העמוד היומי מסכת פסחים דף נד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף נד עמוד ב

[מוזיקה] סוכים דף עמוד ב בשורה העליונה טו רבונון אנחנו ממשיכים עם מאגדטס שראינו בעניין של בריאס אוילום וכעת נביא עוד שתי ברייסס בעניין טוב נורא רבנו נשבע דברים מחוסים מבניום ישנם שבעה דברים שבני אדם לא יודעים אותם אלו הן יומיסה אדם לא יודע מתי הוא ימות יומם הנחום או מתי הוא התנחם מהדאגה שלו ועמק הדין אומר רש"י הרוב טועים בו הנה מיועמק הדין האוסיד או שזה חוזר על דברים שקורים לאדם כאן או שזה חוזר על העתיד לבוא ואין אדם יודע מה בלייבוי של חברוי ואין אדם יודע במה מסתקר איפה הוא יצליח בפרנסה ומלכוסי מתי תחזור ומלכוס חייבס מתי תיכלה מתי יבוא הדין אומר רש"י של מלכוס חייבש שזה רוימי שכתוב בה גבול רישאו ורישו זה הכוונה מלשון שהיא חייבת מתי היא תסתיים? תונו רבונו ג דבורים עולו במחשוב עלי בוריס ואם לא עלו דין שיעלו. זאת אומרת זה דברים שהיו חייבים להיות בשביל קיום העולם זהם על המת שיסריח. כיוון שאם המת לא היה מסריח ומרכיב אנשים היו שומרים את המת לפניהם והיו מטבלים עליו לעולם. ועל המת שישתכח מן הלב כדי שיוכלו לצאת מהצער שלהם ועל התבואה שתירכב כדי שבעלי בתים שיש להם שדה לא לא ישמרו את כל התבואה אצלהם ואז יגרמו לעליית מחירים וישרים על המטבע שיצא כיוון שאם לא היו לא היה מסחר דרך מטבעות אז לעניים שאין להם שדות ואין להם דרך לגדל מאכלים לא היה להם דרך לקנות מאכלים ולהתקיים וממילא על ידי זה שיש שובי במטבע. ממילא אז הם יכולים גם אם אין להם קרקע ואין להם אפשרות להחזיק דברים שמייצרים מזון, בכל אופן הם יכולים להתקיים. אומרת המשנה ואנחנו ממשיכים עם המשניות של הפרק שאנחנו מביאים מקומות שנהגו לעניין איסור מסוים שישנם מקומות שנהגו איסור וישנם מקומות שלא נהגו איסור וכעת נראה לעניין איסור מלוכה בת שבאוב. מקום שנהגו להרסיס מלוכה בת שבאוב אוסין. מקום שנהגו שלא לאסיס מלוכו אינועסים הכל תלוי לפי מנהג המקום האם גזרו איסור מלוכה בתישבור ובכל מקום תלמיד חכמים בטילים רב שמן גלי לאמר לאלום יעשה עוד מעצמו תלמיד חוכם לעניין הזה אנחנו מעדיפים שאדם יעשה את עצמו כתלמיד חוכם גם אם הוא לא תלמיד חוכם אומר רש"י וזה לא מכך זה כיוארה זה לא נראה לא נראה גאווה בזה שהוא נוהג מנהג של תלמידר חומי אומרת הגמרא מורה אומר שמואל אין טייניס ציבור בבובל אלא תיש באוב בלבד כיוון שבובל היא עמוקה שבארצות ממילא אין שם מחסור של גשמים אז אין שם התעניות ציבור שאנחנו מכירים במסכת סטיניס ששם מובא כשיש עצירת גשמים ולכן הטיניס ציבור היחידה שיש בבובל היא היא טייניס תישבוב והיא אסורה כדין תיניס ציבור שואלת הגמור למי מדסובר שמואל תשבוב בנשמוסה שלא אוסור זאת אומרת כשאנחנו אומרים שתני ציבור היחיד זה תישבור ועליו יש את דין דין תניס ציבור ולכאורה זה חוזר על כך שבבין השמו של שזה ספק יום ספק לילה אנחנו אוסרים את זה כדין הלילה כיוון שדין של תניס ציבור זה מתחיל מהלילה ועל זה אנחנו אומרים שתיישבוב הוא כתניס ציבור ולכאורה זה כוללת בין השמוסה שלו אז לכאורה שואל את הגמורה והוא אמר שמואל שמואל בעצמו אומר ממרי תשבאוב בן השמוסה שלו מותר אז אז אומרת תישאוב כיוון שדין דרבונון ולא דאוריסה אז מלא הבן בן השמושויס שזה הזמן הזה שעדיין לא יודעים ספק אם זה יום ספק אם זה לילה עדיין עוד לא חשמ הזמן הזה יהיה מותר ואיך כאן משמע מדברי שמואל שטי שתי שבו ויש לדין שתיניס ציבור שלכאורה שגם בנשמושויס יהיה אסור וכי תאמקוסברשמואל כל תניציבור בנשמוסה שלא יהיה מותר אולי נאמר שאין חנמי נכון אומר שמואל תישאוב כתינס ציבור לעניין בן השמושויס הוא סובר שגם תניס ציבור מותר בבין השמשויס זה גם דרבונון וממילא לכן אין סתירה בין מה שהוא אומר שבין השמושויס של תישבוב מותר כי אנוכחנמי גם כל תיניס טיבו בן השמש שלו מותר כל מה שאנחנו אומרים שהוא שהוא כתיניס ציבור זה לעניין מי שחשיכו מהזמן שיתחיל התיניס מאז שחשיכו מאז יש לו את הדינים שתניס ציבור של איסור מלוכה ונן תנן אוכלים ושיתי מבודים כתוב במשנה בתייניס לגבי טייניס ציבור שגזרו על הציבור שהולך משויסים מבוידיוים לכאורה למיוטמי לו למטה בןשמו שויס משמ דווקא מודם כשזה וד היום אבל אם זה סופק לילה כבר זה אסור ואם כן איך אפשר לומר שתיניס ציבור בין השמ שלו מותר אונה לוי למות שכךשיכו אין כנמה המשנה שמה כשהיא אמרה שאוכלים ושותים מבדיום זה לא בא למעד בן השמוסיס באמת בין השמוס מותר בתניס ציבור באו למעט שמשךשיכו יהיה אסור וזה לא רק מתחיל מהבוקר ורק חוזר על היום אלא כבר הלילה נאסר באכילה ושתיה נמסייע לי נביא לכך סיוע אין בנתי שבוב ליום הכיפורים אלא שזה ספייקו יוסור וזה ספיקו מוטור לכאורה רואים כאן שיום הכיפורים ספק שלם הכיפורים שזה דאוריס זה אסור ות שבאוב מותר איזה ספק יש לנו מהספיק מוטור לבןשמושס לכאורה זה חוזר חוזר על הזמן שהוא ספק יום ספק לילה שהוא בנשמו שויס ועל זה כתוב שבתשבוב מותר אז ממילא מסתדר עם מה ששמואל אומר שזה היחיד שיש בתיניס ציבור בבובד שיש לו דין של תיניס ציבור שזה תישבוב ואינוכנמי תישבוב בן השמו שויס מותר ואם כן יש פה סיוע לדברי ישמואל שסובר שתשבו בןשמ שלו מותר אונה הגמרא לוי כדאומר רבשי שבר דרבידי לקבי דיררכה אוכנקדרכה מה ששם אנחנו מחלקים בין תישבוב ליום הכיפורים אין מכאן ראיה לדברי שמואל שתי שבאוב בנשמו שלא מותר יתכן שאין חונה מטישבוב אסור מה שכתוב שמה שסופק של תשבוב מותר זה הכוונה באופן שאנחנו לא יודעים מתי בייזניין שמקדשים על פי הראייה מתי הם קידשו את החודש וממילא לכן יש לנו ספק מתי הפי שבאובחל וממילא על זה אנחנו אומרים שמסופק לא צריך לנהוג שתי ימים של צום תישבוב מה שאין כם כיפור שכן דורש רובה רובה חולק על שמואל שמואל אמר שתישבו בן השמש שלו מותר והבאנו שכדי ליישב שתישבו ויש לזה דין של תיניס ציבו כדברי שמואל אז כל תיניס ציבו בן שלו מותר כעת נראה ששיטסרובה וכן רבי יוחנון שבין השמשויס של תישבוב אסור ובורסומניקוס מטענו ומשלים בטישבוב זה דין שהם חייבות לצום עד סוף היום גם מוברות גם מניקות כדרך שמתענו משלים משביעים הכיפורים כדיוים הכיפורים ובנשמוס שלו אוסור אז הנה רוב חולק על דברי שמואל שבןשמוס של תישבוב אסור וכן אמרו שמי דרבי יוחוננון שואל את הגמורה ומי אמר רבי יוחנן אוכי האם רבי יוחנן סובר שתישבוב אסור בבן השמושויס ואמר רבי יוחנן תשבנוני ציבור מהב לבן השמושס לכאורה כוונתו לחלק בין תיניס ציבור לטישבוב שבתיני ציבור אז יהיה אסור אנחנו רוצים לומר שלפי רבי יוחנון בנשמו של אסור אז נאמר שתיני ציבור רגעילמו שלא מותר ואילות תיישבוב מן השמוש שלא אסור אז איך אנחנו מביאים כאן שואלת הגמורה איך כאן מובא שרבי יוחנן סובר שבין השמו של תישבוב אסור לכאורה כתוב שטבוב אין כתי ציבור ואנחנו מבינים שהוא סובר שתי ציבור רגיל אסור בבין השמושויס ואם תיש בהוב לא כתניס ציבור אז לכאורה זה בא לומר שבין השמושויס של תישבוב הוא מותר אם כן יש סתירה בדברי רבי יוחנון הראשונים כאן אומרים שיכולנו לומר הפוך תישבוב אינו כיתני ציבור זה הכוונה שטישבוב בן השמושס אסור ותניס ציבור בן השמושויס מותר כפי שהעמדנו עלי בדשמוא שהוא סובר שתניסי בו מנשמ שס מותר אבל לכאורה הגמורה מבינה שתניסיבו ודאי בןשמס שלו מותר שבת סיבור אנחנו אומרים שבן השמוס שלו אסור וכפי שאמרנו לאיל שלכאורה קח משמע מה מהבריסה ואם כן אז אם כתוב שמה שטי שבאוב אין כיתניס ציבור זה בא לומר שתניס ציבור אסור בבין השמור שוייס ות שבאוב יהיה מותר בבן השמושויס אז קשה על מה שאנחנו מביאים בשם רבי יוחנון שבן השמושויס תיניס הבן השמושויס של יום של תישבוב יהיה אסור כדין יומם הכיפורים אומרת הגמורה לוי מתרצת הגמורה כמה תירוצים תירוץ ראשון למלוכה מה שרבי יוחננון אמר שיש חילוק בין תישיבו ולתיניס ציבור זה לא לעניין בין השמושס אלא אין אוחנמ ונשמושס אסור גם בתניציבור וגם בתישבור רק לעניין מלוכה שלעניין מלוכת הנציבור אסור ואילו לתיש בהוב זה לא אסור אלא זה תלוי במנהג המקום כפי שראינו כאן במשנה שואלת הגמרא מלוכת אנינהני אז אם כן אם זה החידוש של רבי חונן מה הוא בא לומר הרי זה משנה לדיה אצלנו מקום שנוהגו לאס מלו רבת שבוין מקום שנוהגו שלא לאססנו אנחנו מכירים את המשניות בטיניס שמובא שתיניס ציבור אסור במלוכי מכירים את המשנה כאן שתישבוב תלוי במנהג המקום ואם לא נהגו איסור אז מותר במלוכה אז מה רבי יוחנן בעצם מחדש אם הוא חוזר רק לעניין איסור מלוכה ואפילו רב שם בן גמליאל לא ימרה לו דכיוסי ולא יובד לא ממיר זה כי הרי גם רב שם בן גמליאל אצלנו במשנה שאמר הוא לא יעשה אדם עצמו תלמיד חוכ הוא לא בא לומר שזה אסור במלוכה בתשבוב אלא הוא רק בא לומר שאין בזה חשש של גאווה בזה שהוא נוהג מנהג תלמיד חומים אבל מיסר לא יוסר אז אם כן מה החידוש של רביחוון ולכן נתרץ בצורה אחרת אלו מה ינקית ציבור לתפילה סנ תירוץ ראשון שנשאר זה כאן שהגמרא אומרת ההבדל בין תישבו כשאנחנו אומרים כשרבי יוחנן בא לומר שטישבוב הוא לא כתני ציבור זה לעניין תפילה סניילה שבכל תני ציבור יש דין של תפילה סניילה בנוסף לשלושת התפילות שחיס מנחמיריב ואילו בת שבאוב לא שואלת הגמורה מה זה נקרא שאין תפילה שני לבתי שבוב הריבומר רבי יוחנן וי שיספל לא דום וילך כל היום כולווי אז אז מה שמע שאפשר להתפלל גם תפילה אם הוא רוצה בתישבו אומרת הגמרא נכון שאפשר אבל זה לא חובה אוסום חוייבו ביתיניסיבו יש חובה להתפלל תפילה סניילה ואילו אוכרשוס וממילא זה תירוץ ראשון שעל זה רבי יוחנן עלה ולא על בן השמושס בן השמשס בשניהם אסור ואילו תפילה זה החילוק לעניין תפילת חויבו שבתנס ציבור זה חוביבו ואילו בתי שבוב זה רשוס ואי בו מהנקטניס ציבור ל-24 שבתניס ציבור גזרו שמתפללים 24 ברוכוס כפי הסדר המובא במסכת אייניס לא בתי שבאוב אין את הדין הזה אב פה פומנוקט ציבור אינו כראש אלו האחרונו זאת אומרת ואסור בתעיניס ציבור שגוזרים על הציבור אז יש הבדל בין התעניות הראשונות שיש עדיין בעצירת גשמים אם העצירת גשמים ממשיכה אז מביאה המשנה בטייניס שהולכים ומחמירים את התעניות ועל זה חוזר את חוזר דברי רבי יוחנן ואומר שתישבוב הוא לא כתנסיבו דהיינו הוא לא כמו הראשונות שיהיה אסור שמותר עדיין במלוכה אלא הוא כמו התעניות האחרונות שהן כבר אסורות במלוכה וממילא על זה זה חוזר ולא ולא רואים כאן ש ש ממילא אין פה קושיה לעניין בנושמוסס כיוון שרשי כאן מבאר אין כרישונו שבנשמוש שלהן מותר כמו שכתוב אושית משחשיכו אלוקח רונוז שכתוב לך שמים בודיו זאת אומרת התעניות הראשונות שגזרו שמה הם עדיין מתחילות הם מתחילות רק מהיום הם לא כוללות את הלילה אחרי זה שעדיין יש עצירת גשמים מוספים גם את הלילה על זה אומר רבי יוחנון הוא לא כמו הראשונות אלא האחרונות שזה מתחיל מהלילה ואין אוחנמי כשזה מתחיל מהלילה אז אנחנו עוסרים גם את בן השמוסויס מיסי שאלת הגמור אין בן תישבוב ליהם הכיפויים אלא שזה סטייקוס וזה סטיקו מוטור לכאורה משמע כאן שסופק תישבוב מותר אז קשה על רובה ועל רבי יוחננון שאמרו שתשר בו בן השמוס שלו אסור מה סתיקמותו לא בן השמוס שלא לכאורה איזה ספק יש לנו שאנחנו אומרים שבתי שבו מותר לכאורה לן השמש אומר רב שישבר דרבידי לאי לקבי דירכה מה שכתוב שתי שבוב בן השמוש שלו מותר זה לא שתיישבוב ספיקוי מותר זה לא חוזר על בן השמושסנומה בן השמושס אסור לפי שיטת רובה ורבי יוחנון ואם יתרצו שמדובר שמה על סופק של כבי דירכה שעל זה חוזר שמותר כיוון שלא גוזרים עליו שכיוון שהוא לא יודע אם קידשוט החודש או לא אז לעשות שני ימים של תישבו לא החמירו כמו שיש בימים הכיפורים ממשיכה הגמרא לכל דברין זה וזה שובי מהשמע שההבדל היחיד בין תשבוב ליום הכיפורים זה לעניין סופק רצינו להוכיח שהכוונה לעניין בן השמשש ותירצנו לו לעניין כבי דיארכ שלא צריך לנהוג יומיים שספק מתי יצא תשבוב באיזה יום שואלת הגמורה משמע או לכל דבריהם זה וזה שובים משמע ששאר ההלכות מה שצריך לנהוג בתבוב זה כמום הכיפורים מסל לרב לוזו דומר רב לוזו אסור לו לאודום שיוישית אצבוהי במים בטישבוב אסור לאדם ללחוס את ידיו במים כדרך שאסור לו ישיד את צבוי ביום הכיפורים אז רואים שאסור אסורה רחיצה גם על ידיו בלבד כמו ביום הכיפורים מסייע לכאורה לרב לוזור שבזה אין הבדל בין תישב ליום הכיפורים מסבי שאלת הגמורה משתי בריס שלכאורה משמע שיהיה מותר לרחוץ אין בין תשבוב לתיני ציבור אלא שזה עשו בעשמלוכה וזה מותר בעשמלוכה במקום שנוהגו דהיינו טיניס ציבור יש איסור מלוכה ואילות שבאוב זה תלוי לפי מנהג המקום או לכל דברי זה וזה שובין מהשמע ששאר הדברים חוץ מסלוכה הם שווים תניס ציבו ותישבו ואילו גם בתניס ציבור תניה כשאמרו אוסרו בריחיצ לא אמרו לו כל גופי אבל פה נובדגלובל וכעת מבינה הגמורה כשאנחנו באים להשוות בנטישבובים הכיפורים באתישבוב לטיני ציבור אנחנו חוזרים גם על הקולות וגם על החומרות אנחנו מביאים שתשעה באב היא יותר קל מתיני ציבור בעניין של הסייס מלוכי מהשמע אבל בשאר הדברים הם שווים ואם כן לכאורה כמו שתינן ציבור מותר ברחיצת ידיו ורגליו כל מה שעשו זה רק גופו אז לכורה גם בתשעה באב אמור להיות שמותר ואילו רב לוזר אמר שאסור בתשעה באב גם לרחוץ את ידיו לבד ולא רק כל גופו מרפתנק כולקולקטוני אין מכאן סתירה לדברי רב לוזור כיוון שאין הוכנה מיתכן לומר שטישבוב אסור ברחיצת ידיו לבד וזה לא כמו תניציבור שהוא חמור יותר רק הבריסה התנשיבית הבריסה בעצם זה אותו תענה שתי הבריסס ואנחנו אנחנו באים להביא חילוקים של חומרה, של כולה ולא של חומרה. אז הבאנו את הכולה של טישבוב ביחס ליום הכיפורים שספייקוי מותר. ועל זה הבאנו איזה ספיקוי מותר שהכוונה לקבי דירכה. הבאנו את הכולה של תישבוב ביחס לתני ציבור שהכולה של תיש בהוב שזה מותר בעשיית מלוכה אלא אם כן נהגו איסור באותו מקום. אבל את החומרה של תישבוב ביחס לטיניס ציבור על חומרי לא דיברנו ואין אונממה יש עוד הבדל בין תישבוב לתיניסיבור שתישבוב יהיה חמור יותר ועל זה לא דיברנו לא הבאנו את החומרות ביחס לתניציבור החומרה היא תהיה שתישב בוב אסור גם ללחוץ ידיו לבד ואילו בתנציבור רגילה יהיה מותר אז אם כן יש לנו כאן בעמוד הבאנו ברייסה שלש שבעת דברים שבני אדם לא יודעים וזה טוב לקיום העולם הבאנו שלושה דברים שגם אם זה לא היה קורה מן הדין שזה יהיה כיוון שבלי זה העולם לא יכול להתקיים ויש אומרים דבר רביעי שלושה דברים הם על המת שיסריח מת שישתכח מן הלב ותבואה שתירכב הדבר הרביעי זה שישמרים גם על מטבע שיצא המשנה הביאה ש איסור עשיית מלאכה בתשעה באב זה תלוי לפי מנהג המקום תלמיד חחומים לא יעשו מלאכה ורב שמדן גליאל אומר שלעולם אדם יכול לנהג את עצמו כתלמיד חוכמה בעניין הזה וזה לא גאווה שמואל הביא שהתני סבבה היחידה בבובל זה תישבוב בלבד ועל זה יש את ההלכות של תניסיבור של איסור אסמלוכה ואיסור אכילה של איסור אחילה ושתיה ושזה מתחיל כבר מהלילה אמרנו לכאורה מה קורה עם בנשמושסיס אנחנו הבנו שהוא סובר שתן נצי בו מנשמו שלא מותר ואם כן כאן משמע הבנו שתניציבור בין השמוסה שלו אסור ואם אם נאמר שטישבוב זה קטיני סיבור אז אם ככה יוצא שבין השמש צריך להיות אסור ואילו שמואל אמר שתשבו בן השמש לא מותר אנינו אנוכנם ושמואל סובר שגם בתעיניס ציבור הבנשמו שויס הוא מותר ולא אסור מה שכתוב שזה שונה מיום הכיפורים כיוון שבנשמו שלא אלא שזה ספיקו יוסור וזה ספיקו מוטו אמרנו הנה יש לנו לכאורה סיוע שרואים שסוף כתישבוב לכאורה זה בןשמו שש וזה מותר אבל הגמרא דחתה את הסיוע כיוון שיתכן שזה לכבי דחי השיט שמואל שתי סיבור ותשבוב שניהם בן השמו שש מותר והתניסבו היחידה בבובל זה תשבור רוב אמר שתישבוב בין השמו שלו אסור וכך גם רבי יוחנן שאלנו אז אם כך אמר רבי יוחנן אומר שתישבוב אנוכתני ציבור לכאורה משמע שתניציבור שמ אסור אבל תשבוב מותר והגמור תרצה בא ומינה ניסה לצרס לעניין מלוכה שאלנו פשיטה ודאי שתי שבאובקת נסיבו כי תשבוב לא נאסרה מלוך אלא אם כן נהגו כך באותו מקום זה משניות מפורשות ולכן הגמרא ישבה בכמה דרכים אחד לעניין תפילת נעילה שבניציבוב זה חובה ובטישבוב זה זכות זה רשות ולעניין 24 ברכות שבתניציבור תיקנו לומר ובטישבוב לא אויר של רב פובא שהוא אומר שתנסיבו שתישבו ונוקת הנסיבו לעניין שהוא לא כמו תניסיבו של הראשונות שמתחיל רק מהיום אלא כמו האחרונות שמתחיל כבר מהלילה אבל אין חנמי בן השמוס שלו כשזה מתחיל מהלילה גם יהיה אסור כדין הלילה מעצמו הבאנו שמה שכתוב שתי שבאוב שונה מים הכיפורים כיספקו מותר זה לא חוזר על בןשמושיס לפי שיטתם אלא זה חוזר על כבי דירכה שלא צריך לנהוג יומיים תישבו כשלא יודעים באיזה יום זה יצא דיקנו שמשמ לכל דבריהם תישבו והם הכיפורים שווים ואם כן אסור ללחוץ ידיו לבד ב טישבוב גם כשזה לא כל גופוי וזה מסייע לרב לוזר שאומר שאסור בתשבוב כדין ימי הכיפורים לעניין נחיצת ידיים לבד שאלנו ממה שכתוב שאין בן תישיבוב לתניסיבור אלא שזה אסור בעשיאס מלוכה וזה מותר בעשיאס מלוכה משמע שכל דבריהם זה שווה את אישבו ולתניסיבו ובתניסיבו כתוב שמותר כן ללחוץ ידיים לבד אונה גמורה דיברנו כאן רק על הקולס לא דיברנו על החומרס ואין אוכנה מטישבוב חמורה יותר מטיניס ציבור לעניין ידיים שיהיה אסור לרחוץ את ידיו לבד מה ששם רצינו להבין שתישיבוב קל לעניין יסו אסיס מלוכה [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: