך הוא הביא אותנו אל העולם אל נבה התלאות כדי שנתמודד ונאבוק ונלחם ונביא לו נחת רוח לכן כותבים המפרשים אף אחד לא יודע את יום הנחמה ועומק הדין אז רש"י אומר דבר ראשון כל מי שדן טועה למה כי אתה לא יודע את כל התחושות הרגשות מאחורי הכלים מה שעומד מתחת לפני הקרקע אתה לא באמת יודע מסקנה אל תמהר לדון אבל גם מי שחייב לדון כדיינים וכדומה על פי רוב הם טועים ואומר רש"י אינ מעומק הדין העתיד אף אחד לא יודע מה יהיה בדין העתידי אף אחד לא יכול להגיד תשמע בוא נעשה עוד מצווה בוא נעשה יש לי כבר מספיק מצוות אפשר פחות אף אחד לא יודע מה יהיה ואין אדם יודע יודע מה בליבו של חברו. אף אחד לא יודע מה בלב של חברו. ברוך השם הקדוש ברוך הוא נתן לנו. אמנם רואים עלינו חיצונית המון דברים אבל בלב הלב שלנו הוא אישי. ואם כל אחד היה יודע את מחשבות חברו ה הייתה מתחוללת אנדרלמוסיה כלל עולמית. ואין אדם יודע במי מסתכר. גם כן תעו לעצמכם היה עבודה שהיו אומרים תשמע מי שעובד שמה מרוויח ובאופן וודאי. גם היום מנסים כל מיני קרנות און סיכון למכור לכם את זה אבל כולם יודעים שזה לא נכון. אבל אם היה משהו שכולם היו יודעים אז כולם היו עובדים בזה ולא היה לנו אף אחד לא שרברב ולא נגר ולא סופר סתם ולא ולא ולא ולכן אין אדם יודע במה מסתכל ולכל אדם כתוב בחובות הלבבות הקדוש ברוך הוא מייפל לו איזה אומנות אחרת הוא אומר לו וואלה לך תהיה נגר לך תהיה באוסקאי בוא לך תהיה משלוחן לך כל אחד הוא נותן כדי שהעולם באמת יהיה יהיה לנו את כל סוגי העבודות יהיה לנו את כל סוגי האנשים כל מה שנצטרך הלאה ומה עוד ומלכות בית דוד מתי תחזור גם אף אחד לא יודע ומלכות חייבת מתי תכלה מתי כבר מלכות רומי הרשעה תהקר מן העולם תנו רבנן ג דברים עלו במחשבה ליברות ואם לא עלו דינו שיעלו זאת אומרת זה דבר שצורך כל כך גדול לעולם שהוא חובה הוא דבר שאי אפשר לוותר עליו בעולם מה הוא דבר ראשון הלמד שסריח אומר רש"י אחרת אנשים היו ככה ברוב געגוהיהם היו שומרים אצלם בבית את ההורים שלהם את הקרובים שלהם ולכן נס שזה מסריח שלא יהיה את הצער באופן תמידי והלמד שישתכח מן מן הלב גם כן אותו רעיון כי צער של פטירה הוא צער כל כך גדול ואנחנו רואים אנשים שמשתקמים מזה כי הקדוש ברוך הוא טבע בטבע האדם דבר נפלא שישתכח מן הלב זה משולל היגיון אתה רואה אנשים לפעמים אחרי טרגדיה אין אין יום אין לילה אבל שנה שנתיים אחרי הכאב קיים אבל הם מסתכמים זה נס שהקדוש ברוך הוא נתן בבריאה ועל התבואה שתרכב אם תבואה לא הייתה נרכבת אומר רש"י אנשים היו שומרים אותם כאוצר כזהב ולא משחררים כלום והיה מגיע רעב לעולם הקדוש ברוך הוא אמר יש דדני יש תאריך תפוגה. אם אתה תשמור, תשמור בסוף תראה בסופר יש תאריך קצר נמכר בחצי מחיר. לכן אין להם ברירה אלא להוציא את זה. זה גם נס שהקדוש ברוך הוא שם בעולם. ויש אומרים אף על המטבע שיצא. כי הרי פעם היו מתעסקים רק בחליפין של מוצרי מזון. היו מחליפים טלית בפרה, פרה, בחמור, גזר, במלפון, גויבה, כל דבר דווקא חפצים. אנשים שלא היה להם קרקעות או לא היה להם חפצים היו אומללים עד שהתחיל להיות המטבע ועל ידי זה נהיה שכר בעולם. גם כן נס מיוחד, דבר נפלא שאם לא עלה במחשבה לברות דינו שיברו. יפה מאוד אומרת המשנה הקדושה, מקום שנהגו לעשות מלאכה בתישה באבוסין. אם נהגו לעשות מלאכה בסדר. מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין אוסין. למה לא לעשות מלאכה? בגלל הצר שאדם יהיה לו זמן לפנות את ליבו ולהצטער על בית המקדש. גם מי שאומר שמקום שנהגו עושים זה גם כן צער. כי לעבוד אף אחד לא רוצה לעבוד. אז כצער, כעינוי אמרו לך לעבודה. יפה מאוד. ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים. רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם. אנחנו נראה בגמרא ש לא צריך לחשוש ליוערה שבן אדם אומר תשמע מי אני ומה אני? אני תלמיד חכם אני אלך לעבודה. לא צריך לחשוש ליוערה נראה מחר. הרואה יאמר שאתה סתם בטלן. זה בסדר גמור. ואתה על הדרך תרוויח לא לעשות מלאכה. אומרת הגמרא הקדושה. אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד. זאת אומרת פעם היה כל מיני תעניות. אם לא היה גשם היו גוזרים תענית על הציבור בבל לא הייתה צריכה גשם זה מקום עמוק שלשם מגיע מתר הארץ ככה הכל מתנקז לשם והיא הייתה רבויה במים הייתה שם אדמה דשנה מאגרי מים לא היו צריכים גשם ולכן אומר רש"י גם אם גוזרים על משהו אחר החומרה של תענית ציבור לא נוהגת בו מה לדוגמה אומר רש"י לאכול מבעוד יום זאת אומרת אפשר לגזור תענית אבל רק מהבוקר רק בתענית של גשם היו מחמירים שכבר מהלילה ואותו דבר לעשר במלאכה כל הדברים הללו נאמרו רק לגבי גשם אבל לגבי לגבי תעניות על כל מיני דברים אחרים בסדר אפשר להיתנות אבל לא להגזים זה מה שאומר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא רק תשעה באב מבינה הגמרא שהוא מתכוון לומר שתשעה באב הוא כל כך חמור הוא אומר תשמע תשעה באב זה דבר רציני לממרה דסבר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו אסור כי הוא אומר תשעה באב זה כמו תענית ציבור וזה התענית ציבור היחידה אז בין השמשות שלו אסור באכילה לא יכול להיות ואמר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו מותר ר אה ואם תאמר לי ששמואל אומר כן תשעה באב זה כמו תענית ציבור וגם תענית ציבור מותרת וכי תימה אם תרצה לומר לי שכסבר שמואל כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר לא יכול להיות וענן תנן אוכלים ושותין מבעוד יום לגבי תענית ציבור כתוב במפורש אוכלים ושותים רק מבעוד יום אבל למהותי לו למהות בין השמשות שלא אוכלים אונה הגמרא לא למהות מי שחשכה זאת אומרת בתענית ציבור דרמטית שגוזרים זה תענית על הגשמים לא אוכלים מבעוד יום אבל זאת אומרת אוכלים רק מבעוד יום אבל לא משחשכה אבל עדיין בבין השמשות יתכן שבאמת מותר זה ספק בסך הכל זה גזירה דרבנן אז זה הספק לכולה וזה מה שמתכוון שמואל אומר גם בתשעה באה וגם בתענית ציבור מותר לאכול בין השמשות אומרת הגמרא נמה מסייע לייב בו נביא ראיה לשמואל שבאמת בתשעה באב ובתענית ציבור הרי הוא כתענית ציבור ומותר לאכול בו בין השמשות נמסיע עלי אין בן תשעה באב ליום הכיפורים אין שום הבדל אלא שזה ספקו אסור וזה ספקו מותר. רש"י מיד נזעק ואומר, אין הבדל יום כיפור זה כרת ואילו תשעה באב זה מדרבנן. אומר לכתחילה. זאת אומרת בחומרה שלהם, בייסורים ששמו עליהם זה בדיוק אותו דבר. אסור אכילה, אסור שתייה, אסור שיחה, אסור נעילת הסנדל, אסור תשמיש המיטה. הייסורים הם בדיוק אותו דבר. אבל אומר, מדגיש רש"י, אם הוא עבר על האיסור, ברור שיש הבדל כביר. זה כרת, זה סך הכל ייסור דרבנן. אבל השבו את החומרה שלהם לגביה לכתחילה אותם ייסורים בדיוק. אבל זה ספקו אסור וזה ספקו מותר. מבינה הגמרא מה היא ספקו מותר? מה זה אומר שתשעה באב ספקו מותר? לאו בין השמשות שבין השמשות זה ספק יום ספק לילה אומרים לך מותר אם כך ראה לשמואל שומר שבין השמשות מותר באכילה בתשעה באב אונה הגמרא לא ממש לא כדימב שישברי דרבידי לקביע דירחה אכן מי לקביה דירך זה לגבי אומר רש"י מה זה כביע דירחה לעשות שני ימים אם מסופק לן אם יברו בית דין חודש שעבר או לא אז אני אומר לך לגבי יום כיפור זה דאורייתא תעשה יומיים ואילו לגבי תשעה באב זה לא כזה חמור ולא צריך לעשות יומיים אם אני לא יודע מתי קביעת הירח, מתי קביעת הזמן הראש חודש שבית דין קבעו. תוספו דוכה את זה מכל וחול ואומר שאין כזה דבר לא יכול להיות אלא לעניין מה. כי הרי כמו שאמרנו בהקדמה הוא אומר שאין מושג לצום יומיים אלא אם סתפק אפילו בארץ ישראל מתי הוקבע החודש כגון שמהלך במדבר ולא יודע מתי וקבע עושה בית יומים כדין כל ספקות דאורייתא דאזלינן לחומרה זה הפירוש לקביה דירך אבל אין מושג שכיוון שאני לא יודע לצום יומיים יפה מאוד אז בעצם נותר לנו למסקנה שבאמת יכול להיות ששמואל אומר שבת תשעה באב בין השמשות ספקו מותר אבל אין לנו הוכחה לכך אומרת הגמרא דרש רבה וברות ומיניקות מתנות ומשלימות בו בתשעה באב זה צום כל כך חמור כדרך שמתענות ומשלמות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור דעה חולקת על שמואל וכן אמרו משמאי דרבי יוחנן שבין השמשות אסור שואלת הגמרא ומי אמר רבי יוחנן אחי שתשעה באב בין השמשות שלו אסור באכילה והרי ואמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מה אליו מבינה הגמרא לבין השמשות ואם הוא לא כתענית ציבור זה אומר שמותר לאכול בתעני ציבור אסור כך מבינה הגמרא כרגע ובתשעה באב מותר ופה אומר לך שאסור אונה הגמרא לא למלאכה לגבי מלאכה הוא לא דומה לתשעה תשעה באב לא דומה לתענית ציבור תענית ציבור אסורה בעשיית מלאכה ואלו תשעה באב מותר שואלת הגמרא מלאכתנינה במפורש מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באבוסין ובמקום שנהגו שלא לעשות אין סין ואפילו רבן שמעון בן גמליאל לא אמר אלא דחייתי ולא אביד לא מחזק כיוערה. זאת אומרת אין בעיה להתבטל אבל מיסר לא עשר. אם כך כבר אנחנו יודעים שיום שתשעה באב מותר בעשיית מלאכה. אז מה רבי יוחנן מגיע ואומר לנו? תשעה באב הוא לא כמו ותני ציבור. מה למלאכה? זה כתוב במפורש במשנה. כנראה מבינה הגמרא שזה לומר לנו על בין השמשות שמותר בניגוד למה שהוא אומר כאן. זו השאלה על רבי יוחנן. אונה הגמרא לא אני יכול לומר לך על משהו אחר. אלא מה יהינוקתני ציבור לתפילת נעילה? בכל התעניות ציבור שהיו גוזרים על הגשמים היו מתפללים תפילה נוספת שנקרא תפילת נעילה ואומר רבי יוחנן יום תשעה באב הוא לא כמו תענית ציבור ולא מתפללים בו תפילת נעילה שואלת הגמרא אבל מה הבעיה להתפלל תפילת נעילה רבי יוחנן הזק ואמר ואומר לך אל תתפלל מה הבעיה רבי יוחנן במסכת ברכות אומר אין שום בעל להתפלל תפילת נדבה תתפלל כל היום אומרת הגמרא ואמר רבי יוחנן שואלת הגמרא ולוואי שהתפלל אדם והולך כל היום כולו לא, אם כך ברור שאין לו בעיה שתתפלל נעילה. מה הוא צריך להדגיש ולומר תשעה באב, אל תתפלל נעילה? תתפלל גם ביום שלישי בחודש תמוז. תתפלל גם בחודש תבט. מה זה משנה? אונה הגמרא, תשובה פשוטה. אתם חובה אחרשות. הוא מגיע לומר לך בתענית ציבור, חובה עליך להתפלל תפילת נעילה. בתשעה באב. הרי הוא כיום שלישי טיפוסי רגיל בקיץ או בחורף שאתה יכול להתפלל תפילה נוספת. ואתה יכול גם לא. זה מה שהוא מתכוון להדגיש. ועדיין ובאמת אין לנו שאלה לגבי מה קורה בבין השמשות כי הוא לא דיבר על כך כלל באמת יתכן שבין השמשות גם בתשעה באב אסור באכילה והיא באתם התשובה נוספת מהנוקתענית ציבור ל-24 שיש 24 רננות דחינות שאומרים בתענית ציבור בתשעה באב לא אומרים אותם רב פפה אמר הסבר נוסף מה מתכוון רבי יוחנן לומר כשהוא אומר תשעה באב אינוקתענית ציבור הוא מתכוון לומר כן לגבי בין השמשות אבל הוא אומר כך אינו כתענית ציבור אינו הראשונות אלא כאחרונות ואסורה. בתענית ציבור היה מדרג בהתחלה כשלא הגיעו גשמים היו גוזרים תעניות קלושות יותר קלות יותר ובהם בין השמשות היה מותר באכילה לאחר מכן זה נהיה חמור ובין השמשות היה אסור אומר רב פפא מתכוון רבי יוחנן לומר לך תשעה באב הוא חמור הוא לא כמו תעניות ציבור הראשונות שספקו מותר שבין השמשות מותר אלא הוא כאחרונות ובין השמשות אסור באכילה זה מה שמתכוון רבי יוחנן לומר אומרת הגמראה הקדושה מיטיבי אין בן תשעה באב ליום הכיפורים וכפי שהסברנו קודם שכמובן לגבי הדינים במקרה שעברת זה חמור מאוד אבל בגדול אין הבדל אלא שזה ספקו אסור וזה ספקו מותר מה ספקו מותר לו בין השמשות שלו ואם כך קשה אתה אומר שאסור בעצם מה שהבאנו מקודם כראיה לשמואל מגיע כרגע כשאלה לרבי יוחנן ועונה הגמרא את אותו תשובה המאבשי שברי דרבידי לא לקבע דירחה לגבי ספק הזה של קביעת הירח שאנחנו לא יודעים מתי לרשי כפי שהוא הסביר ולתוספות כפי שהוא הסביר אז באמת אנחנו אומרים שיש הבדל בין תשעה באב שהוא קל יותר לגבי יום הכיפ כיפורים אבל לגבי אכילה בבין השמשות שווים והוא יכול לומר ששניהם באמת אסור מדייקת הגמרא ואומרת בעצם הבאת לי פה השוואה בין תשעה באב ליום הכיפורים ואמרת הבדל אחד אבל משמע שלכל שאר הדברים דבריהם שווים א לכל דבריהם זה וזה שווים אומרת הגמרא מסייע לרבי אלעזר לדין שהביא רבי אלעזר דמר רבי אלעזר אסור לו לאדם שיושיד אצבעו במים בתשעה באב שימו לב לא רק רחיצה להושיד אצבעו במים כדרך שאסור להושיד אצבעו ביום הכיפורים איסור רחיצה צ הוא כל כך גורף אפילו לא להושיד צבעו במים ואם כך הדין הזה שאתה אומר שבכל דבריהם יום הכיפורים ותשעה באב שווים מסייע לרבי אלעזר שואלת הגמרא מטי אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא שזה אסור בעשיית מלאכה וזה מותר בעשיית מלאכה שימו לב השוואה בין תשעה באב לתענית ציבור יפה אז רק בעשיית מלאכה במקום שנהגו שאז באמת שניהם אסורים מדייקת הגמרא אבל א לכל דבריהם יש הבדל אחד זאת אומרת מה אמרת לגבי תענית ציבור לגבי עשיית מלאכה שתענית ציבור מותר אסור ותשעה באב מקום שנהגו מותר אבל לכל שאר הדברים משמ שהוא שווה לתענית ציבור ואילו גבי תענית ציבור תעניה כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו לא זאת אומרת פניו ידיו ורגליו מותרים ברחיצה בתענית ציבור ומה להושיט אצבעו במים בטח שמותר אז תקשיב יש לי פה פער גדול השואת ליום הכיפורים מהשמע אפילו אצבעו במים אסור אתה משווה לתענית ציבור מה ששמע אפילו פניו ידיו ורגליו מותר אונה הגמרא אמר פפה תנא כולי כולי קטני זאת אומרת כשהתנא משווה הוא מתכוון לומר מה קל יום תשעה באב מהמקומות האחרים בפעם הראשונה הוא אומר לך תשמע יום כיפור ותשעה באב תשעה באב קל יותר לגבי מה לגביס ספקו בפעם השנייה הוא משווה לך לתענית ציבור אומר תשעה באבקל יותר לגבי מלאכה במקום שנהגו לעשות מלאכה אבל הוא לא מתכוון לומר מה חמור תשעה באב מאחרים ובהם באמת יש חומרות כמו לדוגמה תשעה באב שחמור יותר מתענית ציבור לגבי רחיצה שבתענית ציבור מותר פניו ידיו ורגליו ובתשעה באב אסור אפילו לטבול אצבעו במים זאת אומרת תנקולקולק תני הוא מדבר רק על הדברים שתשעה באב קל יותר ובזה יש לו את ההשוואה ליום כיפור ותהשוואה לתענית ציבור אבל דברים חמורים יותר עליהם הוא לא מדבר ובאמת לעניין רחיצה זה אחד הדברים שתשעה באב חמור מתעני ציבור מה ראינו היום שבעה דברים שמכוסים מבני אדם יום המיתה נחמה עומק הדין לב חברו מה מסתכל מלכות בדוד ביד מתי תחזור וחייבת מתי תכלה שלושה דברים עלו במחשבה זה המת שלא יסיח מת שישכח מן הלב תבואה שתרכה ומטבע שיצא תשעה באב תלוי במנהג האם לעשות מלאכה או לא ותלמידי חכמים בטלים ורבן שמעון בן גמליאל אומר שכל אדם יעשה עצמו כתלמיד חכם שמואל מגיע ואומר אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב מה הוא מתכוון לומר שבין השמשות שלו מותר זאת אומרת ניסינו א סליחה שבין השמשות שלו כן למסקנה שבין השמשות שלו מותר ומה שכתוב שאוכלים מי בעוד יום זה למעט מי שחשכך וניסינו לסיים מספקו וספקו לגבי תשעה בא ויום כיפור אמרנו ממש לא זה לעניין כביע דירך רבה מביא את רבי יוחנן גם כן שאומר שבין השמשות שלו אסור ניסינו להביא ראיה דבר ראשון בסוף ניסינו להביא ראיה לשיטתו מ סליחה שאלה לשיטתו מספקו של יום הכיפורים ואמרנו שזה לעניין כביע דירחה ניסינו לומר שבעצם הבאנו שאלה שרבי יוחנן אומר שתשעה באב הרי הוא שונה מתענית ציבור אז ניסינו לומר שמדובר למלאכה אמרנו שכולם יודעים את זה ניסינו לומר שמדובר לנעילה ואמרנו הוא יתכן לומר שמדובר לנעילה ששמה חובה ופה רשות או ל-24 רננות או רב פפא שאמר שהוא מתכוון לומר זה לא כמו השלוש הראשונות אלא כמו השלוש האחרונות זאת אומרת שהוא חמור יותר ובאמת אסור לאחר מכן אמרנו שההשוואה בין יום כיפור לתשעה באב היא מעולה כיוון שהיא מביאה לרבי אלעזר סיוע שאסור להושיט צבעו במים ניסינו לשאול מהשוואה לתענית ציבור אמרנו שאתה מחפש את ההשוואות איפה שהוא קל יותר אבל יש למקומות שהוא חמור יותר. בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר.
לצפיה בתכנים נוספים: