העמוד היומי מסכת פסחים דף יז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת פסחים דף יז עמוד ב

[מוזיקה] דף יז עמוד ב היום נפלה לי תובנה שבדיוק גם היא מופיעה בעמוד שלנו משמה זה צמח לי אבל זה משליך גם על כל הסוגיה ועל החיים בכלל היום אנחנו נראה כולנו יודעים שאדם שטובל במקווה נהיה טהור מה שהוא המקווה 40 שיעה אבל היום נראה חידוש שרק לבן אדם זה 40 שיערה אם אני רוצה לטבול כלי מספיק מים כאלה שהכלי נכנס כנס בהם בשלמותו. ברגע שהכלי נכנס באופן מוחלט לתוך המים, יפה. זה מספיק שזה יהיה קצת יותר גדול מהכלי. כבר הכלי נטער מטומתו. גם אם אין בזה 40 שסיע, לכל הפחות רביעית, אבל לא צריך להגיע ל-40 שסיע. כל מה שכתוב 40 שסיע זה דווקא בן אדם. אמנם חכמים תיקנו לאחר מכן שגם כלים דווקא ב-40 שסיעה. וזה מה שאנחנו עושים היום. נפלא ביותר. הדבר הזה הוביל אותי למסקנה אחת. הרעיון בתבילה היא בעצם במקור מדאורייתא הרעיון בתבילה להיות באופן מוחלט בתוך המים להיכנס לתוך המים אפילו שערה אחת אפילו ידית אחת של הכלי לא תצא החוצה וזה כבר מספיק זה הופך את הבן אדם לטהור וזה תופס אותי בכל דבר בעולם כשבן אדם רוצה לעשות את כל דבר שהוא בצורה הטובה ביותר שיכנס אליו בצורה מוחלטת שלא יעמוד כמו תייר ויחשוב אולי כן אולי לא אולי לקחת את השיעור תורה הזה אולי לא כי אם כן זה כמו שאדם טובל עם יד בחוץ זה כלום. אם אתה לוקח משהו, קח אותו בשתי ידיים, תיכנס לתוכו בצורה מוחלטת, תשקע בתוכו ואז באמת תצליח. זה תופס אותנו גם לדוגמה ברבי חנינסגן הכהנים, הסוגיה זו שכל כך הרבה אנשים בוחרים לעמוד מהצד ולהגיד, תשמע, זה מסובך, זה לא, אני לא יודע את זה, זה כל דף יותר קשה מהשני וזה כל כך לא נכון. זה נכון כשאתה עומד מבחוץ ומסתכל זה נראה לך מסובך אבל אם תחליט להיכנס פנימה לצלול בתוכו ובאופן הרמטי להגיד אני אבין פתאום אתה רואה הלכות אומה וטהרה הם לא מסובכים פשוט אנשים בוחרים באופן מודע או תת מודע שלא להיכנס אליהם כי זה בפעם הראשונה הראשונה שהם למדו את זה הם היו צעירים וראו שיש בזה כמה דברים שלא כל כך הסתדרו להם הם גם לא פוגשים את זה ביום יום בדיוק את כל הלכות הטומא וטהרה הללו ולכן הם בוחרים לברוח אבל חבל בכל דבר בעולם שתיכנס אליו כמו מקווה כמו אם אתה נכנס בצורה הרמטית, בצורה מלאה, בוחר להיות שמה, בוחר להבין, בשם השם תעשה וגם תצליח. אומרת הגמרא הקדושה, אנחנו בחרנו בסיעתא דשמיא להיכנס לעניין בצורה מלאה, הרמטית, מוחלטת, וברוך השם אנחנו מתקדמים ויודעים והיום אנחנו נראה את דף יז עמוד ב, דף נפלא ביותר. אומרת הגמרא הקדושה, תניה כבתי דרב, אנחנו מתחילים בדף יז, עמוד א', שורה וחצי מלמטה. ראינו בעצם היום אנחנו בגדול נסכם את דבריו של יוסא בן יועזר שבו אנחנו עוסקים בימים האחרונים. יוס בן יועזר מגיע ואומר תשמע חכמים לא גזרו טומא על מש על משקי בית מטבחיה בעצם על המשקים בבית המקדש על דבריו של רבי יוסי בן יועזר שיתכן שבכלל תנאים חולקים גם עליו כך ראינו שלשום בעצם גם בתוך דבריו יש מחלוקת המוראים על מה יוסא בן יועזר דיבר יש מחלוקת רב ושמואל שהוא אומר תהורים מה הוא מתכוון האם הם תאורים ממש כך אומר רב או שהם דווקא תאורים מלטמא אחרים אבל טומת עצמן יש להם כך אומר שמואל מעבר לכך יש מחלוקת נוספת בין רב לליבי. האם יוסא בן יועזר דיבר על כל המשקאות בבית המקדש ואז בעצם גורסים מדבריו משקה במדבחיה של המזבח, שזה אומר גם יין ושמן וכולי או שהוא דיבר על מצומצם יותר על משקי בית המטבחיים. דווקא מה שיש בבית המטבחיים מים ודם של הבהמות. המים ששוטפים את הבהמות והדם ורק עליהם הוא דיבר. אז בעצם ראינו אתמול שרב אומר רב ולוי נחלקים. הבאנו אתמול ראיה ללוי. והיום נביא ראיה לדברי רב שמדובר דווקא על ההגדרה המצומצמת של משקאות בית המטבחיים דווקא עליהם יוסא בן יועזר דיבר אומרת הגמרא הקדושה תניה כבתי דרב אדם והמים משקי בית מטבחיה שנטמאו שים לב אדם והמים אתה רואה שבעצם ההגדרה מצומצמת ולא כמו שראינו אתמול היין והשמן כבר בעיקרון יכלנו לסיים את הראיה ואנחנו ממשיכים הלאה ורואים את הדין אז כל אלה שנטמעו בין בכלים בין בקרקע טהורים לא משנה הם בתוך כלי או שהם נשפחו על גבי קרקע הם תהורים. רבי שמעון מגיע ומחלק. רבי שמעון אומר בכלים טמאים בקרקע תהורין. רבי שמעון למה הוא אומר בכלים טמאים? כי אם אתם זוכרים שרבי שמעון סובר שטומת משקין דאורייתא ואנחנו הרי לאורך כל הדרך זוכרים שאם טומאת משקין דאורייתא לא יכול להיות שיוסא בן יועזר מגיע ואומר שבבית המטבחיים הם ביטלו את הטומא. כל הזמן ראינו שרק אם טומאת משקין זה מדרבנן אז יוסף בן יועזר יכול לומר תשמע החכמים גזרו אבל לא גזרו בבית המקדש כדי שלא להרבות טומאה אבל אם זה דאורייתא אין מה לעשות ולכן אומר רבי שמעון בכלים טמאים כי זה מדאורייתא אבל בקרקע תהורים אתם יודעים למה בקרקע טהורים אנחנו נראה עוד רגע שלא מדובר רשי כבר אומר לנו את זה פה ולכן אנחנו גם נאמר את זה פה מדובר בלא על הדם אלא על המים המים שנמצאים בקרקע יש להם תורת מקווה וכמו שאמרנו בהקדמה מקווה ולא צריך להיות 40 סע זה רק לבן אדם להטביל כלים יכול להיות כל דבר אפילו הקטן אפילו בעצם המקווה מים הקטן ביותר יכול להיות בשביל להטביל בו כלים להטביל בו מחת להטביל בו צינורית רש"י אומר לכל הפחות רביעית לא פחות מכך אבל מרביעית ומעלה הוא כבר נחשב כמקווה ומקווה לא מקבל טומ לעולם אומר ברגע שזה מקווה כתוב במפורש אך בור מקווה מים יהיה טהור הוא לא מקבל טומ ולכן אומר רבי שמעון כזה גודל נכון שחכמים גזרו שלא יטבילו בו וגם כן כלים מטבילים רק ב-40 שיער, אבל במקור מדאורייתא אפשר להטביל בו, הוא נחשב כמקווה. ולכן ברגע שזה בקרקע, תאורים, אומרת הגמרא הקדושה, אמר רב פפה, שימו לב, אנחנו כבר נחזור לעניין של המקווה ושל המים של רבי שמעון. בעצם סיימנו את הראיה לדברי רב, שמדובר רק על משקי בית המטבחיים ולא של כל בית המקדש. ועכשיו אומרת הגמרא דבר מעניין. מגיע הרב פפה ואומר עד עכשיו הבנת שכל מה שיוסא בן יועזר אומר טהור הוא מדבר על מה שמדרבנן טמא את זה הוא מתאר אבל מה שמדאורייתא טמא הוא לא יכול לתאר אין מצב מגיע אב פפה ואומר לא אפילו למען דאמר טומת משקין דאורייתא משקה בית מטבחיה הלכתגמיר אלה זה הלכה למשה מסיני שהם יהיו טהורים וואו זה חידוש עצום ומיד הגמרא דוחה אותו באמת אמר לרב הונה ברידה רב נתן לרב פפה ואלד אמר רבי אלעזר, אין טומה למשקין כל עיקר. בעצם רבי אלעזר מגיע ומדבריו של יוסה בן יועזר הוא לומד שאין טומה למשקין מהתורה. למה הוא מביא לך ראיה? תדע שהרי עיד יוסף בן יועזר או יוסי בן יועזר איש צרדה על משקה בית מטבחי דחן שזה טהור והיא הלכת הגמיר אלה מי גמרינן מינה בעצם הגמרא מביאה את כל מה את כל המושכל ראשון את כל ההבנה הראשונית שהייתה לנו עד עכשיו הרי רבי אלעזר מגיע ואומר תשמע יש לי ראיה מוחצת שלמשקים אין טומא מהתורה אתה יודע מה הראיה שלי שיוסה בן יועזר מטמד משקי בית המטבחיים אם כן מה אתה רואה מכאן אתה רואה פשוט שרבי אלעזר מבין שיש קשר הדוק בין כך שיוסא בן יועזר מתאר את המשקה בית המטבחיים לכך שזה דרבנן ואם באמת כמו שאתה אומר רב פפא זה הלכה למשה מסיני והלכת הגמיר אל מי גמרינן מינה האם יש מה ללמוד אין קשר אם אתה אומר שעל אף שזה מדאורייתא יש הלכה למשה מסיני אז מה אומר רבי אלעזר ומביאה הגמרא שאלה נוספת אמר לרבינה לרבשי ורבי שמעון דמר טומת משקין דאורייתא דתניה אם אתם זוכרים ראינו ברייתה מחלוקת שלוש שיטות וכתוב שם רבי יוסי ורבי שמעון אומרים לכלים טהורים ואם כן במקרה של ספק שנגע ספק משקה נגע בכלים טהור לאוכלין טמאין למה כי זה דאורייתא היה שם יעוד מיוחד שכלים לא אבל לאוכל כן כי זה דאורייתא ואחר כך אמר רבי שמעון בכלים טמאין בקרקע טהורין אם כן אתה רואה ששוב יש קשר הדוק לכך שאם אני אומר שמדאורייתא אם אני אומר שמדאורייתא אסור בבית המטבחיים אני לא יכול לתאר זאת אומרת אם אני אומר שמדאורייתא טמא בבית המטבחיים אני לא מתאר ואם אתה באמת אומר הלחתהי מה לי בכלים מה לי בקרקע. ואם כן אתה רואה פעם נוספת שבאמת אין שום התכנות בעולם אין היגיון לומר שבאמת יוסא בן יועזר מדבר על הלכה למשה מסיני מה פתאום אתה רואה כל הזמן שאנחנו מתחשבים בכך שמה שתסבור אם תאמר שמדאורייתא טמא גם בבית המתבחיים יהיה טמא ואם תאמר שמדרבנן זאת אומרת שמדאורייתא טהור ורק רבנן תימו שמה ליוסא בן אעזר יש סמכות לומר חכמים לא קבעו חכמים לא תיקנו שיהיה טמא ובאמת אומרת הגמרא קשיה אומר רש"י אדרב פפה לו תאי ולא היה זכור למשניות הללו. אתה רואה שהתנאים הסיקו מדבריו של יוסא בן יועזר שבאמת הוא מתאר רק את מה שמדרבנן ולא מדאורייתא. ואם כן באמת הולך נעלם דבריו של רב פפא שאמר שזה הלכה למשה מסיני. עכשיו כמו שהבטחנו אנחנו חוזרים אחורה ובוא נבין למה רבי שמעון מחלק. זאת אומרת רבי שמעון למעלה חילק בין כלים לקרקע. ורשי כבר הסביר לנו שהרעיון הוא דווקא במים ולא בדם כי יש על זה תורת מקווה. בואו נראה את זה בגמרא. אמר רב פפא עד אמרת בקרקע טהורים לא שנו אלא מים אבל דם לא למה כי לדם אין תורת מקווה ומים נמי לא אמרן אלא דעה ורביעית דחזי מדאורייתא להטביל ב מחתין וצינורות כל מיני כלים קטנים שהיו בבית המקדש אבל לא עבור רביעי טמאין כי שוב כמו שאמרנו קודם כל הרעיון שזה דומה למקווה לא רק שזה דומה שזה באמת מדאורייתא מקווה ואפשר להטביל בו ולכן ברגע שמדאורייתא זה טהור אומר רבי שמעון אני לא אטמא אותו ולכן בבית המטבחיים אני אסבור שנכון שמשקין רגילים טמאים אבל משקין קללו שנמצאים בקרקע בכלים אי אפשר להטביל אבל אם זה נמצא בקרקע אפשר להטביל בו ויש עליו תורת מקווה ולכן הוא טהור אומרת הגמרא הקדושה שוב אנחנו חוזרים לאותה ברייתה שבה ראינו שלוש שיטות האם למשקים יש עיקר מהתורה או לא אמר מה ראינו למעלה רבי יהודה אומר לכל טמא משקיעים מטמים מדאורייתא את הכל בין כלים ובין ובין אוכלים אומרת הגמרא למרה דסבר רבי יהודה טומת משקין לטמא טומת כלים דאורייתא עד כדי כך זאת אומרת יש שם שלוש דרגות יש שם את רבי מאיר שאומר בכלל משקין לא מטמים הלאה נהדר יש את רבי שמעון שאומר משקים מתמים הלאה אבל משקים מטמים עלה דווקא אוכל ולא כלים ויש את רבי יהודה שומר על הבר הכל אפילו כלים הם מטמים בעצם מבינה הגמרא אתה רואה כאן שרבי יהודה סובר שטומאת משקין היא כל כך חמורה שמטמא טומאת כלים מדאורייתא איך ייתכן והתנען כל הכלים שיש להם אחוריים ותוך יש להם בית קיבול ואתה יכול לקבל גם בפנימה שלהם וגם בחיצוני שלהם לדוגמה דמיינו שקית אוכל שקית אוכל זה פלסטיק זה דיון ארוך לגבי טומאה וטהרה אבל קחו שקית אוכל נכון אתה יכול למלות בתוכה ואתה יכול באותו מידה להפוך אותה ולמלות בש בעצם בדפנות החיצוניות שלה שעכשיו הפכו לפנימיות זה נקרא יש לה יש לה אחוריים ותוך אתה יכול להשתמש גם בבתוכו וגם וגם בחוץ כגון הקרים והקסטות והסכין והמרצופין גם קר אתה יכול להפוך אותו כסף שמיכה אתה יכול להשתמש בשתי הכיוונים ואותו דבר דבר סכין מרצופין זה כמו שקיות כמו שאמרנו קודם כל מיני שקים תיקים ותרמילים אז הדין של הכלים הללו הוא כך נטמ תוכו נתמגב בו אבל נתמגבו לא נטמע תוכו זאת אומרת התוך הפנים זה העיקר ואם נגע שם טומ הכל נטמע אבל אם נגע טומא בשוליים בדפנות החיצוניות הבתוכו לא נטמע כך כתוב בברייטה במשנה שם מגיע רבי יהודה ואומר אמר רבי יהודה במ דברים אמורים דווקא שנטמאו מחמת משקיעין אבל נטמעו מחמת שרת ארץ נטמ תוכו נתמגבו נטמ גבו נטמע תוכו שימו לב עוד לפני שהסברנו שום דבר כבר אתה רואה מהסבטקסט מתחת המילים אתה רואה שטומאת משקין קלה יותר אומר לך תשמע כל הדין הקל הזה שנטמע גבו לא נטמע תוכו זה דווקא במשקין אבל בשרץ לא משנה איפה נגע הכל נטמע שימו לב אומר רבי יהודה משקין זה משהו אחד אבל שרץ שטומתו מדאורייתא זה חמור יותר שרץ הואב הטומ בום שמה אנחנו באמת נאמר שבין עם גבו בין עם תוכו הכל נטמע. ואומרת הגמרא ואיס קדתך אם כמו שאתה מבין שטומת משקין לטמק כלים דאורייתא כמו שאמרנו בברייטה למעלה מה לי נתמ מחמת משקין מה לי נתמ מחמת שארץ שאלה פשוטה אם אתה אומר שרבי יהודה סובר שהכלים הם טמאים מדאורייתא אפילו לטמא שמשקין טמאים מדאורייתא אפילו לטמא כלים אז מה ההבדל בין זה לטומת שרץ? למה אם זה מטומת שרץ שזה דאורייתא אתה אומר שבכל מקרה טמא ובמשקין שגם אתה רוצה לומר שזה מדאורייתא אתה אומר שבכל מקרה טמא מה ההיגיון מה הרציונה לחלק ביניהם אומרת הגמרא רבי יהודה אמר שמואל חזר בו רבי יהודה רבי יהודה חזר בו כבר נראה בעזרת השם מחר ממה הוא חזר בו האם מהכל או רק מחלק אבל בכל אופן הוא לא סובר שמשקין מתמים כלים מדאורייתא זה ברור שלו מזה הוא חזר בו אם הוא חזר בו מאוד דברים יתכן אבל משקים לא מטמים כלים מדאורייתא רבינה אמר תירוץ אחר לעולם לא עד רבי יהודה לא חזר בו פשוט מאוד אב במשקין הבאים מחמת ידיים אבשקין הבאים מחמת שרץ שרץ באמת מטמא זאת אומרת כמו שאמרנו כאן שרץ כי הוא חמור יותר למה משקין לא כי לא מדובר במשקין שנטמעו מחמת שרץ שעל זה התורה מדברת מדובר במשקין שנטמאו מחמת ידיים שהידיים בכלל אני לא יודע אם היו טמאות או לא זה רק טומה שחכמים גזרו זאת אומרת כך גם במשקין יש לחלק בין הטומות יש טומה שזה נטמע מדאורייתא ואז מדאורייתא זה באמת יטמא כלי הלאה ובזה הוא אומר תמיד נטמע תוכו נטמע גבו נתמ גבו נטמא תוכו לא משנה תמיד הכל יהיה טמא ויש כאלה משקין שהם משקין סוג ב' הם משקין שנטמאו רק בגלל תקנה של חכמים משקין כאלה באמת לא יעבירו על התטומ ולכן הוא אומר כך אב משקין הבאים מחמת ידיים הבמשקינה באים מחמת שרץ ולכן מה אומר רבי יהודה במ דברים אמורים שנטמאו מחמת משקין אז באמת זה דין קל כי מדובר במשקין מחמת ידיים שזה סך הכל גזירת חכמים אבל במקרה שזה נטמע מחמד שארץ עצמו שזה חמור אז באמת אני אומר לך לא משנה איפה נגע הכל נטמע שואלת הגמרא שאלה פשוטה אם באמת ככה דין אז היית אמור במשנה לחלק בין משקינה באים מחמת ידיים למשקינה באים מחמת שרץ ולא חילקת כך מה אמרת רבי יהודה אומר זה הדין הקהל זה במשקין מחמת ידיים אבל בטומאת שרץ אם זה נטמע באופן ישיר משרץ אז הוא אומר לך הכל נתמע למה אתה לא אומר במשקינה באים מחמת שארץ תחלק בין משקין למשקין הרבה יותר הגיוני שואלת הגמרא היא אחי עדתני עד שאתה הולך ואומר במי דברים אמורים שנטמאו מחמת משקיעין לפלוג ולתני בדידה במי דברים אמורים במשקין הבאים מחמת ידיים אבל במשקין הבאים מחמת שרץ נטמכו נתמ גבו נטמ גבו נתמ תוכו למה שלא תלך לי על הישר הפשוט ואפילו המעניין יותר אתה אומר לי תשמע במקרה של משקיעים זה באמת באמת קל אבל במקרה של שרץ זה חמור תאמר לי חידוש תאמר לי במקרה של משקין מחמת ידיים זה קל אבל במשקין מחמת שרץ זה באמת חמור אז באמת בכל וריאציה שהיא הכל נטמע זה חידוש ככה יוצרים גמרא ככה מדברים גמרא למה לא אומר ככה רבי יהודה אלא מחברת כדי שנין מעיקרה חזר בו רבי יהודה ובאמת רבי יהודה סובר שמדאורייתא כלים משקין לא מטמים כלים שואלת הגמרא שאלה פשוטה זה באמת הבטחנו שנראה מחר אז בוא נהיה את השאלה היום ואת התשובה כבר מחר. האם רבי יהודה שחזר בו חזר בו מהכל והוא סובר שמשקין כלל לא מטמים מדאורייתא או שהוא אומר לא הם עדיין מטמים אבל לא כלים אלא דווקא אוכל לדוגמה אוכל כן שואלת הגמרא באי להו האם מקילים דעדרבי אבל באוכלים כרבי יוסי ורבי שמעון סביר אלי וזה מטמא עוד דין מלגמרי עד הרבה כרבי מאיר כמו שיטתו של רבי מאיר שמה שאמר שאפילו אוכל זה לא מתאמדורייתא רק חכמים גזרו ואת זה בעזרת השם נראה מחר האם באמת הוא חזר מהכל או רק חצי קש קלאץ' רק בחצי מדבריו. מה ראינו היום? אחד הדברים שאני כל כך אוהב את הסוגיה של רבי חנינאה סגן הכהנים זה שהסיכום בו הוא כל כך קצר. מה ראינו היום? ראינו הוא היה לדבריו של רב שכשיוסא בן יועזר דיבר על משקאות, הוא דיבר על משקה בית המטבחה. אם כך כתוב במפורש, ראינו את רבי שמעון שמחלק באותו ברייתה שהבאנו כראיה. רבי שמעון מחלק שאומר בעצם מדאורייתא טמא ולכן גם כאן טמא. אבל בקרקע טהורים. אז כבר אמרנו שבקרקע טהורים זה לא דם אלא מים. וכיוון שזה ראוי להטמיל בו מחתין וצינוריות אז דווקא רביעית ומעלה ולא פחות מכך כי זה כמו מקווה ומקווה מדאורייתא אין לו טומא ולכן רבי שמעון אומר גם כאן אין טומא דבר נוסף ראינו חידוש בעצם זה לא חידוש זה דבר תמוע שנדחה רב פפא מגיע ואומר אין קשר בין דרבנן לביטול של הטומ בבית המטבחיים גם אם זה דאורייתא עדיין הלכה למשה מסיני דכינו אותו מכוח שני מקומות שראינו גם רבי אלעזר וגם רבי שמעון כן מצמידים את דבריו של יוסא בן יועזר שהוא מתאר לכך שמדרבנן שזה רק טומא דרבנן ולא דאורייתא ולכן דבריו של רב פפא נידחו ראינו שרבי יהודה אומר שלכל טמא זאת אומרת שיש טומה למשקין אפילו לטמא כלים מדאורייתא אבל שאלנו ראינו מפורש שיש כלים שיש להם אחוריים בתוך ונתמגבו נטמע תוכו נטמע תו סליחה נתמע תוכו נתמגבו אבל נטמ גבו לא נטמע תוכו ועל זה אומר רבי יהודה זה דווקא במשקין אבל שרץ כן אם נטמע הכל נטמע לא משנה איפה נגע ואם כך אתה רואה שמשקין זה דבר קל אחד עד הרבה וזה נשאר למסקנה ניסינו לומר שייתכן שפשוט יש הבדל בין משקין הבא עם מחמת ידיים שזה קל למשקין הבאים מחמת שרץ אבל מכך שהוא לא מחלק ביניהם בברייטה כנראה שזה באמת לא נכון והוא חזר בו ואז פתחנו לשונית חדשה השאלה האם הוא חזר בו מהכל וסובר שהם לא מטמים כלל או שהוא חזר בו רק מכלים ועדיין סובר שהם מתמים אוכל ואת זה נראה בעזרת השם ובסיעתא דשמיא מחר בהצלחה אדירה ולהתראות [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: